חובת דיווח כונס נכסים


העובדות

החברה המשיבה (להלן: החברה) נרשמה בישראל כחברת חוץ (סעיף 383 לפקודת החברות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). ביום 18.9.88 הוגשה בקשה לפירוקה, וביום 26.5.89 נתמנה עו"ד וקסברג כמפרקה (להלן: המפרק). ביום 25.10.87 חתמה החברה, ע"י מר נימני לפי יפוי כח כללי שקיבל מהחברה, על התחייבות כלפי הבנק המבקש לרשום "מיד עם דרישתכם" משכנתא על מקרקעין מסויים שבבעלות החברה. ביום 27.10.87 נרשמה הערת אזהרה לטובת הבנק. לא נרשמה משכנתא וכן לא נשלחה בקשה לרישום "השעבוד" ו/או הערת האזהרה לרשם החברות.
המחלוקת

מה תוקפה של הערת האזהרה כלפי המפרק וכלפי הנושים של החברה שבפירוק. לטענת הבנק הוא "נושה מובטח" בשל הערת האזהרה, ולא היה חייב (ואף לא יכול) לרשום את הערת האזהרה אצל רשם החברות. עמדת המפרק היא שאין בידי הבנק "שעבוד או עכבון" על נכסי החברה ולכן הבנק אינו נושה מובטח.


דיון

1. תחולת סעיף 178 לפקודה על החברת חוץ, והאם היה לחברה מקום עסקים קבוע בישראל (סעיף 187 לפקודה). סעיף 178 מפרט סוגי שעבודים שיצרה "חברה רשומה בישראל" שהם בטלים כלפי המפרק והנושים של שהחברה שבפירוק אלא אם כן פרטי השעבוד והמסמך היוצר או המעיד עליו נשלחו או נמסרו לרשם החברות לרישום בדרך ובמועד שנקבעו בפקודה. סעיף 187 לפקודת מכיל את ההוראות בדבר רישום שעבודים אצל רשם החברות על חברת חוץ ש"יש לה מקום עסקים קבוע בישראל". הבנק סבור שמיותר לבחון אם הערת אזהרה צריכה רישום אצל רשם החברות מפני שלחברה הנדונה לא היה מקום עסקים קבוע בישראל והיא לא מסרה לרשם החברות פרטים חיוניים אחרים (כמו כתובת רשומה, שמות מנהליה וכיו"ב) ולפיכך אין תחולה לסעיף 178 עליה. אני דוחה את טענות הבנק. אם יש או אין "מקום עסקים קבוע בישראל" לחברת חוץ זו שאלה שבעובדה. לכן, אף אם חברת חוץ אינה ממלאה אחר חובת דיווח מלא לרשם החברות בפרט אחר, אין בכך להכריע מה תהא התשובה לשאלה העובדית הנ"ל. פרטים שבדיווח יכולים לשמש ראיה (ראה המ' (י-ם) 771/77, פס"מ תשך ז' 523,2, בע"מ 525) אך העדר דיווח אינו יכול לשלול עובדות. והעובדות הן שהחברה רכשה מקרקעין באשדוד ועל המקרקעין ניהלה עסקי בניה. (זה הנכס שלגביו נרשמה הערת האזהרה נשוא הדיון). עו"ד זינגל דיווח על כתובתה הרשומה בישראל:
במלון לה רוקה בבת ים (מוצג מ/10 א' למוצגי המפרק) והבנק עצמו הסתמך על כתובתה הנ"ל בישראל של החברה בהמרצת פתיחה שהגיש נגדה (מוצג מ/16 למוצגי המפרק). אני קובע כעובדה, שלחברה היה מקום עסקים
קבוע בישראל. (המר' י-ם 771/77, פס"מ תשל"ז 2, 523, 525). החברה נרשמה בישראל
כחברת חוץ. אין כל ממש בטענות בדבר המשמעות של המילה INCORPORAION שבסיכומיו של ב"כ הבנק. ב"כ הבנק לא הוכיח שהחברה לא היתה כשירה להירשם כחברת חוץ.
לאור האמור, שעבודים שיצרה החברה ולא נלחו לרישום אצל רשם החברות בטלים כלפי המפרק והנושים.


2. האם הערת אזהרה היא שעבוד בר רישום אצל החברות.
הבנק משיב בשלילה וטוען שהערת אזהרה אינה בגדר של "משכנתא או צורה אחרת של מתן נכסים כערובה" (הגדרת "שעבוד" בסעיף 1 לפקודה) ולכן אין מקום לרשום אותה אצל רשם החברות. ב"כ הבנק תומך בהשקפה שאין לראות בהערת אזהרה זכות קנינית.
(ע"א 205/83 פ"ד מ"א (3) 96 וכן: מאמרו של פרופ' רייכמן עיוני משפט י' 297).
הוא מוסיף וטוען שלפי סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין הערת אזהרה תקפה גם במקרה של פירוק של חברה בעלת נכס שעליו נרשמה ההערה, וגם משום כך אין צורך לרישום נוסף אצל רשם החברות (בכך אדון בנפרד להלן). המפרק טוען לבטלות ההתחייבות שביסוד הערת האזהרה שלזכות הבנק ולכן שדין ההערה להימחק (ולכך אתייחס להלן) אולם אפילו אלמלא כך היה צורך לשלוח את ההערה לרישום אצל רשם החברות כדין "שעבוד" ומשהחברה לא עשתה זאת אין תוקף להערת האזהרה כלפי המפרק הנושים.
(הזכרתי את עיקרי הטענות). נקוט בידנו הכלל לפרש חוק לפי מטרתו ותכליתו (ע"א 260/83, פ"ד ל"ט (2) 96, 100). לכן, יש לפרש את המילים "כל צורה אחרת של מתן נכסים כערובה" שבהגדרת "שעבוד" בסעיף 1 לפקודה, לאור מטרת הפקודה בהטלת חובה על חברה לרשום את שעבודיה אצל רשם החברות. המטרה היא שיהא גלוי למעונינים מיהם הנושים המובטחים של החברה ואיזה זכויות הקנתה להם החברה ובאיזה מנכסיה.
ומאחר שהערת אזהרה בדבר זכות לרישום משכנתא על מקרקעין של החברה נועדה להקנות, בסופו של דבר - לאחר שתירשם משכנתא - עדיפות לבעל הזכות כלפי נושים רגילים של החברה, הרי שלאור תכלית

= 4 =

ההוראה שבסעיף 178 לפקודה יש לקבוע שהערת אזהרה נכללת בהגדרה של "כל צורה אחרת של מתן נכסים כערובה" (המר' (ת"א) 2232/87 פס"מ מ"ט (2) 344).
"עריכת משכנתא היא עסקה במקרקעין (לפי חוק המקרקעין) הטעונה רישום לפי סעיף 7 (א) לחוק. כל עוד לא נגמרה עיסקת המשכנתא ברישום רואים אותה כהתחייבות לעשות עיסקה". (ע"א 654/82, פ"ד ל"ט (3) 803, 806). הערת האזהרה היא שמקנה זכות לבעליה (מי שההערה נרשמה לזכותו) למנוע עיסקות נוגדות. "רישום ההערה נותן איפוא לצד הזכאי על פיה הגנה מעין קנינית על זכותו החוזית לקבל בעתיד את הזכות הקנינית, עם רישום העיסקה נשוא ההתחייבות". (בר"ע 178/70 פ"ד כ"ה (2) 121, 135). נראה לי שלענין ס' 178 לפקודת החברות יש להתיחס אל הערת אזהרה כמסמלת זכות קנינית (שהרי אינה מייצגת כל זכות אחרת) ובכל הנוגע להערת אזהרה בדבר זכות למשכנתא, היא בבחינת שעבוד החייב ברישום. בד"נ 21/80 (פ"ד ל"ה (3) 253, 269) נקבע מפי כב' השופט ברק: "..
הטבעת תווית של "חיוב" או "קניין" אינה צריכה להיעשות על פי שיקולים כלליים ומופשטים, אלא חייבת להיות מעונגת במציאות משפטית עובדתית קונקרטית. מוסד משפטי פלוני - כגון זכותו של אדם, כלפיו התחייבו לעשות עיסקה במקרקעין - עשוי להיות שייך לתחום החיובים לצורך סוגיה אחת, ועשוי להשתייך לתחום הקניינים לצורך סוגיה אחרת." נראה לי שיש מקום לפרש את המושג "נכסים" שבהגדרת "שעבוד" שבסעיף 1 לפקודה פירוש רחב הכולל זכות ראויה (ע"א 182/72, פ"ד כ"ז (2) 477, 480). המושג "ערובה" פורש (לענין תקנות סדר דין אזרחי) כ: "בטוחה לקיום חיוב כלשהוא, והיא באה לשפר את מצבו של הנושה ולהגביר את סיכוייו לממש זכותו.
המונח "ערובה" כולל בטוחה מכל סוג (חפצית ואישית)". (דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 732/80, פ"ד ל"ח (2) 645, 654). אם כן, הגדרת "שעבוד" שבפקודה היא רחבה, והיא כוללת גם הערת אזהרה שנועדה להבטיח קיומו של חיוב לרשום משכנתא.
לענין חובת רישומה של הערת אזהרה אצל רשם החברות יש צורך לבחון על איזו זכות באה הערת האזהרה להתריע ולהגן והאם היא בגדר השעבודים שיש
לרשמם לפי סעיף 178 לפקודה. "אם מדובר בזכות שאיננה שעבוד (כמו הערת אזהרה על עסקת מכר של נכס מקרקעין) אין צורך ואין מקום לרשום את הערת האזהרה אצל רשם החברות... אולם כאשר מדובר בהערת אזהרה המעידה על שעבוד (כמו משכנתא) יש צורך לרשום את הערת האזהרה אצל רשם החברות כדין משכנתא." (המ' (ת.א.ש 130031/87 פס"מ תשמ"ט א' עמ' 169) [עלי להעיר, שבפס"מ הודפס בטעות שמו של כב' השופט הגין במקום שמי ככותב פסה"ד]. באותה החלטה הוספתי שמדין קל וחומר, מה משכנתא שנרשמה כדין בלשכת רישום המקרקעין אך לא נרשמה אצל רשם החברות שהיא בטלה כלפי מפרק החברה ונושיה, בוודאי זה חייב להיות גורלה של הערת אזהרה - בדבר זכות לרשום משכנתא - שלא נרשמה אצל רשם החברות, שאין בה כשלעצמה אלא אזהרה על זכות לרשום את המשכנתא. הערת אזהרה מגינה על זכות, שאכיפתה בדיני חוזים, ויש לבחון את מהות הזכות הזו כדי לקבוע אם מדובר בשעבוד או בזכות אחרת. אם בשעבוד עסקינן - יש לרשום זאת אצל רשם החברות כבר בשלב של רישום הערת האזהרה.
תשובתי, איפוא, היא שיש חובת רישום של הערת אזהרה בדבר זכות שעבוד אצל רשם החברות, כשעבוד.

3. סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין בקשר לסעיף 178 לפקודת החברות:
סעיף 127 (ב) מורה:
"נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן... ניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מהתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העיסקה מחמת פשיטת רגל או הפירוק שהיתה עומדת לו אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה." ב"כ הבנק טוען שהערת האזהרה תקפה משום שהתחייבות החברה כלפי הבנק לרשום משכנתא מעולם לא בוטלה, ולכן הבנק זכאי לממש את זכותו לפי סעיף 127 בחוק המקרקעין, ללא תלות בהוראות סעיף 178 לפקודת החברות. בכל הכבוד, אני דוחה עמדה זו. חוק המקרקעין נועד לקבוע זכויות וחובות במקרקעין מנקודת מבט של דיני קנין. ומבחינת דיני הקנין אין בפירוק
חברה כדי לפגוע בזכויות הנובעות מהתחייבות נשוא הערת האזהרה שנרשמה בלשכת רישום המקרקעין. אך אין בסעיף 127 (ב) כדי לשלול או כדי לגרוע מתוקפו של סעיף 178 לפקודת החברות. הווי אומר, שכאשר מדובר בנכס של חברה שנרשמה לגביו הערת אזהרה בדבר שעבוד, יש לרשום את ההערה לפי חוק המקרקעין (והמשמעות בדיני קנין לגבי הזכויות הנובעות מההתחייבות היא כאמור בחוק המקרקעין) ובנוסף לכך יש לרשום זאת כשעבוד אצל רשם החברות (שאם לא כן, מבחינת דיני החברות, לא יהא תוקף להערת האזהרה ולא ניתן יהיה לרשום משכנתא או ליהנות מעדיפות כנושה מובטח בפירוק החברה, כלפי המפרק והנושים). סעיף 127 (ב) קובע מפורשות שהאמור בו הוא "כל עוד לא נמחקה ההערה" ותוך שמירת זכויות לטעון לבטלות העיסקה, "מחמת פשיטת רגל או הפירוק". לכן, אם מבחינת דיני פירוק חברות יש מקום למחיקת הערת האזהרה (ולו בשל אי רישומה אצל רשם החברות) או לביטול העסקה (לרישום המשכנתא) אין ולא יהיה בסעיף 127 לחוק המקרקעין כדי להושיע לבנק. (ע"א 184/77, פ"ד ל"ב (1) 265, 274). לאור הקביעות שעד כה בהחלטה זו, יש מקום למחיקת הערת האזהרה בשל אי משלוחה לרישום אצל רשם החברות. אין כל מקום להארכת מועד לענין זה, לאחר שהחברה נמצאת בפירוק, והארכת מועד תפגע בנושים של החברה.

4. האם ההתחייבות לרישום המשכנתא תקפה כלפי מפרק החברה תשובתי, בנסיבות המקרה, בשלילה. מר נימני שחתם בשם החברה על התחייבות לרישום משכנתא לטובת הבנק לא היה אורגן של החברה אלא מיופה כח כללי שלה, לפי יפוי כח כללי בטופס סטנדרטי בדפוס (מוצג מ/4). אין צריך לומר שביפוי הכחאין זכר להחלטת החברה לשעבד מקרקעין שבבעלותה לטובת הבנק. המפרק טוען שהחברה לא הסמיכה את מר נימני להתחייב בשם החברה לרשום משכנתא ומוסיף שהחברה מעולם לא קיבלה החלטה בקשר למשכנתא הנדונה. הבנק לא הציג כל ראיה אחרת. יש להבחין בין יצירת השליחות ביפוי הכח הכללי שנחתם ע"י החברה לבין תכן השליחות (פירוש לדיני חוזים/שלוחות/ברק
בעמ' 129). על הבנק, כמי שמוציא מחברו, הנטל להוכיח שמר נימני פעל במסגרת שליחות שהוטלה עליו כדין ע"י החברה. הבנק לא הרים נטל זה. בע"א 712/74, פ"ד ל (3) 110, 112 ,3 נאמר: "אין ללמוד שום דבר לענין כוונותיה של המנוחה מן העובדה שהשתמשה בטופס מודפס של יפוי כח, או מן העובדה שעל מאות התניות שבשלושים סעיפיו של יפוי כח זה נמנית גם הסמכת המיופה כח ליטול מתנה לעצמו. יפוי כח זה איננו משקף את חוזה השליחות שנעשה בין המנוחה לבין המערער, אלא על פניו הוא רק האמצעי אש יאפשר לה למערערת לבצע שליחותה, יהא טיב שליחותה אשר יהא. על המערערת היתה מוטלת החובה להוכיח - לו שניתן לה כח ליטול מתנה לעצמה, אלא שבכוונת המנוחה היה שהיא תשתמש בכח הזה לענין הסכום... שלמעשה נטלה לעצמה".
במקרה הנדון (ועל כך העיד מר און מטעם הבנק בישיבה מיום 11.12.89) הבנק לא ביקש ולא קיבל החלטה של החברה לרשום משכנתא למרות, שלדבריו, בדרך כלל הבנק דורש לקבל החלטה של חברה לרושם משכנתא. המו"מ בקשר למשכנתא לא היה בין החברה ע"י אורגן שלה לבין הבנק אלא בין עו"ד לבין הבנק. כל המסמכים בשם החברה נחתמו ע"י מר נימני לפי ובהסתמך על טופס יפוי הכח הכללי. עלי לומר שהבנק עצם עיניו ולא בדק ולא וידא שהחברה החליטה לשעבד את זכויותיה בנכס המקרקעין לטובת הבנק ולהסמיך את מר נימני לחתום בשמה על התחייבות לטובת הבנק בענין זה. המפרק אינו יכול לאשר בדיעבד את פעולתו של מר נימני משום שלא נראה שההתחייבות כלפי הבנק נעשתה לטובת החברה. על פני הדברים, החברה לא היתה צד להליך המשפטי שבו התחייב מר קינו (גיסו של מר נימני וכנראה המפעיל של החברה בסטטוס שלא נתברר כל צרכו) לשעבד את המקרקעין של החברה לטובת הבנק. (מוצג מ/2). החברה לא קיבלה כל תמורה מהבנק עבור התחייבותה לרשום את המשכנתא לטובת הבנק. בנסיבות אלה, אי אפשר לומר שמר נימני פעל מכח "סמכות נחזית" ושתכנה של השליחות הוא "ניהול פנימי" שהבנק אינו צריך להכנס אליו. (ע"א 474/80, פ"ד ל"ה (4) 45). אני קובע שהבנק היה חייב, בנסיבות העובדתיות של המקרה, לוודא שהחברה קיבלה החלטה כדין לשעבד את המקרקעין שלה לטובת הבנק ולהסמיך את מר נימני לחתום על ההתחייבות בשם החברה ולטובת הבנק בקשר לכך. הבנק לא
פעל כך ואין לו להלין על עמדתו של מפרק החברה. ההתחייבות לרושם משכנתא שנחתמה ע"י מר נימני אינה מחייבת את החברה שבפירוק ולא את מפרק החברה בנסיבות האמורות.

5. סוף דבר הצדדים הסכימו שהמקרקעין יימכרו ע"י המפרק תוך שמירת זכויות הצדדים, וכך נעשה. פני המחלוקת היום הם האם הבנק זכאי לקבל כספים ממימוש המקרקעין כנושה בעל שעבוד ספציפי או כנושה מובטח. לאור כל האמור, תשובתי - לאו. אני קובע ומורה למחוק את הערת האזהרה הרשומה לטובת הבנק על המקרקעין (חלקה 52 בגוש 2061 באשדוד). הבנק ישלם לקופת הפירוק סך 5,000 ש"ח + מע"מ להוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה כינוס נכסים

  2. התפטרות כונס נכסים

  3. ביטול צו כינוס נכסים

  4. התיישנות כינוס נכסים

  5. אנטון פילר כונס נכסים

  6. חוב ארנונה כונס נכסים

  7. חובת דיווח כונס נכסים

  8. הערת אזהרה כונס נכסים

  9. אי גילוי מידע כונס נכסים

  10. בקשה לשחרור כונס נכסים

  11. היטל השבחה כינוס נכסים

  12. חובת תום הלב כונס נכסים

  13. אי שיתוף פעולה עם הכנ''ר

  14. בקשה למתן צו כינוס נכסים

  15. ביקורת שיפוטית כונס נכסים

  16. זכות הקיזוז בכינוס נכסים

  17. דחיית בקשה צו כינוס נכסים

  18. התיישנות תביעה כונס נכסים

  19. התנאים למתן צו כינוס נכסים

  20. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  21. אחריות כונס נכסים כלפי החייב

  22. חובת הנאמנות של כונס נכסים

  23. בקשה למינוי כונס נכסים זמני

  24. ביטול העדפת מרמה כינוס נכסים

  25. ביטול מכירת דירה כינוס נכסים

  26. בקשה למתן הוראות לכונס נכסים

  27. אחריות הבנק על רשלנות כונס נכסים

  28. בקשה למינוי כונס נכסים בית משפט

  29. התנגדות לבקשה למינוי כונס נכסים

  30. בקשה למינוי כונס נכסים הוצאה לפועל

  31. בקשת רשות ערעור צו למינוי כונס נכסים

  32. במסגרת הליכי הגירושין מונו כונסי נכסים למכירת הדירה וחלוקת התמורה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון