תשלומי התפטרות



I. ההליך

1. המערער (להלן - העובד) הגיש נגד המשיב (להלן - המעביד) תביעה בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (אב"ד: השופט ד' מורל; נציגי ציבור: ד' ארצי וי' שוורץ; תב"ע לח/538 - 3) בעתירה לתשלום פיצויי פיטורים, ריבית ופיצויי הלנה.
העתירה נדחתה ומכאן ערעור זה.

2. א) העובד טען בכתב התביעה:

(1) העובד עבד 10.5 שנים אצל המעביד "ועבודתו הופסקה ביום 30.6.1977 בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים". עבודתו היתה במשכורת, ומאחר שמשכורתו האחרונה היתה 8,665 לירות ברוטו, הרי "סכום פיצויי הפיטורים אותם חייב הנתבע לשלם לתובע הוא 90,182 לירות";

(2) המעביד הפנה את העובד לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי מוסדות ההסתדרות בע"מ (להלן - קרן הגמלאות) כדי שיקבל ממנה פיצויים, אלא שזו לא שילמה את הפיצויים שהוא זכאי להם;

ב) המעביד טען בכתב ההגנה:

(1) יש לעכב את ההליכים, משום שהעובד היה צריך לפעול על דרך של בוררות לפי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן - חוקת העבודה);

(2) "התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבע מרצונו וכי (הנתבע) הסכים לאשר התפטרותו של התובע בדין מפוטר תוך מתן הודעה על כך לקרן הגמלאות";

(3) "הנתבע הודיע לקרן הגמלאות על התפטרותו של התובע כנדרש";

(4) "אינו חייב לתובע כספים כלשהם בקשר לפיצויי פיטורים או אחרת".

3. במצורף לכתב הגנה הוגשו שלושה מכתבים: האחד - מהנהלת המעביד אל העובד, מיום 30.5.1977 שבו נאמר בין השאר:

"רשמנו בפנינו הודעתך על הפסקת עבודתך במוסדנו ב-30.6.1977 (יום עבודה אחרון) ....אנו מאשרים בתפטרותך בדין מפוטר ונודע על כך לקרן הגמלאות בהתאם".

השני - מבא-כוח העובד אל המעביד, מיום 27.11.1977 בו נאמר"


"1. מרשי התפטר מעבודתו אצלכם (בדין מפוטר) בתאריך 30.6.1977.

2. אושרו לו פיצויי פיטורים מלאים ואולם משום מה עד היום לא שולמו הפיצויים.

3. יתר על-כן: מספר פניות שנשלחו אצלכם (כך!) מקרן הגמלאות המרכזית בעניין סידור חשבון הפיצויים הנדונים כלל לא נענו על-ידכם.

4. להווי ידוע לכם כי החל ב-30.8.1977 אתם חייבים לשלם למרשי, בנוסף

לפיצויי הפיטורים. גם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כאמור בחוק הגנת השכר (תיקון מס' 12), תשל"ז-1977".

השלישי - מהנהלת המעביד אל בא-כוח העובד, מיום 7.12.1977, ובו טען המעביד כי הוא פטור מתשלום פיצויי הלנת שכר, באשר קיים את המוטל עליו לפי הוראות החוק.

4. בית-הדין האזורי החליט שתחילה ידון בשתי נקודות משפטיות:

א) האם דין התביעה להידחות על הסף לאור סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים)?

ב) האם יש לעכב את ההליכים בשל תנייה בדבר בוררות?

5. ביום 20.6.1978 נתן בית-הדין האזורי החלטה אשר בה דחה את התביעה על הסף וקבע שיש לעכב את ההליכים.

א) באשר לשאלה שבפסקה 4(א לעיל, נאמר בפסק-הדין:

"9. נדון תחילה בבקשה לדחייה על הסף.

כדי שתשלומים לקופת תגמלים יבואו במקום פיצויי פיטורים צריך שיתקיימו בהם אחת משתי החלופות המנויות בסעיף 14 לחוק, שתי אלה ולא יותר. מנוסח הסעיף אין עולה כל תנאי נוסף. הטענה, שלבד מהוראה מתאימה בהסכם קיבוצי או צו מטעם שר העבודה, צריך גם שהסכום שהצטבר יכסה את סכום הפיצויים, לפי החוק - אין לה על מה שתסמוך. אין פירוש כזה מתחייב גם מהאמור בהמ' 360/66 [1], שצוטט על-ידי ב"כ התובע (ראה גם דב"ע לה/29 - 3 [2], בע' 297). אשר לטענה שהבנק התחייב להשלים את הפיצויים למרות הפרשת התשלומים - לא מצאנו שום ראיה לכך. המסמך היחידי בנדון הוא המכתב, שצורף לכתב התביעה, וממנו - אין מתחייב פירוש כזה.

10. הצו עונה על דרישת סעיף 14 לחוק - ולפיכך אנו דוחים את התביעה על הסף";

ב) באשר לשאלה שבפסקה 4(ב) לעיל, דן בית-הדין קמא, בנפרד, בשתי טענות של בא-כוח העובד: האחת - כי סעיף 22 שבפרק י"ג לחוקת העבודה איננו בגדר הסכם בוררות; השניה - שגם אם ישנו הסכם בוררות - יש "טעם מיוחד" לעיכוב ההליכים, לפי סעיף 5(ג) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות).

(1) אשר לטענה שאין "הסכם בוררות" אומר בית-הדין:
"בתמיכה לטענתו מביא בא-כוח התובע את האמור בדיונים לב/3-6 [3] (בע' 442-441) ו-לב/6-2 [4] (בע' 432).

עיינו בשני פסקי-דין אלה ולא מצאנו בהם תימוכין לטענות בא-כוח התובע. אין פסקי-דין אלה עוסקים כלל במעמדו של סעיף 22, ובוודאי שאין הם קובעים כי סעיף זה איננו מהווה הסכם בוררות. איפכא מסתברא.
כאשר דן בית-הדין הארצי בסעיף 22 הוא קובע מפורשות כי אמנם מהווה סעיף זה הסכם בוררות (דב"ע לב/36 - 3 [5] בע' 274; דב"ע לד/41 - 3 [6], בע' 372).

גם הסתייגויות בית-הדין הארצי בדב"ע לב/36 - 3 [5] הנ"ל בדבר ההבחנה בין מימוש זכויות חוזיות למימוש זכויות מכוח החוק, אין בה כדי לשנות, שכן לית מאן דפליג שתביעת התובע מבוססת על הסכם ולא על חוק (התובע מסתמך על המכתב)";

(2) אשר לטענה שקיים טעם מיוחד, בא פסק-הדין ואמר:

"15. ועתה לטענה של 'טעם מיוחד'. טוען בא-כוח הנתבע, כי מאחר שהתובע כבר איננו עובד בבנק - יש בכך "טעם מיוחד" שלא לעכב את ההליכים, והוא מסתמך על האמור בדב"ע לב/6 - 3 [3], שכאשר התובע איננו עוד חבר באיגוד הימאים, ואין איגוד זה מייצגו - אין כופין אותו ללכת לבוררות.


שוב אין הנדון דומה לראיה. שם הליכי הבוררות היו צריכים להערך על-ידי האיגוד שהיה אמור להופיע לפני הבורר ולייצג את התובע, וכן צריך היה הבורר להתמנות על-ידי האיגוד (בהסכמה עם המעביד), ואילו בענייננו שונה הדבר. התובע אמנם חדל לעבוד בבנק, אך לא נטען שאין הוא עוד חבר בהסתדרות הכללית, הבורר לא צריך להתמנות על-ידי מוסד שאין הוא - התובע - חבר בו עוד, ולפני הבורר אמור להופיע התובע בעצמו ולא ארגון שאולי כבר איננו מייצגו.

16. לאור האמור לעיל - לא מצאנו שיש "טעם מיוחד" שהסכסוך לא יידון בבוררות".

6. א) במהלך שמיעת הצדדים בערעור הצהיר בא-כוח המעביד לאמור:

"אני מניח שהסכום של הפיצויים הסטטוטוריים - אילו היינו מודים בכך שהוא (העובד - הערה שלנו) פוטר - היה גבוה יותר מהסכום ששולם לו מהקרן ואינני עומד על דחיית הערעור על הסף לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים";

ב) (1) בא-כוח העובד חזר על טענותיו לפני בית-הדין קמא, ובכללן הטענה שהוא תובע פיצויי פיטורים מכוח החוק, ולא מכוח הסכם, וזכותו קיימת גם בשים לב לאמור במכתבים שצוטטו בפסקה 3 לעיל.

(2) הואיל ולטענתו, התביעה היא לפיצויי פיטורים מכוח החוק, אין
העניין בר-בוררות (‎;(ARBITRABLE

ג) (1) בא-כוח המעביד תמך בפסק-הדין שבערעור וטען, כי מן המכתבים אכן עולה כי העובד התפטר ולא פוטר, ולפיכך זכותו לקבל פיצויים נובעת מהסכם ולא מהחוק;

(2) עוד טען בא-כוח המעביד, כי העובד הסכים להסתפק בסכום שהמעביד שילם לקרן הגמלאות: ואם העובד חולק על כך - הרי שיש לברר את הנושא בהליכי בוררות, שכן המדובר בפיצויים מוסכמים בעקב התפטרות, ולא בפיצויים כמשמעותם בחוק פיצויי פיטורים.


II. פסק-דין

1. א) אשר להחלטת בית-הדין קמא לדחות את התביעה על הסף (פסקה 5(א שבחלק
I), הודיע לנו בא-כוח המעביד את אשר הודיע, כמצוטט בפסקה 6(א שבחלק
I, ולאור הצהרה זאת יכול היה הערעור להתקבל, בנקודה זאת, בהסכמה.
אלא שרואים אנו להתייחס לפסק-דינו של בית-הדין קמא, כדי להעמיד את הדברים על דיוקנם מבחינת החוק, וכך נעשה בפסקת-משנה (ב) להלן:

ב) כאשר העובד מקבל בפועל מאת קופה או קרן גמלאות, הנזכרים בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, סכום המכסה את פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים, פוקעת חובתו של המעביד לשלם פיצויי פיטורים, כפי שטען בא-כוח העובד.
זוהי ההלכה עוד מהתקופה שלפני קיומו של בית-הדין לעבודה: המ' 360/66 [1], בתחילת עמ' 322. הגיונו המשפטי של סעיף 14 האמור הוא למנוע "נטל כספי כפול על המעביד וזכיה כפולה בפיצויי פיטורים על-ידי העובד" (דב"ע לה/29 - 3 [2] בע' 297 - מול האות ו). ומה שקורה, בפועל, כאשר סכום תשלומי המעביד לקרן הגמלאות נמוך יותר מסכום הפיצויים הסטטוטוריים הוא, שמפיצויי הפיטורים שבהם חייב המעביד מנכים את הסכום שהקופה או הקרן חייבת בו עקב התשלומים שהמעביד הפריש לה "על חשבון צבירת פיצויי פיטורים לעובד": דב"ע לה/8 - 3 [7], 137 - מול האות א'. הדגשנו את האמור לעיל, ללמד כי לא כל הפרשת סכומים על-ידי המעביד לקופה או לקרן ניתנת לקיזוז מסכום הפיצויים הסטטוטוריים שעל המעביד לשלם לעובד: דב"ע לו/34 - 3 [8], בע' 112-111 פסקה 4:

ג) התוצאה היא, שאם העובד טוען שמגיעים פיצויים סטטוטוריים בסכום הגבוה מן הסכומים שהצטברו מתשלומי המעביד לקרן, לא היה יסוד לדחות את התביעה על הסף בשל הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

2. א) ביסודה של החלטת בית-הדין קמא, באותו חלק שלה המתייחס לעיכוב ההליכים, מצויה קביעה עובדתית, לאמור כי "לית מאן דפליג שתביעת התובע מבוססת על הסכם ולא על החוק (התובע מסתמך על המכתב)" (צוטט בפסקה
5(ב)(1) שבחלק I). בשלב שבו ניתנה ההחלטה נשוא הערעור, טרם שמע בית-הדין קמא עדויות בשאלה, אם היתה כאן התפטרות תוך הסכמה לקבל פיצויים, או שמא היתה כאן התפטרות בנסיבות המצדיקות פיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים. החומר היחידי שהיה לפניו בנושא זה היו
המכתבים שצוטטו בפסקה 3 שבחלק I. השאלה היא: האם האמור בהתכתבות בין הצדדים מוליך למסקנה חד-משמעית שהוסכם ביניהם כי העובד מתפטר תמורת פיצויים מוסכמים, כטענת המעבידה; או שמא היתה כאן התפטרות, שרואים אותה כפיטורים לעניין סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים?

והנה מה כתוב במכתב המעבידה? "אנו מאשרים התפטרותך בדין מפוטר";
במכתב העובד כתוב: "התפטר מעבודתו אצלכם (בדין מפוטר)"; ואילו המכתב השלישי איננו אומר ולא כלום בסוגיה זאת (כל השלושה אוזכרו בפסקה 3
שבחלק I דלעיל);

ב) הדיבור "מתפטר בדין מפוטר" הנקוט בשניים מן המכתבים האמורים, איננו מופיע בצורתו זאת בחוק (אך יש דיבור דומה בכותרת השוליים של סעיף 11 בחוק פיצויי פיטורים), ולא הראו לנו כי הוא מופיע בהסכם קיבוצי החל על העובד, או שהוא מונח המקובל ביחסי עובד-מעביד. נראה לנו כי מן הראוי להעזר בשאלה זאת בדברים שאמרנו בדב"ע לו/70 - 3 (דרורי - עירית ירושלים - לא פורסם; הציטוט הוא מפסקה 4 של פסק-הדין);

"א) כאשר מדברים, במצב הדברים השכיח, על "התפטרות", הרי העובד הוא המבקש להביא את יחסי העבודה לידי סיים. ואז יכול לקרות אחד מן השניים:
(1) העובד פועל באופן חד-צדדי - ומפסיק לעבוד בפועל (עם או בלי הודעה מקודמת);

(2) העובד מודיע למעביד כי בדעתו להפסיק לעבוד אצלו ומנהל עמו משא- ומתן על המועד לסיום יחסי העבודה ועל התנאים הכספיים הכרוכים בסיום היחסים; להתפטרות בנסיבות כאלה נקרא "התפטרות מוסכמת", להבדיל מהתפטרות כמעשה חד-צדדי;

ב) ב"פיטורים" מצב הדברים הרגיל הוא שהמעביד מבקש להביא את יחסי העבודה לידי סיים, ואז יכול לקרות אחד מן השניים:

(1) המעביד פועל באופן חד-צדדי ומודיע לעובד, שהוא - המעביד - מביא את יחסי העבודה שביניהם לידי סיים;

(2) המעביד מודיע לעובד על סיים יחסי העבודה, אך הוא מבקש לעשות זאת תוך הסכמה עם העובד בנושאים שונים הכרוכים בכך, כגון תאריך או תנאים כספיים; לפיטורים הנעשים תוך קבלת הסכמת העובד (בין אם נקבעו בהסכם תנאים בדבר תשלום פיצויים, בין אם לאו) נקרא "פיטורים מוסכמים", להבדיל מפיטורים כמעשה חד-צדדי;

ג) לשם שלמות התמונה נציין שבמקרים מסוימים לובשת "התפטרות מוסכמת" צורה חיצונית של "פיטורים מוסכמים"; וזאת, למשל, במצב הבא: העובד מעוניין להביא את יחסי העבודה לידי סיים, אלא שהמעביד קשור בהוראות חוק, הסכם קיבוצי, או הסדר כגון התקשי"ר, הקובעות כי עובד זכאי לגמלה או לפיצויים רק אם פוטר, או רק בנסיבות מיוחדות של התפטרות - וכאלה אינן קיימות באותו מקרה קונקרטי. מה עושה העובד? הוא מגיע לכלל הסכמה עם המעביד, כי המעביד יפטר אותו, ואז יזכה העובד בגמלה או בפיצויים - לפי אותה הוראה המאפשרת תשלומם למי שפוטר. מבחינת התוכן - ברור שמדובר ב"התפטרות מוסכמת"; מבחינת הצורה - ברור שהיא לובשת צורה של "פיטורים מוסכמים";

ד) הבדל מהותי אחד, מבין מספר הבדלים, בין "התפטרות מוסכמת" לבין "פיטורים מוסכמים" הוא, כי ב"התפטרות מוסכמת" - שלא כללה תניה בדבר תשלום פיצויים - אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים (אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק שעניינה תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות). ואילו במקרה של "פיטורים מוסכמים", העדר תניה בדבר תשלום פיצויים אינו פוגע בזכותו של העובד לפיצויי פיטורים מכוח החוק (אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק המאפשרת אי-תשלום פיצויי פיטורים, כגון הסעיפים 16, 17, 28 או 29 לחוק).

ה) הבדל מהותי אחד, מבין מספר הבדלים, בין "התפטרות מוסכמת" לבין "פיטורים מוסכמים" הוא, כי ב"התפטרות מוסכמת" - שלא כללה תניה בדבר תשלום פיצויים - אין העובד זכאי לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים (אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק שעניינה תשלום פיצויים גם במקרה של התפטרות). ואילו במקרה של "פיטורים מוסכמים", העדר תניה בדבר תשלום פיצויים אינו פוגע בזכותו של העובד לפיצויי פיטורים מכוח החוק (אלא אם חלה הוראה מהוראות החוק המאפשרת אי-תשלום פיצויי פיטורים, כגון הסעיפים 17,16, 28 או 29 לחוק).

ו) כאשר מגיעים יחסי עובד ומעביד לסיומם תוך הסכמה לתשלום פיצויים, לפחות כדי השיעור שהיה מגיע לעובד לפי חוק פיצויי פיטורים, אילו פוטר, אין מתעוררת שאלת תחולתו של חוק פיצויי פיטורים, וממילא אין צורך לברר - בקשר לשאלה זאת - אם סיים יחסי העבודה נוצר על דרך של "התפטרות מוסכמת", "פיטורים מוסכמים" או "פיטורים" שאינם מוסכמים".

ג) בבואנו לבחון את הדיבור "מתפטר בדין מפוטר", בשני המכתבים דנן, דרך המינסרה של פסק-הדין דלעיל, מגלים אנו שדיבור זה יכול תיאורטית לשמש לתיאור "התפטרות מוסכמת" - שפיצויים מוסכמים בצידה, ואז הדיבור "בדין מפוטר" בא רק ללמד שסכום הפיצויים המוסכמים יהיה שווה לסכום הפיצויים המגיעים למי שמפוטר (או מתפטר ורואים אותו כמפוטר) לפי חוק פיצויי פיטורים. אבל דיבור זה יכול תיאורטית לשמש גם לתיאור "פיטורים מוסכמים", שבצידם זכות סטטוטורית לפיצויי פיטורים.
וכך יש לפרש את הדיבור "מתפטר בדין מפוטר". אפשרות שלישית, שלא התעוררה בפסק-הדין בעניין דרורי, היא, שהמעביד מכיר בכך שהעובד התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים לפי החוק, כלומר:
המעביד מכיר בכך שאת התפטרותו של העובד יש לראות, לעניין סעיף 11 לחוק, כפיטורים.


3. א) המצב, כפי שהיה קיים בבית-הדין קמא לפני מתן ההחלטה נשוא הערעור, היה, איפוא זה:

(1) העובד טען, כי התפטר בנסיבות שלפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים רואים אותן כפיטורים, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים סטטוטוריים;

(2) המעביד טען, כי העובד התפטר שלא בנסיבות שבהן רואים את ההתפטרות כפיטורים, וכי הוסכם עמו שיקבל פיצויי פיטורים כדי הסכומים שהצטברו מהפקדות המעביד בקרן הגמלאות;

(3) הצדדים טרם השמיעו עדויות, ולפני בית-הדין קמא בשלב ההוא היו רק כתבי הטענות, תצהיר מטעם המעביד - שלא התייחס למחלוקת האמורה לעיל - והמכתבים שצוטטו;

ב) כבר קבענו, בפסקה 2(ג) לעיל, כי המכתבים, כשהם עומדים בפני עצמם, אינם מגיעים כדי הוכחה שהיתה כאן "התפטרות מוסכמת" - כמשמעותה בדב"ע לו/70 - 3. מאחר שבאותו שלב לא היתה לפני בית-הדין קמא ראיה אחרת בדבר "התפטרות מוסכמת", אין מנוס מן המסקנה, כי נקודת המוצא שממנה יצא בית-הדין קמא בבואו לפסוק בדבר עיכוב ההליכים - איננה קיימת.

4. א) נותרה איפוא, בעינה השאלה: האם היתה כאן התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים; או שמא היתה כאן "התפטרות מוסכמת" בפיצויים מוסכמים?

ב) בהנחה, שעקב סעיף 22 שבפרק י"ג לחוקת העבודה יש הסכם בוררות החל על הצדדים שלפנינו, הסכם שנוצר לפני סיים יחסי העבודה, מתעוררת עתה הבעיה הבאה: האם השאלה האמורה בפסקת המשנה (א) דלעיל היא בת-בוררות?

ג) העובד תובע, כאמור, פיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. חוק זה קבע, במלים מפורשות, אימתי אפשר להתנות מראש על פיצויי פיטורים ופשיטא, שבכל מקרה אחר אי-אפשר להתנות מראש, על דרך של הסכם - שלא ישולמו פיצויי פיטורים; בסעיף 14 (רישא) לחוק נאמר:
"תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים, אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי... ובמידה שנקבע". מכאן, שאם לא נקבע כך בהסכם קיבוצי - לא יבוא תשלום כזה במקום הפיצויים, וכבר הסברנו שסעיף זה נתפרש כאינו גורע מן החובה שבחוק לשלם פיצויים, אלא בא למנוע תשלום-כפל. סעיף 16 קובע אפשרות לא לשלם פיצויי פיטורים כאשר הסכם קיבוצי החל על המעביד או על העובד, ובאין הסכם כזה - הסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף - קובע נסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים בלבד. בכל מקרה אחר אין, איפוא, לקבוע תנאים בדבר אי-תשלום פיצויים בנסיבות מסוימות, והסמכות לשלול את הפיצויים היא בידי בית-הדין לעבודה בלבד - לפי סעיף 17 לחוק (במאמר מוסגר נציין, כי בית-הדין הארצי לעבודה לא הסיס לפסוק שהסכם קיבוצי בדבר שלילת פיצויי פיטורים בנסיבות מסוימות הוא הסכם בלתי-אכיף, משום שההוראה המציינת את הנסיבות נמצאה בלתי-סבירה: דב"ע לו/2 - 3 - לא פורסם). בסעיף 28 לחוק נאמר: ,הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על-ידי שר העבודה או מי שהוסמך על-ידיו לכך, יבוא לעניין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים". פירוט זה של הוראות מראה באיזו מידה טרח המחוקק לחסום את הדרך בפני תניות המונעות תשלום פיצויי פיטורים. ואם בכל אלה לא די, הוסיף המחוקק וקבע - בסעיף 29 לחוק - ש"פשרה לעניין פיצויי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להם תקוף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהם במפורש שהם לגבי פיצויי פיטורים";

ד) אין אנו צריכים לפסוק בתיק זה, אם בכלל - או באלה תנאים - תיתכן בוררות בנושא מן הנושאים שהוזכר בסעיפים 14, 16, 28 ו-29, ולא נעשה כן. מה שברור הוא, שאי-אפשר להתנות על פיצויי פיטורים סטטוטוריים להבדיל מפיצויים המגיעים לפי הסכם במקרה כל שהוא, שאיננו בגדר הסעיפים האמורים. אם כך - הרי פועל הכלל היסודי שבדיני הבוררות, ש"אין הצדדים יכולים להסמיך בורר לעשות את מה שהם עצמם אינם יכולים לעשותו" (דב"ע לה/11 - 9 [10], בע' 122-121; בג"צ 115/77 [11], בע' 220 - סוף פסקה 5). כלל יסודי נוסף בדיני הבוררות הוא, שאם חוק קובע הוראות מגינות על פלוני, שאין להתנות עליהן, הרי אין למסור לבוררות את השאלה, האם נתקיימו התנאים העובדתיים והמשפטיים שקיומם הוא תנאי להענקת הזכות על-ידי החוק. ומן הפשט - לממשי: השאלה, אם פלוני הוא "דייר מוגן", אם לאו, איננה בת-בוררות וזאת מן הנימוק שאילו הורשו הצדדים למסור את ההכרעה לבוררות "היה מתפשט המנהג לכלול בחוזי שכירות סעיף בוררות, והבוררים היו פוסקים לפי שיקול דעתם, ובלי לראות עצמם כבולים בהוראות החוק ועל-ידי כך היתה הגנת הדייר נעשית פלסתר" (ע"א 186/58 [12], שצוטט בדב"ע לה/111 - 9 - שם [10], בע' 121). על-פי אותו שיקול עצמו קבענו אנו, בדב"ע לה/111 - 9 [10], ששאלת היווצרותם של יחסי עובד ומעביד איננה בת-בוררות;

ה) ומכאן לעניין שלפנינו: כאשר מעביד ועובד חלוקים ביניהם בשאלה, אם היחסים שביניהם הסתיימו ב"התפטרות מוסכמת" של העובד, או אם העובד "פוטר" (או התפטר בנסיבות שלפי סעיף 11 לחוק רואים את ההתפטרות כפיטורים) אין נושא זה בר-בוררות. שאם לא ייאמר כך - תיעשה הזכות לפיצויים סטטוטוריים פלסתר, הן מן הטעמים האמורים בסוף פסקת-משנה(ד) לעיל, והן באשר דרכי הדיון בבוררות מתאימות יפה לפתרון סכסוכים חוזיים, אך לא להכרעה בעניין זכויות שמקנה החוק לעובד; תפקידו המיוחד של הבורר הוא לתת תוקף לכוונת הצדדים לחוזה ולאו דווקא לדרישות החקיקה. פרוטוקול הדיון איננו מלא ואין הבורר
חייב לתת נימוקים להחלטתו (ראה: .‎ALXANDER V. GARDNER-DENVER CO
[U.S. 36; 39 L. ED. 2ND 147 ]13 415 שצוטט בדב"ע לה/111 - 9 [10]).
יתר על כן: אם תתקיים בוררות כזאת, ובמהלכה ייקבע שהעובד לא פוטר, לא יהא בכך כדי לשמש "מעשה בית-דין" בתביעת העובד לפיצויי פיטורים סטטוטוריים (השווה דב"ע לה/111 - 9, [10], שם, בע' 122 - סוף פסקה 5). לעניין בוררות בחילוקי דעות בדבר מימוש זכויות חוזיות, להבדיל מזכויות מכוח החוק, ראה הערתו של בית-דין זה בדב"ע לב/36 - 3 [5], בסוף ע' 274).

5. לפיכך סבורים אנו, שגם אם נניח שקיים היה הסכם בוררות בין העובד לבין המעביד, אין הסכם זה מאפשר בוררות בשאלה, אם פוטר העובד או התפטר, ולפיכך אין עילה לעיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות.

6. כדי להסיר ספקות מדגישים אנו, שאין לפרש את פסק-דיננו כהבעת דעה בשאלה, האם במסגרת פשרה לפי סעיף 29, הממלאת אחרי כל התנאים שבאותו הסעיף, בין שיחסי עובד-מעביד כבר נסתיימו, ובין שהם עומדים לפני סיומם, רשאים להסכים על בוררות. שאלה זאת איננה מתעוררת כאן, ונותירנה לשעתה.

7. הערעור מתקבל, החלטה שבערעור מתבטלת והתיק חוזר לבית-הדין קמא כדי שימשיך לשמוע את הצדדים.

8. המעביד ישלם לעובד הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 750 לירות בערכאה הראשונה ו-750 לירות בערעור, בלי קשר לתוצאות המשפט, וכן ישלם המעביד את אגרת הערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות טבח

  2. התפטרות טייס

  3. בקשת התפטרות

  4. התפטרות מרצה

  5. התפטרות חופש

  6. התפטרות חודש

  7. התפטרות מקבע

  8. התפטרות מראש

  9. התפטרות בכעס

  10. התפטרות גמלאי

  11. התפטרות חוקית

  12. תקופת התפטרות

  13. התפטרות מטפלת

  14. התפטרות קללות

  15. ביטול התפטרות

  16. התפטרות מגורים

  17. תשלומי התפטרות

  18. התפטרות בריאות

  19. התפטרות מוקדמת

  20. התפטרות ראש עיר

  21. התפטרות טלפונית

  22. התפטרות עקב סגר

  23. התפטרות חבר קבע

  24. התפטרות דירקטור

  25. התפטרות מאורגנת

  26. התפטרות אופציות

  27. התפטרות בגיל 43

  28. התפטרות אי קידום

  29. התפטרות מקדונלדס

  30. התפטרות בני נוער

  31. התפטרות שלא כדין

  32. התפטרות חד צדדית

  33. ביטול מכתב התפטרות

  34. התפטרות יחס משפיל

  35. התפטרות קולקטיבית

  36. התפטרות לאחר מחלה

  37. התפטרות לאחר שבוע

  38. התפטרות חבר גמלאים

  39. התפטרות תשלום חלקי

  40. התפטרות מעבר לצפון

  41. התפטרות ללא ניסיון

  42. התפטרות הצעת עבודה

  43. התפטרות דירקטוריון

  44. התפטרות חבר ועד בית

  45. התפטרות אם חד הורית

  46. התפטרות לפי סעיף 14

  47. התפטרות שינוי תפקיד

  48. בקשת התפטרות מעבודה

  49. התפטרות מדירקטוריון

  50. התפטרות עומס בעבודה

  51. התפטרות לאחר שנתיים

  52. התפטרות מחלת בן זוג

  53. אי התראה לפני התפטרות

  54. התפטרות מטעמי מצפון

  55. התפטרות העברה מתפקיד

  56. אי הגעה לעבודה התפטרות

  57. הודעת התפטרות בטלפון

  58. התפטרות תוך 9 חודשים

  59. התפטרות מסיבה מוצדקת

  60. התפטרות שבועיים מראש

  61. התפטרות מטעמי בריאות

  62. התפטרות לאחר התלמדות

  63. התפטרות לאחר זמן קצר

  64. התפטרות בנסיבות מזכות

  65. התפטרות מודיעין אזרחי

  66. התפטרות מטפלת בקשישים

  67. התפטרות מנהלת חשבונות

  68. התפטרות לאחר שנת עבודה

  69. התפטרות נהג מערבל בטון

  70. התפטרות אי קבלת זכויות

  71. התפטרות דירקטור חיצוני

  72. התפטרות חבר דירקטוריון

  73. התפטרות לאחר שלוש שנים

  74. התפטרות מסיבה בריאותית

  75. התפטרות מעבר למצפה רמון

  76. התפטרות תנאים לא ראויים

  77. התפטרות תנאים סוציאליים

  78. התפטרות בדין מפוטר מרחק

  79. התפטרות בגין שינוי תפקיד

  80. התפטרות שינוי תנאי עבודה

  81. התפטרות מצב בריאותי לקוי

  82. התפטרות העתקת מקום עבודה

  83. התפטרות התקנת מצלמת אבטחה

  84. התפטרות תנאים קשים בעבודה

  85. התפטרות בדין מפוטר מגורים

  86. התפטרות לאחר יום עבודה אחד

  87. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  88. התפטרות מצב בריאותי של קרוב משפחה

  89. התפטרות ממקום העבודה בשל מעבר לעיר אחרת

  90. אי הצעת עבודה חלופית התפטרות בגלל מצב בריאותי

  91. העובד טען כי מאחר שנשקו נלקח ממנו יש לראותו כמי שפוטר

  92. התפטרות וחזרה לעבודה שוב לאחר כחודש - האם רצף העבודה נשמר ?

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון