זכות קדימה מזונות


בפני ערעור של המוסד לביטוח לאומי על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בירושלים מיום 18.10.2001.
העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:
המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המערער") משלם מזונות לגב' מ' ד', וזאת בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.07.94 בתיק 531/94 ועל בסיס סעיף 4 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב- 1972 (להלן: "חוק המזונות").
בהתאם לסעיף 14(א) לחוק המזונות הקובע, כי המוסד יגבה מן החייב כל סכום המגיע ממנו לזוכה על פי פסק הדין למזונות, כאילו ניתן לזכות המוסד, פתח המוסד לביטוח לאומי תיק בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים כנגד החייב במזונות, ד' ד' (להלן "המשיב"). בהחלטתו מיום 18.10.01 קבע ראש ההוצאה לפועל, כי התיק האמור, אשר נפתח כתיק מזונות על ידי המערער, ייסגר, כיון שאינו בגדר תיק מזונות, ובמקומו יפתח המל"ל תיק רגיל כנגד החייב. מכאן הערעור שבפנינו. משמעות ההחלטה היא כי תיק המל"ל נגד החייב יכלל במסגרת איחוד התיקים שנפתח כנגד המשיב בהתאם להוראות סעיף 69ו(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), בעוד שאם היה מכיר ראש הוצל"פ בתיק המל"ל כתיק מזונות, כי אז לא היה תיק הנ"ל נכלל באיחוד התיקים, מכוח הוראות סעיף 74א' לחוק, בו מוגדר "תיק" לצורך איחוד תיקים כ"תיק הוצאה לפועל למעט תיק מזונות...".
טענות הצדדים:


המערער טוען, כי טעה ראש ההוצאה לפועל בקובעו, כי אין לסווג את התיק שפתח המל"ל כתיק מזונות. נימוקיו הם כדלקמן: ראשית טוען המערער, קביעה זו תאפשר את הכללת התיק במסגרת איחוד כלל תיקי החייב, כמפורט לעיל, וכתוצאה מכך, לא יצליח המל"ל לגבות יותר מחלק מזערי של חוב החייב כלפיו; ובכך יוטל נטל תשלום המזונות על כתפי הקופה הציבורית ומשלם המיסים. בכך, לטענתו, נמצאנו פוטרים את החייב מחובתו לזון את אשתו וילדיו, והחייב יוצא נשכר על שלא מילא את חובתו על פי פסק דין בו חויב במזונותיהם.

שנית, לטענת המערער, מסעיף 14(א) לחוק המזונות, הקובע, כי "המוסד יגבה מהחייב כל סכום שמגיע או הגיע ממנו לזוכה על פי פסק הדין למזונות", ומסעיף 14(ב) לחוק האמור הקובע, כי "פסק הדין למזונות יבוצע בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל, כאילו ניתן לזכות המוסד", עולה, כי המערער עומד בנעלי הגב' ד', היא הזכאית על פי פסק הדין, ומעמדו שווה למעמדה, כך שרואים את פסק הדין כאילו ניתן לטובת המערער;

שלישית, טוען המערער, טעה ראש ההוצאה לפועל בקובעו, על סמך האמור בבר"ע 445/96 בר נוי נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נא(4) 571, כי אין לראות בתיק המזונות שפתח המערער כתיק מזונות כמשמעותו בחוק. פסק דין בר נוי אמנם קבע כי תיק המל"ל אינו שווה לתיק מזונות של הזכאי המקורי. ברם, פסק דין הנ"ל עוסק אך בעניין בקשת המל"ל לצו מאסר נגד החייב לפי פסק דין למזונות ללא חקירת יכולת, ועל כן, מסקנת בית המשפט כי, "אם אמנם כשמדובר בתיקי מזונות יש להעדיף את צרכי המחייה של הזוכים על פני חרותו האישית של החייב, מאבד שיקול זה את משמעותו כאשר הנושה הוא המוסד לביטוח לאומי...", אינה רלוונטית כלל וכלל כשלא מדובר בסעד השולל מהחייב את חירותו, אלא בסעד הפוגע לכל היותר בזכות קניינית ו/או כלכלית של החייב. לפיכך, טעות בידי ראש הוצל"פ שראה לנכון להקיש מפס"ד בר נוי לענייננו.


עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבקשת המערער עולה בקנה אחד עם טענות המערער, כפי שהובאו לעיל.
לטענת המשיב, אין לחייבו בתשלום נפרד לטובת המערער כשחובות רבים עומדים לו בלשכת ההוצאה לפועל, שכן מתן עדיפות שכזו למערער תהווה פגיעה שאינה מן הצדק בזכותם הקניינית של שאר נושיו של המשיב. בנוסף, טוען הוא, כי כל מטרת הליך איחוד התיקים הינה להקל על מצב מצוקת החייב, ולאפשר לו לשלם לכל נושיו; בעוד שלדבריו, המצב אליו מבקש המערער להגיע, בו יוכל המערער לנקוט בהליכי גבייה בגין מלוא חובו למל"ל ללא כל הקלה במסגרת איחוד תיקיו, יהווה פגיעה בזכות היסוד הנתונה לכל חייב. מוסיף הוא וטוען, כי אין המוסד לביטוח לאומי יכול להיכנס לנעלי הזוכה ממש, אלא רק בכל הקשור לגבייה וקיזוז כאמור בסעיף 14 לחוק המזונות, מה עוד שהמערער כלל אינו נמצא באותו מצב רגיש וקשה של הזכאים למזונות המצדיק את עדיפותם על פני יתר הנושים.
לדבריו, דברי בית המשפט בפסק דין בר נוי שלעיל, לפיהם "מחייבת פרשנותו הנכונה של סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל לקבוע שעניינו אך בזכות אישית של קרובי החייב הנזכרים בו והוא חל רק כשהנושה הוא 'בן זוגו, ילדו הקטין או הנכה או הורו של החייב ולא כשמדובר במוסד לביטוח לאומי' " יפים אף לענייננו.

דיון
עיינתי בטענות הצדדים, ומקובלת עלי דעתו של המערער. זאת מהנימוקים הבאים:
ראשית, סעיף 74א לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי "תיק", כמובנו בפרק ז' לחוק בכלל, ועל כן, כמובנו בסעיף 69ו לחוק בפרט (הדן באיחוד תיקים), פירושו "תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות...". סעיף זה קובע, למעשה, כי תיק מזונות לא יאוחד במסגרת שאר התיקים, ובכך מקנה מעמד מיוחד לחוב המזונות. מטרתו היא העדפת חוב זה על פני חובות אחרים ומניעת התעשרות לא מוצדקת של נושי החייב האחרים (וראה ע"א 357/79 המוסד לביטוח לאומי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד לה(1) 393, עמ' 399, להלן: "פס"ד המל"ל").

מתן אפשרות לאיחוד תיק המל"ל במסגרת שאר התיקים של המשיב יחטא למטרה זו, ותגרום להטבה לא מוצדקת של מצבו של המשיב ולהתעשרות בלתי הוגנת של נושי החייב האחרים על חשבון המערער, קרי: על חשבון משלם המיסים והקופה הציבורית. יפים לעניינו דברי המלומד ג. טדסקי, במאמרו "חיוב המזונות במשפטינו האזרחי" משפטים ו' (תשל"ה – תשל"ו) 242, 247:
גם לחברת שפע אין משאבים ללא גבול ואנו עדים לכך שהיא עלולה ליהפך פתאום לחברת צנע מסיבה זו או אחרת. מכל מקום, אין זה מוסרי להשליך את יהב הנצרכים על כלל משלמי המיסים ולפטור אדם מחובתו הטבעית...
שנית, על פי סעיף 14 לחוק המזונות יבוצע פסק דין למזונות על ידי המוסד בדרך האמורה בחוק ההוצאה לפועל "כאילו ניתן לזכות המוסד...". הלכה פסוקה היא, כי בכל הנוגע להגשמת מטרותיו של חוק הבטחת תשלום, הרי שהמל"ל עומד כלפי החייב במקומו או בנעליו של הזוכה (סברוגציה). לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון בפס"ד המל"ל, בעמ' 398:

"משניתן פסק-דין למזונות, שזמן פירעונם חל לפני מתן צו לקבל נכסים, והמוסד שילם לזוכה על-פי חוק הבטחת תשלום, הופך המוסד לנושה בהליכי פשיטת הרגל הרגילים. כפי שראינו, לבעל זכות המזונות זכות קדימה, ולדעתי, זכות קדימה זו עומדת גם למוסד. זהו הכלל הרגיל, לפיו הצד המחליף עומד בנעלי הנושה, לא רק לעניין הזכות עצמה, אלא גם לעניין הביטחונות וזכויות היתר (ראה: ע"א 306/68; ע"א 667/70 . ראה גם: ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט (אבוקה, תש"ל) 303) ונראה לי, כי כלל זה צריך לחול גם בענייננו..."
אומנם, מוכרות נסיבות בהן הדין מסייג את זכות הסברוגציה, וקובע כי לא תחול. כך לדוגמא נקבע בכל הנוגע לעניין זכויות אישיות. ובהתאם להלכה זו, קובע בית המשפט ברע"א בר נוי, כי:
"סעיף 74 כלל אינו חל כשהנושה הוא המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות. בקביעה זו לא התעלמתי מטענת המוסד בדבר כוונת המחוקק לתת עדיפות לחיובי המזונות לעומת חיובים אחרים וגם לטענת ה"אפלייה" בין חייבים שהנושה שלהם הוא הזכאי המקורי לפי פסק הדין לבין חייבים שהמוסד הוא שמבקש לממש נגדם את פסק הדין; וכאמור לעיל: גם בחקירת יכולת שתיערך לחייב במקרה האחרון, יהיה ראש ההוצאה לפועל קשור בממצאים לגבי יכולתו של החייב ביום מתן פסק הדין. הטעם לקביעה האמורה הוא שבמקבילית הכוחות בין צרכי הזכאים וחירותו של החייב, הנוטה לטובת הזכאים, המבקשים הם עצמם לממש את פסק הדין שניתן לזכותם, משתנה המאזן כשהמוסד הפך לנושה, שאין כל סיבה להעדיף את צרכי הגביה שלו על פני שיקולים הכרוכים בחירותו של החייב. לפיכך - כך נראה לי - מחייבת פרשנותו הנכונה של סעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל לקבוע שעניינו אך בזכות אישית של קרובי החייב הנזכרים בו ושהוא חל רק כשהנושה הוא "בן זוגו, ילדו הקטין או הנכה או הורו" של החייב ולא כשמדובר במוסד לביטוח לאומי...."
מקובלת עלי טענת המערער כי הלכת בר נוי תחלו רק ככל שהיא נוגעת לזכותו של המל"ל להוציא פקודות מאסר, וכי אין להסיק ממנה הלכה כללית שתהא יפה גם לענייננו. אכן, באשר לפגיעה בחירות החייב אל מול פגיעה בזכותו הקניינית של הזוכה ובאינטרס הציבורי בגביית הכספים מן החייב, תיסוג זכותו הקניינית של המוסד לביטוח לאומי מפני זכותו של החייב לחירות אישי, וזאת בהתאם לעובדה שמאסר החייב מהווה סעד קיצוני ביותר, הפוגע בחירותו, בניגוד לעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תשנ"ב- 1992.
אולם, שונה הוא הדבר כאשר עסקינן בזכות קניינית של המל"ל העומדת אל מול זכות קניינית של החייב.
בענייננו, אין המדובר בזכות אישית שיש להעניקה לקרובי החייב בלבד:
"משניתן פסק דין למזונות לטובת הזוכה, אין לומר כי לעניין הסברוגציה, זכות הקדימה של הנושה היא אישית, כשם שאין לומר, כי שכר עבודה המגיע לעובד, והנהנה אף הוא מדין קדימה, היא זכות אישית לעניין הסברוגציה...."
(ראה, פס"ד המל"ל לעיל).

מסקנתי היא, איפוא, כי למעט הוצאת פקודות מאסר נגד החייב, אז אין לתת ביטוי לסברוגציה של המל"ל במקום הזכאים, יעמדו לרשותו של המל"ל כל יתר היתרונות בהליכי גבייה הניתנים לזכאים למזונות בחוק הוצאה לפועל, כולל שריון תיק המזונות בפני איחוד עם יתר תיקי החייב. אשר על כן, אני מקבל את הערעור ומורה כי תיק המל"ל לגביית חוב המזונות נגד המשיב לא יאוחד במסגרת איחוד התיקים.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב דמי מזונות

  2. ביטול חוב מזונות

  3. התיישנות מזונות

  4. ביטול הסכם מזונות

  5. חישוב דמי מזונות

  6. אכיפת הסכם מזונות

  7. ביטול תביעת מזונות

  8. הבטחת הכנסה מזונות

  9. ביטול עיקול מזונות

  10. זכות קדימה מזונות

  11. העברת דיון מזונות

  12. מחיקת תביעת מזונות

  13. בוררות מזונות ילדים

  14. אי תשלום דמי מזונות

  15. התיישנות דמי מזונות

  16. התיישנות חוב מזונות

  17. התיישנות מזונות בגיר

  18. התיישנות גביית מזונות

  19. חיוב מזונות רטרואקטיבי

  20. בקשה לשינוי דמי מזונות

  21. התיישנות פסק דין מזונות

  22. חוסר סמכות בתביעת מזונות

  23. בוררות מזונות בין בני זוג

  24. בקשה למחיקת תביעת מזונות

  25. התיישנות פסק דין למזונות

  26. דחיה על הסף תביעת מזונות

  27. בקשה לקביעת מזונות זמניים

  28. בקשה לפסיקת מזונות זמניים

  29. בקשה לשינוי מזונות זמניים

  30. חייב מוגבל באמצעים מזונות

  31. בקשה דחופה למזונות זמניים

  32. דחיית בקשה למזונות זמניים

  33. גילוי מסמכים תביעת מזונות

  34. אי תשלום מזונות הוצאה לפועל

  35. בני זוג מוסלמים סמכות בית משפט

  36. התנגדות לביצוע פסק דין מזונות

  37. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  38. בקשת רשות ערעור על מזונות זמניים

  39. ביצוע פסק דין מזונות בהוצאה לפועל

  40. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מזונות

  41. חזקת שיתוף ספציפית - תביעת מזונות

  42. ביטול חיוב מזונות עקב שינוי מהותי בנסיבות

  43. פסק דין בתביעה למזונות לאור תקופת מגורים עם הבעל לשעבר

  44. זכאות לדמי מזונות לאור פתיחת תיק הוצל"פ כנגד הגרוש (החייב)

  45. סעיף 2 א לחוק המזונות: זוכה תושב ישראל זכאי לבקש תשלום חודשי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון