ועדה רפואית קרן פנסיה



הנשיא ס' אדלר

פתח דבר

1. לפנינו ערעור ברשות (בר"ע 202/03) על החלטת בית-הדין האזורי בחיפה (השופט מ' שפיצר; ע"ב 3372/01) אשר קבע, כי בסמכותו למנות מומחה רפואי, מקום בו עמית אינו נותן הסכמתו להעברת עניינו לוועדה הרפואית העליונה למבוטחי קרנות הפנסיה וחלף זאת, מגיש תובענה לבית-הדין. במוקד הערעור ניצבת אפוא הדרך בה ראוי לפרש את תקנון המערערת (להלן – תקנות נתיב) בנושא קביעת נכות ושיעורה כנוסחן בטרם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד, אשר הותקן מכוח פרק י"ד לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003 (להלן – חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל).

2. המסכת העובדתית, אשר לא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, היא כדלקמן

(א) המשיבה, גב' מרים שינדלר, מבוטחת אצל המערערת (להלן – נתיב או הקרן). בין השנים 1997-1992 קיבלה המערערת מהקרן קצבת נכות מלאה.

בחודש יולי 1997, נקבעה למשיבה, על-ידי ועדה רפואית מטעם נתיב (להלן – הוועדה הרפואית), נכות זמנית לתקופה בת שלושה חודשים נוספים. לאחר מכן קבעה הוועדה הרפואית, כי היא אינה עוד נכה, באופן המזכה אותה בפנסיית נכות.

(ב) המשיבה ערערה על החלטת הוועדה הרפואית לוועדה לערעורים לענייני נתיב בוועד הפועל (להלן – ועדת הערעורים), אולם ביום 5.4.2000 החליטה ועדת הערעורים כי על התובעת להיבדק פעם נוספת בוועדה הרפואית של נתיב. לקראת סוף חודש יולי 2000, קיבלה התובעת הודעה שלפיה הוועדה הרפואית של נתיב קבעה, ביום 18.7.2000, שאין לאשר לה נכות, ושהיא מסוגלת לעבוד בעבודה שאינה כרוכה במאמצים גופניים.



בעקבות ההודעה האמורה, פנתה המשיבה פעם נוספת לוועדה לערעורים וקיבלה הודעה, שלפיה נתיב אינה מתנגדת לבדיקתה על-ידי הוועדה העליונה למבוטחי קרנות הפנסיה, אשר תכריע סופית בעניין מן הבחינה הרפואית.

המשיבה הודיעה לוועדת הערעורים, באמצעות באת-כוחה, כי היא אינה מסכימה להיבדק בוועדה הרפואית העליונה.

לאור הודעתה האמורה של המשיבה, החליטה ועדת הערעורים, בהחלטתה מיום 16.10.2001, כי היא אינה רשאית להמשיך בדיון וכי "הצדדים יפנו בתובענה בהתאם לתקנות הקרן".

(ג) בהתאם, הגישה המשיבה לבית-הדין האזורי בחיפה תביעה, בה ביקשה שבית-הדין יקבע, כי "הנה נכה מלאה כהגדרה בתקנות 'נתיב' ולחלופין נכה חלקית וזכאית לפנסיית נכות ממועד הפסקתה".

בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר לסמכותו של בית-דין קמא להעניק למשיבה את הסעד אותו ביקשה בכתב-התביעה ובתוך כך, סמכותו למנות מומחה רפואי מטעמו. משכך, הורה בית-הדין לצדדים לסכם בכתב טענותיהם בסוגיות אלה וקבע שיכריע בהן תחילה.

כאמור, פסק בית-דין קמא, כי בנסיבות המתוארות לעיל, קמה לו הסמכות למנות מומחה רפואי. על החלטה זו הערעור שבפנינו.

3. הנמקת בית-הדין האזורי

את החלטתו, שלפיה בית-הדין מוסמך בנסיבות העניין למנות מומחה רפואי, נימק בית-הדין האזורי בכך שתקנות נתיב מעניקות לתובע זכות בחירה בפני איזה פורום להביא את ערעורו, קרי, להסכים בכתב להעברת עניינו לוועדה הרפואית העליונה – והסכמתו מקנה לה את הסמכות לדון בערעור – או להגיש תובענה לבית-הדין האזורי או לרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות. כל זאת, מבלי שעל העמית לנמק את בחירתו. הוסיף וקבע בית-דין קמא כי פרשנות, שלפיה בית-הדין רשאי לדון בסוגיות משפטיות בלבד, אינה מתיישבת עם לשון התקנות, ואף לא עם כוונתן ותכליתן, ושוללת מהעמית את האפשרות לבחון, ולו פעם אחת את קביעתה של הוועדה הרפואית לעררים. כך, במינוי מומחה על-ידי בית-הדין אין משום פגיעה באוטונומיה של הוועדה הרפואית העליונה שכן ההליך בפני בית-הדין בא חלף ההליך בפני הוועדה.

4. ואלה טענות הצדדים בערעור

(א) תמצית טענותיה של המערערת

(1) המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא בשאלה באילו נסיבות על בית-הדין לעשות שימוש בסמכותו ולמנות מומחה רפואי, ולא בעצם סמכותו של בית-הדין למנות מומחה רפואי, שעל כך אין המערערת חולקת. במקרה דנן, שגה בית-דין קמא משהחליט למנות מומחה רפואי.

(2) תקנון המערערת הנו חוזה בינה לבין מבוטחיה אותו יש לפרש בהתחשב באומד דעת הצדדים ובתכלית החוזה אשר מובילים, במקרה דנן, למסקנה כי בית-הדין משמש כערכאה מפקחת על תפקוד הוועדה הרפואית העליונה, למעט בעניין מימצאיה הרפואיים. לאמור, סעיף 129(ג) לתקנות נתיב נועד להסדיר מצב בו נפל פגם בהחלטת הערכאה הראשונה בנושאים רפואיים, שהערכאה השנייה לא תוכל לרפא.

(3) פרשנות בית-דין קמא לתקנות מובילה לתוצאה שלפיה בית-הדין משמש הן כוועדה הרפואית העליונה והן כערכאת ערעור על אותה ועדה. כך, פרשנות זו מובילה בהכרח לריבוי התדיינויות והנה בעלת השלכות כלכליות שליליות.

(4) הפרשנות המוצעת על-ידי המערערת עולה בקנה אחד עם כללי פרשנות תקנון קרנות הפנסיה כפי שנקבעו בפסיקת בית-דין זה, וביניהם, ההכרח שבמיצוי ההליכים בקרנות הפנסיה בטרם פנייה לבית-הדין, והיקף התערבותו של בית-הדין בהחלטות הוועדות רפואיות המצטמצם לכדי פגם משפטי גלוי.

(ב) תמצית טענותיה של המשיבה

(1) המשיבה תומכת בהחלטת בית-דין קמא מטעמיה ומוסיפה, כי יש לפרש את סעיף 129(ד) לתקנות נתיב כמקנה לתובע פנסיית נכות שתי חלופות לערעור על החלטת הוועדה הרפואית של המערערת. האחת, פנייה לוועדה הרפואית העליונה והשנייה, הגשת תובענה לבית-הדין האזורי לעבודה אשר אם מוצא כי יש צורך בדבר, ממנה מומחים רפואיים.


(2) על-פי לשון תקנות נתיב בית-הדין אינו משמש כ"ערכאה מפקחת" על תפקוד הוועדה הרפואית העליונה.

(3) הטענה בדבר היקף התערבותו המצומצמת של בית-הדין בהחלטות הוועדות הרפואיות נכונה לדיון בערעורים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כאשר מדובר בוועדות רפואיות מעין שיפוטיות ושזכות הערעור לגביהן והיקפה נקבעו בחוק אבל אינה נכונה לגבי תביעות נגד קרן פנסיה.


(4) יש ליתן לתקנון הקרן פירוש אובייקטיבי ולא מצמצם וזאת, במיוחד לאור העובדה שאין המדובר בהסכם בין שווים וכשניסוח התקנון נתון כולו בידי הקרן.

עד כאן מסכת העובדות, החלטת בית-הדין האזורי וטענות הצדדים בפנינו ועתה לערעור לגופו.

5. דיון והכרעה

(א) המסגרת הנורמטיבית – תקנון קרן הפנסיה הוא זה המתווה את מערכת היחסים בין המבוטח לקרן. להלן נביא כלשונן, מספר הוראות מתקנות נתיב הצריכות לענייננו.

בפרק ח' לתקנון שכותרתו "פנסיות לנכים" נקבע:

"50. הועדה הרפואית של הקרן

א. תמונה ועדה רפואית בהרכב שלושה רופאים או יותר...

ב. הועדה הרפואית תשמש כועדה לקביעת נכותו של החבר.

51. הועדה הרפואית העליונה

חבר שלא אושר דבר נכותו ע"י הועדה הרפואית של הקרן, שמורה לו הזכות לפנות תוך 45 יום מקבלת החלטת הועדה הרפואית של הקרן, אל ועדת הערעורים בבקשה להפנותו לבדיקה בפני הועדה הרפואית העליונה כאמור בפרק ט"ז – 'יישוב סכסוכים' להלן".

בפרק ט"ז לתקנות נתיב, שעניינו כאמור יישוב סכסוכים, מורה תקנה 128 על הקמתה של ועדת ערעורים, וכן קובעת כי ככלל, סכסוך יתברר בפני ועדת הערעורים לענייני נתיב אשר בין חבריה לא יכהן מי שמשמש חבר בהנהלת הקרן או עובד של הקרן.

תקנות 129 ו-130 מסדירות את בירור הסכסוכים בפני הערכאה הראשונה ובהמשך בפני רשות השיפוט או בית-הדין לעבודה, כדלקמן:

"129. ברור סכסוכים בערכאה ראשונה

א.....

ב. בדונה בסכסוך בעניין רפואי מוסמכת ועדת הערעורים להפנות תובע לבדיקה בפני הועדה הרפואית העליונה לעניני קרנות הפנסיה (להלן: 'הועדה הרפואית העליונה'). ממצאי הועדה הרפואית העליונה יהיו סופיים בשאלות הרפואיות.

ג. לפני הפנייתו של תובע לבדיקה כאמור לעיל תבהיר ועדת הערעורים לתובע את סופיות ממצאיה של הועדה הרפואית העליונה לענין מצבו הרפואי ותקבל את הסכמתו לכך בכתב; לא ניתנה הסכמה כאמור, תפסיק ועדת הערעורים לדון בסכסוך.

ד. הפסיקה ועדת הערעורים לדון בסכסוך בענין רפואי מפאת העדר הסכמת תובע כאמור בפסקה ג' לעיל, זכאי כל צד להגיש תובענה בסכסוך לבית הדין לעבודה תוך 45 יום מיום הפסקת הדיון בפני הועדה.

ה....".

"130. בירור סכסוכים בפני רשות השפוט וביה"ד לעבודה

א. על החלטת ועדת הערעורים (למעט ממצאיה של הועדה הרפואית העליונה) זכאי כל צד לערער בפני רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות... או להעביר את הסכסוך לבית הדין לעבודה ע"י הגשת תובענה.

ב....".

(ב) גדר הערעור

מן האמור עד כה עולה, כי הוועדה הרפואית של נתיב היא הקובעת אם מבוטח הוא "נכה" ואת "דרגת נכותו". על החלטת הוועדה הרפואית ניתן להשיג בפני ועדת הערעורים שסמכותה הינה כסמכות הוועדה הרפואית. אולם, בדונה בסכסוך בעניין רפואי מוסמכת ועדת הערעורים להפנות מבוטח לבדיקה בפני הוועדה הרפואית העליונה, לשם ביסוס החלטתה, וממצאי הוועדה הרפואית העליונה סופיים בשאלות הרפואיות. זאת, בכפוף להסכמת המבוטח. ככל שהמבוטח מסרב להיבדק על-ידי הוועדה הרפואית העליונה ולהסכים כי ממצאיה הרפואיים יהיו סופיים, רשאי כל צד לערער לרשות השיפוט או לבית-הדין לעבודה. לאמור, לב המחלוקת בערעור שבפנינו נוגע לתפקידו של בית-הדין מקום בו מבכר מבוטח שלא להיבדק בוועדה הרפואית העליונה ולפנות לבית-הדין בהליך של תובענה. ייאמר מיד, כי לשיטתנו, תפקידו של בית-הדין אינו להחליף את הוועדה הרפואית העליונה כי אם לפקח על פעילותן של הוועדות הרפואיות בכללן. להלן נפרט.

6. בפתח נציין, כי ערעור הקרן מחייב חזרה על "הילכות ראשונים" בשני המובנים הבאים; ראשית, היחסים בין חבר קרן הפנסיה לבין הקרן הם יחסים חוזיים, שעה שתקנון הקרן מהווה את החוזה שבין הצדדים1. שנית – תקנון הקרן מחייב הן את הקרן והן את כל אחד מהחברים בה, אף אם אינו חתום על התקנון2. במקרה דנן, הדרך בה תיקבע נכותו של חבר נקבעה בתקנות וכוללת, כאמור, ועדה רפואית, ועדת ערעורים וועדה רפואית עליונה.

7. זאת ועוד, הקביעה אם אדם הוא "נכה" ו"שיעור דרגת נכותו" יסודה בקביעה רפואית ועניינה בעיקר במסוגלות המבוטח לעבודה במונחי זמן. בית-הדין אינו "הפורום הראוי" לקביעות אלה. כך, בית-הדין אינו בא במקום אחת הוועדות הרפואיות, ובפרט הוועדה הרפואית העליונה. שאם לא כן, תימצא ההסכמה התקנונית-חוזית שבין הקרן למבוטח, בדבר קיומן של הוועדות הרפואיות על שלביהן, מנוטרלת. זאת ועוד, "דרך הקיצור" של פנייה לבית-הדין לשם בירור זכאותו לפנסיית נכות של מבוטח, אך בשל אי-הסכמתו לעמוד בבדיקה של הוועדה הרפואית העליונה, מהווה משום דילוג על ערכאה ונטילת האפשרות לפנייה לרשות השיפוט. כך, היא מייתרת את דרך המלך של פנייה לבית-הדין רק לאחר מתן החלטת הוועדה הרפואית העליונה. לא יהא זה למותר לחזור ולהדגיש, כי רופאי הוועדה הרפואית העליונה אינם רופאים מטעם קרן נתיב




2 שם.

וזאת, להבדיל מהרכב הוועדה הרפואית של קרן נתיב. לדידי, תפקידו של בית-הדין הוא לפקח על הפעילויות של הוועדות שהוקמו מכוח תקנות נתיב ולא להחליפן. לאמור, בית-הדין מפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הוועדות. בהיות הוועדות הרפואיות גופים מעין שיפוטיים היקף הביקורת מצטמצם, בעיקרו של דבר, לעילות החריגה מסמכות והפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. צא ולמד, במקרה דנן, על בית-הדין האזורי לברר מה הוא הצידוק לאי-הסכמתה של המשיבה למיצוי ההליכים התקנוניים ולקבוע את נפקות הדבר ולא לקבוע בכוחות עצמו את שאלת היותה "נכה" ואת "שיעור דרגת נכותה".

8. לטעמי, פירוש זה של התקנות מתיישב הן עם דרך הפירוש של תקנון קרן פנסיה בה נקט בית-דין זה לאורך השנים, והן עם ההיגיון העומד מאחורי המנגנון לקביעת "נכותו" ו"שיעור דרגת נכותו" של מבוטח, כמו גם עם הפרק בדבר יישוב הסכסוכים.

אשר להגיון שמאחורי הוראות התקנון – זה נקבע בשורה ארוכה של פסקי-דין. ההלכה המנחה בעניין הותוותה בפסק-הדין בעניין בנדל3, כדלקמן:

"התקנה נותנת ביטוי לדרך המוסכמת על הצדדים ליישוב סכסוכים ביניהם, בהליכים פנימיים, שלב-שלב. דרך זו מועילה ומעשית ואין היא נועלת בפני הצדדים פניה לערכאה שיפוטית ובלבד שימוצו קודם לכן ההליכים הפנימיים".

ואכן העיקרון השזור בפסיקת בית-המשפט העליון, כמו גם בפסיקת בית-דין זה, הוא זה הנוגע למיצוי ההליכים הפנימיים לתקנון בטרם פנייה לבית-הדין. ברוח זו פסק השופט אור:

"כבר נקבע לא אחת לגבי גופים וולונטריים, שכשיש לאלה מנגנון של שיפוט פנימי, מן הראוי למצות אותם הליכי שיפוט פנימיים. הדבר ראוי, הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות





3 דב"ע מד/6-6 "מבטחים" – בנדל [2].
השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות הקשורים בפעילות אותם גופים"4.

סיכומו של דבר, בטרם ניתן לפנות לבית-הדין יש למצות את הליך יישוב הסכסוך שבין המבוטח לקרן באופן המצוין בתקנותיה. יודגש, כי בפועל ערעור לבית-הדין בשאלות משפטיות אינו חוסם את טענות העמית נגד הקביעות הרפואיות של הוועדות. זאת, מאחר שבית-הדין רשאי להחזיר את עניינו של המבוטח לאחת הוועדות הרפואית, בהרכבה הקודם או בהרכב חדש. אמנם, החזר העניין לוועדה ייעשה רק בשל טעות משפטית שנפלה בעבודת הוועדה, אולם הניסיון, בעיקר מהדיונים בעניין הוועדות הרפואיות שהוקמו מכוח חוק הביטוח הלאומי מלמד, כי במקרים רבים הכרעות רפואיות מוטעות קשורות לטעויות משפטיות שנופלות בעבודת הוועדות.

9. אשר לדרך הראויה לפרש את תקנון קרן הפנסיה – כבר נפסק שאין לראות את תקנון קרן הפנסיה כחוזה אחיד כמשמעו בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982. ועוד. עמד על הדרך הראויה לפירוש התקנון הנשיא (בדימוס) גולדברג באומרו:

"תקנון של קרן פנסיה, ככל מסמך משפטי, יש לקרוא כשלמות והעובדה שפסקה כל שהיא בתקנות, כשלעצמה, עשויה להביא למסקנה שונה, אינה יכולה להביא לשינוי התוצאה.

בפירוש הסכם יש ליתן, בדרך כלל, משקל לדרך שבה פרשו וביצעו הצדדים את ההסכם, אולם בהיות תקנון קרן הפנסיה הסכם שנקבע באורח חד צדדי, אין ליחס חשיבות לפירוש שניתן בעבר להוראה מהוראותיו"5.

בענייננו, פירוש אחר מזה המוצע על-ידינו יוביל, לטעמי, בהכרח לריבוי התדיינויות ויהיה בעל השלכות כלכליות שליליות.

10. נוסיף, כי אין לשלול על הסף הסכמת קרן פנסיה ועמית להעביר את ההכרעה בשאלה רפואית לכותלי בית-הדין. אולם, כפי שציין בא כוח המשיבה, דיון מסוג זה נבדל מדיון בבית-הדין בערעור נגד החלטות הוועדות הרפואיות מכוח חוק הביטוח הלאומי. זאת, בין היתר, מאחר שבסעיף 395 לחוק הביטוח הלאומי קיים הסדר בדבר השתתפות המוסד לביטוח לאומי בתקציב בית-הדין לעבודה, לרבות בתקציב המומחים-היועצים הרפואיים. לאמור, במקרה שמינוי מומחה רפואי על-ידי בית-הדין

5 מ' גולדברג "ביטוח עובדים בקרנות פנסיה – היבטים משפטיים" [4], בעמ' 106.

נעשה שלא במסגרת ערעור על הוועדות הרפואיות מכוח חוק הביטוח הלאומי הרי שעל הצדדים לשאת בעלות המומחה. יצוין, כי בשלב מינוי המומחה ועד למתן פסק-הדין הכלל הוא, כי בשכר טרחת המומחה נושאים שני הצדדים באופן שווה. אולם, בפסק-הדין הסופי בהליך רשאי בית-הדין, בהתאם לתוצאת ההליך, להביא עניין זה בכלל חשבון לצורך פסיקת הוצאות המשפט. במקרה דנן, לא מצאנו בתיק בית-הדין הודעה משותפת של בעלי-הדין, שלפיה הם מוכנים לשאת במימון עלות המומחה.

ועוד. נפסק לא אחת, כי בעוד שהוועדות הרפואיות שהוקמו מכוח חוק הביטוח הלאומי עוסקות בקביעת נכות רפואית הרי שהוועדות מכוח קרן הפנסיה עניינו בנכות תפקודית. "אכן, במרבית המקרים יש קשר בין נכות רפואית לבין נכות תפקודית – אך אין זה מחויב המציאות כי יהא שיעורן זהה או דומה: כך, יכול ונכות ביולוגית רפואית לא תפגע, או תפגע אך במעט בנכות התיפקודית. ומאידך יכול ונכות רפואית בשיעור מסוים תגרום לנכות תיפקודית בשיעור גבוה ממנה".

11. בטרם נחתום דברינו נחזור ונדגיש, כי האמור בפסק-דין זה יפה למצב הדברים טרם כניסתו לתוקף של התקנון האחיד, אשר הותקן מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל. יצוין, כי מעיון בתקנון האחיד (ובפרט סעיפים 29, 41, 42, 80 ו-81) עולה, כי מעתה הערעור לבית-הדין לעבודה יהיה בשאלות משפטיות בלבד.

12. סוף דבר – הערעור מתקבל. החלטת בית-הדין האזורי בדבר מינוי מומחה רפואי מבוטלת. ההליך מוחזר לבית-הדין האזורי להמשך בירורו, לרבות בירור הצידוק לסירובה של המשיבה להיבדק על-ידי הוועדה הרפואית העליונה. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות קרן פנסיה

  2. התיישנות קרן פנסיה

  3. פרשנות תקנון קרן פנסיה

  4. הסכם קיבוצי קרן פנסיה

  5. ועדה רפואית קרן פנסיה

  6. אלמנת פנסיונר קרן פנסיה

  7. חובת המעסיק לקרן פנסיה

  8. אי העברת כספים לקרן פנסיה

  9. ועדת ערעורים קרנות הפנסיה

  10. התיישנות הפרשות לקרן פנסיה

  11. אי הפרשה לקרן פנסיה של עובד זר

  12. חובת המעביד להפריש לקרן פנסיה

  13. אי הפרשות לקרן פנסיה לעובדי שמירה

  14. אי הפרשת כספים לקרן מבטחים הותיקה

  15. בעיות רפואיות הצטרפות לקרן פנסיה

  16. הגדרת ידועה בציבור - תקנון קרן פנסיה

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון