תקנון חוזה אחיד


השופט אליאסוף:

1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי אשר דחה את תובענת המערערים למתן הצהרה כי המשיבה לא היתה רשאית לתקן את הלכות הגמלאות באופן שיחולו גם על מי שבבר חבר בקרן הגמלאות, וכן בעניין חישוב זכויות הפנסיה של המערערים.

2. בעת הגשת התובענה בבית-הדין קמא היו ארבעת המערערים עובדים או עובדים לשעבר בחברת הביטוח "הסנה". על עובדי "הסנה" חלה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, ובה נקבע כי הם יהיו חברים "רגילים" בקרן הנמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן - קג"מ), שהיא חברה בע"מ.
המשותף לארבעת המערערים הוא כי הם החלו לעבוד ב"הסנה" לפני יום 3.7.1977, וכן כי בעת תחילת עבודתם ב"הסנה" הם היו זכאים לקצבת פרישה (פנסיה תקציבית) בגין שירותם הקודם בשירות הקבע בצה"ל או במשטרת ישראל. כפי שעוד יפורט להלן, יש לעובדות אלה חשיבות בקשר לדיון שלפנינו.

4. זכויות הפנסיה של ארבעת המערערים בגין שירותם הקודם בצה"ל ובמשטרת ישראל מחושבות בנפרד מזכויות הפנסיה שלהם על ידי קג"מ, ואין רציפות זכויות בין שתי תקופות השירות שלהם.

5. כאמור בפסקה 2 לעיל, המערערים הם חברים "רגילים" בחברת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (קג"מ) - ראה תקנה 7(ג) לתקנות ההתאגדות של קג"מ (ת/6) (להלן - תקנות ההתאגדות). חברות המערערים בחברה נעשתה על-פי טופס דוגמת נ/8 ו-נ/10 שבו מפורטים הפרטים האישיים של המצטרף וכן כלול בו נוסח אישור ובקשה, כדלקמן:
"אני החתום(ה) מטה מאשר(ת) את נכונות הפרסים דלעיל ומבקש(ת) בזה להתקבל בהתאם לתקנות החברה כחבר(ה) בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ והנני מתחייב(ת) למלא אחרי התקנות של החברה וההחלטות של מוסדותיה המוסמכים".

6. זכויות הפנסיה של הערערים מאת קג"מ פורטו ב"הלכות הגמלאות". הלכות הגמלאות של קג"מ (להלן - תקנון הפנסיה) נקבעות על-פי תקנה 83 של תקנות ההתאגדות, שבה נאמר:
"83.א. החברה תשלם בהתאם לתנאי ופרטי הלכות הגמלאות (בתקנות. אלה 'הלכות הגמלאות') שתיקבענה על-ידי ההנהלה באישורו של הוועד הפועל של ההסתדרות: - 1. קצבת פרישה זקנה חדשית לחבר רגיל שהגיע לגיל הזקנה.
2....
ב. ההנהלה תהיה רשאית לדון ולהחליט בהצעות לשנות, להוסיף, לתקן ולהחליף את תכנית הגמלאות, וכל הצעת שינוי, תוספת, תיקון או החלפה

שתאושר על-ידי ההנהלה תיכנס לתקפה רק לאחר שתאושר על-ידי הוועד הפועל של ההסתדרות.
ג...."

7. בעת תחילת עבודתם של המערערים ב"הסנה" היה בתוקף תקנון הפנסיה מחודש יולי 1971, ועל-פי הלוח שבסעיף 27 בו זכאי חבר בקרן לפנסיה בשיעור 35% אחרי 10 שנות עבודה, כאשר שיעור הפנסיה הולך ועולה בער כל שנת עבודה נוספת עד למקסימום של 70%.

8. ביום 3.7.1977 אושר תיקון לסעיף 27 לתקנון הפנסיה (להלן - תיקון 1977), ונקבע בו, בין השאר, כי "חברים המקבלים פנסיה תקציבית או מצטברת בגין עבודתם בארץ לפני הצטרפותם לקרן", יהיו זכאים לפנסיה בשיעור מופחת. תיקון זה נעשה על-ידי הוספת סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לסעיף 27 הנ"ל.

9. בשנת 1981 נוסח מחדש סעיף 27 לתקנון הפנסיה, והוא סומן כסעיפים 29 ו-30 לתקנון (להלן - תיקון 1981). נוסח זה של התקנון היה בתוקף בעת פרישתם של העובדים 3 ו-4 ובעת הדיון בבית-הדין קמא.
בתיקון 1981 פורט בסעיף 29 לוח שיעורי הפנסיה כפי שהיה בסעיף 27 של התקנון משנת 1971 (ואשר לטענת המערערים - רק על פיו הם זכאים לקבל את הפנסיה שלהם), ואולם הוסף בו כי הוא לא יחול על מי שסעיף 30 לתקנון חל עליו. בסעיף 30 נאמר:
"30.(א) למרות האמור בסעיף 29 יחושבו שיעורי הפנסיה של סוגי החברים שיפורטו להלן על-פי האמור בס"ק (ב):
(1)...
(2)...
(3) חברים המקבלים פנסיה תקציבית או מצטברת בגין עבודתם בארץ לפני הצטרפותם לקרן;
(4)...
(5)...
(6)...
(ב) שיעור הפנסיה במקרים המפורטים בס"ק (א) יחושב על-פי לוח שיעור הפנסיה המפורט בסעיף 29 לעיל, כאשר משך התקופה שעל פיה יחושב שיעור הפנסיה יהיה היחס בין תקופת חברותו בקרן בפועל לבין התקופה הבוללת שבין מועד תחילת התקופה הקודמת הנ"ל ועד פרישתו בפועל - אולם בשום מקרה לא יפחת מ-2% לשנה.
(ג) האמור בס"ק (א), על כל חלקיו, יחול על מצטרפים לקרן החל מ-1 בינואר 1972".

10. ההוראות הנוספות מתוך תקנון הפנסיה הנוגעות לענייננו הן:
"1. בהלכות אלה:

'הלכות הגמלאות' - תקנון קרן הפנסיה כפי שמפורט להלן וכפי שיתוקן ויהיה בתוקף מזמן לזמן (ההדגשה הוספה).
4. (א) כל חבר יגיש בסמוך למועד תחילת חברותו בקרן, טופס שאלון - הצהרה לפי נוסח שייקבע מפעם לפעם על ידי הנהלת הקרן.
(ב)...
(ג) החבר יצהיר בטופס על נכונותו למלא אחר הוראות הלכות הגמלאות, תקנות הקרן והחלטות המוסדות המוסמכים של הקרן כפי שתהיינה בתוקף מזמן לזמן.
(ד)...
24. (א) אחוז הפנסיה לחבר הפורש בגיל הפרישה ייקבע לפי שנות החברות המוכרות של החבר בקרן ולפי המשכורת החדשית הכוללת בהתאם ללוח הפנסיה כמפורט בסעיפים 29, 30, הכל לפי העניין".

11. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בשאלה אם תקנון הפנסיה המחייב הוא הנוסח שיה ביום הצטרפות המערערים לקג"מ או הנוסח שהיה ביום שבו קמה זכאות כלשהי. ובענייננו: האם התיקונים לסעיף 27 בתקנון הפנסיה, שהוכנסו בתיקון 1977 וכן הוספת סעיף 30 באותו נושא בתקנון הפנסיה בשנת 1981, שנעשו לאחר תחילת עבודתם של המערערים ב"הסנה" וכניסתם לקג"מ, חלים על המערערים, או שחל עליהם סעיף 27 בתקנון הפנסיה משנת 1971, שהיה בתוקף בעת תחילת עבודתם.
המערערים טוענים כי תיקון 1977 ותיקון 1981 אינם מחייבים אותם. קג"מ טוענת שתיקונים אלה מחייבים את המערערים מכוח חברותם בקג"מ וכפיפותם לתקנון הפנסיה, למרות שהתיקונים נעשו לאחר תחילת עבודתם של המערערים ב"הסנה" וכניסתם לקג"מ.
לפי תיקונים אלה, הרי מאחר שהם זכאים לפנסיה תקציבית ממקום עבודתם הקודם, הם זכאים לפנסיה מוקטנת מאת קג"מ, על פי סעיף 30(ב) לתקנון הפנסיה כפי שתוקן בתיקון 1981.
המערערים העלו גם טענות נוספות השנויות במחלוקת עם קג"מ ואשר יידונו גם הן בהמשך.

12. הנושאים בבית-הדין קמא והקביעות לגביהם בפסק-דינו המפורט והמנומק של בית-הדין היו:
א) התחייבות המערערים לנהוג על-פי תקנות ההתאגדות כוללת התחייבות והסכמה לנהוג על פי תקנון הפנסיה, כפי שיוחלף ויתוקן, וזאת בכפוף לכך שהשינויים והתיקונים בתקנון הפנסיה ייעשו בדרך הקבועה בתקנות ההתאגדות;
ב) לוח הגמלאות שעל פיו יש לחשב את קצבת המערערים הוא הלוח הקיים בעת פרישתם מהעבודה;
ג) תיקון 1977 ותיקון 1981 מחייבים את המערערים. והם אף מוצדקים לגופם.
ד) הגדרת "הלכות הגמלאות" בתקנון הפנסיה ובסעיף 30 שבו אינה בגדר תנאי מגביל בחוזה כאמור בחוק חוזים אחידים, תשכ"ד-1964 (להלן - חוק חוזים אחידים), (אשר היה בתוקף בעת קביעת הוראות אלה בתקנון הפנסיה);


ה) המסמכים ודפי החשבון שקג"מ מסרה למערערים, ושמהם ניתן ללמוד על אחוזי פנסיה גבוהים יותר המגיעים למערערים, אינם מחייבים את קג"מ מעבר למגיע למערערים על-פי תקנון הפנסיה;
ו) החלטת מזכירות ועדת הבקורת המרכזית מיום 19.10.1984 בעניין המערערים 1 ו-2, היא בגדר פסק בוררות ומעשה בית-דין בין הצדדים, אולם קביעה זו היא חסרת נפקות לאחר תיקון 1981.

13. עיקר טענות בא-כוח המערערים בבית-הדין קמא ולפנינו הוא:
א) אפשרות שינוי תקנון הפנסיה לרעת המערערים, רטרואקטיבית. מבלי שיוכלו להשפיע ולהתגונן בפני השינוי, הוא בלתי אפשרי ונוגד את תקנת הציבור:
ב) חוק חוזים אחידים ישים לענייננו;
ג) זכויות חברי קג"מ אינן נקבעות על-פי הלכות הגמלאות כפי שתהיינה בעת פרישתם;
ד) פסק הבוררים של ועדת הביקורת המרכזית מהווה מעשה בית-דין והשתק עילה לגבי המערערים 1 ו-2;
ה) קיים השתק של קג"מ עקב התנהגותה כלפי המערערים.

14. עיקר טענות באי-כוח קג"מ בבית-הדין קמא ולפנינו הוא:
א) קג"מ רשאית לשנות את תקנון הפנסיה, ושינויים אלה מחייבים את המערערים;
ב) תיקון 1977 ותיקון 1981 אינם תיקונים מפלים, ואינם נוגדים את תקנת הציבור;
ג) זכויות המערערים לפנסיה מתגבשות לפי תקנון הפנסיה ביום פרישתם;
ד) החוזה בין קג"מ לחברי הקרן אינו בגדר חוזה אחיד, ותנאיו אינם "תנאים מגבילים";
ה) פסק הבוררים של ועדת הביקורת המרכזית אינו מעשה בית-דין.

15. ב-דב"ע לד/46 - 3, [1], בע' 487 דן בית-דין זה במהות תקנון הפנסיה של קג"מ וקבע כי:
"היחסים שבין 'המבוטח' לבין 'קרן הגמלאות' אינם נובעים מחוזה ביטוח (פוליסה), עת התקנות של התאגיד המבטח הן 'עניין פנימי' של התאגיד ביחסיו עם חבריו וביחסי חברי התאגיד בינם לבין עצמם. היחסים שבין השניים, 'המבוטח' ו'המבטח' נובעים מעצם החברות בתאגיד, והתקנות של הקרן, כולל 'הלכות הגמלאות' מכוח התקנות - מחייבות את החברה ('קרן הגמלאות') ואת חבריה, במידה שהיו מחייבים אילו נערכו על-ידי כל חבר ועל-ידי החברה, וכאילו הכילו התחייבות מצד כל חבריה ומצד החברה לקיים את כל הוראות התזכיר והתקנות (סעיף 19 לפקודת החברות)" (כיום - סעיף 23 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983. י.א).
בהסתמך על הלכה זו אמר בית-דין זה בדב"ע מג/2 - 6, ד"ר יעקב שטיין - מבטחים בע"מ (לא פורסם) כי "ההסכם היחיד הקיים בין המערער לבין מבטחים הינו תקנונה של הקרן ככל הנובע מעצם החברות בתאגיד". ואכן, ההלכה הכללית היא כי תקנות של חברה יוצרות חיובים בכוחו של חוזה המחייבים את החברה וחבריה, ועל חיובים אלה תל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן - חוק החוזים) (ראה ע"א 343/54 [2], בע' 945; ע"א 180/75 [3], בע' 228; ד"נ 39/80 [4], בע' 215; א' פלמן [13]: דיני חברות בישראל להלכה ולמעשה, בע' 202-5; ג' פרוקציה [14]: תחולת חוק החוזים (חלק כללי) על תזכיר ותקנות של חברה" בע', 1497 א'. פרוקציה [15]:
דיני חברות חדשים בישראל (תשמ"ט), בע' 107-11; נ' גוטמן [16]: "ביטוח קצבה בקופת גמל - זכויות וחובות עקב סיום יחסי עובד-מעביד" ספר בר-ניב בע' 121, 127).

16. בטרם נדון בשאלת שינוי תקנון הפנסיה, על-פי מהותו ובמסגרת הוראות התקנון, נציין כי על-פי ההלכה נקבעת זכותו של עובד לגמלה לפי הוראות החוק או תקנון הפנסיה כפי שהם ביום שבו מתגבשת הזכות, ולא ביום שבו התחיל לעבוד או הצטרף לקרן. הפנסיה (ראה דב"ע לב/44 - 9 [5], בע' 16; דב"ע מד/4 - 6. [6], בע' 252).
הלכה זו היא מבוססת, ובית-הדין קמא פסק על-פיה (פסקאות 3(ב) ו-(ג) לפסק-הדין). אין אנו מוצאים במקרה דנן כי יש מקום לתקן הלכה זו או לשנותה, משום שהיא נשענת על מהותה של הזכות לפנסיה של עובד, המשתכללת ומשתנה במשך תקופת עבודתו, ומתגבשת לפי המצב המשפטי ביום אירוע העילה לתשלום הפנסיה.

עריכת שינויים בתקנון הפנסיה

17. בית-הדין קמא הסתמך על תקנה 83 לתקנות ההתאגדות ומהותה המשפטית, והגיע למסקנה כי התחייבות המערערים לנהוג על-פי תקנות ההתאגדות "כלולה בה ממילא התחייבותם והסכמתם לנהוג על-פי הלכות הגמלאות שנקבעו מכוחן של התקנות, כפי שתוחלפנה ותתוקנה; ולפיכך, אין כל צורך בקבלת הסכמתם המיוחדת והמפורשת של העובדים לתיקונים מ-77 ומ-81 בהלכות הגמלאות" (פסקה 3(א) (2) לפסק-הדין).
עוד קבע בית-הדין כי יש לדחות את טענת המערערת לעניין התחולה הרטרוקאטיבית של תיקון 1977 ותיקון 1981 (פסקה 3(א) (3) לפסק-הדין.
כמו כן דחה בית-הדין קמא את טענת המערערים כי תיקון 1977 ותיקון 1981 לא אושרו בידי הוועדה המרכזת של הוועד הפועל (פסקה 4 לפסק-הדין).

18. בא-כוח המערערים טוען כי תקנון הפנסיה, כמו כל חוזה או חיוב אחר, אינו ניתן לתיקון על-ידי אחד הצדדים בלא הסכמת הצד שכנגד, ולא כל שכן לתיקון רטרואקטיבי לרעת החברים, אלא בהסכמתם המפורשת. את הגדרת "הלכות הגמלאות" יש לפרש, לטענתו, כמכוונת לנוסח שהיה בתוקף במועד הצטרפותו של כל חבר לקג"מ.
בא-כוח המערערים עמד על חוסר האונים של המערערים מול החלטה חד-צדדית של קג"מ המפחיתה את זכויותיהם, להן היו מודעים בעת כניסתם לעבודה ב"הסנה" ולחברות בקג"מ.
נוסף לכך, טען בא-כוח המערערים כי התיקונים בתקנון הפנסיה לא אושרו עם תחולה גם על מי שכבר חברים בקג"מ, ולא הוכח כי הוועדה המרכזת אכן אישרה אותם.

19. לטענת קג"מ, זכאית היא לשנות את תכנית הפנסיה של חבריה, ובלבד שהשינויים אושרו בדרך המוסכמת והמחייבת שנקבעה בתקנות ההתאגדות ובמסגרת "הלכות הגמלאות" בתקנון הפנסיה (ראה נוסח תקנה 83 לתקנות ההתאגדות בסקה 6 לעיל, ונוסח הגדרות "הלכות הגמלאות" בפסקה 10 לעיל). שינויים אלה מחייבים את חברי קג"מ ובכללם המערערים מכוח חברותם בקג"מ.

20. כאמור בתקנה 83(ב) לתקנות ההתאגדות, שינוי ב"תכנית הגמלאות" (צ"ל ב"הלכות הגמלאות"?) טעון אישור "ההנהלה" (ראה תקנות 40-49 לתקנות ההתאגדות) ואישור הוועד הפועל של ההסתדרות (או הוועדה המרכזת של הוועד הפועל - תקנה 89א לתקנות ההתאגדות).
תהליך אישור השינויים בסעיפים 27, 29 ו-30 לתקנון הפנסיה הן בתיקון 1977 והן בתיקון 1981, פורט בפסקאות 16 עד 19 בתצהירה של גב' ציונה סיני מיום 30.11.1987, ולמעשה לא היה שנוי במחלוקת.

21. מקובלת עלינו החלטתו של בית-הדין קמא בנושא זה על נימוקיה. המבנה המשפטי של יחסי החברים בקג"מ עם החברה פורט בפסק-דינו של בית-הדין קמא ובפסקה 15 לעיל. במסגרת מבנה זה רשאים הגופים המוסמכים על-פי תקנות ההתאגדות של קג"מ - לאור מבנה הביטוח הסוציאלי המחייב גמישות, תיאום ושינויים בהתחשב בנסיבות - לתקן את תקנון הפנסיה, ולקבוע את זכויות החברים אשר תתגבשנה בעת פרישתם, כאשר לא פעם מתוקן תקנון הפנסיה לטובת המבוטחים.
אין אנו נדרשים בהליך זה לדון בשאלת הזיקה בין הסכם קיבוצי (או צו הרחבה) וכן הסדר קיבוצי, לבין חובת ההצטרפות לקופת גמל מסוימת, ואולם משהצטרפו המערערים כחברים בקג"מ, מחייבת אותם התחייבותם כלפי החברה לקבל את החלטותיה, ולענייננו - אף התיקונים שייקבעו בתקנון הפנסיה, בהתאם להוראות תקנות ההתאגדות.
דומה הדבר להתחייבות חוזית שאדם מקבל על עצמו, ולפיה הצד השני לחוזה יקבע או ישנה את תנאי החוזה (דוגמה לבך הובאה בדב"ע מד/59 - 3 [7], בע' 42 שבו נאמר לגבי קביעת שכר השוטרים: "לפנינו, אפוא, המבנה הבא: היחסים הם יחסים חוזיים ובמסגרת אותם יחסים חוזיים מוסכם, שאחד הצדדים יקבע תנאי שכר ואשר יקבע יהווה חלק מהחוזה"). אין פסול במבנה כזה של חוזה, אך דרוש כמובן שיתמלאו לגביו כל התנאים החלים על קיום החוזה על-פי דיני החוזים.

22. לאור זאת, אנו דוחים את טענת המערערים בדבר הפגמים בעצם עריכת תיקון 1977 ותיקון 1981, וזאת, כאמור, בעיקר מנימוקיו של בית-הדין קמא.

23. ואולם, גם אם מוצאים אנו כי השינויים בתקנון הפנסיה נערכו כדת וכדין על-ידי הגורמים המוסמכים לכך ובהתאם לתקנות ההתאגדות, שומה עלינו לבחון את תכנס של השינויים ולבדוק אם הם נערכו בתום לב כנדרש לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה, על פי סעיף 39 לחוק החוזים, תוך שאנו נותנים את הדעת לעקרונות הביטחון הסוציאלי. בכך תבוא גם התשובה לשאלה אם ניתן לתקן את תקנון הפנסיה לרעת החברים ובאופן שיחול גם על מי שכבר חברים בקג"מ.

האם נערכו השינויים בתקנון הפנסיה בתום לב?
24. בא-כוח המערערים טען כי ההפחתה בזכויות המערערים אינה סבירה, מה גם שהם נדרשו לשלם אותם דמי נמולים למרות ההפחתה בזכויותיהם. הוא הוסיף כי לעובדה שיש למערערים פנסיה עקב שירותם הקודם אין רלבנטיות לשירותם ב"הסנה" וזכויותיהם בקג"מ.

25. הסבריה של קג"מ לשינויים בסעיף 27 של תקנון הפנסיה משנת 1977 (סעיפים 29 ו-30 בתקנון הפנסיה משנת 1981) מוצאים ביטוי בתצהירה של הגב' ציונה סיני מיום 30.11.1987, כדלקמן:

"11. כאשר נוסדה הקרן היא שמה לה למטרה, על-פי עקרונות שפורטו לעיל, להביא לכך שאבות היישוב העברי בארץ אשר פעלו להקמת המדינה שבדרך, במערכת בלתי ממוסדת, וכן פליטים ועולים חדשים שמקרוב באו בגיל מבוגר, יוכלו לרכוש זכויות פנסיה. אנשים אלו, מעטים במספר מול אוכלוסיה צעירה בתהליך של צמיחה מהירה, הקדישו את רוב שנות עבודתם ואונם להקמת המדינה או שהגיעו אליה בגיל מבוגר יסית כפליטי רדיפות ושואה, ולא היה הסיפק בידם לחסוך די הצורך לרכישת ביטחון לעת זיקנה.
12. לטובת אלו הנזכרים לעיל נקבע בתכניות הפנסיה המקוריות מסלול מועדף. מסלול זה איפשר להם לצבור תוך 10 שנים 35% פנסיה. כמובן, שצבירה כה מהירה היה בה משום אסון אקטוארי לכל קרן (שאינה תקציבית!). הקרנות נשאו בצבירה זו לטובת האוכלוסיה אשר עליה דובר לעיל ממניעים חלוציים וסוציאליים ויכלו לעמוד במעמסה באשר היו מעטים שנתמכו מול ציבור של אוכלוסיה צעירה ויחסית גדולה של התומכים.
13. עם חלוף השנים, ובראשית שנות השבעים התברר לקרן כי הפתח שבתקנות נוצל במלואו למטרה שלשמה הותקן, והמטרה מוצתה. עתה נוצר מצב בו מתבצעת רכישת פנסיה בתנאים מועדפים ביותר ותוך סבסוד עצום של ציבור אנשים שהצטרפו למערכת בגיל מבוגר לאחר שעברו עשרות שנים מחוץ למערכת המבוטחת, צברו חסכון ופנסיה ממקורות אחרים ואין סיבה כלשהי לתת להם עדיפות על יתר המבוטחים.
14. בנסיבות אלה הוכנסו השינויים המתאימים להלכות הגמלאות ומכוחם בתהליך הדרגתי הוקטנו העדיפויות של הפורשים מצבירה של 35% ל-10 שנים עד ל-20%. ההדרגתיות מתבטאת בכך שמי שצברו זכויות בעבר ממקומות אחרים הוקטנה הפנסיה שלהם כאמור להלן, ולגבי אחרים בוצע מהלך הדרגתי שהביאם בשלבים עד 1984 לתוצאה הרצויה".
(יצויין כי ההפרשות בשיעור 16% כאמור לעיל, הן מיום 1.4.1988 בשיעור 17.5% - ראה סעיפים 3: (א) (2) ו-14 (א) (2) לתקנון הפנסיה).

26. סעיף 39 לחוק החוזים קובע:
"39. בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב;
והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".
העיקרון האמור של תום הלב הוסבר בספרה של ג' שלו [17]: דיני חוזים בע' 43, כדלקמן:
"שביל הזהב ביישומו של עיקרון תום הלב יימצא באיזון שבין מקורו האתי של העיקרון ובין צורכי המסחר. הליכה בשביל זה מכתיבה התנהגות ראויה בניהול עסקים. עיקרון תום הלב מסמן נטישה מסוימת של האינדיבדואליזם והאגואיזם, אולם אין הוא מחייב אלטרואיזם מוחלט.
מכוחו של עיקרון תום-הלב נדרשת התחשבות בזולת ובאינטרסים שלו, אך לא נדרשת הזנחת האינטרסים של הצד הפועל. . . את הדרישה הכללית לנהוג בתום לב יש אפוא לראות כדרישה מאוזנת של התחשבות בזולת ושיתוף פעולה עמו, להגשמת מטרות החוזה".
ובהמשך אומרת המחברת (בע' 46):
"מושג תום הלב אינו ניתן להגדרה ממצה מראש, ותוכנו נקבע בדיעבד על פי המקרים שבהם הופעל הלכה למעשה".

27. בדב"ע לד/46 - 3 [1] הנ"ל אמר בית-דין זה לגבי קג"מ כי (בע' 487):
"להבדיל מהמייחד את הביטוח המסחרי - 'פיזור הסיכון' - מייחד, איפוא, את פעולות קרן הגמלאות גורם ה"שוויוניות (סעיף 51(ג) ב'הלכות הגמלאות'), גורם ההדדיות וגורם "המטרה הסוציאלית", היינו סייג סוציאלי לגמלאות".
השאלה העולה היא האם על פי הרקע לתיקון 1977 ולתיקון 1981 יש בהם משום חוסר תום לב מצדה של קג"מ.
לאור האמור בתצהירה של גב' סיני כמפורט בפסקה 25 לעיל, התשובה לשאלה הנ"ל היא, לדעתנו, בשלילה. רשאית היתה קג"מ, ולמעשה אף חייבת היא להביא בחשבון את הגורמים אשר היו ברקע שני התיקונים האמורים. ובהתחשב במטרה הסוציאלית במובנה הרחב, העומדת מאחורי תיקונים אלה, אין אנו מוצאים כי ההחלטות האמורות נגועות בחוסר תום לב.
אכן, התוצאה הישירה במישור האישי כלפי המערערים היא ירידה בזכויות הפנסיה שלהם במשך עשר שנות עבודתם הראשונות, ופגיעה בציפיותיהם לקבל שיעור פנסיה של 35% כעבור עשר שנות עבודה, בנוסף לפנסיה שלהם ממקום עבודתם הקודם. אולם, תוצאה זו היא "תיאורטית" בלבד, משום שבפי שכבד נאמו. לעיל, זכויות הפנסיה של המערערים מתבשות בעת פרישתם, בעוד תנאי הפנסיה הקיימים בעת כניסתם לעבודה ואף במשך תקופת עבודתם ניתנים לשינוי במסגרת תקנות ההתאגדות, תוך קיום חובת תום הלב מעד קג"מ בעריכת השינויים, וכאשר לבית-הדין הסמכות לקבוע אם שינוי פלוני נוגד את עקרון תום הלב אם לאו.

28. התוצאה היא כי לדעתנו לא נפגע עיקרון תום הלב בתיקון 1977 ובתיקון 1981.

תחולת חוק החוזים האחידים על תקנון הפנסיה
29. המערערים טענו כי סעיף 30 לתקנון הפנסיה ונפקותו על מי שכבר חברים בקג"מ, והגדרת "הלכות הנמלאות" המאפשרת שינויים לרעה בתקנון הפנסיה באופן שיחולו גם על מי שכבר חברים בקג"מ, הם בבחינת תנאים מקפחים בחוק החוזים האחידים. בעניין זה הסתמך בא-כוח המערערים על הגדרת "חוזה אחיד" שבסעיף 1 לחוק והסעיפים 14, 15(2) ו-15(5) לחוק המגדירים את מהותו של התנאי המגביל.

30. בית-הדין קמא דחה את טענות המערערים, בקבעו:
א) תקנון הפנסיה אינו בגדר "חוזה אחיד" באשר יש לראותו כאילו נעשה בידי קג"מ ובידי כל אחד מחברי קג"מ. לפיכך מדובר בתנאים שנעשו על דעת שני הצדדים ולא נקבעו מראש על ידי קג"מ בלבד. כמו כן, סעיפי תקנון הפנסיה אינם בגדר תנאים שישמשו לחוזים רבים בין הקרן לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם ובזהותם. זכאותם ומספר האנשים ידועים - ואלה עובדי מוסדות ההסתדרות וחברי קג"מ בלבד (דב"ע לז/2 - 6 [8], בע' 68);
ב) סעיפי תקנון הפנסיה אינם תנאי מגביל, באשר שינויים נעשה לא על ידי קג"מ בלבד אלא באישור הוועד הפועל של ההסתדרות, ואין גם ויתור מראש של המערערים על זכות מזכויותיהם;
ג) תיקון 1977 ותיקון 1981 אין בהם משום "קיפוח הלקוחות".
בא-כוח המערערים חזר על טענותיו בעניין זה לפנינו, ובאי-כוח קג"מ טענו כי תקנון הפנסיה אינו בגדר "חוזה אחיד".

31. בתקופה המתייחסת להליך שלפנינו היה בתוקף חוק חוזים אחידים, תשכ"ד-1964 (כיום חל חוק חוזים אחידים, תשמ"ג-1982).
הגדרת "חוזה אחיד" באותו חוק היתה: "חוזה להפסקת מצרך או למתן שירות שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש על-ידי מספק המצרך או נותן השירות (להלן - הספק) או מטעמו בדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם (להלן - הלקוחות)".
הטענה שתקנון קג"מ הוא "חוזה אחיד" באמור בחוק הנ"ל, הועלתה בבית-דין זה בדב"ע לז/2 - 6, [8] הנ"ל, בהקשר של ראיית הוראה הקובעת שתובענה לבית-הדין לעבודה אפשר להגיש תוך 45 ימים, כ"תנאי מגביל". בית-הדין דחה את הטענה, בקבעו (בע' 68):

"טענה זו אין אנו יכולים לקבלה מבלי להידרש לכל השאלה, אם בכלל אפשר לראות בתיקונים (צ"ל בתקנונים) של תאגידים, חברות, אגודות שיתופיות וכדומה - 'חוזה אחיד'. חוזה אחיד, כפי שמודגש בסעיף 1 לחוק החוזים האחידים, הינו חוזה 'נקבע מראש' על ידי מספק המצרך או נותן השירות כדי שישמש ל'חוזים רבים'. די אם נאמר, שבענייננו נראה שאין המדובר בחוזה שבין קרן הגמלאות לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם.
האנשים בהם מדובר מסויימים במספרם ובזהותם. אך אף אם היתה מתקבלת הטענה, הרי בשום אופן אין לראות בהוראה,

המחייבת אדם להחליט אם הוא מקבל עקרונות מסויימים או שמבקש לערער עליהם - הוראה פסולה".
בהקשר אחר נפסק כי במסגרת אופי היחסים שבין החברים באגודה שיתופית לבין האגודה, אין האגודה בגדר "ספק" כאמור בחוק חוזים אחידים (המ' 6212/68 [9]).

32. עם זאת, גם אם ניתן היה לראות בתקנון הפנסיה "חוזה אחיד", הרי שלפי סעיף 14 לחוק חוזים אחידים, רשאי בית-המשפט לראות את התנאי, כולו או מקצתו, כתנאי בטל, וזאת אם מצא שהתנאי יש בו "בשים לב לכלל תנאי החוזה ולכל הנסיבת האחרות, משום קיפוח הלקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העשוי להביא לידי קיפוח הלקוחות". בעבר היתה זו רשות של בית-המשפט, לעומת החובה המוטלת עליו כיום לפי סעיף 3 לחוק חוזים אחידים, תשמ"ג-1982 (ראה א' בן-נון [18] חוק החוזים האחידים. תשמ"ג-1982, בע' 26; דברי הסבר לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, בע' 20-23).

42. בשולי פסק-הדין נציין כי בהליך זה מוצאים אנו לנחוץ לחזור על דברי בית-דין זה בכמה הזדמנויות כי הפעילות של קופות הגמל, על משקלן במערך הבטחון הסוציאלי. בישראל, מחייבת הסדרת מערבת שלימה של זכויות וחובות, וכי ראוי כי היא תזכה לחקיקה מיוחדת שתסדיר את מערכת היחסים ההדדית של הגורמים הקשורים למערכת זו (ראה דב"ע לב/3 - 6 [10], בע' 467; דב"ע לד/40 - 3 [11], בע' 406;
דב"ע לה/16 - 3 [12], בע' 12).

43. לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים לדחות את הערעור על כל נימוקיו.

44. המערערים ישלמו לקג"מ, במשותף, הוצאות בסך 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חוזה אחיד

  2. חוזה אחיד קבלן

  3. חוזה אחיד מקפח

  4. חוזה אחיד מכרז

  5. חוזה אחיד הגדרה

  6. אישור חוזה אחיד

  7. תקנון חוזה אחיד

  8. חוזה אחיד ומקפח

  9. שינוי חוזה אחיד

  10. חוזה אחיד עם ספק

  11. פרשנות חוזה אחיד

  12. חוזים אחידים קבלן

  13. ייצוגית חוזה אחיד

  14. חוזה אחיד דיזנהויז

  15. חוזה אחיד משא ומתן

  16. חוזה אחיד חדר כושר

  17. חוזה אחיד בית אבות

  18. חוזים אחידים שאושרו

  19. חוזה אחיד תנאי מקפח

  20. חוזה אחיד קבלן משנה

  21. חוזה אחיד השכרת רכב

  22. חוזה אחיד דיני חוזים

  23. חוזה אחיד תקנון חברה

  24. חוזה אחיד השכרת דירה

  25. חוזה אחיד חוק החוזים

  26. תנאים לקיום חוזה אחיד

  27. חוזה אחיד גודל אותיות

  28. חוזה אחיד במשפט העברי

  29. חוזה עבודה כחוזה אחיד

  30. חוזה אחיד להשכרת דירה

  31. חוזה אחיד גודל האותיות

  32. חוזה אחיד תביעה ייצוגית

  33. חוזים אחידים שיכון ופיתוח

  34. סעיף 2 לחוק החוזים האחידים

  35. ביטול תנאי מקפח בחוזה אחיד

  36. שינוי תנאי מקפח בחוזה אחיד

  37. תנאי מקפח בחוזה אחיד סמכות מקומית

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון