תנאים לאישור תביעה ייצוגית


השופט נ' הנדל:


1. מונח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 1694/07, כבוד השופטת ר' רונן) לפיו נדחתה בקשת המערערים לאישור תביעה כתובענה ייצוגית נגד רכבת ישראל בע"מ, היא המשיבה.

העובדות הצריכות לעניין

2. בתאריך 30.4.07 רכשו המערערים כרטיס נסיעה ברכבת ישראל. באותו היום, סמוך לשעה 08:00 בבוקר, נפסקה תנועת הרכבות בכל רחבי הארץ, למשך כשעה, כתוצאה מאסיפות הסברה שערך וועד עובדי הרכבת – מתוך כוונה להביא לתוצאה זו. חלק מהנוסעים שהחזיקו בכרטיסי הנסיעה כלל לא עלו לרכבת ונסעו באמצעי תחבורה חלופיים, וחלקם הגיעו ליעדם באיחור. על רקע זה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בטענה כי הפסקת תנועת הרכבות, כמוה כהפרת הסכם בין רכבת ישראל לבין נוסעיה. בנוסף נטען כי המשיבה התרשלה, שכן לא הודיעה לנוסעים לפני תחילת ההשבתה על החשש לקיומה, על מנת שיוכלו לכלכל את צעדיהם בהתאם.

הכרעת בית המשפט המחוזי

3. בפסק הדין קבע בית המשפט המחוזי כי קיימים יחסים חוזיים בין המשיבה לבין נוסעיה, וכי המשיבה הפרה את התחייבויותיה כלפי הנוסעים בתאריך הנדון, משום שהרכבות לא יצאו או הגיעו במועד הצפוי. לצד זאת, נקבע כי אף אם זכאים נוסעי הרכבת לפיצוי בגין הפרת ההסכם, מוגבל הפיצוי לקבוע ב"נוהל הפיצוי" שהותקן מכח תקנה 8 לתקנות מסילות הברזל (דמי נסיעה) תשס"ה-2004 (להלן: נוהל פיצוי), אשר מקנה כרטיס נסיעה חינם ברכבת עבור איחור של למעלה מחצי שעה, ושני כרטיסי נסיעה בגין איחור העולה על שעה שלמה. במסגרת הכרעתו, קבע בית המשפט המחוזי כי נוהל הפיצוי מהווה חלק מההסכם שבין הצדדים, כפיצוי מוסכם. נפסק כי מטרת הנוהל היא להגביל את הפיצוי שנוסעי הרכבת רשאים לתבוע בגין איחור, ולהקנות לנוסעים פיצוי קבוע ומוסכם מראש. צוין כי הרכבת קבעה את הנוהל על מנת שלא להסתכן בתביעות כספיות בסכומים משמעותיים בגין איחורים. תוצאה אחרת, כך נפסק, תוביל לגלגול עלות הסיכון לכיסי הנוסעים, על ידי העלאת תעריפי כרטיסי הנסיעה. נקבע כי אין לפרש את הנוהל באופן בו לנוסע ישנן שתי אפשריות פיצוי: האחד הפיצוי שנקבע בנוהל; האחר תביעה אישית על מלוא הנזקים. אף צוין כי לא הושמעה טענה על הצורך לחרוג מנוהל הפיצוי בשל פעולה בזדון או ברשלנות רבתי של המשיבה. על בסיס האמור, נדחתה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, נוכח היעדר סיכויים לתביעה. עוד יצויין כי המערערים טענו לזכות לפיצוי אף מכח עוולת הרשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. עילות אלה נדחו על ידי בית משפט קמא, ובכל מקרה – המערערים צימצמו טיעונם לפנינו לגזרת הטענה החוזית בלבד.

בשולי פסק הדין, ציין בית המשפט המחוזי כי אמנם קיימות במקרה דנא שאלות משותפות לכל חברי הקבוצה, אשר ברגיל היה בהן כדי לבסס הליך תביעה ייצוגית. אולם, כאמור, במקרה זה המערערים לא הוכיחו כי קיים סיכוי סביר שהתביעה תתקבל. על כן, נדחתה בקשת המערערים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית.

טענות הצדדים

4. לטענת המערערים, על בית המשפט להכריע בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית: אחריות הרכבת לפיצוי נוסעים בגין איחורים שנגרמו כתוצאה ממעשה מכוון. לעמדת המערערים, בית משפט קמא קבע מפורשות כי אלמלא נוהל הפיצוי, הייתה מתקבלת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. נטען כי הקביעה לפיה נוהל הפיצוי מהווה הסדר ממצה הינה מרחיקת לכת, שעה שאף המשיבה הודתה בסיכומיה כי ניתן להגיש נגדה תביעות בגין איחורים בסכום העולה על הקבוע בנוהל הפיצוי. צוין כי בעבר נתקבלו בערכאות נמוכות טענות לפיהן הנוהל אינו מונע הגשת תביעות בסכומים העולים על הקבוע בנוהל הפיצוי. הוסף כי הותרת פסק הדין על כנו תוביל למצב בו לא ניתן יהיה לתבוע את המשיבה בגין איחורים, למעט איחורים שנגרמו בזדון או ברשלנות רבתי. לגישת המערערים העובדות שתוארו מצמיחות עילת תביעה חוזית בשל הפרת ההסכם, וכן פיצוי בגין הנזקים הממונים ושאינם ממוניים לפי החוק. כך במיוחד, לנוכח פרסומי הרכבת המדגישים את יכולתה לעמוד בלוח הזמנים. אף הוסף כי אין מקום לקבל מפי הרכבת טענת סיכול, זאת נוכח הפרשנות המצומצמת שניתנה לטענה זו בפסיקה. המערערים הוסיפו לטעון כי ממילא, נוהל הפיצוי הותקן בחוסר סמכות, וטענה זו לא נזנחה על ידם בערכאה קמא. כן נטען כי נוהל הפיצוי אינו חל על מעשים מכוונים, מעשי זדון או רשלנות רבתי, ושאף טענה זו מצאה מקומה בבקשת אישור התביעה, מבלי שבית המשפט המחוזי דן בה כצורך.

המשיבה מצידה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט המחוזי. נטען כי הנוהל הותקן בסמכות, והינו סביר וראוי. הודגש כי אין בנוהל כל חריגה מהסדרים אחרים שנקבעו בדין בנושאים דומים. כך, למשל, קיים הסדר פיצוי ביחס להובלת מטענים ברכבת, אשר קובע שיעור פיצוי ביחס לאובדן מטען, עד שווי מסוים שנקבע בתקנות. בית המשפט העליון דן בסוגיית פיצוי בגין אובדן מטען, וקבע כי זכותו של מוביל ציבורי להגביל את שיעור הפיצויים (ע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום – חברה לביטוח בע"מ ואחרים, פ"ד מז(2) 346). לטענת המשיבה, אין למערערים עילת תביעה כלפי הרכבת. היא עצמה ניזוקה מהשביתה של העובדים, ובהיותה מעבידה, הדין מגביל את יכולתה להתערב בחירות השביתה של עובדיה. באשר לטענה שהרכבת התנהגה ברשלנות רבתי או בזדון נטען כי לא הונחה תשתית עובדתית לביסוס הטענה. עוד מדגישה המשיבה את ההבדלים המשמעותיים הקיימים בין חברי הקבוצה השונים. לשיטתה, אין התביעה שבפנינו מעלה שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה, ולפיכך אינה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית.

דיון והכרעה

5. לפני כשבע שנים חוקק עלי ספר חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק). בסעיף 1 לחוק, ניתנת הצהרת המחוקק בדבר חשיבותן היתרה של כל אחת ממטרותיו:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".


עיון בחוק ובפסיקת בית משפט זה, מגלה כי ששה הם התנאים בהם על מבקש האישור לעמוד טרם תאושר בקשתו לתבוע במסגרת הייצוגית (וראו ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, 28.5.2012 (להלן: עניין גדיש); רע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' רחמים עמוסי, 5.7.2012 (להלן: עניין הפניקס)):

1. עניין התובענה – "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית" (סעיף 3(א) לחוק).

2. זהות התובע – ככל הנוגע להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בידי יחיד, ישנה דרישה ל"אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א)" (סעיף 4(א)(1) לחוק). אולם, אם תנאי זה בלבד אינו מתקיים, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג (סעיף 8(ג)(2)).

3. השותפות בקבוצה – "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה" (סעיף 8(א)(1) לחוק).

4. סיכויי התובענה – קיימת אפשרות סבירה שהשאלות הנ"ל תוכרענה במסגרת התובענה לטובת הקבוצה (שם).

5. התאמת המסגרת למחלוקת – "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (סעיף 8(א)(2) לחוק).

6. התאמת המסגרת לחברי הקבוצה – קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק).

מעיון בכתבי הטענות שהונחו לפנינו עלו סוגיות מסוגיות שונות. כך למשל, לא הובררה עד תום סמכותו המשפטית של מנכ"ל הרכבת לקבוע את נוהל פיצוי, על אף שעולה מהחומר שסוגיה זו מצאה פתרונה ביחס למקרים עתידיים. שאלה אחרת הראויה לליבון היא האם ובאלו נסיבות שולל נוהל הפיצוי את האפשרות לקבל פיצוי נוסף מעבר לקבוע בו, והאם מדובר בהסדר ממצה, חלופי או מצטבר. שאלות נוספות המוצאות מקומן בגזרת המחלוקת עניינן בחבותו של מעביד בגין נזקים שנגרמו עקב שביתת עובדיו, היכולת לחייבו בפיצויים בגין הפרת חוזה ומקומה של טענת הסיכול במסגרת זו. שאלה משמעותית נוספת עניינה בהתאמה הדיונית למסלול של תביעה ייצוגית, נוכח קיומו של שוני אפשרי בין חברי הקבוצה התובעת.

הסוגיות עשירות בתוכן, אך בכל תביעה, וביתר שאת בתביעה ייצוגית, יש לתת את הדעת למחלוקת המתעוררת מתוך התיק, ולא מתוך הסוגיות המשפטיות ברמה הכללית. השאלה המשפטית בבית המשפט לעולם אינה מתעוררת בצורה אקדמית מובהקת, אלא לובשת היא שמלה קונקרטית. לצורך כך, נתקיים בפני בית משפט זה דיון רחב היקף בעל פה. מהטענות שנשמעו לפנינו, נדמה כי ניתן לסווג את המחלוקת שבין הצדדים בגדרן של שתי סוגיות עיקריות: האפשרות לתבוע מעבר לנוהל הפיצוי, והתאמת ההליך למסגרת התביעה הייצוגית, בשל שונות חברי הקבוצה.

נוהל הפיצוי – הסדר ממצה?

6. כאמור, בהכרעת בית משפט קמא נקבע כי נוהל הפיצוי מהווה פיצוי מוסכם וממצה בין הרכבת לבין ציבור לקוחותיה. נקבע כי בהיות "הסכם כרטיס הנסיעה" מעין חוזה אחיד, אזי "התכלית האובייקטיבית של חוזה אחיד תיקבע לאור ציפיות של ספק ולקוח הוגנים וסבירים באותו סוג של חוזה". נפסק כי הנוהל נקבע על מנת להימנע מהסיכון הרובץ על הרכבת לתביעה בסכומים גבוהים בגין כל איחור ואיחור. עוד הוסף כי "הפרשנות האובייקטיבית וההוגנת מביאה לתוצאה לפיה דמי הנסיעה ברכבת משקפים תוחלת של נזק בגין פיצוי על איחורים, בהתאם למה שנקבע בנוהל, ולא משקפים אפשרות של פיצוי נוסף בגין נזקים עקיפים של נוסעים... פרשנות זו היא הוגנת גם מנקודת הראות של הלקוח. הגדלת הפיצוי הפוטנציאלי איננה רצויה בדרך כלל מבחינת הלקוחות הסבירים, מאחר שפירוש הדבר הוא כי הסיכון המוגבר של הפיצוי "יגולגל" לנוסעים במסגרת מחירי הכרטיסים באופן שיביא להעלאת המחירים".

קביעות אלה של בית המשפט המחוזי הגיונן בצידן, ואולם נדמה כי בנסיבות הסכסוך הקונקרטי, מצטיירת תמונה שונה. בסעיף 58 לתגובת הרכבת לבקשת אישור התביעה כייצוגית, הביעה היא את עמדתה ביחס להיותו של נוהל הפיצוי הסדר ממצה. כפי שטענה: "אך ברור כי בפני כל נוסע ונוסע אשר רכבתו איחרה, פתוחה הדרך לפנות להנהלת הרכבת ולקבל את הפיצוי הקבוע בדין. באם אין הוא מסתפק בכך רשאי הוא להגיש תביעה בערכאות משפטיות מתאימות בהתאם לסכום התביעה. אי אז יתכבד ויוכיח את העובדות הספציפיות העומדות בבסיסה של תביעתו ואת העילה המשפטית, ככל שזו קיימת, על בסיס עובדות אלו". צא וראה, עולה כי גם לשיטת הרכבת, נוהל הפיצוי אינו מהווה הסדר ממצה. בדיונים שנערכו לפנינו ביקש בא כוח הרכבת להטעים כי תביעה בסכום שמעבר לנוהל הפיצוי, עשויה להתקיים רק כאשר הרכבת פעלה ברשלנות רבתי או בזדון. אולם, במידה מסויימת נדמה כי יש בטענה ניסיון להאיר באור אחר את הכתוב בעמדתה המקורית של הרכבת.

לאחר עיון בחומר ושקילת טיעוני הצדדים, סבורני כי במקרנו הדין עם המערערים. למעשה, נוהל הפיצוי מנהיג משטר של אחריות מוחלטת, בגדרו מונהג הכלל הבא: היה והרכבת איחרה במשך הזמן הקבוע בנוהל, והאיחור ארע בין באשמת הרכבת ובין אם לאו, בין ברשלנות ובין אם לאו –יפוצה נוסע בהתאם לקבוע בנוהל. ואולם, מטענות הרכבת עולה כי יש ביכולתו של הנוסע – הלקוח – להדיר עצמו ממשטר האחריות המוחלטת, על הסיכון והסיכוי שבדבר, ולבקש לתבוע את מלוא נזקיו, תוך שלרכבת תעמודנה מלוא טענות ההגנה הרלוונטיות בתביעה קונקרטית. ממלוא טענות באי כוח הרכבת, לרבות הדיון האחרון שהתקיים לפנינו, אכן עולה כי הרכבת מגדירה את נוהל הפיצוי כסוג של משטר אחריות מוחלטת. בד בבד, אין היא שוללת זכותו של נוסע לגשת לערכאות. היה ועשה כן, רשאית הרכבת להתגונן, ולשיטתה, האפשרות של קבלת פיצוי בהתאם לנוהל יורדת מהפרק. באשר להגנות העומדות לימינה של הרכבת, משתמע כי היא תטען טענות הגנה שונות, לרבות סיכול; פעולה חד צדדית של צד ג' – ועד העובדים; ושעל פי הפסיקה ניתן לטעון שאחריותה עשויה להשתנות בהתאם לשאלה האם היא פעלה בזדון או רשלנות רבתי – אם לאו.

אם זהו הקו המותווה בטענות הרכבת, יוצא כי שגה בית המשפט המחוזי עת קבע שכוונת הצדדים בהתקשרותם בחוזה הנסיעה, הייתה לשלול בכל מקרה תביעה לפיצויים מעבר לקבוע בנוהל הפיצוי. הדברים מתחדדים במיוחד כאשר ייתכן שיווצרו מקרים בהם הפיצוי עלול שלא להוות פיתרון ביחס לחלק מחברי הקבוצה, או מהווה פיתרון שאינו אחיד. יצויין כי עמדת הרכבת ביחס להיותו של נוהל הפיצוי הסדר ממצה עברה התפתחות והתאמה, גם בדיונים שהתקיימו לפנינו. ודאי שהעמדה שהוצגה לפנינו, לא הוצגה ככזו לפני בית המשפט המחוזי. כך או כך, לנוכח הודאת בעל דין באשר למשמעות נוהל הפיצוי, לא ניתן להותיר רכיב זה של פסק הדין על כנו, ובכך צודקים המערערים.

המסקנה היא כי לא היה מקום לקבוע כי נוהל הפיצוי מהווה הסדר ממצה שאינו מאפשר לתבוע את הרכבת, וכנגזרת – אין להניח על בסיס קביעה זו כי אין אפשרות סבירה שהתובעים יצליחו בתביעתם.

התאמת התובענה להליך של תביעה ייצוגית

7. כזכור, מהכרעת בית המשפט המחוזי עולה כי המכשלה היחידה שעמדה לפני המערערים, הינה היותו של נוהל הפיצוי הסדר ממצה. ברם, עיון בטענות הצדדים ובחומר הרלוונטי מגלה כי יש מקום להרחבת היריעה בסוגיית התנאים לאישור תובענה ייצוגית. אבהיר.

בשולי החלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי התובענה מעוררת שאלות משותפות של עובדה או משפט, וככזו עומדת היא בתנאי נדרש לשמיעתה כהליך תביעה ייצוגי. הודגש כי קיימת אמנם שונות בין חברי הקבוצה, אולם "החוק מכיר באפשרות כי תוכר כתביעה ייצוגית גם תביעה בה נזקיהם של חברי הקבוצה אינם זהים, והוא אף קבע מנגנון לניהול תובענה כזו".

אכן, צדק בית משפט קמא בקביעתו כי שונות בין חברי הקבוצה, לרבות שוני בנזקים שנגרמו להם, אינה מהווה בהכרח עילה בלעדית לדחיית בקשת אישור תביעה כייצוגית (וראו: ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' עזבון המנוח ראבי ז"ל (4.12.2011)). ואולם, נדמה כי לא הובררה עד תום מידת השונות, והשפעתה על תנאים לאישור התביעה, לרבות התנאי שעניינו "הדרך היעילה וההוגנת" לניהול התובענה. כפי שציין המשנה לנשיא א' ריבלין בעניין הפיניקס:

"אמנם, המחוקק הישראלי לא ראה לנכון לכלול תנאי נפרד לאישור התובענה הייצוגית שעניינו הוא הדומיננטיות של השאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה. ברם, אין בכך כדי לשלול את הרלוונטיות של שיקול זה. טענה בדבר משקלן הנמוך של השאלות המשותפות עשויה להיות שקולה למעשה לטענה כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, ועל כן יש לדון בה במסגרת הדיון בתנאי זה (ראו: קלמנט "קווים מנחים", בעמ' 141; דברי ההסבר לסעיף 8(א)(2) בהצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 234; ע"א 10085/08 תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון ראבי, פס' 55 לפסק דינה של השופטת חיות (4.12.2011); והשוו לע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים, פס' 25 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (20.7.2010)). לפיכך, טענות המבקשות בדבר משקלן הנמוך של השאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה יבחנו להלן במסגרת דיוננו בשאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לדון בתובענה, וזאת, תוך שקלול כלל שיקולי היעילות וההגינות הרלוונטיים".

כאמור, קיומו של שוני בין חברי הקבוצה הוזכר בהכרעת בית משפט קמא ברובד הכללי, אך נדמה כי קיים חסר בדיון בדבר יישומו בהיבט התנאים הנדרשים לאישור תובענה כייצוגית. כפי שצוין בתחילת דברי, תנאי אחד לאישור תובענה ייצוגית הוא "השותפות בקבוצה" ותנאי נוסף הוא "התאמת המסגרת למחלוקת" (תנאים 3 ו-5 לעיל). אמנם אלה שני תנאים נפרדים אך התשתית העובדתית של המבחן האחד עשויה להשפיע על המבחן האחר. לשם הבהרת התמונה, יוצג מגוון האפשרויות הרחב של חברי הקבוצה השונים. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נתבקש בית המשפט המחוזי להגדיר את הקבוצה באופן הבא:

"כל לקוחות רכבת ישראל אשר רכשו כרטיס נסיעה התקף לנסיעה ברכבת ביום 30.4.2007 ואשר סבלו נזק כתוצאה מהתנהלות הרכבת".

הגדרה זו של חברי הקבוצה אכן מהווה קריאת כיוון לצורך בירור התביעה, ואולם שלל נתונים עובדתיים אפשריים אינו מפורט או מובהר. כך למשל, בקטגוריית "סוגי הנוסעים" קיימים נוסעים שכלל לא עלו על הרכבת, נוסעים שירדו מן הרכבת באמצע הדרך, טרם הגיעה לתחנה, ונוסעים שנותרו ישובים ברכבת עד חידוש הנסיעות. בקטגוריית "סוגי הכרטיסים" בהם החזיק כל אחד מהנוסעים, ניתן למנות כרטיס לשימוש חד פעמי, מחזיקי כרטיס חודשי-חופשי, חודשי-שבועי, בעלי הנחות למיניהם, ואף חיילים שהשתמשו בשירותי הרכבת חינם. קטגוריה שלישית עניינה "סוג הנזק שנגרם ושיעורו", אשר נע בין נזקים כגון נסיעה במונית או באוטובוס, איחור לעבודה, החמצת פגישה חשובה ועוד אפשרויות רבות. בהקשר זה, ייתכן וקיימת נפקות אחרת לנוהל הפיצוי. במסגרת שלוש הקטגוריות לעיל, שייתכן ואינן ממצות, ניתן להגיע לצירופים מצירופים שונים – במעין מטריצה מתמטית רבת ענפים, שיש בהם להשליך לא רק על שאלה האם קיימות שאלות משותפות של עובדה או משפט, אלא גם על השאלה: האם כלי התביעה הייצוגית הינו יעיל והוגן בנסיבות העניין.

שונות משמעותית זו, עליה להיבחן לעומקם של דברים. רוצה לומר, יש פנים לכאן ולכאן בשאלת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, לנוכח עמדת הרכבת ביחס לנוהל הפיצוי. למשל, בחינה מחודשת אף עשויה לשפוך אור חדש על קיומן של שאלות משותפות של עובדה או משפט לחברי הקבוצה. אין בפסק דין זה להביע עמדה לכאן או לכאן, או אפילו להציג את מלוא השיקולים והתנאים הנצרכים לאישור תביעה ייצוגית. די לומר שהפסיקה מתפתחת אף בכגון דא, וראוי שההכרעה תבוא לאחר שתתבררנה כל השאלות הרלוונטיות כפי שעלו גם מהדיון בערעור.

סוף דבר

8. בנסיבות העניין, הייתי מציע לחברי לקבל את הערעור באופן הבא: תבוטל קביעת בית המשפט המחוזי לפיה נוהל הפיצוי מהווה הסדר פיצוי ממצה בין הרכבת לנוסעיה. עם נתון זה ברקע, ייבחן בית המשפט המחוזי את התאמת ההליך להתנהל כתביעה ייצוגית, תוך מתן דגש מיוחד, אך לא רק, לסוגיות שעלו בערעור – קיומן של שאלות משותפות, והיות הליך התביעה הייצוגית הדרך היעילה וההוגנת לניהול התובענה.

כתוצאה מההתערבות בהכרעה קמא, צו ההוצאות שנקבע לחובת המערערים יבוטל. תחת זאת, הייתי מציע לחייב את המשיבה בהוצאות המערערים בהליך הערעור בלבד בסך של 25,000 ₪.

ש ו פ ט

הנשיא א' גרוניס:

אני מסכים כי דין הערעור להתקבל כמוצע על ידי חברי, השופט נ' הנדל.

ה נ ש י א

השופט ע' פוגלמן:

אני מסכים למסקנת חברי השופט נ' הנדל כאמור בפסקה 6 לחוות-דעתו שלפיה נוהל הפיצוי אינו קובע הסדר ממצה. כמו כן מסכים אני להחזרת העניין לבית המשפט המחוזי על בסיס קביעה זו. בנסיבות אלו, איני רואה צורך להביע עמדה בשאלה אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת. בית המשפט המחוזי יחליט בשאלה זו כחוכמתו ובהתאם לשיקול דעתו.

ש ו פ ט

אשר על כן, הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטול תביעה ייצוגית

  2. התיישנות תביעה ייצוגית

  3. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  4. התיישנות תובענה ייצוגית

  5. הסכם פשרה בתביעה ייצוגית

  6. בקשה לתיקון תובענה ייצוגית

  7. חוסר תום לב בתביעה ייצוגית

  8. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  9. גילוי מסמכים תובענה ייצוגית

  10. התנגדות לביצוע תביעה ייצוגית

  11. אישור הסכם פשרה תביעה ייצוגית

  12. תביעה ייצוגית נגד זאפ דפי זהב

  13. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  14. תנאים לאישור פשרה תביעה ייצוגית

  15. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  16. הגשת ראיות נוספות תביעה ייצוגית

  17. בקשה לסילוק תביעה ייצוגית על הסף

  18. דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  20. בקשה להוספת נתבעים תביעה ייצוגית

  21. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  22. חובת דיווח סביבתי - תביעה ייצוגית

  23. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. סעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות

  25. תביעה ייצוגית בסוגיית הסכם קיבוצי ?

  26. בקשה לקביעת שכר טרחה בתביעה ייצוגית

  27. בקשת רשות ערעור אישור תביעה ייצוגית

  28. חובת דיווח על תקלות - תביעה ייצוגית

  29. תביעה ייצוגית "מעוררת שאלות מהותיות"

  30. אובדן השקעה אלטרנטיבית - תביעה ייצוגית

  31. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  32. גילוי מסמכים לפני אישור תביעה ייצוגית

  33. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  34. אחוזי שומן במוצרי חלב תביעה ייצוגית על הטעיה

  35. כתב תביעה אישית ובקשה לאישור תובענה ייצוגית

  36. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  37. תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו"

  38. תביעה ייצוגית נגד חברת סלולר על אי קבלת זיכויים

  39. בקשה לפי סעיף 9 של חוק תובענות ייצוגיות לאשר הודעת חדילה

  40. תביעה ייצוגית: סכומי הארנונה לא עודכנו בהתאם למדדים שליליים

  41. טענה כי לא פנו אליה על מנת לקבל את אישורה למשלוח דברי הפרסומת

  42. אזרח ותיק זכאי להנחה בשיעור של 50% מדמי הנסיעה בתחבורה ציבורית

  43. החריג בסעיף 10(3) המונע בירור תביעה כתביעה ייצוגית כשיש הסכם קיבוצי

  44. הודעת חדילה מוסכמת לפי סעיף 9(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

  45. תביעה ייצוגית: התברר כי מכשיר בו בוצעה בדיקה שימש קודם לבדיקת נשא איידס

  46. גביית ריבית בשיטת "ריבית דרבית" ולא בשיטת ה"ריבית הצמודה" - תביעה ייצוגית

  47. תביעה ייצוגית שענינה "החזר הוצאות" שמקבלת מכבי שירותי בריאות מכלל בריאות חברה לביטוח

  48. תביעה ייצוגית: סימון שטח חניה המצוי בבעלות פרטית ככזה המחייב בתשלום אגרת חניה (סימון כחול לבן)

  49. תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון

  50. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון