אגודה שיתופית גוף דו מהותי



1. רקע עובדתי

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת להצהיר, כי פיטוריו בטלים ולחילופין, לשלם לו זכויות שונות בסך כולל של - 627,058 ש”ח.

2. התובע הינו רופא וטרינר אשר עבד בשרות הנתבעת כרופא מחליף החל מחודש 4/94.

3. הנתבעת הינה אגודה שיתופית המאגדת רופאים וטרינרים, המספקים שרותי רפואה וביטוח וטרינריים למגדלי בקר ברחבי הארץ.

4. בתאריך 16.4.01, מסר מנכ"ל הנתבעת, מר רייך, לתובע מכתב פיטורים, בו צויין, כי עקב חוסר שביעות רצון מתמשך מתפקודו המקצועי של התובע, תופסק עבודתו ב 16.5.01 (נספח ת/1 לכתב התביעה).

5. מאז מסירת מכתב הפיטורים לתובע, קיימו הצדדים משא ומתן על תנאי פרישתו של התובע, ובכלל זה מציאת מקום עבודה חלופי.

6. בתאריך 8.6.01, הגיש המבקש בקשה לצו מניעה כנגד פיטוריו.

7. בדיון שהתקיים ביום 24.6.01, הסכימו הצדדים, כי הנתבעת תקיים לתובע שימוע ביום 2.7.01.

8. מספר ימים לפני ישיבת השימוע, מסרה הנתבעת לתובע אסופה של מכתבים עדכניים בהם התלוננו רופאים העובדים בנתבעת, על תפקודו של התובע.

9. לאחר ישיבת השימוע ב 2.7.01, החליטה הנתבעת ב 10.7.01, לאשר את פיטורי התובע.

10. בעקבות החלטה זו, הגיש התובע בקשה נוספת לסעד זמני אשר הדיון בה התקיים ביום 19.7.01.

11. בית הדין החליט ביום 19.7.01, לאחד הדיון בסעד הזמני עם הדיון בתיק העיקרי, כן קבע את סדרי דין מזורזים לתיקון כתבי טענות, גילוי מסמכים והגשת תצהירים.

12. בתאריך 17.1.02, נחקרו המצהירים של הצדדים בחקירות נגדיות.

13. הצדדים סיכמו בכתב.

14. סיווג הנתבעת כגוף פרטי או דו מהותי

בראשית דברינו, נבחן את מעמדה של הנתבעת כגוף פרטי או דו מהותי וזאת לצורך החלת הנורמות והכללים המתחייבים מהסיווג, וזאת בכל הקשור לסעדים המבוקשים בתביעה זו, ובכלל זה השבת התובע לעבודתו.

15. בפנינו הובאו מסמכים רבים, אשר מהם ניתן ללמוד בוודאות מהו סיווג הנתבעת.

ראשית, תקנון הנתבעת (ת/18 לתיק המוצגים של התובע).


סעיף 4 לתקנון עוסק במטרות האגודה:

"א. הגשת עזרה וטרינרית ומתן שרות וטרינרי למקנה וסוסים בלבד.

ב. ביטוח מקנה ובעלי חיים אחרים של חברי האגודה והנמצא ברשותם".

דומה, שאין בסעיף מטרות זה כדי ללמד על היקף הפעילות האמיתי של הנתבעת.

16. קטעים מדוח של חברת צנובר מ 1997, שהובאו ע"י התובע בתיק המוצגים, ב ת/25, העוסק בניתוח כולל ועקרונות להתחדשות למדנו מעמ' 32 לדו"ח את הדברים הבאים:

"החקלאית נהנתה במשך שנים רבות מסיטואציה כמעט מונופוליסטית. הדבר נובע מדרך ההתפתחות של הרפת בישראל וזיקת הבעלות בין יצרני החלב לבין המוסדות המספקים להם את מכלול השירותים, שהעיקריים שבהם הם : השיווק (תנובה), הזרעה מלאכותית וטיפוח גנטי (השרות ואון) והשרות הוטרינרי (החקלאית) וכן שרותי ספר העדר וביקורת החלב בהתאחדות.

בעשור האחרון ניתן לראות ניצנים ראשונים של תחרות בענף".

ובעמ' 37 לדו"ח מצאנו:

"(1) החקלאית מהווה כיום כמעט מונופול בשרותים הוטרינרים לחיות גדולות. היא מטפלת ב 90% מעדר הבקר בישראל.

(2) יש לה קשר בעלות וזיקה עם הרפתנים ועם הממסד של הענף. החקלאית מהווה נדבך חשוב בממסד זה. "

17. מעדויותיהם של מנכ"ל הנתבעת, מר רייך ודר' רזניקוב, סדרן העבודה בנתבעת, עלה כברור, כי הנתבעת מספקת שרות למרבית הרפתנים בארץ.

לא רק זו אף זו, במכתב של מר רייך לרופאים בנתבעת מיום 30.5.01, מכנה מר רייך את הנתבעת "מערכת של רפואה ציבורית" (ת/20 לתיק המוצגים של התובע).

ראה: עדותו של דר' רזניקוב עמ' 15 שורות 14-15.

עדותו של מר רייך עמ' 33 שורות 2-3

18. בנסיבות אלו ברור, שהנתבעת הינה גוף הנותן שרות לציבור של חקלאים ובמקרה זה בעלי רפתות. על פי הנתונים שהובאו, הנתבעת הינה הגוף הגדול ביותר בתחום הנותן שרותים כאלו. גוף זה אמנם נותן שירות רק לציבור בעלי הרפתות, אך עדיין על פי יעודו והתפרסותו בכל הארץ, הכף נוטה להיותו של גוף כזה דו מהותי יותר מפרטי.

ראה: ע"ע 375/99 החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ - ג'אבר, פד"ע ל"ה, 245, 255- 256.

על כן, יש להחיל על הנתבעת חובות מהמשפט הציבורי ישירות וללא קשר לסיווגה גם באמצעות עיקרון תום הלב.

19. בחינת השיקולים שהביאו לפיטורי התובע

עיון במסמכים אשר קיימים בתיק ואשר תאריכיהם קודמים למועד בו נמסר לתובע לראשונה, מכתב הפיטורין, דהיינו קודם ל 16.4.01, מעלה, כי מראשית דרכו של התובע בנתבעת, הובעה אי שביעות רצון מתפקודו.

20. במכתבו של דר' עפרון, הרופא הראשי מיום 9.3.95 (נספח ד' לתצהיר מנכ"ל הנתבעת, מר אופי רייך) נאמר כדלקמן:

"סכום פגישה עם דר' י. ורסנו (מסמיה) מיום 3.95

1. בעקבות מידע שנמסר לרופא הראשי על גלויים של אי שביעות רצון מצד רפתנים ורופאים, על מידת המסירות לעבודה ואי דיוקים בבדיקות הריון של דר' ורסנו, התקיימה פגישה בנושא ביום 8.3.95.


2. ההערות הנ"ל נמסרו לדר' ורסנו, והתקיימה שיחה בה הובהר לו, על אפשרות להארכת תקופת המועמדות שלו (אי קביעות בעבודה), והדרכים לשפור הרמה והתדמית. "

21. עם כניסתו של דר' טיומקין לתפקידו כרופא ראשי בנתבעת, קיים פגישה עם התובע ביום 1.9.99 (נספח ה' לתצהירו של מר רייך).

במסמך זה, הציג מר טיומקין, את הבעיות המקצועיות של התובע ובהן: חוסר קולגיאליות, חוסר מקצועיות, זלזול בקליינטים; יחד עם זאת, ציין דר' טיומקין, כי התובע מבצע עבודה טובה בנושא מחלת בת השחפת.

התובע מצוטט שם כמי שלא מודע למצבו לחלוטין ומבטיח לשפר את התנהגותו.

22. סקר שביעות הלקוחות שביצעה הנתבעת בקרב לקוחותיה בשנת 2000 (נספח ג' לתצהיר מר רייך) העלה, כי בכל הפרמטרים שנבדקו לגבי התובע, נתנו הלקוחות לתובע ציון שהוא פחות מהממוצע שקיבלו כלל הרופאים.

23. על פי האמור בסעיף 28 לתצהירו של מר רייך, כבר ב 7.3.00, התקיימה פגישה עם התובע בעקבות קבלת ממצאי הסקר ובנוכחות הרופא הראשי. יצויין, כי בסיכום הפגישה של הרופא הראשי (נספח ח' לתצהיר מר רייך), דר' טיומקין, צויין, כי תתקיים פגישה לאחר קבלת המשוב וכך ונעשה.

בפגישה זו, טוען מר רייך, הודע לו, יחד עם דר' טיומקין, כי על פי תוצאות הסקר, ולאור התלונות על תפקודו, הוא לא יוכל להמשיך בתפקידו כרופא בחקלאית.

בפגישה זו, הועלתה בפני התובע האפשרות של עבודה במשרת הרופא במערך בת שחפת.

יצויין, כי לעניין פגישה זו ופגישה קודמת עם דר' טיומקין, העיד דר' טיומקין, בתצהיר שצורף לתגובה לסעד הזמני ואשר צורף לכתב התביעה המתוקן וסומנה ת/2. כמו כן, פגישה זו אוזכרה גם בהחלטת הפיטורין לאחר השימוע (ת/5 לכתב התביעה בסעיף 11).

24. הפגישה מיום 16.4.01, בין התובע למר רייך, בה נמסר לו מכתב הפיטורין, הוקלטה ע"י התובע ותמלילה צורף לכתב התביעה (ת/5). התובע מזכיר, כי סדרן העבודה מציין שאין כל בעיה באף אזור לגבי החלפות, שהוא מבצע.

סדרן העבודה הוא דר' דרור רזניקוב, אשר מסר תצהיר ונחקר עליו. מר רזניקוב משמש כסדרן עבודה, מזה כ 3 שנים.

בסעיף 2 (א) לתצהירו סיפר מר רזניקוב, כי קיימים אזורים אשר בהם נתבקש לא לשלוח את התובע להחלפה.

מר רזניקוב מציין בסעיף 2 (ג), כי הדוגמאות האלו הן חריגות בכמותן ביחס לרופאים אחרים בנתבעת, וגם בהתחשב במצבו המיוחד של התובע, בו נדרש לטפל בבנו החולה.

25. אשר למכתבי הרופאים, שצורפו לתצהירו של מר רייך נספחים ב-1 עד ב-19, אין מחלוקת, כי כל המכתבים הוזמנו ע"י מר רייך חלקם לצורך הליך השימוע, חלקם לצורך מתן תצהיר לדיון בסעד הזמני. סופו של דבר, מתוך 16 המכתבים נתנו מרבית הרופאים תצהירים, אולם רק שניים הגיעו להעיד: דר' רזניקוב ודר' שפיגל.

26. התובע מבקש, כי נתעלם מכל שאר המכתבים, הואיל ולא הוגשו כדין ומרביתם כאמור נערכו כתצהירים, אבל עורכיהם לא התייצבו לעדות. נכון הוא, שדרך המלך בהגשת מסמכים כאלו היא ע"י העדת כותביהם. אולם לא ניתן ללכת בדרך זו מבלי להקפיד עליה באופן אחיד הן כלפי הנתבעת והן כלפי התובע.

התובע חטא גם הוא בצרוף מסמכים רבים בתיק המוצגים, שאין מחלוקת, כי צורפו שלא כדין. בקצירת האמור נזכיר את אישור דר' זוננברג (ת/14 לתיק המוצגים), מכתבו של מר אסא מיכאלי (ת/29), מכתבו של אברהם פופוביץ (ת/30). שלא לדבר על תמליל השיחה שבין התובע למר רייך מיום 16.4.01, שלא הוגש על פי דיני הראיות. לכן, נראה לנו, שאין מקום לקבל את בקשת התובע להתעלם ממכתבי הרופאים.

אין בכוונתנו להיכנס לתוכנו של כל מכתב ומכתב, וכאמור ברור לנו, כי כולם הוזמנו לכתוב ע"י מנכ"ל הנתבעת, אך אין ספק, כי יש חשיבות למשקל המצטבר שלהם. 16 רופאים מתוך 60 אינם כלים ריקים המשמשים את המנכ"ל לכל תוכן אשר הוא מבקש ליצוק לתוכם. 16 רופאים אינו מספר מבוטל, וביה"ד סבור, כי גם אם נסיבות נתינת המכתבים הן לא ראויות, עדיין, אין מנוס מקביעה, כי 16 רופאים לא טועים.

כך למשל, דר' שפיגל, שהעיד בפנינו, עשה בפנינו רושם אמין, הגם שהודה, כי פנה אליו מר רייך, עדיין עמד מאחורי הדברים שכתב, על התובע.

27. קראנו גם את מכתבי התודה שצירף התובע בתיק המוצגים, כמו גם מכתבים של הרופא הראשי למגדלים, אשר דחו תלונות על התובע (ת/27 לתיק המוצגים של התובע, ת/29, ת/30).


28. שקלנו גם את מעין "כפיות הטובה", שיש בתפקודו של התובע כרופא מחליף. אין ספק, כי כהונה רבת שנים בתפקיד כזה בלי לעבור לתפקיד יציב וקבוע של רופא אזורי, יוצרת שחיקה יותר גדולה ובאופן טבעי גם אי שביעות רצון של העובד. לא שמענו זאת מהתובע, אבל יכולנו להבין מבין השיטין, כי טבעי הוא, שרפתנים ישמרו אמונים לרופאים הקבועים שלהם, ויתייחסו בחשדנות לכל מחליף.

29. יחד עם זאת, שוכנענו, לאחר קריאה חוזרת של כל המסמכים, כי הרושם המצטבר שקיבלנו מעדי הנתבעת לגבי תפקודו הלקוי של התובע, מבוסס כדבעי.

מדובר בהתנהגות לקויה שחזרה ונשנתה לאורך שנים, והכוונות לסיים את עבודתו בנתבעת, לא באו עליו כרעם ביום בהיר, אלא היו ידועות לו ומוכרות לו הרבה לפני 16.4.01 - מועד בו קיבל את מכתב הפיטורין. שוכנענו גם, כי אין בודאי כל קשר למחלתו המצערת של בן התובע ולהעדרויותיו בשל כך, לבין חוסר שביעות הרצון ממנו. זה התחיל לפני, ובהמשך, היטיב סדרן העבודה, דר' רזניקוב, להסביר בעדותו, כי נעשה כל שנדרש להתחשב בו.

30. התפקיד במערך "בת שחפת"

התובע הכביר מילים רבות בכתבי טענותיו, לפיו הנתבעת התכוונה לפטר אותו, להשאירו בתקופת צינון ואח"כ לקבלו לתפקיד במערך "בת שחפת", וזאת כדי לאפס את זכויות הותק שלו.

נראה, שכל תאורית הקשר שבנה התובע סביב פיטוריו בכל הקשור למשרה במערך בת שחפת, התמוטטה בחקירתו הנגדית.

התובע הודה, כי רק סמוך לדיון התפרסם מכרז בקשר לתפקיד הנ"ל ולמיטב ידיעתו, הגוף הציבורי שפרסם אותה הוא מועצת החלב (עמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך הודה התובע, כי קיבל ממועצת החלב את המודעה (עמ' 4 לפרוטוקול).


התובע הודה, כי במועד פיטוריו, משרה זו לא היתה קיימת ולא אויישה כלל.

31. הנתבעת לא הבטיחה כלל לתובע את המשרה הזו, שכאמור לא היתה בשליטתה ודומה שאין כמו מכתבו של ב"כ התובע מיום 13.5.01 (נספח ו-1 לתצהיר מר רייך), לאשר זאת וכך אומר סעיף 2.4 למכתב:

"נמסר לד"ר ורסנו, כי בחודשים הקרובים, ככל הנראה, תווצר משרה הקשורה לביעור מחלת הבת שחפת במימון של מועצת החלב. הובהר לד"ר ורסנו, שהאגודה אינה יכולה להתחייב לגבי עיתוי הווצרות המישרה, תקציב/שכר ותנאי ההעסקה, אבל נסיונו של ד"ר ורסנו בתחום מחלת הבת שחפת מציב אותו כמועמד מועדף. כן הובהר ע"י האגודה, שהסיוע במציאת משרה חליפית, אינו קשור לפיטורין. "

32. דוקא נהייתו של התובע אחר משרה זו, מחזקת אותנו במסקנתנו, לפיה התובע ידע כבר מימים ימימה, כי בתפקידו כרופא מחליף, אין לו יותר תוחלת בנתבעת. הדברים בקשר למשרה זו גם הם לא באו לעולם ב 16.4.01, מועד קבלת מכתב הפיטורין, אלא כבר לפני כן, בפגישות שהתקיימו עם התובע בשנת 2000, כעולה מתצהירו של מר רייך.

33. נוסיף גם, כי מי שמאמין בצדקת דרכו, צריך להילחם עליה, ולצעוק חמס מיד כאשר באים ופורסים בפניו את התלונות, את אי שביעות הרצון מתפקודו ואת הכוונה לפטרו. התובע לפחות מאז שנת 2000, לא הראה, כי כוונתו כזו היא. ההיפך הוא הנכון. התובע נוסף לבדיקת האפשרות של המשרה בבת שחפת, הרי שלאחר קבלת מכתב הפיטורין, נכנס למשא ומתן כספי על תנאי פרישתו.

התובע פנה לביה"ד רק כשהמשא ומתן הכספי עלה על שרטון ודרישותיו לא התקבלו. וכאמור, התובע ידע, כי אין כל הבטחה למשרה כעולה ממכתב בא כוחו.

התנהגות זו של התובע, תומכת במסקנתנו, לפיה השיקולים של אי התאמה, היו אמיתיים. התובע היה ער לכך, השלים עם כך, והבין, כי לפחות ינסה לקבל כמה שיותר מבחינת תנאי הפרישה, ותמיכה מהנתבעת, אם יגיש מועמדותו למכרז של בת שחפת.

34. השימוע

מאחר וקבענו, כי הנתבעת הינה גוף דו מהותי, הרי שהיתה חייבת לקיים לתובע שימוע בטרם פוטר. הגם, שחובתה לקיים שימוע, אינה מחויבת מהקביעה של היותה גוף דו מהותי, כי לטעמנו, היא פועל יוצא של חובת תום לב, שעל המעביד לנהוג כלפי עובד.

קביעתנו זו, על אף שלא בשלה בשלב הדיון בסעד הזמני, הרי שהילוכה הובא לידיעת הנתבעת ובהסכמה התקיים לתובע שימוע ב 2.7.01.


זהו לא שימוע שני כגרסת הנתבעת בסיכומיה, אלא שימוע ראשון לאחר שב 16.4.01, לא התקיים כלל שימוע.

התובע לא ידע למה הוא הוזמן. הוא התבשר על כך ע"י מר רייך במהלך הישיבה, שגם מסר לו במהלך אותה ישיבה, את מכתב הפיטורין. כדי שהנתבעת תצא ידי חובת השימוע, היה עליה להודיע מראש לתובע על מועד הישיבה ומה יידון בה, על מנת שיוכל להתכונן לכך.

ודאי שמנכ"ל הנתבעת אינו יכול למסור מכתב פיטורין מוכן במהלך הישיבה, כאשר הדבר מלמד על היותה של ההחלטה כבר שרירה וקיימת ללא קשר למה שיטען התובע.

ראה: זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ב' עמ' 812 ואילך.

35. אי קיום חובת השימוע, אינה מביאה בהכרח לביטול החלטת הפיטורין וזאת חלק מתאורית הבטלות היחסית.

"לא תמיד גורמת הפרת אחד מכללי הצדק לבטלות הדיון מעיקרא. המבחן אינו נוקשה, אלא גמיש ויחסי הדברים תלויים במידת החומרה של ההפרה ובנסיבותיה".

ראה:בג"ץ 1180/80 מנחם גרינשטיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד ל"ה (1)239, 246.

בג"ץ 2911/94 3486/94, באקי נ' מנכ"ל משרד הפנים, פ"ד מ"ח (5) 291 ח, 306-307.

ע"ע 300085/98 פאדיה חדאד נ' עיריית מעלות תרשיחא, עבודה ארצי ל"ג (ג) 2.

36. כאמור, בהמלצת ביה"ד, נערך לתובע שימוע מאוחר.

תוצאה כזו הינה אפשרות אם, כי במקרה כזה, "חובתה של הרשות להוסיף ולשכנע, כי למרות היפוך סדרי השמיעה וההחלטה, אכן תוקן המעוות לאחר מעשה. ומותר להוסיף, כי כל מקרה ייבדק לאור נסיבותיו ונתוניו".

ראה:בג"ץ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ ואח' נ' המועצה לביקורת סרטי קולנוע ואח' פ"ד ל' (1)757, 765.

ע"ע 1123/01 בית ספק תיכון עירוני - כל ישראל חברים בתל אביב יפו נ' יצחק צויזנר (סעיף 54 לפס"ד מיום 27.6.01, טרם פורסם).

37. תוך שאנו מונחים ע"י העקרונות האמורים, ובהתחשב בכך, כי הנתבעת אינה גוף ציבורי אלא גוף דו מהותי, שוכנענו, כי השימוע המאוחר נעשה לתובע בתשומת לב הנדרשת תוך שהתקיימו הליכי השימוע כהלכתם, ועל רקע נסיבותיו של המקרה בפרט: לתובע ניתנה שהות מספקת על מנת להתכונן לשימוע זה, אשר מועדו נקבע בהסכמת הצדדים בישיבת ביה"ד ביום 26.6.01. לתובע נמסרו מכתבים של רופאים אשר התלוננו עליו כך שהתלונות היו נהירות לו. נוסף לכך, היו בפניו כבר תצהירי הנתבעת אשר הוגשו בתגובה לסעד הזמני.

התובע הגיע לישיבה עם באי כוחו, קרא מהכתב הודעה מפורטת, ולאחר מכן אף שלח ב"כ התובע מכתב שגם הוא נשקל ע"י הנתבעת.

אין ספק, שנציגי הנתבעת ובהם, המנכ"ל, סדרן העבודה, הרופא הראשי, מנהלת כ"א, היו מודעים לבעיותיו של התובע, לגלגולים השונים שעבר הטיפול בהתנהגותו, ובמיוחד למה שקרה בשנה האחרונה, ובחודשים שחלפו מאז קבלת מכתב הפיטורין. אלו מטענים שלא ניתן לקרוא להם דעה קדומה; הם חלק מהנתונים הרלבנטיים לרצון להביא לסיום עבודתו של התובע, שלא ניתן להתעלם מהם.

החלטת ועדת השימוע מיום 10.7.01, (ת/5 לכתב התביעה), מביאה בפרוטרוט את השיקולים, הלבטים וההחלטה ולטעמנו בכך תוקן הפגם שעה שנמנעה מהתובע השימוע. השיקולים שפורטו שם, שנותחו בפס"ד זה, הם סבירים, הגיוניים ולא מצאנו בהם כל מתום. התובע גם לא הוכיח שיקולים זרים, או התנכלות דוקא לו.

בכך מוצתה זכות הטיעון של התובע, במלואה ובשלמותה. על כן, לא נפגע הליך השימוע או נפל בו פגם יסודי הדורש את ביטולו.

38. יחד עם זאת, נפל פגם אחד בהחלטת הפיטורים מיום 10.7.01. החלטה זו בעצם מאשרת את החלטת המנכ"ל מיום 16.4.01. דהיינו מותירה את מועד סיום העבודה המקורי ב 16.5.01, על כנו. את זאת לא ניתן לקבל, שאחרת כל הליך השימוע מרוקן מכל תוכנו. זכות טיעון קיימת רק בטרם הוחלט על הפיטורים, כדי שנפגע לא יחוש, שהוא עומד לפני מעשה מוגמר, וזכות הטיעון שניתנה לו הינה מס שפתיים. מתן זכות טיעון כזו לאחר שכבר התקבלה החלטה ובעצם, הנפגע מחוץ למערכת, מעמידה את זכותו לטיעון בעמדה נחותה.


ראה: דב"ע מ"ז/82-3 עיריית תל-אביב-יפו - ישראל אברביה, פד"ע יט', 291, 300-299.

39. התוצאה המתקבלת לכן היא, כי החלטת הפיטורים מיום 10.7.01, שרירה וקיימת למעט מועד כניסתם לתוקף של הפיטורים.

הפיטורים יכנסו לתוקף חודש לאחר מועד קבלת החלטה זו דהיינו ב 10.8.01.

קביעה זו יש לקרוא בכפוף לאמור בהמשך פסק -הדין בקשר למענק הסתגלות.

40. מענק הסתגלות

הנתבעת מודה, כי בתקופה האחרונה ולפחות מאז 98', פוטרו שני רופאים בלבד.

האחד, דר' אלכסנדר בורשטיין, אשר עבד כ 20 שנים בנתבעת (הפרטים נלקחו מפסה"ד של כב' השופטת ורבנר בעניינו של דר' בורנשטיין אשר צורף לסיכומי התובע). הודעת הפיטורים של דר' בורשטיין, נמסרה לו ב 7.12.98 ואלו נכנסו לתוקף ב 1.4.98.

הרופאה השניה שפוטרה, היא דר' שולמית זוננברג (ראה ת/14 לתיק המוצגים של התובע), היא עבדה פחות מ 4 שנים וקיבלה מכתב פיטורים ב 26.3.00, כאשר סיום עבודתה בפועל, הוא 1.7.00.

41. היוצא משתי דוגמאות אלו, שהן כאמור משקפות את כל המקרים של עובדים - רופאים - שפוטרו אצל הנתבעת בשלוש השנים האחרונות, כי ניתן לאמר בודאות, כי קיים נוהג, של מתן תקופת הסתגלות הכוללת, גם הודעה מוקדמת של לפחות שלושה חודשים. זאת מאחר והותק של התובע, קרוב יותר לותקה של דר' זוננברג מאשר לזה של דר' בורשטיין הרי, שהתובע זכאי ל 3 חודשי הסתגלות לפחות הכוללים גם את חודש ההודעה המוקדמת.


42. על כן, מועד סיום עבודתו של התובע צריך להידחות בחודשיים נוספים (לאחר שחודש אחד הוא זכאי להודעה מוקדמת) ולעמוד על 10.10.01.

מאחר ולא הוכח בפנינו, בשונה מדר' זוננברג, כי גם דר' בורשטיין קיבל בתקופת ההודעה המוקדמת/ ההסתגלות, רכב, טלפון נייד, הרי שלא הוכח מנהג בגין כך שבתקופה זו זכאי גם התובע לרכב, טלפון וכיו"ב, במועד אשר לא עבד בפועל ולכן תביעותיו לפיצוי בגין שלילת הרכב והטלפון הנייד, נדחות.

43. הפרשי שכר

כעולה מקביעתנו בנוגע למועד כניסתם של פיטורי התובע לתוקף ב 10.10.01, הרי שהתובע זכאי להשלמת שכרו מאז פיטוריו הראשונים נכנסו לתוקף ב 16.5.01 ועד 10.10.01.

44. אשר על כן, ניתן בזה סעד הצהרתי, לפיו התובע זכאי לתשלום שכרו מהנתבעת מאז 16.5.01 ועד 10.10.01. סכומי השכר ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום שהיה צריך להשתלם השכר ועד התשלום בפועל.

לא מצאנו מקום לחייב הנתבעת בפיצויי הלנה, מאחר ומדובר במחלוקת אמיתית בקשר למעמדה של הנתבעת, בהיותה גוף דו מהותי והמתחייב מכך בקשר לשימוע.

45. באופן מותאם, ניתן בזה סעד הצהרתי, לפיו התובע זכאי לקבל מהנתבעת הפרשי שכר בגין דמי הבראה, ופדיון חופשה שנתית בשל תוספת תקופת העבודה עד ל - 10.10.01.

הסכומים ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 11.10.01 ועד התשלום בפועל.

46. פיצויים מוגדלים

התובע טוען, כי בהתאם לנוהג שהיה קיים לגבי רופאים אחרים, היה זכאי לפיצויי פיטורים בשעור 180%. טענתו בקשר לנוהג, מבוססת על כך שדר' זוננברג קיבלה 100% פיצויים בתוספת המצוי בקרנות השווים ל 180%.

גם אם נקרא את מכתבה של דר' זוננברג, המדברת על כך, שקיבלה פיצויים בסך - 28,577 ש"ח בתוספת 19745 ש”ח, הרי מלבד זאת, שאין לנו נתונים לגבי שכרה, הרי עדיין מדובר ברופאה אחת שלא מקימה כל מנהג.

כאמור, בהחלטתנו קודם לכן, לעניין מענק הסתגלות, היינו מוכנים להכיר בכך כאשר גם לגבי הרופא השני דר' בורשטיין, שולמו חודשי הסתגלות. אולם, לגבי דר' בורשטיין, אין כל ראיה לגבי תשלום פיצויים מוגדלים.


47. פיצויים מוגדלים הוא עניין שבשיקול דעת של המעביד ונתון תמיד למשא ומתן. נראה לנו, שבנסיבות הענין, כך גם קרה עם התובע, נוהל עימו מו"מ שלא צלח, שיכול שאם היה מסתייע, היה זוכה לפיצויים מוגדלים. אולם, זהו ענין להשערה בלבד. בפנינו לא הוכח מנהג ועל כן, התביעה נדחית בראש זה.

48. מרכיבי השכר של התובע שיש לקחתם בחשבון לצורך פיצוי פיטורין ופדיון חופשה

התובע טוען, כי הרכיבים הבאים, צריכים להיכלל בשכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורין ולצורך פדיון חופשה שנתית:

1/12 מדמי ההבראה, תוספת לרופא הכפר, השתלת מגנטים וחיסונים, נקודות, תוספת כספית זהה, תורנויות, נקודות תורנות, נקודות 100%, כביסת בגדי עבודה, אחזקת חדר עבודה, ופיצוי רכב.

49. אין חולק, כי כל הרכיבים שנמנו לעיל, אינם נמנים על הרכיבים המנויים בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד - 1964 (להלן: "התקנות"), שעניינה רכיבי שכר, שיובאו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

אשר על כן, יש לבחון את הרכיבים שפורטו אם הם "תוספת אמיתית" המותנית בתנאי או גורם מיוחד או שרכיב זה הוא חלק מהשכר.

ראה: ע"ע 300442/97 יצחק קליין נ' אנ.די.סי. תכשיטים בע"מ (בכינוס נכסים פס"ד מיום 28.2.02 טרם פורסם)

ע"ע 300370/97 זבדי - איי.די. אי. טכנולוגיות בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 24.12.01.

דב"ע/3-7 ביטמן - מדינת ישראל, פד"ע ה', 421.

50. ישומו של מבחן זה אינו פשוט ולא אחת התעוררו חילוקי דעות בדבר ממשיות התנאי או הגורם.

אולם, קיומם של חילוקי הדעות בנוגע ליישום המבחן, אינם מצדיקים את טשטוש קו הגבול הרעיוני המבחין בין משכורת יסודית לבין תוספת.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם יש ממש בתנאי או בגורם, שבו הותנה התשלום, אלא ששיעור התשלום אינו פרופורצינלי לתנאי או לגורם. חוסר יחסיות זה, מקים את החשד, כי התוספת אינה אלא מסווה למשכורת.

ראה: בג"ץ 5580/98 מירוז ואח' - בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ"ב (1) 252, 262.

51. יצויין, כי נטל השכנוע שתשלום מסויים המכונה "תוספת", מהווה חלק משכר העבודה הוא על העובד.

ראה: דב"ע מ"א/78-3 אמנון ברזילי נ' אלבני ישראל פרייט בע"מ, פד"ע י"ג, 21.

דב"ע מט/141-3 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כ"א, 439.

52. דמי הבראה

תשלום בגין דמי הבראה, אינו בגדר רכיבי שכר שנקבעו בתקנות, הם אינם שכר יסוד. גם אם התשלום מפוצל לתשלומים חודשיים, אין הדבר שולל ממנו את אופיו כהחזר הוצאות.

ראה: דב"ע מ"א/23-3 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר, פד"ע י"ב, 355.

53. תוספת לרופא הכפר

התובע מציין, כי בשונה מתוספת הנקראת "תוספת כפר", בגינה בחרה הנתבעת להפריש לפנסיה לחלק מעובדיה, הרי שרכיב זה לא נכלל וזאת כאשר ההפרדה מלאכותית ופיקטיבית.

"תוספת כפר", שעליה התובע לא מלין, היא בסך 2624 ש”ח ואילו תוספת לרופא הכפר, היא בסך 133 ש”ח.

הגב' ציגלר בתצהירה בסעיף 7 טוענת, כי : "התוספת לרופא הכפר" מותנית במגורים או בעבודה בכפר. כך נהוג, היא טוענת בקופת חולים כללית לגבי רופאי השדה.

בחקירתה הנגדית אישרה הגב' ציגלר, כי העבודה של הרופאים בנתבעת מתבצעת רק בכפר ולא ידעה להסביר מה ההבדל בין התוספת לרופא כפר ותוספת כפר.


54. ברור לנו, כי עבודתו של התובע, כמו כל הרופאים בחקלאית, נעשית מחוץ לעיר. זאת בשונה מרופאי קופת חולים כללית, שחלקם עובדים בערים וחלקם עובדים בכפרים, בקיבוצים, שאז יתכן וניתן להסביר את מתן התוספת הזו.

מדובר בתוספת הניתנת בעבור מטלות רגילות של כל הרופאים בנתבעת ועל כן יש לראות בה חלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורין.

55. השתלת מגנטים וחיסונים

לטענת התובע, התוספת בגין השתלות ומגנטים, בסכום ממוצע של 282 ש”ח והתוספת בגין חיסונים בסכום ממוצע של 325 ש”ח, הינה שכר ששולם לפי מספר ההשתלות והחיסונים שביצע בכל חודש.

הגב' ציגלר בסעיף 10 לתצהירה, מסכימה לכך, כי התשלום היה לפי מספר פעולות שביצע הרופא, אך היה מותנה בביצוע של הרופא.

56.תקנה 9 לתקנות קובעת:

"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר האמור את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים".

מאחר והשכר בגין ההשתלות והחיסונים שולם כשכר קבלני, והוא שולם כמעט כל חודש, יש להחשיב את הרכיבים הנ"ל במסגרת השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורין.

בהתאם לת/10 לתיק המוצגים של התובע, הסכום הממוצע הוא 282 ש”ח ו 285 ש”ח. מאחר ולא התקבלה כל גרסה נגדית מהנתבעת, הרי שאלו יהיו הסכומים שיילקחו בחשבון.

57. נקודות

התובע טוען, כי מדובר ברכיב פיקטיבי אשר אינו מותנה בתנאי וסכומו היה - 2902 ש”ח. הגב' ציגלר הסבירה בסעיף 5 לתצהירה, כי מדובר בחישוב המבוסס על מספר ראשי הבקר באזור שבו פועל הרופא. כמחליף, קיבל התובע ממוצע ארצי של הנקודות.

בחקירתה הנגדית, הודתה הגב' ציגלר, כי אין קשר ישיר בין עבודת התובע והתוספת שקיבל.

כעולה מעדותה של הגב' ציגלר, אין מנוס מהכללת התוספת בשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורין.

דומה גם, שתוספת זו יותר מכולן, נראית על פניה כשכר לכל דבר ועניין בהתחשב בסכום הכמעט קבוע של כ 2900 ש”ח מידי חודש, אשר מהווה כמעט כ 65% משכר היסוד.

הממוצע של רכיב זה, הוא כעולה מ ת/10 - 2902 ש”ח. אשר על כן גם סכום זה יכלל בשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים.

58. תוספת כספית זהה

גם רכיב זה מהווה סכום קבוע ולא מבוטל בשכרו של התובע. מדובר בסך של 1646 ש”ח.

הגב' ציגלר בסעיף 6 לתצהירה, ציינה, כי התוספת שולמה עבור נכונות וכוננות של הרופאים מעבר לעבודתם הרגילה לפי 10.5 ימים עבודה בחודש.

בחקירתה הנגדית ציינה הגב' ציגלר, כי התוספת שולמה לכל רופא ולא משנה אם עבד בפועל; כאשר ידוע כל הרופאים עובדים אחה"צ.

59. אין ספק, שמידת העבודה שביצע כל רופא בשעות אחה"צ והלילה, שונה בהתאם לקריאות שקיבל,קל וחומר כאשר מדובר ברופא מחליף כמו התובע. משהודתה עדת הנתבעת, כי התוספת משולמת באופן קבוע, ללא קשר לעבודתו בפועל, הרי שללה בעצם את הבסיס מתחת להיותה של התוספת מותנית בתנאי כלשהו.

ברור לנו, כי עבודתם של רופאים בנתבעת, היא במהותה, אינה דורשת דיווח על פי שעות, אלא לכל היותר דיווח על ימי העבודה. עבודה זו במהותה כוללת כוננויות. כל אלו מביאים אותנו למסקנה, כי מדובר בחלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים.


60. תורנויות

רכיב זה חושב בהתאם לשיטה שכונתה ע"י הנתבעת "השישיות". התובע קיבל 1/6 שבת עבור כל יום חול בו עבד, בין אם היהי תורן בשבת ובין אם לאו.

גובה רכיב זה בממוצע היה 1098 ש”ח.

הגב' ציגלר בסעיף 7 לתצהירה ציינה, כי התשלום מותנה בתורנות בפועל שהרופאים בצעו בשבתות ובחגים.

רופאים מחליפים קיבלו תוספת זו עבור כל יום עבודה והתחייבו לבצע תמורת זאת עבודת שבת באזור ההחלפה.

בחקירתה הנגדית הודתה הגב' ציגלר, כי התובע מקבל את שישית התורנות בלי קשר אם הוא עושה את השבת בתורנות או לא.

היוצא מכך, כי התובע יכול לעבוד כל ימות השבוע לקבל את תוספת התורנויות לפי שיטת הכוננויות ולא לשמש תורן בשבת כפי שהצהיר.

אשר על כן, גרסת הנתבעת בעניין זה, נסתרה ועל כן, רכיב זה הוא חלק מהשכר הממוצע בסך 1098 ש”ח יכלל בשכר הקובע לצורך תורנויות.

61. נקודות תורנות

התובע טוען, שרכיב זה שולם לפי מספר ראשי הבקר שבאזור הטיפול של הוטרינר. אולם, דבר זה אינו ישים לגבי התובע מאחר ושימש כממלא מקום.

הגב' ציגלר הסבירה בתצהירה ובחקירתה הנגדית, כי נקודות תורנויות, הן כמו נקודות וההבדל בין נקודות לנקודות תורנויות, זו העבודה אליה מתייחסת התוספת.

נקודות תורנויות - זו עבודה במשך השבוע ותורנויות זו עבודה בשבת.

מאחר והבענו את דעתנו, כי נקודות הן שכר לכל דבר ועניין, הרי שיש מקום לכלול רכיב נקודות תורנויות גם בגדר השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים ולפי החישוב הממוצע המופיע ב ת/10 דהיינו 862 ש”ח.

62. נקודות 100%

התובע טוען, כי רכיב של נקודות 100%, שולם בסכום חודשי קבוע של 182 ש”ח ושולם גם בעת העדרותו.

בעניין זה, לא הובאה כל גרסה מטעם הנתבעת ואנו מקבלים לכן את גרסת התובע וקובעים, כי רכיב זה הינו שכר לכל דבר ועניין ואינו מותנה בתנאי ועל כן, הוא חלק מהשכר הקובע.

63. כביסת בגדי עבודה

התובע טוען, כי הרכיב של כביסת בגדי עבודה,שולם בסכום חודשי קבוע בסך 413 ש”ח, ולא צומצם בשל העדרותו מעבודה.

הגב' ציגלר בסעיף 9 לתצהירה ציינה, כי מדובר בהחזר הוצאות גלובלי עבור הוצאות הכביסה של בגדי העבודה הדרושים והכרחיים לעבודתו של וטרינר. בחקירתה הנגדית הסבירה הגב' ציגלר, כי תשלום זה משולם כל הזמן.

לדעתנו, תוספת זו משתלמת לכלל הרופאים בנתבעת בגן עבודתם הרגילה והיא משולמת ללא תנאי. היא משולמת בקביעות ללא קשר לעבודה בפועל, שלא לדבר על כך שודאי אין צורך להראות קבלות על כביסה וכיוצ"ב.

אשר על כן, "כביסת בגדי עבודה" בסך 413 ש”ח, הינה חלק משכרו הקובע לצורך פיצויי פיטורין.

64. אחזקת חדר עבודה

מדובר בתוספת קבועה בסך - 302 ש”ח, אשר לטענת התובע, תשלומה לא הותנה בתנאי אמיתי.

הגב' ציגלר ציינה בסעיף 11 לתצהירה, כי מדובר בהחזר הוצאות בשעור גלובלי שניתן לרופא בגין אחזקת תרופות בביתו.


בחקירתה הנגדית הסבירה הגב' ציגלר, כי גם אם לא מדובר בחדר תרופות בבית הרופא, עדיין יש צורך לתחזק אותו.

65. ניסינו לתהות על קנקנה של אותה עבודה הכרוכה באחזקת תרופות ולא הצלחנו. נשגב מבינתנו, כיצד עבודה זו, אם כרוכה היא בתשלום כל שהוא, ניתנת לתאור, אם בכלל. הנתבעת לא הצליחה לשכנע אותנו בכך. מסקנתנו היא, שאין מנוס מהכללת רכיב זה בתוך השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורין.

66. פיצוי רכב

לטענת התובע, מדובר בגילום שווי הרכב, שעל פי פסיקת בתי הדין לעבודה, זהו חלק משכר היסוד של העובד.

בעניין זה, אכן הלכת בית הדין הארצי היא, כי גילום מס על רכב נכלל בחישוב פיצויי הפיטורין.

ראה: דב"ע נ"ב/19-3 מרקוס בן יפלח נ' פולגת תעשיות בע"מ, פד"ע כ"ה, 489.

דב"ע נ"ד/125-3 מלכה בן נון נ' אור שלום, כפר ילדים,פד"ע כ"ח, 334.

דב"ע נ"ה/152-3 משה אהרוני נ' פרדס סינדיקט (עיבוד פרדסים) בע"מ, פד"ע, ל"א, 337.

עתירה לבג"ץ נדחתה (בגץ 4764/96).

וכן עתירה לדיון נוסף נדחתה (ד"נ 5509/96).

אשר על כן, הרכיב המכונה פיצוי רכב, בסכום של 419 ש”ח, ילקח בחשבון כחלק מהשכר הקובע, לצורך חשוב פיצויי פיטורים.

לסיכום נקודה זו, נציין, כי כל חישוב הרכיבים לצורך פיצויי הפיטורים ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום 10.10.01 ועד התשלום בפועל. לא מצאנו מקום לחייב בפיצויי הלנה בשל המחלוקת האמיתית שהיתה בין הצדדים.

הנתבעת תהא רשאית לקזז מסכומים אלו כל סכום שהופרש בגינו תשלום לפיצויי פיטורין אם לקופת תגמולים ואם לביטוח מנהלים.

67. הנתבעת לא טענה דבר בעניין חישוב כל הרכיבים במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב ימי החופשה. אמנם הגב' ציגלר טענה בתצהירה בסיפא של סעיף 11, כי בהתאם להסכם עם ועד הרופאים, יום חופשה מחושב על פי מחיר יום בתלוש השכר + מספר הנקודות חלקי 25.

ההסכם שציינה הגב' ציגלר, לא הובא לידיעתנו.

68. בהתאם לסעיף 10 (ג) לחוק חופשה שנתית:

"שכר עבודה לענין סעיף (ב) הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על ידי מעביד בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה על ידי שר העבודה. סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה."

כל התוספות שהכרנו בהן כשכר קובע לצורך פיצויי פיטורין, הן חלק מהתמורה בכסף שקיבל התובע עבור עבודה בשעות רגילות, כך שתוספות אלו צריכות להיכלל בשכר לצורך חישוב החופשה.

69. על כן, ניתן בזה סעד הצהרתי, לפיו התובע זכאי להפרשים בגין פדיון החופשה המגיעים לו, עקב הכללת המרכיבים שקבענו, שהם חלק משכרו הרגיל של התובע. הסכומים יחושבו נכון ליום 10.10.01 וישאו הפרשי הצמדה וריבית מתאריך זה ועד התשלום בפועל.

הנתבעת תהא זכאית לקזז מהפרשים אלו את ימי החופשה ששולמה לתובע ביתר.

70. עוד נציין, כי קביעה זו של הכללת הרכיבים בשכר הקובע, רלבנטית גם להודעה המוקדמת/חודשי הסתגלות, כאשר הם יכללו בשכר שתשלם הנתבעת לתובע וזאת בהתאם לסעיף 1 ו 7 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א - 2001.

71. הפרשות לקרן תגמולים ולקרן השתלמות


לטענת התובע, הנתבעת לא הפרישה בגין הרכיבים שנדונו, כספים לקרן תגמולים(5%) ולקרן השתלמות (7%).

הגב' ציגלר, טענה בתצהירה, כי לגבי חלק מהרכיבים אכן הופרשו לתגמולים בשעור 7.5%. כך לגבי נקודות, תוספת כספית זהה, תורנויות, תוספת לרופא הכפר.

משקבענו, כי כל הרכיבים הינם שכר לכל דבר ועניין, הן לצורך פיצויי פיטורין והן לצורך חופשה שנתית, ודאי שיש צורך להפריש לפי שעורי שכר אלו לקופת גמל ולקרן השתלמות.

72. חישובי התובע לא לקחו בחשבון את הרכיבים, שכן הופרש לגביהם לקופת הגמל. משום כך איננו יכולים לקבל את החישובים שערך התובע. על כן, ניתן לתובע סעד הצהרתי, לפיו הוא זכאי לפיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל ולקרן השתלמות עבור כל הרכיבים שהוכרו לעיל עבור כל תקופת עבודתו. זאת בקיזוז הסכומים שהופרשו בפועל מהרכיבים שהכרנו בהם כשכר.

כל הסכומים ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום היווצרותם ועד התשלום בפועל.

73. סוף דבר

התובע זכאי לשכר עבודה מיום 16.5.01, ועד 10.10.01, וכן הפרשי פיצויי פיטורין, הפרשי דמי הבראה וחופשה וכן הפרשי תגמולים וקרן השתלמות.

הנתבעת תהא רשאית לקזז מסכומים אלו כל סכום ששולם בפועל או ביתר בגין סעדים אלו.

74. מאחר וקבענו, כי פיטורי התובע נעשו כדין, הרי, שמאליהן נדחו התביעות להשבה לעבודה וכך גם התביעות בגין פיצויים עבור פיטורים שלא בתום לב, וכן בגין נזקים בלתי ממוניים.

75. מאחר ומרבית הסעדים להם עתר התובע ושהתקבלו היו כספיים וניתן בהם סעד הצהרתי, שחלקו ניתן להעריך, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות בסך - 20,000 ש”ח, בתוספת מע"מ אשר ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות באגודות שיתופיות

  2. הרמת מסך אגודה שיתופית

  3. אגודה שיתופית דוחות כספיים

  4. אגודה שיתופית גוף דו מהותי

  5. אגודה שיתופית בערבון מוגבל

  6. אסיפה כללית אגודה שיתופית

  7. הקפאת הליכים אגודה שיתופית

  8. העברת זכויות אגודה שיתופית

  9. גילוי מסמכים אגודה שיתופית

  10. הקצאת מגרשים באגודה שיתופית

  11. אגודה שיתופית חקלאית העברת זכויות

  12. ביטול מועמדות חבר באגודה שיתופית

  13. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  14. בוררות בסכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבר

  15. המרצת פתיחה לקבוע, כי ההחלטה של אגודה שיתופית תוחל גם עליהם

  16. סמכות רשם האגודות השיתופיות להטיל הוצאות משפט בהליכים המתנהלים לפניו

  17. ביקורת שיפוטית על החלטת אגודה שיתופית על קבלת או אי קבלת חברים לשרותיה

  18. סמכות בית הדין האזורי לעבודה בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון