חופשה ללא תשלום חוק

1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט אזולאי - דן יחיד; תב"ע מה/411 - 0) לפיו חויב המוסד לביטוח לאומי לשלם למשיבה דמי לידה "כאילו עבדה במשרה מלאה בשנת השבתון".

2. העובדות אינן שנויות במחלוקת והריהן:
א) המשיבה, מורה לפי מקצועה, היתה בשבתון בשנת הלימודים תשמ"ה מכוח חברותה בקרן ההשתלמות למורים;
ב) בתקופת השבתון יצאה לחופשה ללא תשלום בהסכמת משרד החינוך והתרבות;
ג) בשנת השבתון עבדה המשיבה בבית-הספר שש שעות בשבוע;
ד) ב-24.4.1985 ילדה המשיבה;
ה) דמי הלידה ששולמו לה חושבו על בסיס שכרה לפי שש שעות שבועיות.


3. המחלוקת בין הצדדים נסבה על הבסיס לפיו יש לחשב את דמי הלידה. טענת המוסד היתה, שיש להחיל את הוראות הסעיפים 100 ו-101 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ואילו המשיבה גרסה שעניינה נופל לתחום ההוראה שהתקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), התשי"ד-1954 (להלן - התקנות בדבר אמהות), לפיה יש לחשב את דמי הלידה על בסיס שכרה במשרה מלאה.

4. הכלל, לפי הסעיפים 100 ו-101 לחוק הביטוח הלאומי הוא, ש"דמי הלידה ליום הם שלשה רבעים משכר העבודה הרגיל של המבוטחת..." (סעיף 100 (א) לחוק) וששכר העבודה הרגיל "הוא הסכום היוצא מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים". "הכנסה" בעובדת, היא "ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח...
" (סעיף 101 (א), (ב) לחוק הביטוח הלאומי).
תקנה 2 לתקנות בדבר אמהות עניינה "חישוב שכר העבודה הרגיל". להלן תקנת משנה (ב) בה עסקינן:

"(ב) לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א) מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל. לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המשוער וחלוקתו לתשעים, ובלבד ששכר עבודתה הרגיל לא יעלה על השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה מלוא השכר כאמור בתקנת משנה(א). 'השכר המשוער' לעניין תקנת משנה זאת - הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום עבודה המשתלם למבוטחת ברבע השנה האמור, במספר הימים שבהם לא עבדה מסיבות האמורות".

5. תקנה 2 (ב) מורה, איפוא, כיצד לחשב את הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, כאשר מפאת הסיבות המנויות בתקנת המשנה "או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה" נבצר ממנה לקבל את מלוא השכר. הכוונה היא למנוע קיפוח בגובה דמי הלידה במקרה של הכנסה לא מלאה ברבע השנה הקובע מפאת עבודה לא מלאה, וזאת בגלל מצבים ש"נכפו" על העובדת, כגון מחלה. תאונה, ימי אבל, וכו'.
המכנה המשותף למצבים אלה ול"חופשה" הוא מסתמא בכך, שהחופשה לה התכוונו באה אף היא מ"סיבה שאינה תלויה בה".

6. בית-הדין קמא חרץ את הדין לטובת המשיבה, בפוסקו ש"אין כל סיבה שלא לקבוע שהתובעת היתה, בשנת השבתון, במצב של חופשה חלקית מעבודתה, היינו עבודה בהיקף של שש שעות שבועיות ובחופשה לגבי יתר חלקי המשרה".


7. נימוקי הערעור היו, כי בית-הדין האזורי שגה בהתעלמו מהמטרה הבסיסית של דמי הלידה המשתקפת גם בסעיף 97 ובסעיף 102(2) לחוק הביטוח הלאומי, והיא לשמש תחליף להכנסת היולדת מעבודה, בעת חופשת הלידה המגיעה לה כחוק. דמי הלידה שנפסקו על-ידי בית-הדין האזורי גבוהים בהרבה משכר העבודה שהיתה מקבלת המשיבה אלמלא ילדה.

ועוד: בית-הדין טעה בקובעו כי המשיבה היתה בחופשה בשנת השבתון וכי המושג חופשה בתקנה 2(ב) כולל חופשה ללא תשלום, וממילא שגה בית-הדין בהטילו על המקרה את התקנה הנ"ל.
להלן לשונם של הסעיפים 97 ו-102 (2) שהוזכרו בהודעת הערעור:
"97. המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה לפי סימן זה בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.
102. השר רשאי לקבוע בתקנות - (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 101 לא ישקף נאמנה אח שכר העבודה הרגיל של המבוטחת".

8. בעת הדיון בערעור חזרה באת-כוח המוסד על נימוקי הערעור והעירה הערה שנראתה, על פניה, כסותרת את טיעונה. לפי ההערה, אלמלא עבדה המשיבה בתקופת השבתון (שש שעות שבועיות) היתה זכאית לדמי לידה גבוהים יותר, מחושבים לפי שכרה המלא.

9. משנתבקשה להבהיר את דבריה הסבירה הפרקליטה המלומדת, שהמשיבה היתה זוכה לדמי לידה גבוהים יותר אלמלא עבדה, שכן עד ה-1.9.1984 (יום תחילת השבתון) צברה תקופת אכשרה מספקת - לעניין סעיף 98 (א) (1) לחוק - כדי לזכות בדמי לידה על בסיס שכרה המלא, ללא כל זיקה לתקנה 2(ב) לתקנות. התקנה אינה חלה ממילא, טענה הטוענת, מאחר שה"חופשה" הנזכרת בתקנה היא חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, "חופשה שנכפית הן על המעביד החייב לתיתה והן על העובד החייב לקבלה".
ואילו חופשה ללא תשלום ניתנת לעובד(ת) לפי בקשתו(ה) ואין לומר שהיא באה "מסיבה שאינה תלויה בה" כלשון התקנה.
בעניין שלפנינו אין צורך להתייחס לשאלה, אם חופשה שנתית הינה חופשה "נכפית", הן או לא.

10. המושג "חופשה ללא תשלום" זכה לבירור מקיף בדב"ע לא/20 - 0 [1]. בסעיף 28 לפסק-הדין (שם [1], בע' 45-44) נדונה טענת המוסד, כי "תשלום דמי לידה בא להבטיח לעובדת את רציפות השתכרותה..." (ההדגשה נוספה). הטענה נתקבלה, ובית-הדין עמד על משמעותה תוך שהתחקה אחרי "המטרה העיקרית של דמי לידה", וכך אמר:

"...עוברת בחופשה ללא תשלום שנעדרה מעבודתה במשך ל שלושה החודשים שלפני היום הקובע. לא תקבל דמי לידה; באשר שכרה הממוצע הוא אפס; אם חזרה העובדת לעבודה, ועבדה חודש משלושה החודשים - דמי הלידה יהיו למעשה, שני שליש (צ"ל שליש אחד) מהשיעור המלא; ואט חזרה לעבודה שלושה חודשים לפני התאריך הקובע - תזכה במלוא דמי הלידה..." (שם [1], בע' 45, סעיף 29).

11. הפועל היוצא הוא, שאלמלא עבדה המשיבה שש שעות שבועיות בשנת שבתון, לא היתה זוכה לדמי לירה כלל, וזאת בניגוד לאמור בסעיפים 8 ו-9 דלעיל. עמדה אמנם לרשותה תקופת אכשרה מספקת, היות ושולמו עבורה "דמי ביטוח בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע" (סעיף 98(א) (1)), אך אם לא השתכרה מאומה מ-1.9.1984 עד יום הלידה (24.4.1985) לא היה בנמצא - ברבע השנה שקדם ליום הקובע - "שכר עבורה רגיל" כתשתית לחישוב דמי הלידה (סעיף 101(א)).

12. תקנה 2(ב) לתקנות לא יכלה להושיע את המשיבה, שהרי לא למצב של "חופשה" מעין זו (חופשה ללא תשלום במשך שנה) נועדה התקנה, כי אם למצבים בהם מפאת כורח או אילוץ אין המבוטחת משתכרת את "מלוא השכר" ברבע השנה הרלבנטי.
מהגדרת "השכר הממוצע" שבסיפה לתקנת המשנה למדים, שהמדובר ב"מספר ימים (ש)בהם לא עבדה מהסיבות האמורות" (ההדגשות נוספו).
במאמר מוסגר ולמען השלמות יצוין, שהוראות סעיף 98(ב)(3) מוסיפות על דרך הפיקציה, שני חודשים למניין החודשים בעדם שולמו דמי ביטוח ("...יראו...
כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום").
דא עקא שתגבורת" זו אינה מעלה ואינה מורידה, מאחר שאין בכוחה להדביק את רבע השנה המכריע, שנותר מיותם מ"שכר עבודה רגיל".
משעברה המשיבה שש שעות לשבוע במשך רבע השנה הנ"ל, קם והיה "שכר עבודה רגיל" ששימש בסיס לחישוב דמי הלידה.

13. ולבסוף: תיקון החוק מס' 58 (ס"ח 1166, התשמ"ו, ע' 64) שינה את המצב המשפטי החל מיום 1.4.1986. על המקרה דנן חל המצב הקודם.

14. הערעור מתקבל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חופשה ללא תשלום צבא

  2. חופשה ללא תשלום חוק

  3. חופשה ללא תשלום ותק

  4. שנת חופשה ללא תשלום

  5. חופשה ללא תשלום לידה

  6. נוהל חופשה ללא תשלום

  7. חופשה ללא תשלום אבטלה

  8. חופשה ללא תשלום משטרה

  9. חופשה ללא תשלום מורים

  10. חופשה ללא תשלום מטפלת

  11. חופשה ללא תשלום חתונה

  12. חופשה ללא תשלום בכפייה

  13. חופשה ללא תשלום מעבודה

  14. חופשה ללא תשלום בהסכמה

  15. חופשה ללא תשלום עובד זר

  16. חופשה ללא תשלום פיטורין

  17. חופשה ללא תשלום פיצויים

  18. חופשה ללא תשלום עקב מחלה

  19. מחלה בעת חופשה ללא תשלום

  20. חופשה ללא תשלום קרן פנסיה

  21. חופשה ללא תשלום עובד קבוע

  22. חופשה ללא תשלום עובד שעתי

  23. חופשה ללא תשלום דמי אבטלה

  24. חופשה ללא תשלום עובד מדינה

  25. חופשה ללא תשלום בזמן הריון

  26. חופשה ללא תשלום ודמי אבטלה

  27. חופשה ללא תשלום לפני הלידה

  28. חופשה ללא תשלום תנאי עבודה

  29. חופשה ללא תשלום דיני עבודה

  30. עבודה בזמן חופשה ללא תשלום

  31. חופשה ללא תשלום עובדי הוראה

  32. חופשה ללא תשלום עובדי מדינה

  33. חופשה ללא תשלום ביטוח לאומי

  34. זכויות בזמן חופשה ללא תשלום

  35. חופשה ללא תשלום משרד החינוך

  36. תנאים לקבלת חופשה ללא תשלום

  37. חופשה ללא תשלום משרד הבריאות

  38. חופשה ללא תשלום שירות המדינה

  39. חופשה ללא תשלום במהלך ההריון

  40. חופשה ללא תשלום זכויות העובד

  41. חופשה ללא תשלום ביוזמת המעביד

  42. חופשה ללא תשלום רשויות מקומיות

  43. חופשה ללא תשלום חוק עבודת נשים

  44. חזרה לעבודה לאחר חופשה ללא תשלום

  45. חופשה ללא תשלום בקשה לעבודה פרטית

  46. חופשה ללא תשלום נציבות שירות המדינה

  47. חופשה ללא תשלום לאחר לידה משרד החינוך

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון