חוזה אחיד עם ספק


מערכת היחסים המשפטית בתחום השכרת רכבים – בין לקוח ישראלי וספק ישראלי של שירותי השכרת רכבים בחו"ל – היא העומדת במוקד התביעה שלפניי; פסק-הדין עוסק בשאלת האחריות של ספק ישראלי של שירותי השכרת רכבים בחו"ל לשיבושים שאירעו בחו"ל בעת קבלת רכב על-ידי לקוח ישראלי מחברת השכרה מקומית.

הצדדים ועיקרי טענותיהם:



בחודש יולי 2012 תכננו התובע (להלן – "הלקוח") ואשתו לחגוג את חתונת הכסף שלהם בצרפת (ביחד עם בנם). הם ארגנו מהארץ את הסידורים הנדרשים ובין היתר הזמינו מהנתבעת – חברה המתמחה בארגון השכרת רכבים בחו"ל מחברות השכרה מקומיות (להלן – "הספק") – רכבים שכורים, לשתי תקופות; תקופה ראשונה: מיום 2.7.2012 ועד ליום 5.7.2012; תקופה שנייה: מיום 12.7.2012 ועד ליום 15.7.2012. ההזמנה כללה מערכת איכון עולמית (Global Positioning System) – GPS. הרכבים הוזמנו על ידי הספק עבור הלקוח באמצעות חברת ההשכרה המקומית יורופקאר (להלן – "הספק המקומי").




שיבושים בקבלת השירות הובילו את הלקוח להגיש תביעה כנגד הספק:


שיבוש במהלך תקופת השכירות הראשונה: הלקוח מאשר שהוא קיבל מערכת GPS ניידת (שאינה מערכת מובנית ברכב). עם זאת, נטען שהמערכת לא הייתה תקינה והשימוש במערכת כאמור הסב לו הוצאות מיותרות ע"ס כולל של 30 אירו בשל הצורך לשאת בתשלום דמי מעבר בכבישים. רק לאחר שעה של שימוש במערכת הסתבר ללקוח שברכב קיימת מערכת GPS מובנית. הוא החל לעשות שימוש במערכת המובנית ומכאן ואילך אין ללקוח תלונות המתייחסות לתקופת השכירות הראשונה.

שיבוש במהלך תקופת השכירות השנייה: הזמנת הלקוח כללה רכב עם מערכת GPS. כאשר הגיע הלקוח לסניף הספק המקומי לאסוף את הרכב (לא צוין מה השעה המדויקת בה הגיע הלקוח לסניף, אולם צוין שהוא יצא מהמלון אל עבר סניף הספק המקומי בשעה 09:30) הסתבר שברכב אין מערכת GPS – לא מערכת מובנית ואף לא מערכת ניידת. בשעה 13:00 יצר הלקוח קשר טלפוני עם הספק. הספק הציע ללקוח שתי חלופות: האחת – רכישה עצמאית של מערכת GPS ניידת, כאשר לאחר מכן יתקבל החזר כספי; השנייה – נסיעה לסניף אחר של הספק המקומי, מרוחק יותר – ליד שדה התעופה שארל דה-גול, על מנת לאסוף משם רכב עם מערכת GPS. הלקוח בחר באפשרות השנייה. בסופו של יום הוא קיבל רכב עם מערכת GPS, אולם הנסיעה לסניף הספק המקומי בסמוך לשדה התעופה והחזרה למלון נמשכו זמן רב (מהשעה 14:00 ועד לשעה 18:30 לערך), בשל עומסי תנועה, ולמעשה הלקוח איבד יום שלם שאמור היה להיות מיועד לטיול. הנסיעה לשדה התעופה שארל דה-גול עלתה 33 אירו.


הלקוח מבקש להעניק לו פיצוי ".... מעבר לתשלום על המונית פיצוי על כל עגמת הנפש".

הוא מוסיף ומציין בכתב התביעה: "האם זה נראה לכם סביר לקוח ישוטט יום שלם ויתקע עד ערבו של היום בשביל לקחת רכב שהוזמן לפי ההגדרות שנקבעו בהזמנה".

כמו כן מדגיש הלקוח בכתב התביעה: "לפי מיטב הבנתי, אין לכם שליטה ממשית על מה שמבצעים או יכולים לבצע משרדי ההשכרה בחו"ל, אין קשר בין הזמנה של מרכיב מסוים למה שקורה בפועל".

הלקוח העמיד את הפיצוי שהוא מבקש לפסוק לטובתו ע"ס כולל של 3,000 ₪.



הספק טוען להיעדר יריבות בינו לבין הלקוח. לדידו – הוא משמש מתווך בלבד בין לקוחותיו לבין חברות השכרת רכבים בחו"ל. הספק טוען שאין לו צי רכבים, לא בארץ ולא בחו"ל, כאשר בשובר ההזמנה מצוין בבירור מהם מעמדו ותפקידו. הספק מדגיש שהוא בחר חברת השכרת רכבים איכותית וקיבל את אישורה – בכתב – להזמנה שבוצעה, לרבות בכל הקשור למכשיר הניווט שאמור היה להימצא ברכבים. הספק מדגיש שבמעמד קבלת הרכב מהספק המקומי נדרש הלקוח לחתום על הסכם התקשרות בינו לבין הספק המקומי. נטען שבהתאם להסכם ההתקשרות בין הלקוח לבין הספק, לאחר ביצוע ההזמנה על ידי הספק ולאחר שהתובע חותם בחו"ל על הסכם אל מול הספק המקומי, הספק אינו אחרי להתנהלות הספק המקומי.


בכל הקשור לתקופת השכירות הראשונה, מדגיש הספק את העובדה שבסופו של יום ברכב שקיבל הלקוח הייתה מערכת GPS מובנית אשר שימשה אותו.

אשר לתקופת השכירות השנייה – הספק תרגם לשפה הצרפתית את תלונת הלקוח ודאג להעביר את התלונה לספק המקומי, אשר מצדו התנצל על העובדה שהרכב שהמתין ללקוח לא כלל מערכת GPS, ואף הציע להעניק ללקוח פיצוי ע"ס 97 אירו, סכום המשקף החזר של עלות הנסיעה במונית וכן החזר יחסי של התמורה ששולמה, בשיעור של יום שכירות.
דיון והכרעה:



בחינת זכאות הלקוח לפיצוי בגין האירועים המתוארים בכתב התביעה מחייבת קביעה של היקף האחריות המוטלת על הספק – תאגיד ישראלי – בגין שיבושים ותקלות שאירעו בחו"ל בעת קבלת רכב מהספק המקומי או בגין שיבושים ותקלות שאירעו במהלך תקופת השכירות והשימוש ברכב.


הספק – אשר מבקש לטעון להיעדר יריבות והיעדר אחריות – נסמך בעיקרם של דברים על פסקי דין מתחום התיירות הדנים באחריות של סוכני נסיעות וספקי שירותי תיירות. הפסיקה בסוגיה כאמור – אשר בעבר לא הייתה אחידה – נבחנה באופן מקיף על ידי בית הדין לחוזים אחידים בירושלים במסגרת חא (י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009) (להלן – "פרשת דיזינהויז"), שם הגדיר בית הדין את מעמדה המשפטי של סוכנות הנסיעות והיקף אחריותה [ראו בעיקר סעיפים 14, 16, 18 ו – 56 לפסק-הדין], כאשר פסק-הדין מתייחס גם למעמדו המשפטי והיקף אחריותו של ספק שירותי תיירות.
לענייננו רלבנטיות קביעותיו הבאות של בית-הדין:

* "המבקשת" בציטוטים להן מפסק-הדין היא סוכנות הנסיעות.

(א) "המודל העסקי שאומץ על ידי המבקשת אומנם חורג מגדר "תיווך" או "שליחות" גרידא, אולם אין הוא עולה לכדי נכונות להפוך לספק השירותים" [סעיף 16 לפסק-הדין, עמ' 14];


(ב) "אין אנו סבורים ..... כי ניתן לקבוע שדינה של המבקשת הוא כשל קבלן המספק את שירותי התיירות שהזמין הלקוח, ונושא באחריות מלאה לכך שהלקוח יקבל את שהזמין" [סעיף 16 לפסק הדין, עמ' 14];

(ג) "הקונסטרוקציה המשפטית הנראית הולמת את מרבית המצבים היא של חוזה לטובת אדם שלישי, על פיו ספק השירותים מחויב הן כלפי סוכנות הנסיעות (שהתחייבה לשלם לו) והן כלפי הלקוח (שהמבקשת הורתה לספק להעניק לו את השירות) במתן השירות, כנגד ההתחייבות שהמבקשת נטלה כלפיו.

....... מכל מקום, אף לעניין זה אין לומר כי המבקשת יוצאת מהתמונה מרגע שהיא יוצרת את החבות המשפטית של ספק השירות כלפי הלקוח, אלא רק שבכך היא מממשת חבות מרכזית שלה על פי הסכם ההזמנה. המהלך השני בביצוע ההזמנה הוא מתן השירות ללקוח על ידי ספק השירות. בשלב זה תפקידה של המבקשת הוא אומנם משני, אולם לא חסר נפקות משפטית. מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים.

ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם)" [סעיף 18 לפסק הדין, עמ' 18];

(ד) "המבקשת אחראית כלפי הלקוח לעצם אספקת השירות שהוזמן דרכה (גם אם לא לליקויים שנפלו בביצועו שלא באשמתה)" [סעיף 56 לפסק הדין, עמ' 43].



בית המשפט אפוא אינו רואה בסוכנות הנסיעות משום "מתווך" בלבד, וממילא אין לראות בספק שירותי תיירות (ספק האחראי לאספקת חדרים בבתי המלון) משום "מתווך". הספק – בענייננו (ספק ישראלי של שירותי השכרת רכבים בחו"ל) – שקול לספק שירותי תיירות, ואין מקום להשוותו לסוכנות הנסיעות (לא אחת מתבצעות עסקאות להשכרת כלי רכב בדרך של פנייה של לקוח אל סוכנות נסיעות, אשר פונה אל ספקים ישראלים של השכרת כלי רכב לצורך הזמנת שירותים כאמור עבור הלקוח).




הספק – כעולה משמו – נדרש לספק (לרבות באמצעות צדדים שלישיים) לרשות הלקוח את השירותים שהוא התחייב לספק. מעצם היותו של הספק תאגיד ישראלי, הרוכש בעצמו את השירותים מגורמים אחרים (חברות מקומיות להשכרת כלי רכב), ברי שהוא נוטל לעצמו אחריות גם ביחס לנושאים המצויים מחוץ לתחום שליטתו הישירה וכנגזר מכך יש להניח שהוא מתמחר את שירותיו באופן המפצה אותו על העלות הגבוהה הכרוכה ביצירת אחריות כזו.


טרם שהוא רוכש את השירותים מגורמי חוץ ומוכר אותם ללקוחות בישראל הוא נדרש להבטיח שבחר בגורמים המעניקים שירותים ברמה הנדרשת, עומדים בתקנים ובדרישות שהספק התחייב להם כלפי הלקוחות בארץ, בעלי מוניטין ויכולת לעמוד בהתחייבות שהם נוטלים על עצמם, בעלי תודעת שירות מתאימה וכיוב'.

מובן שתקלות עשויות להתרחש. יש להניח שבמערכת היחסים החוזית בין הספק (הישראלי) לבין נותני השירותים הזרים (בענייננו – הספק המקומי) הוסדרו גם זכויותיו של הספק לפיצוי מתאים בנסיבות בהן נותני השירותים בחו"ל התרשלו כלפי הלקוחות הישראלים שהספק הפנה אליהם.

הכתובת של הספק (הישראלי) להעלאת טענות ביחס לשירות שסופק בפועל בחו"ל על ידי נותן השירות היא נותן השירות המסוים בחו"ל. הכתובת של הלקוחות (הישראלים) להעלאת טענות ביחס לשירות שקיבלו מנותן השירותים בחו"ל היא הספק (הישראלי). קביעה משפטית אחרת – המפנה את הלקוח הישראלי להעלות את טענותיו בפני הספק הזר (בענייננו, הספק המקומי) – פירושה הותרת הלקוח הישראלי ללא מענה משפטי מספק, שהרי אין להניח שהלקוח הישראלי יידע ויוכל למצות את זכויותיו המשפטיות, כאשר הדבר כרוך בניהול הליך משפטי בערכאה זרה בחו"ל.
שיקולי מדיניות משפטית מחייבים אף הם להכיר באחריות הספק לעמוד בהתחייבויותיו כלפי הצרכנים – גם כאשר מדובר בשירות המסופק בפועל מחוץ לתחומי המדינה ועל ידי נותני שירותים זרים. לספק יש כוח מיקוח, באמצעותו הוא יכול להבטיח מתן שירות ראוי, ובמידת הצורך הוא יכול להחליף נותן שירות אחד בנותן שירות מקצועי יותר, הוא יכול לדרוש השבה כספית במקום בו לא סופקו שירותים ברמה נאותה, להימנע מהעברת כספים בפועל או ליתן הודעת קיזוז, במקום בו נמנע נותן השירות הזר לספק שירות נאות. כוח צרכני כאמור אינו נתון ללקוח הישראלי היחיד.

מהצד שכנגד, ברי שאין להטיל על הספק אחריות לשיבושים ותקלות – גם אם מדובר בתקלות ושיבושים משמעותיים – כאשר הם נובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם (הכוונה לתקלות ושיבושים חריגים במיוחד, בעיקרם של דברים – חיצוניים לפעילות השוטפת של הספקים המקומיים), אלא אם יוכח שבגין התקלות והשיבושים לא היה זכאי נותן השירותים הזר לתשלום והספק ממילא לא העביר אליו את התמורה המוסכמת, כולה או חלקה– כאשר מדובר בתנאים מצטברים (במצב דברים כאמור יהיה זכאי הלקוח להחזר כספי).

חוזה ההתקשרות בין הספק ללקוח הוא חוזה אחיד. בשים לב לאמור לעיל ולמערכת היחסים המהותית בין הספק ללקוח, הסעיף בחוזה ההתקשרות בין הספק ללקוח – לפיו "תפקידה של אופרן הוא לקשר בין השוכר לבין ספק הרכב" וכי "בעת לקיחת הרכב יחתום השוכר על חוזה התקשרות חדש עם ספק הרכב, וברגע זה הסתיים חלקה של אופרן בקשר עם השוכר" – הינו תנאי מקפח בחוזה, כאמור בסעיף 4(1) לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 (להלן – "חוק החוזים האחידים"), בהיותו: "תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי". בשים לב לסמכות הנתונה לבית המשפט, כאמור בסעיף 3 לחוק החוזים האחידים, אני קובע שהסעיף כאמור בטל, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

מעבר לאמור, עצם החתימה של הלקוח על הסכם התקשרות עם הספק המקומי אינו שולל אחריות של הספק. ההסכם עם הספק המקומי נועד, בעיקרם של דברים, להבטיח את זכויות הספק המקומי במצבים של נזקים לרכב, השבה של הרכב באיחור, ללא דלק וכיוב'.



בכל הקשור לאחריותו של ספק שירותי תיירות (להבדיל מאחריותה של סוכנות נסיעות) על שיבושים ותקלות שאירעו באספקת השירותים בחו"ל, קבעתי בפסק-דין שניתן על ידי ב-ת"ק (ת"א) 14887-08-12 קולט קועד נ' השטיח המעופף בע"מ (7.2.2013) כדלקמן:


"ניתן לסכם ולקבוע, כי במערכת יחסים משולשת בענף התיירות, הכוללת לקוח, סוכנות נסיעות וספק – בכל הקשור לשלב ביצוע ההזמנה, אחריותה של סוכנות הנסיעות מתמקדת בהעברת מידע בין הלקוח והספק ובתלונות שיש ללקוח אל מול הספק;
תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שיבושים או תקלות המהווים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם (הכוונה לתקלות ושיבושים חריגים במיוחד, בעיקרם של דברים – חיצוניים לפעילות השוטפת של בית המלון), אלא אם יוכח שבגין התקלות והשיבושים לא היה זכאי נותן השירותים הזר לתשלום והספק ממילא לא העביר אליו את התמורה המוסכמת, כולה או חלקה– כאשר מדובר בתנאים מצטברים" (סעיף 11 לפסק-הדין).

קביעה כאמור יפה גם לענייננו, בכל הקשור לאחריותו של ספק ישראלי של שירותי השכרת רכבים בחו"ל לשיבושים שאירעו בחו"ל בעת קבלת רכב על-ידי לקוח ישראלי מחברת השכרה מקומית.

ראו לעניין זה גם ת"ק (י-ם) 4184/06 אהרון ופרחיה ברודנר נ' קשר רנט א קאר בע"מ (17.1.2007); ת"ק (פ"ת) 3188/06 ד"ר קליר נעמי ז'אן ברקאי נ' אופיר טורס בע"מ (18.2.2007); השוו: ת"ק (ת"א) 4382-10-07 עודד מלינק נ' אופרן הולידיי אוטו (1997) בע"מ (22.5.2009) (פסק-הדין ניתן לפני שפורסם פסק-הדין בפרשת דיזינהויז).



טענות הלקוח בכל הקשור לתקופת השכירות הראשונה:


בשים לב לאופי וטיב מערכת היחסים המשפטית שבין הלקוח לספק (אשר פועל לספק ללקוח שירות במדינה זרה, כאשר מקום מושבו של הספק הוא בישראל והוא אינו מספק אישית את השירות), ברי שאין להטיל על הספק אחריות לכל מעשה ומחדל המצוי בתחום אחריות נותן השירות הזר. כך, אין להטיל על הספק אחריות כלפי הלקוח בגין תקלות או שיבושים המהווים זוטות [סעיף 4 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], המוחל על מערכת היחסים החוזית מכוח עקרון תום הלב שבסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1793); סעיף 4 לתזכיר חוק דיני ממונות לפיו "לא תוגש תובענה בשלב מעשה קל ערך שאדם סביר לא היה מלין עליו"; פרשת דיזינהויז, סעיף 38 לפסק הדין, עמ' 32]. מובן שהבחינה האם מדובר בתקלה או שיבוש המהווים זוטות תיבחן לפי אמות מידה אובייקטיביות.

שיבוש באספקת השירות המתבטא בבזבוז של שעה, כל זאת בעקבות תקלה נטענת במערכת GPS ניידת, אשר נמצא לה פתרון מניח את הדעת בזמן אמת (הסתבר שברכב הייתה מערכת GPS מובנית), מהווה למעשה זוטות, באופן שמצב דברים כאמור אינו מזכה את הלקוח בפיצוי כלשהו (מעבר לאמור, לא הוכח שמערכת ה – GPS הניידת לא הייתה תקינה ושהמקור לתקלה אינו שימוש לא נכון במערכת), גם אם נגרם ללקוח נזק ממון, ששיעורו לא גבוה (מעבר לאמור, שיעור הנזק הנטען לא הוכח).

אני קובע אפוא שהתובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו המתייחס לתקופת השכירות הראשונה.



טענות הלקוח בכל הקשור לתקופת השכירות השנייה:


הלקוח הדגיש את החשיבות שהייתה נודעת מבחינתו לביצוע עסקת השכרת רכב הכוללת מערכת GPS. הלקוח העיד: "לקחתי את הבן שלי בן 24 לטיול כי אני לא יודע לנווט, מעולם לא נהגתי באירופה" (עמ' 1, ש' 16). איני מקבל את טענת הספק לפיה: "רכב חיכה לו. הג'י.פי.אס הוא לא חלק מהרכב ...." (עמ' 2, ש' 6 – 7). קבלת מערכת GPS מהווה חלק בלתי נפרד מעסקת השכרת הרכב. אין מדובר באביזר שהוא בגדר מותרות או אביזר המשדרג את הרכב מבחינת החזות. הרכב אומנם נוסע גם ללא אותה מערכת ניווט שהוזמנה, אולם בהיעדרה של מערכת כאמור עשוי הלקוח – שאינו מתמצא בכבישים במדינה הזרה – לטעות בדרך ולא הגיע למחוז חפצו בתוך פרק זמן סביר.

העסקה בין הספק ללקוח מהווה התחייבות של הספק להסדיר עבור הלקוח, במקום ובזמן שנקבעו, רכב עם מערכת GPS. העובדה שלא סופק ללקוח רכב עם מערכת GPS במועד ובזמן שנקבעו מהווה הפרה של הסכם ההתקשרות בין הספק ללקוח. יצוין, כי במועד כאמור – טרם החתימה על הסכם עם הספק המקומי (עמ' 1, ש' 12 – 13) – ממילא מוטלת אחריות על הספק.

הלקוח הסביר מדוע הוא יצר קשר עם הנתבעת בשעה מאוחרת יחסית (בשעה 13:00, בהתאם למצוין בכתב התביעה; בדיון ציין הלקוח שהוא הגיע למלון בשעה 11:30 ואז יצר קשר טלפוני עם הספק) (לא היה ברשותו טלפון נייד והוא נאלץ לחזור למלון על מנת ליצור קשר טלפוני עם הספק; עמ' 2, ש' 27– 28). אני סבור שהלקוח יכול היה לעשות מאמץ ליצור קשר בשלב מוקדם יותר עם הספק, ובכך לצמצם במידת מה את העיכוב בקבלת רכב עם מערכת GPS. עם זאת, גם אם היה הלקוח פועל באופן כאמור, לא ניתן היה למנוע את הנזק לחלוטין ולא ניתן היה לקיים את תוכנית הטיולים באופן מסודר.



שיעור הפיצוי:


הלקוח זכאי לתבוע פיצוי הן בגין נזקיו הישירים (פיצויים בגין נזקי ממון) והן בגין נזקים לא ממוניים, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – "חוק התרופות"), כל זאת בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ו"בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". בעסקאות שעניינן שירותי הנאה (להבדיל מעסקאות מסחריות) מרכיב הנזק שאינו ממוני עשוי להיות משמעותי. לעיתים עשוי להיות הנזק הלא ממוני להיות גבוה משיעור הנזק הממוני או אף משיעור העסקה. כל עניין נבחן לגופם של דברים ובהתאם לנסיבותיו, כאשר מנגד מוטלת על הלקוח – הנפגע – החובה לפעול להקטנת נזקיו, כאמור בהוראת סעיף 14 לחוק התרופות [ראו ת"א (מחוזי ת"א) 1286/08 אביגזר מאיר ו-367 נוספים נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ (17.5.2011) (סעיף 27 לפסק הדין; ראו האסמכתאות המובאות שם)].

בענייננו, לאחר בחינת טענות הלקוח – אשר לא נסתרו – בשים לב לעוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לו, כמו גם לעובדה שתוכנית הטיול המתייחסת ליום השכירות הראשון (במהלך תקופת השכירות השנייה) השתבשה, אי הנעימות וחוסר ההנאה מהרכב המוזמן במהלך יום השכירות הראשון, מצאתי מקום להעמיד את שיעור הפיצוי המגיע ללקוח ע"ס של 1,000 ₪.

בעת קביעת שיעור הפיצוי נתתי דעתי לעובדה שהלקוח הגיע לבין המלון כשהוא מצויד ברכב עם מערכת GPS בשעה 18:30 לערך (במקום בשעה 09:00) מהווה למעשה אובדן יום של שימוש ברכב, וכתוצאה מכך – אובדן של יום טיולים ושיבוש תוכנית הטיולים (הלקוח העיד שכתוצאה מהעיכוב בקבלת הרכב הוא נאלץ לשנות את תוכניותיו ולהישאר בעיר, אותה הוא תכנן לעזוב באותו היום (עמ' 1, ש' 20 – 21), כאשר הוא נאלץ לשאת בתשלום עבור לילה נוסף במלון (איני פוסק פיצוי בגין העלות הנוספת, כבר מהטעם שלא נטען וממילא לא הוכח מהי העלות הנוספת). כמו כן, הבאתי בחשבון את עלות הנסיעה במונית לסניף הספק המקומי ליד שדה התעופה שארל דה-גול. בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של העניין, פיצוי הולם ללקוח אינו יכול להסתכם בשיעור התמורה ששילם הלקוח לספק בגין יום השכירות הראשון (ע"ס 64 אירו) ועלות הנסיעה במונית לסניף המרוחק (ע"ס 33 אירו) לצורך איסוף רכב הכולל מערכת של GPS, שהרי פיצוי כאמור אינו משקף את הנזק המלא שנגרם ללקוח, המתבטא בעיקר בעוגמת נפש, אובדן הנאה ושיבוש תוכנית הטיולים. אני מביא בחשבון את העובדה שהלקוח יכול היה ליצור קשר טלפונית במועד מוקדם יותר עם הספק וכן את העובדה שהספק פעל באופן ענייני וביעילות למציאת פתרון, בתוך פרק זמן סביר יחסית.



על כן – התביעה מתקבלת, באופן שעל הספק (הנתבעת) לשלם ללקוח (התובע) בתוך 30 יום סך של 1,000 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ע"ס 50 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 500 ₪.


זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה אחיד

  2. חוזה אחיד קבלן

  3. חוזה אחיד מקפח

  4. חוזה אחיד מכרז

  5. חוזה אחיד הגדרה

  6. אישור חוזה אחיד

  7. תקנון חוזה אחיד

  8. חוזה אחיד ומקפח

  9. שינוי חוזה אחיד

  10. חוזה אחיד עם ספק

  11. פרשנות חוזה אחיד

  12. חוזים אחידים קבלן

  13. ייצוגית חוזה אחיד

  14. חוזה אחיד דיזנהויז

  15. חוזה אחיד משא ומתן

  16. חוזה אחיד חדר כושר

  17. חוזה אחיד בית אבות

  18. חוזים אחידים שאושרו

  19. חוזה אחיד תנאי מקפח

  20. חוזה אחיד קבלן משנה

  21. חוזה אחיד השכרת רכב

  22. חוזה אחיד דיני חוזים

  23. חוזה אחיד תקנון חברה

  24. חוזה אחיד השכרת דירה

  25. חוזה אחיד חוק החוזים

  26. תנאים לקיום חוזה אחיד

  27. חוזה אחיד גודל אותיות

  28. חוזה אחיד במשפט העברי

  29. חוזה עבודה כחוזה אחיד

  30. חוזה אחיד להשכרת דירה

  31. חוזה אחיד גודל האותיות

  32. חוזה אחיד תביעה ייצוגית

  33. חוזים אחידים שיכון ופיתוח

  34. סעיף 2 לחוק החוזים האחידים

  35. ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד

  36. שינוי תנאי מקפח בחוזה אחיד

  37. תנאי מקפח בחוזה אחיד סמכות מקומית

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון