תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית


1. ההליכים בין הצדדים
המבקשות הגישו בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, מכח חוק תובענות ייצוגיות תשל"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").
בבקשה נאמר כי פריזמה בית השקעות בע"מ (להלן: "פריזמה") הוקמה בשנת 2006 על ידי קרן ההשקעות מרקסטון.
כחלק ממסע רכישות בתחום ניהול הפיננסיים רכשה פריזמה גם את זכויות הניהול של קופות גמל רבות בישראל, אשר נוהלו קודם לכן על ידי גופים פיננסיים אחרים.
נאמר בבקשה כי בשנת 2008, לאחר מסע רכישות, הפכה פריזמה לשחקן משמעותי ביותר בשוק קופות הגמל בישראל, וניהלה את החסכונות הפנסיונים של עשרות אלפי חוסכים בעשרות קופות גמל.
היקף הנכסים אשר נוהל בסוף שנת 2008 עלה על 24 מיליארד ₪ והיווה כ- 10% מסך הנכסים אשר נוהלו בשוק קופות הגמל בישראל.
בינואר 2008 התפוצצה הפרשה המכונה "פרשת קופות הגמל של פריזמה" כאשר התברר כי מנהל השקעות "שיחק" עם כספי העמיתים בקופות הגמל בהשקעות מסוכנות .
מונה חוקר חיצוני והתפטרו מנהל התיקים של פריזמה ומנכ"ל פעילות קופות הגמל של פריזמה.
נטען כי פריזמה התקשתה לשמור על היקף הנכסים ועמיתים רבים נטשו את בית ההשקעות.
בשנת 2009 חדלה פריזמה מלפעול כבית השקעות.
פריזמה ראתה צורך לשנות את שמן של החברות המנהלות, המשיבות 1 ו- 2 (להלן: "המשיבות").
בבקשה נאמר כי עניינה של התביעה הייצוגית היא בשערורייה מזעזעת נוספת בניהול כספי הפנסיה של עמיתי פריזמה, במסגרתה פגעו המשיבים במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2008 באופן מודע בחסכון פנסיוני של עשרות אלפי עמיתים של קופות הגמל של פריזמה. המשיבים שינו את תמהיל תיק ההשקעות באופן קיצוני ואגרסיבי כדי להכשירו לצורך מכירת זכויות הניהול בו לבית ההשקעות אחר.
מהלך ההכשרה נעשה בדרך של ביצוע מכירות מאסיביות ואגרסיביות חסרות תקדים של אג"ח קונצרניות בתקופה קצרה ביותר, והגדלת ההחזקה של מזומן ואג"ח ממשלתיות באופן המאפשר מיזוג קל ומהיר יחסית עם בית השקעות גדול אחר.
במהלך התקופה הרלוונטית הוצאה פעילות פריזמה לכל המרבה במחיר, סבלו עמיתי קופות הגמל של פריזמה מתשואות שליליות חריגות ביותר ואיבדו בממוצע בתקופה קצרה זו כ- 17% מחסכונותיהם.
חלק ניכר מאובדן החסכונות נגרם כתוצאה מפעילות חסרת תום לב נגועה בניגוד עניינים קיצוני, רשלנית בלתי סבירה ונטולת רסן אשר בוצעה בתקופת הגשת הבקשה.
מספר ימים לאחר תום התקופה נשוא הבקשה, משפסקו המכירות העצומות של אג"ח קונצרניות, נמכרה פעילות ניהול קופות הגמל של פריזמה לבית ההשקעות "פסגות".
נאמר כי המכירות עצמן היו פגומות ופסולות ונעשו בניגוד למושכלות יסוד של ניהול השקעות כספי חסכון ארוך טווח.
במהלך התקופה נשוא הבקשה היתה יכולת השוק לקלוט ניירות ערך ללא ירידה משמעותית מוגבלת במיוחד, כאשר אפילו מכירות אג"ח קונצרניות בעצימות יחסית נמוכה - גרמו באותה תקופה לירידת ערך מהותית.
למרות שעומק השוק היה כה מוגבל, הציפה פריזמה את השוק ומכרה אג"ח קונצרניות בהיקפים לא נתפסים וחסרי תקדים בסכומים של מיליארדי ₪ ובכך הפילה את שערי אג"ח קונצרניות.
כמו כן בחרה פריזמה למכור כמויות אדירות של אג"ח קונצרניות, שהם רכיב שמרני בדרגת סיכון נמוכה יחסית בתיק השקעות לטווח ארוך, אשר דווקא לאור הירידות בשוויון במהלך התקופה נשוא הבקשה הפכה החזקתן לטווח ארוך לאטרקטיבית יותר.
מדובר בפעילות שאת תוצאותיה המזיקות וההרסניות ניתן וחייבים היו לצפות מראש.
הנזק המוערך לעמיתי קופת הגמל של פריזמה הוא בסך של כ- 1.3 מיליון ₪ כפי שעולה מחוות הדעת של פרופ' דורון אברמוב אשר צורפו לבקשה.
בפרק סיכום ומסקנות לחוות דעת זו נאמר, בין היתר, כי במשך תקופה של שלושה חודשים התבצעה פעולה חריגה ביותר של החברות המנהלות את קופות הגמל של פריזמה, אשר באה ל ידי ביטוי במכירות אגרסיביות של אג"ח קונצרניות.
על פי מבחנים סטטיטיים שונים, אשר פורטו בחוות הדעת, הגיע המומחה למסקנה כי המכירות העודפות של אג"ח אינן מקריות וכי מדובר בפעילות מכוונת.
עוד נאמר כי אין כל סיבה כלכלית או עניינית למכירות החריגות של האג"ח.
הפעילות החריגה לא היתה מבוססת על שיקולים כלכלים מקובלים.
לדברי המומחה, נבדקה ההשערה שפעילות פריזמה נבעה מרצונה להגיע לשיעור אחזקת אג"ח ממשלתיות ומזומן הזהה או דומה מאוד לזה של פסגות, הליך אשר כונה על ידי המומחה "התכנסות".
המומחה קבע כי הניתוח האנליטי אשר בוצע מבסס השערה זו ברמת סבירות גבוהה ביותר.
התביעה הוגשה, כאמור, כנגד המשיבות וכנגד המשיבים אשר היו נושאי משרה במשיבות.
בפרק אשר מפרט את עילות התביעה כנגד המשיבים היפנו המבקשים להוראות חוק הפיקוח על שירותיים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ה – 2005 (להלן: "חוק קופות גמל"); חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות תשנ"ה – 1995 (להלן: "חוק הייעוץ"); סעיף 35 לפקודת הנזיקין; חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1971 (להלן: "חוק החוזים תרופות"); התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות וסעיף 4 (א) (1) לחוק תובענות ייצוגיות

המבקשות טענו כי לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה בשל היותה תביעה בעניין כלכלי מכח סעיף 42 ב (א) (1) (ג) לחוק בתי המשפט תשמ"ד – 1984. המקנה למחלקה הכלכלית סמכות עניינית לדון בעניין אזרחי לפי חוק הייעוץ.
נטען כי הסמכות קמה גם מכח סעיף 42 ב (א) (4) לחוק בתי המשפט, המקנה למחלקה הכלכלית סמכות עניינית לדון בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות ובתביעות ייצוגיות המוגשות מכח פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. חוק תובענות ייצוגיות.

המשיבים הגישו תגובה לבקשה אשר נתמכה בחוות דעתו של פרופ' אהרון עופר.
בחוות דעת זו נאמר כי אין כל בסיס עובדתי או כלכלי לטענה בדבר "התכנסות" לתיק הנכסים של פסגות.
המשיבים התייחסו בהרחבה לחוות דעתו של פרופ' אהרון עופר וטענו כי טענת המבקשים היא ספקולציה שאין לה כל אחיזה במציאות.
נאמר, בין היתר, כי אין בסיס לטענת הרשלנות, אין בסיס לטענות במישור הנזק והקשר הסיבתי וכי התביעה אינה מגלה עילה כנגד המשיבים.
עוד נטען בהרחבה כי לא מתקיימים יתר התנאים לאישור התובענה כייצוגית.
במקביל להגשת התגובה לבקשה הוגשה הבקשה נשוא ההחלטה שבפניי, בה התבקש בית משפט לקבוע כי למחלקה הכלכלית של בית המשפט אין סמכות לדון בבקשת האישור. כמו כן, נכללה בקשה להורות על העברת הדיון בבקשת האישור למותב בבית המחוזי מרכז, בהתאם לסעיף 7 (א) לחוק תובענות ייצוגיות
בנוסף, הוגשה בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור, ככל שהיא מופנית לנושאי המשרה – המשיבים 3-9.

2. הבקשה להורות על העדר סמכות עניינית והעברת דיון
בבקשה נשוא ההחלטה שבפניי נטען כי הסמכות העניינית לדון בבקשת האישור אינה נתונה למחלקה הכלכלית. בכל מקרה, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז בפני כב' השופטת שטמר, טענה אליה אתייחס בנפרד.
נאמר כי בקשת האישור אינה חוסה תחת אף אחת משתי החלופות עליהן מצביעות המבקשות: בקשת האישור אינה עניין כלכלי לפי פיסקה (4) של סעיף 42 ב (א) לחוק בתי המשפט מהטעמים הבאים: לא ניתן להגיש את הבקשה לפי פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה מנהלת של קופת גמל בקשר לעניין שבינה לבין עמיתי הקופה, יוכל שתוגש אך ורק לפי פרט 2 לתוספת. חוק תובענות ייצוגיות, שכן בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברה מנהלת של קופת גמל בקשר לעניין שבינה לבין עמיתי הקופה, יוכל שתוגש אך ורק לפי פרט 2 לתוספת.
פרט 2 לתוספת מתייחס ל"תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לעניין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו".
גם אם ניתן היה במישור העקרוני להגיש את הבקשה לפי פרט 5 לתוספת, הרי שבקשת האישור אינה נופלת בגדר התנאים של פרט 5. בניגוד לטענת המבקשות - בקשת האישור אינה משום "תביעה בעילההנובעת מזיקה לנייר ערך".
עוד נאמר כי אין תחולה לפיסקה (4) גם מן הטעם שהתביעה האישית נשוא בקשת האישור אינה עניין אזרחי כלכלי לפי פיסקאות (1) – (3) של סעיף 42 ב (א).
בקשת האישור אינה חוסה אף תחת פיסקה (1) (ג) של סעיף 42 ב (א) שעניינו תביעה לפי חוק הייעוץ.
החוק כלל לא חל על המשיבים, שכן החברות המנהלות ונושאי המשרה לא עסקו ולא יכלו לעסוק בתחומים המוסדרים בחוק הייעוץ.
על המשיבים חלה מערכת נורמטיבית אחרת – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיונים) תשס"ה – 2005 (להלן: "חוק הייעוץ הפנסיוני").
הבקשה איננה כוללת כל טענה על פיה קיבלו המבקשות מאת המשיבים כל שירות אשר חוק הייעוץ חל עליו.
עוד נאמר כי פיסקה (1) של סעיף 42 ב (א) מפנה לשורה של דברי חקיקה אשר מקנה זכות להגשת תביעה אינדיבידואלית ולא להגשת תובענה ייצוגית.
לחלופין, נטען כי גם אם יסבור בית משפט כי עניין מענייניה של הבקשה נופל לגדרי המונח "עניין כלכלי", הרי שהתובענה תידון בפני המחלקה הכלכלית רק אם העניין הכלכלי הוא משמעותי.
העניין המובהק של בקשת האישור הוא היחסים בין קופת הגמל לעמיתיה והשאלה האם הפרו המשיבים את חובות הנאמנות והזהירות כלפי עמיתי קופות הגמל.
סוגיות אלה אינן עניין כלכלי. לא בכדי נמנע המחוקק מלכלול את פרט 2 לתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות במסגרת סעיף 42 ב (א) לחוק בתי המשפטחוק תובענות ייצוגיות במסגרת סעיף 42 ב (א) לחוק בתי המשפט

בתגובת המבקשות נאמר כי מטרת הבקשה היא לסרבל את הדיון ולהאריכו שלא לצורך.
לא עלול להיגרם כל נזק למבקשים אם התובענה תתברר בפני המחלקה הכלכלית, אפילו אם אין למחלקה סמכות עניינית.
גם אם התובענה הייצוגית אינה מבחינת עניין כלכלי, אין מניעה כי מותב זה יוסיף לדון בתובענה בכשרותו כבית משפט מחוזי בתל-אביב.
המבקשות היפנו לפרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, אשר נוסחו כלהלן:
"תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לעניין זה –
"זיקה" - בעלות אחזקה רכישה או מכירה...
"נייר ערך" - כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ט – 1968 ".
נטען כי התובענה היא תביעה הנובעת מזיקה לנייר ערך. נייר הערך הוא האג"ח הקונצרניות אשר נמכרו באופן מסיבי, אגרסיבי וחסר תקדים על ידי המשיבות.
הזיקה היא פעילות המכירה.
עוד נאמר, כי חוק תובענות ייצוגיות אינו מציין כי במקרה בו עניין מסויים נופל בגדרו של פרט מסויים בתוספת, יוצר הדבר הסדר שלילי להגשת תובענה ייצוגיות באותו עניין מכח פרט אחר לתוספת. לכן, אין מקום, לטענה כי פרט 2 לתוספת יוצר הסדר שלילי המונע הגשת תובענה ייצוגית לפי פרט 5.
כל אחת מהוראות סעיפי התוספת מהווה הסדר עצמאי ונפרד שאיננו קשור ותלוי למשנהו.
המבקשות הרחיבו ופרטו את הטיעון על פי מתקיימים תנאי פרט 5 לתוספת, שכן קיימת זיקה לנייר הערך.
עוד נטען כי טענת המשיבים על פיה אין תחולה לפיסקה (4) מאחר ופיסקאות (1) – (3) אינן חלות – הינה טענה מופרכת.
נאמר גם כי אין מקום לטענה על פיה על העניין הכלכלי להיות משמעותי.
המבקשות טענו כי אין להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי (מרכז), שכן אין כל דמיון בין בקשות האישור הקודמות לבקשת האישור בהליך הנוכחי.


בתשובה חזרו וטענו המשיבים כי יש להעביר את הבקשה לבית משפט מחוזי (מרכז), וכי קיים דמיון ברור בין בקשות האישור הקודמות לבין הבקשה הנוכחית.
המשיבים חזרו על הטענה כי בקשת האישור אינה בעילה הנובעת מזיקה לנייר הערך; כי הבקשה יכולה להיות מוגשת אך ורק לפי ההסדר הייחודי ופרט 2 לתוספת וכי על העניין הכלכלי להיות משמעותי.

3. דיון והחלטה
א. המסגרת הנורמטיבית
כפי שהובהר על ידי כב' השופטת רונן בה"פ (ת"א) 21643-01-11 אגיב ייעוץ וניהול בע"מ נ' הראל, תוקן חוק בתי המשפט ביום 27.7.10, תיקון אשר במסגרתו הוקמה מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א.
למחלקה זו הוקנתה סמכות עניינית בלעדית לדון בעניינים שהחוק הגדיר אותם כ"עניינים כלכליים".
"לכן, אם נושא המחלוקת אינו עניין כלכלי אין למחלקה הכלכלית סמכות עניינית לדון בתובענה – כפי שאין סמכות עניינית לשופט שאינו שופט במחלקה הכלכלית לדון בתובענה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א שעניינה הוא עניין כלכלי".
מכאן עולה כי אין מקום לטענת המבקשות, על פיה ניתן לברר את התובענה בפני המחלקה הכלכלית אפילו אם אין למחלקה סמכות עניינת לכך.
הרציונאל להקמת המחלקה נקבע במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק, הצעת חוק בתי המשפטי (תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים) תש"א – 2010. נאמר כי מוצע לקבוע הסדרים חדשים לעניין סמכות השיפוט, במטרה לייעל ולשכלל את האכיפה הפלילית, המנהלית והאזרחית בעניינים הכלכליים ובדינים הכלכליים המפורטים בהצעה.
עיקרם של העניינים הכלכליים נעוץ בחוקים אלה: חוק החברות, חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הייעוץ והתקנות לפי חוקים אלה.
"הרציונאל שבבסיס ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו, היא יצירת תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית, שבה ידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי".
בהצעת החוק אף הובהר כי מוצע לקבוע שבקשות לאישור תובענות ייצוגיות ותובענות ייצוגיות בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או יחידה לפי פרט 5 בתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, ייחשבו לעניין כלכלי.
כלומר, המחוקק בחר באופן ספציפי, בהקשר לתובענות ייצוגיות, לראות בפרט 5 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, כעניין כלכלי.
נראה כי המבקשות עצמן היו ערות לכך, שכן בסעיף 283 לבקשה הבהירו במפורש כי הסמכות מוקנית למחלקה הכלכלית הן לפי חוק הייעוץ והן מכח פרט 5 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות
אין אם כן מחלוקת בין הצדדים כי פרט 2 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, אינו מצוי בין הסעיפים המקנים סמכות למחלקה הכלכלית.
לאור האמור לעיל יש לבחון את טענות הצדדים.

ב. הטענה כי פרט 2 בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות הינו בגדר הסדר ייחודי
אין ספק כי בקשת האישור במקרה שבפניי היא בגדר "תביעה נגד חברה מנהלת בקשר לעניין שבינה לבין עמית".
שאלת ייחוד פרט 2 לתוספת השנייה לתביעה כנגד חברה מנהלת, נידון על ידי כב' השופט פרגו בת"צ 1461/09 ברעם נ' ברקוביץ (להלן: "עניין ברעם").
המבקשות טענו בתגובה לבקשה שבפניי כי על החלטת בית המשפט בעניין ברעם, אשר עליה נסמכים המשיבים, תלוי ועומד ערעור שכן מדובר בהחלטה שגויה.
בתשובת המשיבים נאמר כי עובר לדיון בעניין ברעם (ע"א 4698/10) הודיע המערער שם על הסתלקות מהערעור והערעור נמחק ביום 20.2.12.
המשיבים הבהירו כי המערער בעניין ברעם הוא אחיה של המבקשת 2 והם שניהם מיוצגים על ידי אותם באי כח.
הבקשה למחיקת הערעור צורפה כנספח 1 לבקשה.
בפסק הדין אשר ניתן על ידי בית המשפט העליון, נאמר כי הצדדים הודיעו על הסדר הסתלקות אליו הגיעו הכולל מחיקת הערעור וקביעת גמול, הוצאות ושכר טרחה.
בפסק הדין נאמר כי בית המשפט העליון הציע לצדדים וקיבל את הסכמתם כי הבקשה לאישור ההסדר תוגש לבית הדין לעבודה, בו תלוי ועומד הליך מקביל באותו עניין נגד קופת הגמל, ובית הדין ידון במכלול ההסדר. בכפוף לכך נמחק הערעור.
בנסיבות אלה, אין אכן מקום לטענת המבקשות כי לא ניתן להסתמך על ההחלטה בעניין ברעם בגין היותה שגויה.

בעניין ברעם הוגשה בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר הוגשה על ידי המשיב שהוא עמית בקופת התגמולים של עובדי אל-על המאוגדת כאגודה שיתופית.
מבקשי הסילוק על הסף היו נושאי משרה בקופת התגמולים.
המשיב ביסס את התביעה על פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות
כב' השופט פרגו הבהיר כי התוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מבטאת את עילות התביעה הייצוגיות האפשריות על פי החוק.
אומנם, כל אחד מסעיפי התוספת השנייה הוא סעיף עצמאי. אולם, בנושא אשר יוחד לו בתוספת השנייה סעיף ייחודי וספציפי - יש להתמקד באותו סעיף ולהעדיפו על פני סעיפים כלליים אחרים.
נקבע כי הסעיף הייחודי הספציפי לנשוא הבקשה הוא פרט 2 לתוספת השנייה.

ברע"א 2598/08 בנק יהב נ' שפירא הבהיר כב' השופט רובינשטיין כי חוק תובענות ייצוגיות בא להסדיר תחום שטופל לפני כן בדין ובפסיקה טלאי על טלאי, כאשר סעיף 3 (א) לחוק מורה "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השנייה או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית".
באותו מקרה נדרש בית משפט לפרשנות פרט 3 לתוספת השנייה.
בית המשפט קבע כי בטרם ייפנה לבחון את ההגדרה של התוספת, יש להידרש להיסטוריה החקיקתית שכן לכאורה היא מהווה אינדיקציה התומכת במתן פרשנות מצמצמת להיקפו של חוק תובענות ייצוגיות.


נראה כי גם לצורך בחינת שאלת תחולת פרט 2 על המקרה הנוכחי, כפרט ייחודי, יש
לבחון את דברי ההסבר - כפי שנטען על ידי המשיבים בבקשה להורות על העדר סמכות עניינית.
בעמ' 256 לדברי ההסבר להצעות חוק 234 מיום 26.1.06, נאמר כי בארץ הוכרה מפורשות התובענה הייצוגית במספר חוקים, כאשר אחד החוקים שנמנו הוא חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ח – 2005.
חוק זה היפנה לפרק ה (1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א – 1981.
בדברי ההסבר המתייחסים לפרטים 2 ו- 3, נאמר כי פרטים אלה מרחיבים את ההסדרים הקבועים היום בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), בחוק הפיקוח על קופות גמל ובחוק הפיקוח על הביטוח, בכך שאינם מגבילים את עילות התביעות כנגד בנק ומבטח לעילות הקבועות באותם חוקים.
גם במקרה זה, כמו לגבי פרט 1, אומצה הגדרה רחבה אשר תמנע התדיינויות בשאלת תחולות החוק.
באשר לפרטים 4 ו- 5 נאמר כי פרטים אלה חוזרים על ההסדרים הקבועים כיום בחוק ההגבלים העסקיים בחוק החברות ובחוק החברות ובחוק השקעות משותפות בנאמנות.
מכאן עולה בבירור, כי המחוקק קבע הסדרים ספציפיים ונפרדים בעניינים שונים. ההסדר הספציפי החל לעניין תביעה ייצוגית כנגד חברה מנהלת של קופת גמל - מצוי בפרט 2 לתוספת השנייה.

על ההבחנה בין פרט 2 לפרט 5 – ניתן ללמוד גם מהפנייתו של בית המשפט העליון בעניין שפירא לדבריו של אלון קלמנט במאמרו "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות" תשס"ו – 2006 (עמ' 134-135).
בית המשפט הבהיר כי חוק התובענות הייצוגיות ביטל את הגבלת עילות התביעה כנגד תאגיד בנקאי אשר היתה קיימת קודם לכן.
כב' השופט רובינשטיין היפנה למאמרו של קלמנט, אשר התייחס להרחבת העילות כחלק מהרחבת אפשרות התביעה בתחום הצרכני "שני התחומים שזכו להרחבת עילות התביעה הם התחום הצרכני ותחום הנפגעים הסביבתיים.
בתחום הצרכני מאפשר החוק החדש הגשת תביעות נגד רשימת נתבעים... תאגיד בנקאי וחברה המנהלת קופת גמל... כיום מאפשר חוק התובענות הייצוגיות לתבוע נתבעים אלה בכל עילה שהיא ובלבד שנושא התביעה יהיה עניין שבין הנתבע לבין התובע כלקוח."
מכאן עולה כי תביעות כנגד חברה המנהלת קופת גמל, כמו במקרה שבפניי, הינה תביעה צרכנית אשר יש להגישה במסגרת פרט 2 לתוספת השנייה, שאיננה נכללת בגדר העניינים המפורטים בחוק בתי המשפט כ"עניין כלכלי".
יש לכן לראות בפרט 2 כהסדר ממצא וייחודי בכל הנוגע להגשת תביעות ייצוגיות כנגד חברה מנהלת של קופות גמל.

ג. טענת המבקשות כי בקשת האישור נופלת בגדר פרט 5 לתוספת השנייה
גם אם לא היה מקום להגיע למסקנה כי פרט 5 לתוספת אינו יכול לחול על בקשת האישור הנוכחי, שכן פרט 2 הוא הסעיף הרלוונטי והייחודי לגביה, אינני רואה מקום לטענה כי בקשת האישור הינה תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך.
בעניין ברעם קבע כב' השופט פרגו כי מאחר וקופת גמל איננה נייר ערך כהגדרתו בסעיף 5 לתוספת השנייה, הרי שלעמית בקופת גמל לא קיימת תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך. לכן נקבע כי אין בסיס לבקשה שם לאישור תובענה ייצוגית ותביעה ייצוגית המסתמכת על סעיף 5 לתוספת השנייה.
קביעה זו מקובלת עלי ואתייחס לעניין זה בהרחבה להלן.
בסעיף 261 לבקשת האישור טענו המבקשות כי נייר הערך על פי פרט 5 לתוספת השנייה הוא אג"ח הקונצרניות והזיקה היא פעילות המכירה של אג"ח קונצרניות שבוצעו על ידי החברות המנהלות.
כמו כן נאמר כי קופות הגמל מחזיקות בנאמנות עבור העמיתים את נכסי העמיתים ולכן מדובר בזיקה נוספת שהיא בעלות בניירות הערך נשוא הבקשה.

אין כל מקום לטענת הזיקה בכל הקשר שהוא.
"קופת גמל" מוגדרת בחוק קופות גמל כ"קרן או תוכנית ביטוח שניתן לגביהם אישור קופת גמל לפי הוראות סעיף 13".
כפי שנאמר בבקשת האישור, המבקשות היו עמיתות בקופת גמול כמפורט בסעיפים 264 ו- 266 לבקשה.
"עמית" מוגדר בחוק קופות גמל "מי שרשומים על שמו כספים ברישומי קופת גמל או מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל".
קופות הגמל מתנהלות על ידי מי שניתן לו רישיון של חברה מנהלת.
החברה המנהלת משמשת כנאמן על נכסי קופות הגמל אשר ניהולה לטובת העמיתים, כפי שנקבע בסעיף 3 לחוק.
"נכסי קופת גמל" מוגדרים בחוק "סך כל הנכסים המנוהלים על ידי חברה מנהלת בעבור עמיתי קופת גמל שבניהולה".
לאור מבנה משפטי זה, ברור כי המבקשות לא טענו כי התביעה נובעת מזיקה למניות החברות המנהלות עצמן.
הטענה אותה העלו למעשה המבקשות היא כי יש להם זיקה לחלק מהנכסים המנוהלים על ידי החברות המנהלות, המשיבות, עבור העמיתים.
טענה זו מתייחסת לאג"ח הקונצרניות.
על מי שטוען לזיקה לנייר ערך להראות כי הוא עצמו נופל לאחת מאותן חלופות המנויות בהגדרת "זיקה" בפרט 5.
בבש"א (חיפה) 7798/03 קליינברגר נ' הפניקס הישראלי הבהיר בית המשפט כי ההלכה אשר נקבעה ברע"א 1701/93 טבע תעשיות נ' זת חברה לייעוץ כלכלי בע"מ, על פיה על התובעים להחזיק בניירות ערך ביום השלמת עילת התביעה, חלה גם לאחר חקיקת חוק החברות החדש.
תביעה ייצוגית בהתאם לחוק זה היא תביעה שמחזיק בנייר ערך שיש לו זכות תביעה אישית בגין מעשה או מחדל שגרמו לו נזק או פגיעה אחרת באופן אישי. (ההדגשה שלי – ד.ק.).
נקבע כי החלפת הדרישה על פיה התובע הייצוגי יהיה מחזיק בנייר ערך בדרישה שיהיה בעל זיקה - באה להרחיב את זכות הזיקה כך שגם בעל מניות שחדל להחזיק בניירות החברה, יוכל לתבוע בגין מעשה או מחדל של החברה שאירעו במהלך התקופה בה החזיק במניות וגרמו לו נזק באופן אישי.
אותה סיטואציה של זיקה לנייר ערך של החברה, בין מכח בעלות, בין מכח החזקה, בין מכח רכישה או בין מכח מכירה, כפי שנקבע בתוספת השלישית לחוק תובענות ייצוגיות בהגדרת המונח "זיקה" - איננה מתקיימת במקרה שבפניי.
החשבונות בקופת גמל נפתחים באמצעות בקשה להצטרף כעמית לקופת גמל בחברה המנהלת, על דרך של הסכם, כפי שנקבע בסעיף 19 לחוק. העמית משלם כספים לקופת גמל ורשאי למשוך כספים מקופת הגמל על פי הוראות החוק.
החברה המנהלת משקיעה את כספי קופת הגמל בהתאם לאמור בסעיף 26 לחוק.
לשר מסורה הסמכות לקבוע שיעורים מרביים בנכס מסוים או בסוגי נכסים שייקבעו.
דרך התנהלות זו איננה יוצרת כל זיקה בין העמית לבין נייר ערך המהווה חלק מנכסי הקרן, המנוהלים על ידי החברות המנהלות, במובן הוראת פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות
אין לכן מקום לטענה כי פעולת המכירה אשר בוצעה על ידי המשיבות, במסגרת ניהול נכסי קופת הגמל, יוצרת זיקה.
יש לזכור בהקשר זה כי צויין בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, כי פרטים 4 ו- 5 חוזרים על ההסדרים הקבועים בחוק ההסדרים, בחוק החברות ובחוק השקעות משותפות בנאמנותחוק תובענות ייצוגיות, כי פרטים 4 ו- 5 חוזרים על ההסדרים הקבועים בחוק ההסדרים, בחוק החברות ובחוק השקעות משותפות בנאמנות. אין לכן תחולה לאותם פרטים, במסגרת היחסים שבין עמית לקופת גמל.
אין גם כל מקום לטענה שפורטה בסעיף 262 לבקשת האישור, על פיה קופות גמל הן חברות המנהלות שמחזיקות בנאמנות עבור עמיתים את נכסי העמיתים, כאשר הבעלות בנכסים היא של עמיתי קופות הגמל ולא של החברות המנהלות.
כפי שציינו המשיבים בתגובתם נקבע בד"נ 1/76 רפק אלקטרוניקה בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים (ברוב דעות), כי הסכומים אותם מקבלת קופת הגמל הופכים בזמן התשלום לנכסי קופת הגמל, הקופה משקיעה אותם בהתאם להוראות התקנות וכל ניירות הערך אותם רוכשת הקופה ונכסים אחרים בהם היא משקיעה את הכספים שקיבלה מחברים - הם נכסי החברה ולא נכסי החברים.
זכותו של החבר לקבל חזרה את חלקו בנכסי החברה. זכות זו היא זכות חוזית ולא זכות קניינית. (עמ' 694 לפסק הדין).
כמו כן, ראה ד"נ 16/82 פקיד השומה נ' צבי לידור, בסעיף 14 לפסק דינו של כב' הנשיא שמגר, בו מפנה בית המשפט לפסק דין רפק אלקטרוניקה לעניין הקביעה כי מי שזכאי לפטור מריבית ולכל הוראת פטור מס אחרת, הוא הבעלים של תעודות על פי חוק מלווה חיסכון שיש לו את הקניין בזכות.
אין לכן לראות בעמיתים כבעלי הנכסים.
יש להבהיר כי אין באמור לעיל כדי לפגוע בדרך כלשהי בקביעה כי יש לראות בקופות הגמל כנאמן של העמיתים.
ראה לעניין זה ת.פ 290/95 מדינת ישראל נ' צברי, תוך הפנייה לפסק הדין בעניין רפק אלקטרוניקה, בהקשר לחובת הנאמנות.
אולם, אין בהטלת חובת הנאמנות כדי לייצור את אותה זיקה הנדרשת לצורך פרט 5 לתוספת השנייה. מדובר כאמור, במקרה הנוכחי, במערכת יחסים השונה לחלוטין מזו שהיוותה את הבסיס להענקת זכות התביעה על פי פרט 5.
עוד יש להדגיש כי אי החלת פרט 5 על הבקשה שבפניי איננה מונעת או מצמצמת את עילות התביעה, של מי שטוען לפגיעה ונזק שנגרמו לו מדרך התנהלותן של החברות המנהלות.
עניין זה עולה אך ורק לצורך הטענה בדבר סמכותה של המחלקה הכלכלית, ואין מקום, לצורך זה בלבד, לפרש באופן מלאכותי את המונח "זיקה" לניירות ערך.

ד. טענת המשיבים כי התובענה אינה עניין אזרחי לפי פיסקאות (1) - (3) של סעיף 42 ב (א) לחוק בתי המשפט
אינני רואה כל מקום לטענה זו של המשיבים, מקובלת עלי בהקשר זה עמדת המבקשות.
אילו היה ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לפי פרט 5 לתוספת השנייה, לא היה צורך לעמוד בתנאי סעיפים (1) – (3), כדי להקנות למחלקה הכלכלית סמכות ייחודית.
נושא העילה האישית אמור להיבדק במסגרת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית. אין מקום למבחנים כפולים לעניין סמכות המחלקה הכלכלית, כפי שטענו המשיבים.

ה. טענת המבקשות בעניין חוק הייעוץ
תביעה על פי חוק הייעוץ מהווה אכן עניין אזרחי המוגדר כ"עניין כלכלי", במסגרת הוראות סעיף 42 ב'.
אולם, לבית המשפט הכלכלי קמה סמכות לדון בתובענה ייצוגית אך ורק ככל שהיא נכללת במסגרת ס"ק (א) (4) – בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי פרט 5 בתוספת השנייה.
יתרה מזאת, ובכך די כדי לדחות את טענת המבקשות בעניין זה, לא נטען במסגרת בקשת האישור, בדרך כלשהי, כי מי מהן קיבל שירות מאת המשיבים אשר חוק ייעוץ השקעות חל עליו.
אין לכן מקום לטענה בדבר סמכותה של המחלקה הכלכלית על פי חוק הייעוץ.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כי אין למחלקה הכלכלית סמכות לדון בתובענה.

4. טענת המשיבים בעניין העברת הדיון לפי סעיף 7 (א) לחוק תובענות ייצוגיות
סעיף 7 (א) 1 לחוק תובענות ייצוגיות קובע "מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב".

בהקשר זה היפנו המשיבים לעניינים אשר נדונו ונידונים בפני כב' השופטת א. שטמר בבית משפט מחוזי מרכז:
- עניין שלזינגר – אשר נידון בת"צ (מחוזי מרכז) 6892-08-08 שלזינגר נ' אלמן
אלדובי קופות גמל בע"מ.
- עניין שליט ת.א 22281/08 (ת"א) שליט נ' פריזמה קופות גמל בע"מ.
- עניין גינר אשר נידון בת"צ (מחוזי מרכז) 17466-12-09 גינר נ' מגדל פלטיניום
בע"מ.

בעניין שלזינגר נידונה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, אשר עניינה הפסדים בקופות גמל וקרן השתלמות של המשיבה בתקופה שבין אוגוסט 2007 ועד יוני 2008.
נטען כי קופות הגמל הוגדרו כסולידיות ולמרות זאת הפסידו בממוצע כ- 19.8% במהלך אותה תקופה.
המחלוקת, כפי שנאמר בפסק הדין, נסבה אודות הגדרת הקופות כ"סולידיות" ובחינה אם השקעות מסויימות - בעיקר השקעות שונות באיסלנד, מניות יתר והשקעה באג"ח שחלק הארי שלה באג"ח קונצרניות - עומדות בהגדרה זו.
עילות התביעה אשר נטענו היו הפרת חובה חקוקה – הפרת חוק הייעוץ. לטענה זו לא נדרש בית משפט שכן קבע, כפי שנקבע גם במקרה שבפניי, כי אין בדברי המבקשים ראשית ראייה הדרושה להחלת החוק.
עוד נטענה טענה על פיה "הדבר מדבר בעד עצמו" – טענה שנדחתה אף היא.
כמו כן הועלתה טענה רשלנות על פי פקודת הנזיקין בה דן בית משפט.
בית המשפט קבע בפסק הדין כי המבקשים לא הוכיחו סטייה מרמת זהירות סבירה.

בעניין שליט – התמקד הדיון בטענה בדבר ניהול השקעות רשלני של קופות גמל אשר היו אמורות להיות סולידיות. נטען כי בשל רשלנות המשיבים הפסידו העמיתים הפסדים עודפים העולים לכדי מאות מיליוני ₪.
בעניין שליט הועלו הטענות כנגד פריזמה בקשר לפעולות אשר בוצעו לפני המשבר העולמי בשנת 2008, המתייחסות אף הן, בין היתר, להחזקות באג"ח קונצרניות.
עילות התביעה אשר הועלו בעניין שליט הן: עילות לפי חוק קופות הגמל, עילות לפי חוק הייעוץ, רשלנות על פי דיני הנזיקין, הפרת חוזה וחוסר תום לב בקיום חוזה.
המבקשות עצמן היפנו באופן נרחב לעמדת המשיבות במסגרת אותו הליך, בסעיפים 84 -87 לבקשה שבפניי, על פיה ההשקעה באג"ח קונצרניות נחשבת למרכיב שמרני בתיק השקעות.
בעניין זה היפנו המבקשות לחוות דעתו של פרופ' שריג אשר הוגשה באותו הליך.
יש לציין כי בעניין שליט הוגשה התביעה בשלב ראשון לבית המשפט המחוזי בת"א. פריזמה טענה אף שם כי יש מקום להעביר את הדיון בפני כב' השופטת שטמר, בגין קיומו של ההליך בעניין שלזינגר.
הצדדים הגיעו להסכמה להעברת הדיון. כב' השופטת ד"ר אגמון גונן קבעה כי יש להעביר את הדיון על פי בקשת הצדדים ולאור העובדה כי בקשה קודמת מתבררת בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.

בעניין גינר – שהינו עדיין הליך תלוי ועומד בפני כב' השופטת שטמר - הועלו טענות כנגד פעילות שהתבצעה בניהול קרן ההשתלמות מעוז, אשר הוגדרה ושווקה כקרן השתלמות סולידית. נטען כי הקרן התגלתה כקרן השקעות מסוכנת ובלתי אחראית אשר הסבה הפסדים לעמיתיה.
עוד נטען כי רמת הסיכון הגבוהה בה נוקטת הקרן באה לידי ביטוי, בין היתר, בעובדת החזקתה באג"ח בעלות דירוג נמוך או אף ללא דירוג בכלל.
נטען כי הקרן השקיעה את מרבית כספי העמיתים באג"ח קונצרניות אשר היו בלתי מדורגות או מדורגות בדרגה נמוכה ללא בטחונות.
עילות התביעה אשר נטענו בעניין גינר הן, בין היתר: תרמית, רשלנות בניהול הקרן, הפרת חובת נאמנות, הפרת הוראות חוק הייעוץ, הפרת חוזה ההתקשרות, הפרת חובת תום הלב.

אם נשווה את עיקר העילות אשר נטענו לעיל, לעילות אשר נטענו בבקשה שבפניי, נראה כי הדמיון בולט ביותר.
גם במקרה שבפניי נטען כי עילות התביעה הן: הפרת חובות חקוקות מכח חוק קופות גמל, רשלנות על פי פקודת הנזיקין והפרת חוזה בין חברי הקבוצה לבין החברות המנהלות.
ההלכה היא כי אין צורך בזהות מוחלטת בין בקשות האישור וכי תכלית העיכוב או העברת הדיון היא מניעת כפל התדיינויות והכרעות סותרות.
אין ספק כי דמיון רב ביותר בין עילות התביעה בהליכים השונים מצביע על שאלה משפטית משותפת.
יש להעביר את הדיון גם כאשר קיימת חפיפה חלקית בין בקשות האישור - לא רק כאשר הצדדים הם אותם צדדים או כאשר קיימת זהות בשאלות העובדתיות. די בכך שהעניינים דומים, העילות חופפות בחלקן העיקרי והאינטרס זהה.
במקרה הנוכחי - הקבוצות דומות בעיקרן, המשיבים בבקשה שבפניי ובעניין שליט הן אותן חברות מנהלות, ונושא הגדרת ההשקעה, דרך ההשקעה והפעילות באג"ח קונצרניות משותף לבקשות השונות.
כמו כן, מדובר במערכת יחסים בין חברה מנהלת לבין עמיתי קופת הגמל. הטענה המשותפת היא טענה בגין נזק שנגרם עקב ניהול כושל של השקעות נכסי קופת הגמל, כאשר נושא האג"ח הקונצרניות נכלל, כאמור, בבקשות השונות.
אינני רואה לכן מקום לטענה כי לא מתעוררות בבקשות האישור הקודמות שאלות משותפות של עובדה או משפט, אשר דומות בעיקרן לשאלות המתעוררת בבקשת האישור הנוכחית.
די היה למעשה בקיומו של ההליך הקיים בעניין גינר כדי להעביר את הבקשה שבפניי בפני כב' השופטת שטמר.
עם זאת, יש לזכור כי ההליכים הקודמים בעניין שליט ושלזינגר היו תלויים ועומדים בעת שהוגשה הבקשה הנוכחית. אין למעשה הסבר של ממש מדוע לא הוגשה בקשה זו בפני המותב שדן בהם. זאת במיוחד לאור העובדה כי עניין שליט כבר הועבר מבית משפט זה לכב' השופטת שטמר לאור העובדה כי עניין שלזינגר נידון בפניה.
ההליכים בעניין שלזינגר ושליט הסתיימו בינתיים במתן פסק דין, אולם אין בכך כדי למנוע את העברת הדיון.
בהקשר זה מקובלת עלי לחלוטין העמדה אשר הובעה על ידי כב' השופטת ע. ברון בת"צ (ת"א) 2263/07 שטרית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ "אין מקום שתובענות ייצוגיות ובקשות לאישור תובענות ייצוגיות, המעוררות שאלות משותפות של עובדה או משפט, יתנהלו בפני מותבים שונים – גם אם מדובר בהליכי פשרה, כך בהקשר לתביעות שזה מכבר הסתיימו בפסק דין ושב"כ הצדדים מפנים אליהם בבקשה שבפניי לאישור פשרה".
ראה לעניין זה גם החלטת כב' השופט אלטוביה בת.א 1793/07 מור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, שם נקבע כי הרציונאל שבבסיס סעיף 7 עומד גם כאשר יש לשקול העברת תובענה למותב אשר אישר בפסק דין הסדר דומה.

יש לציין כי החשיבות היא בעצם העברת הדיון למותב אשר דן בתביעות השונות, גם אם לא יאוחד הדיון בהן.
העברת הדיון במקרה שבפניי תגרום לכך כי תהיינה החלטות הומוגניות, יימנע סרבול הדיון ויימנע כפל התדיינות.

התוצאה מכל האמור לעיל היא כי יש להורות על העברת הדיון בתובענה בפני כב' השופטת א. שטמר בבית משפט מחוזי מרכז.

שאלת ההוצאות תבחן עם סיום ההליך, על ידי המותב אשר ידון בתביעה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון