ועדת ערר משרד הביטחון


לפנינו ערעור על החלטתה של ועדת הערעורים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י- 1950 (להלן: "חוק המשפחות") בשבתה ליד בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' יעקובוביץ, אב"ד) מיום 15.3.09, שבה נדחה על הסף ערעור שהגישה המערערת על מכתב של המשיב, באופן שסורבה בקשתה להכיר בזכות לפי אותו חוק.

1.רקע

(א) תמיר ארז ז"ל, בנה המנוח של המערערת, שירת בשירותי הביטחון של מדינת ישראל; הכול מסכימים כי הצטיין בשירות מערך הביטחון הן בהיותו קצין בצה"ל הן בתפקידו בשירותי הביטחון.

(ב) ביום 28.9.2003 נסע תמיר ז"ל לחופשה בתאילנד ולמרבה הצער נהרג שם בתאונת דרכים.

(ג) ביום 3.11.2003 החליט המשיב שאין להכיר למערערת זכות לפי חוק המשפחות.

(ד) ביום 30.11.2003 הגישה המערערת ערעור על החלטת המשיב. בכתב הערעור ביקשה המערערת אורכה להגשת הנימוקים לערעור, וועדת הערעורים נעתרה לבקשתה. כן נעתרה הוועדה לאורכה נוספת שביקשה המערערת. בסופו של דבר, ביום 12.10.04, מחקה ועדת הערעורים את הערעור מחמת חוסר מעש.

(ה) ביום 3.8.08 פנתה המערערת באמצעות בא כוחה אל המשיב, חזרה וביקשה להכיר בזכותה לפי חוק המשפחות ואף עתרה להכרה רטרואקטיבית.

(ו) ביום 11.8.08 שלחה הגב' דליה ורמוט, קצינת התגמולים, מכתב אל ב"כ המערערת (להלן: "המכתב") שבו הודיעה כי אין אפשרות להיענות לבקשת המערערת.

(ז) ביום 17.9.08 הגיש ב"כ המערערת לוועדת הערעורים ערעור על המכתב.

(ח) המשיב עתר לסילוק על הסף של הערעור, מהטעם שערעורה של המערערת נמחק בשנת 2004 ושאין במכתב משום החלטה חדשה או החלטה אחרת של המשיב המקימה זכות לערעור לפני הוועדה.


2.ההחלטה נושא הערעור

בהחלטתה נושא הערעור קיבלה הוועדה את טענות הסף של המשיב וקבעה כי החלטת המשיב היא ההחלטה מיום 3.11.03 שעליה ערערה המערערת בערעור הראשון, ושזו היא ההחלטה היחידה שהייתה יכולה להיות נושא לערעור. עוד קבעה הוועדה כי אין בתוכן המכתב אלא סקירה של ההליכים שהתקיימו בעניינה של המערערת ואך חזרה על החלטת המשיב מיום 3.11.03. עוד נקבע כי המערערת לא הציגה ראיה חדשה לצורך מתן החלטה חדשה עפ"י סעיף 25א בחוק המשפחות, שעל כן יש לתת תוקף לכלל בדבר סופיות החלטותיו של המשיב. לפיכך דחתה הוועדה את הערעור.

3.הערעור

(א) לפנינו משיגה המערערת באמצעות בא כוחה על החלטת הוועדה, ומוסיפה וטוענת כי היה מקום לקבל את התביעה להכרה בזכות לגופה.


(ב) ב"כ המשיב מתנגדת לערעור, תומכת בפסק דינה של הוועדה וטוענת כי גם לגוף התביעה אין להכיר למערערת זכות לפי חוק המשפחות.

4.דיון והכרעה
(א) שמענו בקשב רב את טיעוניו של ב"כ המערערת, אך למרבה הצער לא מצאנו בהם עילה להתערב בפסק דינה של הוועדה.

(ב) כמו הוועדה גם אנו סבורים כי תוכן המכתב של קצינת התגמולים, שבעניינו הגישה המערערת את ערעורה לוועדה, איננו בבחינת החלטה ובוודאי שאינו בבחינת החלטה חדשה. ב"כ המערערת גורס כי כל תשובה של המשיב לפנייה של מבקש זכות לפי החוק היא בבחינת החלטה הניתנת לערעור, אך קבלת עמדתו זו תשמוט את הקרקע מתחת הכלל הבסיסי של סופיות הדיון, ותאפשר הליכי ערעור חדשים לבקרים לפי רצונו של הפונה.

(ג) המערערת ערערה על ההחלטה המקורית, וחרף הארכות שניתנו לה היא לא הגישה את נימוקיה לערעור ובסופו של דבר נמחק הערעור הקודם מחוסר מעש. המערערת לא ערערה על החלטה זו, ואף לא הגישה בקשה מסודרת כדין לביטול המחיקה (ובלשון בא כוחה לא הגישה בקשה ל"החיות" את הערעור הקודם).


(ד) פניית ב"כ המערערת אל הגב' ורמוט בשנת 2008 לא הייתה מושתתת על ראייה חדשה שהתגלתה, או על ראיה כלשהי שלא הייתה לפני קצין התגמולים בשנת 2003 עת נתן את החלטתו, שעל כן קצין התגמולים לא היה רשאי ליתן החלטה חדשה (סעיף 25א בחוק המשפחות).

(ה) יכולנו להסתפק בדברים הללו ולדחות את הערעור, ואולם בנסיבות העניין שקלנו בכובד ראש את טיעוני ב"כ המערערת באשר לעצם ההכרה בזכותה של מרשתו לפי חוק המשפחות. למרבה הצער גם בעניין זה אין בידינו לסייע למערערת.

(ו) ב"כ המערערת מבקש זכות למרשתו מכוח חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק התגמולים חבלה בעת מילוי תפקיד") המכיר בזכות לפי חוק המשפחות במקרה של "חייל שמת כתוצאה מחבלה שנחבל אף שלא עקב השירות" (סעיף 2(א) ו-(ב) בחוק זה). וזה טיעונו כלשונו (סעיפים 3 - 7 בעיקרי הטיעון):

"סעיף 63ח לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל - 1970 (להלן: 'חוק שירות המדינה (גמלאות)') קובע במפורש כך [הדגשות הוספו]:

'63ח.(א) חוק משפחות החיילים יחול על עובד שירותי הביטחון שנפטר ועל בני משפחתו של עובד שירותי הביטחון שנפטר, בתיאומים ובשינויים שנקבעו בסעיף קטן (ב) וביתר הוראות פרק זה.
(ב) לעניין סעיף קטן (א), כל מקום בחוק משפחות החיילים שמדובר בו בחייל, בשירות או בשירות צבאי, ייקרא כאילו מדובר בעובד שירותי הביטחון או בשירות בשירותי הביטחון, הכול לפי העניין'

ובסעיף 63ט לחוק שירות המדינה (גמלאות) נכתב במפורש כך [הדגשות הוספו]:

'כל חיקוק שבו מדובר בחוק הנכים או בחוק משפחות החיילים ייקרא כאילו מדובר בו גם בסעיפים 63ז ו- 63ח'

הנה כי כן, המחוקק לא הבדיל, לעניין המשרתים בשירות הביטחון הכללי, בין שירות חובה או קבע; סדיר או מילואים; כזה או אחר. המחוקק קבע, במפורש, שכל ההסדרים אשר מוחלים על חיילים - באשר הם - בחוק משפחות החיילים ובחוק הנכים; ובכל חיקוק שמפנה לחיקוקים אלו, דהיינו, בכל חקיקת השיקום והגמלאות הרלוונטיות - יחול על המשרתים בשירות הביטחון הכללי.

כלומר, בשורה התחתונה, התוצאה היא כי דבר החקיקה אשר מכיר בזכאות לתגמולים של שאיריו של מי שנפטר שלא בעת תפקידו, הוא חוק התגמולים עקב פטירה שלא בתפקיד - חל במקרה של המערערת, ומשכך זכאית היא לתגמולים - מכוח החוק."

(ז) אין לקבל טיעון זה.

חוק תגמולים חבלה שלא בעת מילוי תפקיד חל רק על חיילים בשירות חובה ולא על משרתי קבע, כאמור
במפורש בסעיף 1 שבו שזו לשונו:

"בחוק זה -

'חייל' - חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, למעט בשירות קבע".

ברור לכול כי חייל בשירות סדיר שאינו חייל בשירות קבע הוא חייל בשירות חובה. אין לקבל את טענת ב"כ המערערת כי יש להחיל חוק זה על המנוח; מעמדו של המנוח אינו מעמד של חייל בשירות חובה.

ביסוד הדברים עומדים חוק הנכים וחוק המשפחות, שבכל אחד מהם יש הוראה הקובעת שזכאותם של חייל או משפחתו קמה כאשר הפגיעה קרתה תוך כדי השירות ועקב השירות (סעיף 1 בחוק הנכים וסעיף 1 בחוק המשפחות). סייג לכך נמצא בחוק תגמולים חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, שעל יסודו מבקשת המערערת את זכותה. אולם תכליתו המפורשת של חוק זה הייתה לפתור בעיות שהתעוררו בעניינם של חיילים בשירות חובה, שחופשתם היא חלק משירותם הצבאי, כאשר ההנחה היא שאין בידו של חייל בשירות חובה אמצעים כספיים מספיקים לבטח עצמו מפני סיכוני פגיעה בעת היותו בחופשה, ואף חברות ביטוח אינן מבטחות חיילים בשירות חובה למקרים שכאלה (הצעות חוק 1826 מיום 22.3.87, עמ' 215-216). תכלית זו נועדה לזכות חייל בשירות חובה שאינו מקבל שכר בגין שירותו, להבדיל מחייל המשרת בשירות קבע המקבל שכר תמורת עבודתו.

המחוקק לא הקנה אפוא זכויות לפי חוק תגמולים חבלה שלא בעת מילוי תפקיד למשרתי קבע אלא לחיילי חובה בלבד. הוא הדין כאשר באים לשקול את תביעתה של המערערת. גם ב"כ המערערת מסכים כי פגיעה שנפגע חייל בשירות קבע בצה"ל, בעת הימצאו בחופשה שלא במסגרת התפקיד, אינה מקנה זכות לפי חוקי השיקום. לא ראינו כיצד אפשר להקנות זכות שכזו לעובד שירותי הביטחון שנפגע בעת הימצאו בחופשה שלא במסגרת התפקיד, כשאין מקרא מפורש בחוק לגבי זכות שכזו, לו או לשאיריו.

(ח) ב"כ המערערת הוסיף וטען כי יש להכיר בזכות למרשתו מחמת החלטות אחרות של וועדת למ"ד שליד משרד הביטחון (הוועדה העוסקת בהכרה בזכויות לפנים משורת הדין), שהכירה בשני מקרים בזכאות לתגמולים של שאירים של קצינים משרתי קבע אשר נפטרו בעת חופשה בחו"ל. לטענתו הכרת ועדת למ"ד בשני המקרים הללו מהווה תקדים מחייב, ואי הכרה בזכותה של המערערת יוצרת אפליה אסורה. אין אנו דנים בטענה זו ובוודאי שאיננו רשאים לשמוע אותה ולקבלה בהליך שלפנינו. ההליכים לפני וועדת למ"ד הם הליכים בערוץ נפרד, כאשר השיקולים הנשקלים בוועדה זו הם שיקולים שלפנים משורת הדין, והסמכות לדון לפי כלליה אינה נתונה לוועדה דלמטה או לבית משפט זה.

כאמור לעיל אין אנו יכולים לקבל את הערעור והוא נדחה.

בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת חריגים רכב רפואי

  2. ועדת ערר משרד הביטחון

  3. התיישנות משרד הביטחון

  4. ועדת חריגים לרכב רפואי

  5. ועדה רפואית אגף השיקום

  6. חוב ארנונה משרד הביטחון

  7. הסכם קיבוצי משרד הביטחון

  8. ועדה רפואית של משרד הביטחון

  9. זכות העיון במכרז משרד הביטחון

  10. ועדה רפואית חוזרת משרד הביטחון

  11. איחור בתשלום קצבה ממשרד הביטחון

  12. ועדה רפואית עליונה משרד הביטחון

  13. התיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון

  14. בחירה בין ביטוח לאומי לבין משרד הביטחון

  15. תביעה בגין מכרז למכירת רכב משרד הביטחון לשימוש נכים

  16. אחוזי נכות על צלקות ערעור על ועדה רפואית משרד הביטחון

  17. צמצום שעות ליווי בהחלטת היחידה הארצית לשירותי שיקום באגף השיקום

  18. תביעה נגד משרד הביטחון בגין פציעת חייל במהלך מבצע "עופרת יצוקה"

  19. ערעור על החלטת ועדת הערעור לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון