התפטרות לאחר שמירת הריון


א. עילת התביעה כפי שמפורטת בכתב התביעה ובסיכום טענות התובעת הינה, כי התובעת פוטרה שלא כדין בהיותה בהריון ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים.

התובעת לא השכילה להוכיח העילה. היוזמה לתשלום פיצויי הפיטורים במועד בו שולמו, היתה ביוזמתה, שכן דרשה את פיצויי הפיטורים עוד במהלך עבודתה בהיותה בהריון. עובדה זו עולה הן מעדותה בבית-הדין והן מתמליל השיחה נ/3.

כן הוכח, כי פיצויי הפיטורים שולמו, בסופו של דבר, לאחר הלידה, היינו בעת שהתובעת היתה בחופשת לידה.

כל שהוכח בפנינו, לאחר דרישת התובעת לשלם לה פיצויי פיטורים עת הפסיקה עבודתה מחמת שמירת הריון, פנתה הנתבעת לקבל ייעוץ ואמנם הסכימה לתשלום הפיצויים, אך בתנאי, כי התובעת תתפטר מעבודתה, וזאת לאחר הלידה.

ב. הוכח בפנינו, כי התובעת קיבלה את כספי הפיצויים עוד בטרם הסתיימה חופשת הלידה, ועד למועד קבלת הפיצוי ואף לאחר מכן, אין כל טענה מטעם התובעת, כי פוטרה מעבודתה על ידי הנתבעת, או כי ניתן להסיק מהתנהגות הנתבעת אקט של פיטורים. הטענה התעוררה לראשונה, ככל שהוכח בפנינו, במחצית חודש מאי 98 (נ/1), עוד בטרם סיום חופשת הלידה, כאשר התובעת העידה שביקשה לחזור לעבודה, אולם הנתבעת סירבה, שכן טענה כלפיה, כי התובעת התפטרה מעבודתה.

כלומר, התובעת מקישה מהתנהגות הנתבעת, לאחר קבלת הפיצויים ובטרם סיום חופשת הלידה, על פיטוריה בעת היותה בהריון.

ג. התובעת במכתביה מטעם האיגוד המקצועי, אינה טוענת, כי סוכם שתשוב לעבודתה לאחר סיום חופשת הלידה, או שביקשה לחזור לאור ההסכם וסורבה, אלא נטען, כי חל איסור מוחלט לפטר עובד טרם לידה, עובדה כאמור אשר כלל לא הוכחה בפנינו.

כן נדרשה הנתבעת ליתן מכתב פיטורים.

ד. אין לקבל גירסת התובעת בדבר פיטוריה גם מהטעם, כי התובעת אינה עיקבית בגירסותיה, בכל הנוגע לטענת הפיטורים, שהעלתה בפנינו.
בעדותה, מעלה שתי גירסאות. הראשונה, הינה גירסה ממנה ניתן להסיק, כי למרות שקיבלה פיצויי פיטורים, סוכם בע"פ כי תשוב לעבודה. ולגירסתה כאשר ביקשה לשוב לעבודה, סירבה הנתבעת להשיבה, ולפיכך טוענת כי פוטרה, אולם, מקישה מהתנהגות זו ומהסירוב הנ"ל שארע לאחר הלידה או בתקופת חופשת הלידה, כי פוטרה עוד בהיותה בהריון. למותר לציין, כי גירסה זו לא הוכחה ואין להקיש מהתנהגות הנתבעת לאחר קבלת הפיצויים לעניין פיטורים קודם לכן.

גירסה נוספת הינה גירסת התובעת, כי הוסכם בע"פ בין התובעת למיכאלה הירש, כי תקבל מכתב פיטורים (עמוד 2 לפרוטוקול, וסעיף 4 לסיכום טענות התובעת), והתובעת תומכת גירסתה זו, כי שוחחו בעניין בשפה הרומנית.
גירסה זו על פניה סותרת גירסתה הקודמת של התובעת, כי סוכם שתחזור לעבודה. אף גירסה זו לא הוכחה בפנינו.

לסיכום, אף אחת מהגירסאות הנ"ל לא הוכחה וכל שניתן להסיק, כי התובעת ביקשה לקבל מכתב פיטורים על מנת לזכות בדמי האבטלה.
יצויין, כי עדותה של התובעת באשר לנסיבות פיטוריה, השאירה רושם בלתי מהימן על מותב בית הדין ועדיפה גירסת הנתבעת באשר להשתלשלות העניינים מגירסת התובעת. די באמור לעיל על מנת לדחות תביעתה.

ה. היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשני פנים לכוונתו להביא את יחסי העבודה הקיימים בין השניים, לידי גמר. אותו ביטוי אינו חייב למצוא ביטוי פורמלי דוקא אלא גם במעשה שיש לו ללמד על כוונה חד-משמעית.

השם אשר כינוי הצדדים במשותף את סיים היחסים אף הוא אינו קובע. יש ויכנו הצדדים התפטרות, אשר בעקבותיה מסכים המעביד לשלם פיצויי פיטורים או להעניק גמלה כ"פיטורים מוסכמים"; ויש ויכנו הצדדים פיטורים בנסיבות מיוחדות כ"התפטרות מוסכמת".

אין הדין וההלכה יכולים להפוך מעשה של התפטרות לפיטורים או מעשה של פיטורים להתפטרות. כל אשר ניתן הוא לתת להתפטרות תוצאה משפטית אחרת, כגון התוצאה של תשלום פיצויי פיטורים.
(ראה סעיף 6-7-8 ו-11 לחוק פיצויי פיטורים)

למשל, אחד ההבדלים המהותיים בין "התפטרות מוסכמת" לבין "פיטורים מוסכמים" הוא כי ב"התפטרות מוסכמת" שאינה כוללת תניה בדבר תשלום פיצויים, אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים מכוח החוק, אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק שעניינה תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות. ואילו במקרה של "פיטורים מוסכמים" העדר תניה בדבר תשלום פיצויים אינו פוגע בזכותו של העובד לפיצויי פיטורים מכוח החוק, אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק המאפשרת אי תשלום פיצויי פיטורים.

בית-הדין חייב להכריע בשאלה מי הביא את היחסים שבין הצדדים ליידי סיים, דהיינו, אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות, גם שעה שלדעתו אין נפקות לשאלה בקשר לחבות בפיצויי פיטורים. כשבאים לפסוק בשאלה מי הביא את היחסים לידי גמר יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות ומהן להסיק את המסקנה ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה.

(ראה דיני עבודה מאת מנחם גולדברג ויוסף האוזמן/פרק 2 עמודים 4-5).

במקרה שלפנינו, במכלול הנסיבות, מסקנתנו, כאמור, כי התובעת התפטרה מעבודתה וזוכתה בפיצויי פיטורים על פי התנאי שפורט במסמך נ/2 למרות שבמועד התפטרותה לאחר הלידה לא היתה זכאית מכוח הוראות חוק פיצויי פיטורים לפיצויי פיטורים בגין התפטרותה, שכן הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים בגין התפטרות לאחר לידה, הינה על מנת לטפל ביילוד. במקרה הנדון, התובעת לא טענה לעילה זו כלל, אלא ההפך הוא הנכון.
כמו כן אין מעשה התפטרותה יכול להפוך לפיטוריה, כפי שניתן להסיק מעמדתה בסיכום טענותיה.

ו. יש ליתן משקל למסמך נ/2 עליו חתמה התובעת ואשר הוכח בפנינו, כי התובעת, עובר לחתימת המסמך, היתה מודעת לכתוב בו, שכן שוחחה עם מיכאלה הירש בשפה הרומנית. יצויין, כי התובעת לא היתה כנראה מודעת לתוצאות המשפטיות של התפטרותה במשך חופשת הלידה, אך יש לשער, כי רצונה לקבל את פיצויי הפיטורים עוד בטרם קמה עילה כלשהי על פי הוראות החוק לקבלת הפיצויים, היינו, מחמת התפטרותה לאחר חופשת לידה על מנת לטפל בילדה (סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963), הם אשר הכריעו הכף להתפטרותה במהלך חופשת הלידה ולקבלת הפיצויים. אין להסיק מהעובדה, כי גם בעבר שילמה הנתבעת פיצויי פיטורים לתובעת בשל התפטרותה ולמרות זאת, שבה לעבודה, על המקרה הנדון שבפנינו. מדובר במסכת עובדתית שונה ולמותר לציין, אין להסיק מעובדות המקרה משנת 95 על פיטורי התובעת בהווה.

ז. מכלל הסיבות שפורטו לעיל ובמצטבר, התובעת לא השכילה להוכיח גירסתה.
גירסת הנתבעת, לרבות הנימוקים שבסיכום טענותיה וסתירת גירסת התובעת בדבר הסכם כלשהו, לרבות התניית תשלום הפיצויים בשובה לעבודה, עדיפה, הגיונית וסבירה מהגירסאות שהעלתה התובעת בפנינו (סעיף 6 ו-7 לסיכום הטענות).

לפיכך, דין התביעה לתשלום יתרת פיצויי פיטורים מחמת פיטורים - להידחות.

6. התובעת תובעת שכר עבודה לתקופה מ-26.5.98 עד 26.8.98 בעילה שפוטרה שלא כדין במשך היותה בהריון, וללא מכתב פיטורים (סעיף 5 ו-6 לסיכום טענותיה).
די בדחיית גירסת התובעת, כי פוטרה מעבודתה, כדי לדחות התביעה לשכר עבודה.
התובעת אינה טוענת בעדותה, כי עבדה בתקופה הנ"ל, ולמותר לציין אין מדובר בתביעה לשכר עבודה, שכן שכר עבודה ממהותו הינה תמורה המשולמת לעובד במהלך עבודתו ועקב עבודתו. במועדים שפורטו בכתב התביעה לשכר עבודה, נותקו יחסי עובד ומעביד.

תביעה לתשלום דמי אבטלה הינה תביעה המופנית למוסד לביטוח לאומי.
אין בפני בית-הדין תביעה לפיצוי בשיעור הפסד שכר עבודה. די באמור לעיל על מנת לדחות תביעתה לקבלת שכר עבודה.

7. לפיכך, דין תביעות התובעת - להידחות.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בשיעור -.750 ש"ח בצירוף מע"מ תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

8. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישור שמירת הריון

  2. מכתב דחיה שמירת הריון

  3. חישוב דמי שמירת הריון

  4. דחיית בקשה לשמירת הריון

  5. התפטרות בזמן שמירת הריון

  6. התפטרות לאחר שמירת הריון

  7. חופשה ללא תשלום שמירת הריון

  8. חזרה לעבודה אחרי שמירת הריון

  9. אישור רפואי גמלה לשמירת הריון

  10. פס"ד בתביעת התובעת לגמלת שמירת הריון

  11. תביעה בגין שמירת הריון עקב תפקודי בלוטת התריס

  12. תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון עד למועד הלידה

  13. תביעה בגין דחיית תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון

  14. הגישה תביעה לביטוח לאומי לתשלום גמלת שמירת הריון

  15. תביעה לגמלת שמירת הריון - הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון