חובת הבנק לפרוע שיק


מבוא-
בפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן:"החוק") לגריעת שני שיקים מרשימת המסורבים וכפועל יוצא ביטול הגבלת חשבון בנק המבקש.

המבקש, בעל חשבון עו"ש בבנק הפועלים שמספרו 666992.
מסגרת האשראי שהוקצתה לו הועמדה על 150,000 ₪.

טענות המבקש-
1. בין המבקש למשיב קיים הסדר פנימי בעל פה (להלן: "ההסכם"/"ההסדר") לפיו בכל חריגה ממסגרת האשראי בחשבון המבקש, יצור עימו קשר נציג המשיב ויידע אותו על כך.

2. על פי ההסדר הנטען , לאחר הודעת נציג המשיב, המבקש יפקיד סכום שיק בזמן בו עתיד השיק להיפרע או לכל המאוחר "כעבור מספר ימים ", כך שהשיק יכובד ביום הצגתו!.

3. לטענת המערער יושם ההסכם דה-פקטו והתבטא בדפי חשבון הבנק של המבקש.

4. לטענת המבקש סורבו שני שיקים נשוא ערעור זה "מחמת טעות המשיב".

אשר לשיקים נשוא ערעור זה:
5. שיק ראשון שמספרו 12108 בסך 1,345 ₪ שהוצג ביום 25/10/09 סורב מפאת היעדר כיסוי (להלן: "השיק הראשון").

6. לפי דפי החשבון ניתן לראות כי בתאריך בו הוצג השיק הראשון לפירעון הפקיד המשיב שיקים ממשמרת בסך 1,450 ₪ וכן כובדה הוראת קבע, להלוואה לטובת המשיב , בסך 6,240.59 ₪.

7. דהיינו, טוען הוא כי הופקדו כספים ולכן לא היה כל מקום לא לכבד את השיק, בהתאם להסכם.

8. שיק שני שמספרו 11943 בסך 4,813 ₪ שהוצג ביום 2/11/09 סורב גם הוא בנימוק של העדר כיסוי (להלן:"השיק השני").

9. לטענת המבקש, אין מקום להוסיפו לרשימת השיקים המסורבים שכן שיק זה בוטל לבקשת המבקש. תימוכין לעניין זה ניתן לראות את סכום העמלה בגין הביטול וכן את הופעתו בשאילתת ביטולי שיקים.

10. באשר לסירוב השיק בנימוק של "העדר כיסוי", זאת נית להיווכח מתדפיסי החשבון -כספים הופקדו על ידי המבקש, בהתאם להסדר הניטען, וכן הופקדו שיקים ממשמרת בסך 1,690₪ וכן כובדה הוראת קבע. מכאן, טוען המבקש כי לא חרג מהמסגרת המאושרת.

11. המבקש לא קיבל מהמשיב הודעה פורמלית בדבר החלת הגבלה על חשבון הבנק מלבד מכתב מיום 22.11.2009 בגידרו הודיע המשיב כי לא כיבד שני שיקים נוספים.

12. לאור "טעות" המשיב בסירוב שני השיקים לעיל, הוטלה על חשבון המבקש הגבלה שיצרה נזקים: סירוב שיקים נוספים, ביטול כרטיסי האשראי של המבקש על ידי המשיב, הוראות קבע שלא כובדו, עמלות והגבלות בחשבונות בנק נוספים.

טענות המשיב-

1. השיקים נשוא הבקשה סורבו כדין במועד הצגתם, בנסיבות של חריגה מעבר למסגרת האשראי שאושרה בחשבון, ומבלי שהתקיימו העילות הקבועות בסעיף 10(א) לחוק המאפשרות גריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים.

2. לגירסת המשיב ,בין התאריכים 23.6.2009 ליום 12.7.2009 סורבו 5 שיקים בחשבון המבקש מאחר ולא הייתה יתרה מספקת לכיסויים. לפיכך נשלחה למבקש ביום 25.6.2009 הודעה על החלת הגבלות.


3. בין התאריכים 12.7.2009 ליום 13.7.2009 סורבו 6 שיקים נוספים בחשבון המבקש מאחר ולא היתה יתרה מספקת בחשבון.

4. בין התאריכים 25.10.2009 ליום 2.11.2009 סורבו שני שיקים נוספים מאחר ולא הייתה יתרה מספקת לכיסויים.

5. על אף החלטת ביהמ"ש מיום 4.11.2009 לגרוע שני שיקים מרשימת השיקים המסורבים, לא הוסרה ההגבלה מחשבון המבקש שכן, נותרו 11 שיקים מסורבים.

6. עוד הוסיף המשיב נכון למועד זה, יתרת חשבון המבקש עדיין בחובה.

7. בניגוד לטענת המבקש, באשר לאי הודעת המשיבה בדבר החלת הגבלות בחשבון, ע"פ סעיף 10א לחוק, שיקים שסורבו בתקופה בה המבקש היה מעוכב הגבלה נכללו במניין השיקים המסורבים.
כיוון שההגבלה לא הוסרה מהחשבון, המשיב אינו מחויב במתן הודעה. עם זאת, בעקבות פניית המבקש- ענה המשיב. כמו כן, נשלחה למבקש הודעה ביום 20.11.2009 בדבר ההגבלות בחשבון.

8. למרות שלא נפל פגם במסירת ההודעה להגבלת החשבון, לאור סעיף 10(ב) לחוק, גם אם היה נופל פגם בהתראה אין טענה זו מהווה עילה לערעור או ביטול הבאת שיק במניין השיקים שסורבו.

9. מוכחש קיום הסדר פנימי או נוהג עם המבקש לחריגות ממסגרת האשראי, מלבד מקרים נקודתיים ספציפיים בהם כובדו שיקים לפנים משורת הדין עת שהפקיד במזומן ובתיאום כסף לחשבון.

10. העובדה כי המשיב התיר בעבר למבקש לחרוג ממסגרת החשבון אינה מלמדת על חובה להמשיך לעשות כן.

11. אישור כאמור אין בו כדי להקים עילת ביטול מכוח סעיף 10(3)(א) לחוק. קל וחומר כאשר המשיב מתריע בפני המבקש על החריגה מהמסגרת.

12. על פי סעיף 1 לחוק, המועד הרלוונטי לסירוב המשיבה לפרוע שיק הוא מועד הצגתו לפירעון. חלה החובה על המבקש לדאוג מראש ליתרה מספקת בחשבון לכיסויים.

13. השיק הראשון סורב היות ויתרת החובה עמדה על סך 160,456 ₪ (מסגרת האשראי עמדה על 150,000 ₪), והשיק שהופקד ממשמרת לא הביא לכיסוי מספיק.

14. כנ"ל בעניין השיק השני, הפקדת 1,690 ₪ מהשיקים למשמרת לא הביאה לכיסוי מספיק.


תשובת המבקש-
15. בקליפת אגוז, לעניין חמשת השיקים להם טוען המשיב (מיום 23.6.2009 ועד ליום 12.07.2009), המבקש טוען כי היה מקום לכבדם כיוון שהופקד כסף על ידו בחשבון בהתאם להסכם ביניהם.

דיון והכרעה
16. מטרת החוק לבצר את אמינות השיק, כאמצעי תשלום נפוץ וחשוב. יפים דבריו של כב' השופט יצחק עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981", הפרקליט מד, ג, 449 (להלן: "המאמר"):
"מטרת החוק היא לצמצם תופעת השיקים ללא כיסוי תוך יצירת הסדר מפורט שבא לאזן בין הצורך להגן על הציבור מפני נגע השימוש לרעה בשיקים לבין האינטרס הציבורי החשוב של השימוש באמצעי תשלום זה."

17. כידוע, סעיף 10(א) לחוק קובע שלוש עילות לגריעת שיק ממניין השיקים שסורבו עבור לקוח מוגבל או מוגבל חמור. סעיף 10(א) לחוק קובע כדלקמן:

"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2)...
(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;"


רשימת עילות הגריעה המנויה בסעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי מהווה סגורה של עילות,שתכליתה החקיקתית היא הרצון העז והחתירה הנחרצת של המחוקק לצמצום תופעת השיקים ללא כיסוי עד כדי בלימתה (בש"א 1296/01 מועצה מקומית טובא זנגריה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד ס"א (3) 606).

הסכם מכללא פנימי עם הבנק או יתרה מספקת בחשבון
18. לפי דרישת סעיף 10(א)(3) לחוק, ה"יסוד הסביר" צריך להתבסס על יתרה מספקת בחשבון או לחילופין חובת הבנק לפרוע שיק מכח הסכם. המבחן הינו אובייקטיבי על רקע היסוד סובייקטיבי (ראו עמוד 466 למאמר).

19. לטענת המבקש כאמור , הייתה יתרה מספקת בחשבונו במועד פרעון השיקים דנן.
דין טענה זו להדחות. על פי דפי החשבון של המבקש ניתן לראות כי ביום 25.10.2009 השיק הראשון נשוא הבקשה סורב מפאת חריגה מהמסגרת המאושרת (כאמור 150 אלש"ח) שכן באותו יום עמדה היתרה בחשבון המבקש על סך 160,456.38 בחובה.

20. באשר לשיק השני אשר סורב ביום 2.11.2009 לאחר שהיתרה בחשבון עמדה על 154,041.75 בחובה. אין נפקא מינה אם הופקדו כספים באותו היום על ידי המבקש שכן היתרה האמורה לעיל הינה לאחר ההפקדה המדוברת.

21. כידוע, על בעל החשבון עומד הנטל לוודא שיהא כיסוי לשיקים בטווח שבין מועד הפרעון לפרעון בפועל. עמד על כך כב' השופט יצחק עמית בעמוד 468 למאמרו:

"זו חובה מתמשכת לדאוג לכך, שבכל זמן מרגע מועד הפירעון בשיק ועד לפרעונו בפועל יהיה כיסוי לשיק."

לעניין מהותו של "יסוד סביר להניח " ניפסק בבע"א 583/94 ש.א דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (דינים מחוזי, כו (3), 108) בזו הלשון :

"משמעותו של היסוד ה"סביר להניח", שהיתה חובה על המשיב (הדגשה שלי - כ.ל.)לפרוע את השיק בשל כך שהיה הסכם בין המבקש לבנק שמכוח אותו הסכם, המשיב היה חייב לפרוע את השיקים כולל מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי, המשמשים זה במשולב עם זה, ונבחנים זה לאורו של זה. . .
סבירות הנחתו של הלקוח, הנו היסוד האובייקטיבי צריכה שתיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי."

הואיל והמערער קיבל התראות בטרם הגבלה, לרבות על דרך סירוב שיקים רבים קודמים,הרי שלא עמד במבחן האובייקטיבי לסבירות הנחתו כי המשיב היה חייב לפרוע את השיקים.

22. יתר על כן, דוחה את הטענה להסכם מכללא של המבקש עם המשיבה.
המבקש בעדותו ציין, כי אין "הסכם כתוב" !. הראיה לקיום הסכם בינו לבין המשיב היא דפי החשבון ב-6 או 7 השנים האחרונות. מעבר לעובדה כי לא הוצגו תדפיסי חשבון לפני שנת 2009, גם באם ארעו מקרים בעבר בהם אכן כיבד הבנק שיקים, על אף חריגה ממסגרת האשראי, אין משמעות הדבר כי קיים בין המבקש למשיב הסכם, או כי במקרים אלה קנה גם את עולמו לפרעון צ'קים עתידיים בחריגה מאשראי.

23. כב' השופט יצחק עמית בעמוד 468 למאמרו:
"אחת הטענות השכיחות אם לא השכיחה ביותר, היא כי נוצר הסכם חדש בין הלקוח לבין הבנק. זאת לאור התנהגותו של הבנק שאישר בעבר לחרוג ממסגרת האשראי."

24. וכן, כב' השופט יצחק עמית בעמוד 470 למאמרו:
"זכותו של לקוח הפועל מחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, נופלת מזכותו החוזית על פי הסכם המסגרת להקצאת אשראי. העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי."

25. כך ניפסק גם פעמים רבות. ראו למשל את דברי כבוד השופט ארבל בבש"א 1568/02 גל-יה חברה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ סניף עפולה, (לא פורסם):
" משמעות הדברים הינה ברורה: חובתו של הבנק הינה לכבד משיכות מחשבון הלקוח, כל עוד עומד החשבון במסגרת האשראי שהוקצתה. כאשר הלקוח חורג ממסגרת האשראי, שמור לבנק שיקול הדעת האם לאשר משיכה זו אם לאו."

וכן מוסיף השופט ארבל בצטטו את כב' השופט ביין בע"א 215/95:

" גם הטענה כי הבנק אפשר חריגות מהמסגרת, אין בה מאומה, שהרי סעיף 10(א)(3) מדבר על יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב (-הדגשה שלי – כ.ל.)לפרוע השיק מכח הסכם. התעלמות מחריגה אין פירושה בהכרח שבבסיס התעלמות כזאת עמד הסכם."

כן ניפסק כי הבנק רשאי, לפי שיקול דעתו, מתוך רצון טוב או ממניעים אחרים השמורים עמו, לפרוע שיקים מחשבון לקוח שחרג ממסגרת האשראי האמור, ועובדה זו כשלעצמה אינה מבססת אצל הלקוח הספציפי, לפי המבחן המשולב, הסובייקטיבי והאובייקטיבי, יסוד סביר להניח שישנה חובה על המשיב לפרוע השיקים, ולא כל שכן חובה מכוח הסכם אתו (ראו - ע"א 4305/98 (י-ם) מ.צ.י.ג.ה בנין והשקעות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מחוזי, לב(3), 978; ע"א 961/94 (ת"א) רונן בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם) וכן דבריו של כב' השופט יצחק עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" (הפרקליט מ"ד חוברת ג', עמ' 466, עמ' 470).

ביטול שיק שני- אינו עילה לגריעתו מרשימת הצ'קים המסורבים!
26. בנוסף, טוען המבקש לגבי השיק השני שזה בוטל על ידו ולכן אין מקום להוסיפו לרשימת השיקים המסורבים.
ברם.,לאור הוראת סעיף 1 לחוק (להלן), דוחה את הטענה משהוכח לעיל כי לא היתה יתרה מספקת בחשבון:
"שיק שסורב" – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול; (ההדגשות לא במקור).

27. מוסיף על כך כב' השופט עמית בעמוד 454 למאמרו:
"המחוקק ביקש למנוע עקיפת החוק באמצעות 'תרגילים' שונים, כמו ביטול שיק, שממילא היה מסורב על ידי הבנק בהעדר יתרה מספקת בחשבון."

הודעה פורמלית בדבר החלת הגבלה
28. על אף שסירוב השיקים היה בזמן שהמבקש היה מעוכב הגבלה, המשיבה שלחה הודעה בדבר החלת הגבלה למשיב ביום 20.11.2009 וצרפה כראיה לכתב תשובתה. המבקש טען בבקשתו כי לא "קיבל" הודעה פורמלית וכן בתשובתו לתשובת המשיב ציין: "לא ידע בדבר שליחת התראה" (סעיף 2.2).

כידוע, לפי סעיף 10(ב)(2) אי קבלת התראה אינו מהווה עילה לערעור או ביטול הבאת שיק במניין:
"10(ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו –
(1) פגם שנפל בהתראה;
(2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה."

29. לסיום אציין כי למרות טענת המבקש ל"טעות", לא נומקו נימוקים אחרים מאלה בהם דנתי לעיל ולכן אין צורך בדיון בעניין.

סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין הערעור להדחות. מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בסך 2000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, ריבית והפרשי הצמדה למדד עד לתשלום בפועל.
הפקדון שהפקיד המבקש יועבר על ידי המזכירות לבאת כוח המשיב על חשבון ההוצאות שניפסקו בפסק הדין דנן.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות שיק

  2. טענת שיק גנוב

  3. ביטול שיק שנגנב

  4. ביטול עסקה בשיק

  5. ביטול שיק שהוסב

  6. התיישנות בשיקים

  7. אי פרעון שיק דחוי

  8. השלמת פרטים בשיק

  9. התיישנות שיק שחזר

  10. התיישנות שיק שחולל

  11. ביטול שיקים שכר דירה

  12. חובת הבנק לפרוע שיק

  13. ביטול שיק דחוי שהופקד

  14. ביטול שיק דחוי בהסכמה

  15. התיישנות גביית שיקים

  16. התיישנות שיקים חוזרים

  17. ביטול עסקת ניכיון שיקים

  18. ביטול מניין שיקים שסורבו

  19. ביטול שיק אי השלמת עבודות

  20. הנטל להוכיח כי השיקים נגנבו

  21. שיקים שנמסרו בין שני צדדים קרובים לעסקה

  22. טענת ההגנה היחידה של הנתבע היא כי חתם על השיקים תחת אילוץ וכפייה

  23. שיק בטחון שאם יוטלו קנסות ו/או דוחות בתקופה בין מכירת הרכב עד העברת הבעלות

  24. תביעה בגין סירוב הבנק לפרוע במזומן שיק המשוך מחשבון לקוחו של הבנק ואשר הוסב

  25. החזרת שיק שנמשך מהבנק בסכום של 4,600 ש"ח ובגינו חוייב החשבון בסך של 46,000 ש"ח

  26. התובע טוען כי בגין העבודות שהזמין הנתבע מסר לו הנתבע שיקים וחלק מאותם שיקים לא נפרע

  27. הנתבעת טענה כי לא חתמה על השיקים, לא כתבה ולא מסרה אותם וכי מדובר בשיקים גנובים ומזויפים

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון