חידוש היתר לשימוש חורג


לפני עתירה כנגד החלטת המשיבה 1, הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא (להלן: הועדה המקומית) לחידוש תוקף היתר לשימוש חורג שניתן למשיבה 2, חברת חשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל), לצורך בניית תחנת משנה (להלן: ההיתר) על חלק מחלקה 63 שבגוש 7502 ברחוב עתיר ידע בכפר סבא (להלן: השטח).

העותרת, בעלת מבנה משרדים בסמוך לשטח לגביו ניתן ההיתר, טוענת כי חידוש תוקף ההיתר נעשה בחוסר סמכות ושלא כדין.

1. רקע כללי
מבנה המשרדים של העותרת ממוקם במרחק של כ- 50-60 מ' מהשטח נשוא ההיתר. תחנת המשנה נשוא ההיתר אמורה להוות חלופה לתחנת משנה ניידת הקיימת כיום בסמוך לשטח נשוא ההיתר. על נחיצות תחנת המשנה לצורך אספקת חשמל בכפר סבא והערים הסמוכות, נכתב בתזכיר מאת חברת החשמל למינהל נכסים ורישוי ארצי מיום 19.3.08 (נספח א' לתדובת חברת החשמל) כדלקמן:

"אספקת החשמל הנוכחית למרחב מזרח רעננה הכולל את הערים כפר סבא, טייבה ויישובים סמוכים, מושתת כיום על תחמ"ש ארעיות וניידות שהוקמו במסגרת תוכנית חירום בחברת החשמל...
אזור רעננה-הרצליה... מתאפיין זה שנים רבות בצריכה הביתית הממוצעת הגבוהה ביותר בארץ...
קצב פיתוח התחמ"ש המזינות את האזור (כולל תחמ"ש ארעיות שהוצבו במסגרת תוכניות חירום קודמות) אינו מצליח להדביק את קצב גידול הביקוש..., וכתוצאה מכך נרשמו בתחמ"ש המזינות את האזור העמסות חריגות הגדלות והולכות אשר פוגעות באמינות אספקת החשמל לצרכנים.
מצבה הנוכחי של מערכת ההשנאה אינו מאפשר מתן חיבורים נוספים לצרכנים חדשים והגדלות חיבורים לצרכנות קיימת בהיקפים הנדרשים לאזור מתפתח זה..."

מתוכנית הפיתוח של חברת החשמל (נספח ב' לתגובת חברת החשמל) עולה כי הקמת תחנת המשנה באזור כפר סבא מזרח דורגה ברמת דחיפות א', שהינה ברמה הגבוהה ביותר בחברת החשמל.

בתכנית החלה על השטח נערכו שורה של שינויים, כאשר התכנית במתכונתה הסופית, כס/1/26/ב, אושרה ביום 15.4.04, ומטרתה קביעת הוראות ותנאים בנוגע לשימושים באזור התעשייה (נספח ג לתגובת המשיבה 1); תכנית נוספת החלה על השטח נשוא ההיתר ורלוונטית לענייננו הינה כס/1/1/שב"צ, אשר בתוקף מיום 24.01.07. התכנית חלה על כל שטחה המוניציפאלי של העיר כפר סבא, ומטרתה הוספת שימושים מותרים בכל השטחים המיועדים למבני ציבור (נספח ד' לתגובת המשיבה 1).

ביום 5.11.02 החליטה הועדה המקומית לאשר את בקשת חברת החשמל להקמת תחנת משנה בשטח, בתנאים (נספח ה' לתגובת המשיבה 1). ביום 27.1.04 הוחלט בישיבת הועדה המקומית כדלקמן (נספח ו' לתגובת המשיבה 1):

"לאחר בדיקה נוספת של הבקשה ופנייה לועדה המחוזית הוברר, כי נדרש הליך של שינוי ת.ב.ע. ובתקופת הביניים הליך של שימוש חורג.
על כן, הוחלט לאשר פרסום בקשה לשימוש חורג, הבקשה תובא לדיון לאחר קיום ההליכים הקבועים בחוק".


במסגרת יישום החלטה זו, בין התאריכים 22.3.04-25.3.04, פורסמו בעיתונות הודעות בדבר הגשת הבקשה לשימוש חורג, והזמנה לעיין בה ולהגיש התנגדויות למתן ההיתר המבוקש בה (נספח ז1 לתגובת המשיבה 1). בנוסף, במועדים הרלוונטיים להגשת התנגדויות הוצגה הודעה בקשר לבקשה לשימוש חורג בחזית השטח עליו חלה הבקשה (נספחים ז2 ו-ז3 לתגובת המשיבה 1). כמו כן, ביום 9.5.04, נשלחה לעותרת, בדואר רשום, הודעה בדבר הבקשה לשימוש חורג (נספח ז4 לתגובת המשיבה 1). ממכתב חברת החשמל לעותרת מיום 14.6.05 (נספח ה' לתגובת חברת החשמל) עולה כי נמסרו לעותרת גם הודעות באמצעות הטלפון, הפקס' ובדואר אלקטרוני.

לבקשה לשימוש חורג לא הוגשו התנגדויות. ביום 22.6.04 התקיימה ישיבה נוספת של הועדה המקומית, במסגרתה הוחלט כי חברי הועדה יערכו סיור בשטח בטרם יכריעו בבקשה, כעולה ממכתב הועדה המקומית לחברת החשמל מיום 5.7.04 – נספח ח1 לתגובת המשיבה 1, בו צוטט סיכום הישיבה מיום 22.6.04 כדלקמן:

"חברי הועדה ביקשו בטרם דיון והכרעה בבקשה המוצעת לסייר במקום, על-מנת להתרשם באופן אישי ועל כן, הוחלט לדחות הדיון וההכרעה בבקשה לישיבה הבאה".

לאחר סיור בשטח נשוא הבקשה, החליטה הועדה המקומית, ביום 20.7.04, לקיים פגישה בין נציגי הועדה לבין נציגי חברת החשמל, ורק לאחריה להכריע בבקשה, כעולה ממכתב הועדה המקומית לחברת החשמל מיום 5.8.04 (נספח ח2 לתגובת המשיבה 1):

"חברי הועדה ויו"ר הועדה סיירו במקום, על-מנת להתרשם באופן אישי מהשלכותיה של התוכנית. יו"ר הועדה הודיע לחברי הועדה, כי ביקש להיפגש עם נציגי חב' החשמל ולפיכך, מבקש לדחות את הדיון וההכרעה בבקשה.
על כן, הוחלט לדחות את הדיון וההכרעה בהתאם".

ביום 2.11.04 החליטה הועדה המקומית לאשר את הבקשה לשימוש חורג בתנאים (נספח ט' לתגובת המשיבה 1), וביום 10.3.05, ניתן ההיתר, במסגרתו הותר כדלקמן (נספח י' לתגובת המשיבה 1):

"מותר: היתר להקמת תחנת משנה חברת החשמל.
הבקשה כוללת:
שימוש חורג משטח למבני ציבור (מגרש צ-1) לתחנת משנה חברת החשמל (תחמ"ש) לתקופה של 5 שנים. (החל מסיום הבניה)".

ביום 2.6.05, פנתה העותרת לעיריית כפר סבא, במכתב בו היא מלינה על כך שלא יודעה על מתן ההיתר לחברת החשמל ולא ניתנה לה ההזדמנות להתנגד להליך (נספח יא' לתגובת המשיבה 1). העותרת נענתה במכתב תשובה מיום 23.6.05 אליו צורפו נספחים המבהירים כי בטרם ניתן ההיתר, דבר הבקשה להיתר פורסמה כנדרש על פי חוק וכן נשלחו לעותרת הודעות בעניין, לרבות בדואר רשום (נספחים יב' ו-יג' לתגובת המשיבה 1).

העותרת שבה ופנתה לערייה במכתבי תלונה נוספים בקשר להיתר לשימוש חורג, לרבות טענות לגבי סיום תוקפו (נספחים ג', ה' ו-ו' לעתירה), וכל פניותיה נענו על ידי הועדה המקומית (נספח ד' לעתירה, נספח יד' לתגובת המשיבה1) . גם תלונת העותרת על כך שעל אף שפג תוקף ההיתר חברת החשמל החלה בעבודות חפירה בשטח (נספח ה' לעתירה), זכו למענה של הועדה המקומית אשר מסרה לחברת החשמל צו הפסקה מינהלי מאת מהנדס הרשות (נספח כ' לתגובת המשיבה 1).

יש לציין כי במקביל למתן ההיתר כהיתר לשימוש חורג, פעלה הועדה המקומית בהכנת ת.ב.ע. חדשה – תכנית כס/26/1/ה', שעניינה "תוספת תכלית חדר שנאים ותחמ"ש של חח"י בשטח שב"צ ברחוב עתיר ידע בכפר סבא".

במכתב מיום 2.12.07 ביקשה חברת החשמל מהועדה המקומית לחדש את ההיתר ב- 3 שנים ממועד פקיעתו, בשל מורכבתו ולאור עיצומים בחברת החשמל אשר עיכבו את הליכי התכנון וההקמה (נספח כא לתגובת המשיבה 1). נוכח בקשה זו התקיימה ביום 12.12.07 פגישה בין נציגי הועדה המקומית לנציגי חברת החשמל, במסגרתה הוסכם, בין היתר, כדלקמן (נספח כב' לתגובת המשיבה 1):


"1. קידום תכנית תב"ע למבנה התחמ"ש
חברת חשמל מתחייבת להמציא תסקיר השפעה על הסביבה עפ"י דרישות ועדה מחוזית עד סוף חודש פברואר.

2. חידוש היתר לתחמ"ש
עיריית כפר סבא תביא לדיון בועדה בתאריך 18.12.07 חידוש היתר לתחמ"ש"

בישיבה מיום 18.12.07 דנה הועדה בבקשת חברת החשמל לחידוש ההיתר, והחליטה על חידוש ההיתר ל- 3 שנים, מהטעמים שפורטו בבקשה (נספח כג'1 לתגובתה המשיבה 1). הודעה מנומקת על חידוש ההיתר נמסרה לעותרת ביום 25.12.07 (נספח ז' לעתירה).


2. מסגרת הדיון וטענות הצדדים
עתירה זו מופנית כנגד החלטת הועדה המקומית לחדש את ההיתר לשימוש חורג אשר ניתן לחברת החשמל ביום 10.3.05. הסמכות הכללית של הועדה המקומית להתיר שימוש חורג קבועה בסעיף 146 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: חוק התכנון והבניה או החוק), הקובע כי: "הועדה המקומית רשאית להתיר שימוש חורג". בסעיף 148 לחוק התכנון והבניה נקבע כי:

"היתר לשימוש חורג מתכנית יינתן לתקופה מוגבלת מראש;היתר לשימוש חורג מהיתר או הקלה יכולים להינתן לתקופה מוגבלת מראש".

התנאים המוקדמים למתן ההיתר לשימוש חורג מפורטים בסעיף 149 לחוק התכנון והבניה, כדלקמן:

"(א) הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן הקלה ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה: (1) פורסמה, על חשבון המבקש, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה או להתרת שימוש חורג או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתכנית והקובעת מועד סביר להגשת התנגדויות; (2) ההודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) הוצגה במקום בולט בחזית הקרקע או הבנין שעליהם חלה הבקשה במשך התקופה להגשת ההתנגדויות ובדרך שתיקבע על ידי הועדה המקומית או מי שמינתה לכך בדרך כלל;

(2א) הועדה המקומית מסרה על חשבון המבקש הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה (1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית –

(א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה; (ב) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;

(ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להיפגע מאישור הבקשה.
הודעה כאמור תימסר או תישלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים";

התנאים לחידוש והארכת תוקפו של היתר מוסדרים בתקנות 20-20 א' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: תקנות התכנון והבניה או התקנות). תקנה 20(ג) לתקנות הנ"ל קובעת כי: "לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר".

לאור הוראה זו, ומאחר וחברת החשמל החלה בעבודה בחלוף למעלה משנה מיום הוצאת ההיתר, הוציאה הועדה המקומית צו הפסקה מינהלי להפסקת העבודות. עקב כך, הגישה חברת החשמל בקשה לחידוש ההיתר. ככלל, על פי התקנות, לועדה המקומית סמכות לחדש תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס (תקנה 20 א'). יחד עם זאת, נקבע בתקנה 20 א'(ב) כי הועדה אינה מוסמכת לחדש היתר מקום בו קיימת מניעה בדין לחידושו: "לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו".

לטענת העותרת ההיתר חודש ללא סמכות ובניגוד לתקנה 20 לתקנות התכנון והבניה, שכן קיימת מניעה בדין לחידושו מהטעמים הבאים: לא ניתן לאשר שימוש חורג עבור מבנה שאינו קיים; היקף השימוש בחלקה למבני ציבור ובתחנת המשנה אינו ראוי לאישור בהליך של שימוש חורג; ההיתר הוצא בניגוד לעיקרון השקיפות; ההיתר חודש לתקופה העולה על התקופה המותרת בתקנות התכנון והבניה; השימוש החורג מהווה "סטיה ניכרת" מהתכנית החלה על השטח, הם משום שהוא משנה את אופי הסביבה הקרובה, הן כי ההיתר לא יאפשר לעשות שימוש בבנין בהתאם לייעוד שנקבע לו בתכנית; השימוש החורג חודש מבלי ליתן לעותרת זכות טיעון.


הועדה המקומית טוענת כי טענות העותרת מופנות למעשה כנגד עצם מתן היתר לשימוש חורג, ומשכך היה על העותרת להעלות את טענותיה במסגרת התנגדות למתן ההיתר. משלא עשתה כן, מנועה העותרת, לטענת הועדה המקומית, לטעון כנגד עצם מתן ההיתר בדרך של עתירה מינהלית לבית המשפט. הועדה המקומית גם כופרת בטענות העותרת כנגד מתן ההיתר לגופן, וטוענת כי אין בהיתר סטיה ניכרת, הן משום שהוא אינו משנה את אופי הסביבה אשר ממילא ממוקמת בסמוך לשטח המיועד למבני ציבור ובסמוך לתחנת משנה ניידת, והן משום שבמקביל פועלת הועדה לשינוי התכנית החלה על השטח.

אשר לטענות העותרת כנגד חידוש ההיתר לשימוש חורג, הועדה המקומית טוענת כי החידוש נעשה על פי הוראות חוק התכנון והבניה על תקנותיו. מכל מקום, טוענת הועדה המקומית כי בכל הנוגע להחלטה שלא לאפשר לעותרת להתנגד לחידוש ההיתר, היה על העותרת למצות את ההליכים על פי חוק התכנון והבניה ולהגיש ערר לועדת הערר בטרם הגשת העתירה.

חברת החשמל מצטרפת לטענות הועדה המקומית ומוסיפה כי בחלוף הזמן ממתן ההיתר ועד להגשת העתירה חברת החשמל הוציאה למעלה מ- 12 מיליוני דולרים בסיום התכנון ההנדסי, ברכש שינוע ואחסון הציוד הנדרש ובקיום הליך מכרז לבחירת הקבלן המבצע.


חברת החשמל גם מדגישה את חיוניות ודחיפות התחמ"ש לתושבי כפר סבא והסביבה נוכח העובדה שכיום אספקת החשמל נעשית באמצעות תחנות משנה ניידות וזמניות אשר אין באפשרותן לעמוד בעומס שייווצר כתוצאה מפיתוח האזור והקמת שכונות חדשות.

אף על פי שטענות העותרת נטענות במסגרת הטענה הכללית כי קיימת כביכול מניעה בדין לחידוש ההיתר, רוב טענותיה מופנות למעשה כנגד עצם מתן ההיתר. כך, הטענה לפיה לא ניתן לאשר שימוש חורג עבור בניה עתידית; הטענה לפיה היקף השימוש במקרה זה אינו ראוי לאישור בהלך של שימוש חורג; והטענה בדבר היותו של השימוש החורג "סטיה ניכרת" מתכנית .

טענות אלו היה על העותרת להעלות במסגרת התנגדות לאישור ההיתר, ואין להן מקום בעתירה כנגד חידוש ההיתר. אין לאפשר כי חידוש ההיתר יהווה הזדמנות למחזור טענות הרלוונטיות לעצם מתן ההיתר. כל עוד אין שינוי מהותי בתוכניות החלות על השטח, ההחלטה על חידוש ההיתר היא טכנית במהותה. ראו לעניין זה דברי כב' השופט ח' כהן בבג"צ 315/73 טאנוס נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז הצפון, פ"ד כח (1) 635 (להלן: עניין טאנוס), בעמ' 638-639:

" טענת בא-כוח העותרים לפנינו, כאילו קיימת "מניעה כחוק" לחידוש ההיתר, באשר מלכתחילה לא היה ההיתר צריך להינתן, אינה טענה : ההיתר המקורי עומד בחזקת כשרות כל עוד לא שונה או בוטל על-ידי הוועדה המחוזית, והטענה נגד חוקיותו צריכה היתה להישמע סמוך לשעת נתינתו בהליכים הקבועים בפרק ה' של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965. "מניעה כחוק" לחידוש ההיתר קיימת רק אם בתקופת הזמן שבין פקיעת ההיתר לבין חידושו חלו שינויים בחוק או בתכניות החלות על הקרקע או הבנין, ואשר יש בהם כדי לעשות את העבודות כפי שהותרו בהיתר המקורי לבלתי-חוקיות".

מעבר לצורך אציין כי מהמסמכים בתיק עולה כי אף על פי שלא הוגשו התנגדויות לבקשה להיתר לשימוש חורג, קדמו לאישור ההיתר תהליכים רבים הקשורים לבירור הבקשה, לרבות סיור נציגי הועדה המקומית בשטח ופגישה של נציגי הועדה המקומית עם נציגי חברת החשמל. גם לאחר אלו אושרה הבקשה תחילה בתנאים, ורק לאחר עמידת חברת החשמל בתנאים, ניתן ההיתר לשימוש חורג.

כמו כן, כמפורט לעיל, ההחלטה לפיה הבקשה מתאימה להליך של שימוש חורג ובמקביל להליך של שינוי ת.ב.ע, נתקבלה לאחר פניית הועדה המקומית לועדה המחוזית לבירור הסוגיה (כעולה מהחלטת הועדה המקומית מיום 27.1.04).

אשר לטענות העותרת לפיהן ההיתר ניתן בניגוד לעקרון השקיפות ומבלי שניתנה לעותרת הזכות להתנגד לאישורו או לטעון כנגדו, טענות אלו אינן מתיישבות עם הראיות שהוצגו לפני. כעולה מהמסמכים בתיק וכמפורט לעיל, הודעות בדבר הגשת הבקשה לשימוש חורג פורסמו לפחות בשלושה עיתונים יומיים, מקומיים וארציים. כמו כן, הודעה על הגשת הבקשה הוצגה בחזית השטח עליו היא חלה. בנוסף, נשלחה לעותרת הודעה בדואר רשום בדבר הגשת הבקשה. יתר על כן, ממכתב חברת החשמל לעותרת מיום 14.6.05 (נספח ה' לתגובת חברת החשמל) עולה כי נמסרו לעותרת הודעות גם בטלפון, בפקס' ובדואר אלקטרוני, וזאת מבלי שקיימת חובה בדין למסירת הודעות כאמור.

יתרה על כן, ממילא דין הטענות כנגד תקינות הליך אישור הבקשה להיתר להידחות בשל שיהוי. שכן, ההיתר ניתן ביום 10.3.05, ואילו העתירה הוגשה ביום 27.1.08, ורק לאחר שתוקף ההיתר פג וחודש, ולאחר שחברת החשמל כבר סיימה את השלב התכנוני והחלה בעבודות הבניה.

נגד חידוש ההיתר לשימוש חורג, העלתה העותרת שתי טענות בלבד. האחת, כי ההיתר חודש לתקופה העולה על התקופה המותרת בתקנות; הטענה השניה כנגד חידוש ההיתר הינה כי היה על הועדה המקומית לפרסם כי הוגשה בקשה לחידוש ההיתר, על פי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, באופן המאפשר הגשת התנגדויות לבקשת החידוש. בטענות אלו אדון להלן לגופן.

3. האם סעיף 149 לחוק חל על בקשה לחידוש היתר?
השאלה היא, האם סעיף 149 לחוק התכנון והבניה חל גם על בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג. הלכה פסוקה היא כי כאשר מדובר בחידוש היתר, להבדיל ממתן היתר מלכתחילה, וכל עוד לא חלו שינויים מהותיים בחוק או התכניות התכנון הרלוונטיות, מדובר בהחלטה טכנית במהותה אשר אינה מחייבת את קיום ההליכים שנקבעו בחוק לגבי החלטה למתן היתר לשימוש חורג. בבג"ץ 113/52 זקס נ' שר המסחר והתעשיה, פ"ד ו' 696, בעמ' 700, נאמר כי:

"לא הרי ביטול רישיון שכבר ניתן כהרי מתן רישיון חדש. רישיון חדש הרי הלכה פסוקה היא שגם חשד מבוסס יכול בדרך כלל לשמש סיבה מספקת לסירוב רישיון. אולם באשר לביטול רישיון שכבר ניתן... אין לבטלו על סמך חשד גרידא ללא חקירה...".

ראו גם דברי כב' השופט ויתקון בעניין טאנוס לעיל, בעמ' 638-639:


"ראשית, אין המדובר כאן במתן היתר לשימוש חורג אלא בחידוש רשיון שניתן ולא נוצל בשל טעמים שלא היו תלויים בבעל הרשיון. נראה לנו כי לאחר קיום התנאים והדרישות האמורים בתקנה 20 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, חידוש כזה צריך להיות כמעט דבר שבשגרה. רק שינוי יסודי, כגון שינוי מצב התכנון מעיקרו עשוי לשמש עילה לפתיחת הדיון".

כן ראו דברי כב' השופט ח' כהן באותו עניין, בעמ' 638-639:
"בנסיבות אלה, ואם "אין מניעה כחוק" לחידוש ההיתר (כלשון תקנה 20 (ד) לתקנות התכנון והבניה (בקשות להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970), חייבת היתה הוועדה המקומית לחדש את ההיתר, מיד עם פקיעת צו-המניעה, כדבר שבשגרה (ex debito officii)".

לאור האמור, דין הטענה בדבר אי פרסום ההחלטות על חידוש תוקף ההיתר, להידחות.

4. תקופת החידוש המותרת

תקנה 20א' (ג) לתקנות קובעת כי: "חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד תכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

לטענת העותרת, בהתאם לתקנה, רשות התכנון רשאית לחדש היתר בניה לשנתיים בלבד, כאשר רק בתום השנתיים היא רשאית לשוב ולחדש את ההיתר לשנה נוספת, במידה וקיימים טעמים מיוחדים לכך.

לטענת המשיבות, לשון התקנה אינה מחייבת כי הארכת תוקף ההיתר לשלוש שנים תעשה בשלבים.

אכן, הפרשנות המוצעת על ידי העותרת אינה עולה מלשון תקנה 20א'. התקנה מסמיכה את רשות התכנון לחדש את ההיתר לשלוש שנים מטעמים מיוחדים שיירשמו. הועדה המקומית נימקה את החלטתה לחידוש ההיתר לתקופה המקסימאלית שנקבעה בתקנות, והפנתה לטעמים שפורטו בבקשת חברת החשמל, ביניהם, מורכבות הפרוייקט ועיכובים שאינם תלויים בחברת החשמל. כידוע, בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מקצועיות של רשות התכנון:

"לעניין זה נזכור, בראש ובראשונה, כי אין אנו יושבים לדין כטריבונל עליון לתיכנון. הסמכות לתיכנון הופקדה בידיהם של גופי התיכנון המנויים בחוק, ובמרחב שיקול-הדעת הניתן להם, ועל יסוד הנחה שפועלים הם בתום-לב ובמידה ראויה של סבירות, רשאים ומוסמכים הם אותם גופים לנוע כרצונם ועל-פי שיקול דעתם. אנו, כבית-משפט, לא נתערב בפעילותם של גופי התיכנון אלא אם תימצא בה סירכה מאלו סירכות המצדיקות התערבותנו, כעשייה שלא-כחוק, שלא-בסמכות, שלא בתום-לב או שלא בסבירות ראויה. נעשה איפוא לצימצום חוות-דעתנו לאותן שאלות משפט שהתעוררו לפנינו - שאלות משפט ולו במובנו הרחב של המושג - ומתוך אלו לא נרחיב אלא בעיקריות שבהן" (בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון פ"ד נ (3) 441, 446).

נוכח הלשון הברורה של התקנה, והעובדה שממילא במקביל לקיומו של היתר לשימוש חורג עומלת הועדה המקומית על שינוי התכנית הקיימת על שטח, אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה.

5. סיכום

לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיבה 1 (הועדה המקומית) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
למשיבה 2 (חברת החשמל) תשלם העותרת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
שני הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ההוצאות נפסקו בהתחשב בכך שבמסגרת הדיון המקדמי הבהרתי לעותרת כי אין בסיס משפטי לעתירה, אך העותרת עמדה על עתירתה כך שהיה צורך בהגשת סיכומים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכות שימוש חורג

  2. ועדת ערר שימוש חורג

  3. התיישנות שימוש חורג

  4. היתר בניה שימוש חורג

  5. היתר לשימוש חורג בנכס

  6. קבלת היתר לשימוש חורג

  7. היתר זמני לשימוש חורג

  8. היטל השבחה שימוש חורג

  9. ביטול היתר לשימוש חורג

  10. היתר לשימוש חורג מסעדה

  11. חידוש היתר לשימוש חורג

  12. הוצאת היתר לשימוש חורג

  13. היתר לשימוש חורג מהיתר

  14. הגנה מן הצדק שימוש חורג

  15. אגרה בגין היתר לשימוש חורג

  16. תום לב מבקש השימוש חורג

  17. היתר לשימוש חורג בחניון

  18. פג תוקף היתר לשימוש חורג

  19. היתר לשימוש חורג תל אביב

  20. היתר לשימוש חורג משפחתון

  21. התנגדות לבקשה לשימוש חורג

  22. היתר לשימוש חורג מינימרקט

  23. 9 פרמטרים להתרת שימוש חורג

  24. היתר לשימוש חורג גן אירועים

  25. היתר לשימוש חורג בבית משותף

  26. היטל השבחה היתר לשימוש חורג

  27. אישור שימוש חורג אולם אירועים

  28. היתר לשימוש חורג אולם אירועים

  29. היתר לשימוש חורג בקרקע חקלאית

  30. היתר לשימוש חורג בדירת מגורים

  31. היתר לשימוש חורג עתירה מנהלית

  32. בקשה לשימוש חורג מתעשייה למסחר

  33. ביטול צו הפסקה שיפוטי שימוש חורג

  34. שימוש חורג לצורך מעון יום לקשישים

  35. בקשה לשימוש חורג לצורך אחסנה פתוחה

  36. שימוש חורג במבנה מגורים לצורך מספרה

  37. עקרון השקיפות במתן שימוש חורג במקרקעין

  38. היתר לשימוש חורג לחניון פתוח במגרש בתל אביב

  39. בקשה לשימוש חורג במבנה חניה בשטח 30 מ"ר למשרד

  40. בקשה לשימוש חורג ממגורים למרפאה פרטית בקומת קרקע

  41. ערר לאשר שימוש חורג לתקופה של 5 שנים לחנות בגדים

  42. ההבדל בין "שימוש חורג מתכנית" ל"שימוש חורג מהיתר"

  43. כתב אישום על שימוש חורג כבית אריזה של תוצרת חקלאית

  44. שימוש חורג מהיתר ממשרד ומחסן לחנות נוחות בתחנת דלק

  45. השבחה מכוח אישור לשימוש חורג לשנה למגרש למכירת מכוניות

  46. ערר על החלטה לאשר שימוש חורג למסחר (סופרמרקט) בירושלים

  47. בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג מדירת מגורים לעסק של מסעדה

  48. בקשה לשימוש חורג להפעלת תחנת מעבר לטיפול בפסולת בניין וגיזום

  49. בקשה להיתר לשימוש חורג לעסק של הפעלת פאב עד 239 איש ובית אוכל

  50. ערר לאשר שימוש חורג לתקופה של 3 שנים ממבנה חקלאי בהיתר למגורים

  51. בקשה לשימוש חורג ל- 5 שנים מתעשייה למסחר בקומת קרקע למסחר להשכרת רכבים

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון