אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה


1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע, עקב דחיית תביעתה לתשלום דמי אבטלה.

2. התובעת עבדה במסעדה "סוף הדרך" הנמצאת בבאר-שבע החל מ-9/98. מסעדה זו נמצאת בבעלות בעלה (להלן: "המסעדה").

3. התובעת עבדה אצל בעלה עוד לפני נישואיה ב-1/98 כבר ב-1994, כאשר עבדה בפאב "הפסיכודלי" ועם פתיחת המסעדה ב-9/98 עברה לעבוד שם.

4. התובעת עבדה כמנהלת משמרת בשעות 09:00 עד 16:00, 5 ימים בשבוע וביום ו' עבדה 4 שעות.

5. התובעת קיבלה משכורת קבועה כנגד תלושי שכר.


6. שעות עבודתה ודרך עבודתה של התובעת נקבעו על-ידי בעלה.

7. התובעת הפסיקה לעבוד, כאשר היתה בשמירת הריון, ובחופשת לידה. לאחר סיום חופשת הלידה, ביקשה התובעת לעבוד בהיקף משרה מצומצם, אולם בעלה סרב לכך ועל כן פוטרה.

8. בעקבות כך, התובעת קיבלה פיצויי פיטורים.

9. התובעת כאמור הגישה תביעה לדמי אבטלה ונדחתה.

10. הנתבע טוען בסיכומיו, כי אינו כופר בחלק העובדתי לו טענה התובעת.

11. לטענת הנתבע בהתאם לסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, בן זוג אינו יכול להחשב עובד של בן הזוג האחר (להלן: "החוק").
מנוסח ההגדרה ברור, כי אישה אינה יכולה להחשב עובדת שכירה של בן זוגה עם קיומם של יחסי עובד מעביד או בלעדיהם וחובה עליה להרשם כעצמאית.


12. הנתבע מפנה לתקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א -1971, לפיה היה על התובעת ובעלה לשלם דמי ביטוח כעצמאיים ולהחשב ככאלה ועל כן, אין התובעת זכאית לדמי אבטלה.

13. התובעת טענה בסיכומיה, כי הנתבע שילם לה גמלת שמירת הריון ודמי לידה כשכירה ב-4/01.

14. יתרה מזו, התובעת הוכיחה מבלי שהדבר נסתר, כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה. כמו כן, הוכיחה קיומה של עבודה סדירה, ושהעבודה היתה מתמלאת על-ידי מישהו אחר אם התובעת לא היתה מבצעת אותה.

15. הכרעה

הנתבע מתבסס בטענותיו בראש ובראשונה על הפרשנות שיש לתת להגדרת המונח "עובד" בחוק. בסעיף 1 מופיעה הגדרת עובד -

"עובד - לרבות בן משפחה , אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היא היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד , נכד, אח או אחות;"

לטענת הנתבע, מאחר והגדרת בן משפחה אינו כולל בן זוג, לא יכולה להיות התובעת עובדת של בן זוגה.

16. לטעמנו, פרשנות זו הינה מצמצמת וניתן לראות גם במי שאינו נכנס להגדרת בן משפחה עובד ובלבד שהתקיימו בינו לבין קרובו - יחסי עובד מעביד. לפי פרשנות מרחיקת לכת זו, המוצעת ע"י הנתבע, מי שעובדת כמזכירה במשרד של בעלה, לא תחשב עובדת. תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת.

ברור, שמי שנכנס להגדרת "בן משפחה", אינו חייב להוכיח קיום יחסי עובד מעביד אלא די בהוכחת שני התנאים בסעיף - עבודה סדירה, ושלולא עשה אותה המבוטח, היה עושה אותה עובד אחר. הגדרת הסעיף כוללת את המילים לרבות ובכך יש כדי, שהתובעת תחסה תחת כנפיה של ההגדרה, גם אם אינה נכנסת להגדרת "בן משפחה".
על כן, התובעת הינה עובדת כהגדרת החוק.

17. יחד עם זאת, גם אם היינו מקבלים את הפרשנות של הנתבע למונח עובד בסעיף 1 לחוק, לפיה התובעת אינה באה בגדרו, היינו עדיין סבורים, שיש לקבל את התביעה מאחר ובין התובעת לבעלה התקיימו יחסי עובד מעביד בהתאם למבחנים הנוהגים בפסיקה - והנתבע אינו כופר בכך.

18. בפרשת דנג"ץ סרוסי, נפסק, כי המונחים עובד ומעביד המופיעים בחוק צריכים להתפרס על רקע היעדים הסוציאליים שאותם ביקש חוק הביטוח הלאומי להגשים:

"ביטוח אבטלה הוא ביטוח סוציאלי. ככל ביטוח סוציאלי הוא בא לבטח בפני סיכון של חוסר ביטחון סוציאלי, הנגרם בשל הפסקה או צמצום בהכנסה הכספית הרגילה. הסיכון המבוטח בביטוח אבטלה הוא אובדן ההשתכרות בשל אבטלה. מטרתו של הביטוח היא הגנה על רמת חייו של המובטל. ביטוח האבטלה בא לאפשר לאדם, אשר נפלט ממעגל העבודה להתקיים בכבוד עד שימצא מקום עבודה חדש. הביטוח נועד גם לאפשר למובטל פרק זמן סביר למצוא עבודה חלופית, בלא שייאלץ להסכים, מחמת היעדר הכנסה להצעת העבודה הראשונה." ראה: דנג"ץ 4601/95 סרוסי נ' בית-הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נב (4) 817, 830.

19. יוצא איפוא, כי התכלית המונחת ביסוד ביטוח אבטלה אינה מתיישבת עם הגישה, כי מי שהועסק אצל בן זוגו ודווח כשכיר, אינו מבוטח בביטוח אבטלה. גם התובעת איבדה את מקור מחייתה, וגם על רמת חייה יש להגן, כמו גם על קיומה בכבוד. האופן, שבו עליה היה לדווח אם כשכירה או כעצמאית, על אף שאין חולק על כך, כי התקיימו יחסי עובד מעביד, אינו רלבנטי לצורך תמיכה במי שאיבד את פרנסתו.

20. כפי שנפסק בפרשת סרוסי, יש לבחון את הגדרת עובד לגבי כל ענף ביטוח בפני עצמו. לכן, לצורך ביטוח אבטלה יש לבחון היטב מי שמתקיימים בו יחסי עובד מעביד גם אם אינו נכנס להגדרת עובד בסעיף 1 לחוק. גם אם המשמעות האוטומטית שהיה על התובעת לדווח על עצמה כעצמאית, הדבר נכון רק לעצם הדיווח כאשר בפועל לא היתה עצמאית כלל, אלא עובדת לכל דבר ועניין.

21. אשר על כן, משהוכיחה התובעת ללא כל עדות לסתור, כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין בעלה, יש לזכותה בדמי אבטלה.

22. על כן, התביעה מתקבלת.

23. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך - 2,000 ש"ח, בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי אבטלה רכב

  2. אובדן דמי אבטלה

  3. דמי אבטלה רטרו

  4. התפטרות אבטלה

  5. דמי אבטלה קורס

  6. התיישנות אבטלה

  7. דמי אבטלה הריון

  8. דמי אבטלה ערעור

  9. דמי אבטלה מטפלת

  10. דמי אבטלה מזכירה

  11. חישוב דמי אבטלה

  12. דמי אבטלה סטודנט

  13. דמי אבטלה אקדמאים

  14. דמי אבטלה התפטרות

  15. דמי אבטלה מופחתים

  16. דמי אבטלה מעסיק זר

  17. דמי אבטלה טופס 106

  18. דמי אבטלה עולה חדש

  19. התפטרות דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה משק חקלאי

  21. דמי אבטלה סיום חוזה

  22. מכתב דחיה דמי אבטלה

  23. דמי אבטלה פעם נוספת

  24. התיישנות דמי אבטלה

  25. דמי אבטלה עובד יומי

  26. דמי אבטלה משרה חלקית

  27. דמי אבטלה מעל גיל 35

  28. דמי אבטלה עסק משפחתי

  29. דמי אבטלה צבירת ימים

  30. דמי אבטלה רטרואקטיבית

  31. התפטרות מוצדקת אבטלה

  32. דמי אבטלה תקופת אכשרה

  33. דמי אבטלה רשות מקומית

  34. דמי אבטלה עבודה זמנית

  35. דמי אבטלה חייל משוחרר

  36. דמי אבטלה לפני גיל 20

  37. דמי אבטלה הבטחת הכנסה

  38. אישור תביעה לדמי אבטלה

  39. דמי אבטלה עבודה עונתית

  40. מחיקת תביעה דמי אבטלה

  41. דמי אבטלה טיפול בתינוק

  42. דחיית בקשה לדמי אבטלה

  43. איחור בתשלום דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה סירוב לעבודה

  45. אישור מחלה לשכת האבטלה

  46. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  47. דמי אבטלה הכשרה מקצועית

  48. חזרה לעבודה אחרי אבטלה

  49. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  50. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  51. דמי אבטלה שכיר בעל שליטה

  52. התפטרות מזכה בדמי אבטלה

  53. דמי אבטלה גרושה חד הורית

  54. התפטרות זכאות לדמי אבטלה

  55. התפטרות המזכה בדמי אבטלה

  56. דמי אבטלה צמצום היקף משרה

  57. התפטרות בדין מפוטר אבטלה

  58. דמי אבטלה בעל מניות בחברה

  59. התפטרות לטיפול בילד אבטלה

  60. הבטחת הכנסה אחרי דמי אבטלה

  61. דמי אבטלה חישוב בסיס השתכרות

  62. התפטרות בדין מפוטר דמי אבטלה

  63. דמי אבטלה עבודה אצל קרוב משפחה

  64. אי הגעה לראיון עבודה לשכת אבטלה

  65. אישה שעובדת אצל בעלה דמי אבטלה

  66. דמי אבטלה בעל שליטה בחברת מעטים

  67. דמי אבטלה התפטרות לצורך טיפול בילד

  68. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה

  69. תביעה לתשלום דמי אבטלה של חייל בשירות סדיר בצה"ל

  70. דחיית תביעה לדמי אבטלה בגין אי צבירת תקופת אכשרה מספקת

  71. תביעת שני אחים לקביעת דמי אבטלה עקב סגירת העסק של אימם אצלה עבדו

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון