התפטרות מצב בריאותי של קרוב משפחה



1. האם עובדת שהתפטרה מחמת מצב בריאות של בני משפחתה השונים, והמשיכה לעבוד במקום העבודה השני בו עבדה, זכאית לפיצויי פיטורים, הינה השאלה שבאה לפתחנו בתיק זה. כן תובעת התובעת הפרשי שכר, חופשה, הבראה שלטענתה לא שולמו לה במלואם ופיצויי בגין נזק לא ממוני – עגמת נפש.

רקע

2. התובעת עבדה כמנהלת חשבונות בשירות הנתבעת, החל מיום 1.8.06 ועד ליום 11.1.2010, המועד בו התפטרה.

3. בתחילת העסקתה, עבדה התובעת בשירות הנתבעת, שני חצאי ימי עבודה בשבוע. החל מחודש פברואר 2008 עבדה התובעת במתכונת העסקה של יום אחד בשבוע .

4. התובעת עבדה במקום עבודה נוסף, שלושה ימים בשבוע.

5. ברבע האחרון של שנת 2009, קרי מ-10.2009 ועד ל-1.10.09, נוצרו לטענת התובעת, אצל בני משפחתה מדרגה ראשונה, בעיות בריאותיות קשות ומצטברות בעת ובעונה אחת, שבגינן החליטה להתפטר. התובעת מבקשת לראות בהתפטרותה, כהתפטרות המזכה אותה בפיצויי פיטורים, נוכח הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן:"חוק פיצויי פיטורים").

6. לטענת התובעת, בתחילת חודש דצמבר 2009, הודיעה התובעת כי ברצונה להתפטר בשל מכלול הבעיות הבריאותיות מהם סבלו בני משפחתה הקרובים.

7. לטענת הנתבעת אין לתובעת כל זכאות לפיצויי פיטורים הואיל וסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים אינו חל על נסיבות סיום העסקתה . יתרה מזאת, התובעת כלל לא ניסתה למצוא פיתרון שהיה מונע את הפסקת העסקתה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת ניצלה את מעמדה כמנהלת חשבונות והשיתה את מלוא חבות המס בשל עבודתה במקומות שונים על הנתבעת בלבד, זאת בחוסר תום לב.

הכרעה:
התשתית המשפטית:
8. סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כמצוטט:
"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות – רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים.בסעיף זה, "בן-משפחה" – בן-משפחה שנקבע בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.

9. תקנה 11 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים
אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964 (להלן:"התקנות"), קובעת את הגדרת בן
משפחה, לעניין סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים:

(1) בן-זוגו של העובד, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו;
(2) ילדו של העובד לרבות ילד מאומץ או חורג;
(3) הורה של העובד;
(4) נכדו של העובד, סבו או הורה של בן-זוגו הגר עם העובד ועיקר כלכלתו עליו.

10. סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מונה מספר תנאים מצטברים, אותם צריכה התובעת למלא, על-מנת שתקום לה זכאות לקבלת פיצויי פיטורים, ואלה הם:
"א. העובד בא בגדר מעמד של "עובד";
ב. ה"עובד" התפטר עקב מצב בריאותו או של בן משפחתו, כפי שהוגדר בתקנות ;
ג. היתה "סיבה מספקת" להתפטרות."
ראה: עע (ארצי) 1214/02, ישראל שיטרית נ' סטופ אש בע"מ, פורסם במאגר משפטי נבו.

11. נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על התובעת, קרי עליה להוכיח כי התפטרה לרגל מצב בריאות של מי מבני משפחתה, המוגדר בתקנות וכן עליה להוכיח כי לאור המימצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות. במסגרת נטל זה על התובעת להביא ראיות באמצעות תעודות רפואיות כי מצב בריאות של בני המשפחה המוגדרים בתקנות, אינו מאפשר לה להמשיך ולעבוד יותר בשירות הנתבעת ומהווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים. ראה: דב"ע נג/ 3-210, אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ , פד"ע כז 514.

12. אין הכרח שההתפטרות תהא לשם טיפול באותו בן משפחה, זאת בתנאי ששאר תנאי העבודה ויתר הנסיבות, היו סיבה מספקת להתפטרות. כעולה מדיון מס' ל/3-18, נח בנצילביץ נ' "אתה" חברה לטכסטיל בע"מ, פד"ע ב' עמ' 44,55,כמצוטט:

" ...באשר טענת בא –כוח המשיבה שההתפטרות צריך שתהיה על מנת לטפל בבן המשפחה החולה וכו'... אינה טענה. המילים "לשם טיפול בבן המשפחה החולה" או "לטובת החולה", לא מילים אלא ולא מילים שמשתמעת מהם אותה כוונה, אינן בנמצא באותו סעיף ולא על בית הדין להוסיף מילים לחוק, מילים שיש בהן שינוי מהותי של דבר החקיקה. משרצה המחוקק לקשור את ההתפטרות המזכה בפיצויים במטרה מסויימת, הוא עשה כך מפורשות (סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים)."




13. עובד המתפטר עקב מצב בריאותו הוא או של בן משפחתו צריך שיודיע על סיבת ההתפטרות על מנת לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יאפשרו לעובד להמשיך לעבוד על אף ליקויי הבריאות. ראה: דב"ע לג/ 2-3, זילבר נ' גלובוס, פד"ע ד' 153 בעמ' 158).ו
1
14. כן נפסק כי באשר ל"שאר נסיבות העניין", שפורטו בסעיף 6, יש גם לשקול שיקולים הנוגעים למצב הסוציאלי והנפשי של העובד. ראה: ע"ע 1214/02, ישראל שטרית נ' סטופ אש בע"מ, טרם פורסם. ( להלן:"פסק דין שטרית").
15. בפסק דין שטרית, התייחס בית הדין הארצי גם לשיקולי מדיניות משפטית וחברתית ראוייה בכל הנוגע לזכאות לפיצויי פיטורים, בהתאם להוראות סעיף, 6 לחוק פיצויי פיטורים ושם נקבע, כמצוטט:
"... מן הדין לשקול ולהביא בכלל חשבון גם שיקולים שעניינם המדיניות המשפטית והחברתית הראויה..... תכליתו של סעיף 6 לחוק הינה להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין הגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה, שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פיצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב בו עובד בשל חשש מהפסד פיצויי פיטורים ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת. ..."

מן הכלל אל הפרט:

16. כאמור, התובעת טוענת בתביעתה כי הודיעה על התפטרותה בסמוך לתחילת חודש 12/09 , בשל הצטברות של מספר אירועים הקשורים למצב הבריאות של מספר בני משפחה המוגדרים בתקנות, שהובילה אותה להחלטה להתפטר מהנתבעת, מקום העבודה בו עבדה רק יום בשבוע, זאת בכדי להיות פנויה יותר לבני משפחתה, שהיו זקוקים לה יותר בשל מצבם הבריאותי. ר' סעיף 10-13 לתצהיר התובעת.

17. אכן שוכנעתי כי התובעת הודיעה למנהל הנתבעת, בסמוך לתחילת חודש דצמבר 09, על רצונה להתפטר.

18. גם מנהל הנתבעת מודה בתצהירו ובחקירתו כי התובעת הודיעה על רצונה להתפטר, במהלך חודש דצמבר. ר' רישא של סעיף 19 לתצהיר מנהל הנתבעת.

19. נפנה לבחון את הממצאים הרפואיים של בני משפחתה של התובעת.

מצב בריאותו של בעלה של התובעת

20. לטענת התובעת בחודש 10/09 אושפז בעלה בבית החולים וולפסון ואיכילוב , והיא נאלצה לטפל בו ולסייע לו.

21. לצורך הוכחת טענתה זו, נסמכת היא על סיכומי אשפוז – נספחים ד/1-ד/2 לתצהירה.

22. עיון בנספחים ד/1-ד/2 לתצהירה, מעלים כי בעלה של התובעת אושפז מיום 21.9.09 ועד ליום 25.9.09 וכן מיום 26.10.09 ועד למועד בו שוחרר 28.10.09, זאת בשל כאבים בחזה.

23. התובעת בחרה לצרף אישורים אלו באופן חלקי (קרי עמוד אחד מתוך 7 עמודים ועמוד אחד מתוך 9 עמודים), מבלי שיש בהם את הממצאים הרפואיים הסופיים. לכן לא ניתן להסיק מאישורים אלו דבר, בכל הנוגע לממצאים רפואיים הקשורים לבעלה.

24. יתרה מזאת, אירועים אלו התרחשו כחודשיים לפני המועד בו התפטרה ולכן אינם רלוונטים ואינם יכולים להוות סיבה להתפטרות, בגין מצב בריאותי של בן משפחה.

25. מעבר לאמור, התובעת גם הודתה בחקירתה הנגדית כי הכאבים מהם סבל בעלה היו בעלי אופי מוכר וכן בעבר היה לו מחלת לב ועבר 5 צינטורים כעולה מנספח ד1-ד2 וכי האמור היה ידוע לה בתקופת העסקתה ולא רק בסמוך למועד בו התפטרה. ר' עמ' 3 שורות 25-29 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

26. התובעת לא הציגה כל מסמך בנוגע להיות בעלה חולה בהרפס כטענתה, לכן אין לי יכולת לקבוע ממצאים בנושא זה, שעלה לראשונה רק במסגרת חקירתה הנגדית.

מצב בריאותה של בתה של התובעת

27. לטענת התובעת בחודש 11/09 ועד לחודש 12/09 אושפזה בתה של התובעת בבית החולים תל השומר וזאת לצורך שמירת הריון בסיכון גבוה. לצורך הוכחת טענה זו צרפה התובעת אישורים רפואים – נספח ה1-ה4 לתביעה.

28. עיון במסמכים רפואיים אלו מעלה כי אכן בתה של התובעת אושפזה, לצורך שמירת הריון מיום 10.11.09 ועד ליום 1.12.09. כמו כן עיון בנספח ה' 4 מעלה כי בתה של התובעת ילדה בתחילת חודש ,12/09 עובר ממין נקבה במשקל 1900 גרם. ר' גם עמ' 4 שורות 27-29 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

29. בחקירה הנגדית של התובעת העידה היא שבעלה של בתה היה בצבא קבע והיה מגיע פעמיים בשבוע. עדות זו לא נסתרה. ר' עמ' 5 שורה 1 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

30. שוכנעתי כי במצב דברים זה, אכן לא מדובר במצב של הריון רגיל וכי העובדה שנכדתה של התובעת נולדה במשקל כה נמוך מחד, והעובדה כי בעלה של בתה היה מגיע רק פעמיים בשבוע מאידך, מובילים למסקנה שמדובר בתקופה בה בתה של התובעת, היתה זקוקה לעזרה ותמיכה מהקרובים לה, לרבות אמה שלה, התובעת.

מצב בריאותו של אביה של התובעת


31. לטענת התובעת אביה, בן ה-81 במועד הרלוונטי, אושפז ביום 6.12.09- 22.12.09 בבית החולים קפלן. מיום 22.12.09 ועד 24.12.09 אושפז בבית הדר באשדוד. מיום 24.12.09 ועד ליום 6.1.2010 אושפז בבית החולים בתל השומר. מיום 6.1.2010 ועד לפטירתו ביום 14.2.2010, אושפז בבית החולים הסיעודי נאות לגרדיה.

32. עיון במסמכים רפואיים אלו מעלה כי אכן אביה של התובעת אושפז מיום 6.12.09 במרכז רפואי קפלן. כן שהה בבית הדר ומשם הופנה למיון במהלך סוף חודש דצמבר 2009. כן עיון בנספח ו' 3 לתצהיר התובעת, מעלה כי בסמוך ל-26.12.2010 אושפז בשנית וזאת עד ליום 6.1.2010 בבית חולים תל השומר, בפנימית, כאשר חלה החמרה במצב בריאותו ובשלב זה סבל מאירוע מוחי וכן מדלקת ראות. כן עיון בהודעת הפטירה של אביה ז"ל של התובעת מעלה כי אכן עובר לפטירתו שהה בבית חולים לה גרדיה וכי המחלות מהם סבל הם אלו שהביאו לסיבת המוות שלו. ביום 14.2.10 נפטר אביה של התובעת.

33. לאחר ששמעתי את כלל העדויות בתיק, אני מקבלת את עדותה של התובעת שלא נסתרה, לפיה היא ושני אחיה לא עזבו את אביה וכי היו בסבב במועדים בו אושפז. ר' עמ' 5 שורות 11-14 לפרטיכל הדיון מיום 2.12.11.

34. אכן אביה ז"ל של התובעת היה במצב בריאות לא טוב מזה זמן רב, אולם שוכנעתי כי בסמוך למועד בו התפטרה התובעת, מצב בריאותו של אביה הוחמר וברי כי החמרה זו הצריכה שהות ממושכת יותר עימו, גם אם קיבל טיפול בבתי החולים ו/או בתי האבות בהם שהה.

מצב בריאותה של אמא של התובעת

35. לטענת התובעת החל מ-7.10.09 ועד ליום 15.12.09 לא היתה לאימא שלה עובדת זרה, אלא עובדת ישראלית בהיקף מזערי של 3 שעות במשך חמישה ימים בשבוע, עוד טוענת התובעת כי היות ואמה חולת דמנציה, לא ניתן היה להסתפק בכך ולא ניתן היה להשאירה, ללא השגחה צמודה.

36. עיון בנספח ו' 6 לתצהיר התובעת, מעלה כי אכן בתחילת חודש דצמבר, אימא של התובעת טופלה רק על ידי עובדת ישראלית ולא על ידי עובדת זרה ששהתה במשך כל שעות היום בביתה של אימא של התובעת, כפי שהיה בעבר. משכך שוכנענו כי בתקופה זו, היה על התובעת להקדיש יותר זמן לצורך טיפול באימא שלה.

האם התפטרות התובעת היתה בשל מצב בריאות של בני משפחתה?

37. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל כתבי בי-דין על צרופותיהם שוכנעתי כי כל אירוע בפני עצמו בנפרד אינו בהכרח מהווה עילה לזכאות לפיצויי פיטורים בשל התפטרות עקב מצב בריאותו של בן משפחה. אולם מכלול האירועים שאירעו בטווח זמנים סמוך, תחילת חודש 12/09, שאירעו במצטבר, בכל הנוגע לבתה של התובעת שילדה בסמוך למועד הודעת ההתפטרות תינוק במשקל כה נמוך, אשפוז אביה של התובעת בסמוך למועד זה, העובדה שאימא של התובעת טופלה על ידי עובדת ישראלית ששהתה שעות ספורות אל מול עובדת זרה שהיתה קודם ושהתה כל היום עם אימא של התובעת, מובילים למסקנה כי התפטרות התובעת שנעשתה בסמוך למועד זה, קשורה במישרין למצב הבריאותי המצטבר, של בני משפחתה הקרובים.

38. כן אני מקבלת את גרסת התובעת לפיה מצב זה גרם לה לחץ נפשי רב ועומס נפשי. רק טבעי הוא כי הורים שנמצאים בשעתם הקשה יצטרכו תמיכה ועזרה מילדיהם. סיטואציה זו יוצרת קושי רב על מי שצריך להתמודד עם טיפול שכזה, שמהול בו גם קושי נפשי, מעבר לצורך בזמן נוסף, להתמודדות עם קשיים אלו.

39. אשר על כן שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי התפטרותה נבעה בשל מצב בריאותי של בני משפחתה הקרובים.

האם הודיעה התובעת לנתבעת על מצב בריאות בני משפחתה ובשל כך הינה מבקשת להתפטר?

40. אני מקבלת את עדות התובעת לפיה עידכנה את מנהל הנתבעת בדבר הבעיות הרפואיות
של בני משפחתה הקרובים, שבגינם החליטה להתפטר. אסביר טעמיי.

41. מנהל הנתבעת מודה בתצהירו ובחקירתו כי התובעת הודיעה על רצונה להתפטר במהלך חודש דצמבר. ר' רישא של סעיף 19 לתצהיר מנהל הנתבעת.

42. הצהרתו של מנהל הנתבעת לפיה, התובעת לא עידכנה אותו כי התפטרותה נובעת בשל
מצב בריאותי מצטבר של בני משפחתה הקרובים והלחץ שנוצר לה בעקבות כך, נסתרה
במסגרת חקירתו הנגדית. כן נסתר תצהירו של מנהל הנתבעת, בנוגע להצהרתו שהתובעת
לא ביקשה למצוא פיתרון שיהא נוח לשני הצדדים, כדע לא תצטרך לעזוב את עבודתה
בשירות הנתבעת.

43. עיון בחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת מעלה כי בניגוד לאמור בתצהירו, העיד מנהל הנתבעת כי אכן ידע על המצב הבריאותי של בני משפחתה הקרובים של התובעת, אולם לטענתו זה היה בשיחות מסדרון ולא בישיבה מסודרת. ר' עמ' 13 שורות 6-24 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

44. כמו כן מנהל הנתבעת הודה כי התובעת עדכנה אותו, בדבר מות אביה, אף שהדבר היה לאחר סיום יחסי העבודה, דבר המעיד על כך שהיה מעורה בחיי התובעת, ככל הנראה נוכח היחסים הטובים ששהו במהלך יחסי העבודה עליהם העיד גם.

45. יתרה מזאת, עיון בעמ' 13 שורות 26-29 לפטיכל הדיון מיום 2.11.11 מעלה כי בניגוד לאמור בתצהירו של מנהל הנתבעת, הרי שהיתה שיחה בה התובעת והוא ניסו למצוא פיתרון, בכדי שלא תעזוב אולם פיתרון שכזה לא נמצא ולכן נמצאה מחליפה לתובעת.

46. נוכח סתירות אלו אנו מעדיפים לקבל את גרסת התובעת בנדון כעולה בסעיף 10 לתצהירה שלא נסתר:
" .. חרף כל הקשיים והאחריות שנפלו על כתפיי, הודעתי לממונה עליי בנתבעת, מר שמואל שנהב, בסמוך לתחילת חודש דצמבר 2009, אודות המצב על קשיי וכי לאור מצבם הבריאותי הקשה והמצטבר של בני משפחתי, הקשיים והאחריות הכבדה שרבצה על כתפי עקב מחלותיהם של קרובי, לא אוכל להמשיך לעבוד בנתבעת וביקשתי ממנו כי ימצא עובדת אחרת שתחליף אותי."

האם העובדה שהתובעת בחרה להמשיך לעבוד במקום עבודתה האחר, שוללת ממנה את
הזכאות לפיצויי פיטורים ?

47. אין חולק ואף התובעת מודה בכך שהחליטה להמשיך ולעבוד במקום עבודתה העיקרי בו עבדה 23 שנה, שלושה ימים בשבוע והחליטה להתפטר משירות הנתבעת בלבד, מקום בו עבדה רק יום אחד.

48. עיון בחקירה הנגדית של התובעת, מעלה:
ש: באותה תקופה במקביל המשכת לעבוד במקום העבודה השני 3 ימים?
ת: נכון , אבל לקחתי גם חופש.
ש: האם זה נכון שבאותה תקופה המשכת לעבוד במקום העבודה השני 3 ימים?
ת: נכון. אני רוצה לציין שמאחר והיה כל כך עומס נפשי אני העדפתי להיות מסודרת ולהעביר את הדברים בצורה מסודרת. לא לקחתי חופשה ולא מחלה.... אבל התמוטטתי. העדפתי לעבוד במקום עבודה אחד ולהפחית לחצים.
ש: את מדברת על יום אחד בשבוע של מספר שעות?
ת:... לא יכולתי להפסיק את העבודה שלי במקום בו עבדתי 22 שנה ששם נתנו לי לנצל חופשה ותנאים טובים." ר' עמ' 6 שורות 22-29 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

49. כן עיון בנספח ח2 לתצהיר התובעת מעלה כי במהלך חודשים 10/09-12/09, התובעת לקחה ימי חופשה עקב מצב הבריאות של בני משפחתה, במקום עבודתה השני.

50. לטעמי, העובדה שהתובעת החליטה להמשיך במקום עבודתה העיקרי ולהתפטר ממקום עבודתה בו עבדה רק יום אחד אין בו כדי לשלול ממנה את זכאותה לפיצויי פיטורים. התובעת רשאית להתאים את מסגרת עבודתה ופרנסתה לסיטואציה שנוצרה. העובדה שבחרה להמשיך ולעבוד במקום עבודתה זה 22 שנה, בו הינה עובדה בהיקף משרה גבוה יותר, הינו הגיוני ואין בו כדי לשלול ממנה את רכיב פיצויי הפיטורים, בנסיבות העניין.

51. נקבע בפסיקה כי אין הכרח בכך שמצב הבריאות ימנע בעד העובד כל אפשרות להמשיך בעבודה או שיכביד על עבודתו או בריאותו מעבר לרגיל, די שיהא קשר סיבתי בין מצב הבריאות לבין ההתפטרות . ראה: דב"ע לג/ 8-3, טוטנאור נ. לפידות פד"ע ד' 321 בעמ' 327-328. כן ראה:דב"ע לה/ 41-3 , היגר נ. שארץ פד"ע ז' 24 בעמ' 27. וראה: דב"ע תשן / 154-3, קרייטר נ. אילוז, פד"ע כב' 339 בעמ' 343.

52. כן נפסק כי יתכן מצב בו עובד המתפטר עקב מצב בריאותו ומחפש מקום עבודה אחר המתאים למצבו ואין בכך לפגוע ב"הצדקה" להפסקת עבודתו הקודמת. ראה: דב"ע 98/ 48-0, גיסין נ. המוסד, פד"ע לב' 130 בעמ' 139.

53. אשר על כן , התובעת הוכיחה סיבה מספקת להתפטרותה בגין מצב בריאות של מבני משפחתה ובנסיבות אלו אני קובעת כי קמה לה זכאות לפיצויי פיטורים, מכוח הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

שיעור פיצויי פיטורים

54. נוכח העובדה כי התובעת עבדה במשכורת חודשית, הרי שהמשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי פיטורים הינה משכורתה האחרונה.

55. אינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התשלום ששולם לה כשכר ברוטו, היה מעבר למגיע לה. העלאת שכרה של התובעת נעשתה עוד בחודש 2/08, מנהל הנתבעת הודה כי הוא זה שחתם על משכורתה של התובעת מידי חודש בחודש, משכך במידה וסבר כי יש טעות בשכרה היה עליו לתקן זאת ולא לטעון זאת בדיעבד.

56. משהנתבעת שילמה לתובעת שכר תקופה ארוכה תוך שנציגי הנתבעת הם אלו שחותמים על
השיקים של התובעת, יש לראות בשכר של התובעת ( ברוטו ונטו) כשכר שסוכם עימה. ר' עמ'
14 שורות 19-20 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

57. אשר על כן על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בכימות כספי:
4019 ₪ * 41 חודשים / 12= 13,731 ₪.

58. בנסיבות העניין ובשל מחלוקת בנוגע לנסיבות סיום העסקת התובעת, לא מצאתי לנכון לפסוק הלנת פיצויי פיטורים.

לעניין הפרשי שכר – שכר חודש 1/10

59. לטענת התובעת עבדה היא עד ליום 11.1.11. לטענתה היא זכאית לשכר עבודה בכימות של 2000 ₪.

60. ברם, עיון בנספח א' לכתב ההגנה – כרטיס הנוכחות לחודש ינואר 2010 מעלה כי הנתבעת עבדה יומיים בשבוע בלבד . ביום 4.1.10 מהשעה 9.05 ועד לשעה 14.00. וביום 11.1.2010 מהשעה 12.20-14.49.

61. משהצהירה התובעת כי יום עבודה שלה הינו 10 שעות (ר' עמ' 8 שורה 10 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11) , הרי שהינה זכאית לתשלום בגין 7.5 שעות עבודה בכימות כספי של 717 ₪. (4019 ₪ / 4.2 / 10 * 7.5).

62. לא מצאתי לנכון לפסוק פיצויי הלנה בנסיבות העניין. מעבר לאמור, תביעתה להלנה התיישנה.

תמורת חופשה שנתית

63. סעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 קובע את חובתו של המעביד לנהל פנקס חופשה. תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז- 1957, קובעות את דרך וצורת ניהול פנקס החופשה.

64. בפסיקה נקבע כי נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעביד. "מחובתו של המעביד לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים, כאמור בס' 26". ראה:דב"ע לא/3-22 , ציק ליפוט נ' חיים קסטנר, פד"ע ג' 215.

65. עיון בכתב ההגנה של הנתבעת מעלה כי למעט טענת קיזוז בכל הנוגע לשכר ששילמה ביתר
לטענתה, אין לה כל טענת ההגנה, בנוגע לרכיב זה.

66. כפי שהובהר אין בידי לקבל את טענת הקיזוז הואיל והנתבעת שילמה לתובעת שכר תקופה ארוכה תוך שהינה חותמת על השיקים של התובעת, תקופה ארוכה ובכך ביססה את הטענה כי שילמה לתובעת שכר כפי שסוכם. ר' עמ' 14 שורות 19-20 לפרטיכל הדיון מיום 2.11.11.

67. מנגד עיון בתלוש השכר של התובעת מעלה כי קיימת לה יתרת זכות בכל הנוגע לפידיון
חופשה שנתית בשיעור של 8.66 ימים .

68. על הנתבעת לשלם לתובעת פידיון חופשה שנתית בכימות : 8.66 ימים * 957 ₪ ליום =8288 ₪.

לעניין דמי הבראה

69. עיון בתלושי השכר של התובעת ובהתחשב בחלקיות משרתה של התובעת מעלה כי הסכום ששולם לתובעת בחודש 6/09 מכסה את תשלום דמי ההבראה המגיע לתובעת.

70. אשר על כן תביעה לדמי הבראה נדחית.

לענין רכיב התביעה בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני – עגמת נפש

71. הכלל הנוהג בפסיקה הינו, כי אין מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש אלא במקרים חריגים וקיצוניים.
72. בנסיבות שלפנינו, הרי שלא מצאתי כי יש מקום לקבל את טענת התובעת בדבר זכאותה לפיצוי בגין עוגמת נפש, הואיל ולא מדובר על מקרה חריג או קיצוני. לפיכך, תביעת התובעת לרכיב זה נדחית.

סוף דבר:
73. הנתבעת תשלם לתובעת, בתוך 30 ימים מהיום את הסכומים הבאים:
א. פיצויי פיטורים: 13,731 ₪.
ב. תמורת חופשה שנתית: 8288 ₪.
ג. הפרשי שכר עבודה: 717 ₪.

74. כל הסכומים לעיל ישולמו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.2008 ועד ליום התשלום בפועל.

75. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאותיה, לרבות שכר טרחתה בגין תביעה זו, בסך 6,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

76. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות טבח

  2. התפטרות טייס

  3. בקשת התפטרות

  4. התפטרות מרצה

  5. התפטרות חופש

  6. התפטרות חודש

  7. התפטרות מקבע

  8. התפטרות מראש

  9. התפטרות בכעס

  10. התפטרות גמלאי

  11. התפטרות חוקית

  12. תקופת התפטרות

  13. התפטרות מטפלת

  14. התפטרות קללות

  15. ביטול התפטרות

  16. התפטרות מגורים

  17. תשלומי התפטרות

  18. התפטרות בריאות

  19. התפטרות מוקדמת

  20. התפטרות ראש עיר

  21. התפטרות טלפונית

  22. התפטרות עקב סגר

  23. התפטרות חבר קבע

  24. התפטרות דירקטור

  25. התפטרות מאורגנת

  26. התפטרות אופציות

  27. התפטרות בגיל 43

  28. התפטרות אי קידום

  29. התפטרות מקדונלדס

  30. התפטרות בני נוער

  31. התפטרות שלא כדין

  32. התפטרות חד צדדית

  33. ביטול מכתב התפטרות

  34. התפטרות יחס משפיל

  35. התפטרות קולקטיבית

  36. התפטרות לאחר מחלה

  37. התפטרות לאחר שבוע

  38. התפטרות חבר גמלאים

  39. התפטרות תשלום חלקי

  40. התפטרות מעבר לצפון

  41. התפטרות ללא ניסיון

  42. התפטרות הצעת עבודה

  43. התפטרות דירקטוריון

  44. התפטרות חבר ועד בית

  45. התפטרות אם חד הורית

  46. התפטרות לפי סעיף 14

  47. התפטרות שינוי תפקיד

  48. בקשת התפטרות מעבודה

  49. התפטרות מדירקטוריון

  50. התפטרות עומס בעבודה

  51. התפטרות לאחר שנתיים

  52. התפטרות מחלת בן זוג

  53. אי התראה לפני התפטרות

  54. התפטרות מטעמי מצפון

  55. התפטרות העברה מתפקיד

  56. אי הגעה לעבודה התפטרות

  57. הודעת התפטרות בטלפון

  58. התפטרות תוך 9 חודשים

  59. התפטרות מסיבה מוצדקת

  60. התפטרות שבועיים מראש

  61. התפטרות מטעמי בריאות

  62. התפטרות לאחר התלמדות

  63. התפטרות לאחר זמן קצר

  64. התפטרות בנסיבות מזכות

  65. התפטרות מודיעין אזרחי

  66. התפטרות מטפלת בקשישים

  67. התפטרות מנהלת חשבונות

  68. התפטרות לאחר שנת עבודה

  69. התפטרות נהג מערבל בטון

  70. התפטרות אי קבלת זכויות

  71. התפטרות דירקטור חיצוני

  72. התפטרות חבר דירקטוריון

  73. התפטרות לאחר שלוש שנים

  74. התפטרות מסיבה בריאותית

  75. התפטרות מעבר למצפה רמון

  76. התפטרות תנאים לא ראויים

  77. התפטרות תנאים סוציאליים

  78. התפטרות בדין מפוטר מרחק

  79. התפטרות בגין שינוי תפקיד

  80. התפטרות שינוי תנאי עבודה

  81. התפטרות מצב בריאותי לקוי

  82. התפטרות העתקת מקום עבודה

  83. התפטרות התקנת מצלמת אבטחה

  84. התפטרות תנאים קשים בעבודה

  85. התפטרות בדין מפוטר מגורים

  86. התפטרות לאחר יום עבודה אחד

  87. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  88. התפטרות מצב בריאותי של קרוב משפחה

  89. התפטרות ממקום העבודה בשל מעבר לעיר אחרת

  90. אי הצעת עבודה חלופית התפטרות בגלל מצב בריאותי

  91. העובד טען כי מאחר שנשקו נלקח ממנו יש לראותו כמי שפוטר

  92. התפטרות וחזרה לעבודה שוב לאחר כחודש - האם רצף העבודה נשמר ?

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון