התפטרות שנה אחרי לידה


1.תביעת התובעת לקבלת דמי אבטלה נדחתה על ידי הנתבע במכתב הדחיה מתאריך 6.11.00 בנימוק כי התובעת לא צברה תקופת אכשרה כנדרש עובר להגשת התביעה.

תביעת התובעת לקבלת דמי לידה נדחתה ככל שהמדובר במעסיק, מר אבנר X, בנימוק כי התובעת אינה עונה להגדרת "עובד" כאמור בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי בהתייחס לעבודתה זו.

התובעת קיבלה דמי לידה עבור 6 שבועות בהתאם להוראות סעיף 50 (א) (2) לחוק וזאת בגין עבודתה כעוזרת בית אצל שתי מעסיקות בתקופה מ- 1.98 ועד 30.11.99.

כנגד שתי החלטות אלה הגישה התובעת תביעות לבית הדין אשר הדיון בהם אוחד כאמור בהחלטת כב' השופטת וימן מתאריך 14.3.02, בנימוק כי המדובר בתביעות דומות, ושמיעת ההוכחות הועברה למותב זה.

הנתבע בכתבי ההגנה בשני התיקים טען כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין גיסה, מר אבנר X, ומסיבה זו לא צברה התובעת תקופת אכשרה כנדרש בהתייחס לזכאותה לדמי אבטלה ואף אינה זכאית לדמי לידה שיהא בהם כדי לקחת בחשבון תקופת עבודה אצל הגיס.

2.ואלה העובדות הצריכות לעניננו:

א.התובעת עבדה כעוזרת בית אצל שתי מעבידות בתקופה מ- 1.1.98 ועד 30.11.99.

אצל הגב' סנדרה רגב עבדה התובעת במהלך כל התקופה שפורטה לעיל, ואצל הגב' אוסנת פרצי עבדה התובעת במשך כשנה מ- 19.11.98 ועד 30.11.99.

בהתאם לעדות התובעת היא ביצעה עבודות משק בית במשך יומיים בשבוע. (עיין סעיף 8 לת/1 וכן בעמ' 3 שורה 18 לפרוטוקול).

אין מחלוקת בין הצדדים בהתייחס לעבודת התובעת כעוזרת בית ובגין עבודה זו אף קיבלה התובעת דמי לידה עבור 6 שבועות.

ב.התובעת ילדה בתאריך 31.1.00.

ג.התובעת הגישה בתאריך 24.10.00 תביעה לדמי אבטלה, כאשר התאריך הקובע בהתייחס לתביעה זו הינו 1.6.00 (החודש בו התייצבה התובעת לראשונה בשירות התעסוקה).

ד.טענת התובעת הינה כי החלה לעבוד אצל מר X ב- 1.5.99, דהיינו בסמוך לתחילת הריונה.

העסק של מר X, גיס התובעת, הינו עסק של ביצוע עיקולים ומסירות אישיות.

ה.באשר לסיבה בגינה החלה התובעת לעבוד אצל מר X מצויות מספר גרסאות.

גרסת התובעת הינה כי החלה לעבוד אצל הגיס מפאת מצבה הכלכלי הקשה בעוד הגיס העיד כי העסיק את התובעת ולא אנשים אחרים שכן היא היתה אמינה עליו בניגוד לקודמיה.

למעשה, אין המדובר בגרסאות סותרות אלא בנקודת מבט שונה של התובעת וגיסה, אולם כפי שיפורט להלן, הננו סבורים כי הסיבה האמיתית להעסקת התובעת אצל הגיס, היתה לסייע לה בשל מצבה הכלכלי הקשה,
במתן אפשרות לעבודה נוספת ולתוספת שכר.

ו.באשר לצורך בעבודת התובעת אצל הגיס, ובאשר לשאלה האם התובעת החליפה עובד אחר, עולה מחומר הראיות כי חלפה למעלה משנה בין מועד הפסקת עבודתו של העובד הקודם, לבין מועד תחילת עבודתה של התובעת, שנה שבה לא נזקק הגיס לעובד שכיר כלשהו.

מר X העיד בפנינו כי לפני שהתובעת עבדה אצלו, עבד איתו חבר בשם מרדכי עזרן וכי התובעת החליפה אותו (עיין עמ' 8 שורות 13-10 לפרוטוקול).


מהאישור שהמציא מר X לתיק בית הדין עולה כי מר עזרן הועסק אצלו חודשיים בלבד בחודשים 1.98 ועד 2.98.

דהיינו, למעלה משנה לפני מועד העסקה הנטענת של התובעת, ואף לאחר תום העסקה הנטענת, לא הועסק עובד אחר על ידי מר X.

לא ניתן לבית הדין הסבר מניח את הדעת מדוע דווקא לאחר שנה נזקק מר X לעובד שכיר ואף לא הובאה הוכחה כלשהי כי היתה עליה בכמות המסירות ו/או העיקולים שביצע מר X במועד בו נטען כי התובעת עבדה, בהשוואה לאותה שנה בה לא העסיק עובד שכיר כלל.
נתונים אלה תומכים במסקנתנו כי הסיבה להעסקת התובעת היתה מצבה הכלכלי הקשה והרצון לעזור לה ולבעלה.
ז.מהות העבודה - עיסוקו של מר X, גיסה של התובעת, היה עסק של מתן שירותי הוצל"פ לעורכי דין ולעירית מעלות.

בהתאם לאמור בתצהיר התובעת ובתצהיר הגיס, עסקה התובעת בביצוע מסירות אישיות והתלוותה לגיס לביצוע עיקולים ברישום.

התובעת צרפה לתיק בית הדין דוגמאות של אישורי מסירה עליהם היא חתומה, ומעיון באישורים אלה עולה כי המסירות בוצעו בתחומי הקריות, חיפה, נהריה, מעלות.

מחקירת הנתבע לא עלה כי המדובר בדיווח שיקרי על מסירות ובנסיבות אלה ולאחר ששמענו את עדות התובעת והגיס הננו קובעים כי עדות התובעת מהימנה עלינו וכי היא ביצעה מסירות בפועל כאמור בעדותה.

התובעת אף צרפה לתצהירה העתק ממחברת (המקור לא הוגש לתיק בית הדין) ובה רישום מספר המסירות או העיקולים ברישום שבוצעו, אולם לא צויינו זהות המסירות כך שניתן יהיה לבדוק האם אכן המספרים הרשומים משקפים נכונה את מספר המסירות שביצעה התובעת.

יתר על כן, אף לא צויין האם המדובר במסירות שביצעה התובעת לבד או במסירות שבוצעו יחדיו עם הגיס.

מעיון ברישום נספח ד' לת/1 אף עולה כי קיים שוני מהותי בין מספר המסירות שבוצעו בחודשים השונים (עיין והשווה למשל לחודשים 5.99 ו- 6.99 לחודש 8.99 ו- 9.99).

בנסיבות אלה אין ספק שקבלת שכר זהה בכל חודש עבור הבדל כה משמעותי בעבודה הינו תמוה.

בחודש 12.99 מופיעים רק 4 ימים שבהם יש רישום על ביצוע מסירות ועוד יומיים בהם צויין כי התובעת אינה זוכרת כמה מסירות בוצעו (ואם כן הרישום היה נרשם בכל יום בסוף היום, מן הסתם היתה התובעת זוכרת כמה מסירות בוצעו).

גם בחודש 1.00 מופיעים רק מספר ימי עבודה עד 12.1.00 לאחר מכן אין רישומים המתייחסים לתובעת.

ח.ימי ושעות העבודה - התובעת בתצהירה ת/1, העידה כי עבדה אצל גיסה 4 ימים בשבוע, בימים א', ג', ד' וה', זו אף הגירסה המופיעה בהודעה לחוקר נ/2, וכן בהודעתו לחוקר של מר X - נ/1.


יחד עם זאת, עיון בנספח ד' לת/1 אינו מצביע על עבודה קבועה בימים אלה בכל החודשים הנטענים.

נציין כי גם מספר שעות העבודה ליום כפי שנטען על ידי התובעת בהודעה לחוקר, כאילו המדובר ב- 8-7 שעות עבודה ביום, ודאי אינו מדויק שכן מספר שעות זה אינו סביר ואינו מוצדק כאשר המדובר בביצוע מספר קטן של עיקולים במקום הקרוב לבית התובעת.

בניגוד לגירסת התובעת בהודעתה לחוקר, מסר הגיס בהודעתו לחוקר נ/1 כי שעות עבודתה של התובעת לא היו קבועות וכי לעיתים עבדה שעתיים ביום, ולעיתים 5 או 6 שעות ביום.


ט.אופן קבלת השכר - בהתאם לעדות התובעת וגיסה, קיבלה התובעת את שכרה על בסיס חודשי גלובלי בלא קשר לכמות העבודה שביצעה.

אין הוכחה כי התובעת קיבלה שכר בפועל שכן לטענת התובעת היא קיבלה את השכר במזומן ואין הפקדה של הסכום בחשבון בנק, ואף מר X לא הראה כי בסמוך למועד תשלום השכר הנטען הוצא מחשבון הבנק שלו סכום הזהה למשכורתה של התובעת.

התובעת צרפה לתצהירה תלושי שכר שהוצאו לה ואשר בכולם צויינה משכורת זהה של 2346 ₪ ברוטו שהינם 2211 ₪ נטו, בהתאמה ל- 156 שעות עבודה.

אין הבדל בין רישום שעות העבודה בין החודשים השונים למרות השוני הרב בכמות המסירות בין חודש לחודש.

יתר על כן, בנספח ד' לת/1 האמור להוות את רישומי התובעת צויין בחלק מהחודשים קבלת סכומים שונים שקיבלה התובעת במזומן מהמעסיק - הגיס.

הסכומים המפורטים אינם תואמים את גובה השכר נטו בתלושי השכר ואם הכוונה לתשלומים שונים ששולמו במהלך החודש, הרי לא ברור מדוע אין רישום מדויק בכל חודש של תאריכי התשלום של כל סכום וסכום כך שניתן יהיה לבדוק בסוף כל חודש את גובה הסכום הכללי שקיבלה התובעת כשכר לאותו חודש.

י.בתקופה בה שהתה התובעת בחופשת לידה המשיך מר X לבצע מסירות אולם לטענתו לא ביצע רישומים בעיקול שלביצועם צריך שני אנשים. (עיין עמ' 9 שורה 15 לפרוטוקול).

ניתנה על ידינו החלטה כי על העד, מר X, להמציא לתיק בית הדין תיעוד של מהות העבודה שביצע לאחר יציאת התובעת לחופשת לידה וזאת במשך 4-3 חודשים דהיינו מהות העבודה שביצעה בחודשים 2.00 ועד 5.00, אולם לתיק בית הדין הומצאו רק מסמכים בדבר ביצוע עיקולים ברישום עבור עירית מעלות תרשיחא לאחר יציאת התובעת לחופשת לידה.

מר X לא המציא את כל המסירות שביצע ולמעשה המסמכים שהמציא כאמור בהודעה מ- 14.1.03 סותרים את עדותו בפני בית הדין שכן מסמכים אלה מראים שכן ביצע עיקול ברישום לאחר יציאתה של התובעת לחופשת לידה במהלך החודשים 2.00 ו- 4.00, עיקול הדורש נוכחות של שני גובים, ועל המסמך אף חתומים שני גובים.

מר X לא הראה לבית הדין כי העסיק עובד כלשהו לאחר חודש 1.00 וכשם שיכול היה לבצע עבודה זו בלא עובד שכיר לפני תקופת עבודתה הנטענת של התובעת ואחריה, הרי לפחות לכאורה יכול היה להסתדר גם בלא עובדת שכירה, במהלך תקופת העסקת התובעת.

יחד עם זאת אין בכך כדי להגיע למסקנה שהתובעת לא ביצעה מסירות בפועל, אלא שהמטרה היתה לעזור כלכלית לתובעת ולכן אפשר לה מר X לעבוד, אם כי יכול היה להסתדר גם בלא עבודתה.

יא.באשר לסיבות לאי חזרתה של התובעת לעבודה לאחר חופשת הלידה נציין כי בטופס התביעה לדמי אבטלה צויין כי סיבת הפסקת העבודה הינה "אחרי לידה" לא צויין אם המדובר בפיטורין או התפטרות.

גם באישור המעסיק על גבי אותו טופס צויין כי סיבת הפסקת העבודה "עקב לידה".

לא ברור מדוע הלידה מהווה סיבה להפסקת העבודה לאחר תום 3 חודשי חופשת לידה (ועיין גם בדברי ב"כ התובעת בעמ' 2 שורה 19 לפרוטוקול).

התובעת בעדותה בפנינו העידה:

"חזרתי לעבוד במשק בית בחודש 4.01 אני לא חזרתי לעבוד מי אחרי חופשת הלידה כי לא היה לי אצל מי להשאיר את הילדה ולא היה לי אמצעים להכניס אותה למעון. אבנר סגר את העסק אולי חודש לאחר שסיימתי אצלו. סמוך אחרי הלידה."
גיסה של התובעת העיד:

"התובעת עזבה כי היא ילדה. אחרי הלידה היא לא חזרה לעבודה. אני לא המשכתי לעבוד בעיקולים. העסק נסגר שנה שעברה (הכוונה לשנת 2001)... התובעת ילדה ב- 1.00 או 2.00, ב- 5.00 העסק שלי עדיין היה קיים. לא היתה לי כמות עבודה מספקת ב- 5.00 וזה לא השתלם לה לחזור עם תינוק בבית כי צריך לשים אותו במעון או אצל מטפלת."


גם מהודעתו לחוקר של מר X - נ/1, אשר נגבתה ב- 3.7.00 ציין מר X שבמועד מתן ההודעה יוצא איתו אדם בשם אלי או משה לבצע עיקולים.

מר X סרב למסור את פרטיהם של אותם אנשים ואף לא העיד בפנינו כי הוא מעסיק עובדים שכירים לאחר יציאתה של התובעת לחופשת לידה.

עולה בבירור מההודעה לחוקר כי מר X המשיך לבצע מסירות ועיקולים גם לאחר תום 3 חודשי חופשת לידה של התובעת, כך שאי חזרתה לעבודה לא היה בגלל שמר X סגר את עסקו אלא משיקוליה היא.

לא צורפו לתיק בית הדין נתונים מוכחים כלשהם המצביעים על ירידה בעבודה אצל מר X לאחר תום חופשת הלידה של התובעת.

3.השאלה העומדת לדיון בפנינו הינה, איפוא, האם יש לראות את התובעת כ"עובדת" של גיסה, מר אבנר X, בתקופה הרלוונטית בסמוך לתאריך הקובע לענין דמי אבטלה ודמי לידה.

יש לציין כי הגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק כוללת "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד" אולם מאחר והתובעת איננה בגדר "בן משפחה" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכן בן משפחה מוגדר רק כאחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות, הרי יש לבדוק בתיק זה רק את השאלה האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בפועל בין התובעת לבין גיסה, מר אבנר X, ואין מקום לבדיקת ההגדרה המרחיבה שבסעיף1 לחוק.

4.אשר לקביעת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בני משפחה קבעה הפסיקה מגבלות מיוחדות ולענין זה נאמר בדב"ע לג/108-01 המוסד לביטוח לאומי נ. כץ פד"ע ה' 31, 36 וכן בדב"ע מח/141-0 גלנדאור נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 98 כי:

"כאשר הצדדים הם קרובי משפחה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטרים, התנדבותיים, או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון: מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סימלי וכד'.".

מכלל חומר הראיות שבפנינו הגענו למסקנה כי אכן התובעת ביצעה עבודה עבור מר X, שכן איננו סבורים שביצוע מסירות והצטרפות לביצוע עיקולים ברישום הינם בגדר "עזרה משפחתית" במיוחד כאשר אין המדובר במסירה חד פעמית בסמוך לאזור מגוריה של התובעת, והננו מאמינים לתובעת, והדבר אף מתועד באישורי מסירה שצורפו לתיק בית הדין, כי ביצעה מסירות גם בתחומי חיפה והקריות וכד' ולא רק בתחומי מקום מגוריה - מעלות, וכן כי ביצעה מספר לא מבוטל של מסירות במשך כ- 9 חודשים.

אין מקרה זה דומה למקרה של מענה לטלפונים או הליכה פעם בשבוע להפקדת שיקים בבנק וכד' מקרים המהווים עזרה משפחתית.

יחד עם זאת , התרשמנו כי השכר המפורט בתלושי השכר אינו השכר ההולם את מהות העבודה בפועל שביצעה התובעת ואף אין התאמה בינו ובין כמות העבודה שביצעה התובעת, מה גם שלא הוכח לבית הדין הסכום המדויק של השכר שקיבלה התובעת והאם אכן קיבלה התובעת את כל השכר המצויין בתלוש השכר כשכר נטו במלואו.

בנסיבות אלה והגם שהננו קובעים כי התובעת ביצעה עבודה בפועל עבור מר X, הרי הבסיס לחישוב אין מקום שיעלה על אותו סכום ששולם לעובד אחר שאינו בן משפחה, שנה קודם לכן, בסך של 1200 ₪ ברוטו לחודש.

על בסיס זה יש לערוך את חישוב תוספת דמי הלידה המגיעים לתובעת.

באשר לדמי אבטלה, האמור לעיל, לענין החישוב, רלוונטי גם לגביהם, אלא שלכך יש להוסיף כי התובעת לא פוטרה מעבודתה אלא עזבה את העבודה משיקוליה היא ובנסיבות עזיבתה אין היא זכאית לדמי אבטלה ל- 3 החודשים הראשונים שלאחר תום חופשת הלידה, עיין לענין זה בסעיף 166 (ב) לחוק הביטוח הלאומי ובהוראת השעה המרחיבה האמור בסעיף זה ל- 90 יום מכח הוראות סעיף 164 לחוק הביטוח הלאומי.

עיין לענין זה גם בדב"ע נב/99-02 המוסד לביטוח לאומי נ. אסתר אשגרוב פד"ע כד' 240.

ככל שהתובעת התייצבה בשירות התעסוקה והתמלאו בה תנאי החוק ותקנותיו לקבלת דמי אבטלה לאחר
אותם 3 חודשים מיום הפסקת העבודה, תהא התובעת זכאית לדמי אבטלה על בסיס השכר המופחת כפי שקבענו לעיל.

5.אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חופשת קדם לידה

  2. חופשה לרגל לידה

  3. אישור שעת הנקה

  4. אם חד הורית גרושה

  5. אי ניצול שעת הנקה

  6. חוזה זמני בהריון

  7. אי תשלום שעת הנקה

  8. התפטרות לאחר הריון

  9. אישור פיטורים בהריון

  10. התפטרות אישה בהריון

  11. הבטחת הכנסה אחרי לידה

  12. התפטרות מרצון בהריון

  13. התפטרות שנה אחרי לידה

  14. התפטרות שנה לאחר לידה

  15. התפטרות אישה אחרי לידה

  16. התפטרות מוצדקת לאחר לידה

  17. התפטרות בדין מפוטר בהריון

  18. התפטרות לאחר לידה סעיף 14

  19. התפטרות לאחר לידה פיצויים

  20. התפטרות כדין פיטורין לידה

  21. פיטורי עובדת אריתראית בהריון

  22. התפטרות בדין מפוטר לאחר לידה

  23. חובת גילוי הריון בראיון עבודה

  24. אי הצעת עבודה חלופית לעובדת בהריון

  25. ביטול החלטה הממונה לחוק עבודת נשים

  26. התפטרות לאחר תשעה חודשים מיום הלידה

  27. אי קבלה לעבודה במשרה מלאה בגלל הריון

  28. אי ידיעת המעסיק כי העובדת בהריון לפני פיטורים

  29. פיטורים בשל הריון או כי לא היתה למעביד תעסוקה

  30. פסק דין בגין הפסקת עבודתה אצל הנתבעת בזמן היותה בהריון

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון