חובת הנמקה הוצאה לפועל


א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מחוז מרכז (השופטים שילה, דודקביץ ויפרח), בע"א 4057-08-07, שניתן ביום 25.10.07 על-דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984.


ב.עיקרי ההליכים בתמצית אלה הם:
(1) המבקש, אדריכל, תבע את המשיבות בבית משפט השלום בראשון לציון לתשלום שכר טרחה בגין עבודות תכנון שנעשו על-ידיו. בפסק דין חלקי מיום 16.8.05, מפי השופט קסירר נתקבלה התביעה, ונקבעו אמות מידה לחישוב התשלום; מונה מומחה מטעם בית המשפט לחישוב הספציפי. בפסק דין משלים מיום 2.4.06 נקבע הסכום לתשלום, וכן נפסקו שכר טרחה והוצאות. בהחלטה נוספת, מיום 8.5.06, תוקן פסק הדין המשלים, ולהלן ניתנה פסיקתא.

(2) המשיבים עירערו לבית המשפט המחוזי. בדיון ביום 25.10.07 הוצע על-ידי בית המשפט, כי "הצדדים יסמיכו את ביהמ"ש לפסוק לפשרה בערעור זה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, באופן שהמשיב יחזיר סכום ששיעורו בין 25% ל- 45% מהסכום שקיבל על פי פסק הדין". הצדדים הסכימו לכך, ולאחר מכן טענו לגוף הערעור.

(3) בפסק הדין מאותו יום (25.10.07) נאמר: "... אנו מורים כי המשיב יחזיר למערערים סכום של 38% מהסכום שקיבל על פי פסק הדין קמא, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום שבו קיבל את התשלום על פי פסק הדין קמא". לא ניתן צו להוצאות.

(4) המבקש עתר להבהרת פסק הדין או לתיקונו, בטענה כי על החזר 38% לחול רק על הסכום הפסוק בקשר לשכר עבודתו של המבקש, ולא על אגרות וכן שכר טרחה בהוצאה לפועל. המשיבות התנגדו, וטענו כי על פי הנפסק יש להשיב 38% מהסכום שקיבל המבקש על פי פסק הדין, קרי, כל סכום. בהחלטה מיום 21.11.07 קבע בית המשפט, כי הדין עם המשיבים, והוסיף: "הצעתנו לצדדים היתה ברורה וכך גם פסק הדין. על פי הסכמת הצדדים ועל פי פסק הדין יש להחזיר סכום המבוסס על התשלום המלא שקיבל המבקש לפי פסק הדין, בין אם מדובר בקרן בין אם מדובר בשכר טרחה והוצאות". על כן נדחתה הבקשה.

ג.מכאן הבקשה הנוכחית, בה נטען, כי פסק הדין לא נומק, כי היו בו קביעות מנוגדות ל"הסכמה" הדיונית וקביעת המהוות חריגה מגבולות הסבירות, וכי פסק הדין "מנותק מהמצב המשפטי ומהמסכת העובדתית שנקבעה, ומנוגד להם". נטען, כי לא ניתנה כל הסכמה שפסק הדין יינתן בלא הנמקה, כי לא היה מקום לפסוק החזר סכומים שהמבקש הוציא מכיסו בנסיון גביה (אגרות ושכר טרחה והליכי הוצאה לפועל), וכן נטען כנגד עצם הדרך של קביעת הסכום בפשרה, ואף כנגד עובדות שונות בתוך קרבי הסכסוך שבין הצדדים.

ד.(1) אין מקום להיעתר לבקשה. אין היא מגלה עילה להתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה, שכנודע ההתערבות הערעורית בו מצומצמת מאשר בערעור רגיל, ותחומה לחריגה קיצונית ביותר במסקנות. לא כל שכן כאשר המדובר בגלגול שלישי של התיק (גם אם לא של פסיקת הפשרה), שלגביו עצמו התערבות ערעורית באה אך כאשר על הפרק שאלה משפטית או ציבורית חשובה. שתי משוכות הן איפוא, והן לא נעברו בבקשה זו. הבקשה גופה אף אינה נדרשת לשאלת גדרי ההתערבות בפסק דין שניתן בפשרה, והריהי בחינת "שלח לחמך על פני המים", שמא יעלה הרצון. אך הנידון דידן, אף שאני מניח כי הוא "בוער בעצמותיו" של המבקש, אינו מצדיק התערבות לא בגלגול שלישי לעיצומו של התיק, ולא על פי טיבו הספציפי המכוון נגד פסק דין על דרך הפשרה. לעניין גדרי ההתערבות בפסק דין שניתן על
דרך הפשרה ראו ע"א 1639/07 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה, פ"ד נג(1) 337 (השופטים אילן וטירקל) (1999); רע"א 4044/94 בוקרה נ' סגל, פ"ד נח(6) 894 (2004); רע"א 1157/04 נאסא ווטרי ישראל נ' שחורי (טרם פורסם) (השופטת פרוקצ'יה) (2005); רע"א 9311/04 רונן נ' סמואל (לא פורסם) (2005); רע"א 11579/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (לא פורסם) (2006) והאסמכתאות דשם (פסקה ט'); רע"א 682/07 לבייב נ' גילר (לא פורסם) (2007); בן-נון, הערעור האזרחי (מה' 2, 2004), 211; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, תשס"ז-2007), 331-330; קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (מה' 15 – תשס"ז-2007), 1241. אוסיף, כי קיומה של הכרעה חדשה בערעור שלא נכללה בהכרעתה של הערכאה הראשונה אינה מוציאה את הבקשה לבית משפט זה מכלל גלגול שלישי (השופט – כתארו אז – ריבלין בבש"א 4511/05 עירית בת ים נ' גני יפית (לא פורסם) (2005)).

(2) אף לעיצומם של דברים, הסכמת הצדדים מצאה ביטויה בפרוטוקול בית המשפט המחוזי, ואין בה כל סייג למעט קביעת רצפה ותקרה לפשרה, כפי שצוטט מעלה. אכן, כמות שצוין בפרשת רונן נ' סמואל הנזכרת, אין בסעיף 79א' חובת הנמקה שבדין, ו"'הרעיון הוא – הסמכת בית המשפט להכריע בסכסוך שביניהם שלא על יסוד ראיות מלאות או ראיות בכלל, אלא על יסוד הערכת השופט בדבר סיכויי התיק, שבעלי הדין מוכנים לסמוך עליה מראש' (ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 167 בעמ' 155 ...הדעת נותנת, כי הסכמת הצדדים יכולה לכלול הנמקה (ראו סעיף 24(6) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968); אך משלא הותנה הדבר, לא היתה כל חובה, ואכן בתי המשפט אינם מרבים כמדומני בנימוקים בהקשר סעיף 79א'"; כך דומני – במיוחד כשהמדובר בערכאת ערעור. אכן, בפרשת ניידות חב"ד נ' חנניה ציינתי, "כי דעתי שלי נוטה לסבור שככל הניתן יש מקום להנמקה גם בפסקי דין הבאים על דרך הפשרה, אך כמובן מרווח שיקול הדעת רחב ותלוי נסיבות אף הוא". ואכן, אציין כי כך לדעתי יותר בתיקי ערכאה ראשונה, ופחות בתיקי ערעור, ומכל מקום הדבר אכן תלוי נסיבות והסכמה; לעניין הנמקה בכלל ראו רע"א 8996/04 שכטר נ' נציגות הבית המשותף, פ"ד נט(5) 17 (2004).

(3) זה המקום לחזור על העצה היעוצה, שניתנה בפרשת אגיאפוליס (השופט אילן בעמ' 347), וכן בפי המחברים בן-נון וגבריאלי, "ייקוב הדין את הפשרה", הפרקליט מ"ו (תשס"ב-תשס"ג), 257, וראו גם עניין בוקרה נ' סגל בעמ' 899 "כי ראוי לצדדים המסכימים על הסמכת בית המשפט לפי סעיף 79א' למקד מראש את העניינים שיידונו בהליך כזה, וכי ייעשה מאמץ להבהיר מעיקרא את המסגרת הדיונית באופן מפורט, נוכח חילוקי דעות אפשריים" (פרשת לבייב נ' גילר). הדברים נאמרים מתוך רצון, מזה, לעודד שימוש בסעיף 79א', שיש בו, במקרים המתאימים, יעילות וחסכון זמן שיפוטי וגם ממד ערכי, ומזה, למנוע חילוקי דעות מיותרים.

(4) בנידון דידן לא סויגה ההסכמה, כאמור, אלא באשר לרצפה ולתקרה. לא דובר בבית המשפט המחוזי – על פי הפרוטוקול – על הנמקה, ולא על פיצול לפי רכיבי החבות, בין סכום עיקרי, שכר טרחה, הוצאה לפועל וכיוצא בזה, ופסק הדין עצמו דיבר בלשון פשוטה וברורה על "38% מהסכום שקיבל (המשיב – א"ר) על פי פסק הדין קמא...". פשיטא שאין מקום לפתוח עתה את קרבי הסכסוך ולפשפש בהם, משל חזרנו לא רק לפסיקה על ערך הפשרה, אלא לערכאה הראשונה.

ו.כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרה דחויה הוצאה לפועל

  2. אי פתיחת תיק הוצל''פ

  3. הפרת חוזה הוצאה לפועל

  4. אי עמידה בצו התשלומים

  5. התיישנות הוצאה לפועל

  6. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  7. העברת תיק הוצאה לפועל

  8. אי התייצבות לחקירת יכולת

  9. חובת הנמקה הוצאה לפועל

  10. אימות חתימה הוצאה לפועל

  11. ביטול החלטה הוצאה לפועל

  12. התנאים למתן צו תשלומים

  13. הגדרת זוכה בהוצאה לפועל

  14. ביטול ערבות הוצאה לפועל

  15. אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  16. ביטול מכירה בהוצאה לפועל

  17. התיישנות תיק הוצאה לפועל

  18. חוסר תום לב בהוצאה לפועל

  19. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  20. אחריות שילוחית הוצאה לפועל

  21. הפרת צו רשם ההוצאה לפועל

  22. אי חידוש דרכון הוצאה לפועל

  23. התיישנות תיקי הוצאה לפועל

  24. ביטול סגירת תיק הוצאה לפועל

  25. העברת תיק לשכת הוצאה לפועל

  26. אגרת הוצאה לפועל הפרשי הצמדה

  27. ביטול מכירת נכס הוצאה לפועל

  28. התיישנות תיקים בהוצאה לפועל

  29. אישור מכירת דירה הוצאה לפועל

  30. ביטול פקודת מאסר הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת רשם ההוצאה לפועל

  32. ביצוע פקודת מאסר הוצאה לפועל

  33. בקשה לעיון בתיק הוצאה לפועל

  34. בקשה להארכת מועד הוצאה לפועל

  35. ביטול עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  36. בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  37. חוסר תום לב בהליכי הוצאה לפועל

  38. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  39. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  40. ביצוע פסק דין לפינוי בהוצאה לפועל

  41. דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  42. חוסר תום לב פתיחת תיק הוצאה לפועל

  43. התיישנות ביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  44. בקשה דחופה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל

  45. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  46. התנגדות לביצוע פסק דין בהוצאה לפועל

  47. אי סגירת תיק הוצל''פ למרות הפקדת ערבות

  48. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  49. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  50. אי הגשת תביעה לאחר עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  51. ביטול מכר מקרקעין אישור של ראש ההוצאה לפועל

  52. משלא בוצע פסק הדין ננקטו הליכי הוצאה לפועל

  53. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להוצאה לפועל

  54. המועד להגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  55. התובע טוען כי הנתבע הטעה את רשם ההוצאה לפועל

  56. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  57. נטען כי רשמת ההוצאה לפועל טעתה בעת שקבעה כי החוב נבלע

  58. פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו לתובע בשל הליכי הוצאה לפועל

  59. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

  60. תביעה כספית שהתבררה לאחר שתחילה נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל

  61. סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין

  62. תביעה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל לביצועו של פסק דין למרות ששולם

  63. מסמכויות רחבות לבית המשפט ביושבו כערכאת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  64. אין בהגשת בקשה חוזרת כדי להאריך את המועדים בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  65. נטען כי נוכח מחדל באי קיום צווי המימוש והעברת הכספים, זומן לדין על ידי הזוכה בתיק ההוצאה לפועל

  66. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון