ועדת ערר נכות כללית


1. זהו ערעור של מבוטח על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים מיום 8.12.08 שניתנה מכח סעיף 211(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – הועדה ו- החוק). בהחלטתה קבעה הועדה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה ברוב שעות היממה (להלן – ההחלטה).


2. טענת הערעור המרכזית של המערער הינה כי זומן לישיבת הועדה באמצעות מכתב שנשלח אליו על ידי המשיב ביום 24.11.08 (צורף כנספח לנימוקי הערעור). במכתב נרשם, בין היתר, "בקשר לתביעתך לגמלת נכות כללית הנך מוזמן להופיע בפני ועדת ערר רפואי ביום...". על פי המערער, סבר כי הינו מוזמן לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בענף נכות כללית. לטענתו, הדבר נראה סביר שכן הגיש תביעה הן לגמלת נכות כללית והן לשירותים מיוחדים. מוסיף המערער כי הופתע לגלות שמדובר בישיבה של ועדת ערר לשירותים מיוחדים. נטען כי לא היה מוכן מבחינת סידור טיעוניו, והדבר בא לידי ביטוי בפרוטוקול הועדה שם צויין מפי באת-כוחו כי מבקשת היא להגיש נימוקי ערר מפורטים בפקס. על פי המערער, הועדה סיכמה את דיוניה מבלי שהמתינה לקבלת נימוקי הערר. עוד נטען כי לו התאפשר למערער להגיש נימוקי ערר היה מבקש מהועדה לבדוק את מצבו לא ביום בו נבדק על ידי הועדה אלא בתקופה קודמת לכך שלאחר הניתוח.

3. המשיב מתנגד לערעור. נטען על ידו, בין היתר, כי את נימוקי הערר היה על המערער לכלול בהודעת הערר ולא לשלחם לועדה מאוחר יותר; כי המערער יכול היה לבקש מהועדה לא לקיים את הדיון ולדחותו למועד אחר – והוא לא עשה כן; ולא ברור כלל כיצד יכולה היתה הועדה לשנות את ממצאיה הברורים גם אם היו מוגשים לה נימוקי ערר.

4. הועדות הפועלות מכח החוק הינן גופים מעין שיפוטיים. מבוטחים שעניינם נדון על ידי ועדות אלו זכאים כי תינתן להם זכות טיעון בפניהן. על מנת שזכות הטיעון תמומש באופן מיטבי ומכיוון שבמסגרת החוק פועלות ועדות מסוגים שונים, זכאי מבוטח המזומן להופיע בפני ועדה לדעת בצורה מפורשת וברורה בפני איזה סוג ועדה יופיע. כך, הופעה וטיעון של מבוטח בפני ועדת ערר לשירותים מיוחדים אינה זהה להופעה וטיעון בפני ועדה רפואית לעררים. מדובר בשתי ועדות שונות והטיעונים בפניהן עשויים להיות שונים. מבוטח רשאי לדעת בפני איזה סוג ועדה יופיע, שכן הדבר משפיע על הכנת טיעוניו לקראת הופעתו בפני הועדה. בענייננו דנן, עיון בזימון שנשלח למערער מעלה כי נרשם בו שהזימון הוא בפני ועדת ערר רפואי בקשר לתביעתו לגמלת נכות כללית. מכאן, שטענתו כי הופתע לגלות שבפועל הופיע בפני ועדת ערר לשירותים מיוחדים – נראית הגיונית בהחלט. יתרה מזו, יש לה עיגון גם בפרוטוקול הועדה שם נרשמה בקשת באת-כוחו להגיש נימוקי ערר מפורטים. הועדה סיכמה את דיוניה לפני שהיה באפשרות המערער להגיש לה נימוקים כאמור. בכך נפל פגם משפטי בהחלטה, שכן נפגעה זכות הטיעון של המערער. עצם העובדה שהתיצב בפני הועדה – יחד עם באת כוחו – לא די בה כדי למצות את זכות הטיעון, שכן כאמור הוא לא היה מוכן כלל להופעה בפני ועדת ערר לשירותים מיוחדים.

5. לאור זאת, יש להשיב את עניינו של המערער לועדת הערר לשירותים מיוחדים בהרכב זהה על מנת שיתאפשר למערער להעלות נימוקי ערר מפורטים בפניה. המערער יהיה רשאי לשלוח לועדה את נימוקי הערר בכתב עובר להתכנסותה. יודגש כי בנימוקי ערר מדובר ולא בנימוקי ערעור הנסבים על החלטת הועדה מיום 8.12.08. הועדה תזמן את המערער להופיע בפניה, גם באמצעות באת-כוחו, ותבחן את נימוקי הערר. הועדה תנמק האם יש בנימוקי הערר כדי לשנות מהחלטתה מיום 8.12.08.

6. התוצאה הינה כי הערעור מתקבל.

7. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך כולל של 1,500 ₪ שישולמו לידי המערער תוך 30 ימים מעת שיומצא למשיב פסק דין זה.


8. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון