אישור הצעת הסדר נושים


מונח בפני דו"ח של הנאמן בהקפאת הליכים, הכלכלן אבי אזולאי (להלן: "הנאמן") ובקשתו למתן הוראות, לפיהן יורה בית המשפט:

א.לאשר הסדר הנושים שצורף לבקשה כנספח א', לרבות תיקוניו כפי שפורטו בהמשך בבקשה.

ב.לאשר את כתב ההסכמה שבין החברה, בעלי השליטה בחברה, הנאמן ובנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, שהעתק ממנו צורף לבקשה כנספח ב'.

ג.לאשר פעילות הנאמן כמפורט בדו"ח הנאמן.

רקע רלבנטי
1.ביום 2/3/2010 ניתן ע"י ביהמ"ש (כב' השופט עיילבוני) כנגד חברת מ.א.ג. לפלסטיק בע"מ (להלן: "החברה") צו הקפאת הליכים לתקופה של 90 יום. תקופת ההקפאה הוארכה מידי פעם ולאחרונה עד ליום 7/11/07, מועד בו התקיים הדיון במעמד הצדדים בבקשה דנן.


2.בתחילת הדרך הפעיל הנאמן את מפעל החברה, אולם בהמשך, ומשהוברר לו כי קיים חשש כי הפעלת המפעל תהפוך להיות גירעונית, ביקש וקיבל מביהמ"ש הוראה לדומם את המכונות ולהפסיק את הפעלת המפעל.

3.הנאמן ניהל מו"מ עם חברת ב. פיור, אשר העמידה לרשותו מימון בתקופת ההקפאה, ואף הגיע עמה להבנה לפיה היא תשכור ותפעיל את מפעל החברה למשך תקופה של מספר שנים, בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים, אשר ישמשו למימון הסדר נושים שהנאמן יגבש.

בדיון בהצעת ב. פיור, הוברר כי חברת אבו ג'בל סלמאן חברה לבניין ופיתוח בע"מ מוכנה לשכור ולהפעיל את המפעל בתמורה לדמי שכירות והפעלה גבוהים יותר.

4.הנאמן הגיש בקשה (בקשה מס' 23 ) לאישור כינוסם של אסיפות נושים לסוגיהם, ע"מ להביא בפניהם להצבעה הסדר נושים שיוצג בפניהם. כן ביקש הנאמן מביהמ"ש לאשר להתקשר בתקופת ביניים – עד לאישורו של הסדר הנושים, עם חברת אבו ג'בל סלמאן חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (להלן: "אבו ג'בל") ו/או חברה שבשליטתה המלאה, בהסכם שכירות והפעלה שזכתה בהתמחרות, עפ"י נוסח החוזה שצורף לבקשה, בכפוף לשינויים שפורטו בבקשה.

הסכם השכירות וההפעלה, לאחר ששופרו תנאיו, הינו למשך תקופה של 100 חודשים, וזאת תמורת תשלום דמי שכירות והפעלה בסך של 270,000 ₪ לחודש עבור תקופה של 80 חודשים ובסה"כ 21.6 מליון ₪.
יתרת התקופה של 20 חודשים לפי דמי שכירות בסך 210,000 ₪ - בסה"כ עבור תקופה זו 4.2 מליון ₪ (הכל בתוספת מע"מ).

סך כל דמי השכירות וההפעלה האמורים לשמש למימון הסדר נושים עומד ע"ס 25.8 מליון ₪ + מע"מ.

להבטחת מילוי התחייבויותיה עפ"י תנאי החוזה, התחייבה אבו ג'בל, עפ"י סעיף 18.1 לחוזה השכירות וההפעלה, בתוך 7 ימי עבודה מיום אישור השכירות וההפעלה ע"י ביהמ"ש, להמציא ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 3 מליון ₪, ובנוסף ערבות אישית של בעלי השליטה באבו ג'בל. (סעיף 18.2 לתנאי חוזה השכירות וההפעלה).

5.בהחלטה מיום 13/9/10, שניתנה במסגרת הדיון בבקשות 15 ו- 23 התרתי לנאמן לכנס אסיפות נושים ולהביא בפניהם את הצעת הסדר הנושים שעקרונותיה פורטו בדו"ח ובבקשה הנ"ל. כן אישרתי לנאמן להתקשר עם אבו ג'בל בחוזה השכירות וההפעלה, לתקופת ביניים, ועוד לפני שהסדר הנושים אושר ואף לפני כינוס אסיפות הנושים.

עפ"י ההחלטה הנ"ל, נקבע כי הפעלת המפעל תחל מיד לאחר שאבו ג'בל תמציא את הערבויות לנאמן ולא יאוחר מיום 1/10/10.

אבו ג'בל לא עמדה בהתחייבותה ולא הפקידה בידי הנאמן את הערבות הבנקאית ע"ס 3 מליון ₪ במועד שנקבע.

בהחלטה מיום 13/10/10, נעתרתי לבקשת הנאמן והארכתי את המועד להפקדת הערבות הבנקאית ע"ס 3 מליון ₪ עד ליום 20/10/10, אולם גם במועד זה לא עמדה אבו ג'בל, ומטעמה הוגשה בקשה להארכת המועד להפקדת הערבות הבנקאית עד ליום 3/11/2010.


בהחלטה מיום 21/10/10, ושלא בלי התלבטות, החלטתי פעם נוספת להיעתר לבקשה והוריתי על הארכת המועד להפקדת הערבות הבנקאית עד ליום 3/11/10. בהחלטה זו הבעתי ספקות לגבי יכולתה הכספית של אבו ג'בל לעמוד בהתחייבויותיה עפ"י חוזה השכירות וההפעלה. אולם גם במועד זה לא עמדה אבו ג'בל, גם עד עצם היום הזה הערבות הבנקאית המיוחלת לא הופקדה.

6.להשלמת התמונה בפרק זמן זה, כינס הנאמן את אסיפות הנושים ועפ"י הדו"ח הראשון שהגיש הנאמן (בקשה 26) לאחר שהוריתי לו להגיש דו"ח על תוצאות הצבעת הנושים על הסדר הנושים המוצע על ידו, ללא קשר באם הסדר הנושים השיג את הרוב הדרוש לאישור אם לאו. מדו"ח זה עולה כי ההסדר שהוצע לא השיג את הרוב הדרוש לאישור אולם הנאמן הודיע כי הוא במו"מ עם נושים שונים ע"מ להשיג את הרוב הדרוש, וכי הוא מקווה שעד למועד הדיון הקבוע, 7/11/10, יעלה בידו להשיג את הרוב הדרוש.

הצעת הסדר הנושים
7.ערב יום הדיון, יום שישי 5/11/10, הגיש הנאמן דו"ח נוסף (בקשה 28), לרבות הצעת הסדר נושים מתוקנת ואשר לגישת הנאמן הושג הרוב הדרוש בכל קבוצות הנושים לאישורה. יצויין כי נציג העובדים שעד להגשת הדו"ח לא נתן תשובה, הודיע ביום הדיון כי העובדים תומכים בהסדר הנושים, כפי שהוצע, כולל התחייבות של הנאמן כי תוך פרק זמן של 21 יום מיום אישור הסדר הנושים ע"י ביהמ"ש הוא יגיש בקשה לפירוק החברה, כך, שאם יינתן צו הפירוק יוכלו העובדים להגיש את תביעותיהם למוסד לביטוח לאומי בהתאם לזכויותיהם עפ"י פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, ומשנשאל ב"כ העובדים ע"י ביהמ"ש מה תהיה עמדת העובדים אם ביהמ"ש לא יאשר את המהלך של הפירוק שמטרתו היחידה קבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, השיב ב"כ העובדים שבמצב זה, העובדים אינם מסכימים להסדר הנושים.

עפ"י הצעת הסדר הנושים, המקור העיקרי למימון הינו ההכנסות מדמי השכירות וההפעלה של המפעל, בהתאם לחוזה שנחתם בין הנאמן לאבו ג'בל, ושהעתקו צורף לדו"ח הנאמן הקודם (בקשה 26), גובה המימון ממקור זה מגיע לסך של 25.8 מליון ₪, מתוך הסכום הכולל של 27.74 מליון ₪ הדרושים למימון ההסדר, כאשר 1.44 מליון ₪ מסכום זה הינו תרומת הבעלים להסדר הנושים וסך נוסף של 500 אלף ₪ מעודף צפוי בהפעלת החברה בתקופת ההקפאה.

8.דומה כי אין חולק שבלעדי המקור העיקרי למימון ההסדר, דהיינו דמי השכירות וההפעלה, אין זכות לקיומו של הסדר הנושים, ואין כל מקום לאשרו. יצויין כי הנושים התומכים בהסדר הנושים יחסו בטיעוניהם חשיבות רבה לכך שאבו ג'בל תעמוד בהתחייבויותיה ותפקיד בידי הנאמן את הערבויות שהתחייבה להן, ובין אלה הערבות הבנקאית ע"ס 3 מליון ₪, וציינו כי תמיכתם בהסדר הנושים מותנית בכך.
משכך, נראה לי כי יש לדון תחילה בחוזה השכירות וההפעלה שנחתם עם אבו ג'בל והאם לאור אי עמידתה של אבו ג'בל בהתחייבותה בעניין המצאת הערבות הבנקאית יש להורות על ביטולו, שהמשמעות שלה הינה דחיית הבקשה לאישור הסדר הנושים או שמה יש עוד מקום לאפשר קיומו של החוזה? אם זו תהיה המסקנה, יהיה צורך לדון בהסדר הנושים לעיצומו.

כזכור, אבו ג'בל התחייבה עפ"י חוזה ההפעלה להפקיד בידי הנאמן את הערבויות, תוך 7 ימים מיום אישור ההתקשרות, לתקופת הביניים, שגם בגינה התחייבה להפקיד ערבות בנקאית ע"ס 3 מליון ₪ היתה ביום 10/9/10, אף עפ"י זאת ביהמ"ש נתן בידי אבו ג'בל פרק זמן ארוך יותר והורה על הפקדת הערבות הבנקאית והערבויות האחרות עד ליום 1/10/2010. לא זו אף זו, מועד זה הוארך תחילה עד ליום 20/10/10 ובהחלטה מיום 21/10/10 עד ליום 3/11/10.

דיון והכרעה
9.בהחלטה האחרונה מיום 21/10/10, לפיה הוארך המועד להגשת הערבויות בפעם השניה, נכתב באלה המלים:
"בסופו של דבר, וכאמור לאחר התלבטות, החלטתי להיעתר לבקשה ולהאריך בפעם האחרונה את המועד להפקדת הערבות הבנקאית ע"ס 3 מליון ₪ עד 3/11/2010, אולם מובהר, כבר עתה, כי לא תהיה כל הארכה נוספת, וככל שהערבות הבנקאית ע"ס 3 מליון ₪ לא תופקד בידי הנאמן עד מועד הנ"ל, יבוטל החוזה עם הנאמן ויינתן צו נגד המבקשת לסלק את ידה מהמפעל".

והנה, כאמור, גם עד ליום הדיון בבקשת הנאמן לאישור הסדר הנושים, 7/11/10, לא הופקדה הערבות הבנקאית. במקום זאת, העלה הנאמן בבקשתו מתווה אחר ולפיו הושג בין אבו ג'בל לחב' תג לחקלאות בע"מ, שהיא אחת הנושים של החברה, הסכם לשיתוף פעולה במסגרתו אבו ג'בל תיתן בלעדיות לחב' תג לחקלאות בע"מ להפצת מוצרי החברה, למשך 5 שנים, ובתמורה, תעמיד האחרונה לאבו ג'בל הלוואה ע"ס 2 מליון ₪.

בדיון נטען כי בידי ב"כ תג לחקלאות שתי המחאות, אחת בנקאית ע"ס 1.2 מליון ₪, והשניה משוכה ע"י תג לחקלאות בע"מ ע"ס 800,000 ₪.

ב"כ אבו ג'בל ביקש מצידו אורכה נוספת קצרה, להשלמת סכום הערבות ל- 3 מליון ₪.
יודגש כי גם הסכום של 2 מליון ₪ לא הופקד בידי הנאמן, זאת משום שחב' תג לחקלאות מתנה את מתן ההלוואה בכך שקודם לכן תינתן החלטה בתביעת החוב שלה ורק אז ולאור ההחלטה בתביעת החוב, היא תחליט אם כדאי לה להשקיע סכום של 2 מליון ש" בהלוואה לאבו ג'בל.

אומר מיד כי איני רואה מה הקשר בין ההכרעה של תביעת החוב של חב' תג לחקלאות לבין ההלוואה לאבו ג'בל, בתמורה לבלעדיות בהפצת מוצרי המפעל. תנאי זה מעלה חששות כי מטרתו אינה אלא הפעלת לחץ על הנאמן או על מי שיבדוק את תביעת החוב שלו, ע"מ לאשר את תביעת החוב שלה במלואה.

לאחר שאבו ג'בל לא השכילה לעמוד במועדים שביהמ"ש קבע, גם לא לאחר שאלה הוארכו פעמיים, אין מנוס מהמסקנה כי אבו ג'בל אינה מסוגלת או אינה מעוניינת לעמוד בהתחייבויותיה, ולא נותר, אחרי מה שנקבע בהחלטה מיום 21/10/10 בעניין ביטול חוזה ההפעלה וההתקשרות אלא להורות על ביטול חוזה ההפעלה והשכירות שהנאמן חתם עם אבו ג'בל, ולהורות לחברת אבו ג'בל לסלק את ידה מהמפעל ולהחזיר את החזקה בו פנוי מכל אדם לידי הנאמן וזאת באופן מיידי, מה עוד ולא שמעתי לא מהנאמן ולא מאבו ג'בל נימוקים המצדיקים שינוי האמור בהחלטה הנ"ל באשר לביטול החוזה.

משירד מהפרק המקור העיקרי למימון הסדר הנושים, הרי המסקנה המתבקשת הינה כי לא ניתן לקיים את הסדר הנושים , ומשכך כי יש לדחות את הבקשה לאישור הסדר הנושים, ואין עוד צורך לדון בנושא אישור הצעת הסדר הנושים לגופו של ענין.

10.יחד עם זאת, לא אוכל לסיים החלטה זו בלי להתייחס למה שצויין בבקשת הנאמן בענין המתווה שהנאמן הגיע אליו עם ב"כ העובדים לפיו תוך 21 יום תוגש בקשה לפירוק החברה, ע"מ שהעובדים יוכלו, עם הגשת צו הפירוק, לתבוע את זכויותיהם בהתאם לפרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

לדעתי, יש במתווה זה טעם לפגם, ומשמעות אישורו ע"י ביהמ"ש אינה אלא מתן גושפנקא חוקית לפיקציה, שנועדה להוציא כספי ציבור מהמוסד לביטוח לאומי.

הליך הקפאת הליכים שבהסדר נושים נועד עפ"י מהותו ומטרתו להבראת החברה, ולהבאתה למצב בו תוכל להמשיך את פעילותה הרגילה, בעוד שהליך פירוק נועד להביא לסיום פעילות החברה, מימוש נכסיה וזכויותיה וחלוקתם בין הנושים השונים, ולבסוף חיסול החברה ומחיקתה מספר רשם החברות.

ב"כ הנאמן וב"כ עובדי החברה טענו כי היו מקרים, שאושרו ע"י ביהמ"ש, בהם התקיימו שני ההליכים, הסדר נושים מחד ופירוק מאידך, בעת ובעונה אחת, אכן משתמע מהחלטתה של כב' השופטת ורדה אלשיך בתיק בש"א (ת"א) 24176/05 רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "עניין טרבלסי") (פורסם בהוצאות נבו), כי היו דברים מעולם.
יחד עם זאת, אין בכך כדי לשנות מדעתי כי קיים שוני במטרות העומדות מאחורי הליך הקפאת הליכים והסדר נושים של החברה, לבין המטרות העומדות מאחורי הליך פירוק, וככלל, אני סבור שאין מקום לשני הליכים אלה בעת ובעונה אחת. שני הליכים אלה שהמטרות מאחוריהם שונות לחלוטין, אם לא לומר סותרים אחד את השני אינם יכולים לדור בכפיפה אחת.

במהלך עניינים רגיל, יתכן והליך שהתחיל כהליך הקפאה והסדר נושים יהפוך להליך פירוק, כשניסיונות ההבראה יכשלו, אולם במקרים כגון המקרה שבפנינו, בו מוגש הסדר נושים לאישור, כאשר קיים, עפ"י הנטען באותו הסדר, מקור עיקרי למימונו, דמי השכירות מהשכרת פעילות החברה ומפעלה, אין מקום, וכל עוד שמהלך זה לא נכשל להליך של פירוק.
קיימת גם אפשרות הפוכה שהליך שהחל כהליך של פירוק יעבור לפסים של הסדר והליך של הסדר נושים יחליף את הליך הפירוק. לטעמי, שני ההליכים אינם יכולים להתקיים בצוותא חדא.

משניתן צו פירוק או צו פשיטת רגל נגד מעביד, זכאי העובד לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, אולם כשמדובר בהליך של הסדר נושים, זכות העובדים לפחות עד לגובה הסכומים שבדין קדימה, עפ"י פקודת החברות, צריכה להיות מוגנת ומעוגנת במסגרת הסדר הנושים.

ביהמ"ש אינו אמור ליתן יד לכך כי במסגרת הליך של הקפאת הליכים והסדר נושים תתקיים פיקציה של הליך פירוק שמטרתו המוצהרת מראש הינה אחת ויחידה, הוצאת כספי ציבור מהמוסד לביטוח לאומי בצורת גמלה לעובדי החברה, ע"מ שיתאפשר תשלום גבוה יותר, אם בכלל, לנושים בלתי מובטחים, כדי להבטיח את הסכמתם או הסכמת העובדים להסדר המוצע.

משמעות דברים אלה הינה כי גם אם הייתי דן באישור הצעת הסדר הנושים לגופה, לא הייתי מאשר חלק זה של ההסדר המוצע שעניינו, המתווה של פירוק החברה זמן קצר אחרי אישור ההסדר, וללא כל קשר עם עמידה בהסדר אם לאו – לא נראה לי כי מצד אחד החברה השכירה את מפעלה ואת הפעילות שלה לחברה אחרת, ואמורה לקבל כספים שישמשו אותה לתשלום חובותיה לנושים אלה ואחרים, ומצד שני יינתן צו לפירוק החברה, רק כדי לחסוך כספים לקופת ההסדר בגובה סכומי הגמלה שישולמו לעובדים ע"י המל"ל, או ע"מ לשלם לעובדים סכומים גבוהים יותר ע"מ להבטיח את הסכמתם להסדר.

11.הערה נוספת שברצוני להעיר הינה בשאלה האם ניתן להחיל את דיני הפירוק על דיני הסדר נושים ביחס לזכויות העובדים, אומנם עפ"י הבקשה לאישור הסדר אין הדבר מהווה חלק מההסדר, יחד עם זאת, הבקשה הזכירה את החלטת כב' השופטת אלשייך בעניין טרבלסי הנ"ל, אם כי לא ביססה את ההסדר ביחס לעובדים, על הלכה זו משום שעל החלטה זו תלוי ועומד ערעור בפני ביהמ"ש העליון (ע"א 110/08) שטרם הוכרע, ובמסגרתו עוכב ביצוע ההחלטה בעניין טרבלסי.

עיינתי בהחלטה הנ"ל בעניין טרבלסי, ואין ספק כי הנימוקים והשיקולים שהביאו את ביהמ"ש לפירוש התכליתי של הוראת סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, שעל פי לשונו ופירושם באופן דווקני מתייחס למקרים של פירוק או פשיטת רגל בלבד , כך שהיא תחול גם על מקרים של הסדר נושים, הם ללא ספק נימוקים ושיקולים כבדי משקל. יחד עם זאת, ועם כל הכבוד הראוי, דעתי בעניין זה איננה כדעתה של כב' השופט אלשיך, ואל מול אותם נימוקים ושיקולים כבדי משקל התומכים בפירוש התכליתי שביהמ"ש אימץ בפרשת טרבלסי קיימים נימוקים ושיקולים לא פחות חשובים, התומכים בפירוש דווקני של הוראת סעיף 182.

לשון סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי ברורה וחד משמעית, זכות העובדים לקבלת גמלה נקבעה למקרים בהם נגד המעביד ניתן צו פירוק (אם הוא תאגיד) וצו פשיטת רגל אם הוא יחיד. גם אם תורת הפירוש התכליתי כוחה יפה , גם על הוראות חוק, הרי שלשון ההוראה צריכה לסבול את הפירוש התכליתי המוצע ומלאכת הפירוש, צריכה להיעשות בדלת אמותיו של הדיבור המופיע באותה הוראת חוק, ובמקרה הנדון איני רואה כל הצדקה להכניס להוראות סעיף 182 את אשר המחוקק מצא לנכון לא לציין בו.

לטעמי אין בעובדה שחוק הביטוח הלאומי נחקק בשנת 1975, עת דיני הקפאת הליכים והסדר נושים לא היו מפותחים דיים, כדי להביא למסקנה כי המדובר בלקונה בחוק אותה יש להשלים ע"י חקיקה שיפוטית. ראשית, משום שגם עת נחקק חוק הביטוח הלאומי , הפקודה המנדטורית איפשרה הליך מעין זה, וגם משום שאילו רצה המחוקק להחיל הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי על הסדרי נושים, היה טורח לתקן את החוק, מה עוד ולרשותו עמד פרק זמן של לא מעט שנים, מאחר ודיני הקפאת הליכים והסדר נושים, קנו להם מעמד בשיטה המשפטית שלנו מזה עשרות שנים.

הרחבת תחולתו של סעיף 182 ע"מ למנוע שימוש בפיקציה של פירוק שמטרתו להביא להחלתו אינה מצדיקה, כשלעצמה, את הפירוש המרחיב את תחולתו של סעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי על מקרים של הסדר נושים. הפתרון הנכון לכך הינו מניעת שימוש בפיקציה של פירוק, כחלק מהליכי הקפאת והסדר נושים , ולא לתת יד לפיקציות כאלה ולא לאשר אותם.

אומנם קיים דמיון במספר לא מועט של דברים ומטרות, העומדים מאחורי פירוק לבין אלה העומדים מאחורי דיני הסדר נושים, כגון נושא מינוי בעלי תפקידים ע"מ לפעול לאיתור נכסי החברה לרבות ניהול חקירות של בעלי תפקידים, אולם קיים הבדל מהותי באשר לזכות העובדים, במקרה של פירוק חברות, הסכנה שהעובדים ישארו מול שוקת שבורה, הינה סכנה מוחשית, ברוב המקרים נכסי החברה ורכושה משועבדים לגופים פיננסיים שונים, ולאחר מימוש נכסים אלו לא נותר דבר בחברה כדי לשלם לעובדים, גם לא את הסכומים שבדין הקדימה, מכאן בא פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי ע"מ להגן על העובדים ועל זכותם לקבלת שכרם וזכויותיהם הסוציאליות כעובדים. לעומת זאת, בהסדרי נושים, עפ"י טיבם, אמורים להימצא כספים שישמשו לתשלום לקבוצות השונות של הנושים לרבות נושים רגילים, שהם זכאים לתשלום רק אחרי תשלום מלוא סכומי הנשיה של העובדים עד לגובה הסכומים שבדין קדימה, כל הסדר נושים בנוי על כך שימצאו כספים לתשלום לנושים. לטעמי, הסדר שאינו מייחד כספים לתשלום חובות החברה לעובדים לפחות הסכומים שבדין קדימה, אין לו זכות קיום ואינו צריך להיות מאושר ע"י ביהמ"ש.

לא זו אף זו, במקרה של פירוק, המוסד לביטוח לאומי, לאחר ששילם לעובדים גמלאות עפ"י סעיף 182, הוא נכנס בנעלי העובדים והופך להיות נושה של החברה שבפירוק (אמנם נושה רגיל) אבל עדיין קיימת אפשרות שהוא ישופה ולו חלקית על הכספים ששילם, לעומת זאת, בהסדר נושים מדובר בקופה עם סכום נתון וקבוע מראש. בהסדרים אין מייחדים מראש כספים למוסד לביטוח לאומי, כשיבוא זה בנעלי העובדים, ועם אישור ההסדר אין עוד מקום לתבוע חובות מקופת ההסדר שלא בא זכרם בהסדר, פשיטא משום שבקופה אין כספים שיועדו לשם כך.

כאמור, סוגיה נכבדה זו מונחת לפתחו של ביהמ"ש העליון שטרם אמר בה את דברו, לכשתוכרע סוגיה זו, יתבררו הדברים ויובהרו. לעת הזו, לא נראה לי שיש מקום להרחיב את תחולת פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, גם על הסדרי נושים.

12.אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול חוזה השכירות וההפעלה שנחתם בין הנאמן לחב' אבו ג'בל, ומורה לחברת אבו ג'בל לסלק את ידה ממפעל החברה, על כל המכונות והציוד שבו, ולהחזיר את החזקה בהם לנאמן.

כפועל יוצא, אני דוחה את הבקשה לאישור הסדר הנושים, במתכונתה כפי שהוגשה ע"י הנאמן.

חרף האמור לעיל, וע"מ שלא יווצר מצב בו יפתחו נושיה השונים של החברה בריצת אמוק ע"מ שכל אחד ינסה לתפוס מנכסי החברה, כפי יכולתו, וכדי לאפשר הליך של פירוק מסודר, ואולי אף מינוי מפרק זמני לחברה, אני מאריך את תקופת ההקפאה עד ליום 2/12/10.

על הנאמן לקבל בחזרה את החזקה על מפעל החברה, על כל המכונות והציוד בו, ועל כל רכוש אחר השייך לחברה, ולפעול לשמירתו, עד אשר יוכרע סופית גורלה של החברה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסדר נושים רמט

  2. צים הסדר נושים

  3. הסדר נושים 19 א

  4. הצעת הסדר נושים

  5. אישור הסדר נושים

  6. הסדר נושים הפטר

  7. ביטול הסדר נושים

  8. הסדר נושים שטאנג

  9. הסדר נושים דוגמא

  10. כפיית הסדר נושים

  11. הסדר נושים אאורה

  12. הסדר נושים התכוף

  13. הסדר נושים פירוק

  14. הסדר נושים פניציה

  15. הסדר נושים בורגראנץ

  16. אי עמידה בהסדר נושים

  17. הסדר נושים קלאבמרקט

  18. הסדר נושים אי די בי

  19. הסדר נושים סעיף 233

  20. אי הצטרפות להסדר נושים

  21. אישור הצעת הסדר נושים

  22. הסדר נושים קלאב הוטל

  23. הסדר נושים איל מקיאג

  24. הסדר נושים פירוק חברה

  25. הסדר נושים אופיס דיפו

  26. הסדר נושים לפני הכרזה

  27. זכות עיכבון הסדר נושים

  28. בקשה לאישור הסדר נושים

  29. הסדר נושים לפי סעיף 350

  30. הסדר נושים הקפאת הליכים

  31. הסדר נושים אחרי צו כינוס

  32. הסדר נושים לאחר צו כינוס

  33. התנגדות לאישור הסדר נושים

  34. הסדר נושים לאחר פשיטת רגל

  35. אי יכולת לעמוד בהסדר נושים

  36. אישור הסדר נושים מנהלי חברה

  37. הסדר נושים בפיקוח בית המשפט

  38. אישור הסדר נושים התנגדות הבנק

  39. ביטול הסדר נושים הליך פשיטת רגל

  40. אישור הסדר נושים חברה בהקפאת הליכים

  41. אי שיתוף פעולה מצד החייב בהסדר נושים

  42. הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל

  43. הסדר נושים למען תכנית הבראה (להבדיל מהסדר שנועד לחיסול החברה)

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון