חוב ארנונה איחוד תיקים


עובדות המקרה
1.החייב, יליד 74', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 878,676 ₪ ל- 10 נושים. ביום 2/11/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ₪ בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 6 תביעות חוב סך כולל של 594,542 ₪, ושתי תביעות חוב בדין קדימה, האחת בגין חוב מזונות בסך 55,093 ₪ אשר אינו בר הפטר בהליכי פש"ר והשניה בגין חוב ארנונה לעיריית חיפה בסך 5,730 ₪.
לדברי החייב נפתחו נגדו 9 תיקי הוצל"פ, לא נערכה לו חקירת יכולת ולא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. החייב מייחס את חובותיו לגירושיו, אשר בעקבותיהם נקלע למצב נפשי קשה, לא עבד ולא שילם מזונות שנפסקו לו. לכן, קיבלה גרושתו מזונות לילדתם המשותפת מהמל"ל, והוא נתבע להחזירם.
ב. החייב היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 94', עת נהג ברכב ללא ביטוח, הפיצויים שולמו על ידי קרנית, והחייב נדרש להשיבם.
ג. בנוסף לכך צבר החייב חובות מנישואיו השניים בגין עסק של אשתו אשר נרשם על שם שניהם.

3.הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פושט רגל, עקב חוסר תום לבו בהסתבכותו הכלכלית בהתייחס לשני חובותיו הגדולים, למל"ל ולקרנית, ועל יסוד ממצאיה של המנהלת המיוחדת שמונתה לנכסי החייב. לחייב חובות גבוהים בדין קדימה העומדים על 60,823 ₪, וחובות בדין קדימה בסדר הגודל הנ"ל, מייתרות את הליך פשיטת הרגל לאור חוסר התועלת בניהולו ליתר נושי החייב.

חובו של החייב למזונות בדין קדימה עומד על סך של 55,093 ₪, ואינו בר הפטר בהליכי פש"ר. בעניין תביעת החוב של קרנית מציין הכנ"ר כי החייב נתבע בגין פגיעה גופנית שנפגעה אישתו בשעה שנהג ללא ביטוח ברכב של אחר. חוב זה מקורו בעבירה ועל פי הלכת בנבנישתי (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז (4) 197), אין להחיל את הפקודה על חובות שנוצרו בגין פעולה בלתי חוקית.

לחייב חוב ארנונה לעיריית חיפה, מתוכו נתבע סך של 5,730 ₪ בדין קדימה. חובות הנוצרים כתוצאה מאי תשלום מיסים לרשויות, אינם יכולים להיחשב כחובות שנוצרו בתום לב.

4. המנהלת המיוחד פירטה בדו"ח שהגישה את גרסת החייב בחקירתו.
א. החייב חזר על גרסתו כי 4 מתוך 6 תביעות החוב אשר הוגשו נגדו נוצרו בעקבות גירושיו לפני כ-10 שנים, בעקבותיהם היה במצב נפשי קשה, לא עבד ואף לא שילם מזונות לילדתו.
גרושתו הגישה נגדו תלונות במשטרה ונפתחו לו 12 תיקים בגין איום בטלפון, הפרת צו הרחקה וכו'. החייב מסר כי צירף תיקים במסגרת הסדר טיעון, ונדון לפיקוח של קצין מבחן במשך שנה.
תביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי (להלן" המל"ל) מקורה בגין מזונות ששילם המל"ל בעבר לגרושתו של החייב עבור הבת המשותפת.
ב. החייב מסר כי כי חובו לבנק אדנים למשכנתאות מקורו ביתרת המשכנתא, אשר נותרה לאחר שהבנק מכר את הבית שלו ושל גרושתו. גם החוב לבנק הפועלים מקורו בתקופת נישואיו הראשונים, כאשר הוא וגרושתו ניהלו בבנק זה את חשבון עובר ושב שלהם, ובעקבות הגירושים צבר החוב שהיה בחשבון ריביות והצמדות.
ג. החוב לקרנית נובע מפיצויים אשר קיבלה גרושתו של החייב מקרנית, בגין פגיעות אשר נגרמו לה בעת תאונה שהתרחשה שעה שהחייב נהג ברכב של חבר שלא היה מבוטח.
ד. לגרסת החייב, הוא החל להתאושש רק לאחר היכרותו עם אישתו הנוכחית. בשנת 98' פתח עסק להתקנת מזגנים, אותו סגר לאחר תקופה קצרה כאשר ראה שאין הכנסות, מבלי שהותיר חובות.
ה. בשנת 02' פתחה אישתו הנוכחית ביחד עם אביו ואחיו עסק לממכר בורקס, החייב עזר בעסק במשך כשנה, אך כאשר ראה כי העסק לא מצליח עזב והחל לעבוד כנהג משאית שכיר לסירוגין. בעקבות כשלונו של עסק זה, נקלעו גם
אשת החייב, אחיו ואביו לחובות ופנו להליכי פשיטת רגל. בתקופה שעבד בעסק הבורקס, חתם החייב על שטר חוב לחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, ומכאן החוב לחברה זו. עוד הוסיף החייב כי בעקבות קריסת עסק הבורקס של אישתו, לא שילם ארנונה בגין הדירה בה התגוררו הוא ואישתו הנוכחית בקרית חיים, ולפיכך הגישה עיריית חיפה תביעת חוב.
ו. החייב ציין בחקירתו כי היום הוא ואישתו עובדים והם מחזיקים בבית מטפלת אשר מקבלת את ארבעת ילדיהם הקטינים בצהריים. החייב ואישתו משלמים למטפלת משכורת חודשית בסך של כ-2,000 ₪.


5.בדיון שהתקיים בעניינו של החייב, ציין החייב כי הגיע להסדר עם הכנ"ר לפיו הוא משלם מדי חודש למל"ל סך של 800 ₪, החל מחודש נובמבר 07', לאחר שנאסר במהלך הליך הפש"ר בגין חוב מזונות שאינו בר תביעה, ושילם 10,000 ₪ בסיועם של קרובי משפחה. החייב טען כי היה מורחק מאשתו וילדיו, נתון בדכאונות ולא מטופל, ומכל מקום, חוב המזונות אינו חובו העיקרי, החייב ביקש ליתן לו אפשרות לשקם את חייו, בציינו כי חובו הגדול הוא לבנק למשכנתאות, אשר נותר לאחר שהבית בגינו נלקחה ההלוואה נמכר, והוא עומד על 430,000 ₪.

הכנ"ר הודיע בדיון כי הוא עומד על התנגדותו, מהטעמים שפורטו.

דיון
6. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע:


"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;
(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;...".

הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר, וכן ליתן לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. (ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1) 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).

יחד עם זאת, יש לבחון האם זכאי החייב להגנת הפקודה, דהיינו, האם התנהגותו עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם אינה מלמדת על חוסר תום לב. (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, עמ' 169).

הנטל להוכיח כי לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב מוטל על החייב. בית המשפט בודק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, במצגי שווא; האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם (ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה (3) 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל); עוד בוחן בית המשפט כיצד פעל החייב כדי למנוע התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל. (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435; ראו גם ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חי') 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חי') 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1) 281; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, תק-מח 2005(2), 7839; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321).

מן הכלל אל הפרט
7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, לא שוכנעתי כי החייב עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.

א. החייב לא שילם מזונות ילדתו הקטנה, וחובו בגין מזונות בדין קדימה עומד על סך של 55,093 ₪, אשר אינו בר הפטר. אין מדובר בחוב שנוצר בתום לב, והפסיקה מתייחסת אליו בחומרה. החייב מסר כי יצר חוב זה מאחר שלא עבד עקב מצבו הנפשי לאחר גירושיו, אך מעיון בתצהירו עולה כי החייב התגרש בשנת 97', ושנה לאחר מכן פתח עסק חדש למזגנים. מכיון שהעסק לא היה רווחי, סגר אותו כעבור 7 חודשים וחזר לעבוד כנהג משאית שכיר. החייב התחתן בשנת 00', פתח ביחד עם אשתו שני עסקים ונולדו לו ארבעה ילדים. לכן, אין כל הסבר לכך שלא שילם דווקא את מזונות בתו הבכורה.

"חיוב במזונות אינו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: שתשלום מזונות, הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים.
בענייננו מדובר בחיוב לתשלום לבנו הקטין של החייב. כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב...
כשלעצמי אני סבור שלא זו בלבד שאין כל טעם בהכרזתו של החייב כפושט רגל, בנסיבות האמורות, אלא שהואיל וחוב המזונות נוצר, כאמור לעיל, בשל התנהגות חסרת תום לב, הרי שהכרזת החייב פושט רגל למרות התנהגותו זו יהיה בה משום מתן פרס למי שאינו ראוי לו". (פש"ר (חי') 81/01 עמרם לוי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(2), 13730).


מדברי החייב בדיון שהתקיים בעניינו עולה כי החייב המשיך לצבור חוב מזונות לאחר הליך הכינוס ובגינו אף נאסר, עד אשר הגיע להסדר. לא למותר לציין כי צבירת חובות חדשים בהליך פשיטת רגל, נחשב אף הוא להתנהגות חסרת לום לב, והחייב לא נתן כל הסבר לכך שהיה צורך לכפותו במאסר לשלם מזונות לילדתו.

ב. חובו של החייב לקרנית נובע מביצוע עבירה, נהיגה ברכב לללא ביטוח, וממילא אין מדובר בחוב שנוצר בתום לב.

"ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר (חי') 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)).

ג. באשר לחוב הארנונה של החייב, אין כל הסבר לכך שהחייב, אשר הקציב כספים מהכנסתו המשותפת עם אשתו לפתיחת עסק, לא שילם ארנונה, ויצר חוב בדין קדימה. יש ממש בטענת הכנ"ר כי חובות הנוצרים כתוצאה מאי תשלום מיסים לרשויות, אינם יכולים להיחשב כחובות שנוצרו בתום לב.

אכן, חובותיו הגבוהים של החייב בדין קדימה מייתרים את הליך פשיטת הרגל, ויוצרים מצב בו כל הכספים שיצטברו משך שנים בקופת הכינוס לא יספיקו לתשלום חובות אלה, וממילא לא ישולם דיווידנד כלשהוא לנושים הרגילים. ענין התועלת לנושים אינו מהווה עוד שיקול משמעותי בהליך פשיטת הרגל, אך ניתן לקחתו בחשבון שעה שמדובר בתועלת אפסית, ללא טעם מיוחד.
ד. החייב חתם על שטר חוב לעסק הבורקס שעה שהיה מסובך בחובות, וידע שאינו מסוגל לפרעם. אין כל הצדקה לכך שאדם המסובך בחובות יחתום על ערבות שעה שהוא יודע כי כי לא יהא מסוגל לפורעה, ומדובר בהתנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב.

"סבורני כי כאשר אדם חותם על ערבות על סכום כאמור, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי גם רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב אין בידו, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום לב". (פש"ר (חי') 409/03 בוגנים נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 1520, 1523; וכן ראה פש"ר (חי') 230/01 אגא עלי נגד הכנ"ר, תק-מח 2002 (1), 419; פש"ר (חי') 497/05 זיקרי נ' הכנ"ר,תק- מח 2005(3), 11584; ע"א 5165/05 קוניה נ' הכנ"ר ואח', תק-על 2005 (2), 4383).

בנתונים אשר הובאו בפני, לא שוכנעתי כי החייב ראוי להגנת הפקודה.

8.נוכח כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל.

הצו לכינוס נכסי החייב, וכן ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו של החייב את הארץ מבוטלים בזה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. איחוד תיקים ערב

  2. איחוד תיקים זמני

  3. איחוד תיקים כפוי

  4. העברת תיק איחוד

  5. איחוד תיקים יזום

  6. איחוד תיקים פנסיה

  7. הפטר איחוד תיקים

  8. איחוד תיקים עיקול

  9. איחוד תיקים 3 אחוז

  10. איחוד תיקים ארנונה

  11. איחוד תיקים עיקולים

  12. תקנה 520 איחוד תיקים

  13. איחוד תיקים פעם שניה

  14. איחוד תיקים פשיטת רגל

  15. בקשה להחזרת תיק איחוד

  16. הסדר נושים בתיק איחוד

  17. איחוד תיקים לאחר פיזור

  18. איחוד תיקים העדפת נושים

  19. הסדר נושים איחוד תיקים

  20. חוב ארנונה איחוד תיקים

  21. איחוד תיקים עיכוב הליכים

  22. בקשה נוספת לאיחוד תיקים

  23. איחוד תיקים ביטול הליכים

  24. דחיית בקשה לאיחוד תיקים

  25. בקשה חוזרת לאיחוד תיקים

  26. בקשה לאיחוד תיקים דוגמא

  27. בקשה לאיחוד תיקים שנדחתה

  28. איחוד תיקים מוגבל באמצעים

  29. תשלום כתנאי לפתיחת תיק איחוד

  30. בקשה לצירוף תיק לתיק האיחוד

  31. בקשה לאיחוד תיקים בבית משפט

  32. איחוד תיקים עיכוב יציאה מהארץ

  33. בקשה להוספת תיק לאיחוד תיקים

  34. בקשה לאיחוד תיקים לאחר פיזור

  35. איחוד תיקים חייב מוגבל באמצעים

  36. בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל

  37. חייב מוגבל באמצעים איחוד תיקים

  38. בקשה לאיחוד תיקים מוגבל באמצעים

  39. בקשה לאיחוד תיקים בבית הדין לעבודה

  40. בקשה לאיחוד תיקים חייב מוגבל באמצעים

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון