התפטרות עובד עם ילד נכה


1. זוהי תביעה לתשלום הפרשי שכר וכן פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת בגין התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית.

2. התובע מתכנת מחשבים במקצועו, עבד אצל הנתבעת החל מיום 1.6.00 ועד להתפטרותו נכון ליום 12.12.02.


ביום 12.4.00 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם עבודה לתקופה של שנה. הסכם זה, חודש אוטומטית מידי שנה.

על פי הסכם העבודה, אמורה היתה משכורת של התובע להיות בסך 15,000 ₪ ברוטו לחודש בחודשים בהם עבד בפרוייקטים מחוץ לגוש דן ובסך של 17,000 ₪ ברוטו לחודש עת עבד בפרוייקטים בתוך גוש דן. בחודש ינואר 2001 הועלתה משכורתו בסך 1,000 ₪ ברוטו לכל אחת מהאופציות ובסה"כ 2,000 ₪ ברוטו.

החל מחודש ינואר 2002, הופחתה משכורתו של התובע ל-14,000 ₪ ברוטו בחודשים בהם עבד בפרוייקטים מחוץ לגוש דן ול-16,000 ₪ ברוטו בחודשים בהם עבד בפרוייקטים בתוך גוש דן, דהיינו הפחתה של 2,000 ₪ ברוטו. הפחתה זו באה בשל הרעה במצבה הכלכלי של הנתבעת כתוצאה מקריסת שוק ההייטק.

לקראת סוף 2002 ביצעה הנתבעת בדיקה של יתרת ימי החופשה של עובדיה. התברר, כי לתובע יתרת חופשה שלילית של 10 ימים מעבר למכסת ימי החופשה המגיעים לו. מנהלת תחום התשתיות בנתבעת גב' אתי שטרן הודיעה לתובע בחודש ספטמבר 2002, כי יתרת החופשה תקוזז משכרו עד תום השנה. נוכח התנגדותו של התובע לקיזוז, הציעה לו גב' שטרן לקזז את החוב בתשלומים וכן, לבחון את האפשרות, כי יתרת חוב השלילית, תקוזז מימי החופשה בשנה הבאה. התובע לא הסכים להצעות אלו והודיע לנתבעת בחודש אוקטובר 2002, כי הוא מתפטר מעבודתו.


בתביעה זו מבקש התובע, כי נחייב את הנתבעת בהפרשי שכר לתקופה החל מחודש ינואר 2002 ועד לחודש דצמבר 2002 וכן, כי נחייבה בפיצויי פיטורים ובתמורת הודעה מוקדמת בשל התפטרות בגין הרעת תנאים.

3. בתצהירו מציין התובע, כי לאחר שגב' שטרן הודיעה לו על הפחתה של 2,000 ₪ ברוטו לחודש הוא ציין בפניה, כי אין לנתבעת כל זכות על פי ההסכם להפחית את שכרו באופן חד צדדי, ההפחתה אינה מקובלת עליו וכי בשל מצבו האישי היות ויש לו ילד נכה, אין הוא מסוגל לנקוט בצעד של התפטרות חד צדדית כעת. בנוסף הודיע לגב' שטרן, כי מייד לכשיתאפשר לו, ינקוט בצעדים המתבקשים עקב הפרת ההסכם. לדבריו, גב' שטרן השיבה לו, כי הנתבעת מודעת לכך שיש לו ילד נכה. מוסיף התובע ומצהיר, כי באותה עת נזקק למשרתו על מנת לשאת בעלות הכספית הגבוהה שהיתה כרוכה בטיפולים בבנו אשר נולד עם נכות רגליים ולכן, לא יכול היה להתפטר מעבודתו ולהשאיר את משפחתו בלא פרנסה. מספר חודשים לאחר מכן, נפגש התובע עם סמנכ"ל החברה מר ארי רוזנבאום ואמר לו שאין הוא מרוצה מעבודתו בגלל הורדת השכר באופן חד צדדי תוך הפרת הסכם העבודה.

גב' שטרן מצהירה, כי קיימה שיחה עם התובע טרם הפחתת השכר והבהירה לו, כי על פי דין שמורה לו הזכות שלא להסכים להפחתה וכי במקרה כזה, יהיה זכאי לקבלת התנאים של מי שפוטר מעבודתו. למיטב זכרונה של גב' שטרן, באותה שיחה לא טען התובע, כי אין הנתבעת זכאית להפחית את שכרו או כי היא מנצלת את מצבו האישי הקשה. גב' שטרן מוסיפה ומצהירה, כי מתוך הכרה בבעייתו של התובע הנובעת מהיותו אב לבן נכה, עשתה מאמצים רבים על מנת לעזור לו תוך פגיעה מינימלית בפרנסתו. באשר לתלונותיו בהמשך על הקיצוץ בשכרו טוענת גב' שטרן, כי הדברים לא חרגו מ"קיטורים" מקובלים של עובדים על שכרם.

4. התובע הגיש את תביעתו רק לאחר התפטרותו וכתשעה חודשים לאחר הפחתת השכר. בדב"ע נד/86-3 גולן
נ' אי. אל. די. בע"מ פד"ע כז 270 נפסק, כי עובד אשר חוזה העבודה עימו הופר, הוא ידע על כך מיד עם ההפרה ולא הגיש את התביעה אלא כעבור שמונה חודשים ולאחר ורק לאחר פיטוריו, איננו זכאי להפרשי השכר שנוצרו בגין הפרת החוזה הואיל והדבר מצביע על השלמתו עם תנאי החוזה החדש. העובדות בענייננו דומות ועל כן המסקנה היא כי התובע הסכים להפחתה בשכרו ומשכך, אין הוא זכאי להפרשי השכר עבור החודשים מחודש ינואר 2002 ועד לסיום העבודה (ראה עוד: דב"ע נו/22-3 פני גיל נ' טכנולוגיה מתקדמת בע"מ, פס"ד מיום 18.4.96).

5. מכח סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963, זכאי עובד לפיצויי פיטורים אם התפטר מחמת הרמה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו, כי ימשיך בעבודתו. נפסק, כי גובה השכר הינו אחד התנאים היסודיים שביחסי מעביד ועובד והפחתת השכר היא הרעה מוחשית ביותר של תנאים אלו. משנעשה הדבר על פי הודעה חד צדדית של המעביד, אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו (דב"ע מז/108-3 אלדוויק נ' עזבון חאג' ראשיד אל שוויקי פד"ע יט 382). עוד נקבע, כי אין לדרוש מעובד, כי יתפטר מיידית מחמת הרעה מוחשית וימצא עצמו ללא מקור מחיה. משכך, לא יאבד עובד זה את זכותו לפיצויי פיטורים אם לא החליט מיידית על התפטרותו (דב"ע נד/24-3 טור נ' מעשה אומן בע"מ פד"ע כז 507). עם זאת, התפטרות לאחר כשנה מיום הרעת התנאים, איננה בגדר התפטרות בדין מפוטר (דב"ע נא/203-3 רובין נ' מפעלי זכוכית ישראליים פניציה, פס"ד מיום 30.12.91).

במקרה דנן, הודיע התובע על התפטרותו כאמור לעיל, רק לאחר כתשעה חודשים ממועד הפחתת השכר. העילה המיידית להתפטרותו, לא היתה הפחתת השכר אלא הודעתה של הנתבעת על קיזוז יתרת החופשה השלילית. הודעה זו של הנתבעת, ניתנה כדין ואין לראות בה עילה המזכה את התובע להתפטר בדין מפוטר. שיהוי זה בהתפטרותו של התובע, מלמד על ניתוק הקשר הסיבתי בין עילת ההתפטרות לבין התרחשותה בפועל (י. לובוצקי, סיום יחסי עבודה, מהדורת 2004 פרק 9 עמ' 21-20).

נוכח נתונים אלו, אין התובע זכאי לא לפיצויי פיטורים ולא לתמורת הודעה מוקדמת.

התוצאה אליה הגענו, מתחייבת מן הדין ומן הפסיקה אך אין היא מניחה את הדעת. התובע נמצא לוקה בכפליים; שכרו פחת באופן משמעותי במשך מספר חודשים ובנוסף, נמצא מפסיד את פיצויי הפיטורים. נתונים אלו מן הראוי היה שיביאו את הנתבעת להסכמה לשלם לתובע את פיצויי הפיטורים וודאי נוכח מצבו האישי כפי שפורט לעיל. משלא הסכימה הנתבעת להצעה זו, אין מנוס מדחיית התביעה.

6. התביעה על כל עילותיה נדחית.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון