חובת תום הלב של הבנק


תמצית הגנתה של המבקשת הוא בכך, שבחודש 3/90 פנתה אל המשיבה והתריעה על מצבו הקשה של החייב העיקרי אשר עזב אז את הארץ, והודיעה כי ערב אחר, אביו של התובע, עומד אף הוא לעזוב את הארץ, וביקשה נקיטת הליכים למניעת צאתו לחו"ל וגביית החוב. לטענתה בתצהירה, הרגיע אותה מנהל המשיבה, "וטען שאין כל דאגה - כי הסדר התשלומים מובטח על-ידי ערבות של שני ערבים טובים בעלי עסקים ומוכרים לבנק שערבו לבנק עבור רגב לצורך יציאתו לחו"ל והבטחת שובו לארץ - ואין כל חשש שרגב יעזוב ויסע מן הארץ (הכוונה כנראה, לצמיתות, שכן כבר היה בחו"ל אותה שעה. ר'ח'), שכן רגב התחייב לחזור, ואין חשש שאביו, הנתבע מס' 4. יעזוב, אפילו יעזוב, הכסף בהסדר ומובטח".
המבקשת לא נסוגה בחקירתה מדברים אלה, ועלי לצאת מתוך הנחה כי הם נכונים לצורכי הדיון כאן.
המבקשת טוענת, כי יש להעמידה במצב בו היתה אילו דברים אלה היו נכונים, וכי המשיבה התרשלה כלפיה, ובכל אופן נהגה שלא בתום לב.

טוען ב"כ המשיבה, כי גם המבקשת יכלה לנקוט באמצעים כנגד הערב האחר, ולא רק המשיבה.
אך היא הנותנת: לשיטת המבקשת, נתנה אמון בדברי מנהל המשיבה, ודווקא משום כך לא נקטה בכל צעדים בהם יכלה לנקוט, על-מנת לאלץ את אביו של החייב העיקרי לשלם את החוב, עוד טוען ב"כ המשיבה, כי לכל היותר, זכאית המבקשת לשוב אל ערב אחר בגין שליש החוב. אם כי הדבר נכון מבחינת חלוקת הנטל בין 3 ערבים, לכל ערב אינטרס לגיטימי להביא לידי כך שהנושה יגבה את החוב כולו מערב אחר, כפי שהנושה רשאי לעשות, וייתכן שלמבקשת גם טעם מורלי לכך, בהיות אותו ערב אביו של החייב העיקרי.
בפסק דינו המקיף והחדשני, הפנים כבוד הנשיא שמגר את הילכות הרשלנות אל תוך אלמנט תום הלב שבדיני חוזים, באופן שהתנהגות רשלנית מצד בנק מהווה הפרה של חובת תום לב:

1. לאחרונה פורסם ע"א 578/88 [1] ובו סיכום ההלכה הנוגעת לחובות המוטלים על הצדדים במהלך המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, במובן סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 [12]. להלכה הנ"ל הלכה על מערך הזכויות והחובות של הצדדים לקראת התקשרות בהסכם ערבות.
סעיף 1(א) לחוק הערבות [11] קובע כי:
"1(א) ערבות היא התחייבות של אדם לקיום חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי" בהיותה "התחייבות" מצויה הערבות, איפוא, בתחום החוזי, וכל דיון בה חייב להתקיים בשפה חוזית ובמסגרת הלכות דיני החוזים.
טענת ערב, כי הצד השלישי הוליכו שולל בעת כריתת הסכם הערבות, מפנה איפוא לאמור בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 [12] הקובע:
"12(א) במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".


2. חובת גילוי כל הפרטים הדרושים לענין, נגזרת מהוראת סעיף 12 הנ"ל [12].
פרופסור ג' שליו במאמרה, "כריתת חוזה" (פירוש לחוקי חוזים - המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הארי סאקר בעריכת פרופסור ג' טדסקי תשל"ח - 94 [15]) עומדת על כך. שחובת הגילוי הינה אחד הכללים העיקריים הנובעים מסעיף 12 הנ"ל [12], וכי ככל שיסוד ההסתמכות של צד אחד על הצהרותיו של משנהו מודגש יותר, כן דרוש יתר גילוי מטעם הצד אשר על הצהרותיו מסתמכים:
"שאלות הנשאלות במהלך מו"מ עשויות להרחיב את היקף החוב בעוררן את הכרת הצד כלפיו נטענת חובת הגילוי לאי-ידיעת השואל את הפרטים החיוניים להחלטתו".
החובה לגלות כל מידע חיוני במהלך משא ומתן, לנקוט זהירות סבירה בהצגת העובדות, הובהרה היטב בפסיקה (ע"א 838/75 [2]: ד"נ 7/81 [3]) וכן הובהרו בפסיקה יסודות הדרישה לתום לב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה (ע"א 714/87
[4]: ד"נ 22/82 [5]: ע"א 472/86 [6]; ע"א 338/85 [7]; ע"א 686/83 [8]) בפסק-דינו בקפלדן נ' נובוגרוצקי [9] (ע"א 483/83); הרחיב כבוד הנשיא שמגר את היריעה וקבע כי אף הודעה רשלנית אסורה במשא ומתן לקראת כריתת חוזה.
בכך הפנים כבוד הנשיא שמגר את המינוח הנזיקי אל תוך השפה החוזית:
"החובה הכללית לנקוט אמצעים סבירים למניעת נזק מאדם הופכת, במהלך ניהולו של משא ומתן לחובה קונקרטית ומוגדרת יותר; חובה היא שלא ליתן הודעה רשלנית אשר יש בה כדי להטעות את הצד השני למשא ומתן... החובה להמנע ממסירת מידע רשלני כמוסבר לעיל קיימת במקום בו יכול היה המזיק לצפות כי הצד האחר למו"מ יסתמך על דבריו שבכתב או בעל-פה או בהתנהגותו".

בקובעו ההלכה הנ"ל התיחס כבוד הנשיא שמגר אל סעיפים 35, 36 לפקודת הזיקין (נוסח חדש) [13]:
"35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות או שבמשלח ידו לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו רשלנות. ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה.
36. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של הדברים להפגע ממעשה או מחדל המפורשים באותו סעיף".

3. להלכה הנ"ל חשיבות מיוחדת לענין הנדון, שכן משמעותה, כי צד למשא ומתן אינו חייב להוכיח כוונת זדון מטעם הצד שכנגד, ואינו צריך להראות התנהגות הנראית על פניה כערמומית במתכוון, אלא די אם יוכיח כי הצד שכנגד לא קיים רמת זהירות סבירה.

התוצאה היא, כי לא די שבנק המנהל משא ומתן עם ערב-בכח לא ינסה באופן מודע להוליך את הערב שולל, אלא מוטלת עליו חובה מוגברת מכך, היא החובה לעמוד באותה רמה של זהירות ומיומנות הנדרשת "מאדם סביר ונבון... באותן נסיבות... שבמשלח ידו".
לתוספת זו משמעות רבה, הן ענינית והן בתחום ההוכחתי. בעוד שהעדר תום לב הינו נושא קשה להוכחה, רשלנות היא נושא הנתון לבחינה אוביקטיבית, הניתנת להבחנה ולהכרעה בדרך הרגילה, וניתן להסיק מסקנות מן הנסיבות העובדתיות שיוכחו בדבר מעשים או מחדלים של הצדדים למשא ומתן. בכך נפתח פתח רחב בפני הערב הבלתי-מתודע להוכחת טענותיו.

4. התוצאה היא, כי חובותיו של בנק כלפי ערב-בכח מתפלגות לשני ראשים:
חובת הגילוי, הנגזרת עתה לא רק מכח סעיף 12 הנ"ל אלא גם, וביתר שאת, מכח סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין.
אשר להיקף הגילוי הספציפי הנדרש מבנק הנושא ונותן עם ערב-בכח: קיימים כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשמ"ו - 1986 [14] המונים בין שאר ההסכמים החייבים להערך בכתב את הסכם הערבות (סעיף 1(א)(5) לכללים הנ"ל). בפסק-דינו בענין בנק דיסקונט נ' י.ז.ם מערכות רפואיות (המ' (חי') 1850/87 [10]) דחה כבוד השופט ד"ר ביין את הטענה, כי ערב אינו לקוח של הבנק, וקבע כי ערב זכאי להסתמך על הוראות החוק המתיחסות ליחסים שבין בנק ללקוח:
"חיובו של ערב הוא חיוב נלווה או נגזר מחיובו של החייב העיקרי, ולערב עומדות כלפי הנושה כל אותן טענות שיש לחייב בקשר לחיוב כלפי הנושה". (שם).
בקביעה הנ"ל יש כדי לחזק ולבסס את חובותיו העקרוניות של הבנק כלפי ערב בענינים של סדרי-דין (בהם עסק פסק-הדין הנ"ל). אך למרבה הצער. אין בכללים הנ"ל כדי להטיל אור על מידת חובת הגילוי במשא ומתן לקראת קשירת הסכם ערבות.
הכללים הנ"ל, אשר הותקנו בעקבות מפולת הבנקים, גזורים לפי מידותיו של החייב
העיקרי, וכל נסיון להעלות מן הכללים מסקנות MUTATIS MUTANDIS כלפי הערב - מעלה חרס.
על-כן, השאלה, מה היא מידת המיומנות המקצועית הנדרשת מבנק בבואו לנהל משא ומתן עם ערב-בכח נשארת פתוחה. לדעתי, על הבנק לוודא כי הערב-בכח קיבל והבין את הנתונים הבאים:
1. זהותו המדוייקת של הנערב.
2. סוג החוב הנערב (הלוואה או משיכת יתר).
3. גובה הריבית ו/או תנאי ההצמדה.
4. סכום הערבות המקסימלי הנערב, ואם מדובר בערבות בלתי מוגבלת בסכום, יש לוודא כי הערב הבין את משמעות הדבר.
5. העובדה כי למרות שהערבות היא ביחד ולחוד עם ערבותם של ערבים אחרים, (אם המצב הוא כך) הערב עשוי להאלץ לשלם את מלוא החוב לבדו.
6. מצבו הכספי של הנערב מבחינת חובותיו, ככל שהם ידועים לבנק.
7. הערבויות והבטחונות שבידי הבנק בעת החתימה על הסכם הערבות להבטחת החזר חובותיו של הנערב.

קיימת בארצות הברית פסיקה נרחבת אודות חובתם של רופאים, לפני ניתוח, להביא לידיעת המועמד לניתוח, בשפה המובנת לו, את כל העובדות הצריכות לענין, ואת הסיכונים והסיכויים הסבירים הצפויים בעקבות הניתוח, באופן שהמועמד יוכל להגיע ל"החלטה מתודעת" AN INFORMED DECISION. בהעדר פסיקה בארץ המטילה חובה כזו ביחסים שבין בנק לערב. לא ניתן לקבוע כי קיימת חובה להזהיר את הערב מפני הסכנות, אך בוודאי שקיימת חובה, לנוכח ע"א 483/83 [9] וע"א 578/88 [1] הנ"ל, לתדע אותו באופן שיוכל להגיע להחלטה מתודעת.

חובת תום הלב בעוד שבפרטי חובת הגילוי, כפי ששורטטו לעיל, יש לעתים אלמנטים מופנמים ברורים של דרישת תום לב, מבחינת דרישה להימנעות ממחדל שבאי גילוי, העשוי להגיע לכדי העדר תום לב, קיימת גם החובה להמנע מאקטיביזם חסר תום לב, וחובה זו גלומה לדעתי בכללים הבאים:
על הבנק להמנע מלמסור לערב-בכח כל אינפורמציה בלתי נכונה, מטעה, או דו- משמעית, ולהמנע מכל התנהגות או הצהרה שיש בה ערמומיות, הטעיה, או ניצול חוסר הידע העובדתי או המקצועי של הערב-בכח.
אשר ל-RATIO שבדרישות המופנות כלפי בנק, אלה נגזרות מאופי העיסקה ונסיבותיה, ואינן שונות במהותן מהדרישות העולות מחובות תום הלב ואי הרשלנות, כפי שבוארו לעיל, בכל עיסקה אחרת. אולם. אין להתעלם מכך כי הבנקים מציגים כלפי הציבור. לצרכיהם החיוניים, עמדה של אמינות ומיומנות. יש אף להתחשב בכך שאזרחים רבים אינם מצויים אצל נבכיהם המסובכים של עיסקי הבנקאות. כפי שפרופסור שליו ציינה במאמרה הנ"ל [15], ככל שיסוד ההסתמכות של צד אחד על הצהרותיו של משנהו מודגש יותר, כן גדלות המטלות המוטלות על הצד השני. על כן, יש לבחון כל סוג התקשרות לגופו, ולגזור לפיו את אופן קיום חובות תום הלב ואי- הרשלנות. בעיסקה בין בנק לבין אזרח, אלמנט ההסתמכות של האזרח על מהימנות ומיומנות הבנק והסתמכותו. עקב כך, על הצהרות הבנק, אינם מוטלים בספק, וככל שרב ענינו של הבנק באמון הציבור, כן נרחבות חובותיו הנוצרות בעקבות הסתמכות על אותו אמון אשר בקיומו מעונין הבנק לצרכיו החיוניים.

כל האמור לעיל בדבר תום לב במשא ומתן לקראת קשירת הסכם, חל אף על האמור בסעיף 39 לחוק החוזים הנ"ל [12], המטיל חובה לנהוג בדרך המקובלת ובתום לב, לגבי קיום חיוב הנובע מחוזה, ושימוש בזכות הנובעת מחוזה. אמנם איני תמים דעים עם ב"כ המבקשת, אשר סומך יתדותיו בסעיף זה דווקא, אך אשאיר את ההכרעה בענין זה לבית-המשפט. לדעתי, כאשר המשיבה הבטיחה לערב אחד, כי אין כל מקום לדאגה בדבר גורל החוב, שכן, יש בידי המשיבה בטחונות בספיקים לכיסוי כל החוב, חלים דיני המניעות, והמשיבה מנועה מלטעון, כי אין בידיה בטחונות כדי סיפוק החוב, שכן נתקיימו כאן היסודות של מצג, הסתמכות על המצג, ושינוי לרעה של מצב המסתמך בעקבות אותו מצג.

כל זאת, בהנחה כי דברי המבקשת מדוייקים, ונושא זה יש להכריע בדיון תוך שמיעת עדים.

על-כן ניתנת רשות להתגונן. הוצאות בקשה זו בסך 750 ש"ח בצרוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום, בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה אישי בבנק

  3. חובת דיווח בנק

  4. מכתב החרגה מהבנק

  5. חובת הבנק לעדכן

  6. אי תשלום חוב לבנק

  7. חובת דיווח הבנקים

  8. חובת הבנק כלפי ערב

  9. הסכם קיבוצי בנק יהב

  10. חובת תום הלב של הבנק

  11. אחריות הבנק כלפי ערבים

  12. חובת הבנק כלפי הלקוח

  13. אסיפה כללית בנק לאומי

  14. אישור פעולה חריגה בבנק

  15. הסכם קיבוצי בנק ישראל

  16. ביטול הסדר חוב עם הבנק

  17. הסכם קיבוצי בנק לאומי

  18. חובת הבנק לפתוח חשבון

  19. הסכם קיבוצי בנק איגוד

  20. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  21. הסכם קיבוצי בנק הפועלים

  22. אוכף קטום - תביעה נגד בנק

  23. הסכם קיבוצי בנק מרכנתיל

  24. הסכם קיבוצי בנק דיסקונט

  25. בקשה לסילוק יתרת חוב בנק

  26. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  27. הסכם קיבוצי בנק אוצר החייל

  28. חובת הבנק לכבד הוראת ביטול

  29. העברת תיק השקעות מבנק לבנק

  30. הסכם קיבוצי בנק מזרחי טפחות

  31. חייב מוגבל באמצעים בנק ישראל

  32. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  33. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  34. אי הבנת הסכם עם הבנק בגלל קשיי שפה

  35. העברת תיק השקעות מבנק לבית השקעות

  36. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  37. תביעה של בנק לפירעון יתרת חוב שנצברה בחשבון עו"ש

  38. הגיע לבנק, משך כסף שם אותם במעטפה בכיס אולם הכסף נגנב בעודו בשטח הבנק

  39. טענו כי הבנק לא אפשר לקבל את דפי החשבון ומסמכים נוספים הנוגעים להתנהלות בחשבונות החברה

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון