התפטרות כונס נכסים


הבקשה והתגובה

1.המבקשים, באמצעות כונס הנכסים עו"ד יורם וסרצוג, עותרים כי בית המשפט ימנה את עו"ד וסרצוג- כונס הנכסים מטעם המבקשים, לחתום בשם המשיבים על בקשה להיתר בנייה למבנה בקו אפס, על שני מגרשים המהווים חלק מחלקה 26 בגוש 6417 ברמת השרון, וזאת, לפי אחת משתי חלופות שהוצגו על ידי האדריכל מטעם הצדדים.

2.בתגובה, מתנגדים המשיבים לבקשה, ומודיעים, כי אינם מוכנים לבחור באחת משתי החלופות שמציע האדריכל, באשר, לטענתם, יש בכך משום קיפוח זכויותיהם.

רקע- העובדות הצריכות לעניין

3.סיפור עתיק יומין הוא סיפורה של חלקה 26 בגוש 6417 (להלן : "החלקה"), בה היו הצדדים כאן וצדדים אחרים, בעלים משותפים בה. סכסוך באשר לפירוק השיתוף פרץ בין הבעלים בחלקה הנ"ל בשנות התשעים, עד שבשנת 1996 הגיע הסכסוך לפתחו של בית משפט זה, כאשר הגישו שניים מבעלי הזכויות בחלקה, בירוטה לוסטהויז ודורית בוהם, תביעה לפירוק שיתוף כנגד 21 בעלים נוספים בזכויות בחלקה.

4.לאחר דיונים שהתקיימו, בשנת 2004 כשמונה שנים מום הגשת התביעה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, אשר כלל פירוק השיתוף בחלקה בעין. בכך קיוו הצדדים שהסכסוך, אשר מנע את ניצול החלקה, הגיע לתומו, אלא שהבקשה שבפני מוכיחה, כי הסכסוך לא תם, ובפני, למעשה, פרק נוסף מיני רבים בתולדות סכסוך זה.

5.כל המעיין בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין מבין, כי הצדדים וב"כ השקיעו מאמצים רבים, כדי להביאו לאישור בית המשפט. ההסכם כלל מספר מנגנונים לסיום הסכסוך. לעיתים נדמה, כי רמת אי-האימון והחשדנות בין הצדדים, שקדמה להסכם היתה כה רבה, וגרמה להכללת מנגנוני הגנה על הצדדים. מפאת חשיבות הוראות ההסכם, ולצורך הבהרת הסכסוך הניטש בין הצדדים, אביא חלק מהוראות ההסכם.

6.עפ"י ההסכם, חולקה החלקה למספר מגרשים וכל מגרש ממגרשים אלה אמור להיות מחולק לתתי-מגרשים שיוקצו לבעלי הדין בתביעה (וכאמור- הצדדים בבקשה כאן הם חלק מהם). לענייננו, חשוב המגרש שסומן באות ז' בתשריט שצורף להסכם, ששטחו הוא 2,490 מ"ר ואשר הוקצה לקבוצה שנקראת בהסכם "הקבוצה המערבית" (ראו עמ' 32 להסכם). בקבוצה הנ"ל נמנים, בין היתר, המבקשים והמשיבים בבקשה המונחת בפני.

7.עפ"י ההסכם, אמורים המשיבים לקבל את המגרשים 7 ו- 8 במגרש ז' , שכאמור, יוחד לחברי הקבוצה המערבית. בין הצדדים הוסכם, כי יהיה רכוש משותף לכל בעלי תת-המגרשים במגרש שיוחד לקבוצה המערבית (השבילים 11 ו- 12 שסומנו בתשריט).

8.וכיצד תתבצע הבנייה בקבוצה המערבית? לכך התייחס ההסכם באופן מפורט. ולהלן תצוטטנה מספר הוראות שנקבעו בו.

9.בין הצדדים הוסכם, כי ימונו שני כונסי נכסים על המקרקעין: עו"ד דיאמנט ועו"ד ד. רום, למעט על החלק השייך למשיבים כאן, שכבר אז ביקשו, כי ימונה בא כוחם ככונס נכסים מטעמם. לפיכך מונה עו"ד י. פרוינד, ב"כ המשיבים, ככונס נכסים או כמנהל משותף עם שני כונסי הנכסים הנ"ל. (ראו סעיף 3 להסכם). כן קבע סעיף 9 להסכם את חלקות התפקידים בין כונסי הנכסים, כאשר נקבע בסעיף 9(א) , כי עו"ד דיאמנט יטפל, במסגרת תפקידו, בחלוקת המגרש
שסומן באות ז' (הקבוצה המערבית) . בסעיף 9 (ב) נקבעה הוראה מיוחדת לגבי תפקידו של כונס הנכסים מטעם המשיבים, בהאי לישנא:

" עו"ד י. פרוינד, יחתום בשם הנתבעים 17-18 (המשיבים כאן- נ.ג') על כל מסמך או בקשה, אשר ייערך על ידי עו"ד דוד רום או עו"ד יהושע דיאמנט ככל שאין בכך כדי לפגוע בזכויותיהם של נתבעים 17 ו – 18, עפ"י ההסכם".

10.בסעיף 9 (ד) נקבע, כי "כונסי הנכסים יחתמו לבקשת מי מהם מרעהו, על כל מסמך או בקשה כלשהם הדרושים לעניין הטיפול, ואשר קיים הצורך בחתימת שלושתם על אותו מסמך או בקשה" עוד נקבעה באותו סעיף הוראה מיוחדת לעניין המשיבים, ולפיה "היה ועוה"ד פרוינד יווכח, כי במסמך הדרוש לחתימה יש קיפוח כלשהו בזכויות הנתבעים 17 ו- 18 יהיה רשאי להימנע מחתימה עבור חלק זה של מקרקעין"

11.ואילו בסעיף 9 (ו) נקבע כלהלן:

" במקרה ותתגלע מחלוקת בין כונסי הנכסים בדבר הצורך בעשיית פעולה מסויימת ו/או בהימנעות מעשיית פעולה מסויימת ו/או בכל הנוגע לניסוח מסמך זה או אחר ו/או חתימה עליו יהיה כל אחד מהם רשאי לפנות בבקשה למתן הוראות לבית המשפט".

12.בין הצדדים הוסכם, כי חברי הקבוצה המערבית יוכלו לבנות במגרש המיועד להם (סעיף 11 להסכם). כן הוסכם, כי כונסי הנכסים יהיו רשאים להודיע לועדה המקומית לתכנון ובנייה על החלוקה, והצדדים יהיו רשאים לבקש היתר בנייה (סעיף 14 להסכם). כמו-כן, הצהירו הצדדים, כי ידוע להם פרטי הבינוי המוצע והם מורים לכונסי הנכסים להגיש תוכניות על פי התשריטים המצורפים להסכם (סעיף 16 להסכם).


13.באשר לבנייה במגרש שהוקצה לחברי הקבוצה המערבית, הוסכם בין הצדדים, כי האדריכל, א. פוגל (להלן : "האדריכל") יכין בקשת היתר לבניית 10 יחידות דיור, ואשר תכלול תכנית לחניה תת-קרקעית שתכלול שתי חניות צמודות לכל יחידת דיור בתוך המגרש. עפ"י ההסכם, הוסכם, כי חברי הקבוצה יפעלו לבנייה על דרכי הגישה העיליות. כמו-כן הוסכם, כי דרכי הגישה התת-קרקעיות תהיינה משותפות לצדדים (ראו סעיף 19 וסעיף 23(א) להסכם).

14.בסעיפים 20 (ה) ואילך להסכם, הוסכם בין הצדדים, כי הבקשה להיתר שתוכן על ידי האדריכל, ואשר כוללת בקשה להתיר בניית הגישות והחניות התת קרקעיות וגבולות הבנייה, תימסר לכונסי הנכסים תוך 90 ימים מיום אישור ההסכם ע"י בית המשפט (כזכור, ההסכם אושר על ידי בית המשפט בשנת 2004), וכונסי הנכסים יודיעו לכל אחד מבעלי הקבוצה המערבית, כי קיבלו את הבקשה להיתר. תוך 30 ימים מתחייבים חברי הקבוצה להופיע במשרדי כונסי הנכסים על מנת שיעירו הערותיהם לגבי הבקשה ואילו האדריכל "ישתדל ככל יכולתו, ועל פי שיקול דעתו לתקן את התכנון בהתאם לבקשת כל אחד מבעלי מגרש ז' , ככל שיהיו".

15.באשר לדרכי הגישה התת-קרקעיות ושטחי החניה התת-קרקעית הוסכם, כי קבלן יבצע אותן, כאשר בעלי הקבוצה המערבית ישתתפו בהוצאות ביצוען (ראו סעיפים 21-23 להסכם).

16.להשלמת התמונה תצוין העובדה, כי לאחר חתימת ההסכם ואישורו על ידי בית המשפט, החלו הצדדים מקדמים את השגת ההיתרים, אלא שבשלב מסויים התפטר כונס הנכסים מטעם המשיבים, עו"ד י. פרוינד, והמשיבים לא מינו כונס נכסים תחתיו (ראו דברי ב"כ הנתבע בעמוד 2 שורה 23 ו- 24 לפרוטוקול).

17.עובדה נוספת הראויה לציון היא, שרוב המגרשים הוגרלו בין חברי הקבוצה המערבית לפני חתימת ההסכם, וכאשר הצדדים חתמו על ההסכם, היה ברור להם מיקום המגרשים שכל אחד מהם מקבל (ראו דברי עו"ד וסרצוג בעמוד 1 לפרוטוקול).

18.בעלי החלקה המזרחית בנו על מגרשם ואילו, בשל התמשכות ההליכים והמכשולים בהם נתקלו חברי הקבוצה המערבית, לא התקדמה הבנייה על החלקה המערבית מאז שנת 2004 ועד היום.

19.מוקד המחלוקת בין הצדדים, הוא מכתב שהוציא האדריכל שערך הבקשה להיתר בנייה בחלקה המערבית, אשר כוללת את מיקום הבנייה ואת מיקום החניות ודרכי הגישה התת- קרקעיות. אדריכל זה, שמונה על ידי הצדדים (ראו סעיף 23(א) להסכם), מתאר במכתבו בעיה המונעת תכנון חניות תת קרקעיות למגרשים 7 ו- 8 (שהוקצו למשיבים). לפי מכתבו של האדריכל מיום 8.9.09, "מגרשים 7 ו- 8 הם מגרשים צמודים היוצרים בית דו משפחתי... מגרש 7 הנו מגרש פינתי הממוקם באזור נמוך ביותר בחלקה, צמוד לרמפת הירידה למרתף". האדריכל מציע שני פתרונות, הראשון הוא, שהחניות למגרש 7 תהיינה תת קרקעיות, בדומה לחניות ביתר המגרשים, אולם במקרה זה, יגזלו החניות חלק משטח המרתף בבית שיוקם על המגרשים 7 ו- 8 , ואילו הפתרון השני המוצע על ידי האדריכל, הוא ששתי החניות יהיו עיליות. במקרה זה לא תתוכנן חניה לבתים במגרשים 7 ו- 8 ושטח המרתף ינוצל באופן מקסימלי . המשיבים מתנגדים לשתי החלופות, וטיעוניהם יובאו ביתר הרחבה להלן.

טענות המבקשים:


20.בבקשתם ובטיעוניהם בפניי, מלאים המבקשים טענות כרימון לגבי התנהלות המשיבים, אשר אינם מוכנים לכל פתרון ואשר מעכבים, כך לטענת המבקשים, את הבנייה במגרש, למרות שיתר הצדדים הלכו כברת דרך ארוכה לקראת המשיבים. המבקשים טוענים, כי התנהלות המשיבים, עוד מלפני חתימת ההסכם ועתה גם לאחריו, מונעת מהם לנצל את הזכויות במגרש. הטיב לבטא זאת אחד המבקשים, רונן אלישע, שטען בדיון שהתקיים בפניי : "הייתי בן פחות מ- 30 כשקניתי את המגרש, היום אני בן 60 ונאלצתי להוריש את המגרש לבני" (ראו דברי המבקש בעמוד 3 שורה 17 לפרוטוקול).

21.בבקשתם, מבקשים המבקשים, כי ימונה עו"ד וסרצוג ככונס נכסים אשר יחתום בשם המשיבים על בקשה להיתר בנייה ויבחר באחת משתי החלופות שהציע האדריכל במכתבו הנ"ל. לטענת המבקשים, מדובר באדריכל שמונה ע"י הצדדים לפי הוראות ההסכם, אשר "נתקל" בבעיה המונעת תכנון המגרשים 7 ו- 8 לפי הוראות ההסכם. לטענת המבקשים, חוסר שיתוף הפעולה מצד המשיבים, שבחרו שלא למנות כונס נכסים במקום עו"ד פרוינד, מונע קידום הפתרון שבהסכם הפשרה. להוכחת טענתם וחוסר שיתוף הפעולה מצד המשיבים, מצרפים המבקשים מכתבים ששלח עו"ד וסרצוג למשיבים, ואשר נותרו, לטענתם, ללא מענה.

22.בטיעוניו בפני, חזר עו"ד וסרצוג על טענתו, לפיה המשיבים פוגעים בקניינם של המבקשים, כאשר הם נמנעים מלשתף פעולה במציאת פתרון.

טענות המשיבים:


23.המשיבים מתנגדים לבקשה ומבקשים לדחותה, באשר רואים בה ניסיון נוסף לפגוע בזכויותיהם. הם דוחים את הניסיון לצייר אותם כמי שגורמים לעיכוב הבנייה על המגרש, וטוענים, כי מלכתחילה, לא היתה זהות אינטרסים בין השותפים, והדבר הביא למינוי שלושה כונסי נכסים ולא כונס נכסים אחד, מכאן גודל האבסורד, כך לטענת המשיבים, שבמינוי עו"ד וסרצוג, ב"כ המבקשים, ככונס נכסים המוסמך לחתום בשם המשיבים.

24.עוד מפנים המשיבים לסעיף 9 להסכם (שצוטט לעיל), לפיו אפילו לא היו מתפטר כונס הנכסים מטעמם, הוא לא היה מחוייב לחתום על מסמך כלשהו, הואיל וסעיף 9(ד) להסכם קבע, מפורשות, שאין הוא חייב לחתום על מסמך כלשהוא, אם יש בו כדי לקפח זכויותיהם של המשיבים.

25.המשיבים טוענים, כי הסכימו לחתום על ההסכם לאחר שהיה ברור להם, כי מקבלים הם שני מגרשים, שבהם שתי חניות תת קרקעיות, כפי שקבע סעיף 20 להסכם. מדובר, אפוא, בתנאים מהותיים שאילולא קיומם בהסכם, לא היו המשיבים חותמים על ההסכם (ראו סעיפים 6 ו- 7 לתגובה). המשיבים הוסיפו, כי לצורך ביצוע עבודות הפיתוח שילמו המשיבים סך 10,000 $ , כמתחייב מסעיף 24 להסכם.

26.המשיבים טוענים, כי שתי האלטרנטיבות שהוצעו במכתב האדריכל, פוגעות באופן מהותי בזכויות המשיבים, באשר הצדדים היו אמורים לקבל מגרשים שווים והנה, בא האדריכל, ומציע שתי הצעות שיש בהן כדי להפר את השוויון בין הצדדים, שכן למגרשיהם של המשיבים לא יוצמדו שתי חניות תת קרקעיות, בשונה מיתר המגרשים כאשר ההסכם קובע, כי לכל מגרש תוצמדנה שתי חניות תת קרקעיות (ראו האמור בסעיף 9 לתגובה). לטענת המשיבים, כבר בשנת 2006 התריעו על העובדה שקיים קושי בתכנון חניה תת קרקעית במגרשים הנ"ל והמבקשים התעלמו מכך (ראו האמור בסעיף 10 לתגובה).

27.ניתן לסכם טענות המשיבים, בכך שמדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, שהינו בעל אופי הסכמי ובעל תכונות של פסק דין. לטענת המשיבים, בשני הפתרונות שהציע האדריכל טמונה פגיעה קשה בזכויות המשיבים ובערך מגרשם, ולפיכך, לא ניתן לפגוע בזכויות המשיבים ללא הסכמתם המלאה. לטענתם, כוונת הצדדים היתה לחלק מגרשים שווים, וחתימת המשיבים על ההסכם לא היתה מושגת אילולא הובטחו להם מגרשים שווים למגרשים אחרים, שתוצמדנה להם שתי חניות תת קרקעיות. לטענת המשיבים, הופר עקרון השוויון, כאשר המשיבים מקבלים מגרשים בעלי ערך פחות, כל זאת ללא הסכמתם (ראו סעיפים 12ו- 13 לתגובת המשיבים).

28.לבסוף, טוענים המשיבים, כי המבקשים הם אשר נהגו בחוסר תום לב, וכי הצגת המשיבים, כמי שמערימים קשיים על קידום הבנייה היא מעשה חסר תום לב. לטענתם, המשיבים זוכים ליחס עויין מן המבקשים, על לא עוול בכפם (ראו סעיפים 16 ו- 17 לבקשה).

29.מוסיפים המשיבים וטוענים, כי בית המשפט נעדר סמכות להיעתר לבקשת המבקשת.

הסכם שקיבל תוקף של פסק דין:

30.מסכים אני עם טענת המשיבים, לפיה פסק דין שמקורו בהסכם בין הצדדים הוא בעל אופי הסכמי ובעל תכונות של פסק דין (בעל אופי שיפוטי). לעניין אופיו השיפוטי וההסכמי של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין ראו: ע"א 177/81 גלעדי ואח' נ' גלעדי, פ"ד לו(3) 179, ע"א 219/87, 151 רחמני ואח' נ' שמש הדר, חברה קבלנית לבנין בע"מ ואח', פ"ד מג(3) 489, ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס ואח', פ"ד נא(1) 577), רע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלזניאק ואח', פ"ד נג(3) 337.


31.יחד עם זאת, מעולם לא שללה פסיקת בית המשפט העליון את סמכותו של בית המשפט לשנות מתנאי ההסכם או להשלימן, אף כאשר קיבל ההסכם תוקף של פסק דין. כך לדוגמא נקבע בע"א 597/72 - יגאל בן שחר נ' יוסף מחלב פד"י כז (2) 449 ,עמ' 455-456:

"כלל זה כבודו במקומו מונח, אולם כאשר בעל-דין, שזכה בפסק-דין בהסכמה, רוצה להוציאו-לפועל כצו בית-משפט, אין כל סיבה מדוע לא יהיו לבית-המשפט לגבי פסק-דין כזה כל אותן הסמכויות שיש לו לגבי פסקי-דין אחרים. במתן סעד במקרה כגון זה אין לראות שינוי בתנאי ההסכם בין בעלי-הדין, אלא בית-המשפט מונע בדרך זו הוצאה-לפועל של פסק-דין, כשאכיפתו תגרום עוול. אני מוכן להסכים לכך, שבית-המשפט חייב להחמיר בעניין זה בקשר לפסקי-דין שבהסכמה יותר מאשר במקרים אחרים ושרק בנסיבות יוצאות דופן יש להשתמש בסמכות זו כלפי פסקי-דין כאלה, אך אין אני מוכן לקבל את הטענה, שקביעת מועד בפסק- דין בהסכמה היא סוף פסוק ושאין ביכלתו של בית-המשפט להושיע עשוק, כשזה לא חטא כלל."

32.בע"א 442/83 קם נ' קם פד"י לח(1) 767 קובע בית המשפםט העליון הכלל, לפיו :

"גם משניתן פסק דין המאשר הסכם, הרי אם הוכח, שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות, וכי יהא זה בלתי צודק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את הענין מחדש. פסק דין מבוסס על מערכת נסיבות מסוימות, הקיימת בעת הינתנו, ועם שינוי הנסיבות באופן מהותי עלול המשך קיומו של פסק הדין להפוך לבלתי צודק".

33.הכלל הוא, אפוא, שאף הסכם שניתן על-פי הסכמת הצדדים ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין, נתון לשינויים או להשלמות, במידה וחל שינוי מהותי בנסיבות, שמחייב את בית המשפט לשנות את פסק דין.

כלום מאפשר ההסכם, עפ"י לשונו, התערבות בית המשפט על מנת להשלימו, לבצעו או לשנותו?

34.שאלה אחרת, הנפרדת מן הדיון בפרק הקודם היא, האם ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין בתיק דנן, מקנה לבית המשפט, על פי הוראותיו, תכליתו וכוונת הצדדים, סמכות לשנות את הוראותיו, להשלימו או לפרשו. אם כוונת הצדדים היא, שבית המשפט יוכל להתערב בהסכם על מנת להוציאו אל הפועל, הרי קמה לבית המשפט, מכח אותו הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, סמכות להתערב בהסכם ע"י השלמתו או שינוי תנאיו, וזאת למען יגשים את תכלית ההסכם ותכלית פסק הדין שבא בעקבותיו.

35.סעיף 33 להסכם קבע, כי "כל מחלוקת אשר תתגלע בין הצדדים, בכל הנוגע לפרשנותו /או יישומו, תובא להכרעת בית המשפט השלום בחדרה". סעיף זה מאפשר לבית המשפט התערבות בהוראות ההסכם, על ידי הכרעה בכל מחלוקת העולה מן ההסכם.

36.אף ללא הסעיף הנ"ל, מטרת ההסכם בין הצדדים היתה ונותרה להביא לפירוק השיתוף בחלקה, באופן שכל אחד מן השותפים יקבל מגרש. כן נועד ההסכם לאפשר לצדדים לבנות על המגרש, באופן שינוצלו שטחים ציבוריים. בחלקה המערבית הסכימו הצדדים, כי תוכן בקשה להיתר בנייה, המייחדת לכל אחד מחברי הקבוצה מגרש הכולל שתי חניות תת-קרקעיות. אלא שבשל קשיים טיפוגרפיים, אין הדבר אפשרי, ועל כן נדרשת התערבות בית המשפט באופן שיגשים את מטרת ההסכם ואת תכליתו.

37נראה, כי לעניין זה נועדו הן סעיף 33 הנ"ל וסעיף 9(ו), שקבע כי בכל מקרה, בו תתגלע מחלוקת בין כונסי הנכסים, יוכלו הם לפנות לבית המשפט על מנת להכריע במחלוקת.

הכרעה:

38אקדים ואציין, כי אין בפניי כל עתירה שהגישו המשיבים לביטול ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לפי אחת העילות לביטול פסק דין שניתן על פי הסכמת הצדדים. בפניי בקשת המבקשים ותגובת המשיבים, בגדרה מבקשים המשיבים לדחות את בקשת המבקשים, מבלי שיעתרו לביטול פסק הדין בבקשה עצמאית.

39.ועוד, אין בפניי כל פתרון חילופי המוצע על ידי המשיבים, שיש בו כדי לפתור את הקושי שנוצר במהלך תכנון המגרש שיוחד לחברי הקבוצה המערבית. בפניי, אפוא, שני פתרונות כאשר המשיבים לא מביאים בפניי כל פתרון נוסף.

40.שתי אפשרויות עומדות בפני בית המשפט: האחת לקבל את עמדת המשיבים ולדחות את הבקשה, והמשמעות לכך היא, בעקיפין, ביטול ההסכם, מאחר ואין כל פתרון המאפשר לאדריכל להצמיד למגרשי המשיבים שתי חניות תת קרקעיות. יצויין עוד, כי פתרון כגון העברת מגרשים אחרים לידי המשיבים, אינה אפשרית הואיל והמבקשים מחזיקים בהם. אפשרות שניה עומדת בפני בית המשפט, והיא קבלת עמדת המבקשים, ובכך ניתן יהיה לאפשר לבעלי הדין לנצל את זכויותיהם במגרש.


41.נראה, כי אין בקבלת עמדת המבקשים כדי לשנות מהוראות ההסכם, כי אם להשלימן. נראה, כי הצדדים הסכימו, והסכמתם זו קיבלה ביטוי בהסכם עצמו, כי מחלוקות תובאנה להכרעת בית המשפט השלום בחדרה, וכי מחלוקת בין כונסי הנכסים באשר לביצוע פעולה בשם הצדדים תובא, אף היא, להכרעת בית המשפט. כוונת הצדדים היתה, שבית המשפט השלום בחדרה ימשיך לפקח על הוראות ההסכם ובכל מקרה שבו יתעורר קושי בביצוע ההסכם, יכריע בכך בית המשפט. אף כאשר ההסכם אינו מתייחס לסוגיה מסויימת, נראה, כי בהתאם לסמכות שקיבל בית המשפט מהצדדים, מוסמך הוא להשלים הוראות ההסכם על מנת להגשים את מטרת הצדדים ואת תכלית ההסכם ומטרתו. נראה, כי הצדדים צפו קשיים מן הסוג שהתעורר, והם הקנו לבית המשפט סמכות לדון בהם.

42.יצויין עוד, כי הסמכות לביצוע חלוקה או לקבלת היתר בנייה נותרה בידי כונסי הנכסים. לפיכך, ברור, כי כונס הנכסים שמינו המשיבים היה מוסמך לחתום במקומם על הבקשה להיתר בנייה ואפילו סבר כונס הנכסים מטעם המשיבים, כי חתימה על המסמך מהווה פגיעה בזכויות מהותיות של המשיבים, היה בית המשפט מכריע בין כונסי הנכסים, לפי סעיף 9 (ו) להסכם. התפטרות כונס הנכסים מטעם המשיבים, עו"ד פרוינד, אינה משנה מהוראות סעיף 9(ו) ויש לראות בסירוב המשיבים לחתום על מסמך, כסירוב כונס הנכסים שמינו, ולפיכך, ובהתאם לסעיך9(ו) להסכם, מוסמך בית המשפט להכריע במחלוקת שנפלה בין הצדדים.

43.אציין עוד, כי כוונת הצדדים היתה לחלק את המגרשים באופן שוויוני; עתה נוצר מצב חדש, לפיו אחד המגרשים אינו שווה, בתכונותיו, וייתכן אף בערכו, למגרשים אחרים. כוונת הצדדים המוסקת הן מלשון ההסכם והן מן הנסיבות החיצוניות שאפפו את חתימתו, היתה, שבמידה ויתעורר סכסוך מן הסוג הזה שיש בו כדי להכשיל ביצועו של ההסכם, יכריע בו בית המשפט , באופן שזכויות הצדדים לא תפגענה. איני סבור, כי כוונת הצדדים היתה שסכסוך מן הסוג הזה או מניעה לבנות בנייה שווה על אחד המגרשים מביאה, מיניה וביה, לבטלות ההסכם.

44.אף בהנחה וקבלת עמדת המבקשים מהווה שינוי לתנאי ההסכם, נראה כי הדבר מצוי בסמכותו של בית המשפט. סמכותו של בית המשפט להתערב בהוראות ההסכם נובעת, לדעתי, הן מן העובדה, כי חל שינוי נסיבות המחייב את בית המשפט להתערב בהסכמת הצדדים, למען הגשמת מטרת ההסכם ותכליתו (ראו פרשת מחלב הנ"ל) והן מלשון ההסכם (סעיפים 33 ו 9(ו) להסכם) והן מכוונת הצדדים ומתכלית ההסכם; כאמור צפו הצדדים מכשולים מן הסוג הנדון וקבעו, כי בית המשפט יכריע בכל מחלוקת בין כונסי הנכסים ובכל מחלוקת הנובעת מיישום ההסכם .

45.מסקנתי היא, שהואיל ולא ניתן לבנות שתי חניות תת קרקעיות במגרשים 7 ו- 8 הנ"ל, והואיל והפתרון ההנדסי היחיד שהוצע על ידי האדריכל כולל אחת משתי האופציות, סבורני כי אין ברירה אלא לבחור באחת משתי הברירות שהוצעו על ידי האדריכל.

46.יחד עם זאת, כפי שעולה מלשון ההסכם, המגרשים אמורים להיות שווים הן בערכם והן ביכולת ניצול זכויות הבנייה בהם (למעט מגרשים 9 ו- 10 שלא השתתפו בהגרלה). בחירה באחת החלופות אותן מציע האדריכל, אמורה להפר עקרון זה, ולפיכך, התערבות בתנאי ההסכם מחייבת יצירת מנגנון לפיצוי המשיבים בגין כל פגיעה בשווי המגרש, בגין ירידת ערך מגרשם של המשיבים, וזאת על ידי יצירת תשלומי איזון. במקרה זה, על שמאי מקרקעין לקבוע מהו גובה תשלומי האיזון שעל בעלי יתר המגרשים בקבוצה המערבית, שהיו חלק מן ההגרלה, לשלם למשיבים, כתוצאה מבחירה באחת האופציות האמורות לעיל.

47.לאור האמור לעיל, ולאחר שמצאתי, כי מוסמך אני, הן מכח הדין הכללי, הן מכח לשון ההסכם והן לאור כוונת הצדדים, להתערב בהוראות ההסכם, על ידי השלמת ההוראות נשוא ההסכם וזאת לצורך השגת תכלית ההסכם וכוונת הצדדים, אני מורה כדלהלן:

א) אני ממנה את עו"ד אנה אלרואי ככונסת נכסים במקום עו"ד פרוינד, וזאת נוכח הסכמתה לשמש בתפקיד זה, לאור הצהרתה בעמוד 2 שורה 23 לפרוטוקול. לעו"ד אלרואי תהיינה הסמכויות שהיו לעו"ד פרוינד, ככונס נכסים.

ב) תוך 30 ימים מהיום, תבחר כונסת הנכסים, עו"ד אלרואי, באחת הצעות אותן הציע האדריכל במכתבו מיום 8.9.2010 ותחתום על הבקשה להיתר בנייה שהכין האדריכל פוגל. במידה ועו"ד אלרואי תודיע לבית המשפט שאין ברצונה להתמנות ככונסת נכסים, אזי יבחרו המשיבים באחת האופציות האמורות במכתב האדריכל הנ"ל ויחתמו על הבקשה להיתר בנייה, וזאת תוך 30 ימים מהיום. מובהר למשיבים, כי במידה ולא יקיימו החלטתי זו, ימונה עו"ד וסרצוג ככונס נכסים לשם בחירה כאמור.

ג) לאחר שהמשיבים יבחרו באחת האפשרויות הנ"ל, ימונה שמאי מקרקעין ע"י בית המשפט, אשר יעריך הפיצוי המגיע למשיבים בגין ירידת ערך מגרשים 7 ו- 8 הנ"ל, וזאת ביחס למצב המגרש לפי ההסכם, ויקבע תשלומי איזון שיחושבו עפ"י ההפרשים בין ערך המגרשים של יתר חברי הקבוצה המערבית, שמגרשיהם השתתפו בהגרלה, לבין מגרשי המשיבים. חוות דעת שמאי כאמור לעיל, תוגש תוך 60 יום מהיום.

ד) סכומים שיקבע השמאי כתשלומי איזון, ישולמו תוך 20 יום מיום המצאת חוות הדעת לב"כ המשיבים, וזאת לפי קביעת השמאי, ולאחר שהשמאי יקבע מהו הסכום שעל כל אחד מחברי הקבוצה המערבית שקיבלו מגרשים שווים למגרשי המשיבים, לשלם לידי המשיבים.


48.בנסיכות העניין איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה כינוס נכסים

  2. התפטרות כונס נכסים

  3. ביטול צו כינוס נכסים

  4. התיישנות כינוס נכסים

  5. אנטון פילר כונס נכסים

  6. חוב ארנונה כונס נכסים

  7. חובת דיווח כונס נכסים

  8. הערת אזהרה כונס נכסים

  9. אי גילוי מידע כונס נכסים

  10. בקשה לשחרור כונס נכסים

  11. היטל השבחה כינוס נכסים

  12. חובת תום הלב כונס נכסים

  13. אי שיתוף פעולה עם הכנ''ר

  14. בקשה למתן צו כינוס נכסים

  15. ביקורת שיפוטית כונס נכסים

  16. זכות הקיזוז בכינוס נכסים

  17. דחיית בקשה צו כינוס נכסים

  18. התיישנות תביעה כונס נכסים

  19. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  20. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  21. אחריות כונס נכסים כלפי החייב

  22. חובת הנאמנות של כונס נכסים

  23. בקשה למינוי כונס נכסים זמני

  24. ביטול העדפת מרמה כינוס נכסים

  25. ביטול מכירת דירה כינוס נכסים

  26. בקשה למתן הוראות לכונס נכסים

  27. אחריות הבנק על רשלנות כונס נכסים

  28. בקשה למינוי כונס נכסים בית משפט

  29. התנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים

  30. בקשה למינוי כונס נכסים הוצאה לפועל

  31. בקשת רשות ערעור צו למינוי כונס נכסים

  32. במסגרת הליכי הגירושין מונו כונסי נכסים למכירת הדירה וחלוקת התמורה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון