הגדלת חוזה


לפני תביעה כספית, בעילה חוזית, בגדרה עותרת התובעת - חברה קבלנית לבניין ופיתוח, (להלן: "התובעת" או "הקבלן") לחיוב הנתבעת - מועצה מקומית מג'אר (להלן: "הנתבעת" או "המועצה") בתשלום סך של 2,299,736 ₪, המהווה יתרת תמורה המגיעה לתובעת, לטענתה, בגין עבודות בניה אשר בוצעו על ידה עבור הנתבעת.

בפתח הדברים אציין, כי התיק החל להתנהל בפני מותב אחר, ובשנת 2013 עבר לטיפולי.

1. במהלך חודש 7/02 הגישה התובעת את הצעתה למכרז פומבי מס' 14/02, שפורסם על ידי הנתבעת, לצורך הקמת מבנה בית ספר יסודי, בשכונת ג'אמשה במג'אר.
התובעת זכתה במכרז, וביום 26.9.02 נחתם חוזה, בינה לבין הנתבעת, לביצוע הפרויקט (להלן: "החוזה"). על פי החוזה, התחייבה התובעת לבצע את העבודות הדרושות, תמורת סך של 5,194,371 ₪ (כולל מע"מ), שהנתבעת התחייבה לשלם.

2. פרויקט זה מומן על ידי משרד החינוך, אשר הקצה תקציב בסך של 5,140,070 ₪ לצורך ביצועו (נ/15). התקציב האמור כולל הן את הוצאות הנתבעת בגין בניית בית הספר, היינו התמורה אותה תחויב הנתבעת לשלם לקבלן שיבצע את הבניה (היינו לתובעת) והן הוצאות הנתבעת בגין דמי תכנון ופיקוח אותן תצטרך לשלם למתכנן ולמפקח מטעמה על ביצוע הפרויקט. במילים אחרות התקציב הנ"ל לא מיועד רק לתשלום התמורה החוזית המפורטת לעיל אלא גם הוצאות נוספות של המועצה.

3. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת ביצעה את העבודה בהתאם לחוזה והגישה חשבון סופי (מס' 13) אולם, הנתבעת לא אישרה את החשבון. לכן, עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום החשבון הנ"ל בסך של 2,147,984 ₪ בצירוף ריבית של החשב הכללי בהתאם לחוזה.

4. הנתבעת התגוננה בפני התביעה בנימוקים כדלקמן:


החשבון הסופי לא אושר על ידי הגורמים המוסמכים על פי החוזה לכן יש לדחות את התביעה.
התובעת לא השלימה את העבודות להן התחייבה לפי החוזה וסירבה לשוב לעבודה למרות בקשות הנתבעת. אי לכך, לא התגבשה זכותה לתשלום בהתאם לחוזה.
בישיבה שנערכה בין התובעת לנתבעת, ביום 22.7.05, התחייבה התובעת לשוב לעבודה עד ליום 6.8.05 ולסיים את העבודה עד ליום 25.8.05, ואילו הנתבעת התחייבה להודיע לתובעת תוך 10 ימים (היינו עד ליום 2.8.05) את תקרת סכום העבודות שעל התובעת לבצע. הנתבעת מאשרת, בהגנתה, כי הודעה כאמור לא נמסרה לתובעת תוך 10 ימים אלא ביום 6.10.05 ולפיה התובעת רשאית לבצע עבודה בסכום נוסף של 2,000,000 ₪ מעבר לסכום שכבר שולם לה.

הסיכום הנ"ל מהווה הסכם חדש בין הצדדים ומשלא עמדה התובעת בהסכם זה דין תביעתה להידחות.


כתוצאה מאי השלמת העבודה על ידי התובעת לא יכלה הנתבעת לפנות למשרד החינוך בבקשה לשחרור יתרת תקציב הפרויקט, לכן לא התקיים התנאי לתשלום החשבון הסופי.
אמנם בית הספר נמסר ואוכלס כבר בשנת הלימודים 2003-2004, אולם, הדבר נעשה חרף אי השלמת העבודות.


5. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, אינג' נאדר פאהום, אשר חיווה דעתו באשר לעבודות נושא התביעה (חשבון מס' 13) וכן באשר לתשלומים ששולמו לתובעת וליתרה המגיעה לתובעת, לרבות חישובי התייקרויות.
מסקנת המומחה הייתה, כי לאחר בדיקת החשבון והתשלומים ששולמו, וחישובי מע"מ והתייקרויות, מגיע לתובעת יתרה בסך של 954,492 ₪, וזאת נכון ליום 24.10.13.

6. מסקנת המומחה בעיקרה מקובלת על שני הצדדים. עיקר המחלוקת בתיק הינה בשאלת חבותה של הנתבעת בתשלום. במילים אחרות, אין חולק כי התובעת ביצעה את כל העבודות שאושרו על ידי המומחה מטעם בית המשפט, אין חולק כי התובעת לא השלימה את כל העבודות לפי החוזה, אין חולק לגבי התשלומים ששולמו לתובעת, אין חולק כי קיימת יתרה לתשלום בהתאם לחוות הדעת, אין חולק לגבי חישובי ההתייקרויות של אותה יתרה ואין חולק כי היתרה עומדת על סך של 954,492 ₪ (למעט הסתייגות מסויימת של התובעת). המחלוקת הנה בשאלה, האם הנתבעת חייבת בתשלום היתרה לאור טענות ההגנה לעיל.

7. מטעם התובעת העיד מנהלה מר חסן מחאמיד. מטעם הנתבעת העידו: גב' אילנית שושני-מנהלת אגף בינוי ותקצוב במשרד החינוך, מר מחמוד ג'אנם-גזבר המועצה ומר יזיד דגש-המפקח על הפרויקט מטעם המועצה.

8. בסיכומיה טענה התובעת, כי בין הצדדים נקבע לוח תשלומים חודשיים ולא לפי שלבי ביצוע, כפי שנטען על ידי הנתבעת. היא הוסיפה כי מידי חודש הייתה מגישה חשבון מצטבר ולאחר אישורו, על ידי המפקח מטעם הנתבעת, הנתבעת הייתה משלמת אותו, אם כי לפעמים באיחור. חשבון 13 הסתכם בכ-2 מיליון ₪ ולא אושר על ידי הנתבעת ולא שולם על ידה. מהתמורה החוזית, שולם לה רק סך של 4,815,954 ₪.
לטענתה, היא ביצעה עבודות עד לתקרת החוזה ואף מעבר לכך ונבצר ממנה לבצע עבודות חורגות מסכום החוזה ללא אישור מתאים של המועצה, לכן היא פנתה לנתבעת לצורך הגדלת החוזה אך האחרונה סירבה, לכן לא יכלה להמשיך בביצוע העבודה.
עוד נטען, כי הגדלת היקף החוזה הינה דרישה מהותית שכן בלעדיה לא ניתן לשלם סכום כלשהו על ידי המועצה.

9. מנגד טענה הנתבעת בסיכומיה, כי לוח התשלומים המוסכם אינו חודשי אלא לפי שלבי התקדמות העבודה וכי הואיל והתובעת לא השלימה את כל העבודות על פי החוזה, אין היא זכאית לקבלת יתרת התשלום. עוד טענה הנתבעת כי טענת התובעת לפיה היה שינוי בלוח ומועדי התשלומים היא טענה שלא נטענה בכתב התביעה או בכתב תשובה והיא מהווה שינוי חזית.
הנתבעת הוסיפה כי התובעת לא מיצתה את מלוא טענותיה וזכויותיה במסגרת תביעה קודמת שהוגשה על ידה, לכן, מנועה היא ומושתקת מלהעלות את טיעוניה במסגרת תביעה זו וכי הקביעות של בית המשפט במסגרת התביעה הקודמת מהוות השתק פלוגתא. עוד טענה הנתבעת, כי אין כל הוראה בחוזה אשר מאפשרת לתובעת להפסיק את העבודה, ככל שלטענתה, אין הרשאה תקציבית מספקת. הנתבעת הוסיפה וטענה כי לאור הפסקת העבודות על ידי התובעת באופן חד צדדי, בוטלה ההרשאה התקציבית מטעם משרד החינוך ובכך אף נגרם לה נזק שיש להשיתו על התובעת.

10. על מנת לעמוד על המחלוקת בין הצדדים, באשר לתנאי החוזה וביצוע העבודה, אסקור להלן את ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית לענייננו תוך התייחסות לטענות הצדדים וראיותיהם.


ההתקשרות החוזית בין הצדדים
11. הנתבעת פרסמה מכרז פומבי מס' 14/02 לבניית בית הספר. למכרז הנ"ל, וכפי שמקובל, צורפו כל המסמכים הרלוונטיים. באשר לחוזה, שאמור להיות מצורף למכרז, המכרז הפנה לחוזה הסטנדרטי של ממשלת ישראל, חוזה מדף 3210 (נוסח תשנ"ו-1996) (להלן: "חוזה מדך 3210") (ראה "רשימת מסמכים הזמנה להצעות לחוזה" המצורפת לחוזה נושא תיק זה (ת/1)).
התובעת השתתפה במכרז, הגישה הצעה ביום 14.8.02, וזכתה במכרז.

12. ביום 26.9.02 נחתם על ידי הצדדים חוזה לביצוע העבודה (ת/1). לאחר חתימת החוזה גילתה התובעת, כי קיימות אי התאמות בין החוזה החתום לבין חוזה מדף 3210.
בעקבות הגילוי האמור, שלחה התובעת לנתבעת מכתב, ביום 5.10.02 (ת/2) ובו התייחסה לאי ההתאמות הנ"ל, וביניהן אי ההתאמה בעניין תנאי התשלום, והודיעה עמדתה לגביהן, ובין היתר, הודיעה כי לא תסכים לתנאים המפורטים בחוזה החתום.

13. מאחר ובין הצדדים קיימת מחלוקת באשר לתנאי התשלום, ארחיב בעניין זה.

14. בחוזה מדף 3210, נקבע כי על הקבלן להגיש, אחת לחודש, חשבון המפרט את אומדן ערכו של חלק המבנה שבוצע. המפקח מטעם המזמינה יבדוק את החשבון ויקבע את תשלומי הביניים המגיעים לקבלן עד למועד אליו מתייחס החשבון. לאחר הפחתת תשלומים ששולמו לקבלן, תשולם היתרה לקבלן תוך 44 יום מיום הגשת החשבון.

בחוזה שנחתם בין הצדדים (ת/1), נקבעו תנאי התשלום (בתוספת שצורפה לחוזה), ולפיה התשלומים יבוצעו בארבעה שלבים לפי התקדמות העבודה וכמפורט להלן:
א. המועצה תשלם לקבלן, לאחר חתימת החוזה ותחילת פעולת הבניה, סך המהווה 30% מסכום החוזה וזאת מיד לאחר שחרור התקציב ממשרד החינוך.
ב. לאחר גמר השלד (כולל הגג), תשלם המועצה לקבלן את החשבון המצטבר המאושר עד שלב זה כולל עבודות נוספות וחריגות, בניכוי המקדמה, וזאת מיד לאחר שחרור ההקצבה ממשרד החינוך.
ג. המועצה תשלם, לאחר גמר טיח וריצוף, את החשבון המצטבר שאושר כולל עבודות נוספות וחריגות עד שלב זה, בניכוי תשלומים קודמים וזאת מיד לאחר שחרור ההקצבה ממשרד החינוך.
ד. המועצה תשלם את יתרת שכר החוזה המגיעה לקבלן כאמור בסעיף 64 לחוזה, תוך 45 יום מהגשת החשבון הסופי ואישורו על ידי המפקח והמתכנן וזאת לאחר גמר כל עבודות הבניה והשלמת עבודות הפיתוח.

15. כאמור לעיל, הקבלן שהיה ער לשוני בין תנאי התשלום שנקבעו במכרז ובחוזה מדף 3210 לבין התנאים שנקבעו בחוזה שנחתם ביניהם, העלה דרישתו, במכתבו הנ"ל (ת/2) כי התשלומים יבוצעו לפי תנאי המכרז, היינו מידי חודש ולפי חשבונות חודשיים ולא בארבעה שלבים כפי שנרשם בחוזה.
16. באשר לתגובת הנתבעת לדרישה הנ"ל נטושה מחלוקת בין הצדדים, כאשר התובעת טוענת שהנתבעת הסכימה לדרישה זו ואישרה את המכתב (ת/2) בחתימת הגזבר עליו ואילו הנתבעת טוענת, כי לא הייתה מטעמה הסכמה לתנאי זה, וכי חתימת הגזבר על המכתב הינה אות להסכמה לשני תנאים נוספים שנכללו במכתב ולא לתנאי השלישי שהתייחס לתנאי התשלום.

חשוב לציין, כי המכתב (ת/2) צורף על ידי הנתבעת כחלק בלתי נפרד מהחוזה ת/1. במכתב מתנוססת חתימת הגזבר, מתחת למילה "מקובל", שנוספה בכתב יד.

17. אקדים את המאוחר ואומר כבר עתה, כי לאחר עיון בחומר הראיות מסקנתי היא שתנאי התשלום המחייבים ביחסים שבין הצדדים בהקשר לתביעה זו הם אלה שנקבעו בתוספת לחוזה ת/1, היינו תשלום בארבעה שלבים לפי התקדמות העבודה. יחד עם זאת יש להדגיש כי הצדדים לא נהגו בהתאם לאותם תנאים.

ביצוע העבודה, הגשת חשבונות ותשלומים
18. לאחר קבלת צו התחלת עבודה, החלה התובעת בהקמת הפרויקט בהתאם לחוזה והתחילה בהגשת חשבונות חודשיים (ולא לפי שלבי הביצוע). החשבון הראשון הוגש בחודש 12/2002, השני בחודש 1/2003, וכך הלאה, מידי חודש בחודשו הוגש חשבון שנבדק ואושר על ידי המפקח. הנתבעת שילמה לתובעת תשלומים שונים, אולם אלה לא בוצעו מידי חודש בחודשו, אולם לא בוצעו גם לפי שלבי התקדמות העבודה. כך למשל, המקדמה, שאמורה להיות בשיעור של 30% מהחוזה ומשולמת בתשלום אחד שהוא השלב הראשון של התשלומים, שולמה בשני תשלומים (ראה כרטסת המועצה (נ/21)).

19. למרות ששני הצדדים לא נהגו לפי התנאים המוסכמים בחוזה, הרי שלא באה התנגדות או מחאה כלשהי מטעם מי מהצדדים בעניין זה, וכך המשיך הקבלן בביצוע העבודה והגשת חשבונותיו עד לחודש 8/2003, שאז הוגש חשבון חלקי מס' 8 ואושר על ידי המפקח. והסכום המצטבר שהגיע לקבלן, לפי אישור המפקח היה 4,266,239 ₪ (ראה נ/19). אולם, הקבלן קיבל, עד לאותו שלב, סך של 1,400,000 ₪ בלבד, שהם למעשה שני התשלומים שנזקפו על חשבון המקדמה כאמור לעיל (ראה כרטסת המועצה (נ/21)).
באותו שלב מבנה בית הספר כבר הושלם על ידי התובעת וכל אשר נותר לביצוע הינן עבודות פיתוח מסוימות שלא הושלמו על ידי התובעת (ראה עדותו של מר חסן מחאמיד, מנהל התובעת-עמ' 21 ש' 10-20 וכן חקירת המומחה מטעם בית המשפט-עמ' 11 ש' 14-19).
נימוקי התובעת לאי השלמת העבודות הנ"ל הם, שבשלב זה, ולאור היקף העבודות שכבר בוצע על ידיה והיקף העבודות שנותרו לביצוע, ברור הוא כי התמורה החוזית המוסכמת לא תכסה את היקף העבודה הנדרש להשלמת הפרויקט לכן, וכמקובל בחוזים מסוג זה, יש צורך בהגדלת החוזה על ידי המועצה על מנת שהתובעת תוכל להשלים את העבודה ולקבל את תמורתה המלאה.

20. בשלב זה, ולשם פתיחת שנת הלימודים, נמסר המבנה למועצה ואוכלס בשנת הלימודים 2003-2004. ביום 17.9.03 בוצעה מסירה ראשונית למבנה. יצוין, כי מאז ועד היום המבנה מאוכלס ומשמש כבית ספר אם כי עבודות הפיתוח הנ"ל טרם בוצעו.

21. בהמשך, שילמה הנתבעת לתובעת תשלומים נוספים והתובעת הגישה חשבונות חלקיים נוספים (חשבונות 9 ו-10). הנתבעת אישרה את החשבונות שהוגשו, אולם, סירבה לשלמם לתובעת.
בשל אי תשלום החשבונות הנ"ל הוגשה, ביום 4.5.04, על ידי התובעת תביעה כנגד הנתבעת, (ת.א. 3745/04), לחיוב האחרונה בתשלום סך של 782,107 ₪ (להלן: "התביעה הראשונה" או "ההליך הראשון").
הנתבעת התגוננה בפני התביעה הנ"ל וטענה כי על אף שחשבונות אלה אושרו הרי שלא הגיע מועד תשלומם היות והחשבונות כוללים עבודות המשויכות לשלב הסופי של התשלומים, היינו השלב הרביעי, ומאחר והתובעת טרם השלימה את העבודה וטרם הגישה חשבון סופי, הרי שלא הגיע מועד התשלום.


22. חשוב לציין, כי בהליך הראשון התובעת לא הגישה כתב תשובה ולא חלקה על טענת הנתבעת לעניין תנאי התשלום, נהפוך הוא היא הגיעה להסדר דיוני עם הנתבעת שבמסגרתו הוגדרה המחלוקת בין הצדדים כך שהפלוגתא הדורשת הכרעה הינה האם העבודות נשוא חשבונות 9 ו-10 נכללות בשלב "גמר טיח וריצוף" (היינו השלב השלישי של התשלומים) או שמא בשלב הסופי (הרביעי) (ראה פסק הדין (נ/13) שניתן בתביעה הראשונה).

לצורך הכרעה באותה פלוגתא ובהסכמת הצדדים, מונה בהליך הראשון, מומחה מטעם בית המשפט, אינג' נאדר פאהום (אותו המומחה שמונה גם בהליך שבפנינו), אשר חיווה דעתו בפלוגתא הנ"ל וקבע אילו עבודות מתוך חשבונות 9 ו-10 משויכות לשלב השלישי, היינו שלב "גמר טיח וריצוף".
בית המשפט, כב' הש' שיטרית, שדנה בתביעה הראשונה, אימצה את מסקנות המומחה וקבעה בפסק דינה (נ/13), מיום 12.8.10, כי על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 75,000 ₪.

23. ביום 28.8.04, ומשלא הוגדל החוזה ולא חודשו העבודות, החליטה התובעת להגיש חשבון סופי (חשבון מס' 13). הנתבעת קיבלה את החשבון, אולם, סירבה לאשרו וטענה, כי העבודות נושא הפרויקט טרם הושלמו.

24. זה הזמן לציין, כי לא ניתן היה לכלול את העבודות נושא החשבון הסופי במסגרת התביעה הראשונה, הואיל ועילת התביעה בגין חשבון זה התגבשה לאחר הגשת החשבון, מכאן לא היה צורך בבקשה לפיצול סעדים במסגרת ההליך הראשון לצורך הגשת התביעה שבפנינו ודין טענת הנתבעת בעניין זה להידחות.

25. במשך כל אותה תקופה, מאז הפסקת העבודה ומסירת מבנה בית הספר למועצה, שבה ועלתה בין הצדדים שאלת עבודות הפיתוח שטרם בוצעו, כאשר הנתבעת דורשת מהתובעת לבצען והתובעת מגלה נכונות לשוב ולהשלים את העבודה בתנאי שתבוצע הגדלת החוזה.
הצדדים אף נפגשו בניסיון להביא את המחלוקת לסיומה וביום 22.7.05, בעקבות פגישה שהתקיימה ביניהם, נערך ונחתם סיכום דיון (ת/7) אשר לפיו התובעת התחייב לחדש את העבודה, ביום 6.8.05, כשמנגד הנתבעת התחייבה להודיע לקבלן, תוך 10 ימים (היינו לפני מועד חידוש העבודה) אודות תקרת הסכום שהקבלן יכול לבצע.

יש לציין כי כבר אז הנתבעת הודתה כי היקף החוזה גדל.

26. בעקבות הסיכום הנ"ל התקיימה סדרת התכתבויות בין הצדדים (נ/7-נ/10 ו-ת/8-ת/12), במסגרתה התובעת דרשה, כתנאי לביצוע עבודות הפיתוח, כי החוזה יוגדל וייחתם נספח לחוזה על ידי הגופים המוסמכים במועצה, זאת על מנת לתת גושפנקא חוקית לחריגה מהתמורה החוזית המוסכמת, ואילו הנתבעת הגיבה שניתן להגיע לתקרה של עוד 2 מיליון שקל.
יודגש, כי הנתבעת סירבה לבצע הגדלה פורמלית לחוזה והסתפקה בהודעות ב"כ במסגרת ההתכתבויות הנ"ל.

27. כאן המקום לציין, כי אין חולק שהעבודה שבוצעה על ידי התובעת, ואף ללא עבודות הפיתוח שלא בוצעו, חרגה מהיקף התמורה החוזית המוסכמת, דבר שחייב ביצוע הגדלה לחוזה. הדבר נלמד בעיקר מהראיות שהוצגו על ידי הנתבעת עצמה, לדוגמא המסמך נ/19.

מסמך זה הינו בקשה, שהגישה הנתבעת למשרד החינוך, לשחרור תשלום עבור השלב השלישי של הבניה ("גמר טיח וריצוף"). לבקשה הנ"ל צורף חשבון מס' 8 והמועצה הצהירה, כי עבודות הטיח והריצוף הסתיימו ביום 15.7.03. כמו כן הוצהר, כי הוצאות הקבלן מסתכמות, עד לשלב זה, (והכוונה כמובן להוצאות המאושרות לקבלן על ידי המועצה) בסך של 4,266,239 ₪, הוצאות התכנון והפיקוח 388,090 ₪, סך הכל 4,654,329 ₪. עוד הוצהר, כי אומדן ההוצאה הכוללת להשלמת הפרויקט והוצאות הפיקוח הינה 6,190,000 ₪.
נזכיר כי התמורה המוסכמת לפי החוזה הינה 5,194,371 ₪ וכי הוצאות התכנון והפיקוח משולמות מאותו תקציב שמתקבל ממשרד החינוך, אולם הוצאות אלה אינן חלק מהעבודה שעל הקבלן לבצע ואינן חלק מהתמורה החוזית.
מכאן ברור, כי קיימת חריגה מהיקף החוזה. והנתבעת הייתה מודעת לדבר כבר אז וברור שהדבר חייב הגדלת חוזה.
יש לציין כי הנתבעת לאורך כל הדרך טענה, כי לפי החוזה (סע' 4) היא הייתה רשאית להגדיל את היקף החוזה ב-25%. טענה זו מקובלת עלי, אולם, אין בטענה כדי לפטור את הנתבעת מהחובה לערוך הגדלה מתאימה לחוזה עם הקבלן ולהחתים את ראש המועצה והגזבר שהרי מדובר בהתחייבות מועצה מקומית לתשלום כספים והתחייבות כאמור לא ניתן לבצע ללא חתימת חוזה (סע' 193 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950). גם אם המדובר בהגדלת חוזה קיים הרי שהגדלה זו מהווה סיכום חדש והתחייבות נוספת לתשלום, אם כי בתנאים המקוריים של החוזה הקיים, כך שללא עריכת נספח לחוזה הכולל הגדלת התמורה אותה מתחייבת הנתבעת לשלם, מתעורר ספק רב אודות טיבה של התקשרות זו וחובת המועצה לשלם לקבלן.
המשך עבודה בפרויקט בהתאם להתחייבות, שלא ניתנה לפי החוק, מטיל ספק אודות חובת התשלום העתידית של המועצה. הפסיקה בעניין זה גדושה במקרים רבים כאלה בהם בוצעה עבודה שחרגה מהיקף החוזה ללא שקדמה לה התחייבות כחוק להגדלה ובתי המשפט שללו תוקפן של אותן התחייבויות ודחו תביעותיהם של הקבלנים.
ערה אני להלכה שנקבעה בפסק דין "בית הרכב" (ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים (22.1.09)), אשר התייחס למקרים בהם ניתן לחייב רשות מקומית בתשלום אף אם ההסכם עם הרשות לא עמד בדרישות הצורה שנקבעו בסע' 203 לפקודת העיריות (סעיף מקביל לסע' 193 לצו המועצות המקומיות). אולם, עדיין אין באמור כדי לפטור מועצה, במקרה דוגמת זה שבפנינו, מהיעתרות לדרישת קבלן העומד על כך כי הסכם כאמור ייערך וייחתם לפי דרישת החוק. אמנם הגדלה כאמור בחוזה בהיקף של 25% אינה מחייבת עריכת מכרז חדש, ברם , אינה פוטרת מעריכת הגדלה בצורה חוקית.

חשוב להדגיש, כי במסגרת כל ההתכתבויות, שהיו בין הצדדים, הנתבעת בחרה, ובמודע כנראה, להתעלם כליל מבקשת התובעת כי ההגדלה כאמור תיערך ותיחתם על ידי מורשי החתימה מטעם המועצה ונמנעה אף מלהגיב לבקשה זו.

יש להדגיש עוד, כי מהראיות שהוצגו בפני כפי שיפורט בהמשך עולה כי החריגה מהיקף החוזה אינה עומדת על 25% בלבד אלא מעבר לכך, דבר שללא צל של ספק מחייב ביצוע הגדלת חוזה.

28. במהלך ההתכתבויות, המפורטות לעיל, התקבל אצל התובעת מכתבו של המפקח מטעם המועצה-מר יזיד דגש, מיום 2.4.05 (נ/27) המפרט את העבודות שטרם הושלמו על ידי הקבלן בשל חוסר תקציב ואשר אומדנן, על פי המכתב, הינו בסך של 941,247 ₪.
ברור הוא שסכום זה אינו כולל סכומים נוספים המגיעים לקבלן ואשר טרם שולמו, עד לאותו מועד ולטענת הקבלן עמדו על כ-2 מיליון ₪ לפי חשבון 13.

29. במקביל למגעים הנ"ל, המשיך להתנהל ההליך הראשון והצדדים נפגשו בדיונים בבית המשפט ונושא השלמת העבודות והצורך בהגדלת חוזה והיקף החריגה מהחוזה שב ועלה גם שם (ראה פרוטוקול דיון מיום 22.12.05 (נ/29)) ושם טענה התובעת, כי היקף החריגה מהחוזה הינה כ-30% ולא 25% כפי שטענה הנתבעת.

30. ביום 5.1.06, הוגשה בהליך הראשון הודעה מטעם התובעת לבית המשפט (נ/30) ובה שבה התובעת וביקשה לבצע הגדלת חוזה על מנת להבטיח את זכויותיה מול המועצה והוסיפה, כי היא מוכנה להשלמת העבודות בתנאי שתבוצע הגדלת חוזה.
באותו יום (5.1.06), הוגשה גם התביעה שבפנינו בה נטען כי חשבון 13 בסך 2,299,736 ₪ לא אושר ויש לחייב את הנתבעת בתשלומו.

31. זה הזמן להתייחס לטענת התובעת לעניין תנאי התשלום המוסכמים.
אזכיר כי התובעת טוענת שתנאי התשלום הקבועים בחוזה מדף 3210 הם התנאים המוסכמים ואילו הנתבעת טוענת שהתנאים שבחוזה ת/1, המחלקים את התשלום ל-4 שלבים, הם התנאים המוסכמים.

טענת התובעת, באשר לתנאי התשלום, לא הועלתה מפורשת בכתב התביעה ואף לא בכתב תשובה, שהיה אמור להיות מוגש לאחר קבלת כתב ההגנה שבו טענה הנתבעת מפורשות אודות תנאי התשלום.

יש חשיבות לעובדה שבמקביל לניהול הליך זה נוהל ההליך הראשון בין אותם צדדים אשר במהלכו התובעת לא חלקה על טענת הנתבעת לעניין תנאי התשלום, נהפוך הוא, בהודעה מטעמה (נ/30), אשר כאמור הוגשה במקביל להגשת תביעה זו, התובעת הודתה כי התשלום הינו לפי שלבי ביצוע, וכך באו הדברים בהודעה:
"סע' 2. התביעה נשוא הדיון הינה לתשלום חשבונות מאושרים וחלקיים מס' 9 ו-10 (שלב ג' – גמר טיח וריצוף) והנתבעת לא עומדת במחויבותה כלפי התובעת ...".

התובעת המשיכה וציטטה, באותה הודעה, את סע' 1.ג. לתנאי התשלום הקובע חובת תשלום בשלב השלישי ("גמר טיח וריצוף") והוסיפה כי:
"חשבונות חלקיים 9 ו-10 נופלים תחת הכותרת גמר טיח וריצוף בהתאם לחוזה ועל הנתבעת לשלמם ללא כל דיחוי" (סע' 3 להודעה)

כאשר ההודעה הנ"ל מוגשת במקביל להגשת כתב התביעה שבפנינו וכאשר בכתב התביעה אין כל טענה לעניין תנאי התשלום וכאשר התובעת אינה מגישה כתב תשובה, אף בעקבות הגשת כתב ההגנה, הרי מנועה היא מלטעון כי תנאי התשלום שונים מהקבוע בחוזה ת/1, ובעניין זה הדין עם הנתבעת, ותנאי התשלום שיחייבו את הצדדים לצורך תביעה זו הם התנאים שנקבעו בתוספת לחוזה ת/1.

יחד עם זאת וחרף האמור, עדיין נשאלת השאלה האם מגיע לתובעת תשלום בגין ביצוע העבודות, על אף אי השלמתן.

הצורך בהגדלת החוזה
32. החוזה נושא התביעה דנן הינו חוזה קבלנות שנערך בין רשות מקומית לחברה פרטית. הפרויקט ממומן על ידי משרד החינוך. בחוזים מסוג זה, מתעורר מידי פעם צורך בעריכת שינויים בחוזה לרבות הגדלת היקף החוזה, שבהרבה מקרים נעוץ בעובדה שהרשות לא העריכה נכונה את היקף העבודות הנדרשות וכך כתב הכמויות שבבסיס המכרז אינו תואם למציאות. במקרים כאלה הרשות נוהגת להגדיל את החוזה, ולפעמים מתעורר צורך בפרסום מכרז חדש לצורך השלמת העבודות, וזאת בכפוף להיקף ההגדלה הנדרשת.

בביצוע חוזים אלה מתעוררים לפעמים גם קשיים במימון, ככל שמתברר שלהיקף העבודה המוגדל לא קיימת הרשאה תקציבית במשרדי הממשלה המממנים את הפרויקט, ואז הקבלן המבצע עבודה בנסיבות אלה יכול למצוא את עצמו בפני שוקת שבורה כשהרשות חייבת לו כספים רבים ללא אפשרות תשלום בין אם בשל אי קיום מקור מימון ובין אם בשל אי עריכת הגדלת חוזה בצורה חוקית ובין אם בשל שניהם.

33. ממכלול הראיות שהונחו בפני הגעתי למסקנה, כי במקרה שלפנינו התובעת גילתה נכונות להשלמת העבודה והמחדל של הנתבעת, שנמנעה מלהגדיל את החוזה, הוא שמנע את ההשלמה.

34. עד ההגנה העיקרי שהעיד בעניין זה הוא גזבר המועצה-מר מחמוד ג'אנם, אשר בעדותו התגלו סתירות ואשר לא סיפק הסבר משכנע לאי עריכת הגדלת חוזה על ידי המועצה. הגזבר העיד, לדוגמא, כי אין חריגה מהיקף החוזה וזה כולל חשבון 13 (ראה עדותו-עמ' 46 ש' 7) אולם, תשובה זו עומדת בסתירה למוצג נ/19 (בקשה לשחרור תשלום), אשר העד עצמו חתום עליו. כמו כן הטענה הנ"ל של הגזבר עומדת בסתירה לעדותו הוא עצמו, שכן בהמשך חקירתו נשאל אודות אומדן העבודות שלא הושלמו על ידי הקבלן וענה, כי ערך העבודות הינו 2.5 מיליון ₪ (עמ' 25 ש' 1-2). ללמדך, שקיימת חריגה מהיקף החוזה שכן הקבלן קיבל עד כה תשלומים בסך של 4,815,954 ₪ כשסכום זה אינו כולל את העבודות נושא חשבון 13, שהמומחה העריך אותן בכ-מיליון ₪. אין ספק שמדובר בחריגה מהיקף החוזה ואין ספק שחריגה זו הינה מעבר ל-25%.

35. הגזבר העיד עוד, כי משרד החינוך אישר תוספת הרשאה תקציבית, כך שהסכום הכולל של התקציב, כולל הוצאות תכנון ופיקוח, עמד על סך של 6,579,291 ₪ (נ/24 ו-נ/25). אולם, הנתבעת לא יידעה את הקבלן אודות תוספת זו והגזבר אף העיד, כי לא יידע את הקבלן מאחר, ולדבריו, אינו חייב לעשות זאת. הגזבר הדגיש, כי מערכת היחסים מול משרד החינוך אינה מעניינו של הקבלן וכי בין הנתבעת לקבלן קיים חוזה הקובע את מערכת היחסים בין שני הצדדים.

36. אכן, וכעדות הגזבר, יחסי הצדדים מוסדרים בחוזה, אולם, כאשר בתנאי התשלום נרשם מפורשות כי התשלום יבוצע בהתקיים תנאים מסוימים "וזאת מיד לאחר שחרור ההקצבה ממשרד החינוך", כל בר דעת מבין שללא הרשאה תקציבית אין מקור לתשלום. והקבלן שלא יודע אם קיימת הרשאה תקציבית נוספת ואינו מקבל הגדלת חוזה ערוכה בצורה הנדרשת על פי החוק, אינו יכול להמשיך ולבצע עבודות נוספות.

37. יודגש כי הוצאות התכנון והפיקוח, אותן משלמת המועצה למתכנן ולמפקח מטעמה, מנוכות מהתקציב המועבר ממשרד החינוך (ראה נ/15 ו-נ/19) ולמעשה נוגסות מההרשאה התקציבית, כך שבכל מקרה לא הייתה קיימת הרשאה בהיקף הנדרש לצורך ביצוע העבודה והשלמתה.

38. לפני סיום נושא זה, ולצורך השלמת התמונה, ראוי לציין, כי לאחר הגשת כתב התביעה, וביום 8.3.06, הודיע משרד החינוך לנתבעת על ביטול יתרת ההרשאה התקציבית וזאת בשל העדר פעילות מטעם המועצה מול משרד החינוך (נ/13).
הנתבעת טוענת, כי העדר הפעילות נעוץ במחדל התובעת אשר לא השלימה את הפרויקט ובכך מנעה שחרור התקציב ממשרד החינוך וביטולו בסופו של דבר.
יצוין עוד, כי בשלב מאוחר יותר, ולבקשת הנתבעת, אישר משרד החינוך חידוש ההרשאה בתקציב שנת 2007 (נ/18).

39. לאור כל האמור ומשנמנעה השלמת העבודות מסיבות הנעוצות בנתבעת ומאחר והתובעת ביצעה עבודות שטרם שולמה תמורתן, הרי שהתובעת זכאית לתשלום היתרה בגין העבודות שבוצעו על ידה.

חוות דעת המומחה
40. המומחה חיווה דעתו תחילה בשאלת העבודות שבוצעו ואומדנן והשלים את חוות דעתו בחוות דעת משלימה, שניתנה בשלב מאוחר יותר ובה התייחס לתשלומים ששולמו לקבלן, וכן לחישובי המע"מ וההתייקרויות והגיע למסקנה, כי מגיעה לתובעת יתרה לתשלום בסך של 954,492 ₪, וזאת נכון ליום 24.10.13.

41. הנתבעת אינה חולקת על חישובי המומחה ומסקנתו הנ"ל.

התובעת אף היא מקבלת את מסקנות המומחה, אולם, לטענתה, קיימות שתי טעויות בחישובי המומחה שבחוות הדעת המשלימה.



הטעות הראשונה: בתשלומים שנלקחו בחשבון, לצורך חישוב היתרה, קוזזו גם תשלומים בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בעקבות ההליך הראשון, סך הכל 114,657 ₪ (ראה סע' 1 בחוות הדעת המשלימה, שורה אחרונה בטבלת התשלומים שבוצעו), למרות שהתשלום שהיה צריך לזקוף לחשבון התשלומים הינו סך של 75,000 ₪ בלבד. לכן מגיעה לתובעת יתרה נוספת, מעבר ליתרה שנקבעה על ידי המומחה, בסך של 39,657 ₪.


הנתבעת אינה חולקת על טענה זו ומסכימה כי בסכום הנ"ל, שנלקח בחשבון על ידי המומחה, נכללו תשלומים בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד שאין לזקוף אותם לחובת הקבלן.

אי לכך, הנני מקבלת את טענת התובעת וקובעת, כי היתרה המגיעה לתובעת הינה בסך של 994,149 ₪.



הטעות השנייה: בחישובי המומחה נפלה טעות טכנית, בפרק "חשבונות מאושרים" (סע' 2 לחוות הדעת המשלימה), עת העתיק המומחה את הסכום בגין החריגים, ביחס לחשבון מס' 13, כך שנרשם חריגים מאושרים - 278,427 ₪ במקום לרשום - 503,199 ₪.


הנתבעת חולקת על טענה זו ובצדק, שכן המומחה רשם באותו פרק, בהתייחסו לחשבון 13, "סעיפי חוזה 4,358,002 ₪". עיון בחוות הדעת הראשונה מעלה כי סכום זה כולל חריגים מאושרים (3,854,802.38 ש"ח + 503,199.75 ש"ח) (ראה סע' 4.1 לחוות הדעת הראשונה וסע' 4.2 לאותה חוות דעת).

מכאן, לא נפלה טעות בחישובי המומחה בפרק זה ודין הטענה, לעניין טעות זו, להידחות.

לאור האמור, הנתבעת חייבת בתשלום סך של 994,149 ₪ לתובעת.

42. בשולי הדברים אציין, כי התובעת הגישה סיכומי תשובה בהם העלתה טענות חדשות שלא בא זכרן לא בכתבי הטענות ואף לא בסיכומים מטעמה ואינם מהווים תשובה לסיכומי הנתבעת. הנתבעת התנגדה להעלאת טענות מפתיעות כאמור ובצדק.
חשוב לציין ולהדגיש, כי בפסק הדין, ולאור האמור לעיל, לא התייחסתי כלל לסיכומי התשובה הנ"ל.

סיכום
43. הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 994,149 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 24.10.13 ועד לתשלום המלא בפועל.
כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת בגין האגרה ששולמה ושכ"ט המומחה כפי ששולם על ידי התובעת.
הנתבעת תישא גם בשכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום שנפסק לעיל בתוספת מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה גמר

  2. חוזה זהב

  3. חוזה גנן

  4. חוזה ברטר

  5. חוזה גננת

  6. חוזה הקמה

  7. הכנת חוזה

  8. חוזה הפקה

  9. חוזה הפסד

  10. חוזה חוקי

  11. חוזה בכתב

  12. חוזה חסות

  13. חוזה אישי

  14. חוזה הקדמה

  15. חוזה חיתום

  16. חוזה אירוח

  17. חוזה השאלה

  18. הגדלת חוזה

  19. חוזה חוגים

  20. חוזה איכות

  21. השלמת חוזה

  22. חוזה הובלה

  23. חוזה בסיסי

  24. חוזה הפרשים

  25. חוזה חליפין

  26. חוזה הובלות

  27. חוזה זיכיון

  28. חוזה הקלטות

  29. חוזה אחריות

  30. חוזה גלובלי

  31. חוזה דפי זהב

  32. חוזה דו צדדי

  33. חוזה השתדלות

  34. חוזה זכיינות

  35. השתכללות חוזה

  36. חוזה גג רעפים

  37. חוזה דו שבועי

  38. חוזה בהתנהגות

  39. חוזה בית אבות

  40. חוזה גב אל גב

  41. חוזה יחסי אמון

  42. חוזה בלתי חוקי

  43. חוזה בלתי מוגן

  44. חוזה ארוך טווח

  45. חוזה אובליגטורי

  46. חוזה הוצאה לאור

  47. חוזה בלי אופציה

  48. חוזה בין שותפים

  49. חוזה השאלת ציוד

  50. חוזה אישי בכירים

  51. חוזה אישי גלובלי

  52. קיום חוזה בקירוב

  53. חוזה בשפה הרוסית

  54. חוזה קידום אתרים

  55. חוזה אישי קביעות

  56. חוזה אישי זכויות

  57. חוזה הפסקת עבודה

  58. חוזה אמריקן לייזר

  59. חוזה חיים משותפים

  60. חוזה חלוקת רווחים

  61. השלמת פרטים בחוזה

  62. חוזה תיאום ציפיות

  63. חידוש חוזה אוטומטי

  64. בטלות חוזה בלתי חוקי

  65. חוזה דיור בלתי מוגן

  66. הסכם קיבוצי חוזה אישי

  67. התנאים לקיומו של חוזה

  68. השלמת פרטים חסרים בחוזה

  69. חוזה אישי במגזר הציבורי

  70. חוזה בכירים בשירות המדינה

  71. חוזה בכירים בשלטון המקומי

  72. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  73. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  74. חוזה בכירים נציבות שירות המדינה

  75. חוזה לביצוע עבודות מסגרות מעקה ושערים

  76. התנאים בהם משא ומתן משתכלל לכדי חוזה מחייב

  77. נטען כי מעולם לא נכרת חוזה מכר כיוון שלא היתה גמירות דעת

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון