ועדה רפואית משרד החינוך


1. לפנינו תביעה למתן סעד הצהרתי, במסגרתה מבקש התובע כי בית הדין יקבע שהינו זכאי לתשלום גמלת פרישה וכן לתשלום מענק נכות.

העובדות העיקריות הדרושות לצורך הכרעה בעניינו של התובע אינן שנויות במחלוקת, והצדדים חלוקים בניהם רק בשאלות משפטיות.
על כן הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית לפיה הסמיכו את בית הדין להכריע בתביעה לאור החומר שהוצג בפניו וסיכומים בכתב של טענותיהם המשפטיות.

2. נפרט להלן את התשתית העובדתית הצריכה לענייננו, כפי שהיא עולה מכתבי הטענות והמסמכים שהוגשו ע"י הצדדים –

א. התובע, יליד 1951, עבד כעובד הוראה בשירות משרד החינוך החל מיום 01/11/96.

ב. ביום 07/08/00, במהלך חופשת הקיץ, נפצע התובע פציעה קשה בתאונת דרכים, ופגיעתו כללה גם חבלת ראש קשה.
התובע היה מחוסר הכרה משך כשבועיים, אושפז תחילה בבית החולים רמב"ם ולאחר מכן הועבר לבית החולים לוינשטיין ואושפז שם במחלקה לטיפול נמרץ משך כ- 130 ימים.
במהלך תקופה נוספת המשיך התובע להיזקק לטיפול סיעודי, לא התמצא בזמן ובמקום ורק בשלהי חודש ספטמבר 2001 שוחרר לביתו כשהוא עדיין זקוק לעזרה רבה בביצוע פעולות היום יום.
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע ביום 02/05/03 דרגת נכות צמיתה של 100%, בתוקף מיום 01/04/02.
עוד קודם לכן שילם המוסד לביטוח לאומי לתובע דמי פגיעה בגין התקופה המקסימאלית, שהסתיימה ביום 31/01/01 (ולאחר מכן נערכה התחשבנות בין משרד החינוך לבין המל"ל).

ג. ביום 21/10/00 מונה לתובע אפוטרופוס בבית הדין השרעי, אחיו מר פייסל שחאדה עזייזה, וזאת לאור הקביעה לפיה אינו מסוגל לדאוג לענייניו ואינו כשיר משפטית.
לאחר שמצבו הרפואי של התובע השתפר, פנה הוא לבית הדין השרעי, וביום29/04/06 בוטל הצו שמבטל את כשרותו המשפטית, בוטלה האפוטרופסות והוא הוכרז ככשיר לנהל את ענייניו.

ד. ביום 30/08/06 פנתה בשם התובע עו"ד רים עזייזה למשרד החינוך, והודיעה על ההתפתחויות במצבו, וכי הוא מעוניין בגימלת פרישה ומענק פרישה, ועל פי האמור במכתב צורף אליו טופס תביעה לגימלת פרישה.
באותו היום פנתה עו"ד עזייזה גם להסתדרות המורים, לקרן הביטוח ההדדי, וביקשה לאשר לתובע את סכום הביטוח המירבי.

ביום 22/01/07 נדון עניינו של התובע בפני ועדת הגמלאות, המורכבת מנציג של נציבות שירות המדינה ונציג של משרד החינוך, והיא קבעה כי התובע אינו זכאי לקבל פנסיה לאור הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות), אולם נוכח נסיבותיו של התובע, פגיעתו בתאונת דרכים ומצבו הרפואי הקשה, יאושר עבורו לפנים משורת הדין מענק בגובה פיצויי פיטורים.
ביום 05/03/07 שוגר לתובע מכתב ממשרד החינוך, ובו הודע לו כי אושר לו תשלום פיצויי פיטורים בגין התקופה שמיום 01/11/96 ועד ליום 31/01/01, והנימוק לאישור הפיצויים הינו החלטת ועדת הגמלאות.

ביום16/04/07 שוגר ע"י עו"ד רים עזייזה מכתב שכותרתו "ערר על החלטת ועדת גמלאות".
באותו מכתב הודיעה עורכת הדין כי לגישתם התובע עדיין עובד של משרד החינוך, והופנתה דרישה להעמידו בפני ועדה רפואית לעובדי הוראה לצורך קביעת נכותו, וזאת הן לעניין גימלת פרישה והן לעניין מיצוי זכויותיו בתחום הביטוח ההדדי.


ביום 09/09/07 שוגר לעו"ד עזייזה מכתב מנציבות שירות המדינה, האגף לגימלה ופרישה, ובו הודע כי לתובע לא נוצרה כלל זכאות לבדיקה רפואית לשם "כשרות בעבודה" מאחר ולא צבר לפחות 5 שנות ותק.
לעניין הביטוח ההדדי הופנה התובע להסתדרות המורים.


ביום 08/01/08 שוגר לעו"ד עזייזה מכתב מקרן הביטוח ההדדי, ובו הודע לה כי התובע היה מבוטח בקרן הביטוח ההדדי עד 31/08/01 בלבד, כאשר בשנה האחרונה נדרשו העמיתים להשלים את הפרמיה השנתית ע"י תשלום מיוחד אשר לא שולם ע"י התובע.
עוד צויין, כי החל משנת 2002 אין עוד אפשרות לפנות לועדה רפואית מיוחדת לעובדי הוראה באמצעות הסתדרות המורים , ומאידך התובע לא עמד בפני ועדה רפואית במשרד הבריאות לפני פרישתו מהעבודה נוכח תקופת שירותו הקצרה מ- 5 שנים.

3. להלן תמצית טענותיו העיקריות של התובע, כפי שפורטו בסיכומים בכתב שהגיש בא כוחו -

א. לא התקיים דיון של ממש בערר שהגיש התובע על החלטת ועדת הגמלאות, ועל כן יש לומר שהליך קבלת ההחלטות בעניינו של התובע לא היה תקין.

ב. החלטת הנתבע לפיה יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 31/01/01 הינה שרירותית ובלתי סבירה.
הלכה למעשה הנתבעת הפיקה בגין התובע תלושי שכר גם לאחר מועד זה, כמו למשל בחודש מרס 2008.
בנוסף, בתלושי שכר מאוחרים שהופקו נרשם כי יש לו ותק של חמש שנים.

ג. התובע היה במצב רפואי כה קשה, שאין לראות בו כמי שזנח את עבודתו.
מצד שני – אין ספק שלא יכול היה, מאז התאונה, ולא יוכל בעתיד – לחזור לעבודתו.

ד. הנתבעת פעלה שלא כדין בכך שהפסיקה להעביר את תשלומי דמי הביטוח לקרן הביטוח ההדדי ובכך גרמה לכך שהתובע יאבד את זכויותיו למענק נכות מכוח ביטוח זה.

ה. "המקרה עסקינן אינו מקרה טיפוסי, אלא מקרה מיוחד שמחייב יחס מיוחד בגין המצב המיוחד בו היה התובע לתקופה די ארוכה" – כך לשון ב"כ התובע בסיכומיו.

4. להלן תמצית טענותיה העיקריות של המדינה –

א. דין תביעתו של התובע, ככל שהיא נוגעת לסעד של הזכאות למענק מקרן הביטוח ההדדי – להידחות, מאחר ומדובר בתביעה כספית אשר לא כומתה.

ב. כמו כן יש לדחות טענות התובע הנוגעות לפגמים לכאורה שנפלו בהליך של הערר על החלטת ועדת הגמלאות – וזאת מאחר ולא בא זכרן בכתב התביעה ועל מדובר בהרחבת חזית, וגם לגופו של עניין טענת התובע לפיה לא התקיים דיון בערר שהגיש מתעלמת מתשובת המדינה לערר, שהובאה במכתב לב"כ התובע, אשר צורף עוד לכתב ההגנה.

ג. יחסי העבודה הסתיימו מאחר והחל ממועד התאונה התובע לא עבד, לא העמיד עצמו לרשות מעבידתו, ולא נמסרה כל הודעה למעבידתו, בין על ידיו ובין ע"י מי מטעמו, משפחתו או האפוטרופוס שלו.
עם תום תקופת הזכאות לדמי הפגיעה (שחל, כך יוזכר, ביום 31/01/01), ומשהיה ברור כי התובע לא יוכל לחזור לידי העבודה – יש לראות את יחסי העבודה בין הצדדים כמי שבאו לידי סיום.


ד. אין לראות את התובע כמי שהיה מצוי בחופשת מחלה – שכן לא המציא בזמנים הרלבנטיים תעודות מחלה כלשהן, ולא נעשתה כל פניה מטעמו למשרד החינוך אלא שנים לאחר מכן.

ה. בכל מקרה אין לראות את התובע כזכאי לגימלת פרישה, שכן לא פוטר לאחר שמלאו לו חמש שנות שירות.
התובע כלל לא פוטר, ולא ננקט הליך של פיטורי עובד מדינה.
זאת ועוד – ממילא לצורך חישוב תקופת שירותו של עובד לעניין הזכאות לגימלת פרישה, נלקחות רק תקופות שירות בעדן מגיעה לעובד משכורת, או חלף שכר דוגמת דמי פגיעה.
בענייננו, נלקחו בחשבון החודשים בגינם שולמו לתובע דמי פגיעה, ויחד עם התקופה האמורה צבר התובע תקופת שירות של ארבע שנים ושלושה חודשים בלבד.

ו. אין לייחס משקל לתלושי שכר שהופקו לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים.
התלושים הופקו כדי לתעד תשלומים ששולמו לתובע לאחר בדיקות מהן עלה כי היה זכאי לתוספות שלא שולמו לו בעת שעבד.

ז. אשר לטענות הנוגעות לזכאות למענק מקרן הביטוח ההדדי– ממילא ביטוחו של התובע בקרן בתקופה בה לא עבד – היה מוטל עליו, שכן לפי תקנון הקרן במהלך תקופה בה עובד שוהה בחופשה חייב הוא בעצמו לדאוג לתשלום דמי
הביטוח, וגם בעת בה הוא עובד עליו לוודא שמנוכים דמי הביטוח משכרו, והתובע לא פעל בהתאם לחובות אלה.

5. הדין החל –

החוק אשר מסדיר את זכויותיהם של עובדי המדינה בכל הנוגע ליציאה לגמלאות הינו חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל 1970 (להלן: "חוק הגמלאות").
סעיף 15 לחוק הגמלאות קובע את התנאים לזכאות לקצבת פרישה, וזאת כדלקמן –

"אלה זכאים לקצבת פרישה:
(1)מי שיצא לקצבה לפי סעיפים 17, 17א או 18;
(2) מי שפוטר לאחר חמש שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשדרגת נכותו היא 25% או יותר;
(3)מי שפוטר לאחר עשר שנות שירות מסיבת מצב בריאות לקוי כשפסקה (2) אינה חלה עליו;....".

בענייננו, נטושה מחלוקת בין התובע לנתבעת אשר לשאלה מה הייתה תקופת שירותו של התובע בשירות המדינה, והם חלוקים גם בשאלה אם התובע פוטר או שמא זנח את עבודתו.
נאמר כי הגם שחשנו אי נחת למקרא טענתה החוזרת של הנתבעת לפיה מדובר ב"זניחת העבודה", מקום בו התובע שכב תחילה ללא הכרה, ואח"כ ללא יכולת תנועה, התמצאות בזמן ובמקום, או טיפול בצרכיו האישיים, הרי שאין מקום לספק באשר לעובדה שלא ניתן היה להמשיך בקיום יחסי העבודה בין הצדדים נוכח מצבו הרפואי של התובע (דברים אשר למרבית הצער נכונים עד עצם היום הזה חרף השיפור במצבו), והתובע לא יכול היה, מיום התאונה, לעבוד כמורה.
כך או כך, גם התובע אינו טוען כי פוטר.
משכך – לא מתקיים התנאי הראשון לזכאות לקצבת פרישה לפי סעיף 15(2) לחוק הגמלאות, שכן התובע לא פוטר, ולא הנתבעת היא זו שהביאה לידי סיום את יחסי העבודה בין הצדדים.
זאת ועוד -
סעיף 10 לחוק הגמלאות, שעניינו מניין תקופת השירות, קובע כהאי לישנא -

"בחישוב תקופת השירות לענין חוק זה יחולו כללים אלה:
(1)תקופה שאינה עולה כדי חודש מלא תחושב כחודש מלא, ושאינה עולה על חמישה עשר יום – לא תחושב כלל;
(2)תקופה שאינה עולה כדי שנה תמימה, יחושב בה כל חודש מלא, כאמור בפסקה (1), כחלק השנים עשר של השנה;
(3)אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד."

בענייננו, אין חולק שהתובע עבד בפועל, תמורת שכר עבודה, תקופה בת כארבע שנים, ועל כן אין מקום לקחת בחשבון את התקופה בה לא עבד – לעניין מניין "תקופת השירות".
אמנם, על פי הוראות סעיף 3 לחוק "רציפות בשירות אין רואים אותה כנפסקת מחמת העדרו של העובד מעבודתו לרגל אחד מאלה:
(1) פגרה, חופשה או מנוחה הניתנת לפי החוק או בהסכמת האדם המוסמך לכך בשירות המדינה;
(2) שביתה;
(3) תאונה בעבודה, מחלה או כל הפסקה אחרת שחלה בשירות ואין לעובד שליטה עליה."

ברם – על פי סעיף 11 לחוק, "תקופת העדר שאינה מפסיקה את רציפות השירות מביאים אותה בחשבון תקופת השירות על אף האמור בסעיף 10(3), אם היא אחת מאלה:
(1) תקופה שדינה כדין שירות לפי סעיף 12 לחוק החיילים המשוחררים;
(2) תקופת שירות חלקי לפי חוק החיילים המשוחררים, או תקופת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(3) תקופה שמגיעים בעדה דמי לידה או דמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4) תקופה שלא הגיעה בעדה לעובד משכורת, אך שולמו בעדה, על ידיו או מטעמו, בהסכמת נציב השירות ולשם רכישת זכות גמלה, תשלומים לאוצר המדינה, ששיעורם חושב לפי כללים שנקבעו בתקנות על בסיס המשכורות שהיו מגיעות לעובד אילולא נעדר".

בענייננו, התובע לא שהה בחל"ת בהסכמת נציב השירות ורכש את רציפות הזכויות, ומאידך קיבל משך מספר חודשים דמי פגיעה מהמל"ל, אולם חודשים אלה נלקחו במניין תקופת השירות שלו, ויחד עמם נמנית תקופה בת 4 שנים ושלושה חודשים בלבד.

אין גם מקום לראות את הצדדים כמי שהתקיימו בניהם יחסי עובד ומעביד משום כך בלבד שבחודשים מסויימים, זמן רב לאחר שהתובע נפצע והפסיק לעבוד – שולמו לו תשלומים בגינם הופקו תלושי שכר, שכן מעיון בתלושי השכר המדוברים ברור כי מדובר בתשלום הפרשים, ומכל מקום הפקת התלושים, היא כשלעצמה, אין בה כדי להקים יחסי עובד ומעביד נכון לעת הפקתם.
הוא הדין ביחס לטענת התובע לפיה במסמך כלשהו נרשם כי יש לו ותק של 5 שנות עבודה בשירות המדינה – רישום זה,
הוא כשלעצמו, אין בו כדי להקנות לתובע ותק, משאין חולק שתקופת השירות שלו נפלה מחמש שנים.

6. אשר לטענות התובע בכל הנוגע לליקויים לכאורה בטיפול בערר שהגיש על החלטת ועדת הגמלאות -
צודקת ב"כ הנתבע בציינה כי לטענות בהקשר זה אין זכר בכתב התביעה המתוקן.
מעבר לכך – גם לו היתה פלוגתא בעניין זה עולה מכתב הטענות של התובע, וגם לו היה מקום לקבוע שעררו של התובע לא נדון – הרי שאין בפגם שכזה כדי להקים לתובע זכאות שאיננה מוקנית לו מכוח הוראות החוק.
כך או כך – מכתבה של ב"כ התובע שהוגדר כערר זכה להתייחסות מצד המדינה (וראו המפורט בסעיפים 25 עד 27 לסיכומי בא כוח המדינה).

אשר על כן הטענות בהקשר זה נדחות.

7. אשר לקרן הביטוח ההדדי –
המדינה טענה כי מדובר בתביעה כספית במסווה של תביעה לסעד הצהרתי, ומשלא כומתה - דינה להידחות. טענה זו איננה נטולת בסיס.

כך או כך, מטענות נציגת הקרן לביטוח הדדי, אשר בתחילה נכללה כנתבעת במסגרת כתב התביעה המקורי, וממכלול המסמכים שבתיק, עולה כי ביטוחו של התובע בקרן, שהיה ביטוח רשות, הופסק בשל כך שלא נעשו עוד הניכויים משכרו לצורך העברת הכספים לקרן.
הפסקת העברת הכספים נעשתה לאחר שתמו יחסי העבודה בין הצדדים (שהרי הופרשו בגינו כספים עד מחצית שנת 2001, בעוד שהוא הפסיק לעבוד באוגוסט 2000), ואמנם אין חולק שבאותה התקופה התובע כבר לא יכול היה לדאוג לענייניו, אך אין בכך כדי להטיל חבות על המדינה להעביר בגינו כספים לאחר שכבר אינו עובד בשירותה, וודאי שלא כדי לחייבה לשלם לו פיצוי בגין אי העברת הכספים האמורים.

משכך – אין בידינו לקבל את תביעתו של התובע גם בהקשר זה.

8. נסכם ונאמר כי בכל הצער שעולה לנוכח הטרגדיה הקשה שפקדה את התובע, ובכל ההבנה לעובדה שבמצבו, גם לאחר השיפור שחל בו וחזרתו להיות בעל כשרות משפטית – עדיין זקוק הוא לכל הכנסה שתסייע לו להתמודד עם הנכות שנותרה – אין בידינו לקבוע כי על המדינה לשלם לתובע גמלת פרישה או כספים אחרים כלשהם.

חרף העובדה שדחינו את התביעה על כל רכיביה, הרי שנוכח מצבו של התובע החלטנו שלא ליתן צו להוצאות.

9. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה – עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת ערר חינוך

  2. החזר אגרת חינוך

  3. ארנונה מוסד חינוך

  4. היטל השבחה חינוך

  5. התיישנות חוב חינוך

  6. התפטרות משרד החינוך

  7. אכיפת חוק חינוך חובה

  8. התפטרות ממשרד החינוך

  9. ועדת ערר משרד החינוך

  10. ועדת ערר חינוך מיוחד

  11. חובת דיווח אנשי חינוך

  12. חוזה אישי משרד החינוך

  13. אישור העסקה משרד החינוך

  14. הסכם קיבוצי חינוך משלים

  15. פטור מארנונה למוסד חינוך

  16. ועדת חריגים משרד החינוך

  17. הסכם קיבוצי משרד החינוך

  18. ועדת חריגים חינוך מיוחד

  19. ועדה רפואית משרד החינוך

  20. הקצאת מבנים למוסדות חינוך

  21. ועדה רפואית של משרד החינוך

  22. ועדה רפואית מטעם משרד החינוך

  23. אישור לעבודה נוספת משרד החינוך

  24. אישור שקילות לתואר במשרד החינוך

  25. הסכם קיבוצי מנהלי מחלקות חינוך

  26. ועדת חריגים עליונה משרד החינוך

  27. הסכם קיבוצי סייעות בחינוך המיוחד

  28. העדר תקני בטיחות למבני חינוך גבוהים

  29. פטור מארנונה למוסד חינוכי ללא כוונת רווח

  30. סעיף 19(ב)(4) קובע פטור מהיטל השבחה לגבי השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך או תרבות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון