חובת דיווח מורים


בקשת הצד בסכסוך הקיבוצי שבפנינו עניינה בהעברת תקציבים למבקש בגין פעילות פדגוגית שנוהלה באגודה הפדגוגית וממשיכה להתנהל במסגרת מחלקה במבקש.

רקע כללי
1. המבקש הינו ארגון עובדים יציג של עובדי ההוראה בבתי הספר, הסמינרים ובמכללות(להלן - הארגון). הארגון הפעיל משך שנים אגודה פדגוגית וזאת מכוח הסכמים והסדרים עם המשיבים 1-3. האגודה שהוקמה במסגרת של עמותה, פורקה ביום 29.6.08 והיא מתפקדת כיום כמחלקה נפרדת בארגון.

2. המשיבים 1-2 הינם מדינת ישראל- משרד האוצר ומדינת ישראל- משרד החינוך (להלן -המדינה).

3. המשיב 3, הינו המרכז לשלטון מקומי (משיב פורמאלי), בו חברות הרשויות המקומיות שהינן בגדר בעלויות.

4. הבקשה המקורית הוגשה ביום 2.1.08 כנגד המשיבים 1-3 בשתי עילות עיקריות: האחת - תקצוב דמי חבר באגודה הפדגוגית בגין עובדי הוראה המועסקים בבעלויות אחרות והשנייה - תקצוב דמי חבר בגין "עובדי הוראה כפולים".

5. ביום 8.2.05 צורפה הסתדרות המורים – המשיבה 4, כ"צד נדרש" לבקשה המתוקנת (בכל הנוגע לסוגיית "עובדי ההוראה הכפולים") וזאת בעקבות דיון שהתקיים בעניין ובקשה שהגישה. המשיבה 5 הינה עמותה פדגוגית שליד המשיבה 4.

6. ביום 22.11.09 התקיים דיון הוכחות אשר במסגרתו העידו מטעם המדינה מר מוטי מרוז- אשר שימש בתקופה הרלוונטית כחשב משרד החינוך; מר בני בנימין- מנהל תחום בכיר שכר פקידים ומפקחים במשרד החינוך ומר ניר רייס- סגן בכיר לממונה על השכר במשרד האוצר.

מטעם הארגון העיד מר שמואל בן איון – יו"ר מחלקת הכספים בארגון ובאגודה הפדגוגית ומטעם המשיבות 4 ו- 5 העידה הגב' בתיה שוויצר – חשבת עמותת המורים של הסתדרות המורים.

7. בחודש נובמבר 2010 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר פשרה בהתייחס לסוגיית "עובדי ההוראה הכפולים".הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בהחלטה מיום 10.1.11 אשר במסגרתה נמחקו המשיבות 4 ו-5 מהבקשה המתוקנת.

נותרה אפוא להכרעה העילה הראשונה, היינו תקצוב דמי חבר באגודה הפדגוגית בגין עובדי הוראה המועסקים בבעלויות אחרות.

המסגרת הנורמטיבית
8. במערכת החינוך לומדים תלמידים בשני סוגי מוסדות עיקריים: מוסדות רשמיים בהם העובדים הם עובדי מדינה ושכרם משולם על ידי המדינה, ומוסדות מוכרים שאינם רשמיים בהם המורים הם עובדי בעלויות (בעיקר רשויות מקומיות ורשתות חינוך), ומקבלים את משכורתם מהבעלויות.

9. בנספח להסכם קיבוצי מיום 15.5.89 בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הארגון והסתדרות המורים (שמספרו 7044/1989), נקבע כדלקמן:

"המדינה תודיע על הכרתה באגודות המקצועיות והחזר דמי חבר, כמקובל לגבי השתתפות באגודה לאקדמאים במדעי הרוח והחברה". (נספח ב'1 לבקשה המתוקנת).

במסגרת זיכרון דברים מיום 7.8.89 (נספח ב'2 לבקשה המתוקנת), הודיע הממונה על תנאי השירות במשרד החינוך דאז מר שמעון שטמפפר ז"ל, כי אין צורך בקבלת אישור האיגוד המקצועי בהסתדרות המורים או בארגון המורים לצורך קבלת דמי חבר באגודה הפדגוגית.

10.בחוזר תש"ן/4 מיום 2.11.89 של משרד החינוך (נספח ג' לבקשה המתוקנת) הדן באגודות מקצועיות של עובדי הוראה, נקבע כדלקמן:
"דמי החברות בעמותות שהוכרו ושיוכרו לצורך זה יוחזרו על ידי הבעלויות על מוסדות החינוך.
משרד החינוך והתרבות ישפה את הבעלויות בגין ההוצאה.
לחילופין רשאית הבעלות לבקש ממשרד החינוך שיעביר דמי חבר ישירות לעמותה.
להלן הנהלים שעל הבעלויות על מוסדות החינוך לנקוט:
נציגי ארגון המורים יגישו הרשימות לבעלויות לאשרור הרשימות. לאחר האשרור יוגשו הרשימות למנהל המחלקה לתנאי שירות, משרד החינוך והתרבות, ירושלים".


11.במכתב שהוציא מר שמעון שטמפפר ז"ל ביום 19.12.89 (נספח ד' לבקשה) הוא מבהיר כי יועבר תקצוב דמי חבר עבור המועסקים בפועל בלבד. מאוחר יותר ולבקשת הארגון סוכם, כי בגין עובדי הוראה בשנת השתלמות יועבר גם כן תקצוב דמי חבר, אך לא בשיעור מלא (נספח ה' לבקשה המתוקנת).

12.בשנת 1992 ולבקשת סגן הממונה על השכר במשרד האוצר דאז מר יוסי אשכנזי, השלים משרד החינוך את פעולת ההכרה בעמותות הפדגוגיות על ידי פרסומן בחוזרים הרשמיים של המשרד (ראה נספח ו'1 לבקשה המתוקנת).

בהמשך הוציא משרד החינוך חוזר מיום 16.3.92 (נספח ו'2 לבקשה המתוקנת), ולפיו:
"א. עובד הוראה יהיה זכאי להחזר דמי חברותו בעמותה אחת בלבד.


כל עמותה תקבל מעובדי ההוראה תצהיר על חברותם בעמותה הפדגוגית והסכמתם להחזר דמי החבר ממשרד החינוך והתרבות.
העמותהתכין רשימות וסרט מגנטי לפי התצהירים, ממוינות ע"פ מס' תעודת זהות ותגישן לחשב משרד החינוך עד סוף יוני של כל שנה.
הרשימות המוגשות ע"י העמותות תוצלבנה בינן לבין עצמן ומול קבצי המשרד כדי למנוע כפילויות ולקבוע הזכאות להחזרי דמי החבר.
עובדי הוראה במשרה חלקית...
..... ".

13.אין חולק כי במשך השנים הועבר תקצוב דמי חבר בבעלויות, על ידי המדינה במישרין לארגון, זאת על פי רשימות חברים באגודה שהועברו למשרד החינוך.

בשנת 1997 נמנעה המדינה מלהעביר החזר דמי חבר בגין 4,404 עובדי הוראה שמועסקים בבעלויות . כך היה גם בשנת 1998.

14. בחודש אוקטובר 1998 הגיש הארגון לבי"ד זה בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד המשיבים 1-3 שעניינה היה, בין היתר, הפרת התחייבות המשיבים להעביר כספים למבקש בגין דמי חבר באגודה הפדגוגית בהתייחס ל- 4,404 משרות של עובדי הוראה החברים בו ובאגודה הפדגוגית, אשר אינם עובדי משרד החינוך, אולם מועסקים בבעלויות השונות המתוקצבות על ידי המדינה (נספח ח' לבקשה המתוקנת).

במסגרת אותה בקשה התבקש בית הדין לחייב את המשיבים להעביר "דמי חבר באגודה הפדגוגית בהתייחס ל- 4,404 משרות, בסך של 245 ₪ לכל חבר וסה"כ 1,078,980 ₪ נוספים לשנת תקציב 1997 וכן סכום דומה בהתאמה לשנת התקציב 1998."

15. בפסק הדין שניתן בבקשה (עב 400090/98 – נספח י' לבקשה המתוקנת), קבע בית הדין כדלקמן:
"האגודה הפדגוגית נועדה לפעול ופועלת למען כל עובדי ההוראה יהיה שיוכם למעביד אשר יהיה.
מדובר בעובדי הוראה קיימים, העובדים בגוף מתוקצב ע"י המשיבים ועל כן, למרות שהם אינם מועסקים ע"י המשיבים, לדעתנו יש לתקצבם".

16. פסק דין זה אושר בערעור שהגישה המדינה לבית הדין הארצי לעבודה (עס"ק 1002/02 – נספח יא' לבקשה המתוקנת). בפסק דינו קבע בית הדין הארצי לעניין סוגיית דמי החבר:

"בית הדין קמא פסק, כי על המדינה לתקצב את חברי האגודה הפדגוגית, אף אם הינם עובדי בעלויות אחרות.
במהלך הדיון בערעור שלפנינו התברר, כי מן הבחינה העקרונית אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחובת המדינה לתקצב את המורים חברי האגודה הפדגוגית, אף אם הינם עובדי בעלויות אחרות.
יישום ההסכמה העקרונית לגבי התשלום בגין חבר באגודה הפדגוגית צריך להיעשות ע"פ הנחיות החוזרים שהוצאו לעניין זה, וראשית לכל החוזר מ- 16.3.1992. כאן המקום להדגיש, כי מקור תקצוב שכרו של מורה עובד בעלות אחרת, אינו רלבנטי לעניין עצם הזכאות להחזר דמי החברות באגודה הפדגוגית" .

17. נוכח אי מילוי הוראות פסק הדין, הגיש הארגון בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט (תיק בש"א 6928/07 – נספח יב' לבקשה המתוקנת). בדיון שהתקיים ביום 27.11.07 הובהר כי בשנת 2005 במסגרת פשרה אליה הגיעו הצדדים הועבר תקצוב בגין 2,600 משרות בגין שנת 1997, כאשר בגין 1998 טרם הועבר התשלום.


ביום 10.12.07 הודיעה המדינה כי תעביר למבקש את הסכום המתייחס לשנת 1998 וביום 19.12.07 אכן הועבר הסכום האמור.

עמדות הצדדים
18. לטענת הארגון מפרה המדינה בריש גלי פסק דין חלוט שאושר בבית הדין הארצי, וכן מפרה הסכם קיבוצי מפורש, כאשר החל משנת 1999 ואילך היא עושה דין לעצמה ואינה מעבירה לארגון את מלוא התקצוב המגיע לו עבור פעילות האגודה הפדגוגית, בהתייחס לחברי הארגון המועסקים בבעלויות שאינן המדינה.

לפיכך מבקש הארגון כי בית הדין יצהיר כי על המדינה לקיים את ההסכמים הקיבוציים, ההסדרים והנוהג החלים על הצדדים בעניין העברת תקציב בגין דמי חבר באגודה הפדגוגית וכי עליה למלא אחר פסיקת בית הדין אשר קבע כי יש לתקצב את האגודה הפדגוגית לגבי עובדי הוראה שאינם עובדי מדינה לפי 4,404 משרות (או לחילופין 2,600 משרות).

19. המדינה טוענת מנגד כי פסק הדין התייחס לבקשת הארגון לתקצוב דמי חבר לאגודה הפדגוגית לשנים 1997-1998 בלבד, וקוים במלואו. בשנת 2004, ובהמלצת בית הדין לשיתוף פעולה בין הצדדים, נערכה פגישה בין נציגיהם, וסוכם בפשרה כי משרד החינוך יתקצב דמי חבר עבור 2600 משרות בלבד.

לא היתה הסכמה כי תקצוב זה יתבצע לשנים הבאות שמעבר לשנים 1997-98.

20. לטענת המדינה, מורים שאינם מופיעים ברשימות של הבעלויות על מוסדות החינוך ואינם מדווחים למשרד החינוך, על אף שהם מופיעים ברישומי המבקש, אין למשרד כל דרך לדעת מי משלם שכרם והאם הם בכלל עובדים ועל כן אין אפשרות לתקצבם.

דיון והכרעה
21. השאלה הראשונה העומדת להכרעה הינה האם פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב שאושר על ידי בית הדין הארצי, מחייב את המדינה להעביר את התקציב בגין דמי חבר באגודה פדגוגית רק באשר לשנים 1997- 1998 או שקביעותיו תקפות גם לגבי השנים שלאחר מכן.

22. אנו סבורים כי יש להבחין בין קביעותיו העקרוניות של פסק הדין לבין יישומן.

אכן כפי שטוענת המדינה, בקשת הארגון התייחסה מבחינת הסעד הכספי לשנים 1997-1998 בלבד והדבר הגיוני שכן במועד הגשת הבקשה לא הייתה באפשרותו של הארגון לאמוד את התקצוב הנדרש לשנים הבאות. אולם בפסק דינו התייחס בית הדין האזורי לשאלה העקרונית העומדת בסיס הבקשה , וקבע לאמור:
"האגודה הפדגוגית נועדה לפעול ופועלת למען כל עובדי ההוראה יהיה שיוכם למעביד אשר יהיה.
מדובר בעובדי הוראה קיימים, העובדים בגוף מתוקצב ע"י המשיבים ועל כן, למרות שהם אינם מועסקים ע"י המשיבים, לדעתנו יש לתקצבם".

קביעה זו הינה, כאמור, קביעה עקרונית אשר אינה מסויגת בתחולה או בזמן . הדברים אף עולים מהחלטתו של בית הדין הארצי בערעור שהגישה המדינה. בית הדין הארצי חזר על פסיקתו של בית הדין קמא ולפיה "על המדינה לתקצב את חברי האגודה הפדגוגית, אף אם הינם עובדי בעלויות אחרות", מבלי להתייחס לתקופה ולשנים מסוימות, והדגיש כי המדובר בקביעה עקרונית, אשר למעשה אינה שנויה במחלוקת, כאשר "מקור תקצוב שכרו של מורה עובד בעלות אחרת, אינו רלבנטי לעניין עצם הזכאות להחזר ".

עוד קבע בית הדין הארצי את המתווה ליישום ההחלטה, כדלקמן:
"יישום ההסכמה העקרונית לגבי התשלום בגין חבר באגודה הפדגוגית צריך להיעשות ע"פ הנחיות החוזרים שהוצאו לעניין זה, וראשית לכל החוזר מ- 16.3.1992 ".

23. ואכן, בהמשך להמלצת בית הדין לשיתוף פעולה בין הצדדים, ועל בסיס הקביעה העקרונית בדבר חבותה של המדינה לתקצב אף את חברי האגודה שהינם עובדי בעלויות אחרות, הגיעו הצדדים להסדר מוסכם ביחס לשנים 1997-1998 ולפיה תתקצב המדינה כ- 2,600 משרות.

24. מן האמור עולה, כי אין ממש בטענת המדינה כי פסק הדין התייחס רק לשנים 1997-1998 ומשהמדינה העבירה את תקצוב דמי החבר לשנים אלו, יצאה ידי חובתה על פי פסק הדין.

על המדינה לפעול בהתאם לקביעתו העקרונית של בית הדין ולהעביר לידי הארגון תקציב בגין דמי חבר באגודה, לרבות בעד מורים שהינם עובדי בעלויות אחרות, אף בגין השנים משנת 1999 ואילך.

אלא, שבניגוד לעמדת הארגון אין ללמוד מהאמור, שהמדינה חייבת להעביר מדי שנה תקציב בעד 4,404 משרות (או 2,600 משרות כפי שהוסכם במסגרת הפשרה). על הצדדים לפעול בהתאם למסגרת העקרונית שהתווה בית הדין, ולאורם של ההנחיות והחוזרים שהוצאו לעניין זה.

כך, בהתאם להוראות חוזר משרד החינוך מיום 16.3.92, על משרד החינוך לתקצב מדי שנה את דמי החבר, רק על פי הרשימות והסרט המגנטי שמעביר הארגון ולאחר הצלבתן עם קבצי כוח אדם בהוראה המצויים בידיו, כאשר אין הכרח כי נתונים אלה יהיו זהים משנה לשנה.

לפיכך בכל שנה ושנה על הצדדים לפעול בהתאם להוראות החוזר האמור ולערוך חישוב מחודש של הזכאים לדמי חבר.

מכאן מגיעים אנו לסוגיה השנייה העומדת להכרעה במסגרת פסק דין זה – מהם הקריטריונים המחייבים את המדינה בהחזר דמי חבר.

25. עמדת המדינה בסוגיה זו הינה חד משמעית ולפיה עליה להעביר לארגון תקצוב עבור מורים מדווחים בלבד. חוזר משרד החינוך בדבר הוראת הקמת בסיס הדיווח בחטיבה העליונה לשנת הלימודים תשס"ט קובע את חובת הדיווח והשלכותיה באופן מפורט לגבי עובדים מורי הבעלות (נספח א' לתשובת המדינה). טוענת המדינה, כי על פי דיווחי הבעלויות באשר למצבת המורים המלמדים בבית הספר (לכל מורה מדווח קיים תיק אישי במחוז), מורים שאינם מדווחים אינם קיימים מבחינת משרד החינוך, והבעלות לא תשופה בגינם. לגבי מורים אלה, המדינה אף אינה מעבירה דמי חבר, שכן אין אפשרות לדעת לגביו אם הינו אכן עובד ומי משלם שכרו.

מוסיפה המדינה וטוענת, כי מורים שאינם מופיעים ברשימות הבעלויות ומופיעים ברישומי הארגון, אין למשרד החינוך כל דרך לדעת מי משלם את שכרם והאם הם בכלל עובדים. לכן לא ייתכן כי משרד החינוך יקבל רשימות של החברים באגודה הפדגוגית כהמחאה פתוחה .

26. בניגוד לכך, טוען הארגון כי הקריטריון היחידי שצריך להנחות בעניין זה הוא האם המורה פעיל אם לאו. לטענת הארגון הוא אינו דורש תקצוב בגין עובדי הוראה שאינם פעילים או במי שאינם מורים (כגון עובדי מתנ"ס) ואלה אף לא יופיעו ברשימות הארגון המועברות למשרד החינוך ( ראה עדות מר בן איון בעמ' 8 לפרוט' ש' 3-8).

יו"ר מחלקת הכספים בארגון מר בן איון הבהיר כי לשיטת הארגון, מורה שהינו מורה פעיל זכאי לתקצוב דמי חבר בגינו ואי דיווח עליו, תהא הסיבה לכך אשר תהא, אינו יכול לגרוע מזכותו זו. לטענתו, אין בסיס להבחנה בין מורה מדווח לבין מורה שאינו מדווח, כל עוד שניהם מורים פעילים ששכרם משולם על ידי הבעלות:

"אם מדובר במורה שמקבל את השכר, נניח לדוגמא, עיריית כפר סבא יש לה תיכון והיא משלמת לכל המורים באותו בית ספר תיכון את השכר, אני לא רואה עוד הבחנה שמחליט, אני לא מבין איך אפשר לעשות עוד הבחנה... אנחנו כארגון מקצועי מייצגים את כלל המורים בבית הספר ובלבד, אם הם חברי ארגון כמובן... אין לי מושג מי מדווח ומי לא מדווח". ( עמ' 9 ש' 12-21 ).

ובהמשך –

"אנחנו מייצגים את המורים מול משרד החינוך כשאנחנו עושים הסכמים קיבוציים. אנחנו לעולם לא עשינו הבחנה שבאותו מוסד יהיו עובדים האלה וכאלה...המורים שעובדים באותו מוסד אצל אותו מעביד חל עליהם ההסכם הקיבוצי והם מורים לכל דבר. ההבחנה שאת מדברת עליה היא לא מוכרת". (עמ' 10 ש' 3-8).

27. בנושא זה סבורים או שהדין עם הארגון. לא מצאנו עיגון לעמדת המדינה בחוזרים שהוצאו בעניין תשלום דמי החבר. כאמור בפסק דינו של בית הדין הארצי, החוזר המוביל לעניין זה הינו חוזר משרד החינוך מיום 16.3.92.

על פי הוראות חוזר זה על הארגון להעביר למשרד החינוך רשימות המורים החברים באגודה הפדגוגית. רשימות אלה תוצלבנה מול קבצי משרד החינוך על מנת למנוע כפילויות ובהתאם תקבע רשימת הזכאים להחזר דמי חבר.

החוזר אינו עורך הבחנה בין מורים מדווחים לבין מורים שאינם מדווחים ואינו קובע כל סייג לזכאות פרט להיותו של המורה עובד הוראה , בעל רישיון, וחבר בעמותה פדגוגית אחת בלבד.

מר בני בנימין אשר העיד מטעם המדינה הודה כי "נכון שמורה מלמד בבית הספר, הוא מורה שקיים בבית הספר" (עמ' 49), אישר כי מורה שלא מופיע במפגש הקבצים, והגם שמופיע ברשימות ארגון המורים, לא מתקצבים אותו, והמדינה אף אינה מודיעה על כך לארגון המורים ואינה בודקת את הנושא (עמ' 38 ש' 21-25).

כעולה מחומר הראיות קיימות בעלויות שאינן מדווחות למשרד החינוך על כלל המורים העובדים בבתי הספר שבבעלותן מסיבותיהן שלהן (עדות מר בנימין עמ' 39 ש' 17 - עמ' 40 ש' 8, עדות מר מרוז עמ' 53 ש' 22 – עמ' 54 ש' 25 ועמ' 56 ש' 11-13). מדובר בתופעה בלתי תקינה בעליל ועל משרד החינוך לטפל בה.

עם זאת - אין בכך עילה שלא לתקצב מורים פעילים העובדים באותן בעלויות הגם שאינם מדווחים.

28. נוכח המפורט לעיל על הצדדים לפעול כדלקמן:

בראש ובראשונה על הארגון למלא חובתו כפי שנקבע בחוזר תש"ן (נובמבר 1989):

"נציגי ארגוני המורים יגישו הרשימות לבעלויות לאשרור הרשימות. לאחר האשרור יוגשו הרשימות למנהל המחלקה לתנאי שירות, משרד החינוך והתרבות ירושלים".

דהיינו, המשימה הראשונה מוטלת על הארגון והיא הגשת רשימות המורים בגינם נדרש החזר דמי חבר לבעלות לצורך אשרור. הרשימה המאושררת תועבר למשרד החינוך כשמורה שלא מדווח אך ידוע לארגון כי הינו מורה פעיל, יצוינו לצד שמו כל פרטיו הידועים לארגון, היכן הוא מועסק ומי משלם שכרו.

בשלב זה, על המדינה - לאחר קבלת רשימות הארגון - למיין ולוודא מי מבין המופיעים ברשימה שאינו מוצלב עם רשימת המורים שהועברה על ידי הבעלות, הינו מורה פעיל חרף אי הדיווח עליו. מורה שלאחר הבדיקה יימצא כמורה פעיל, תהא חייבת המדינה בתקצוב דמי החבר בגינו על אף שהבעלות לא דיווחה אודותיו.

יש לזכור כי בידי משרד החינוך כמי שאמון על מערכת החינוך בישראל ועובדיה, מצויה רשימת כלל עובדי ההוראה בעלי רישיון הוראה תקף (ראה עדות מר בן איון בעמ' 13 ש' 1-5 וכן עדות מר מרוז עמ' 53 ש' 24-25).

בדיקה כאמור, אף תמנע את המצב, ממנו חוששת המדינה, ובו יתוקצבו חברים באגודה הפדגוגית אשר אין להם קשר למערכת החינוך הרשמית או הבלתי רשמית כמו עובדי מתנ"סים או מורים המועסקים באמצעות תשלומי הורים.

סיכום
29. הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שעל המדינה לקיים את החלטתו העקרונית של פסק הדין שניתן בידי בית דין זה ואושר על ידי בית הדין הארצי ולהעביר לידי הארגון תקצוב דמי החבר החל משנת 1999 ואילך, לפי המתווה ששורטט לעיל בסעיף 28.

30. כפי שעולה מסיכומי הצדדים, ביום 7.7.10 הוגשה בקשה לרישומה של האגודה הפדגוגית מחדש כעמותה (סעיף 1.3 לסיכומי הארגון; סעיף 38 לסיכומי המדינה). מר רייס אף אישר כי ניתנה לארגון תקופת התארגנות לגבי שנת הכספים 2009 (עמ' 66 לפרוט'). לא ברור מה מצבה של הבקשה נכון להיום והאם כבר נרשמה האגודה הפדגוגית כעמותה, אולם אף אם טרם נרשמה, הרי שנוכח הסכמת הצדדים כי המדובר בתקופת ביניים, תעביר המדינה את התקציב לידי הארגון ישירות.

משמדובר בהסכם קיבוצי – אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות מורה

  2. התפטרות מורים

  3. חוזה אישי מורה

  4. חוזה דירה שכורה

  5. הסכם פרישה מורה

  6. ביטול פיטורי מורה

  7. שעות נוספות מורים

  8. חובת דיווח מורים

  9. הסכם קיבוצי מורים

  10. ועדה רפואית מורים

  11. בוררות ועדה פריטטית

  12. בחירות בארגון המורים

  13. ביטול פיטורים של מורה

  14. הפרת הסכם פנסיה מורה

  15. הסכם קיבוצי מורי דרך

  16. ארגון המורים שיפוט פנימי

  17. התפטרות מורה באמצע השנה

  18. אכיפת החלטה ועדה פריטטית

  19. הסכם קיבוצי מורים פנסיה

  20. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  21. הסכם קיבוצי ארגון המורים

  22. ביטול מכתב פיטורים למורים

  23. ביטול עסקה הסתדרות המורים

  24. התפטרות מורה במשרד החינוך

  25. בית דין חברים ארגון המורים

  26. הסכם קיבוצי הסתדרות המורים

  27. אי שיבוץ מורה לשנת הלימודים

  28. ועדת חריגים הסתדרות המורים

  29. הסכם קיבוצי אגודת מורי הדרך

  30. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  31. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  32. חזרה לעבודה פרישה מוקדמת מורה

  33. אחריות המורה על אלימות בבית הספר

  34. הסכם קיבוצי ארגון המורים העל יסודיים

  35. ביטול פיטורים עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון