אישור זכויות דרך האינטרנט


זוהי תובענה לסעד הצהרתי שיקבע שהמשיבים 1-2 ( להלן :"המשיבים") הפרו הפרה יסודית את הסכם המכר מיום 10.07.08 שלפיו הם מכרו למבקשים דירה בת 4 חדרים שברח' שבזי 45א' קריית עקרון ( להלן :"הדירה" או "הנכס"), והמצויה על מגרש בשטח של 612 מ"ר הידוע כG117א בתכנית זמ/301, תמורת סכום של 870,000 ₪ (להלן: "הסכם המכר"), וכן הפרו את הסכם הפשרה מיום 04.08.2010 שקיבל תוקף של פסק דין ביום 05.08.2010 ( להלן: "הסכם הפשרה" ) במסגרת ת.א 5061-05-09 (להלן :"ההליך הראשון"). כמו כן, עותרים המבקשים לאכיפת הסכם המכר וכן לאכיפת התחייבות המשיב 3 ( להלן :"עורך הדין") להעביר לרשותם את כל המסמכים המצויים בנאמנות והדרושים להם לקיום הסכם המכר.


רקע:
המבקשים התקשרו כאמור בהסכם המכר לרכישת זכויות המשיבים בדירה הנ"ל. בשל טענתם להפרה יסודית של הסכם המכר על ידי המשיבים, הפרה אשר התרחשה עוד במהלך השנה הראשונה שלאחר החתימה על הסכם המכר, ביטלו הם את הסכם המכר והגישו תביעה כספית להשבה ופיצוי נגד המשיבים בבית משפט השלום בפ"ת היא הליך הראשון כמפורט לעיל.
במסגרת ההליך הראשון חתמו הצדדים ביום 04.08.10 על הסכם פשרה שלפיו הם הסכימו על אכיפת הסכם המכר בכפוף למספר תנאים שיפורטו להלן: המצאת אישור מס שבח, אישור זכויות עדכני ממינהל מקרקעי ישראל ( להלן :"המינהל"), אישור עירייה תקף, ואישור ועדה תקף. כן הוסכם כי המבקשים יעבירו למשיבים את מלוא יתרת התמורה תוך 30 יום ממתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה ולחילופין מיום המצאת אישור מס שבח ואישור זכויות מהמינהל, המאוחר מביניהם. עוד הוסכם כי אין בהסכם הפשרה כדי לגרוע מיתר חיובי המוכר ובפרט בכל הנוגע למועדי מסירת החזקה וכן כי יתר כל תנאי הסכם המכר נותרים בעינם. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 05.10.10.
על פי הנטען בתובענה, במשך כשנה ממועד מתן תוקף להסכם הפשרה, לא מומש הסכם המכר, המשיבים לא עמדו בהתחייבויותיהם תוך שהמשיכו ליהנות מדמי השכירות עבור הדירה. כבר עתה יצוין כי במסגרת כל ניהול ההליך דנן ( הגשת התובענה, החקירות והסיכומים) בחרו המבקשים שלא לפרט את השתלשלות העניינים בין הצדדים במהלך כל השנה האמורה (שלאחר הסכם הפשרה ועד לחודש ינואר 2011) ואדרש לכך בהמשך.
כעולה מהתובענה, בחודש ינואר 2011 ביקשו המבקשים להעביר לידי עורך הדין את יתרת התמורה ולצורך כך ביקשו כי יעביר אליהם את פרטי חשבון הנאמנות. לטענתם התמהמה עורך הדין בתשובתו אליהם ולכן, רק ביום 06.02.11 הועבר סכום של 233,000 ₪ לחשבון הנאמנות תוך שעורך הדין התבקש ליתן אישור על התשלום לבנק למשכנתאות לצורך העברת 550,000 ₪ נוספים. תשובת עורך הדין הגיעה למבקשים לטענתם רק ביום 23.02.011. המבקשים מציינים עוד בתובענה שהטופס, המיועד לבנק למשכנתאות, הגיע לידיהם חתום, כלל כיתוב "ת.ל.ח"(תחת לחץ) ורק ביום 28.02.11 הגיע המסמך המקורי.
ביום 08.03.11, ביקשו המבקשים לשלם את יתרת התמורה ולצורך כך ביקשו לתאם עם עורך הדין את העברת הצ'ק הבנקאי. לטענתם במועד זה הודיעם עורך הדין כי המשיבים 1-2 מבטלים את ההסכם ובהתאם ביום 09.3.11 הומצא מכתב הביטול לב"כ המבקשים. בו ביום ב"כ המבקשים הגיב למכתב הביטול. לטענת המבקשים, סירוב המשיבים לקבל את יתרת התמורה ביחד עם שליחת מכתב הביטול מהווים הפרה יסודית של הסכם המכר והסכם הפשרה.
ביום 21.03.2011 הגישו המבקשים תובענה זו בה עותרים הם שבית המשפט יקבע כי המשיבים הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית וכי עורך הדין הפר את חובת הנאמנות שלו כלפיהם. עוד עותרים הם שבית המשפט יאכוף את התחייבויות המשיבים כלפיהם.
ביום 19.05.11 נחקרו לפני גב' אלה אורן מטעם הבנק למשכנתאות (להלן :"הבנק") המבקש 1 והמשיבה 2. הצדדים הגישו סיכומיהם והגיעה העת למתן פסק דין.
טענות הצדדים – דיון והכרעה

השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בתיק זה היא : האם הופר הסכם הפשרה ואם כן, על ידי מי?
השאלה הנגזרת מהשאלה המרכזית היא – מהי התרופה האפשרית כתוצאה מההפרה, והאם ננקטה הדרך הנכונה על ידי הצד שלא הפר – כלפי הצד המפר. אם לא ננקטה הדרך הנכונה יש לבחון את משמעותה של הדרך השגויה.


המבקשים טוענים שהמשיבים הם שהפרו את הסכם המכר הפרה יסודית בכך שמנעו את תשלום יתרת התמורה ונמנעו מהעברת המסמכים אותם התחייבו להעביר למבקשים, בהתאם להסכם הפשרה. לטענת המבקשים המועדים שהוסכמו במסגרת הסכם הפשרה מחליפים למעשה את המועדים שהוסכמו במסגרת הסכם המכר להשלמת התמורה ומסירת המסמכים, אולם אין בהם כדי להחליף או לבטל את סעיפים 11.3 ו- 11.4 המגדירים את מועדי האיחור המוסכמים על הצדדים והמגדירים את המועדים למתן הודעות ביטול. מעבר לשינוי האמור הוסכם בהסכם הפשרה כי כל חיובי המשיבים והמבקשים נותרו בהתאם להסכם המכר. השינויים היחידים הם : ויתור של המבקשים על המצאת אישור גמר מהוועדה לתכנון ובניה כתנאי מוקדם להעברת התמורה. חיוב המשיבים בהעברת כל המסמכים הרלוונטיים לצורך קבלת המשכנתה והעברת הזכויות וכן הגדרת התקופה של 30 יום מיום העברת המסמכים להשלמת התמורה. כתוצאה מכך טוענים המבקשים שהמועד הראשון ממנו יש להתחיל ולמנות את 30 הימים לתשלום יתרת מלוא התמורה הוא יום 19.1.2011 בו הועבר אישור הזכויות מהמינהל לבנק למשכנתאות. לטענת המבקשים הם העבירו את יתרת התמורה כ - 49 יום מהמועד האמור הרלוונטי ולנוכח תחולת סעיפים 11.3 ו – 11.4 הקובעים כי איחור של 14 יום לא יהווה הפרה וכי על המוכר לאפשר לקונה לתקן את הפרתו תוך 21 – הם למעשה העבירו את יתרת התמורה במועד מבלי שיש בכך כל הפרה.

גם אם מועד התשלום חלף לכאורה לפני חודש ינואר 2011 שבמהלכו הועברה יתרת התמורה, גורסים המבקשים שהמשיבים ויתרו על טענות ההפרה שכן הם הסכימו לקבלת הכספים במהלך חודש ינואר ולא העלו כל טענת ביטול בסמוך לכך.


המשיבים טוענים שהמבקשים הם שהפרו את הסכם המכר כמו גם את הסכם הפשרה. לטענתם הם עמדו בכל התחייבויותיהם בהתאם להסכם הפשרה והעבירו למבקשים את כל המסמכים לכל המאוחר עד ליום 18.08.2010. למבקשים אמנם היו השגות שונות בנוגע לאישורים שנמסרו להם במועד על ידי המשיבים, אולם לא היתה לכך כל הצדקה, כי האישורים היו סטנדרטיים, כאלה המקובלים אצל הרשויות.

לטענת המשיבים, עוד ביום 14.10.10 הם הודיעו לב"כ המבקשים כי השלימו את מסירת המסמכים הדרושים מטעמם וביום 17.10.10 השיב להם ב"כ המבקשים כי לדידו טרם קיבל את כלל האישורים המבוקשים וביניהם שטרי העברת הזכויות במינהל. לטענת המשיבים הם הבהירו לב"כ המבקשים כי מסמכים אלה ועוד אחרים יימסרו במעמד העברת החזקה ולאחר תשלום יתרת התמורה בהתאם לאמור בהסכם המכר והסכם הפשרה.
לטענת המשיבים הם העבירו למבקשים את כלל המסמכים והם מעולם לא סירבו ולא מנעו שיתוף פעולה עם המבקשים לצורך העברת הזכויות והשלמת הסכם המכר. לטענתם, המבקשים הם אלו שהערימו קשיים על מימוש ההסכם בעוד שלמשיבים היה אינטרס לקדמו לנוכח מחירי שוק הנדל"ן. ב"כ המשיבים הבהיר למבקשים כי הועברו כל המסמכים הרלוונטיים וכי המסמכים הנותרים יכולים להיות מועברים רק לאחר תשלום מלוא התמורה וביניהם : תצהיר היעדר חריגות, שטרי העברת זכויות , ייפוי כוח בלתי חוזר .
המשיבים טוענים בתוקף כי לכל אורך התקופה המבקשים הם אלה שנמנעו מלשלם את יתרת התמורה ומשכו את הזמן בשל מה שנראה כקושי שלהם להשיג את מלוא התמורה לתשלום. לנוכח התנהלות המבקשים, ומשלא עמדו בהתחייבויותיהם להשלמת מלוא התמורה בחלוף 7 חודשים ממועד מסירת המסמכים בהתאם להסכם הפשרה הודיעו להם המשיבים על ביטול הסכם המכר לנוכח הפרתו.
המשיבים טוענים עוד כי סע' 1-2 להסכם הפשרה שינו את הסכם המכר באופן בו מניין הימים לתשלום הוא 30 יום בלבד. לטענתם, מששינה הסכם הפשרה את המועדים לתשלום אין עוד תוקף למניין הימים בדבר ההפרה ומתן התראה לביטול שכן נקבע זה מכבר כי לא ניתן לשנות הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין גם אם מדובר בהסכם חסר או שגוי. לטענתם מרגע שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אין עוד תוקף לסעיפים 11.3.ו-11.4 להסכם המכר, ונוסח הסכם הפשרה מחליפם. הסכם הפשרה נחתם בחלוף שנתיים ממועד החתימה על הסכם המכר במהלכם הורע מצבם של המשיבים מבחינת שווי העסקה ומבחינת יכולתם הכלכלית לרכוש דירה עבור עצמם. בשל כך תנאי משמעותי מבחינתם היה תנאי ומועדי התשלום שהחליפו כאמור את תנאי הסכם המכר.
לטענת המשיבים על פי הסכם הפשרה מועד 30 הימים החל להימנות החל ממסירת שני מסמכים בלבד מתוך כלל המסמכים אותם התחייבו להעביר למבקשים במסגרת הסכם הפשרה : אישור מס שבח ואישור העברת זכויות מהמינהל ושני מסמכים אלה הועברו עוד ביום 18.08.2010 ולכן על המבקשים היה להשלים את מסירת מלוא סכום התמורה עד ליום 18.09.2010.
לדברי המשיבים, המבקשים לא טענו ולא הוכיחו כי ניסו להעביר את הזכויות על שמם ולא הצליחו לנוכח מחסור במסמכים רלוונטיים. אכן כטענת המבקשים נפלה טעות באחד המסמכים האמורים אולם גם המסמך המתוקן נמסר למבקשים עוד ביום 14.10.10. לפיכך לכל המאוחר היה על המבקשים לשלם את מלוא סכום התמורה עד ליום 14.11.2010 או לכל המאוחר, ועל פי שיטת המבקשים עצמם בעניין סעיפים 11.3 ו – 11.4 להסכם המכר – עד ליום 18.12.2010. המשיבים גורסים שלא ניתן לקבל את טענת המבקשים שלפיה יום ה- 19.01.11- המועד בו הם עצמם העבירו לבנק למשכנתאות את המסמכים הרלוונטיים, הוא המועד לתחילת מניין 30 הימים. ודוק מדובר באישור זכויות מהמינהל שהוצא מהאינטרנט על ידי המבקשים עצמם. כל עיכוב שנגרם במסירת המסמכים מהמינהל מצוי באחריות המבקשים עצמם בלבד.


כדי להכריע בין גישותיהם המנוגדות של הצדדים עלי לבחון כיצד הוכחה לי השתלשלות האירועים החל ממועד חתימת הסכם הפשרה ועד מתן הודעת הביטול. אעיר כבר עתה כי לתובענה, שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, צורף אמנם תצהיר של המבקש ובו טענות עובדתיות ( כמו גם, משום מה, טענות משפטיות) אולם בחקירתו הנגדית של המבקש בבית המשפט התברר כי לא ידוע לו מידע אישי דבר וחצי דבר על האירועים נושא התובענה, והוא חי מפיו של עורך דינו בלבד ( עמ' 6-8 לפרוטוקול). משאלה פני הדברים עולה השאלה מדוע לא העיד עו"ד בן דוד עצמו, אשר לטענת המבקש הוא שיודע את כל העובדות מידיעה אישית. יש בכך כדי לפעול לחובת המבקשים ולקיים את ההנחה שלו היה מעיד, היה הדבר פוגע בגרסתם ומחזק את גרסת המשיבים (ע"א 3049/01 דותן מיכאל נ' גורביץ חמדה (לא פורסם, 02.03.2005)).
זאת ועוד, המבקשים חוזרים וטוענים, הן בתובענה הן בסיכומיהם, כי אין כל רלוונטיות להתנהלות הצדדים במועדים שבין אוגוסט 2010 לינואר 2011 ולכן הם נמנעים מלהתייחס ולטעון לעניין מועדים אלה. טענה זו תמוהה ומעלה ספקות באשר לטעמים האמיתיים בגינם מבקשים המבקשים שלא "להלאות את בית המשפט" בהשתלשלות האירועים בין הצדדים במהלך תקופה זו. שאלה מרכזית העומדת לדיון בענייננו היא שאלת העמידה במועדים הן מבחינת מסירת המסמכים מטעם המשיבים הן מבחינת המועד הנדרש להשלמת יתרת התמורה מטעם המבקשים, כך שברי כי בהתנהלות הצדדים במהלך שנה שלמה, שתחילתה במועד חתימת הסכם הפשרה, יש כדי לשפוך אור על שאלות אלו העומדות כאמור במרכז התובענה, ולא ברורה לי טענת המבקשים בדבר אי רלוונטיות האירועים במהלך תקופה זו, במיוחד לנוכח טענות המשיבים וראיותיהם לעניין תקופה זו.

עיון בטענות המשיבים, כמו גם במוצגים שצורפו, מעלה כי למעשה כבר ביום 18.8.10 נשלחו למבקשים המסמכים הרלוונטיים אותם התחייבו המשיבים למסור למבקשים במסגרת הסכם הפשרה ( מסמך 78 לתיק המוצגים) ובפרט אישורי מס שבח ואישור זכויות מהמינהל, שכאמור בהסכם הפשרה תוך 30 יום ממועד מסירתם התחייבו המבקשים להשלים את יתרת התמורה. ב"כ המבקשים עצמו מאשר במכתב מיום 26.08.2010 כי מצויים ברשותו בין היתר הן אישורי מס שבח, הן אישור זכויות מהמינהל המעודכן ליום 25.07.2010 ( מסמך 73 לתיק המוצגים). לטענת ב"כ המבקשים, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך האמור, אישורי מס שבח שצורפו אינם תקינים, ואישור הזכויות מהמינהל תקין. במכתב מיום 12.10.10 מאשרר למעשה ב"כ המשיבים את נפקות אישורי מס שבח לאחר שנוסחם נבדק בשנית על ידי מס שבח ( מסמך 50 לתיק המוצגים). קרי כבר ביום 12.10.10, או ימים ספורים בסמוך לכך, היה ידוע למבקשים כי בידיהם אישור מס שבח ואישור העברת זכויות מהמינהל שנדרשו לשם תחילת מניין שלושים הימים לתשלום מלוא יתרת התמורה. לכאורה ניתן למנות את המועד אחרון לתשלום החל ממועד זה ולכן בין אם מדובר בשלושים יום בלבד, בהתאם לשיטת המשיבים ובין אם מדובר בשלושים הימים בהתאם להסכם הפשרה שעליהם יש להוסיף עוד 14 ימים לנוכח סעיף 11.3 להסכם המכר, כטענת המבקשים, עולה כי המועד האחרון לתשלום בהתאם לחישוב האמור הוא סוף חודש נובמבר 2010 ובכל מקרה לפני תחילת שנת 2011 (ובעניין זה אין חשיבות למועד של 21 יום הנקוב בסעיף 11.4 כפי שיובהר להלן). ודוק, ב"כ המשיבים התריע בפני ב"כ המבקשים, במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2010 כי על המבקשים לעמוד בתנאי הסכם הפשרה, להשלים את מלוא יתרת התמורה ( מסמך 25, 31, מסמך 50 לתיק המוצגים) וכי אי עמידה בזמנים תהווה הפרה של הסכם הפשרה.
עוד עולה מעיון במסמכים כי רק ביום 10.11.10, כחודש ממתן האישורים התקפים, הודיע ב"כ המבקשים כי אישור הזכויות מהמינהל מיום 25.07.10 אינו עדכני מאחר שהגיע למשיבים לאחר כחודש ממועד הנפקתו ביום 23.08.10, זאת בניגוד לאמור במכתבו מים 26.08.10 בו הוא מאשר כי מסמך זה תקין ( מסמך 21 וכן מסמך 73 לתיק המוצגים). קרי כלמעלה מחודשיים מיום מסירת אישור הזכויות מהמינהל, וכחודש ממועד הגעת אישור בדבר תקינות אישורי מס השבח, מעלה ב"כ המבקשים לראשונה את הטענה כי אישור הזכויות מהמינהל אינו בתוקף עוד. התנהלות זו אינה ברורה ולא ניתן לה כל הסבר על ידי המבקשים.
אמנם הגב' אורן, מטעם הבנק למשכנתאות, העידה כי לפי נהלי הבנק אישור זכויות תקין מהמינהל תקף לשבועיים בלבד ( שורות 16-22 עמ' 1לפרוטוקול) אולם, אין זה סביר שבמצב דברים כבענייננו, בו נמשכו ההליכים בין הצדדים זמן רב, יידרשו מוכרים להמציא אישור זכויות תקין מהמינהל כל שבועיים וזאת כדי לעמוד בהתחייבויותיהם. ממכתב ב"כ המבקשים מיום 22.11.10 עולה כי הוא הודיע שהמבקשים ינפיקו את האישור בעצמם דרך האינטרנט תוך שהמשיבים מתבקשים לשלוח את האישור לכשיגיע לידיהם ( מסמך 12 לתיק מוצגים). כלומר ניתן ללמוד מן האמור שגם ב"כ המבקשים סבר עוד ביום 26.8.10 כמו גם ביום 22.11.10 כי המשיבים עמדו בהתחייבויותיהם בכל הנוגע להמצאת אישור הזכויות מהמינהל וזאת כבר בפעם הראשונה בו הומצא זה לידי המבקשים כאמור.
המסקנה המתבקשת היא כי : משעמדו המשיבים בהתחייבות להמציא את אישור הזכויות מיום 25.07.10, ומשהודיעו המבקשים באמצעות בא כוחם כי הם שימציאו בעצמם את אישור הזכויות באמצעות האינטרנט, לא עומדת למבקשים עוד הטענה כי המשיבים לא המציאו את המסמך הנדרש במועד ולא עמדו בהתחייבויותיהם. כמו כן לא עומדת למבקשים הטענה כי המשיבים לא עמדו בהתחייבויותיהם לנוכח הגעת אישור הזכויות מהמינהל לבנק רק ביום 19.01.11. גם לא ניתן לקבל את טענת המבקשים שלפיה המועד בו יש להתחיל למנות את שלושים הימים לתשלום הוא מיום המצאת אישור הזכויות לבנק. אין כל רלוונטיות למועד הגעת המסמך לבנק אלא לידי המבקשים בלבד והם לא הוכיחו מדוע רק במועד זה או בסמוך לו הונפק והגיע לידיהם המסמך. על אחת כמה וכמה כשהאחריות על הוצאת האישור הועברה לכתפי המבקשים עצמם כאמור לעיל.
לנוכח האמור לעיל אני סבורה כי בכל הנוגע להמצאת אישור מס שבח ואישור הזכויות מהמינהל, אלה נמסרו לכל המאוחר ביום 12.10.10 או ימים ספורים בסמוך למועד זה וכפי שפורט לעיל חלפו המועדים בהם התחייבו המבקשים להשלים את יתרת התמורה עוד לפני חודש ינואר 2011.


זאת ועוד. עולה מהמסמכים כי המבקשים התנו את השלמת התמורה במסירת יתר המסמכים המפורטים בהסכם המכר והסכם הפשרה אולם אין לכך כל בסיס בהתחייבויות הצדדים. כאמור, מהסכם הפשרה עולה כי רק מסירת אישור מס שבח ואישור הזכויות מהמינהל מהווה תנאי לתשלום יתרת התמורה. כל שהוסכם בין הצדדים ביחס ליתר המסמכים הוא ההתחייבות להשלים את מסירתם במסגרת השלמת עסקת המכר בין הצדדים ולצורך השלמת העברת הזכויות. בעוד שכאמור ב"כ המשיבים חזר וביקש את השלמת התמורה והתריע על טווחי הזמנים, ב"כ המבקשים המשיך לבקש מסירת מסמכים נוספים תוך התעלמות מבקשות התשלום ואף התנה את העברת יתרת התשלום בהמצאת כלל המסמכים , זאת בניגוד להסכמות בין הצדדים כמפורט ( מסמכים 12 , 47 , 33, 21 לתיק מוצגים).
ניתן להיווכח כי המשיבים הביעו כל העת נכונות לקיים את ההסכם ולמסור את המסמכים. חלק מהמסמכים נמסרו בפועל לידי ב"כ המבקשים ובכל הנוגע ליתר המסמכים הובהר כי הם מצויים בידי עורך הדין וכי הם יימסרו למבקשים במועד מסירת החזקה ולחילופין במועד קיום התחייבויות המבקשים עצמם והשלמת התמורה ( מסמכים 18, 25, 36, 42, 15 לתיק המוצגים).

מסירת יתר המסמכים במועד מסירת החזקה ולאחר השלמת יתרת התשלום עולה בקנה אחד הן עם הסכם הפשרה( סעיף 1 להסכם הפשרה) הן עם הסכם המכר( סע' 5.1 להסכם המכר). אי מסירתם עד למועדים האמורים אינה מהווה הפרה של ההסכמים וכל דרישה וניסיון להתנות את תשלום יתרת התמורה במסירתם פסולים הם ואינם עולים בקנה אחד עם לשון ההסכמים.


המסקנה המתקבלת מסקירת כל האמור לעיל היא כי המבקשים ולא המשיבים הם שהפרו את הסכם הפשרה ולכאורה, דין התובענה להידחות, אולם המשיבים לא נקטו כל צעד לביטול ההסכם – בין אם בהתראה בין אם בהודעה. יתרה מכך בחודשים ינואר- פברואר 2011, שיתפו המשיבים פעולה עם המבקשים ונענו לבקשותיהם השונות שהיה בהן כדי לקדם את העברת יתרת התמורה. וכך עד ליום 6.2.11 הועברו לב"כ המשיבים, במועדים שונים, סכומים בסך כולל של 233,000 ₪ כשיתרת התמורה לאחר תשלומים אלה עמדה על סך של 550,000 ש"ח.

ב"כ המשיבים קיבל את הכספים האמורים, ואף אישר במכתב מיום 07.2.11 (נספח "4(8)" לתובענה) את קבלת הסכומים מבלי שאוזכר כלל נושא האיחור בתשלום, הפרת ההסכם או ביטולו. המשיבים עצמם אף חתמו על הטפסים המבוקשים מטעם הבנק לאישור קבלת הסכומים מבלי שהעלו כל טענה בדבר הפרת ההסכם.
ניתן לראות צד להסכם כמי שוויתר על זכות הביטול או לחילופין כמי שאישר את קיום ההסכם כאשר קיבל כספים מכח ההסכם למרות ולאחר שידע על ההפרה. (דניאל פרידמן נילי כהן חוזים כרך ב' עמ' 1133-1141 (1992).
כך בענייננו. לנוכח האמור לעיל ולנוכח העובדה כי המשיבים ידעו שהמבקשים אינם עומדים בהתחייבויותיהם ובמועדים לתשלום, ולמרות זאת הסכימו לקבל ואף קיבלו בפועל ( לחשבון הנאמנות אצל עורך הדין) כספים מכוח הסכם המכר, יש לראותם כמי שבחרו לקיים את ההסכם וכמי שוויתרו בשלב זה על זכותם לבטול ההסכם. אמנם, בעל ברירת ביטול יכול למנוע את אבדן הביטול אם הוא מצהיר בעת קבלת הכספים כי אין בכך כדי לוותר על זכותו לביטול ההסכם (דניאל פרידמן נילי כהן חוזים כרך ב' עמ' 1137-1138(1992), אולם בענייננו, הפעם הראשונה בה העלו המשיבים טענה זו היתה ביום 23.2.11 (נספח "4(13)" לתובענה), כשבועיים ממועד קבלת הכספים ולאחר מתן אישור בדבר קבלתם במועד מוקדם יותר מבלי שהועלתה כל טענה בעניין (נספח "4(8)" וכן נספח "4(12)" לתובענה). לנוכח האמור אני סבורה כי המשיבים, בקבלתם את הכספים מכוח הסכם המכר ומבלי שהעלו במקביל לקבלת הכספים כל טענה כנגד מועד התשלום ונפקות הסכם המכר, המשיכו בהתנהגותם לקיים את ההסכם וויתרו על זכות הביטול בשלב זה.


דא עקא, שגם בשלב זה כאמור טרם שולמה יתרת התמורה שעמדה על סך של 550,000 ₪, קרי יותר ממחצית מסכום העסקה. משחלף חודש ממועד התשלום האחרון ( 06.2.11) ומשחלפו כעשרה ימים ממועד ההודעה מטעם המשיבים למבקשים בדבר אי עמידה במועדי התשלום והעמידה על זכויותיהם (23.2.11) - סירבו המשיבים ביום 08.3.11 לקבל את יתרת התמורה והודיעו למבקשים על ביטול ההסכם (נספח "4(16)" לתובענה). השאלה העולה בעניין זה היא האם עמדה למשיבים זכות הביטול בשלב זה, והאם היה עליהם לקצוב למבקשים 21 יום לתיקון ההפרה כנוסח סעיף 11.4 להסכם המכר, או שמא הסכם הפשרה ביטל סעיף זה ולמעשה לשם ביטול ההסכם לנוכח הפרתו לא נדרשה הודעה מוקדמת מעבר לנדרש על פי דין.

בנקודה זו אציין עוד כי המבקשים מעלים טענות שונות בדבר התנהלות המשיבים במהלך תקופה זו : העיכוב בחתימתם על המסמכים הנדרשים לקבלת המשכנתה והטעויות שנפלו בחתימות על המסמכים המבוקשים. לאחר ששמעתי את עדות הגב' גהלי ולנוכח הנסיבות בהן היו שרויים המשיבים בתקופה זו (שורות 6-16 עמ' 12 לפרוטוקול וכן שורות 1-6 עמ' 13 לפרוטוקול) אני סבורה כי הגם שייתכן שנעשו טעויות ונגרמו עיכובים, נגרמו אלה בתום לב ובשל נסיבות העניין בתקופה הרלוונטית בלבד.
בכל הנוגע להודעת הביטול ולנפקות הסעיף הרלוונטי בהסכם המכר. אני מקבלת את טענת המבקשים וסבורה כי אין בהסכם הפשרה כדי לבטל או להחליף את סעיפים 11.3. ו- 11.4 העוסקים באיחור סביר בתשלום ובמתן הודעת ביטול במקרה של הפרה. בסעיף 3 להסכם הפשרה מצוין באופן מפורש כי " ....כל יתר תנאי החוזה נותרים בעינם ללא כל שינוי למעט אלו ששונו על פי סעיפים 1 ו-2 לעיל" . אמנם הצדדים לא פרטו בסעיפים 1 ו-2 להסכם הפשרה אלה סעיפים בהסכם המכר שונו, אולם מלשון סעיף 3 עולה כאמור כי תנאי הסכם המכר בעינם עומדים למעט הסעיפים בהם הוגדרו סוגי המסמכים שעל המשיבים למסור למבקשים, מועדי מסירת המסמכים ותשלום התמורה – נושאים שבהם בלבד עוסקים סעיפים 1 ו-2 להסכם הפשרה ושנראה כי באו להחליף את סעיף 3 בלבד להסכם המכר.
מסקנה זו עולה גם בנסיבות העניין שכן הצדדים לא היו חלוקים בשאלת תנאי הביטול, אלא היו חלוקים כאמור בדבר תוכן המסמכים ומועדי מסירת המסמכים שהתחייבו המשיבים למסור למבקשים ומועדי השלמת התמורה בהתאם ( נספחים "ה(1)", "ה(2)" ו- "ה(3)" לתובענה) נושאים אלו בלבד עמדו כאמור במחלוקת והצדדים הגיעו לידי הסכמה מחודשת בעניינים אלה בלבד במסגרת הסכם הפשרה.
לנוכח האמור אני סבורה כי בהתאם לסעיף 11.4 להסכם המכר, בטרם ביטול הסכם המכר, היה על המשיבים לאפשר למבקשים פרק זמן של 21 יום לתיקון ההפרה ולמעשה להשלמת מסירת יתרת התמורה. ביטול ההסכם מבלי שניתנה הודעת ביטול ופרק זמן של 21 יום לתיקון ההפרה מנוגד לתנאי הסכם המכר ומהווה ביטל שאינו כדין. נקבע זה מכבר כי אין בכוחה של הודעת ביטול שנשלחה שלא כדין כדי לבטל הסכם מכר וכן נקבע כי למעשה הודעה כזו כשלעצמה מהווה לכאורה, בנסיבות מסוימות , הפרה של ההסכם (דניאל פרידמן נילי כהן חוזים כרך ב' עמ' 1115-1117 (1992), ע"א 467/88 קול אטום מפעלי מתכת נ' צפור, פ"ד מה(2) 242, 245 (1991), ע"א 614/78 מלכין נ' גייר , פ"ד לג (3) 773).


לפיכך, ולמרות שהמבקשים הם שהפרו את הסכם הפשרה והסכם המכר, ובשל מחדלי המשיבים במשלוח הודעת ביטול התואמת את הסכם המכר , מוחזקים גם המשיבים כמפרי ההסכם ואין תוקף להודעת הביטול ששלחו.
סוף דבר:

על הצדדים להשלים את התחייבויותיהם ההדדיות בהתאם להסכם המכר והסכם הפשרה.
בהתאם לכך ימסרו המבקשים למשיבים את יתרת התמורה בסך של 550,000 ש"ח תוך שלושים יום מהיום ובמקביל למסירת יתרת התמורה ימסרו המשיבים למבקשים את החזקה בדירה ואת יתרת המסמכים הנמצאים בידי עורך הדין.
לכל צד שמורות טענותיו וזכויותיו לסעדים נוספים שייתבעו בהליך נפרד לנוכח הקביעות בפסק דין זה.
לנוכח נסיבות העניין אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה אתר אינטרנט

  2. ביטול עסקת אינטרנט

  3. איסור שימוש באינטרנט

  4. ביטול עסקה ספק אינטרנט

  5. אחריות מפעיל אתר אינטרנט

  6. ביטול עסקה מכרז באינטרנט

  7. ביטול עסקת שירות אינטרנט

  8. התיישנות פרסום באינטרנט

  9. אחריות על מכירות באינטרנט

  10. אישור זכויות דרך האינטרנט

  11. ביטול עסקת פרסום באינטרנט

  12. אחריות מנהל פורום באינטרנט

  13. הסכם קיבוצי דואר אלקטרוני

  14. ביטול מכירה פומבית באינטרנט

  15. הפרת הסכם בניית אתר אינטרנט

  16. ביטול הזמנת מלון בחו''ל באינטרנט

  17. תביעה בגין הזמנת בניית אתר אינטרנט

  18. אי אספקת מוצרים שנרכשו דרך אתר אינטרנט

  19. אחריות בעל אתר אינטרנט לקישורים בפורום

  20. שופרסל קניות באינטרנט - תביעה ייצוגית

  21. גובה שכר טרחת עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט

  22. עתירה נגד אי גביית מע"מ מחברת גוגל ופייסבוק

  23. תביעה להשבת הסכום ששולם בגין בניית אתר אינטרנט

  24. תביעה להחזר כספים שהושקעו במיזם ליצירת הכנסה באינטרנט

  25. תביעה לפיצויי דוגמא בגין חיוב עבור שירותי אינטרנט של בזק בינלאומי

  26. תביעה כנגד בזק בינלאומי בגין הטעיה, אי התקנת קו וחיוב אינטרנט שלא כדין

  27. פיצויים על נזקים כתוצאה מהניתוק מהדואר האלקטרוני והאינטרנט בגלל עבודה עם לקוחות מחו"ל

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון