אישור הסכם קיבוצי

לפנינו ערעור ברשות (בר"ע 1449/04) על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 26.7.2004, אשר קבל את בקשתן של המשיבות (להלן: "הע?בד?ת") וציווה על המערערת (להלן: "העירייה") שלא להפסיק לשלם להן תוספת שכר אשר נקראת "תוספת 15 שעות גלובליות" (להלן: "התוספת"). עם קבלת בקשת רשות ערעור הוחלט להמציא עותק לממונה על השכר במשרד האוצר (להלן: "הממונה" או "הממונה על השכר"), אשר הצטרף להליך.

[2] עובדות המקרה בתמצית על פי החומר שהוגש לבית הדין, וטענות באי כוח בעלי הדין הן, כדלקמן:

בגופים ממשלתיים לא מעטים היתה קיימת בעיה של הסכמים קיבוציים או הסדרים קיבוציים בהם נקבעו לעובדים תנאי עבודה שחרגו מהמקובל במערכת השכר של השירות הציבורי. על כן, בשנת 1982 ניתנה סמכות לממונה על השכר במשרד האוצר לפקח על הסכמי עבודה במגזר הציבורי, וזאת מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 והחוקים שקדמו לו. הממונה פעל כדי לבטל תוספות חריגות בשלטון המקומי, לאור סכסוכים בנושא זה בין השלטון המקומי והמדינה לבין ההסתדרות הכללית החדשה. כדי לפתור את הבעיה של הפסקת תשלום התוספות החריגות, נחתם ביום 3.3.1999 הסכם קיבוצי בין ההסתדרות הכללית לבין מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ואח', תוך אישור ההסכם על ידי הממונה על השכר. בהסכם זה אושרו תוספות חריגות רבות ששולמו בפועל עד לאותו זמן. לעומת זאת הוסכם, כי ממועד חתימת ההסכם לא יקבלו העובדים החדשים התוספות החריגות ולא יהיה תוקף לתוספת שכר מבלי שזו תאושר על ידי הממונה על השכר.

לא יבש הדיו על הסכם חריגות השכר, וביום 6.1.2000 הוסכם בין העיריה לבין נציגות העובדים לשלם לעובדי עיריה תוספות שונות מבלי לקבל אישור הממונה על השכר. ביום 6.11.2000 נחתם הסכם נוסף, בו ניתנה תוספת של 15 שעות גלובליות תמורת הסכמת ארגון העובדים לרה-ארגון באגף גביית ארנונה, וזאת מבלי לבקש אישור הממונה על השכר. על פי טענת באי כוח הע?בד?ת, קיבלה העירייה חוות דעת, כי לא מדובר בתוספות ועל כן לא קיימת כל חובה לבקש את אישור הממונה על השכר.


לאחר בדיקה שנעשתה בעיריה על ידי הממונה על השכר בשנת 2003, גרס הממונה כי מתן אותם התשלומים מכוח ההסכם שנחתם ב-6.11.2000 בין העירייה לבין נציגות העובדים הם בגדר אותן "תוספות חריגות" אשר דורשות את אישורו, וזאת מכוח ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום- 3.3.1999.

בעקבות הבדיקה אותה ערך הממונה בעיריה, התנהל משא ומתן בין הממונה על השכר לבין העיריה, (יש לציין במאמר מוסגר, כי עמדת העירייה תואמה עם ארגון העובדים של עובדי העיריה), על דרישת הממונה להפסיק תשלום התוספות ובקשת העיריה לאשר אותן.


ביום 5.11.2003 שלח מנכ"ל העירייה מכתב לממונה על השכר, בו בקשה מנומקת לאשר "תוספות שכר המשולמות בעירייה שתחולתן לאחר מרץ 1999".

ביום 13.4.2004 דרש הממונה ממנכ"ל העיריה להפסיק את תשלום התוספות. לדבריה של באת כוח העיריה, המשיך המשא ומתן בין העירייה לבין הממונה והוסכם על אישור מספר תוספות וביטול תוספות אחרות, וזאת תוך תיאום וקבלת הסכמתו של ארגון העובדים.

באשר לתוספת נשוא דיון זה טוענת באת כוח העיריה, כי הוסכם עם ארגון העובדים על הפסקת תשלומה.

לפני הפסקת תשלום בפועל של התוספת נשוא דיון זה ועוד תוספות, הוזמנו העובדים אשר היו עתידים להפסיק לקבל את התוספת לשכרם למנהלים בעיריה, אשר הסבירו להם כי התוספת בוטלה במישור הקיבוצי וזאת בהסכמת ארגון העובדים.

לטענתה של באת כוח העיריה, העיריה היתה מוכנה לשמוע את טענותיהם של העובדים אשר היו עתידים להפסיק לקבל את התוספת לשכרם, ובפועל אף שמעה את טענותיהם.

העיריה אכן הפסיקה לשלם תוספות לעובדים אחרים. אולם, לפני שהספיקה העירייה להפסיק את תשלום התוספת ל-13 הע?בד?ת -המשיבות, הן הגישו התובענה דנן לבית הדין האזורי בתל-אביב1, וזאת כדי למנוע הפסקת תשלום התוספת. בתום הדיון בבקשה לצו ביניים, שבסופו ניתן צו המונע הפסקת תשלום התוספת עד לקיום שימוע לכל עובד ועובד בפני הממונה על השכר.


על החלטה זו סב הערעור שלפנינו.

הכרעה

[3] בהחלטתו של בית הדין קמא נפלו מספר טעויות המחייבות קבלת הערעור וביטול הצו שניתן, ואלה הן:

[א] ההליך שהתקיים בעקבות דרישות הממונה על השכר להפסקת תשלום תוספות חריגות הוא במישור הקיבוצי. מדובר באישור או ביטול הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, כאשר הצדדים להם הם העירייה ונציגות העובדים (ההסתדרות הכללית החדשה וארגון עובדי העירייה) ואין העובדים צד להסכמים מסוג אלה. ביטול ההסכם נעשה לאחר מגעים עם בעלי ההסכם, ולשם כך מייצגת ההסתדרות את עובדי העירייה. לעובדים אין קשר עם הממונה על השכר, הם אינם יכולים להגיש בקשה לאישור תוספת חריגה ואין חובה מצדו של הממונה לנהל איתם משא ומתן או לשמוע את טענותיהם.

לדבריה של באת כוח העירייה, הסכים ארגון העובדים לביטול התוספת, ובשל כך מסתיים ההליך במישור הקיבוצי.

[ב] בית הדין קמא היה בדעה, כי קיימת חובת שימוע לכל עובד באופן אישי לפני הפסקת תשלום וזאת על פי הוראת הממונה על השכר מכוח סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. באת כוח העירייה והממונה על השכר בדעה שלא קיימת חובת שימוע.

מחד גיסא - לטובת הע?בד?ת ניתן לציין הכלל, כי כאשר מפסיקים תשלום שכר לעובד הוא זכאי להשמיע את טענותיו; מאידך גיסא - יש טענות כבדות משקל התומכות באי-מתן זכות שימוע אישי. במקרה של ביטול תוספת חריגה בהסכם קיבוצי החל על אלפי עובדים לא ניתן להשמיע טענותיו של כל עובד, כאשר בפועל טענותיהם הרלוונטיות זהות לאלה של האיגוד המקצועי, אשר בענייננו, לא מכבר, שטח טענותיו בפני הממונה. הענקת זכות שימוע לכל עובד תכשיל, למעשה, את תכליתו של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. כמו כן, מדובר בתשלום המשולם מכוח הסדר קיבוצי ולא חוזה אישי, ונפסק כבר, כי הסכם קיבוצי יכול להפחית זכויות שנקבעו לעובד בהסכם קודם. כפי שתוספת נקבעה במישור הקיבוצי ביטולה הוא רק במישור הקיבוצי. יתרה מזו, במקרה דנן בוטלה התוספת במישור הקיבוצי בהסכמת ארגון העובדים והוא מייצג את האינטרסים של כלל עובדי המפעל.

זאת ועוד, במקרה דנן טענה באת כוח העירייה שהתקיים שימוע ואילו באי כוח הע?בד?ת טוענים, שהיתה זאת פגישה בה ניתנה הודעה חד-צדדית ולא היתה כל הזדמנות לע?בד?ת להשמיע את עמדותיהן. על בית הדין קמא להכריע במחלוקת עובדתית זאת.

במקרה נשוא דיון זה, השאלה אינה פשוטה ויש להכריעה על בסיס תשתית עובדתית מלאה ולאחר סיכומים ממצים. במסגרת הדיון על צו זמני עלינו להכריע על סמך הטענות והעובדות לפנינו. בשלב זה הן עמדת העירייה והן עמדת הממונה מבוססת מספיק כדי לדחות בקשה לצו מניעה זמני.

[ג] מכוח חוק יסודות התקציב הסכם שכר במגזר הציבורי אינו תקף ללא אישור הממונה על השכר. הסכם הקיבוצי מיום 3.3.1999 הוסיף את התחייבות ההסתדרות והעירייה, שלא לשלם תוספת ללא אישור הממונה. אין זה נכון, כי




1 סגנית השופט הראשי חגית שגיא ונציגי ציבור בילגורסקי ואפטר; בשא 5877/04.

= 3 =

בית הדין יחייב את העירייה לשלם תוספת חריגה שאינה חוקית. אף בהליך ביניים, אין מקום לחייב את העירייה להמשיך את התשלום, שכן אין כל הוכחה שהוא חוקי או מעוגן תחת זכות משפטית.

[ד] בנוסף על כל האמור לעיל, יש להוסיף ולומר, כי בדיון בבית הדין האזורי נפל פגם דיוני בכך שהממונה על השכר לא קיבל כל זימון לדיון, כדי שיוכל להתייצב ולומר את דברו בעניין נשוא הדיון.

[4] באי כוח הע?בד?ת העלו מספר רב של טענות נגד הפסקת התוספת אשר יתבררו, כאמור, במהלך הדיון בתביעה העיקרית. ברם, לא שמענו כל טענה מצדן של העובדות המצדיקה ביטול זמני של החלטת הממונה להפסיק את תשלום התוספת או כל פסיקה הקיימת אשר סותרת את המוסכם בהסכם הקיבוצי מיום 3.3.1999 וכן בסיכום בין העירייה לבין ארגון העובדים.

[5] סוף דבר –

אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטת בית הדין האזורי.

העירייה רשאית להפחית את התוספת משכר הע?בד?ת עד למתן פסק דין אחר על ידי בית הדין האזורי.

אין צו להוצאות.

השופט שמואל צור

1. מסכים אני עם דעתו של חברי הנשיא סטיב אדלר כי דין הערעור להתקבל וכי דין החלטת בית הדין האזורי להתבטל. כמו כן מסכים אני עם חברי הנשיא כי מקום בו נערך הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי, הרי ביטול חד-צדדי של הוראה מהוראותיו מחייב קיום שימוע לגורם שהוא צד להסכם ואין צורך לקיים שימוע לגבי כל אחד מיחידי העובדים עליו חל ההסכם או ההסדר.

2. מעבר לכך, בענייננו, שגה בית הדין האזורי בכך שקבע כי על הממונה לקיים שימוע לכל אחת מן העובדות. בענייננו, הממונה לא הפעיל את סמכותו לפי סעיפים 29א ו-29ב' לחוק יסודות התקציב לבטל תוספות חריגות ומשום כך אין הממונה חייב בעריכת שימוע כאמור בסעיף 29א'(א) לחוק. כל שהיה בענייננו הוא שהממונה שלח הנחיה לעיריה לפעול לביטול התוספת (מכתב מר נחמני מחודש אפריל 2004). על יסוד הנחיה זו החליטה העיריה לבטל את התוספות ואם בכלל, היה מוטל עליה – ולא על הממונה – לקיים את חובת השימוע.

3. לטענת העיריה אין צורך בקיום שימוע שכן ביטול התוספות נעשה בהסכמת ארגון העובדים. טענה זו נכונה, אם אמנם ניתנה הסכמת ארגון העובדים לביטול; אלא שבמקרה הנדון שאלת הסכמת הארגון נתונה במחלוקת. יותר מכך, לא הוצגו בבית הדין האזורי ההסדרים משנת 2000 ומשנת 2003, אשר הם המקור לתוספת החריגה ולא הובהר תוכנם המדויק. ענין זה, כמו גם עדות מוחשית להסכמת ארגון העובדים לביטול התוספת, מן הראוי שיתברר בבית הדין האזורי במישור העובדתי באמצעות מסמכים, תצהירים או עדויות אחרות בכפיפות לקיום חקירות נגדיות.

4. כל עוד לא התקיים הדיון בתביעה העיקרית או בבקשות שיוגשו לסעד זמני, עומדת בעינה החלטת העיריה לבטל את התוספות החריגות. החלטה זו תקפה מכוח חזקת תקינות פעולות המינהל הציבורי, כל עוד לא בוטלה או שונתה על ידי העיריה או מכח החלטה שיפוטית של בית הדין.

5. העיריה טוענת כי התוספת החריגה אושרה לעובדות מכח ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99 המתייחס לעובדים בשלטון המקומי. הממונה טוען כי, לפי אותו הסכם, תוספות חריגות טעונות קבלת הסכמת הממונה מראש (סעיף 5.1) וכי הסכמה שכזו לא ניתנה. עניין זה נוגע ליחסים שבין הממונה לעיריה ואינו נוגע ליחסים שבין העיריה לעובדות. על כל פנים וככל הנראה, קיבלה העיריה את עמדת הממונה כי מדובר בתוספות חריגות שדינן להתבטל ובכך נולדה החזית – הרלבנטית לענייננו – בין העיריה לבין העובדות. חזית זו מן הראוי שתתברר בבית הדין האזורי כאמור בחוות דעת הנשיא וכאמור לעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם קיבוצי דן

  2. הסכם קיבוצי תרו

  3. הסכם קיבוצי אסם

  4. הסכם קיבוצי אשל

  5. הסכם קיבוצי צים

  6. הסכם קיבוצי שפע

  7. הסכם קיבוצי נמל

  8. הסכם קיבוצי טרה

  9. הסכם קיבוצי מגדל

  10. הסכם קיבוצי הדסה

  11. הסכם קיבוצי מחשב

  12. הסכם קיבוצי מחלה

  13. אישור הסכם קיבוצי

  14. הסכם קיבוצי משען

  15. הסכם קיבוצי תנאים

  16. הסכם קיבוצי מחייב

  17. הסכם קיבוצי אמונה

  18. הסכם קיבוצי בצלאל

  19. הסכם קיבוצי מרצים

  20. הסכם קיבוצי אסותא

  21. הסכם קיבוצי אחזקה

  22. הסכם קיבוצי גננות

  23. הסכם קיבוצי דוגמא

  24. הסכם קיבוצי דור ג

  25. הסכם קיבוצי אפייה

  26. הסכם קיבוצי אפקון

  27. הסכם קיבוצי הוראה

  28. הסכם קיבוצי מתכות

  29. הסכם קיבוצי הלבשה

  30. הסכם קיבוצי נהגים

  31. הסכם קיבוצי רפואה

  32. הסכם קיבוצי הסעות

  33. הסכם קיבוצי קניאל

  34. הסכם קיבוצי ביגוד

  35. הסכם קיבוצי תנובה

  36. הסכם קיבוצי כבאים

  37. הסכם קיבוצי חוגלה

  38. הסכם קיבוצי מנורה

  39. הסכם קיבוצי חניתה

  40. הסכם קיבוצי טבעול

  41. הסכם קיבוצי מתמחים

  42. הסכם קיבוצי טבע טק

  43. הסכם קיבוצי טקסטיל

  44. הסכם קיבוצי מכללות

  45. הסכם קיבוצי אולמות

  46. הסכם קיבוצי מעונות

  47. הסכם קיבוצי ישרוטל

  48. הסכם קיבוצי זכויות

  49. הסכם קיבוצי קביעות

  50. הסכם קיבוצי הפסקות

  51. הסכם קיבוצי פלסטיק

  52. הסכם קיבוצי רוקחים

  53. הסכם קיבוצי רשויות

  54. הסכם קיבוצי נביעות

  55. הסכם קיבוצי טכנאים

  56. הסכם קיבוצי תדיראן

  57. הסכם קיבוצי מאוחדת

  58. הסכם קיבוצי מאפיות

  59. הסכם קיבוצי שופרסל

  60. הסכם קיבוצי שחקנים

  61. הסכם קיבוצי שטראוס

  62. הסכם קיבוצי מכתשים

  63. הסכם קיבוצי אגרקסקו

  64. הסכם קיבוצי רשת עמל

  65. הסכם קיבוצי בית ברל

  66. התפטרות הסכם קיבוצי

  67. הסכם קיבוצי ישראכרט

  68. הסכם קיבוצי קלדניות

  69. הסכם קיבוצי קמעונאי

  70. הסכם קיבוצי רשת עתיד

  71. הסכם קיבוצי קופי בין

  72. הסכם קיבוצי לבורנטים

  73. הסכם קיבוצי קוסמטיקה

  74. הסכם קיבוצי סגל זוטר

  75. הסכם קיבוצי אקרשטיין

  76. סעיף 14 להסכם קיבוצי

  77. התיישנות הסכם קיבוצי

  78. הסכם קיבוצי הסכם אישי

  79. הסכם קיבוצי מנהל ומשק

  80. הסכם קיבוצי יוניליוור

  81. הסכם קיבוצי ימי בחירה

  82. הסכם קיבוצי בתי זיקוק

  83. הסכם קיבוצי משרד החוץ

  84. הסכם קיבוצי כללי ענפי

  85. הסכם קיבוצי כללי במשק

  86. הסכם קיבוצי מענק יובל

  87. הסכם קיבוצי סגל מנהלי

  88. הסכם קיבוצי בית זיקוק

  89. הסכם קיבוצי מכוח נוהג

  90. הסכם קיבוצי אלקטרוניקה

  91. הסכם קיבוצי משאבי אנוש

  92. ביטול סעיף בהסכם קיבוצי

  93. הסכם קיבוצי קידום נוער

  94. הסכם קיבוצי רשות הנמלים

  95. הסכם קיבוצי מצילי בריכה

  96. הסכם קיבוצי הסדר קיבוצי

  97. הסכם קיבוצי מכון התקנים

  98. הסכם קיבוצי שימוש במחשב

  99. הסכם קיבוצי במגזר הפרטי

  100. הסכם קיבוצי גני אירועים

  101. הסכם קיבוצי ראשון לציון

  102. הסכם קיבוצי ביקור חולים

  103. הסכם קיבוצי אולם אירועים

  104. הסכם קיבוצי שירות המדינה

  105. הסכם קיבוצי שיכון ובינוי

  106. הסכם קיבוצי תעשייה זעירה

  107. הסכם קיבוצי תקופת ניסיון

  108. הסכם קיבוצי בענף הזכוכית

  109. הסכם קיבוצי משרד המשפטים

  110. הסכם קיבוצי מגן דוד אדום

  111. הסכם קיבוצי החזרה לעבודה

  112. הסכם קיבוצי מוסד הטכניון

  113. הסכם קיבוצי רשתות השיווק

  114. הסכם קיבוצי כרמל אולפינים

  115. הסכם קיבוצי זכויות גמלאים

  116. הסכם קיבוצי מפעלי ים המלח

  117. הסכם קיבוצי חיפה כימיקלים

  118. הסכם קיבוצי בשלטון המקומי

  119. הסכם קיבוצי פיזיותרפיסטים

  120. הסכם קיבוצי סגל אקדמי בכיר

  121. הסכם קיבוצי מדרשת שדה בוקר

  122. הסכם קיבוצי ידיעות אחרונות

  123. הסכם קיבוצי אולמות אירועים

  124. הסכם קיבוצי עוזרים משפטיים

  125. הסכם קיבוצי בשירות הציבורי

  126. הסכם קיבוצי הסתדרות הפקידים

  127. הסכם קיבוצי כללי בענף המזון

  128. הסכם קיבוצי כללי בענף המתכת

  129. הסכם קיבוצי איגוד התעשיינים

  130. הסכם קיבוצי פריגו פרמצבטיקה

  131. הסכם קיבוצי כללי עוז לתמורה

  132. הסכם קיבוצי רשות שדות התעופה

  133. הסכם קיבוצי כללי בענף האפייה

  134. הסכם קיבוצי קרן קיימת לישראל

  135. הסכם קיבוצי כללי בענף ההובלה

  136. הסכם קיבוצי כללי בענף הטקסטיל

  137. הסכם קיבוצי מרכז השלטון המקומי

  138. ד שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון