זכות שימוש בפטנט

רקע

בסמוך לשנת 1982, נכרת בין המבקשת לבין המשיבה, שותפות מוגבלת הרשומה במדינת ניו יורק, ארה"ב ומצויה בהליכי פירוק (להלן: "השותפות") הסכם, לפיו התחייבה המבקשת לבצע מחקר ופיתוח מוצרים בתחום ההנדסה הגנטית במימון השותפות ובסיוע המדען הראשי בישראל.

בסמוך נכרת הסכם נוסף בין הצדדים, בו הוסדרו זכויות ההמבקשת במוצרים שיפותחו וזכויות השותפות לתמלוגים בעד השימוש בזכויות הקניין הרוחניים ושיווק המוצרים שיפותחו על ידי המבקשת (להלן: "ההסכם").

במשך תקופת ההתקשרות שבין המבקשת לשותפות נתגלעו בין הצדדים סכסוכים משפטיים בקשר עם ההסכמים האמורים בישראל ובארה"ב שחלקם עדיין תלויים ועומדים.


ביום 15.3.00, התקשרה המבקשת עם Centocor Inc. בהסכם, לפיו העניקה המבקשת ל - Centocor Inc זכות שימוש בפטנט שהועבר לה על פי ההסכם, בתמורה לתמלוגים שהתחייבה Centocor Inc לשלם לה.

באותו היום התקשרה המבקשת עם Knoll AG בהסכם, לפיו העניקה המבקשת ל- Knoll AG זכות שימוש בפטנט האמור, בתמורה בתמורה לתמלוגים שהתחייבה Knoll AG לשלם לה.

לטענת המבקשת, ההסכם עם Centocor Inc נכרת בעקבות תביעה שהוגשה נגד Centocor Inc בבית משפט בהולנד בגין הפרת פטנט, ואילו ההסכם עם Knoll AG נכרת בעקבות החשש של Knoll AG שתוגש נגדה תביעה דומה בגין הפרת פטנט.

החל מיולי 2000 משלמת המבקשת לשותפות 50% לערך מהתקבולים המתקבלים אצלה מ - Centocor Inc ו - Knoll AG, תוך שהיא מסתמכת על הוראה שבסעיף 8 (f) להסכם, לפיה זכאית השותפות ל – 50% מהתקבולים בגין רשיונות שימוש הניתנים לאחרים.

לשיטתה של המבקשת יש לראות את ההסכמים עם Centocor Inc ו - Knoll AG כהסכמי פשרה ולא כהסכמים למתן רשיון שימוש, וככאלה יש להחיל על התקבולים בגינם את הוראות סעיפים 21 (c) ו – 8 (b) להסכם. בהתאם, טוענת המבקשת כי היא זכאית להשבה של 22,388,229$ נכון ליום 31.1.06, ששילמה לשותפות ביתר, בטעות.

בת.א 1118/06 תובעת המבקשת להצהיר, כי על פי פרשנות נכונה של ההסכם, על המבקשת לחשב תשלומים המגיעים ממנה לשותפות, בגין תקבולים המתקבלים מ - Centocor Inc ו - Knoll AG, לפי שיעור תמלוגים בגין "Net Sales", עליהם חל סעיף 8 (b) להסכם. עוד תבעה המבקשת להצהיר, כי היא רשאית לקזז מכל תשלום עתידי שהיא אמורה לשלם לשותפות מכח ההסכם סכומים ביתר ששילמה לשותפות, בסך 19,624,420$ נכון ליום הגשת התביעה.


בבקשה שלפני עותרת המבקשת לסעד זמני כדלהלן:

א. להורות כי עד להכרעה באשר לאופן חישוב המלוגים שעל המבקשת לשלם לשותפות; והאם שולמו תשלומי יתר על ידי המבקשת לשותפות, אין על המבקשת לבצע תשלומי תמלוגים כלשהם למשיבה בגין תקבוליה מחברות Centocor Inc ו - Knoll AG.

ב. לקבוע כי עד להכרעה סופית בתיק העיקרי, יופקדו בחשבון נאמנות או בקופת בית המשפט, סכומי המלוגים השנויים במחלוקת בין הצדדים, לפי מנגנון החישוב מכוחו שילמה המבקשת לשותפות עד היום.

דיון


א. המבקשת משלמת לשותפות תמלוגים לפי סעיף 8 (f) להסכם מזה למעלה מ – 5 שנים ולטענתה שילמה כ – 22,000,000$ בטעות. למרות זאת, נמנעה המבקשת מיוזמתה להביא ענין זה לבירור משפטי קודם לכן (סעיף 19 לבקשה). בכך יש כדי ללמד שאין דחיפות בסעד הזמני המבוקש.

ב. טענותיה של המבקשת, כאילו אם תמשיך לשלם לשותפות המצויה בהליכי פירוק תגמולים בעד הכנסותיה מההסכמים עם Centocor Inc ו - Knoll AG, לא תוכל בעתיד לגבותם אם וככל שתזכה בתביעתה, אינן נראות לי.

ראשית, המבקשת לא הראתה שהשותפות מצויה בקשיים כלכליים, אדרבא, בתשובתה לא כפרה המבקשת בטענת השותפות, לפיה מצויים בקופת השותפות למעלה מ – 7,000,000$.

שנית, הליך הפירוק של השותפות החל ככל הנראה עם פטירתו של השותף הכללי בשותפות ישראל רוזן ז"ל, מאז פועלת השותפות על ידי מפרק זמני, ניוטון בקר, שותף מוגבל בשותפות, שמונה על ידי בית המשפט בניו יורק באוגוסט 1992. ממילא אין בכך כדי ללמד על קשיים כלכליים של השותפות.

שלישית, בתביעתה בחרה המבקשת לתבוע סעד הצהרתי ולא סעד כספי מעשי, יתר על כן, הסעד ההצהרתי אותו תבעה המבקשת צופה פני עתיד ולא נועד להבטיח השבה מיידית של התשלומים שלכאורה שילמה המבקשת לשותפות ביתר.

ועוד. בתשובתה טענה המבקשת שהיא חוששת שהכספים שישולמו לשותפות יחולקו בין השותפים באופן שיהיה בלתי אפשרי לגבותם בחזרה ובוודאי שיהיה מדובר בהליכי גביה ארוכים וממושכים שתוצאתם לא ברורה. ברם המבקשת לא צירפה לתשובתה ראיה שיש בה כדי ללמד שאם וככל שתזכה בתביעה כספית שתגיש בעתיד נגד השותפות, תתקשה לגבות מהשותפים סכומים שיגיעו לה מהם.

ג. ועוד. כסעד זמני עותרת המבקשת לאשר לה להפסיק ולשלם לשותפות תמלוגים על חשבון ההסכמים שיש לה עם Centocor Inc ו - Knoll AG. בכך למעשה תזכה המבקשת בהשבה כספית עוד בטרם הגישה תביעה כספית נגד השותפות וזאת אין לקבל.

ד. אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש, לא ייגרם למבקשת כל נזק, שהרי היא עצמה מוכנה להמשיך ולהעביר את שיעור התמלוגים ששילמה עד עתה לקופת בית המשפט. זאת, לעומת הנזק שייגרם לשותפות הנסמכת על התמלוגים אותם קיבלה עד עתה באופן קבוע.

ה. בנסיבות אלה, אפילו הייתי סבור שיש למבקשת סיכוי לזכות בתביעתה לא הייתי נעתר לבקשה. לפיכך, לא מצאתי צורך להביע דעתי באשר לסיכויי המבקשת לזכות בתביעתה.

מטעמים אלה החלטתי לדחות את הבקשה ללא חקירת מצהירים.

לאחר כתיבת החלטה זו הגיעה ללשכתי בקשת השותפות למחיקת סעיפים והוצאת תצהיר מתשובת המבקשת (בשא 8555/06). לנוכח החלטתי שלעיל נראה שאין עוד מקום לבבירור בקשה זו. לפיכך, אני מוחק בקשה זו.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.50,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון