חוזה איכות



התובע (להלן: "איכות מעליות"), הינו עוסק מורשה הרשום על שם מנהלו – מר יצחק ברקוביץ. עיסוקו בהרכבה תיקון ואחזקה שוטפת של מעליות.

הנתבעת 1 הינה נציגות מגדל הדירות "שרתון סיטי טאואר" (להלן: "הנציגות").

הנתבעת 2 (להלן: "אלקטרה"), הינה חברה המספקת שירותי אחזקה למעליות.

ביום 27.10.08 נכרת בין "איכות מעליות" לבין הנציגות הסכם שירות מעליות (להלן: "ההסכם").

עד למועד כריתת ההסכם, הייתה אלקטרה ספקית שירות האחזקה לנציגות.

ביום 27.5.09 הודיעה הנציגות ל"איכות מעליות", כי היא מפסיקה את ההתקשרות עמו.

"איכות מעליות" טוען, כי הפסקת ההתקשרות עמו נעשתה ללא קשר לטיב השירות אותו סיפק, אך ורק במטרה להביא למחיקת התביעה אשר הגישה אלקטרה כנגד הנציגות.

ביום 27.7.11 הגיש "איכות מעליות" את התביעה דנן, בסך של 372,528₪ כנגד הנציגות ואלקטרה.

טענות "איכות מעליות" :

"איכות מעליות" טוען כי במהלך חודש ספטמבר 2008, לאור אי שביעות רצונה של הנציגות מאלקטרה, היא ביקשה להחליף את ספקית השירות למעליותיה, ויצרה קשר עם "איכות מעליות". לצורך זה, העבירה לעיון נציגה – מר דן כהן, הצעת מחיר, בצירוף טיוטת הסכם התקשרות. צורפו כנספח א' לתצהיר מר ברקוביץ (ראו סעיפים 4-5 לתצהיר מר ברקוביץ).

"איכות מעליות" טוען כי תנאי עיקרי להתקשרות עם הנציגות, היה כי ההתקשרות תהיה לתקופה ארוכה. יחד עם זאת, נוספה הוראה להסכם, לפיה לכל צד שמורה הזכות לבטל את ההסכם בהודעה מוקדמת של ארבעים וחמישה ימים (ראו סעיפים 6-7 לתצהיר מר ברקוביץ).

לטענת "איכות מעליות", עקב הסתמכותו על המשכיות ההתקשרות עם הנציגות, הוא הסכים לתחזק את המעליות, בתקופת ההודעה המוקדמת שניתנה לאלקטרה, בת שלושת חודשים, ללא כל תמורה (ראו סעיף 10 לתצהיר מר ברקוביץ).

בהסכם נקבע, טוען "איכות מעליות", כי הנציגות תשלם דמי שירות ואחזקה חודשיים בסך של 10,000 ₪, וסך של 2,500 ₪ בגין אחריות לחלקי וחלפי המעליות.
בסה"כ סוכם כי הנציגות תשלם סך של 12,500 ₪ בחודש, בצירוף מע"מ (ראו סעיף 12 לתצהיר מר ברקוביץ).

לטענת "איכות מעליות", הוא הסתמך על מצגיה של הנציגות, ועל כן השקיע מעל ל – 150,000 ₪ מכספו הפרטי, על מנת שתיפקוד המעליות יהיה לשביעות רצון הנציגות (ראו סעיף 13 לתצהיר מר ברקוביץ).

"איכות מעליות" סבור כי הנציגות הייתה שבעת רצון לחלוטין ממקצועיותו, נאמנותו, ותפקודו. הסיבה בגינה ביטלה את ההסכם עמו, ושבה להתקשר עם אלקטרה, הייתה כי מדובר היה בתנאי לביטול תביעתה של אלקטרה כנגד הנציגות (ראו סעיפים 14-16 לתצהיר מר ברקוביץ).

לגרסת "איכות מעליות", הוא סיפק לנציגות שירות ללא תמורה בתקופת ההודעה המוקדמת לאלקטרה, אולם הנציגות לא העבירה לאלקטרה שכרה בגין חודשים אלו.
משכך, מדובר בהתעשרות שלא כדין, וחוסר תום לב במו"מ לכריתת הסכם (ראו סעיף 19 לתצהיר בר ברקוביץ).

"איכות מעליות" טוען כי הנציגות הציגה בפניו מצגי שווא, לפיהם היא מתקשרת עמו לתקופה ממושכת. בדיעבד, התברר כי עצם ההתקשרות נעשתה בחוסר תום לב, ובמטרה להתעשר שלא כדין על חשבון "איכות מעליות" (ראו סעיפים 21-22 לתצהיר מר ברקוביץ).

בתביעתו, תובע "איכות מעליות" את הסכומים הבאים:



אובדן הכנסה עתידית לתקופה בת 12 חודשים 174,000 ₪
השקעות שביצע "איכות מעליות" 155,028 ₪
דמי אחזקה בתקופת ההודעה המוקדמת 43,500 ₪


התביעה הוגשה בסך כולל של 372,528 ₪.

"איכות מעליות" הגיש את תצהירה של רעייתו הגב' ברקוביץ, וצירף אליו תמלילי שיחותיה עם מר גדי צולה – מנהל הבניין ואב הבית של הסיטי טאואר, ומר סמי טולדו – השומר בכניסה לבניין.
לטענת הגב' ברקוביץ', עולה מהם כי הנציגות השתמשה ב"איכות מעליות" במטרה להתעשר על חשבונה, ולהגיע על גבה להסדרים מיטיבים עם אלקטרה.

כן מצרפת הגב' ברקוביץ לתצהירה, תמליל שיחה שנערכה לגרסתה בינה לבין מר סטיב רובין, מנכ"ל חטיבת המעליות באלקטרה, בסמוך למועד בו הודיעה הנציגות על ביטול ההסכם, ממנה, לטענתה, ניתן ללמוד שאלקטרה "חיזרה" אחר הנציגות, וויתרה על חובות הנציגות לאלקטרה, על מנת שזו תתקשר עמה שוב בהסכם שירות.

"איכות מעליות" צירף תצהירו של מר גדי צולה, אשר שימש בתקופה הרלוונטית כמנהל ואב בית של מגדל הסיטי טאואר.

מר צולה מצהיר, כי הנציגות סיימה קשריה עם אלקטרה במהלך שנת 2008, בעקבות שירות קלוקל שסופק על ידי אלקטרה.

הוא מעיד כי באותה תקופה, מצב המעליות בבנין היה ירוד. מעליות נתקעו לעיתים תכופות, וקריאות השירות לא נענו בזמן סביר וכמקובל.

מר צולה הצהיר, כי בזמן שאלקטרה טיפלו במעליות, היו חדרי המעליות וחדרי השירות והתאים התחתונים, מטונפים, מלוכלכים, ומלאי שמנים ושאריות של חלקי חילוף.
חרף בקשותיו החוזרות ונשנות לאלקטרה, הנושא לא טופל.

מר צולה טוען, כי מרגע כניסתו של "איכות מעליות" לתפקיד, קריאות השירות נענו באופן מקצועי.

מר צולה מוסיף, כי אלקטרה לא השלימה עם הפסקת ההתקשרות עימה, והשקיעה מאמצים רבים להיפגש עם הנציגות, על מנת לחזור ולקבל את הטיפול במעליות.

מר צולה מצהיר, כי מנכ"ל חטיבת המעליות באלקטרה פנה ביוזמתו מספר פעמים, ואף באמצעות נציגיו, לכל חברי הוועד ואיים עליהם בתביעה בגין חוב נטען לאלקטרה. לדבריו, נתקיימה פגישה בין הנהלת חטיבת המעליות של אלקטרה ומר סטיב רובין, לבין הנציגות.
במסגרתה הם הסכימו להפסקת ההתקשרות עם "איכות מעליות", בתמורה למחילה על החוב הכספי.

מר צולה מבהיר כי במספר ישיבות שהוא נכח בהם, טען כי "איכות מעליות" מספק שירות זול ואמין, וזאת להבדיל מהשירות שמעניקה אלקטרה.

טענות הנציגות :

הנציגות מאשרת, כי הייתה קשורה בהסכם שירות למעליות עם אלקטרה עד ליום 27.1.09.
לטענתה, הסיבה להפסקת ההתקשרות עם אלקטרה הייתה המחיר הגבוה שזו גבתה.

הנציגות מאשרת קיום משא ומתן עם מר ברקוביץ "איכות מעליות". העברת טיוטת הסכם לעיונה, ולבסוף – חתימת ההסכם ביום 27.10.08, תוך ידיעה כי ההסכם עם אלקטרה יימשך עוד שלושה חודשים.

הנציגות מאשרת כי ביום 12.7.09 שלחה ל"איכות מעליות" הודעה מוקדמת, בדבר רצונה להפסיק ההתקשרות עמו, וביום 13.5.09 חתמה על הסכם שירות למעליות עם אלקטרה.

הסיבה להתקשרות המחודשת עם אלקטרה, טוענת הנציגות, היא שביעות רצונה מאיכות השירות שניתן לה בעבר על ידי אלקטרה, ומכיון שאלקטרה נאותה להפחית המחיר לקריאת שירות.

יצוין כי הנציגות הגישה תצהיר מטעמה – תצהירה של הגב' גלמין, אולם הגב' גלמין לא התייצבה בישיבת ההוכחות ביום 1.5.13, ועל כן, אין תצהירה משמש כראיה בתיק.

טענות אלקטרה :

אלקטרה מבהירה, כי מערכת היחסים העסקית עם הנציגות החלה כבר בשנת 2005, עת נכרת הסכם מתן שירותי תיקון ואחזקה למעליות הבניין (להלן: "ההסכם הראשון").

אלקטרה טוענת, כי הנציגות הייתה שבעת רצון מתפקודה של אלקטרה, ועל כן מימשה את האופציה להארכת ההתקשרות עמה (ראו סעיף 4 לתצהיר מר רובין).

לטענת אלקטרה, ביום 27.10.08 נתקיימה פגישה בין מר רובין, לבין נציג הנציגות – מר דן כהן, במטרה לדון מחדש בתנאי ההסכם משנת 2005.
עם סיומה, הגיעו להסכמה משותפת, כי חברת אלקטרה תגבש הצעה ברוח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בפגישה (ראו סעיף 5 לתצהיר מר רובין).

אלקטרה טוענת כי חרף הסכמה זו, עוד באותו היום נתקבלה הודעה מוקדמת על הפסקת ההתקשרות עמה (ראו סעיף 7 לתצהיר מר רובין).

לטענת אלקטרה, בהמשך, התברר לה כי הנסיבות אשר הובילו להחלטת הנציגות להפסיק את ההתקשרות עמה, הינן חתימת ההסכם עם "איכות מעליות" (ראו סעיף 9 לתצהיר מר רובין).

אלקטרה טוענת, כי למרות ידיעתו הברורה של מר ברקוביץ, כי לאלקטרה ולנציגות קיים הסכם תקף, במסגרתו הצדדים מחויבים לתקופה נוספת של שלושה חודשים, עד לסיום ההתקשרות, בחר מר ברקוביץ להתעלם מהתחייבות זו, והחל לספק שירותים לנציגות, מבלי להמתין עד לסיומו של ההסכם.

בכך, דחק לטענתה "איכות מעליות" את אלקטרה, מבלי שניתנה לה הזדמנות להשלים את מחויבותה כלפי הנציגות (ראו סעיף 11 לתצהיר מר רובין).

לטענת אלקטרה, נפתח משא ומתן חדש בינה לבין הנציגות, עקב אי שביעות רצון הנציגות משירות "איכות מעליות", ועל רקע פנייתם של גורמים שונים מהנציגות לאלקטרה.

משא ומתן זה הבשיל להסכם התקשרות חדש ביום 13.5.09 (להלן: "ההסכם הנוסף").
(ראו סעיף 13 לתצהיר מר רובין).

אלקטרה טוענת כי היא כיבדה את הסכם ההתקשרות בין "איכות מעליות" לבין הנציגות.
משכך, דאגה כי ההסכם הנוסף ייכנס לתוקפו רק בחלוף תקופת ההודעה המוקדמת בת ארבעים וחמישה יום, לה היה זכאי "איכות מעליות" (ראו סעיף 15 לתצהיר מר רובין).


לטענת אלקטרה, שיחת הטלפון אשר קיימה הגב' ברקוביץ עם מר רובין, כשהיא מתחזה לגב' גלמין, הינה ניסיון להוציא הודאת שווא, תוך הצגת מצג כוזב ושקרי.

כן טוענת אלקטרה כי הגב' ברקוביץ איימה על מר רובין, גדפה אותו וביקשה להלך עליו אימים ולמנוע ההתקשרות עם הנציגות.
(ראו סעיף 17 לתצהיר מר רובין).

דיון והכרעה :

השאלות המצריכות דיון והכרעה הינן:



האם החוזה בין הנציגות ל"איכות מעליות" בוטל כדין?
אחריות הנציגות.
האם אלקטרה גרמה להפרת ההסכם בין "איכות מעליות" לבין הנציגות?
סכום התביעה.


אדון בשאלות אחת לאחת.

הפסקת ההתקשרות נציגות – "איכות מעליות" :

כמפורט לעיל, הנציגות התקשרה ביום 27.10.08 בהסכם עם "איכות מעליות" וביום 27.5.09 הודיעה לו על הפסקת ההתקשרות עמה.
שלושה חודשים מתוך שבעת החודשים בהם היה ההסכם בין הצדדים בתוקף, ניתן השירות על ידי "איכות מעליות" חינם אין כסף.
"איכות מעליות" טוען להתעשרות שלא כדין, של הנציגות ואלקטרה, עקב הפסקת התקשרות עמו שלא כדין, ובחוסר תום לב.

לטענתו, הנציגות זכתה לשלושה חודשים של שירות חינם, בעוד הוא השקיע כספים רבים בתחזוקת המעליות בהסתמך על כך שבינו לבין הנציגות יתקיים הסכם ארוך טווח.
בסיכומיו (סעיף 5.2.2) מציין "איכות מעליות" כי הסיטי טאואר הינו בניין בעל 40 קומות, וחמש מעליות, אשר דורשות תחזוקה יום – יומית. לטענתו, ביצוע עבודות בבניין כזה מהווה קידום והינו תפקיד נחשב ומוביל בתחום אחזקת המעליות, ומשכך, כאשר התקשר בהסכם עם הנציגות, הסכים לתנאים אשר אינם לחלוטין מיטיבים עמו, וזאת על מנת שלטווח הרחוק תיעזר הנציגות בשירותיו.
"איכות מעליות" טוען, כי לא היה מתקשר עם הנציגות אילו היה יודע על חובה לאלקטרה, ולא היה נותן לה שירות, במשך שלושה חודשים, ללא תמורה.

טענתו של "איכות מעליות" הינה, כי ביטול ההסכם עמו, חרף שביעות רצונה של הנציגות מתפקודו, מהווה חוסר תום לב בביצוע החוזה, כמפורט בסעיף 39 לחוק החוזים, (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"):

"בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".

אכן, אף אם תתקבל הטענה כי לנציגות היתה זכות לבטל את ההתקשרות עם "איכות מעליות", הרי שזכות זו כפופה לחובה לפעול בתום לב (ראו לעניין זה בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים נ' בית הדין הארצי, פ"ד לה(1) 828; ע"א 1368/02 צמנטכל ב. קוטיק בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 516; ע"א 9474/03 יורם גדיש תשתית ובנייה (1992) בע"מ נ' בהג'את).
עקרון תום הלב שהינו עיקרון מרכזי במשפט הישראלי, משקף אמת מידה להתנהגות ראויה. כוחו הנורמטיבי עוגן בסעיף 39 לחוק החוזים, ומכוחה של הוראה זו כל שימוש בזכות חוזית ובקיום חיוב, חייב להיעשות בתום לב.
לעקרון תום הלב השפעה משולשת על פרשנות החוזה. מכוחו יש לפרש חוזה על פי אומד דעתם (הסובייקטיבי) המשותף של הצדדים, כל חוזה צריך להתפרש באופן שתכליתו הינה הגשמת עקרון תום הלב וחסר בחוזה יש להשלים על פי עקרון תום הלב (ראו ג' שלו "דיני חוזים - לקראת קודיפקציה של המשפט האזרחי", תשס"ה,411 - 413 , 442 - 443).

לאור האמור, חרף קיומה של הוראה חוזית, בהסכם בין "איכות מעליות" לנציגות, המאפשרת הפסקת ההתקשרות, על ידי מתן הודעה מראש, הרי שיש לפרש הוראה זו בחוזה, הן אף על פי אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים.

נחה דעתי כי אכן, כנטען, "איכות מעליות" התקשרה עם הנציגות בהסכם למתן שירות, מתוך מטרה לקיים ההסכם במשך תקופה ארוכה.
הסכם זה מעצם טיבו – מתן שירות למעליות קיימות בבניין, הינו הסכם לתקופה ארוכה, וכך סבר "איכות מעליות", עת הסכים ליתן השירות בחינם, למשך שלושה חודשים, להשקיע כספים ומאמצים בתחזוק המעליות וחדרי השירות, ואף הסכים למתן הודעה מראש של ארבעים וחמישה ימים בלבד.
אין כל ספק כי "איכות מעליות" לא היה מסכים לתנאים אלו, אילו ידע כי ההסכם יבוטל לאחר מספר חודשים.

אף הנציגות ידעה, כי מדובר בהסכם בעל אופי נמשך. אף היא התקשרה מתוך ידיעה כי טיב מעליות מסתמך על קיום ההסכם על ידי שני הצדדים, לתקופה בת מספר שנים לא מבוטל.

יוצא אם כן, כי ביטול ההסכם, אף אם נעשה בהתאם להוראותיו, נעשה תוך פרק זמן בלתי סביר, ומשכך – יש ממש בטענותיו של "איכות מעליות" אודות היעדר תום לב.

חיזוק נוסף אני מוצאת בכך שלא הוצגה לפני סיבה ראויה למתן הודעת הביטול.
אף אילו היה מבוטל ההסכם לאחר פרק זמן סביר, הרי שעל הנציגות היה להצביע על סיבה ראויה לביטולו, וזאת היא לא עשתה.
יתרה מכך, "איכות מעליות" תמך בראיות ממשיות טענתו כי ביצע עבודתו היטב.

כך בעדותו של מר צולה (עמ' 17 שורות 22-27 לפרוטוקול הדיון מיום 1.5.13):

"ש: אני מבין ששאלו אותך האם לחזור לאלקטרה.
ת: שאלו אותי האם השירות...
אני לא זוכר את הציטוט המדויק, אולי כפועל יוצא מה שהיה העניין ששאלו אותי לגבי החברה שנותנת שירות באותו זמן שאותה הכרתי מעבודתי בבניין, דעתי הייתה שהשירות שלהם טוב מאד, זה ענה על הצרכים שלי ולא ראיתי סיבה או צורך להחליפם".

אשר על כן, אני מקבלת טענתו של "איכות מעליות", כי למעשה, ההסכם עמו בוטל אך ורק במטרה להביא לביטול התביעה אשר הוגשה על ידי אלקטרה, כנגד הנציגות.

כך העיד בנושא מר רובין (עמ' 26 שורות 10-19 לפרוטוקול הדיון מיום 1.5.13):

"ש: למה ביטלתם את התביעה?
ת: זה היה במסגרת מו"מ. למה ירדנו במחיר?
ש: בלי שום קשר לתובעת?
ת: בלי שום קשר.
ש: אתה לא זוכר את סכום התביעה, באותו סעיף בהסכם ההתקשרות, מפנה לעמוד 4 להסכם השני – נספח ה'. כלומר יש כאן התניה. אז אין קשר בין הדברים?
ת: אין קשר בין הדברים. אותו דבר בספטמבר שהיה במו"מ, יכול להיות שעמדתי לבוא עם 15,000 ₪ אז.
ש: אני מדבר על ביטול התביעה.
ת: נכון, כי זה היה בחבילה אחת".
(ההדגשה שלי – נ.ג.).


מן האמור לעיל עולה, כי "איכות מעליות" התקשר בהסכם עם הנציגות, מתוך כוונה שההסכם יתקיים תקופה ממושכת, ועל כן הסכים לתנאים אשר אינם מטיבים עמו.
אף הנציגות התכוונה לקיים ההסכם עם "איכות מעליות" לתקופה ארוכה, אולם בשל הנסיבות – התביעה שהוגשה כנגדה, ומבלי שהתעוררה כל בעיה בתפקוד "איכות מעליות", הודיעה לאיכות המעליות על הפסקת ההתקשרות תוך מספר חודשים מיום החתימה על ההסכם.

התנהלות זו של הנציגות, הינה התנהלות חסרת תום לב, ונעשתה אך ורק במטרה להביא לביטולה של התביעה שכנגדה ועל כן היא פסולה.

לאור האמור אני קובעת כי ההסכם עם "איכות מעליות" בוטל שלא כדין, אך ורק במטרה להביא למחיקת התביעה הכספית אשר הוגשה על ידי אלקטרה כנגד הנציגות.

אחריות הנציגות :

הנציגות עצמה, היא זו אשר התקשרה ביום 27.10.08 בהסכם עם "איכות מעליות", והיא זו אשר בחרה ביום 27.5.09 להודיע לו, באופן פסול וחסר תום לב, על הפסקת ההתקשרות.

הפסקת ההתקשרות עם איכות מעליות, לוותה בידיעתה של הנציגות כי היא זכתה לשלושה חודשים של שירות חינם. איכות מעליות סובר כי מדובר בהסכם ארוך טווח, ועל כן השקיע כספים רבים בתחזוקת המעליות.

הנציגות אמנם הגישה כתב הגנה ותצהיר מטעמה, אולם בחרה שלא להתייצב לדיון ההוכחות, ואף לא הגישה סיכומים מטעמה.
משכך, אני סבורה כי הנציגות למעשה זנחה טענות הגנתה.

כפי שקבעתי בפרק דלעיל, הנציגות פעלה בחוסר תום לב וביקשה להתעשר שלא כדין עת ביטלה ההסכם עם "איכות מעליות".

כמפורט לעיל, על אף קיומה של הוראה חוזית המאפשרת הפסקת ההסכם, על ידי מתן הודעה מראש, משלא נסמכה ההודעה על שיקולים מהותיים ומשלא ניתן נימוק כלשהו למתן ההודעה. מה עוד, שזו ניתנה שלא לאחר פרק זמן סביר – אין בכך כדי להכשיר פעולותיה של הנציגות.

תקנות 157 ו – 160 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מאפשרות לבית המשפט ליתן פסק דין כנגד בעל דין אשר לא התייצב לדיון, או אשר לא הגיש סיכומיו במועד.

יובהר, כי אף במקרה בו חלות תקנות אלו, לא ניתן פסק דין באופן אוטומטי לטובת התובע, אלא על בית המשפט לבחון את כל חומר הראיות שהובא בפניו (ראו פרופ' זוסמן, בספרו סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7, עמ' 513).
בענייננו, הנציגות לא הביאה עדים, שכן משכה את תצהיר הגב' גלמין, העדה מטעמה, בבוקר ההוכחות.
פרקליט הנציגות נכח באולם בית המשפט, אך לא הגיש סיכומים מטעמה.

הראיות בעניינה של הנציגות נבחנו לגופן, בהתחשב בנתוניל לעיל.

אשר על כן, ובהעדר הגנה ממשית לנציגות, דין התביעה כנגדה, ככל שיוכחו הסכומים הנתבעים, ועל כך ארחיב בהמשך – להתקבל.

אלקטרה – גרם הפרת חוזה?

"איכות מעליות" טוען כי אלקטרה ניצלה אותו לרעה, תוך שחזרה בה מתביעה שהגישה נגד הנציגות, על מנת לחזור ולעבוד בסיטי טאואר.

כן נטען ע"י "איכות מעליות" כי הנתבעות חברו נגדו במסגרת ההליך דנן.
הסתירו את התביעה שהגישה אלקטרה נגד הנציגות ואת הסכם הפשרה שנחתם ביניהן.
במסגרתו לטענת "איכות מעליות", התנתה אלקטרה את מחיקת התביעה ומחילתה על החוב – בהפסקת ההתקשרות עם "איכות מעליות", והשבת אלקטרה לעבודה.

לטענות "איכות מעליות", אלקטרה הפעילה לחץ בלתי הוגן על הנציגות, לרבות השימוש בחובה של הנציגות. כל זה הביא את הנציגות להפר את ההסכם עם "איכות מעליות".
סבורה היא כי בהתנהלות זו, יש משום עוולת "גרם הפרת חוזה", והפרת חובה חקוקה, כמפורט בסעיפים 62 ו – 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]

בסיכומיו (סעיף 5.5.11), מתייחס "איכות מעליות" לגרסת אלקטרה ולעדות מר רובין.
לטענתו, אלקטרה היא זו אשר פנתה לנציגות בבקשה לשוב ולעבוד עמה, והיא זו אשר הפעילה על הנציגות מכבש לחצים על מנת שתפר את ההסכם עם "איכות מעליות", ותתקשר עם אלקטרה בשנית.

אלקטרה, מצידה, מציגה גרסה אחרת להשתלשלות העניינים –

לטענתה, ביום 27.10.08, התקיימה פגישה בין מר כהן מהנציגות, לבין מר רובין.
במסגרתה, החליטו הצדדים כי אלקטרה תגבש הצעה לצורך המשך ההתקשרות בין הצדדים, אשר תחילתה בשנת 2005.
חרף האמור, טוענת אלקטרה כי עוד באותו היום התקבלה הודעה על הפסקת ההתקשרות עמה.
הפסקת התקשרות זו, טוענת אלקטרה, הינה תולדה של חתימת ההסכם עם "איכות מעליות". חרף ידיעתה על קיומו של הסכם תקף בין הנציגות לאלקטרה, חתרה תחתיה. היא אף החלה לספק שירותים לנציגות, תוך שהיא מתעלמת ממחויבותה של אלקטרה להמשיך ולספק שירותים עד למועד פקיעת ההסכם בין הצדדים.

גרסתה של אלקטרה אם כן, הינה כי חרף ידיעת "איכות מעליות" כי לנציגות הסכם תקף ומחייב עמה, עד ליום 27.1.09. בניגוד למחויבות אלקטרה להמשיך ולספק שירותים לתקופה נוספת בת שלושה חודשים, התחייב "איכות מעליות" לספק שירותים ללא תמורה, עד ליום 27.1.09.
בסעיף 10 לסיכומיה, טוענת אלקטרה כי התנהלות זו של "איכות מעליות", הובילה לסיומו הפתאומי של ההסכם עימה, מבלי שניתנה לה ההזדמנות להשלים את מחויבויותיה כלפי הנציגות, על פי ההסכם.

אלה הם הטיעונים, ומכאן אעבור להכריע בסוגיה.

סעיף 62 לפקודת הנזיקין קובע:

"(א) מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי, הריהו עושה עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון.
(ב) לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבו כהפרת חוזה".

ברע"א 2512/90 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' תופיני סער ואח', פ"ד מה(4), 405, 427 , כותב השופט ד. לוין:
"תנאי שבלעדיו אין לקיומה של עוולת גרם הפרת חוזה הוא פעולה של הפרת החוזה. "העוולה של גרם הפרת חוזה מושתת על קיומה של הפרה" (נ' כהן, "גרם הפרת חוזה" דיני הנזיקין-העוולות השונות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי על-שם הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשמ"ו) 59וראה גם רע"א 371/89 [5]). הפרת חוזה היא מצב בו נפגעת זכות חוזית שעומדת למתקשר השני, קרי היא פעולה המביאה חוזה לידי סיומו, וזאת שלא "בדרך הטבעית" לסיומו של החוזה. הפרה כזו אינה מתקיימת אם וכאשר בוטל חוזה כדין".

במקרה דנן, כפי שקבעתי לעיל, החוזה בוטל שלא כדין.
מכאן, יש לבחון האם הפרת החוזה נגרמה בעטיה של פעילות אלקטרה.

על מנת להוכיח את יסודות העוולה, יש לבחון את השאלות הבאות, הבנויות נדבך על נדבך:

האם קיים חוזה מחייב כדין ?;
האם הופר החוזה ?;
האם ההפרה בוצעה ביודעין ?;
האם ההפרה בוצעה בלא צידוק מספיק ?;

בנוסף לכל האמור לעיל, על מנת להיות זכאי לפיצוי מכוח עוולה זו, על התובע להוכיח קיומו של נזק ממון.

במקרה דנן, אין מחלוקת בדבר קיומו של חוזה מחייב בין איכות מעליות לבין הנציגות.
אין מחלוקת, כי החוזה הופר על דרך של יצירת התקשרות חדשה בין הנציגות לבין אלקטרה.
שני הרכיבים הראשונים, התקיימו איפוא.

אבחן עתה את הרכיב השלישי :

האם אלקטרה גרמה ביודעין ובלא צידוק כלשהו להפרתו?

לגרסת איכות מעליות, החוזה הופר אך ורק בעקבות התחייבותה של אלקטרה לבטל התביעה כנגד הנציגות, ולשוב ולהעניק לנציגות את שירותיה,במחירים מופחתים.

מנגד, טוענת אלקטרה כי נוכח אי שביעות רצונה של הנציגות משירות איכות מעליות, החל משא ומתן, ביוזמתה ולבקשתה של הנציגות. המו"מ הבשיל בסופו של יום לכדי הסכם חדש בין הצדדים. בניגוד להתנהלות איכות מעליות, דאגה אלקטרה, כי מועד כניסתו לתוקף של ההסכם החדש, יחל רק בסיומו של הסכם ההתקשרות של הנציגות עם התובעת.
כן דאגה, כי תספק שירותים רק בחלוף ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההודעה המוקדמת לאיכות מעליות (ראו לעניין זה סעיף 12 לסיכומי אלקטרה).

אלקטרה גורסת, כי פעולותיה היו פעולות סבירות לשימור לקוח, ואינן חורגות מן הנורמה של אלפי חברות בישראל, הפעולות לשימור לקוחותיהן (ראו סעיף 17 לסיכומי אלקטרה).

אינני מקבלת את עמדת אלקטרה.
אני מוצאת, כי פעילותה זו של אלקטרה, שונה באופן מהותי מאופן התנהלותו של איכות מעליות.
אמנם, אף הוא פעל במהלך התקופה בה הייתה קשורה הנציגות בהסכם עם אלקטרה, לחתימה על הסכם מתן שירות עמו.
אולם, פעילותו לא חרגה מהתנהלות עסקית סבירה בשוק החופשי. הוא לא חצה קווים אדומים, אלא הגיש הצעה נגדית, לא תוך כדי שימוש באמצעים פסולים.

לעומת זאת, להתנהלות של אלקטרה, נוסף מימד נוסף, על זה הנהוג בשוק החופשי והתחרותי. זוהי – הגשת התביעה כנגד הנציגות, והתניית מחיקתה – בחידוש ההתקשרות עמה.

כאשר חיזר איכות מעליות אחר הנציגות, במטרה להתקשר עמה, למעשה מדובר היה בהצגת אלטרנטיבה נוספת, ללא הפעלת לחץ כלשהו על הנציגות. הנציגות אשר לא הייתה שבעת רצון מהשירות והמחירים אשר גבתה אלקטרה, בחרה להפסיק ההתקשרות עמה, ולעבור לספק שירות אחר. התנהלות זו , תואמת את כללי השוק החופשי. הנציגות ככל צרכן אחר, זכאית לבחור בבחירה חופשית ועניינית, את נותן השירות ולהחליפו, בהיעדר שביעות רצון מלאה מטיב השירות.

מנגד, כאשר בוטל ההסכם עם איכות מעליות, לא היה הדבר מתוך רצון הנציגות להיטיב השירות אותו היא מקבלת, ו/או להפחית המחיר הנגבה ממנה.
הדבר נעשה אך ורק עקב הלחץ בו הייתה נתונה, עקב הגשת התביעה הכספית של אלקטרה כנגדה, ומתוך רצונה להביא לביטול התביעה.

משכך הם פני הדברים, הרי שלא ניתן לטעון כי מדובר היה בהתנהלות עסקית סטנדרטית על ידי אלקטרה, כי אם בהפעלת לחץ ביודעין, תוך שהיא גורמת להפרת החוזה עם איכות מעליות בלא צידוק.

משכך הם פני הדברים, אני קובעת כי אכן מתקיימים תנאי סעיף 62 לפקודת הנזיקין, ודין התביעה כנגד אלקטרה – להתקבל.

סכום התביעה :

לאחר שקבעתי כי אלקטרה גרמה לגרם הפרת חוזה, וחבה עקב כך כלפי "איכות מעליות", יש לבחון את הרכיב האחרון, והוא – האם נגרם לאיכות מעליות נזק ממון, ואם כן, מה היקפו.
כאמור, סכום התביעה מורכב מכמה ראשים, אותם אבחן להלן.

אובדן הכנסה עתידית לתקופה בת 12 חודשים :

"איכות מעליות" טוענת בראש פרק זה, להפסד הכנסות בסך כולל של 174,000 ₪.

חלוקת הסכום הנתבע, בשניים עשר חודשים, מובילה לתוצאה של 14,500 ₪ בעבור כל חודש.

"איכות מעליות" מעמיד תביעתו על תקופה בת 12 חודשים, מכיוון והוא מניח כי החוזה בינו לבין הנציגות, יקוים לתקופה בת שנה, לכל הפחות.

"איכות מעליות" הועסק בפועל במשך שבעה חודשים, כך שלכאורה, לשם השלמת תשלום בעבור שנת עבודה מלאה, יש לחייב הנציגות בתשלום בעבור חמישה חודשים בלבד.

אולם, הצדדים מסכימים כי "איכות מעליות" העניקה לנציגות שירות, חינם אין כסף, במשך שלושת חודשי העבודה הראשונים.
איכות מעליות לא היה מעניקה שירות זה אילו ידע כי ההתקשרות עמו תהא כה קצרת מועד.
מניעת תשלום בגין רכיבים אלו , באת איכות מעליות, תהווה התעשרות שלא כדין של הנתבעות.
משכך, אני קובעת כי "איכות מעליות" זכאי לתשלום אף עבור חודשים אלו.
אשר על כן, זכאי "איכות מעליות" לתשלום עבור שמונה חודשי עבודה.

בהסכם בין הנציגות לבין "איכות מעליות", נקבע כי התשלום החודשי יהא בסך כולל של 12,500 ₪, בתוספת מע"מ (ראו אף סעיף 12 לכתב התביעה).

יוצא אם כן, כי יש להעמיד סכום התביעה בגין רכיב זה, על סך של 100,000 ₪, בתוספת מע"מ.

כפי שקבעתי לעיל, הנציגות הפרה ההסכם עם "איכות מעליות", וביטלה אותו בחוסר תום לב ושלא כדין.

לאור קביעתי זו, הרי אני מקבלת את התביעה, ככל שהיא נוגעת לאובדן ההכנסה לו ציפה "איכות מעליות". הוא זכאי לפיצוי עד להשלמת תקופת עבודה של שנה , כלומר סכום כספי עבור חמישה חודשי עבודה, סך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ.

השקעות מטעם "איכות מעליות" :

בראש פרק זה, טוען "איכות מעליות" לזכאות בגין השקעות שביצע המסגרת החוזה שהופר, בינו לבין הנציגות. לגרסתו, ההשקעות הללו עמדו על סך כולל של 155,028 ₪.

בפועל, צורפו לעיוני, כנספח ג' לכתב התביעה, חשבוניות בסך כולל של כ – 8,142 ₪, ואף מחשבוניות אלו לא ברור האם מדובר בהשקעות שבוצעו דוקא במגדלי הסיטי טאואר.

בסיכומיו (סעיפים 4.20 – 4.23) מבהיר "איכות מעליות" כי אין בהעדר צירוף מלא החשבוניות כדי להצביע על העדר הפעולות ורכישת החלקים.

לטענת "איכות מעליות", הוא עסק למתן שירותי תיקון ואחזקת מעליות, בעל לקוחות רבים, ועל כן מצויים אצלו חלקים אשר נרכשים במאוגד ובכמויות סיטונאיות, ומשכך, לא עלה בידו לצרף חשבונית ספציפית לכל חלק.

כך בעדות מר ברקוביץ (עמ' 13 שורות 25-29 לפרוטוקול הדיון מיום 1.5.13):

"ש: חשבוניות שקיבלת ולא נשאו את השם של סיטי טאואר יש סיבה לכך?
ת: בשום חשבונית שאני קונה אני לא מציין את שם הבניין. אין בזה צורך.
ש: מדוע לא יכולת לספק חשבוניות עבור כל הדברים המופיעים בנספח ג' לתצהירך, על אף ששילמת לטענתך כסף.
ת: אני קונה ציוד למלאי שלי, והציוד בכמות".

בהקשר זה מציין "איכות מעליות" כי חלק מהשירותים הניתנים באגף המעליות ניתנים רק על ידי בעלי מקצוע ספורים אשר עובדים יחד עם חברות האחזקה, ובעלי מקצוע אלו לא נתנו חשבונית בגין תשלומים אשר קיבלו.

כן נטען כי לא נמסרו דוחות שירות ודוחות בגין החלפת חלקים לנציגות, עקב חוזה ביטוח שהיה קיים עבור החלפים.

גרסת "איכות מעליות" היא, כי לא חייבה את הנציגות, והתיקונים שנעשו בבניין, והשירות שניתן, נרשמו בכרטסת של "איכות מעליות", ובנוסף, כל קריאות השירות נרשמו ותועדו ביומנים של אב הבית והשומר.

בעדותו, אישר מר ברקוביץ כי למעשה לא תמך טענותיו בגין רכיב תביעה זה, בראיות כלשהן (עמ' 12 שורות 1 - 9 לפרוטוקול הדיון מיום 1.5.13):

"ש: אתה יודע שהגשתי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שבו ביקשתי דוחות. אתה מכיר את הדרישה שלי?
ת: כן.
ש: לא סיפקתי את זה. וכן דוחות של הפעולות שהיו. למעשה כל הדוחות של תיקונים, שירות, חשבוניות, קבלות וכל פרט שהוא שהיה לך לגבי התביעה לא מצאת לנכון לספק דבר.
ת: כן. זה לא רלוונטי לכתב התביעה. כל מה שהוא כתב, את מה שהוא היה צריך להציג את הנספח לחוזה שירות שהוא ביטול הוא לא הציג. אני לא סבור שאני צריך להציג דברים הקשורים לשירות שאני מעניק, ולחשוף אותם לבחרה מתחרה".

חרף שלל נימוקי "איכות מעליות" להעדר חשבוניות וראיות לסכום המדויק הנתבע, הרי שלא ניתן לחייב הנציגות בתשלום כה נכבד, אך ורק על סמך הצהרות "איכות מעליות", כי סכום זה אכן הוצא.
הדעת נותנת כי הוצאו סכומים מסוימים לצורך ביצוע עבודות תחזוקה.
אך, לצורך השתת חיוב כספי, לא די בהשערות והנחות.
יש לבסס תביעה כספית, בראיות מוצקות.
אני מקבלת את גרסתו של מר ברקוביץ' ועדותו, כי הראיות שהציג, על סך 8,142 ₪, מתייחסות לבניין הסיטי טאואר.
אך בהעדר קבלות ומסמכים על סכומים נוספים, אין מקום לפסוק לזכותו מעבר למה שהוכח בראיות.

הסכום הנתבע בגין ראש פרק זה הוא מדוקדק עד לרמת השקל הבודד. הדרישה היא לסכום שאיננו עגול או משוער. הדרישה היא לסכום מדוייק של 155,028 ₪.
כשם שידע "איכות מעליות" לדרוש סכום מדויק, כך היה עליו לבסס את דרישתו בכתובים ובאסמכתאות.

משלא נעשה הדבר, יש לדחות את חלק הארי של תביעת סכום זה, למעט הסך של 8,142 ₪, אשר הוכח.

לסיכומו של ראש פרק זה :

משלא הוצגו ראיות ממשיות לתשלום סך של 155,028 ₪, התביעה בגין רכיב זה – מתקבלת רק בנוגע לסכום שהוכח, סך של 8,142 ₪.

דמי אחזקה בתקופת ההודעה המוקדמת :

רכיב תביעה נוסף בו יש לדון , הינו סך של 37,500 ₪ בתוספת מע"מ, אותו תובע "איכות מעליות", בגין דמי אחזקה בתקופת ההודעה המקודמת.

הפיצוי שנפסק בגין רכיב אובדן ההכנסה, נפסק תוך שהוא לוקח בחשבון את ציפיות "איכות מעליות" לקיום החוזה לתקופה מינימלית של שנה.

ציפייה זו התקיימה אף בעת כריתת החוזה, ונלקחה בחשבון עת הסכים "איכות מעליות" למתן השירות בחינם למשך שלושה חודשים.

משנפסק הפיצוי בגין שמונת חודשי העבודה אשר לא שולמו ל"איכות מעליות", בגין רכיב אובדן ההכנסה, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין תקופת ההודעה המוקדמת, והתביעה בגין רכיב זה – נדחית.

סיכום:

דין התביעה, כנגד אלקטרה והנציגות, ביחד ולחוד, להתקבל באופן חלקי.

הנתבעות, יחד ולחוד, תשלמנה ל"איכות מעליות" סך כולל של 108,142 ₪, בתוספת מע"מ, והפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

הנתבעות, יחד ולחוד, תשאנה בתשלום בגין אגרות בית המשפט א' וב' צמודות למדד ונושאות ריבית כחוק, מיום תשלומן ועד לתשלום המלא בפועל.

כן תשאנה הנתבעות יחד ולחוד, בתשלום שכר טרחת ב"כ "איכות מעליות", בסך של 20,000 ₪, כולל מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה גמר

  2. חוזה זהב

  3. חוזה גנן

  4. חוזה ברטר

  5. חוזה גננת

  6. חוזה הקמה

  7. הכנת חוזה

  8. חוזה הפקה

  9. חוזה הפסד

  10. חוזה חוקי

  11. חוזה בכתב

  12. חוזה חסות

  13. חוזה אישי

  14. חוזה הקדמה

  15. חוזה חיתום

  16. חוזה אירוח

  17. חוזה השאלה

  18. הגדלת חוזה

  19. חוזה חוגים

  20. חוזה איכות

  21. השלמת חוזה

  22. חוזה הובלה

  23. חוזה בסיסי

  24. חוזה הפרשים

  25. חוזה חליפין

  26. חוזה הובלות

  27. חוזה זיכיון

  28. חוזה הקלטות

  29. חוזה אחריות

  30. חוזה גלובלי

  31. חוזה דפי זהב

  32. חוזה דו צדדי

  33. חוזה השתדלות

  34. חוזה זכיינות

  35. השתכללות חוזה

  36. חוזה גג רעפים

  37. חוזה דו שבועי

  38. חוזה בהתנהגות

  39. חוזה בית אבות

  40. חוזה גב אל גב

  41. חוזה יחסי אמון

  42. חוזה בלתי חוקי

  43. חוזה בלתי מוגן

  44. חוזה ארוך טווח

  45. חוזה אובליגטורי

  46. חוזה הוצאה לאור

  47. חוזה בלי אופציה

  48. חוזה בין שותפים

  49. חוזה השאלת ציוד

  50. חוזה אישי בכירים

  51. חוזה אישי גלובלי

  52. קיום חוזה בקירוב

  53. חוזה בשפה הרוסית

  54. חוזה קידום אתרים

  55. חוזה אישי קביעות

  56. חוזה אישי זכויות

  57. חוזה הפסקת עבודה

  58. חוזה אמריקן לייזר

  59. חוזה חיים משותפים

  60. חוזה חלוקת רווחים

  61. השלמת פרטים בחוזה

  62. חוזה תיאום ציפיות

  63. חידוש חוזה אוטומטי

  64. בטלות חוזה בלתי חוקי

  65. חוזה דיור בלתי מוגן

  66. הסכם קיבוצי חוזה אישי

  67. התנאים לקיומו של חוזה

  68. השלמת פרטים חסרים בחוזה

  69. חוזה אישי במגזר הציבורי

  70. חוזה בכירים בשירות המדינה

  71. חוזה בכירים בשלטון המקומי

  72. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  73. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  74. חוזה בכירים נציבות שירות המדינה

  75. חוזה לביצוע עבודות מסגרות מעקה ושערים

  76. התנאים בהם משא ומתן משתכלל לכדי חוזה מחייב

  77. נטען כי מעולם לא נכרת חוזה מכר כיוון שלא היתה גמירות דעת

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון