שיעור הסתלקות מעיזבון

1. התובעת מקבלת גמלת הבטחת הכנסה בשיעור מופחת, עקב הכנסות שנזקפו לה מנכסי מקרקעין שלה ושל בעלה וכן עקב נכסי מקרקעין שירשו היא ובעלה על פי דין לאחר מות אביה ואביו. ביום 27/4/2008 ניתן פסק דין על ידי בית הדין השרעי, לפיו התובעת הסתלקה מחלקָהּ בעזבון אביה המנוח לטובת שאר היורשים. בתביעתה לפנינו מבקשת התובעת להכיר בהסתלקותה מעיזבון אביה, לעדכן את שיעור גמלתה בהתאם לכך וכן לקבל החזר למפרע של הסכומים שהופחתו מגמלתה בגין הנכסים שירשה, מאביה, מיום פטירתו ועד היום.

אלה העובדות החשובות לענייננו:

2. התובעת תושבת הכפר אום אל פחם.

3. התובעת קיבלה ומקבלת גמלת הבטחת הכנסה (כאשת אסיר) בתקופות: 9/96-6/92, 6/97-1/97, 4/03-2/02 והחל מ- 6/06.

4. על פי פלט נדל"ן ממס רכוש רשומים על שם בעלה של התובעת נכסי המקרקעין הבאים: חלקה 88 בגוש 20417 וחלקה 12 בגוש 20418, ועל שם התובעת רשום נכס מקרקעין - חלקה 54 בגוש 20407.

5. אביה המנוח של התובעת נפטר ביום 8/6/1999 והותיר אחריו אלמנה, 4 בנים ו-5 בנות (ביניהן התובעת). אלה נכסי המקרקעין הרשומים על שמו:
חלקה 9 בגוש 20350;
חלקה 13 בגוש 20406;
חלקה 15 בגוש 20406;
חלקה 27 בגוש 20406;
חלקה 63 בגוש 20407;
חלקה 64 בגוש 20407;
חלקה 52 בגוש 20410;
חלקה 673 בגוש 8;
חלקה 1799 בגוש 8.

6. אביו המנוח של בעלה של התובעת נפטר בשנת 2003 והותיר אחריו אלמנה, 7 בנים ו-2 בנות. אלה נכסי המקרקעין הרשומים על שמו:
חלקה 16 בגוש 20330;
חלקה 17 בגוש 20331;
חלקה 16 בגוש 20410;
חלקה 51 בגוש 20411.

7. במשך מספר שנים ניהלה התובעת דיון בבית הדין (בתיק ב"ל 1056/03 בושרא סולימאן - המוסד לביטוח לאומי, להלן- התיק הקודם) בעניין הפחתת גמלתה, עקב הכנסות חודשיות שלה מנכסי מקרקעין שונים, וביניהם הנכסים מושא חלקָהּ בירושת אביה.

8. בהסכמת הצדדים, ניתן ביום 2/7/06 פסק דין בתיק הקודם, על ידי מותב בראשות כב' השופטת קוטן, אשר נתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 5/6/06 (להלן - פסק הדין). בהתאם להודעת הנתבע ופסק הדין, בעת חישוב זכאות התובעת לגמלת הבטחת הכנסה, יקח הנתבע בחשבון את הכנסותיה החודשיות של התובעת בגין נכסי המקרקעין כדלקמן:
(א) בחודשים 3/99-6/92 הכנסה בסך 2,307 ₪, בגין: חלקה 88 גוש 20417, חלקה 12 בגוש 20418 ומחצית חלקה 54 בגוש 20407.
(ב) בחודשים 6/99-4/99 הכנסה בסך 1,333 ₪ בגין מחצית חלקה 54 בגוש 20407.
(ג) בחודשים 5/01-7/99 הכנסה בסך 1,943 ₪ בגין מחצית חלקה 54 בגוש 20407 וכן בגין 1/18 מנכסי אביה המנוח של התובעת.
(ד) בחודשים 3/03-6/01 הכנסה בסך 610 ₪ בגין 1/18 מנכסי אביה המנוח של התובעת.
(ה) החל מחודש 4/03 הכנסה בסך 893 ₪ בגין 1/18 מנכסי אביה המנוח של התובעת ו-1/14 מנכסי אביו המנוח של בעלה של התובעת.


עוד נקבע בסעיף 4 לפסק הדין כי:- "במידה והתובעת תציג בפני המל"ל צו ירושה לגבי עזבון מי מן המורישים כנקוב בהודעת המל"ל מ- 5.6.06 (אבי התובעת ו/או חמה) - וככל שיהא בצו כדי להשפיע על שיעור גימלתה של התובעת, יבחן המל"ל עידכון הגמלה וחישובה - הכל בכפוף להוראות חוק הבטחת הכנסה והתקנות שהותקנו לפיו" (להלן - סעיף 4 לפסק הדין).

פסק הדין אף התייחס לחובה של התובעת לנתבע והוסכם בו כי לאחר עדכון ההכנסות מהנכסים של התובעת ובקיזוז יתרת זכות שנוצרה לתובעת בעקבות עדכון זה, נותר לתובעת חוב בסך של 11,204 ₪, לתקופה שהחל מחודש 6/92 (ראשית זכאות), שינוכה בשיעור 10% מהגמלה השוטפת.

9. ביום 30/4/2008 המציאה התובעת לנתבע צו ירושה של בית הדין השרעי מיום 27/4/2008, לפיו הסתלקה מירושת אביה לטובת שאר היורשים, וביקשה לעדכן את הגמלה המשולמת לה בהתאם לצו הירושה ופסק הדין. בתגובה, שלח הנתבע ביום 16/7/08, מכתב לתובעת, בו הודיע כי הוא מפסיק לקחת בחשבון את ההכנסות מחלקָהּ בנכסי אביה החל מיום 1/5/08.

10. עם קבלת המכתב האמור, שב ב"כ התובעת ופנה אל הנתבע בדרישה לתשלום הפרשי הגמלאות ששולמו לתובעת, החל מחודש 7/99 ועד לחודש 5/08. לפניה זו השיב הנתבע לתובעת במכתב נוסף, מיום 9/12/08, ובו ציין את הדברים הבאים:

"בבדיקה חוזרת בתיק נמצא כי צו הירושה הוצא רק ב-27/4/08 כ-9 שנים לאחר מות אבי התובעת, אשר נפטר ב-6/1999.

מפאת הזמן הרב שחלף ממועד פטירת האב ועד ההסתלקות מהעיזבון, עפ"י ההוראות יש לזקוף שווי הנכסים למשך 5 שנים מיום ההסתלקות לפי תקנה 11 לחוק הבטחת הכנסה.

לפיכך אנו חוזרים בנו מהודעתו מיום 16/7/08 ונחזור לקחת בחישוב הכנסות מרשתך, את החלק היחסי בעיזבון שהותיר אביה למשך 5 שנים מ-5/08 מועד בו הוצא צו הירושה עד 4/2013."

11. החלטה זו של הנתבע להמשיך ולקחת בחישוב הכנסות התובעת את חלקה היחסי בעזבון שהותיר אביה למשך 5 שנים עד 4/2013 ולא לשלם לה למפרע מיום פטירת אביה - 8/6/1999, את ההפחתה בגמלתה בגין חלקה היחסי בעזבון אביה, היא שהביאה את הנושא לפתחו של בית הדין.

12. בישיבה הראשונה בפני בית הדין, מיום 28/10/09, טען הנתבע למעשה בית דין מסוג השתק פלוגתה, ואמר כי טענותיה של התובעת כבר נדונו בתיק הקודם בו ניתן פסק דין, שעליו לא הגישה התובעת ערעור. טענתו זו נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 28/10/09, בשים לב לסעיף 4 לפסק הדין, אשר פתח בפני התובעת את האפשרות להגיש תביעה חדשה. גם בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע על החלטה זו, נדחתה על ידי בית הדין הארצי (כב' הנשיא אדלר, ר' בר"ע 611/09), מאותו הטעם.

13. בתיק מושא דיוננו, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה, עליו נחקרה בישיבה מיום 2/5/10. והנתבע הגיש תעודת עובד ציבור של גב' מירב תוהמי, מנהלת מחלקת הבטחת הכנסה.

עיקר טענות התובעת:

14. בשים לב לסעיף 4 לפסק הדין, המציאה התובעת צו ירושה, לפיו הסתלקה מחלקה בעיזבון אביה לטובת יתר היורשים ולפיכך אין לייחס לה עוד הכנסה כלשהי מירושת אביה המנוח ועל הנתבע לעדכן את שיעור גמלתה בהתאם. לא זו אף זו, על הנתבע לראות בה כאילו לא הייתה יורשת של אביה מלכתחילה ומשכך להשיב למפרע את הפרשי הגמלה שהופחתו בגין חלקה היחסי בירושת אביה, החל מחודש 7/99, וזאת בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הירושה).

לטענת התובעת, הסתלקותה מירושת אביה נבעה מכך שהיא קיבלה מאביה, עוד בחייו, את חלקה ברכושו - חלקה 54 בגוש 20407, אשר גם בגינה מנוכה מגמלתה סכום ניכר, ומה גם ששאר המקרקעין שהיו רשומים על שם אביה המנוח שייכים ליתר אחיה ואחיותיה, המתגוררים בהם ונוהגים בהם מנהג בעלים ולה אין שום זכות בהם.

בנוסף, טוענת התובעת, כי אין לראות בהסתלקותה מחלקה בעיזבון, כהעברת חלקה במתנה וללא תמורה לשאר היורשים, שהרי היא הסתלקה מחלקה משום שקיבלה את חלקה מאת אביה עוד בחייו ולא נותרה לה כל זכות לקבל חלק נוסף מעיזבון אביה לאחר מותו.

עוד טוענת התובעת כי סעיף 6(ב) לחוק הירושה גובר על סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה וגם החוק). הקובע כי נכס הוא "כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות", מכיוון שתכלית סעיף 6(ב) לחוק הירושה היא למנוע כפייה על אדם לרשת אדם אחר בכוח.


עיקר טענות הנתבע:

15. פסק הדין בתיק הקודם הוא בגדר מעשה בית דין, ומשכך מנועה התובעת מלהעלות את הסתלקותה מחלקה בירושת אביה בבית הדין ודין תביעתה להדחות על הסף.

התובעת לא הוכיחה כי אין לה כל חלק בירושת אביה המנוח ולא הוכיחה כי אחיה ואחיותיה נוהגים בנכסי המקרקעין הרשומים על שם אביה מנהג בעלים.

רק בחלוף כשנתיים מיום מתן פסק הדין, ביום 27/4/08, המציאה התובעת את צו הירושה לפיו הסתלקה מירושת אביה וכל עוד לא הוגשה הודעת הסתלקות כדין לערכאה המוסמכת אין מקום לראות ביורש כמי שהסתלק מחלקו בעיזבון.

משהסתלקה התובעת מירושת אביה לאחר שחלפו כ-9 שנים מאז פטירתו ושנתיים לאחר מתן פסק הדין בעניינה, בדין החליט הנתבע לראות בהסתלקותה זו של התובעת כהעברת נכסים ללא תמורה, בהתאם לתקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982 (להלן - תקנות הבטחת הכנסה וגם התקנות) ובדין החליט לראות בנכסים אלה כשייכים לתובעת למשך 5 שנים ממועד ההסתלקות עד לחודש 4/2013.

עוד טוען הנתבע כי סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסהמגדיר "נכס" בצורה נרחבת ביותר - "נכס כל רכוש בין מקרקעין ובין מטלטלין וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות". סעיף זה הוא הסעיף הספציפי והרלוונטי החל בענייננו והוא גובר על הוראת סעיף 6(ב) לחוק הירושה.

דיון והכרעה

16. ראשית נדון בטענת הנתבע כי פסק הדין של בית הדין בתיק הקודם הוא בגדר מעשה בית דין ואין בית הדין מוסמך לדון בעניין הסתלקות התובעת. אין בידנו לקבל טענה זו. בסעיף 4 לפסק הדין נקבע במפורש:

"במידה והתובעת תציג בפני המל"ל צו ירושה לגבי עזבון מי מן המורישים כנקוב בהודעת המל"ל מ- 5.6.06 (אבי התובעת ו/או חמה) - וככל שיהא בצו כדי להשפיע על שיעור גימלתה של התובעת, יבחן המל"ל עידכון הגמלה וחישובה - הכל בכפוף להוראות חוק הבטחת הכנסה והתקנות שהותקנו לפיו."

בנסיבות אלה, משהמציאה התובעת לנתבע פסק דין של בית הדין השרעי ובו נקבע כי התובעת הסתלקה מחלקה בירושת אביה ומשיצאה החלטה חדשה של הנתבע בעניין פסק הדין של בית הדין השרעי והסתלקותה מחלקה בירושת אביה - נפתח השער בפני התובעת להגשת תביעתה הנוספת לבית הדין בעניין הסתלקותה מחלקה בירושת אביה ובכל הנובע מכך.

17. שתי שאלות עומדות לפנינו להכרעה: האחת, האם לאחר הסתלקותה של התובעת מעיזבון אביה, לפי צו הירושה מיום 27/4/08, יש לראות בתובעת כאילו לא הייתה יורשת מלכתחילה, לפי סעיף 6(ב) לחוק הירושה, ולכן יש להשיב לה למפרע סכומים שהופחתו מגמלתה בעקבות זקיפת הכנסותיה מחלקה בירושת אביה המנוח.

והשנייה, היא האם בדין החליט הנתבע לראות בהסתלקותה זו של התובעת, כהעברת נכסים ללא תמורה, לפי תקנה 11 לתקנות הבטחת הכנסה, וקבע כי יש לזקוף הכנסתה בגין נכסים אלה בקביעת שיעור הגמלה, למשך 5 שנים נוספות ממועד ההסתלקות 4/2008 ועד לחודש 4/2013.

מעבר לשתי שאלות אלה, אין מחלוקת בין הצדדים באשר ליתר הכנסות התובעת בגין הקרקעות כפי שפורטו בהודעת הנתבע בתיק הקודם.

18. הזכות לגמלת הבטחת הכנסה קמה מכוח הוראות חוק הבטחת הכנסה, בסעיף 5(א) נקבע שיעור הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה ובסעיף 5(ב) לחוק נקבע כי זכאי שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, אלא רק את ההפרש בין שיעור הגמלה שהיה זכאי לה לולא הכנסתו - לבין הכנסתו.

הכנסה מהי? בסעיף 9(א)(4) לחוק נקבע, כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה, בין היתר, הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה, לרבות:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס... אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".ב

בסעיף 9(ג) לחוק נקבע כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות ..., ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח...".

19. בענייננו, בהתאם להסכמת הצדדים בפסק הדין בתיק הקודם, החל מחודש 7/99, מועד פטירת אביה, הפחית הנתבע את הכנסתה הרעיונית מהנכסים בחלק היחסי שלה בירושת אביה, מהגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לה.

בהחלטתו להפחית את הגמלה המשולמת לתובעת, נסמך הנתבע על סעיף 1 לחוק הירושה הקובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". באין צוואה, ירשה התובעת את חלקה היחסי בעזבון אביה, ובידיה חלקים מנכסי מקרקעין, המצדיקים את הפחתת הגמלה, שכן ביכולתה להפיק הכנסה רעיונית מנכסים אלה. את דרך חישוב שוויו של נכס, שלא מופקת ממנו הכנסה בפועל, קובעת תקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה וזו לשונה:
"10. (א) כהכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה ל- 8% משוויו מחולק ב- 12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה..."

ביום 27/4/2008, כשנתיים לאחר מתן פסק הדין, הסתלקה התובעת מחלקה בירושת אביה, וניתן צו ירושה על ידי בית הדין השרעי. סעיף 6 לחוק הירושה, הדן בעניין הסתלקות יורש מחלקו בעזבון, קובע:

"(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש."

התובעת מבקשת מבית הדין כי יכיר בהסתלקותה זו למפרע, ויורה לנתבע להשיב לה את התשלומים שנוכו מגמלתה בעבר בגין נכסי הירושה של אביה.

20. מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא להבטיח אמצעי מחיה מינימאליים למבוטח שנותר ללא אמצעי קיום. החוק נועד לאפשר קיום מינימלי בכבוד למי שבאמת ובתמים זקוק לכך (ר' בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי ואח' נ. שר האוצר ואח', ניתן ביום 12.12.2005). החוק יוצא מנקודת הנחה כי בעל רכוש איננו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימלית:

"......המטרה העומדת ביסודו של חוק הבטחת הכנסה, להבטיח אמצעי מחייה מינימליים למשפחה שנותרה ללא פרנסה וללא אמצעי קיום. וכבר נקבע כי:

'החוק מהווה חלק ממדיניות חברתית-כלכלית, כולל מערכת הביטחון הסוציאלי, וקשור לחוקים אחרים... החוק יוצא מההנחה, כי בעל רכוש איננו זקוק לקצבה צנועה כדי לשמור על רמת קיום מינימלי... [ולשם כך] החוק והתקנות מגדירים מהו 'נכס' שממנו ניתן להפיק הכנסה...' (ראה דב"ע מח/04-135 בוטבול - המוסד לביטוח לאומי [2];, כפי שצוטט בדב"ע נא/04-28 מטלון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ב 499 - 500)."

(ר' עב"ל (ארצי) 1078/00 פואז מוחמד נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.12.01).

ועוד נפסק בעניין זה בפסק דין זהבה עמר:

"חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינן גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר, להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ"רצפה" הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על-פיו, רמה מינימלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. משכך, נשללת בסעיף 9 לחוק הקיצבה ממבוטח שברשותו נכס שהחזקה היא שניתן להפיק הימנו הכנסה מינימלית. ההשקפה הגלומה בחוק היא שהציבור אינו חייב לתמוך באדם שיש לו רכוש ממנו ניתן להפיק, למצער, הכנסה מינימלית. כך, לשם המחשה, אם מבוטח הוא בעל דירה נוספת על זו שבה הוא מתגורר, עליו להשכירה ולהשתמש בדמי השכירות לשם סיפוק צרכיו הבסיסיים ולא לתבוע קיצבת הבטחת הכנסה."

(ר' עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי - זהבה עמר, ניתן ביום 15/3/2005).

21. התובעת הסתלקה מירושת אביה בחלוף כתשע שנים מפטירתו. במשך שלוש שנים ניהלה דיון משפטי ממושך עם הנתבע, בין היתר, באשר לנכסים המיוחסים לה מירושת אביה, ברם גם במשך תקופה זו לא הסתלקה מירושת אביה, אלא בחלוף שנתיים ממתן פסק הדין. בנסיבות אלה עולה החשש כי ההסתלקות אינה אמיתית אלא מגמתית, והתובעת לא השכילה להפיג חשש זה. התובעת לא השכילה להסביר בעדותה מדוע הסתלקה מירושת אביה רק ביום 27/4/2008 ולא לפני כן, במשך 9 השנים שלאחר פטירת האב; כך גם לא השכילה להסביר מדוע לא הסתלקה מהירושה במשך שנות ניהול התיק הקודם בבית הדין (ר' עדות התובעת בעמ' 8 לפרוטוקול, ש' 19-8). התובעת טוענת כי הסתלקותה מחלקה בעזבון אביה המנוח היתה, משום שקיבלה ממנו בחייו את חלקה 54 בגוש 20407 וכי שאר הנכסים שהיו רשומים על שם אביה המנוח שייכים ליתר אחיה ואחיותיה והם מתגוררים בהם. דא עקא שהתובעת לא הביאה כל מסמך שהוא להוכיח טענתה זו, כך גם לא הביאה את בני משפחתה למתן עדות ולא הוכיחה כי נכסי אביה המנוח רשומים על שם אחיה ואחיותיה וכי הם אכן מתגוררים בנכסים אלה.

זאת ועוד, התובעת העידה כי: "אחרי שאבי נפטר אחים שלי חילקו ביניהם את הירושה ואני לא קיבלתי שום זכות" (ר' עמ' 8 לפרוטוקול ש' 11 ו-ש' 19); סעיף 6(א) לחוק הירושה קובע כי "לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט.... להסתלק מחלקו בעזבון ....". מכאן עולה שהעזבון כבר חולק בטרם נתנה התובעת את הודעת ההסתלקות ומשכך ספק אם אכן יש בפנינו "הסתלקות" וספק אם היא אכן תקפה לפי החוק.

משספק בעינינו אם הסתלקות התובעת תקפה היא, נוכח העובדה שהעזבון חולק בטרם הודעת ההסתלקות ומשהתובעת לא הניחה דעתנו, כי הסתלקותה היא אמיתית ולא נעשתה לצורכי חוק הבטחת הכנסה ועל מנת להגדיל את גמלתה, הרי שבנסיבות אלה סעיף 6(ב) לחוק הירושה הקובע כי "מי שהסתלק מחלקו בעיזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה;....." אינו חל בענייננו והתובעת אינה זכאית לכל יתרת תשלום בגין הפחתת גמלתה, עקב הכנסותיה הרעיוניות מהנכסים בחלקָהּ מירושת אביה, מיום פטירת אביה.

אך גם אם הסתלקות התובעת אכן תקפה ואמיתית היא (וכאמור הדבר מוטל בספק), הסתלקות התובעת נעשתה בחלוף תשע שנים ממות אביה; סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" מכאן נובע כי עד להסתלקותה של התובעת ובשנים בהן קיבלה גמלת הבטחת הכנסה, היא היתה הבעלים של הנכסים, כפי חלקָהּ בירושת אביה, ויכלה להפיק מהם הכנסה רעיונית. משביקשה התובעת לקבל גימלת הבטחת הכנסה, חל עליה חוק הבטחת הכנסה והתקנות וסעיף 6(ב) לחוק הירושהאינו רלוונטי לעניין קבלת הגמלה והפחתתה, בהתאם לחוק הבטחת הכנסה. משגמלת התובעת הופחתה כדין בהתאם לחוק הבטחת הכנסה, אין התובעת זכאית להחזר התשלומים שהופחתו ממנה כדין מיום פטירת אביה (ר' ב"ל (חי') 2235/07 יקות עזאם - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 7/9/2010).

22. עוד נציין כי גם אם הסתלקות התובעת תקפה היא, הרי משנעשתה בחלוף תשע שנים ממות אביה המוריש ושנתיים ממתן פסק הדין בתיק הקודם, יש לראות בהסתלקות כהעברה ללא תמורה של הנכסים, מושא חלקָהּ בירושה, ליתר היורשים, וחלה עליה תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה, הקובעת:

" 11. הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס-
(1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה;
(2) אם הנכס הועבר לילדו, כל עוד הוא ילד הנמצא בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)."

בשים לב לתקנה 11(1) הנכסים ימשיכו להחשב כנכסי התובעת למשך חמש שנים מיום ההסתלקות (27/4/2008) עד לחודש אפריל 2013, ומשכך רשאי הנתבע להמשיך ולזקוף את ההכנסה הרעיונית בגין הנכסים, מושא חלקָהּ של התובעת בירושת אביה, ולהפחיתם מגמלתה עד לחודש אפריל 2013 (ר' ב"ל (חי') 3669/04 אמנה סרחאן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16/7/2008).

23. משאין התובעת זכאית להחזר גמלת הבטחת הכנסה למפרע ומשרשאי הנתבע להפחית גמלתה בגין הכנסה רעיונית מנכסי חלקָהּ היחסי בירושת אביה עד לחודש 4/2013 - דין תביעתה להדחות - והיא נדחית בזאת.

24. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי - אין צו להוצאות.

25. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות עיזבון

  2. כתב הסתלקות מעיזבון

  3. ביטול צו ניהול עזבון

  4. הסתלקות יורש מעזבון

  5. הסתלקות קטין מעזבון

  6. התיישנות תביעת עזבון

  7. הסתלקות חלקית מעזבון

  8. הסתלקות מחלק מהעזבון

  9. שיעור הסתלקות מעיזבון

  10. אי הכרה בהסתלקות מעזבון

  11. אישור הסכם חלוקת עזבון

  12. הסתלקות חלקית מעיזבון

  13. הסתלקות בתמורה מהעיזבון

  14. הסתלקות יורש מחלקו בעזבון

  15. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון

  16. מחלוקת לגבי שערוך חובות העזבון

  17. בעלות על 1/6 מהזכויות בדירה מכוח הסכם חלוקת העזבון

  18. האם נרכשה החלקה מהאב לפני מותו ולפיכך לא היתה חלק מעזבונו ?

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון