אישור מחזור פסולת


בפתח הדברים אומר, שהחלטתי לזכות את הנאשמים מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

כתב האישום ותשובת הנאשמים
בכתב האישום מיוחסות לנאשמים עבירות של הפרת תנאי היתר רעלים בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 3, 15 (ב) (2) ו- 15 (ג) לחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק החומרים המסוכנים"). עיקרם של הסעיפים הוא עיסוק ברעלים על פי היתר בלבד ואישור הפרת תנאי היתר, וכן מסירת ידיעות כוזבות בקשר להיתר או רישום כוזב בפנקס הרעלים.
לנאשם 2 (להלן: "הנאשם") מיוחסת גם עבירה של הפרת חובת פיקוח ומניעת הפרות החוק, עבירה לפי סעיף 16 ב' לחוק החומרים המסוכנים.

על פי כתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") היא חברה העוסקת, בין היתר, במיחזור ממסים אורגנים מהתעשייה הכימית. לנאשמת מפעל באזור התעשייה של אשדוד. הנאשם היה, בתקופה הרלבנטית, בעלים של מחצית המניות בנאשמת ושימש כמנהלה הכללי. כן היה הנאשם 2 בעל היתר הרעלים ואחראי רעלים של הנאשמת.

הנאשמים עסקו ברעלים בתקופה הרלבנטית לכתב האישום במסגרת היתר רעלים מיום 15.8.06 עד ליום 14.8.07 (להלן: "היתר הרעלים"). על פי סעיף 3.1 בתנאים המיוחדים של היתר הרעלים "אין להזרים שפכים תעשייתיים, לרבות כל פרקציה המתקבלת בתהליכי הזיקוק ו/או הטיפול במפעל, אל מחוץ לתחומי העסק. לא יוזרמו מי שטיפה, תוצר פעילות העסק, אל מחוץ לשטחו".

עוד על פי כתב האישום, הנאשמת טיפלה, בתקופה הרלבנטית, בזרמי פסולת של תערובות ממיסים אורגניים מחב' אסיא תעשיות כימיות בע"מ (להלן: "אסיא"). יצוין, כי חב' אסיא היא חברה אשר קשורה, מבחינה עסקית, עם מפעלי חב' "טבע", כך עולה מן הראיות. על כן, בחלק מן הראיות והטיעונים, וממילא גם בהכרעת הדין, ייעשה שימוש גם בשם "טבע" ואם לא עולה אחרת מהקשר הדברים, הכוונה היא לחב' אסיא.

נטען בכתב האישום כי בתאריכים 10.12.06, 19.12.06 ו- 2.1.07 נתגלו זרמים של חומרים מזהמים במתקן לטיפול שפכים שבחצור (להלן: "מט"ש חצור" או "המט"ש"), חומרים המהווים "טביעת אצבע" ייחודית של החומרים המועברים לטיפול הנאשמת מאסיא.

בדיגום שפכים אקראי מיום 10.12.06, נתגלו 9 חומרים אשר שמותיהם והריכוז שלהם צוין בסעיף 7 לכתב האישום. אציין כבר עתה, כי המדובר הוא בדיגום שנעשה בבריכת המט"ש עצמו.

על פי סעיף 8 לכתב האישום, בדיגום שפכים אקראי מקו מבצע מיום 10.12.06, נתגלו 7 חומרים אשר שמותיהם והריכוז שלהם צוין בכתב האישום. אציין, כי קו מבצע הוא קו שפכים, אחד מתוך כמה, אשר מוביל שפכים למט"ש חצור.

על פי סעיף 9 לכתב האישום, בדיגום שפכים אקראי בקו גן יבנה מיום 10.12.06, נתגלו 7 חומרים, אשר שמותיהם והריכוז שלהם צוין בכתב האישום. גם קו יבנה הוא קו שפכים אשר מוביל שפכים למט"ש חצור.

על פי סעיף 10 לכתב האישום, בדיגום שפכים מורכב מיום 19.12.07 נתגלו 4 חומרים, אשר שמותיהם והריכוז שלהם צוין בכתב האישום. מן הראיות עולה כי דיגום שפכים מורכב הוא דיגום שפכים, אשר מתבצע בפרקי זמן, במשך 24 שעות ולכן הוא מכונה דיגום מורכב.

על פי סעיף 11 לכתב האישום, בדיגום קולחין מיום 2.1.07, נתגלו שני חומרים ששמותיהם והריכוז שלהם צוין בכתב האישום. כפי שהוברר במהלך המשפט, קולחין הינם הנוזלים אשר יוצאים מן המט"ש, להבדיל משפכים, אשר הינם הנוזלים אשר נשפכים, נכנסים, אל המט"ש.

בסעיף 12 לכתב האישום נטען כי בעקבות הזרמת החומרים לעיל אל מחוץ לשטח המפעל ואל המט"ש, נשלחה לנאשמים התראה וכי הם הוזמנו לשימוע ושימוע כזה אכן התקיים במשרדי המאשימה.

נטען כי החומרים המזהמים, אשר מקורם במפעל הנאשמת, זרמו גם אל המט"ש וגרמו להרעלת הביומסה המבצעת טיפול ביולוגי בשפכים באמצעות החומר האורגני, גרמו לפגיעה חמורה במערכת הטיפול הביולוגית של שפכי המט"ש ופגעו בפעילות המט"ש. על פי סעיף 14, המעשים והמחדלים דלעיל בוצעו בנסיבות מחמירות באשר הזרמת השפכים זיהמו את מי הקולחין המשמשים להשקיית שדות או מוזרמים לנחל ולים. הזרמת החומרים המזהמים היוו סיכון חמור לזיהום מי הנחלים, מי תהום ולגידולים חקלאים.

על פי סעיף 15 לכתב האישום, במעשים ובמחדלים האמורים, הפרו הנאשמים את תנאי היתר הרעלים, בנסיבות מחמירות. על פי סעיף 16 לכתב האישום, הנאשם אחראי לביצוע העבירות על ידי הנאשמת, באשר הוא לא פיקח ולא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירות.

הנאשמים הודו בחלק הכללי של כתב האישום, שעניינו עיסוקי הנאשמת, תפקידו של הנאשם 1 בנאשמת וקיומו של היתר הרעלים ותוכנו, וכפרו כפירה גורפת לגבי יתר סעיפי כתב האישום.
הנאשמים הודו שההתראות אליהן מתייחס סעיף 12 לכתב האישום התקבלו.

עיקרי ראיות המאשימה
מטעם המאשימה נשמעו 11 עדים והוגשו באמצעותם 26 מסמכים. אתייחס להלן לעיקרי העדויות והמסמכים אשר הוצגו באמצעות אותם העדים.

אריק בר שדה – עד זה הוא מנהל מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה והוא ממונה על יישום ואכיפה של כל נושא הסביבה במחוז הדרום. באמצעות עד זה הוגש ת/ 8 – מכתבו של הנאשם לעד שעניינו בקשה לחידוש היתר רעלים, ת/ 9 – מכתבו של העד לנאשם שהוא מכתב התראה והזמנה לשימוע, ת/ 10 - שהוא מכתב התראה של העד לנאשמים ובו פירוט הממצאים נשוא כתב האישום, ת/ 11 – מכתבו של הנאשם לעד ות/ 12 - שהוא מכתבו של העד לנאשמים לעניין אי המלצה על חידוש אישור מנהל לפינוי פסולת.

מיכל בר טוב - עדה זו שימשה ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה והיא כימאית בהשכלתה. באמצעות עדה זו הוגשו המסמכים הבאים: ת/ 14 – אישור למפעל "טבע-טק" למחזור פסולת באמצעות מפעל "פטרוכים" רמת חובב, ת/ 15 – אישור למפעל "טבע-טק" למחזור פסולת באמצעות הנאשמת, ת/ 16 – אישור נוסף כאמור באמצעות הנאשמת, ת/ 17 – אישור לחב' "אסיא" למחזור פסולת באמצעות הנאשמת, ת/13 – הזמנה למנכ"ל אסיא להשמיע טענות - "שימוע".

שושנה אסא - עדה זו הייתה, בתקופה הרלבנטית, מנהלת תפעול של מעבדת בקטוכם, היא המעבדה אשר ביצעה את האנליזות של הדיגומים נשוא כתב האישום. באמצעות עדה זו הוגשו המסמכים הבאים:

ת/ 18 – תעודת בדיקה לגבי דיגומי השפכים הבאים, מתאריך 10.12.06: קו מבצע (סעיף 8 לכתב האישום); שפכים במט"ש (סעיף 7 לכתב האישום), קו גן יבנה (סעיף 9 לכתב האישום).
ת/ 22 – טופס הזמנת עבודה המתייחס לתעודת בדיקה ת/ 18.

ת /19 – תעודת בדיקה לגבי דיגום שפכים מורכב, מיום 19.12.06 (סעיף 10 לכתב האישום); קולחין ראשונים מורכב (לא כלול בכתב האישום).
ת/ 21 – טופס הזמנת עבודה המתייחס לתעודת בדיקה ת/19.

ת/ 20 - תעודת בדיקה לגבי דיגום קולחין מורכב, מתאריך 2.1.07 (סעיף 11 לכתב האישום).

ורד גיאת - בעלת תואר השני במדעי הסביבה ותואר ראשון בכימיה ובתקופה הרלבנטית הייתה ממונה על פסולת מסוכנת במשרד להגנת הסביבה. באמצעות עדה זו הוגש ת/ 23, שהינו מכתב של העדה למירב אביגדור מחב' "טבע-טק" שעניינו העברת פסולת של אסיא וטבע-טק למחזור אצל הנאשמת.

מיטל לאון - בעלת תואר ראשון בכימיה ותואר שני בהנדסה סביבתית. עדה זו שימשה בתפקידים שונים במשרד להגנת הסביבה (רכזת חומרים מסוכנים של מחוז הדרום, ממונה על חומרים מסוכנים במחוז הדרום וממונה על התעשייה ברמת חובב).
גב' לאון העידה כי לחב' אסיא מפעלים מספר, ביניהם מפעל ברמת חובב אשר שמו "טבע-טק". מפעלים אלה מיצרים חומרים פעילים לתרופות ובתהליך היצור נוצרות כמויות ניכרות של פסולת מסוכנת. הדרך לסלק פסולת מהסוג הזה בישראל היא במשלוח למתקן שריפה ברמת חובב, פתרון שהוא יקר ופחות רצוי גם מבחינה סביבתית. פתרון נוסף ומקובל הוא, מחזור זרמי הפסולת, בכך שהם נשלחים למפעלים שמתמחים בהשבה של חומרים שניתן להשיב מאותם הזרמים, כלומר, הפרדה של החומר שניתן להשבה מיתר החומרים שמוגדרים כפסולת מסוכנת ואשר נדרשים להשמדה. על פי עדותה, זהו תהליך מבורך לסביבה. במקרה הזה, ביצעה הנאשמת את פעולת השבה עבור חב' אסיא. זרמי הפסולת מגיעים במיכליות ובקוביות מאסיא לנאשמת, שם מבוצעת פעולת זיקוק והפרדה, הממס הנקי מוחזר לאסיא וגם הבוצה שמיועדת להשמדה, מוחזרת על ידי הנאשמת לאסיא כדי שמשם, תעביר אותה אסיא לשרפה והשמדה. לדברי העדה, לאחר פעולת הזיקוק, במקום להעביר הפסולת למפעל של אסיא טבע-טק ברמת חובב, העבירה אותה הנאשמת למט"ש חצור.


העדה הוסיפה ואמרה כי יצר עמה קשר אדם מאיגוד ערים וסיפר לה שמט"ש חצור נפגע. העדה ביקשה לראות את האנליזות הכימיות של השפכים, הם הועברו אליה ולאחר כמה שניות, כדבריה, היא הבינה שהמדובר הוא בחומרים של חב' "טבע" (אסיא). העדה מסרה שהיא ראתה את טביעת האצבע של "טבע" באותן האנליזות והיא סיפרה על השימוע שנערך לחב' "טבע". על פי עדותה של גב' לאון, "טבע" טענה שהיא אינה משנעת שפכים ופסולות ולכן הוזמנה הנאשמת לשימוע. על פי עדותה, הנאשם אמר שכנראה אחד הנהגים סרח ולכן הושעה מעבודתו וכן הבטיח שתהיה הקפדה בעתיד.

באמצעות העדה הוגשה חוות דעתה כמומחית והיא סומנה כת/ 24. להלן עיקרי חוות הדעת:

הנאשמת מחזיקה בהיתר רעלים, הואיל והיא עוסקת במחזור ממסים אורגנים מהתעשייה הכימית. התהליך במפעל הוא תהליך זיקוק, שהוא למעשה הפרדה של תערובת נוזלים, בהתבסס על הבדלים בנקודות רתיחה של החומרים השונים שבתערובת. גב' לאון מפרטת בחוות דעתה את אישורי המנהל שניתנו לשלושה מפעלים של חב' אסיא.

קודם למתן אישורי המנהל, נתבקשו מפעלי חב' אסיא לשלוח למשרד להגנת הסביבה אנליזות שמעידות על הרכב זרמי הפסולת השונים.

בהמשך חוות הדעת מפרטת גב' לאון את ממצאי הדיגומים ובדיקות המעבדה נשוא כתב האישום, תוך פירוט כל חומר וחומר שבכל דיגום, כמו גם הריכוז שלו לליטר. אדגיש, כי לגבי חלק מן החומרים, נרשמה "כוכבית" (*) שמשמעותה שאותם החומרים מופיעים באנליזות המעבדה שחב' אסיא סיפקה למשרד להגנת הסביבה לצורך קבלת אישורי המנהל, כפי שצוין לעיל.

כותבת גב' לאון בחוות דעתה שמתוך הבדיקות המעבדתיות, עולה שהשפכים מכילים מזהמים המהווים "טביעת אצבע" ייחודית של מפעלי חב' אסיא.

גב' לאון מפרטת את רשימת התרופות המיוצאות על ידי חב' אסיא והנמצאות גם באישורי המנהל ובדגימות השפכים. המדובר הוא ב- 5 חומרים ששמותיהם פורטו בחוות הדעת.

חשוב להדגיש כבר בשלב הזה, כי לא כל החומרים המסוכנים אשר נמצאו בדיגומים השונים, מופיעים באנליזות שמסרה אסיא למשרד להגנת הסביבה בטרם קבלת אישורי המנהל (אלא רק אלה שסומנו בכוכבית כאמור) וכן כי לא כל החומרים שנמצאו, מצויים באישורי המנהל.

עוד על פי חוות הדעת, פרט לעצם הופעת התרופות האמורות המיוצרות על ידי חב' אסיא בשפכים, העובדה שמספר רב של תרופות מופיע בו זמנית באותה הדגימה, לרבות מזהמים שונים נוספים, המיועדים למיחזור וזיקוק, מצביע על כך שמקור החומרים הוא בחב' אסיא. חב' אסיא מעבירה לנאשמת זרמי פסולת מסוכנת בכפוף לאישור המנהל ו"לפי מיטב ידיעתינו" (כלשון גב' ליאון) זרמי הממסים כמו גם הפסולת והשפכים משונעים מחב' אסיא ואליה על ידי הנאשמת.

הימצאותם של תרופות ומזהמים במט"ש היא חמורה והחומרים הביאו לפגיעה בתפקוד המט"ש ובסביבה. מי קולחין משמשים להשקיית שדות ומוזרמים לנחל ולים. לכן, הימצאות המזהמים והתרופות במי הקולחין משמעה הגעה לקרקעות חקלאיות, לגידולים ולמקורות מים.

ד"ר גילי צימנד - בתקופה הרלבנטית הייתה גב' צימנד ממונה על נושא היתרי רעלים וסגנית ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. לגב' צימנד תואר שלישי בתחום הגנת הצומח. באמצעות עדה זו הוגש ת/ 25, הוא אישור למחזור פסולת - אישור לחב' אסיא למיחזור פסולת באמצעות הנאשמת.

מירב אביגדור - עדה זו הייתה, בתקופה הרלבנטית, מנהלת איכות הסביבה בישראל בחב' "טבע" והיא בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית ותואר שני בהנדסת הסביבה ומינהל עסקים. באמצעות עדה זו הוגש ת/ 3, היא הודעה שנגבתה ממנה לאחר הימצאות הזיהומים, כטענת המאשימה, במט"ש חצור. על פי ת/ 3, בשנת 2006 , הפסולת למחזור מהמפעלים בקבוצת אסיא פונתה "בעיקר לפטרוכים אשדוד ופטרוכים רמת חובב וחלק מועבר לדור כימיקלים חיפה ומטא במעלה אדומים". מבחינת סוגי הפסולת, על פי ההודעה, קיימת חפיפה בין חב' דור לפטרוכים לגבי אתיל אצטט, "עם מטא אין חפיפה של חומרים, עם פטרוכים ודור - כל זאת באופן עקרוני אבל תמיד קיימת אפשרות להעביר חומרים נוספים למטא מפטרוכים, לרוב זה לא קורה אך קיימת אפשרות כזו. אני לא זוכרת מתי זה קרה לאחרונה בשנת 2006. בשנת 2007 כן העברנו חומרים נוספים למטא לאחר שאישור המנהל לא חודש ועד שפטרוכים רמת חובב התארגנו לקבלת חומרים אליהם".

על פי הודעתה של גב' אביגדור, הובלת החומרים לנאשמת נעשתה על ידי מיכליות של הנאשמת.

לגב' אביגדור הוצגו תעודות הבדיקה נשוא כתב האישום והיא נתבקשה לציין את החומרים שהם "טביעות אצבע" של מפעלי אסיא ואשר נמצאו באותם הדגימות. גב' אביגדור התייחסה לכל אחד ואחד מן התאריכים שמצוינים בכתב האישום, תוך ציון כל חומר וחומר אשר מהווה "טביעת אצבע" כאמור. כבר בשלב הזה חשוב לציין, כי לא כל החומרים שמוזכרים בכתב האישום, נרשמו מפי גב' אביגדור כ"טביעות אצבע" של אסיא.

העדה נשאלה האם החומרים אשר צוינו על ידה כטביעות אצבע של אסיא הם חומרים סופיים אשר הפסולת מייצורם מועברת אך ורק לפטרוכים אשדוד ותשובת העדה הייתה "בעקרון כן".

אדם שטראוס – עד זה שימש מנהל מט"ש חצור, ובעל תואר ראשון בקרקע ומים והיה סטודנט לתואר שני באותם תחומים. באמצעות עד זה הוגשה הודעתו בפני חגי בלכנר (ת/ 2). על פי הודעה זו, אשר נגבתה ביום 26.6.07, העד הוא דוגם מוסמך בעקבות קורס שנפתח במרץ (לא צוינה השנה – ועל כך בהמשך) מטעם משרד הבריאות. העד מסר שהוא לא היה הדוגם בתאריך 2.1.07 (סעיף 11 לכתב האישום). העד נשאל האם קיבל תדרוך או הכשרה בטרם לקח דיגומים במט"ש והוא פירט את ניסיונו כמנהל מחקר, בהרצה של מט"ש איילון והיותו לבורנט שם, הדרכה שקיבל מאיש מקצוע בתחום השפכים וניסיונו בעבודה מול מעבדות ודוגמים. הוא מציין שהוא גם מנהל 4 מט"שים נוספים. העד נשאל אם הוא ביצע דיגום ביום 11.12.06 תוך הפנייתו לטופס הבדיקה (הכוונה הייתה, כנראה, ליום 10.12.06) והוא מסר שהוא לקח דגימות משני קווי ההזנה למט"ש (מבצע וגן יבנה) ודיגום שפכים מעורבב מהכניסה למט"ש. העד אמר שהוא לא זוכר מי לקח את הדוגמאות מטעם המעבדה (בקטוכם).

העד נשאל אם הוא ביצע את הדגימות ביום 19.12.06 והוא השיב בחיוב. הוא מסר שהדוגמא נשמרה במקרר עד לנטילתה על ידי המעבדה וכי הוא איננו זוכר מי לקח את הדוגמא ממשרדי המט"ש וגם שם המקבל במעבדה אינו ידוע לו. העד נשאל אם היום, לאחר סיום קורס הדיגום שהוא עבר, היה דוגם אחרת והוא השיב, שלא, באופן חד משמעי.

גיל צייטלין – עד זה היה עובד במעבדת בקטוכם בתקופה הרלבנטית ובאמצעותו הוגש ת/ 4, היא הודעתו במשרדי המשטרה הירוקה. העד אישר שהוא מופיע כדוגם לגבי ת/ 18 ות/ 22 וכן כדוגם לגבי ת/ 20.

אבי ברששת – עד זה היה דוגם של מעבדת בקטוכם. באמצעות עד זה הוגש ת/ 5, היא הודעתו במשרדי המשטרה הירוקה. העד נשאל אם הוא היה הדוגם ביום 19.12.06 והוא השיב, שעל פי הטופס הוא לא היה הדוגם, אלא אסף את הדגימות והעביר למעבדה. העד נשאל כיצד הוא נוהג עם הדגימה והוא השיב שהוא ממלא טופס נלווה ובמקרה שאין טופס הוא מכניס לקירור ונוסע וכי בדר"כ בסוף היום זה מגיע למעבדה. העד מסר בהודעתו, שטופס הנטילה מיום 19.12.06 לא מולא על ידו.

ד"ר אורי לרמן - באמצעות עד זה הוגשה חוות דעת כעדות הזמה, לאחר קבלת רשות מבית המשפט, בעקבות הגשת חוות דעתו של פרופ' נפרסטק מטעם ההגנה. ד"ר לרמן מתייחס לחוות דעתו של פרופ' נפרסטק וכותב כי צוינו בה שני יצרנים ישראליים בלבד של תרופות – "טבע" ו"תרימה". יתר יצרני התרופות הם יצרנים בינלאומיים, שלהם מפעלים בחו"ל. מפעלה של "תרימה" נמצא בקיבוץ מעברות שבעמק חפר והיא מייצרת רק תרופות מוגמרות, בעוד שהתרכובות שנמצאו בשפכים יכולים לנבוע רק מיצור חומרי גלם. לצירוף החומרים שנתגלו במט"ש חצור יכול להיות רק מקור אחד בסבירות גבוהה בישראל והוא מפעל אסיא וזאת גם בהתחשב במיקומו של מפעל "תרימה".

עיקרי ראיות הנאשמים
לאחר שנדחתה טענתם של הנאשמים כי אין עליהם להשיב לאשמה, נשמעו מטעמם שני עדים: פרופ' נפרסטק והנאשם.


עדותו של פרופ' נפרסטק נשמעה בעקבות הגשת חוות דעת מומחה מטעמו (נ/ 16). פרופ' נפרסטק שהוא מומחה לרפואה פנימית ומנהל אגף לרפואה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם, מפרט בחוות דעתו רשימה של חומרים פעילים, תוך ציון התרופות המכילות כל חומר וחומר והיצרן של כל תרופה ותרופה.

הנאשם - הנאשם פירט בחקירתו הראשית את ניסיונו המקצועי ואופן עבודת המפעלים שהיו בבעלותו, לרבות העבודה מול חב' "טבע". הנאשם מסר כי שמע לראשונה על קיומו של מט"ש בחצור, אחרי שקרו האירועים נשוא כתב האישום. הוא העיד שהביוב של אשדוד לא מחובר כלל לאזור חצור וכי אין חיבור למט"ש. על פי עדותו, אם הייתה גרסת המאשימה נכונה, צריך נהג שלו לסכן את עצמו, את משכורתו ואת רישיון הנהיגה שלו וכי אין סיכוי שנהג שלו יעשה דבר כזה. לטענתו, היה על המאשימה לחקור את הנהגים והדבר לא נעשה. לאחר שהבטיח שיבדוק את הנושא, הוא מצא שחסרה תעודת משלוח והוא סבר שבאמת מישהו שפך מן המיכלית לביוב. לאחר כמה ימים, נמצאה תעודת המשלוח ואכן קורה לעיתים, שתעודת משלוח הולכת לאיבוד ונמצאת לאחר מכן. הנאשם העיד כי הוא אכן פנה לנהג שתעודת המשלוח שלו הייתה חסרה ואמר לו, שעד שתעודת המשלוח לא תמצא, הוא לא יעבוד והוא אכן לא עבד במשך כמה ימים. לאחר שנמצאה תעודת המשלוח, הנהג חזר לעבודה והנאשם אף התנצל בפניו.

הנאשם הכחיש את המעשים המיוחסים לו וטען כי אין לו כל אינטרס לעשות כן. הוא העלה השערה כי המדובר הוא "ברדיפה" של מנהל המחוז בשל סכסוך עבר.

הנאשם העיד כי הטענה לפיה הנאשמת לקחה את תחתית הזיקוק, את הבוצה, ודיללה אותה במים וזרקה אותה למט"ש, אינה הגיונית, שכן לא ניתן לדלל את הבוצה במים.

עוד העיד הנאשם שהייתה תקופה שהגיע מחסנאי חדש ל"טבע", אשר רצה להיפטר מקוביות עם סולבנטיים ושפכים, והם הציעו את זה למכירה לכל מיני חברות, עם ובלי רישיונות, אנשים לא מקצועיים קנו את זה וכנראה לא הצליחו להיפטר מזה ולכן זרקו את זה למט"ש.

תמצית טענות המאשימה
להלן תמצית טענות המאשימה, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיה:


נעשתה הובלה של שפכים אל מחוץ למפעל הנאשמת באמצעות מיכלית עד לנקודה מסוימת שבה הוזרמו השפכים למערכת הביוב המוליכה למט"ש חצור, באשר אין קו ישיר בין מפעל הנאשמת למט"ש.
הוכח שהמסלול שעשו השפכים ממפעל הנאשמת אל מט"ש חצור הוא על ידי הובלה במיכלית לנקודות שפיכה והדבר עולה מהודעתו של הנאשם במשטרה הירוקה ומסיכום השימוע שנעשה לנאשם (ת/ 1 ות/ 7 בהתאמה). בעניין זה מודגש שהנאשם הודה שהוא השעה את אחד הנהגים ובכך שסביר להניח שמקור החומרים המסוכנים הוא בפעילות עסקו.
באמצעות תעודות הבדיקה, טפסי הדיגום והעדויות השונות, הוכחה הימצאותם של החומרים המהווים "טביעת אצבע" של "טבע", בשפכים ובקולחין, כמפורט בכתב האישום.
"טביעת האצבע" של חב' "טבע" הוכחה באמצעות גב' מיטל ליאון וד"ר אורי לרמן. התובע הפנה בעיקר לחוות דעתה של הגב' מיטל לאון, אשר התייחסה לעניין טביעת האצבע, לחומרים השונים, לעובדת הימצאותם של החומרים, בו זמנית, באותה דגימה, תוך הדגשה כי הנאשמת הייתה הממחזר הבלעדי של חב' אסיא. לעניין חוות דעתו של פרופ' נפרסטק, הרי לא ניתן להסיק ממנה כל מסקנה, שכן פרט לחב' "טבע", היצרנים האחרים של התרופות שפורטו בחוות הדעת, הם יצרנים מחו"ל (מלבד חב' תרימה אשר מצויה בצפון הארץ). בעניין זה, מפנה התובע לחוות דעתו של ד"ר לרמן.


תמצית טענות הנאשמים


אין היגיון בטענת המאשימה לפיה, בדיגום הראשון מיום 10.12.06, מיכלית שפכה בשני קווי שפכים ולאחר מכן חדרה למתחם המגודר של המט"ש ושפכה שם פסולת.
לא נלקחה דגימה של קצה צינור השפכים במפעל הנאשמת עצמו לצורך השוואה עם השפכים שנדגמו על פי כתב האישום.
לא נבחנו זרמי החומרים שסופקו בפועל על ידי אסיא למפעל הנאשמת על מנת להשוותם לשפכים אשר נדגמו, על פי כתב האישום.
לא נעשתה השוואה של הרכב השפכים במט"ש, כפי שנמצאו בדגימות נשוא כתב אישום, עם הרכב השפכים בימים שבהם המט"ש עבד כראוי.
לא נשללה האפשרות שבית חולים או מעבדה, אשר רצו להיפטר מתרופות שפג תוקפם, השליכו אותם לשפכים וכן לא נשללה האפשרות שמקור התרופות הוא בשימוש ביתי או הפרשה של אנשים.
לא ניתן הסבר כיצד ניתן להיפטר באופן פרקטי מתחתיות זיקוק מוצקות, על ידי שפיכתן לשפכים.
הדגימות ביום 10.12.06 (סעיפים 7, 8, 9 לכתב האישום) נלקחו על ידי דוגם לא מוסמך, הוא מנהל המט"ש מר שטראוס. מר שטראוס לא היה דוגם מוסמך אותה עת, שכן הוא עבר את הקורס רק במרץ 2007, זאת על פי הודעתו במשטרה הירוקה. כך הדבר גם לגבי הדגימה מיום 19.12.06 (סעיף 10 לכתב האישום), אשר נעשתה על ידי מר שטראוס – דוגם לא מוסמך.
הדגימה מיום 1.1.07 נלקחה על ידי מר צייטלין, שלא היה דוגם מוסמך.
החשיבות של הסמכת הדוגם היא קריטית לעניין דרך לקיחת הדגימה, איכותה ושימורה לצורך אנליזה.
לא ידועה שעת נטילת הדגימות ביום 10.12.06 (ת/8 ות/22). שעת הנטילה לא נרשמה ובתחתית ת/22 נרשם שהבדיקה לא תוכר, בין היתר, אם הובאה למעבדה מעבר ל- 6 שעות מאת הדיגום. הואיל ושעת הדיגום לא ידועה, לא ניתן לדעת אם לא חלפו 6 שעות כאמור.
לא ידועה שעת נטילת הדגימה ביום 19.12.06 (ת/19, ת/21). המדובר הוא בדיגום מורכב, הנמשך 24 שעות ותאריך הדיגום ותאריך הקבלה במעבדה הם זהים- אין הגיון בדבר. כמו כן, לא רשומה שעת הנטילה, כך שגם כאן לא ידוע הזמן שחלף מהנטילה עד להגעה למעבדה.
לגבי הדיגום מיום 2.1.07 (ת/20), אין בנמצא טופס שרשרת המשמורת, הוא טופס הנטילה. הסנגור הפנה לנ/12 בדבר חשיבותו של טופס הנטילה.
המעבדה שביצעה את האנליזות, לא הוסמכה לבצע בדיקות בשיטות שבהן בוצעו האנליזות במקרה הזה, כל זאת בניגוד להנחיות החשב הכללי.
לא ניתן לדעת איזו בקרת איכות ננקטה בביצוע האנליזות במקרה הזה.
לגבי חלק מן החומרים, הסתברות הימצאותו של החומר היא נמוכה לצורך הוכחה במשפט פלילי.
בקו מבצע (סעיף 8 לכתב האישום), לא נמצאו מזהמים ייחודיים לאסיא. נמצאו מרכיבי דלק שניתן לייחס אותם ליצרני שפכים אחרים כמו מוסכים, בסיס חיל האויר המנוקז בקו זה וכן לפנול ונגזרותיו.
נתוני המזהמים הרלוונטים במט"ש, גבוהים מהנתונים של אותם המזהמים במעלי הזרם של קו יבנה. במקביל, השוואה של נתוני האנליזות בקו מבצע מעלה שמזהמים שהיו בקו מבצע, לא נמצאו במט"ש עצמו והם נעלמו. המומחית מטעם המאשימה הסבירה את היעלמות החומרים בכך שהזרם נמהל ואת הנתונים הגבוהים במט"ש לעומת קו יבנה היא מסבירה בהזרמה נוספת של מזהמים. אילו הן טענות ספקולטיביות ללא ביסוס וללא היכרות של הקווים הנכנסים למט"ש. בנוסף בקו גן יבנה ישנן 3 תרופות גנריות שלא בהכרח מיוצרות על ידי טבע ובמורד הזרם במט"ש, שהוא מגודר, ישנן תרופות שלא נמצאות בקו ההזנה (מירטאזאפין ואימיפראמין),. נטען על ידי הסנגור שיש לייחס את סימני השאלה לאיכות הדגימה או לאיכות האנליזה המעבדתית או לאפשרות מופרכת שמיכלית חדרה למט"ש ושפכה לבריכה הרכב נוסף של מזהמים. יתרה מכך, יחסי ריכוז של מזהמים צריכים להישמר ללא קשר לכמותם האבסולוטית ויחסי ניהול שונים במט"ש לעומת המצוי בגין יבנה מראים על חוסר עקביות בתוצאות.
בדיגום ביום 19.12.06, נתגלתה התרופה פורוסמיד שהיא תרופה משתנת ותוצר פירוק הידרוליטי של פורפוריל – אמין וכן שני חומרים שלא ייחודיים לטבע, TBA ופנול. אילו חומרים המצויים במערכת שפכים ביולוגית שם מבוצעות פעולות הידרוליטיות על ידי חיידקים. בנוסף, זיהוי הפורפוריל - אמין היה ברמה של 80 אחוזים בלבד.
בדיגום הקולחין ביום 2.1.07 לא נתגלו תרופות אלא רק חומרים לא ייחודיים לאסיא.
לא נשללה אפשרות שהחומר נשפך על ידי חברות אחרות. נבנתה ספקולציה בלתי אפשרית לגבי שפיכת תחתיות זיקוק מוצקות לקווי השפכים.
לא ניתן הסבר לכך שלא נמצאו כל עקבות לגבי הממס המרכזי שבו עסק המפעל – אתיל – אצטט - באף לא אחת מן האנליזות.
לא ניתן הסבר לכך שהרכב השפכים שנמצאו בקווים השונים, שונה לחלוטין מאחד לשני ולא הגיוני שמשאית אחת שפכה חומרים שונים במקומות שונים.
לא הוכחה הטענה שהרכב השפכים פגע במט"ש, שכן לא נעשתה דגימה בפער של 16 עד 20 שעות, הוא זמן שהייה של חומר במט"ש.
החומרים הפעילים של התרופות שנמצאו, אינם חומרים מסוכנים. לא עלה בידי העדה ורד גיאת, מטעם המאשימה להצביע על מספרי האו"ם שלהם.
המדובר הוא בראיות נסיבתיות וקיימות אלטרנטיבות הגיוניות אשר לא נשללו ולכן יש לזכות את הנאשמים.


דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את הראיות שבפניי, מצאתי שבמקרה הזה קיימים ספקות רבים, במספר מישורים עובדתיים, אשר יש בהם כדי להוביל לזיכויים של הנאשמים מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום. המאשימה מבקשת להרשיע את הנאשמים על סמך מערכת של ראיות נסיבתיות שהרי, ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת, הנאשמים או מי מטעמם, לא נצפו כאשר הם שופכים את הזרמים שנדגמו, למערכת השפכים, למט"ש עצמו או למערכת הקולחין. כפי שנראה להלן (גם בהתעלם מהפגמים שמצאתי בתהליך הדיגום והבדיקה), התוצאה של חלק מהספקות שעלו במהלך בחינת הראיות, היא כי קיים הסבר סביר אחר, או כי קיימת אפשרות סבירה נוספת להימצאותם של החומרים המזהמים במקומות שנמצאו, פרט לאפשרות כי הנאשמת היא זו ששפכה אותם במקום.
הכלל הוא כי ניתן להרשיע לפי ראיות נסיבתיות בתנאי שהן מאפשרות הסקת מסקנה חד-משמעית שהיא ההגיונית היחידה, לפיה לא נותר ספק סביר באשמת הנאשם. אפנה לעניין זה, למשל לע"פ 1707/08, 1740/08 אלי אריש ואח' נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים משפטיים) שם נאמרו מפי כב' השופט א' רובינשטיין, בין היתר, הדברים הבאים:
" י"ט. מכל מקום שיטת משפטנו "גמישה" יותר בהיבט זה, ומאפשרת הרשעה על פי ראיות נסיבתיות (וכאמור אף המשפט העברי הלך במשך השנים כברת דרך בכיוון זה – ראו גם סקירתו של המשנה לנשיא אלון בע"פ 543/79 נגר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1) 113, 166170). אך זאת בתנאי, שהראיות מאפשרות הסקת "מסקנה חד-משמעית, שהיא ההגיונית היחידה, לפיה לא נותר ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם" (עניין נגר, בעמ' 140, השופט – כתארו אז – שמגר; עניין גולדשטיין, בעמ' 612; עניין בן שלוש, בעמ' 588; ע"פ 3792/01 פדידה נ' מדינת ישראל, פסקה 5 ([], 25.3.02); קדמי, על הראיות, חלק שני, בעמ' 692697).


המהלך באמצעותו ניתן להסיק מסקנות מראיות נסיבתיות הוא תלת-שלבי:

"בשלב ראשון נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה מימצא עובדתי; בשלב שני נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה אם היא מערבת לכאורה את הנאשם בביצוע העבירה... בשלב שלישי מועבר הנטל אל הנאשם לספק הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו..." (עניין בן שלוש, בעמ' 587, השופטת פרוקצ'יה, ההדגשה הוספה – א"ר; עניין שמש, בעמ' 714715; ע"פ 524/77 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 682, 685; ע"פ 9372/03 פון וייזל נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 745, 754)."

הספקות אשר התעוררו בליבי יפורטו, אחד לאחד, כדלקמן:

1. המאשימה מבססת את טיעוניה, בין היתר, על היות הנאשמת ממחזרת בלעדית של חב' אסיא, בהתייחס לזרמים הרלבנטיים, אשר בהם נמצאו החומרים נשוא כתב האישום. ואולם, הודעתה של גב' מירב אביגדור בפני חוקר המשרד להגנת הסביבה (המשטרה הירוקה) מעלה כי בתקופה הרלבנטית, אין זאת האפשרות הסבירה היחידה הקיימת. גב' אביגדור, אשר הייתה מנהלת אקולוגיה ביחידה העסקית בישראל, הכוללת את מפעלי "טבע-טק", "פלנטקס" ו"אביק" ( של חב' "טבע") ואחראית על מחזור פסולת מסוכנת נשאלה לאן פונתה הפסולת המסוכנת ממפעליה והיא השיבה, "בעיקר לפטרוכים אשדוד ופטרוכים רמת חובב וחלק מועבר לדור כימיקלים חיפה ומטא במעלה אדומים" (גיליון 1 שורות 7-10). החוקר ביקש לחדד את התשובה ושאל, האם לשלושת המפעלים הנ"ל מועברת אותה סוג של פסולת וגב' אביגדור השיבה, "לא, קיימת חפיפה בין דור ופטרוכים באתיל אצטט מתהליך גבאפנטן, עם מטא אין חפיפה של חומרים, עם פטרוכים ודור - כל זאת באופן עקרוני, אבל תמיד קיימת אפשרות להעביר חומרים נוספים למטא מפטרוכים, לרוב זה לא קורה, אך קיימת אפשרות כזו. אני לא זוכרת מתי זה קרה לאחרונה וכן בשנת 2006. בשנת 2007 כן העברנו חומרים נוספים למטא...".
אם כן, מדברי גב' אביגדור אנו למדים, שאמנם אין חפיפה בין הנאשמת לבין חברה בשם מטא בעניין החומרים המועברים אליהם על ידי מפעלי אסיא למחזור, אך זאת באופן עקרוני וקיימת אפשרות לחפיפה כזאת, לרוב זה לא קורה, אך אפשרות כזאת קיימת. גב' אביגדור לא ידעה לומר מתי זה קרה לאחרונה לפני מתן עדותה ומתי זה קרה בשנת 2006.
במילים אחרות, גב' אביגדור לא שללה את האפשרות שגם בשנת 2006, היא השנה שבה בוצעו, לכאורה, העבירות נשוא כתב האישום, גם חב' מטא מיחזרה פסולת עבור חב' אסיא. מדבריה האמורים ניתן ללמוד, כי האפשרות שבשנת 2006, גם חברה אחרת מלבד הנאשמת מחזרה חומרים עבור חב' אסיא, היא אפשרות שקיימת ולא מופרכת.
אפנה גם לחקירתה הנגדית של גב' אביגדור, ממנה עולה שהיו ממחזרים נוספים, אשר מחזרו באופן חד כיווני, דהיינו, קיבלו חומרים מחב' "טבע", מחזרו אותם אך לא החזירו את תוצרי המחזור חזרה לחב' "טבע". בין אותם ממחזרים מנתה גב' אביגדור את החברות "מטא" ו"פז שמנים" (עמ' 43 שורות 8-10). בהמשך דבריה נשאלה גב' אביגדור, אילו זרמים הועברו למחזור רק עבור חב' "טבע" והיא השיבה, "למשל, זרמים מתהליך גבאפנטן..." (עמ' 43 שורה 14). כאן נשאלה גב' אביגדור לגבי שאר הזרמים והיא השיבה, "יש הרבה זרמים שהועברו, לפי הסולבנט העיקרי, שהועברו גם לספקים אחרים" (עמ' 43 שורה 17). בהמשך השיבה גב' אביגדור לשאלה ואמרה, שהמיכליות של הנאשמת הובילו רק לנאשמת ולא עבור ספקים אחרים.
מסקנתי מן האמור היא, כי למרות שבאופן עקרוני, הפסולת המסוכנת הרלבנטית לכתב האישום דנא, מן המפעלים הרלבנטיים הועברה בעיקר לפטרוכים אשדוד, לא נשללה האפשרות שגם בשנת 2006, הועברה פסולת למחזור (אולי חד כיווני) לממחזרים אחרים.

2. בחוות דעתה (ת/ 24) כותבת גב' מיטל לאון, העדה המומחית מטעם המאשימה, לאחר שפירטה את הממצאים בדיגומים נשוא כתב האישום, כי "מתוך הבדיקות המעבדתיות שבוצעו בשפכים במועדים ובאופנים השונים, עולה כי השפכים מכילים מזהמים המהווים "טביעת אצבע" ייחודית של מפעלי חב' אסיא". מן הראיות שבפני עולה, שלא כל החומרים אשר נמצאו בזרמים השונים, ולא בכל הזרמים, נמצאו מזהמים שמהווים "טביעת אצבע" ייחודית של חב' אסיא. על כך ניתן ללמוד מהודעתה של גב' מירב אביגדור (ת/ 3), כאשר הוצגו בפניה תעודות הבדיקה נשוא כתב האישום והיא נתבקשה לציין את החומרים המהווים "טביעת אצבע" של מפעלי "טבע" והיא השיבה כדלקמן: "בדגימה של ה- 10.12.06 – טריבוטיל אמין (חומר גלם), אמיטריפטילין, פלואוקסטין, אימיפרמין, מירטאזפין וסטראלין, נפקסין (לא מצאתי חומר זה בכתב האישום – י.א.). בדגימה של ה- 19.12.06 – טריבוטיל אמין (חומר גלם) פורסמיד – תרופה מוצר סופי שלנו. בדגימה של ה- 2.1.06 (צריך להיות 2.1.07 – י.א.) – טולואן (חומר גלם)".
עיון בכתב האישום מעלה, כי החומרים האמורים, לגביהם העידה גב' אביגדור שמהווים "טביעת אצבע" של אסיא מצויים רק בשתיים משלוש הדגימות שניטלו ב- 10.12.06, בדגימה מ- 19.12.06 ובדגימה מ- 2.1.07. חומרים אלה לא נמצאו בדיגום שפכים אקראי מקו מבצע (סעיף 8 לכתב האישום). בחקירתה הנגדית הסכימה גב' ליאון כי החומרים שנמצאו בדגימת קו מבצע אינם מהווים "טביעת אצבע" של טבע (ע' 36 שורות 34-35).
לא רק זאת, אלא שמהמשך הודעתה של גב' אביגדור עולה שרק החומרים שנמצאו בשניים מהדיגומים ביום 10.12.06, הם חומרים שהפסולת מייצורם מועברת אך ורק לפטרוכים אשדוד. ראה לעניין זה דברים מפורשים שנשאלה העדה בגיליון 3 שורות 1-4 ותשובת העדה בשורה 5.
מחיבור תשובותיה של העדה בהודעתה האמורה עולה המסקנה הבאה: "טביעות אצבע" של אסיא לגבי חומרים אשר מועברים, בעקרון, רק לנאשמת נמצאו רק בדיגומים שמצוינים בסעיף 7 ו- 9 לכתב האישום.
מכאן מתבקשת המסקנה כי לגבי הדיגומים שמצוינים בסעיפים 8, 10 ו- 11 לכתב האישום, הואיל ואין הזרמים הקשורים אליהם מועברים אך ורק לפטרוכים אשדוד (והדיגום שבסעיף 8 כלל אינו "טביעת אצבע"), יש מקום לזכות את הנאשמים בהתייחס אליהם, באשר קיימת אפשרות כי המיחזור של אותם הזרמים, נמסר לאו דווקא לנאשמת כאן.
למען הסר ספק, אבהיר, כי הדברים בסעיף זה באים רק להוסיף על האמור בסעיף 1 לעיל, בדבר האפשרות הכללית שבתקופה הרלבנטית, נמסר מחזור תוצרי אסיא, לממחזרים אחרים, פרט לנאשמת.

3. לא נעלמה מעיני אמירתה של גב' מיטל לאון, בפסקה האחרונה בעמ' 5 לחוות דעתה, בה נרשם שפרט לעצם הופעת התרופות שצוינו בחוות הדעת, מיוצרות על ידי חב' אסיא, בשפכים, העובדה שמספר רב של תרופות מופיע בו זמנית באתה דגימה, יחד עם מזהמים שונים נוספים, מעידה על כך שמקור החומרים הוא בחב' אסיא. יחד עם זאת, נוכח האפשרות כי בתקופה הרלבנטית, נמסרו זרמים למחזור גם לחברות אחרות, הרי אין באמירה זו כדי לחזק את טענתה של המאשימה, בדבר הקשר של הנאשמת דווקא, לאותם הזרמים שנדגמו. עוד לא נעלמו מעיני שתי השורות האחרונות באותו עמוד, לפיהן, "לפי מיטב ידיעתנו, זרמי הממסים לזיקוק, כמו גם הפסולת והשפכים הנוצרים מהלך הטיפול בהם משונעים מ/אל מפעלי חברת אסיא על ידי פטרוכים אשדוד". יחד עם זאת, המדובר הוא באמירה כללית, לגבי כל הדגימות ולגבי כל החומרים, וכאשר עומדת מול זאת התייחסות מפורטת של עובדת בכירה בחב' אסיא, גב' מירב אביגדור, מי שהייתה הממונה על מחזור פסולת מסוכנת, בוחר אני להיצמד להתייחסות המפורטת של גב' אביגדור, אשר פירטה חומרים מסוימים שהם בבחינת "טביעת אצבע", לא ציינה חומרים אחרים כמשמשי "טביעת אצבע", ואשר גם לא הוציאה מכלל אפשרות שחב' אסיא, בתקופה הרלבנטית, מחזרה זרמי פסולת לממחזרים אחרים.

4. כפי שראינו לעיל, בטרם ניתנו אישורי מנהל לחב' אסיא למחזור זרמי פסולת, העבירה חב' אסיא למשרד להגנת הסביבה אנליזות של זרמים שונים שהם תוצרי פעילות היצור של החברה. עיון ברשימת החומרים שנמצאו, לטענת המאשימה, בדיגומים נשוא סעיפים 7, 9 , 10 ו- 11, מעלה כי לא כל החומרים שצוינו באותם הסעיפים, מצויים בזרמים שלגביהן מסרה אסיא אנליזות בטרם קבלת אישורי המנהל. אישורי המנהל ניתנו, לענייננו, למחזור באמצעות הנאשמת והעדרם של אישורי מנהל לגבי חלק מן החומרים כאמור, יש בו כדי לעורר ספק נוסף בדבר חלקה של הנאשמת באירועים נשוא כתב האישום.

5. האמור בסעיף 4 לעיל מוביל לדיון בספק נוסף שעומד לו לזכותם של הנאשמים, בבואי לבחון את אשמתם במקרה שבפניי. כוונתי היא לטענתו של הסנגור, כי לא נבחנו זרמי החומרים שנמסרו בפועל על ידי אסיא למחזור על ידי מפעלה של הנאשמת, בתקופה הרלבנטית וממילא, לא נעשתה השוואה של אותם הזרמים לשפכים ולקולחין שנדגמו. אילו היה בידינו פירוט הזרמים אשר סופקו בפועל כאמור, ניתן היה לבדוק את התאמתם לתוצאות הדגימות ולבחון אם יש בדבר כדי לחזק את הראיות כנגד הנאשמת או להיפך. העדר אפשרות להשוואה כאמור, מעורר ספק נוסף, אם כי, עלי לומר, שאילו רק ספק זה היה מתעורר לגבי מסכת ראיות המאשימה, יתכן (והדבר היה טעון בחינה משפטית מעמיקה) ולא היה בכך כדי להוביל, בהכרח, לזיכוי הנאשמים בדין.

6. כל הדגימות נשוא כתב האישום ניטלו שלא על ידי דוגמים בעלי הסמכה. הדגימות מיום 10.12.06 (סעיפים 7-9 לכתב האישום) ומיום 19.12.06 (סעיף 10 לכתב האישום), נדגמו על ידי מר אדם שטראוס, מנהל מט"ש חצור. בהודעתו בפני נציג משרד לאיכות הסביבה (המשטרה הירוקה) (ת/2) נשאל מר שטראוס אם הוא דוגם מוסמך מטעם הרשויות והוא השיב בחיוב. הוא אמר שאין לו תעודה וכי "הקורס נפתח במרץ, נערך בתל השומר והעבירו אותו משרד הבריאות מחוז דרום הדסה עדן ואמיר יצחקי" (גיליון 1 שורות 3-5). בהמשך, לקראת סוף ההודעה, נשאל מר שטראוס "האם היום לאחר סיום קורס הדיגום שעברת, היית דוגם אחרת את שבחי וקולחי המט"ש לאור הדברים שלמדת בקורס?" והוא השיב "לא באופן חד משמעי וכמו שלקחתי את הדוגמאות הנ"ל אני לוקח את הדוגמאות גם היום". מן הדברים האלה ניתן ללמוד, בעליל, כי בעת שדגם מר שטראוס את השפכים במועדים האמורים, הוא לא היה בעל הסמכה כדוגם. בחקירתו הנגדית, נשאל שוב מר שטראוס אם בתקופה הרלוונטית היה דוגם מוסמך והוא השיב שמאחר ואינו זוכר מתי עשה את הקורס, הוא לא ייתן תשובה חד משמעית ללא בדיקה. לאחר שהוצגו בפניו המוצגים ת/18, ת/22, הוא השיב שלפי מה שכתוב שם, הוא היה דוגם מוסמך וכי סיים את הקורס קודם לכן (עמ' 44 שורות 22-28). משעומת מר שטראוס עם האמור בת/2, הודעתו כאמור, הוא השיב שאם כתוב מפיו שהקורס נפתח במרץ, הוא מניח שזה במרץ 2006 ולא במרץ 2007 והוא מניח שהוא בזמנו היה דוגם מוסמך (עמ' 45 שורות 1-4). משהופנה מר שטראוס לגיליון 3 בהודעתו, שם נשאל האם היה נוהג אחרת בהיותו דוגם מוסמך, הוא השיב שסביר להניח שהוא התכוון ל- 2006 ולא ל- 2007 ומשנשאל שוב לעניין זה, הוא השיב שהוא לא יודע באיזו שנה היה הקורס וכי ייתכן גם שהקורס היה במרץ 2007. לאחר שבחנתי את אמירותיו השונות של מר שטראוס בעניין הנדון, אני מוצא שיש מקום להעדיף את הגרסה שמסר כמחצית השנה לאחר הדיגום, ביוני 2007, ממנה עולה בעליל כי מר שטראוס לא היה דוגם מוסמך בעת ביצוע הדיגומים ביום 10.12.12 וביום 19.12.12.
גם הדיגום שבוצע ביום 2.1.07, לא בוצע על ידי דוגם מוסמך. מר גיל צייטלין אומר זאת בתשובה לחקירה נגדית בעניין זה – ראה עמ' 49 שורות 1-3 לפרוטוקול.
לעניין הסמכתם של דוגמים מפנה הסנגור לתקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי-שתיה), תשל"ד – 1974 וטוען שלפי תקנה 15, דוגם מי-שתיה חייב להיות בעל הכשרה מתאימה שאושרה לכך על ידי רשות הבריאות.
הסנגור לא הפנה לקיומה של דרישה בדבר היותו של דוגם בעל הכשרה פורמאלית, לעניין חוק החומרים המסוכנים. על כן, לא ניתן לומר כי העובדה שהדגימות נשוא כתב האישום נטלו על ידי דוגמים בלתי מוסמכים, פוגמת באופן ישיר בראיה, היא הדגימה והאנליזה שבאה בעקבותיה.
יחד עם זאת, הדבר מתווסף לספקות הנוספים, אשר אינם מבוטלים, במקרה שלפניי.
לעניין זה לא למותר להפנות לסעיף א' בתחתית טופס הזמנת העבודה, טופס של חב' בקטוכם (כדוגמת ת/21 ות/ 22), ממנה עולה כי הדוח לא יוכר על ידי משרד הבריאות אם הדוגם אינו מוכר על ידי משרד הבריאות. אין זאת כי גם מעבדת בקטוכם עצמה ראתה חשיבות להיותו של הדוגם דוגם מוסמך ומוכר על ידי משרד הבריאות.

7. לא ידועה שעת ביצוע הנטילה, שעת הדיגום, של הדיגומים שבסעיפים 7-10 לכתב האישום. עיון בת/ 18, הוא טופס תעודת הבדיקה, מעלה שהשעה שבו נטלו שלושת הדיגומים באותו היום, לא נרשמה. ממילא, לא ניתן לדעת מהו הזמן שחלף מרגע הדיגום ועד להגעתה של הדגימה למעבדת בקטוכם לצורך אנליזה. הוא הדין לגבי הדיגום מיום 19.12.06 (סעיף 10 לכתב האישום) (ת/ 19). לעניין זה יש להפנות לת/ 21 ות/ 22, המהווים טפסי הזמנת עבודה לבדיקות שפכים וקולחין, שהם גם טפסי שרשרת משמורת של הדגימות השונות. בטופס זה מפנה מעבדת בקטוכם את תשומת לב הלקוח, בין היתר, לכך שהבדיקה המיקרוביולוגית לא תוכר על ידי משרד הבריאות אם לא נלקחה בבקבוקים סטריליים, אם לא נשמרה בקירור "ואם הובאה למעבדה מעבר ל- 6 שעות מעת הדיגום". אין זאת כי מעבדת בקטוכם עצמה ומשרד הבריאות, ראו חשיבות לכך שהדגימה תובא תוך 6 שעות למעבדה, גם אם נשמרה בקירור. סביר כי הדבר נדרש צורך הבטחת אמינותה של הבדיקה במעבדה, בסופו של דבר. בהעדר אינדיקציה לגבי משך הזמן שחלף בין נטילת הדיגום בתאריכים האמורים, לבין הגעת הדגימה למעבדה, לפנינו ספק נוסף בדבר אמינותן של התוצאות בהתייחס לדיגומים האמורים.
לא רק זאת, אלא שהדיגום מיום 19.12.06 היה דיגום מורכב, שמשמעותו היא נטילת דגימות ברצף מסוים, במשך 24 שעות. ואולם, כשמביטים אנו בת/ 19, היא תעודת הבדיקה לגבי הדיגום המורכב, אנו רואים שתאריך הנטילה ותאריך הקבלה במעבדה הוא זהה - 19.12.06. לא נמצא הסבר לכך בראיות ולכן, הדבר מעורר ספק לגבי מהלך הנטילה, האם הדבר אכן נעשה במשך 24 שעות וכן לגבי השאלה, כמה זמן עבר מתום הנטילה עד להגעת הדגימה למעבדה.

8. ספק לגבי נסיבות נטילת הדיגום, קיים גם לגבי דגימת הקולחין (ת/ 20) מיום 2.1.07. לגבי דיגום זה אין כלל טופס נטילה, שהוא טופס שרשרת המשמורת, ולכן אין ראיה בדבר "קורות הדגימה" מאת הנטילה ועד ההגעה למעבדה, באילו תנאים הוחזקה וכיוצ"ב.

9. מן הראיות עולה שמעבדת בקטוכם לא הייתה בעלת הסמכה לביצוע הבדיקות, האנליזות, בשיטות שבוצעו על ידה ואשר בעקבותיהם, נרשמו התוצאות בתעודות הבדיקה. הבדיקות של הדגימות מימים 10.12.06 ו- 19.12.06 (סעיפים 7-10 לכתב האישום), בוצעו בשיטה שמכונה: "סריקה GC/MS". בחקירתה הנגדית נשאלה הגב' שושנה אסא, האם נכון שהשיטה הזו הייתה מחוץ לתחומי ההסמכה של המעבדה והיא השיבה, "זה לא נכון להגדיר שזה מחוץ לתחום ההסמכה, אלא נכון יותר לומר שאנו לא ביקשנו להיות מוסמכים לשיטה הזו באותה תקופה..." (עמ' 19 שורות 12-15 לפרוטוקול). מדברים אלה אני למד, שבעת שבוצעו הבדיקות האמורות, לא הייתה למעבדת בקטוכם הסמכה לבצע בדיקות לפי השיטה ששמה נרשם לעיל.
גם לביצוע בדיקת דיגום הקולחין מיום 2.1.07, לא הייתה בידי מעבדת בקטוכם הסמכה. גב' אסא אישרה זאת בחקירתה הנגדית (עמ' 20 שורות 17 ו- 18 לפרוטוקול). למעבדה לא הייתה הסמכה גם לבצע בדיקה בשיטת VOC, שיטה אשר נעשה בה שימוש בבדיקת הדיגום המורכב של הקולחין ביום 2.1.07 (עמ' 20 שורות 19-20 לפרוטוקול).
לגבי החשיבות של עריכת הבדיקות על ידי מעבדות מוסמכות, ניתן ללמוד מדבריה של גב' מיכל בר טוב, מנהלת אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. גב' בר טוב נשאלה בחקירה נגדית מדוע המשרד להגנת הסביבה עומד על קבלת תוצאות ממעבדה מוסמכת על ידי הרשות להסמכת מעבדות והיא השיבה, "אלו מעבדות שנמצאות בביקורת ויש ביקורת לגבי איכות התוצאות שלהם, תהליכי הבדיקה ולכן חשוב לנו שאלו יהיו מעבדות מוסמכות". גב' בר-טוב נשאלה האם הסיבה היא כי התוצאות שלהם יותר אמינות מאשר מעבדה לא מוסמכת היא השיבה, "כן. פרוצדורות שלהם הם קבועות ואפשר לעקוב אחר הבדיקה. הן עובדות ביקורת של גורם חיצוני שמומחה לנושא הזה. כוונתי, לרשות הלאומית להסמכת מעבדות".
עוד ניתן ללמוד על חשיבות ביצוע בדיקה על ידי מעבדה מוסמכת מנ/ 8, שהוא הוראת מנהל מינהל הרכש הממשלתי אל החשבים במשרדי הממשלה וגורמים נוספים. על פי סעיף 3 לאותו המסמך, קיימת חובה להשתמש בשירותי מעבדה מוסמכת, כאשר יש כזו בתחום המבוקש, לצורך רכישת שירותי מעבדה. על פי סעיף 5, יש לוודא הסמכת המעבדה לשיטות הבדיקה הייחודיות.
מסקנתי מן האמור היא, כי גורמים של המאשימה, וביניהם הממונה על חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה והחשב הכללי, מכירים בחשיבות קיומה של הסמכה לביצוע בדיקת מעבדה בשיטה מסוימת, וזאת לעניין אמינותן של התוצאות לעומת מעבדה שאינה מוסמכת. על כן, משבוצעו כל בדיקות המעבדה במקרה שלפניי, על ידי מעבדה אשר לא הוסמכה לבצע את הבדיקות בשיטות המקצועיות שבוצעו, הרי יש בדבר כדי לעורר סימן שאלה משמעותי נוסף, על סימני השאלה האחרים שעניינם דוגם בלתי מוכר, משך הזמן מאת הדיגום עד הגעת הדגימה למעבדה, כמו גם על סימני השאלה האחרים, אליהם התייחסתי בדבריי דלעיל.
בעניין זה לא למותר להוסיף ולומר, שלא היה בידי גב' אסא, במסגרת חקירתה הנגדית, לומר דברים ברורים לגבי שיטת בקרת האיכות שננקטה, על מנת לוודא נכונותן של התוצאות.

10. לגבי חלק מן החומרים, תוצאות המעבדה, הצביעו על הסתברות של הימצאות החומר, במידה שלא די בה, מבחינת נטל השכנוע מעבר לספק סביר במשפט פלילי. כך, למשל, לגבי פורוסמיד, ההסתברות היא בשיעור של 72% (ת/ 19) ולגבי מטילן ציקלואקסן (ת/ 18) 80%.

11. לגבי הדיגום בקו גן יבנה מיום 10.12.06, יש מקום לקבל את טענת הסנגור לפיה, אין המדובר הוא בחומרים ייחודים (וראינו לעיל כי חומרים אלה אינם מהווים "טביעת אצבע" של אסיא) וכי נמצאו חומרים של מרכיבי דלק אותם ניתן לייחס לתעשיות שונות. לעניין זה ראה תשובותיה של גב' אסא בחקירתה הנגדית (עמ' 11 שורה 11 עד עמ' 12 שורה 22 לפרוטוקול).

12. בדיגום השפכים המורכב מיום 19.12.06 שבוצע במט"ש, נתגלתה התרופה פורוסמיד. הוברר כי זאת תרופה משתנת, אך גם הוברר שהיא תוצר של פירוק הידרוליטי של פורפוריל אמין, אשר גם הוא נמצא, לכאורה, באותה דגימה. בחקירתה הנגדית אישרה גב' בר טוב שתוצר הידרוליזה של פורוסמיד הוא פורפוריל אמין. בהקשר זה, אישרה גב' מיטל לאון בחקירה נגדית, שבמערכת שפכים ביולוגית, מתבצעות פעולות הידרוליטיות על ידי חיידקים (עמ' 54 שורה 27 עד עמ' 55 שורה 1 לפרוטוקול). על כן, קיימת אפשרות , לפחות מהבחינה התיאורית, כי קיומם של שני חומרים אלה בדגימה, מקורו בהפרשות של אדם במערכת שפכים ביולוגית.

13. בדיגום שנעשה במט"ש עצמו ביום 10.12.06, נמצא ריכוז גבוה יותר של חומרים מזהמים מזה שנמצא בדיגום שבמעלה הזרם (דיגום השפכים בקו מבצע). גב' מיטל ליאון אישרה כי פירוש הדבר שהייתה הזרמה של אותם המזהמים ממקור אחר (ע' 54 שורות 9-12). מובן כי יש בעובדה זו כדי להצביע על קיומה של אפשרות סבירה אחרת, והיא כי מקור המזהמים במט"ש היה מקווים אחרים, שלא זוהו וממילא לא נדגמו. מסקנה דומה מתבקשת מכך שבמט"ש נמצאו שתי תרופות שלא נמצאו בקווי ההזנה (מירטאזאפין ואימיפראמין). גב' ליאון אישרה זאת וגם השיבה בחקירתה הנגדית כי יכול להיות שמקור התרופות האלה הוא ממקור הזנה נוסף של המט"ש (ע' 55 שורות 13-15).

בטרם סיום
כאמור, די בקיומם של הספקות דלעיל כדי להביא לזיכויים של הנאשמים. מעבר לצורך, אתייחס למספר טענות נוספות שנשמעו בפי הצדדים.
המאשימה נאחזת בדבריו של הנאשם במהלך השימוע ובחקירתו במשטרה הירוקה, וטוענת כי הנאשם אישר שסביר שמקור החומרים מקורם בפעילות העסק וכי השעה מתפקידו את אחד מנהגי המשאיות. אכן, דברים ברוח זו רשומים בסיכום השימוע (ת/7). ואולם, אין המדובר בדברים שנרשמו מפי הנאשם במסגרת חקירה תחת הזהרה אלא סיכום של דיון שנרשם מפי עו"ד אללו, מרכזת אכיפה. אמנם, הנאשם גם אמר בחקירתו בהזהרה בפני חוקר המשטרה הירוקה כי יתכן ואחד הנהגים סרח, אך המדובר הוא בהעלאת אפשרות ותו לו. לא רק זאת, אלא שלעניין הנהג מסר הנאשם בחקירה נגדית, אשר לא נסתרה בעניין זה, כי השעה נהג לאחר שלא הייתה בנמצא חשבונית מסוימת, אך משנמצאה חשבונית זו, הוחזר הנהג לעבודה והנאשם אף התנצל בפניו. הנאשם גם אמר בחקירתו כי קיימות גם חברות נוספות אשר עובדות עם חברת טבע (גיליון 3 שורות 13-18, גיליון 4 שורות 7-8). בנוסף, גב' מיטל ליאון נשאלה אם במהלך השימוע הוצגו לנאשם האנליזות נשוא כתב האישום,והיא לא ידעה לתת תשובה בעניין זה. בנסיבות אלה, לא אוכל לתת לדבריו של הנאשם בשימוע משקל משמעותי, בוודאי לא משקל שיהיה בו כדי להביא את דבריו לכדי הודאה בהאשמות שהועלו כנגדו וכנגד הנאשמת.

בפי הסנגור היו טענות נוספות, ביניהן חוסר ההיגיון בכך שמשאית אחת שפכה חומרים שונים במקומות שונים, העדר הסבר לפירוק הבוצה, העדר עקבות לממס המרכזי שבו עושה הנאשמת שימוש (מתיל אצטט), העדר חומרי ביניים המשמשים בסינתזה של החומרים הפעילים שנמצאו בשפכים. מצאתי כי גם אם נכונות טענות הסנגור בנושאים האמורים, הרי לא היה בדבר כדי לפגוע פגיעה של ממש בראיות התביעה ואלמלא קיומם של הספקות המשמעותיים האחרים, אותם ציינתי לעיל, לא היה בקבלת אותן הטענות כדי להביא לזיכויים של הנאשמים, אילו הייתה המאשימה מוכיחה את עובדות כתב האישום כדבעי.

הוא הדין לגבי טענתו של הסנגור בדבר היותם של החומרים הפעילים השונים שנמצאו, לטענת המאשימה, בשפכים, בבחינת חומרים המשמשים יצרני תרופות אחרים ולאו דווקא את החברות הקשורות ל"טבע". סבור אני שאין בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק כדי לעורר ספק בעניין זה, וזאת נוכח האמור בחוות דעתו המזימה של ד"ר לרמן, ממנה אנו למדים כי היצרנים האחרים שהוזכרו בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק,מיצרים בחו"ל, פרט לחב' תרימה המייצרת בצפון הארץ.
על כן, נראה שלא היה בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק כדי לפתוח סדק בראיות התביעה, לעניין מקורן של התרופות או החומרים הפעילים בשפכים שנדגמו.

עוד אין צורך לדון בטענת הסנגור כי לא ניטלה דגימה בקצה צינורות הביוב של המפעל, וזאת מאחר ואין בפי המאשימה טענה כי הייתה הזרמה ישירה מצנרת המפעל למט"ש. גם ההכרעה בטענותיו של הסנגור לעניין היעדר מספר או"ם למזהמים השונים וכי חומרים מסוימים לא מופיעים בהיתר הרעלים מיותרת היא, באשר קיומו של מספר או"ם או הכללתו של המזהם בהיתר הרעלים, אינם חלק מיסודות העבירה.

נוכח קביעותיי דלעיל, מיותר הצורך לדון בשאלה האם הוכיחה המאשימה את טענתה בדבר הפגיעה בפעילות המט"ש.

סוף דבר
יש בחלק מקביעותיי דלעיל, כל אחת שלעצמה, כדי להביא לזיכויים של הנאשמים. כך הדברים, למשל, בכל הנוגע לספק בדבר השאלה, האם פטרוכים אשדוד, הנאשמת, היא אשר שפכה את המזהמים כנטען, בהינתן האפשרות שהמחזור בוצע על ידי אסיא באמצעות אחרים.

מכל מקום, הצטברותם של סימני השאלה הרבים והמשמעותיים, כפי שפורטו לעיל, הובילוני למסקנה בדבר קיומו של ספק לכך שהנאשמים אכן ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

אשר על כן, אני מזכה את הנאשמים מן העבירות שיוחסו להם בכתב האישום.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון