חוזה אישי מורה


השופט י' אליאסוף

1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי אשר דחה את עתירת המערער (להלן - ארגון המורים) לקבל נתונים על צמצומים בעבודה, ולהורות על כינוס ועדה פריטטית בעניין הפסקת עבודתה של המורה אורלי גנור (להלן - המורה) אצל המשיבה (להלן - העיריה).

2. הרקע העובדתי וההליך בבית-הדין האזורי: המורה הועסקה באולפן של העיריה בשנת הלימודים תשנ"ג. ביום 3.5.1993 נשלחה למורה הודעה ובה נאמר בין השאר:
"הנני להודיעך בזה, כי מאחר שאין לדעת מראש היקפה של הרשת העירונית להשכלת מבוגרים בשנת הלימודים הבאה, לא תוכל העיריה להתחייב להעסיקך בהוראה בשנת הלימודים הבאה (התשנ"ד).
אי לכך ייפסק שירותך בתום שנת הלימודים הנוכחית, דהיינו ביום 31.8.1993".
מאחר שהמורה היתה אותה עת בהריון, פנתה העיריה אל משרד העבודה והרווחה בבקשה לקבל היתר כנדרש לפי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים). היתר כאמור ניתן ביום 7.6.1993, והוא הותנה בשני תנאים:
"א) שמספר התלמידים ירד ולא תהיה עבודה עובר המורה הנ"ל;
ב) שלא תתקבל מורה אחר/ת במקומה".

3. משנודע הדבר לארגון המורים, הוא פנה לעיריה ביום 28.6.1993 והביע התנגדות להפסקת עבודה המורה, מן הטעם שמורים ותיקים פרשו לגמלאות והתקבלו מורים חדשים במקומם. פנייה שניה מטעם ארגון המורים לעיריה נעשתה ביום 2.8.1993, ובה נטען כי אם יש צורך אובייקטיבי בהפסקת עבודה של מורה בהריון, יש לבוא בדברים עם ארגון המורים ולקיים דיון בוועדה פריטטית, ורק לאחר מכן יש לפנות למשרד העבודה והרווחה. במקביל פנה ארגון המורים למשרד העבודה והרווחה וטען כי הארגון סבור שהפסקת עבודתה של המורה "נעשתה בשרירות וקשורה בהיותה בהריון".
תשובת העיריה לפנייה האמורה היתה כי מדובר בסיום חוזה ולא בפיטורים, ולפיכך לא היה מקום לנקוט בהליכים של דיון בוועדה פריטטית.
המורה פנתה בנושא זה אל נציב תלונות הציבור, וביום 1.8.1993 ניתנה לה תשובה מפורטת בעניין.

4. לאור תנאי ההיתר מטעם משרד העבודה והרווחה פנה ארגון המורים אל העיריה ביום 18.8.1993, וביקש לקבל פרטים אודות התלמידים והמורים באולפן שבו עבדה המורה, ואודות מורים חדשים בבתי-ספר אחרים במקצועות שאותם יכולה המורה ללמד.
בתשובתה מיום 19.8.1993 הודיעה העיריה כי אין מקום לבדיקות נוספות על אלה שנערכו על ידי נציב תלונות הציבור. ארגון המורים שב ופנה לעיריה ביום 19.8.1993 והעיריה חזרה ופירטה את עמדתה.

5. באשר להליכים בוועדה הפריטטית, מסתמך ארגון המורים על ההסכם הקיבוצי מיום 11.5.1993 בינו לבין המעסיקים הציבוריים, הכולל את העיריה, ובו ניתן המשך תוקף ל"תנאים ותניות, שנקבעו בעבר בין הצדדים בהסכמים קיבוציים או בהסדרים קיבוציים או בהתחייבויות שבכתב אשר לא שונו במפורש או במשתמע בהסכם זה".


לטענת ארגון המורים בין התנאים והתניות הנ"ל כלול אף סעיף 75 להסכם קיבוצי מיום 30.3.1987 בין מרכז השלטון המקומי לבין ארגון המורים, ובו נאמר כדלקמן:
"75. פיטורים לרגל צמצום א. הרשויות המקומיות יבואו בדברים עם ארגון המורים העל-יסודיים לגבי פיטורי מורים וצמצומי משרות סמוך ככל האפשר לסיום ההרשמה לבית-הספר (חודש אפריל), אך לא יאוחר מחודש מאי באותה שנת לימודים.
ב. במקרים שבהם לא היתה אפשרות לקיים את הדיון לפי סעיף א' דלעיל, בגלל העדר נתונים, תובא הכוונה לפיטורי מורים או צמצום משרתם, במועד מאוחר יותר בפני הוועדה הפריטטית שתקבע את מעמדם ו/או את היקף משרתם של אותם מורים".
ארגון המורים טען כי כל אימת שהתעורר צורך בפיטורי מורים עקב צמצומים, שלגביהם לא היתה הסכמה, היו הארגון והעיריה מלבנים את העניין בוועדה הפריטטית.

6. לטענת ארגון המורים, לגבי פיטורי מורות בהריון נהגו הצדדים לקיים דיונים פריטטיים, וזאת על-פי האמור בחוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מס' לה/9 מיום 1.5.1975, האומר כי:
"ג. התעורר הצורך בפיטורי מורה בהריון בתקופת הניסיון בחינוך העל-יסודי מטעמים המוצדקים על-פי החוק, לא תפנה הבעלות לשר העבודה בבקשה להיתר לפי סעיף 9 (ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אלא לאחר שנדון המקרה בפני ועדה פריטטית בהרכב הבא...".
הארגון טען כי בפועל נהגו הצדדים לפי החוזר האמור לגבי כל מורה בהריון, בין אם היתה בתקופת הנסיון ובין אם לאו. רק לאחר שהפיטורים הותרו בהחלטת הוועדה הפריטטית, פנתה העיריה אל משרד העבודה והרווחה בבקשה לקבל היתר לפיטורים.

7. בבקשה שהגיש ארגון המורים לבית-הדין האזורי ביום 26.8.1993, נטען כי העיריה היתה צריכה לבוא עימו בדברים בקשר להפסקת העסקתה של המורה, ולמסור לו את הפרטים הקשורים באפשרות המשך העסקתה.
הסעדים אשר בית-הדין נתבקש לתיתם, היו כדלקמן:
"1. אשר על כן יתבקש כב' בית-הדין להורות למשיבה לגלות למבקש את הנתונים שהתבקשו במכתבו של מר ארז מיום 18.8.1993.
2. כמו כן יתבקש כבוד בית-הדין להורות על כינוס הוועדה הפריטטית הפועלת על סמך ההסכם הקיבוצי בין הצדדים לדון בצמצום משרתה של גב' גנור והפסקת עבודתה, או להורות על כינוס הוועדה הפריטטית לענייני מורות בהריון הפועלת מכוח נספח ג'".

8. בתשובת העיריה לבקשה נטען כי הלימודים באולפנים אינם נעשים על-פי תכנון מראש אלא על-פי הצורך. כשהיה צורך מוגבר לאייש משרות הוראה באולפנים, הועסקה המורה על-פי חוזה אישי לתקופות מסוימות שהוארכו מדי פעם, ולאחרונה, עד ליום 31.8.1993. עקב ירידה במספר תלמידי האולפנים, צומצמו תקנים של המורים, ולפיכך נשלחה למורה הודעה על אי-המשך העסקתה. הודעה זו אושרה על-ידי משרד העבודה והרווחה, והעיריה עומדת בתנאים אשר התנה המשרד.

9. טענתה של העיריה היא כי לא פיטרה את המורה, אלא מדובר בסיום שירות על-פי חוזה, ולפיכך אין מקום לתחולת סעיף 75 להסכם הקיבוצי בדבר פיטורי צמצומים (סעיף 5 לעיל) או חוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות (סעיף 6 לעיל).
עוד טענה העיריה כי הפסקת עבודתה של המורה היא בגדר "סכסוך היחיד" ואינה "סכסוך קיבוצי".

10. במקביל לבקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי, הגיש ארגון המורים ביום 26.8.1993 בקשה לצו מניעה זמני אשר ימנע את כניסת הפסקת עבודתה של המורה לתוקף עד לאחר קבלת נתונים מהעיריה והחלטת הוועדה הפריטטית בעניינה (תב"ע נג/9 - 41).
בית-הדין האזורי קיים דיון בבקשה ביום 8.9.1993, ובו ביום החליט לדחותה משום שאין מדובר בפיטורי המורה אלא בסיום התקופה החוזית של העסקתה.

11. בית-הדין האזורי שמע ביום 24.10.1993 את טענות הצדדים בבקשה העיקרית, והחליט לדחות את הבקשה. אלה היו טעמיו של בית-הדין;
"6... המורה שבה מדובר במקרה זה לא פוטרה, אלא שעבודת הופסקה עקב כך שהחוזה עימה, לתקופה קצובה, לא הוארך. הלכה פסוקה היא כי אין לראות בהפסקת עבודה עקב תום חוזה לתקופה קצובה 'פיטורים' במובן משפט העבודה...
7. טענה נוספת של נציגת המבקש היתה כי על פי הוראות מנכ"ל, היה על המשיבה, בטרם פנתה לקבל היתר מאת המפקח על העבודה בהתאם להוראות חוק עבודה נשים, לפנות לארגון ולקיים התייעצות. לטענה זו שני מענות.
א. ההיתר ניתן בחודש יוני 1993, ואין כל מקום, לאחר מעשה, ולאור העובדה כי הארגון המתין בעניין עד סוף חודש אוגוסט, תקופה של חודשיים, לפני שהגיש תביעה בנדון, להחזיר את הגלגל אחורנית.
ב. הוראות המנכ"ל הוצאו כאשר היה בתוקף הנוסח הישן של חוק עבודת נשים, לפיו דרוש היתר רק כאשר מדובר ב'פיטורים' כאקט פוזיטיבי מצד המעביד. על כן, במקרים אלה של פיטורים, יצאה הוראה שיש להתייעץ עם הארגון היציג. ואולם, לאחר שהחוק תוקן, ויש צורך בהיתר גם במקרה של הפסקת עבודה בעקבות תום חוזה, אין כל מקום להרחיב את ההוראה לכלול חובת התייעצות לפני הפנייה לקבלת ההיתר, מקום שאין חובת התייעצות לעצם הפיטורים.
8. לסיכום - נראה לבית-הדין כי ההוראה הרלבנטית בהסכם הקיבוצי (סעיף 75) הינה ברורה על פניה. הלכה פסוקה היא כי יש לפרש הוראה בהסכם קיבוצי כפי שמפרשים הוראה שבחוק. ועובדה היא כי חוק עבודת נשים תוקן כך שיכלול גם מקרה של תום חוזה, כיוון שלא ניתן היה לפרש את ההוראה לפני התיקון - איסור על פיטורים - ככוללת מקרה של הפסקת עבודה מכוח

סיום תקופה חוזית לתקופה קצובה. על כן, גם את ההוראה שבסעיף 75 להסכם יש לצמצם למקרים של פיטורים, כפי שמובן במשפט העבודה, ואין כל מקום לפרשנות מרחיבה בנדון".
בית-הדין הטיל על ארגון המורים תשלום הוצאות לעיריה בסך 1,500 ש"ח.

12. עיקר טענות בא-כוח ארגון המורים הוא:
א) בסעיף 75 להסכם הקיבוצי מיום 30.3.1987 יש התייחסות ל"פיטורי מורים" ול"צמצומי משרות", לגבי כל סוגי המורים, וזאת אף אם פעולת הצמצומים אינה מביאה לפיטורים אלא לאי-חידוש חוזה לתקופה קצובה. לפיכך, עניינה של המורה היה צריך להיות מובא לפני הוועדה הפריטטית;
ב) מטרת סעיף 75 הנ"ל היתה לתת לארגון המורים מעמד ואפשרות להשפיע על תהליך שבו נערכים פיטורים או צמצום משרות, ולאפשר מציאת מקום עבודה אחר או פתרון למורה העומד לפני הפסקת עבודתו;
ג) הצדדים להסכם הקיבוצי צפו "צמצומים" בדרך של אי-הארכת חוזה, מטעמים כלכליים (להבדיל מטעמים פדגוגיים או משמעתיים). אומר דעתם היה כי אף מקרה שכזה יובא לפני הוועדה הפריטטית, ואין זה סביר שארגון המורים יסכים לחתימה על הסכם קיבוצי אשר תנאי הבאת העניין לפני הוועדה הפריטטית כמוסדר בו, לא יחולו לגבי בעלי חוזים;
ד) הוועדה הפריטטית מוסמכת לדון אף כאשר המורה כבר אינה מועסקת על-ידי העיריה;
ה) ככל שסעיף 75 האמור אינו חל, הרי שהצדדים נהגו מאז שנת 1975 להביא לפני הוועדה הפריטטית כל מקרה של סיום עבודה של מורה בהריון, בין אם היתה בתקופת נסיון ובין אם היתה זמנית בחוזה לתקופה קצובה או בלתי קצובה. לא היתה תשתית ראייתית על כך שנוהג זה חדל לאחר תיקון חוק עבודת נשים בשנת 1990;
ו) חובת תום הלב מטילה על העיריה להמציא את הנתונים אשר נדרשו על-ידי ארגון המורים;
ז) לא היה מקום לחייב את ארגון המורים בתשלום הוצאות משפט.

13. עיקר טיעוני בא-כוח העיריה לפנינו הוא:
א) סעיף 75 להסכם הקיבוצי מיום 30.3.1987 מתייחס לפיטורים לרגל צמצומים בלבד, ולא לסיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, ואין ליצור במקרה זה פיקציה כי סיום חוזה פירושו פיטורים;
ב) אישור סיום העסקת המורה על-ידי משרד העבודה והרווחה מביא לתוצאה כי סיום העסקתה נעשה כדין;
ג) חוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מס' לה/9 מתייחס לפיטורי מורה בהריון בתקופת הנסיון בלבד, ואף הוראה זו מתייחסת לפיטורים ולא לסיום חוזה.
הוראה זו כוחה היה יפה בעת שלא היה דרוש היתר של משרד העבודה והרווחה לפיטורי מורה בנסיון או בעבודה זמנית. עם תיקון חוק עבודת נשים, אין להיזקק להוראת החוזר הנ"ל;
ד) לא הוכח קיומו של נוהג בין הצדדים להביא לוועדה הפריטטית כל מקרה של פיטורי עובדת בהריון;
ה) ארגון המורים השתהה בפנייתו לבית-הדין האזורי;
ו) העניין שלפנינו נושא אופי של סכסוך היחיד ולא של סכסוך קיבוצי.
.................................................................

תחולת סעיף 75 להסכם הקיבוצי 16. השאלה הראשונה אליה יש להתייחס היא שאלת היקף תחולתו של סעיף 75 להסכם הקיבוצי מיום 30.3.1987, כמצוטט בסעיף 5 לעיל, ואשר כותרתו היא "פיטורים לרגל צמצום".

17. נקדים ונציין כי מקום שקיים הסכם קיבוצי הקובע כי "כל חילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים בתקופת תוקפו של ההסכם בכל הקשור בפירושו, תקפו ויישומו" יועברו להכרעה לוועדה פריטטית, נפסק כי יש לתת נפקות מירבית להסכמה זו. הנוסח האמור נדון בדב"ע מט/30 - 4 [1], ונפסק לגביו כי (בע' 392):
"4. בתחילת הדברים יצויין, כי די בקביעה של צד אחד, שקיים סכסוך בין הצדדים להסכם קיבוצי, ואין הצד השני יכול לבוא ולומר כי הנושא ברור, מחוור וחד-משמעי. רק במקרים נדירים ביותר בהן ירצה צד לקרוא ללילה יום, וליום לילה (בלשונו של השופט חשין בבג"צ 1/50, פ"ד ד', 63, 71) יבוא בית-הדין ויאמר כי הוויכוח בין הצדדים הוא ויכוח סרק".
בעניין שלפנינו אין מדובר בהסכמה להעביר לוועדה הפריטטית, באופן כללי, חילוקי דעות בדבר פירוש, תוקף או יישום של הסכם קיבוצי, אלא מדובר בדיון בוועדה פריטטית בנושא מוגדר, והוא - "פיטורי" מורים. משום כך, ניתן לקיים תחילה דיון משפטי בבית-הדין בשאלה האם קיום הדיון בוועדה הפריטטית מתחייב גם כאשר מדובר באי-הארכת חוזה, והאם מצב זה הוא בגדר "פיטורים".

18. ההלכה היא כי "סמכותו של כל מעביד לפטר עובד, בכפוף למגבלות שבחוק, ולאלו שאותן קיבל על עצמו המעביד בהסכם קיבוצי ובחוזה אישי, כל עוד פועל המעביד בתום לב ומתוך שיקולים רלבנטיים" (דב"ע מט/145 - 9 [2], בע' 126).
המגבלה על סמכותו של מעביד או על כוחו לפטר עובד, ומדובר בפיטורי עובד המועסק בחוזה לתקופה בלתי קצובה, צריך שתפורש ותיושם באופן תכליתי אשר יגשים את מטרת המחוקק או מטרת הצדדים להסכם הקיבוצי או לחוזה האישי.

19. בעניין שלפנינו יש לקרוא את סעיף 75 הנ"ל בשלמות ביחד עם כותרתו.
כותרת הסעיף מתייחסת ל"פיטורים" הנעשים "לרגל" (דהיינו - מן הסיבה של) "צמצום", ולא מסיבה אחרת כגון סיבות פדגוגיות.
הפסקה הראשונה של הסעיף דנה בחובה "לבוא בדברים" עם ארגון המורים לגבי "פיטורי מורים וצמצומי משרות". בפסקה השניה מדובר ב"פיטורי מורים או צמצום משרתם", ובסיפה של אותה פסקה מדובר בקביעת "מעמדם ו/או היקף משרתם של אותם מורים". למרות שבפסקה הראשונה מופיע ו' החיבור בין פיטורי מורים וצמצומי משרות, בעוד שבפסקה השניה מדובר ב"או" בין פיטורים וצמצום משרות, נראה לנו כי אין סתירה בין חלקי הסעיף, ואין אנו חייבים להזדקק לכלל הפרשנות שבסעיף 7 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 ובסעיף 25(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ולמשמעות הדקדוקית של ו' החיבור (בג"צ 225/65 [3], בע' 84).
קריאת סעיף 75 בשלמותו ביחד עם כותרתו מלמדת כי מדובר בפיטורי מורים הנעשים לרגל צמצומים, דהיינו - סיום שירותם של המורים, וצמצום היקף משרתם של מורים לרגל צמצומים, מבלי ששירותם מסתיים. בשני המקרים צריך שהסיבה תהיה צמצומים.
השאלה עתה היא איפוא האם סעיף 75 האמור חל רק לגבי "פיטורים" לרגל צמצומים או אף לגבי אי-הארכת חוזה לתקופה קצובה, לרגל צמצומים. במלים אחרות, האם את המונח "פיטורים" בהקשר זה יש לפרש במובן המשפטי-הפורמלי של הפסקת עבודה ביזמת המעביד, או במובן התכני אשר יתייחס לכל מקרה שבו המורה אינו ממשיך לעבוד לרגל הצמצומים.

20. גישת באת-כוח ארגון המורים היא כי יש לתת לסעיף זה את המובן התכני ולהחילו אף לגבי אי-הארכת חוזה, ואין זה סביר כי ארגון המורים ישמיט מידו את הסמכות להיות שותף לדיון באי-המשכת עבודתה של מורה, כאשר הסיבה לכך היא צמצומים בעבודה.
על-פי גישת העיריה יש לתת לסעיף זה את המובן המשפט-פורמלי של המונח "פיטורים", ולא להחילו על מקרים של אי-הארכת חוזה לתקופה קצובה.

21. נראה לנו כי אין דומים פיטוריו של מורה המועסק לתקופה בלתי קצובה, לאי-הארכת חוזה של מורה המועסק לתקופה קצובה. במקרה הראשון יודע המורה כי המשך העסקתו צפוי אף בשנות הלימודים הבאות, ובהתאם לכך הוא מכלכל את צעדיו.
אין הדבר כן לגבי מורה המועסק לתקופה קצובה, היודע כי המשך העסקתו אינו צפוי לתקופה שלאחר סיום חוזה העבודה, ובהתאם לכך אף הוא מכלכל צעדיו למציאת מקום עבודה אחר בתום תקופת החוזה. משום כך, ההסדר הארגוני אשר בסעיף 75 הנ"ל נועד להגן על מורה אשר אינו צופה הפסקה בעבודתו, ולא על מורה הצופה את אי-המשך העסקתו בתום תקופת החוזה.

22. משום כך נראה לנו כי הפירוש שיש לתת לסעיף 75 הנ"ל, גם על-פי תכנו ומטרתו, הוא כי הוא מתייחס לפיטורים של מורה המועסק לתקופה בלתי קצובה בלבד, ולא למורה המועסק לתקופה קצובה. על-פי אותו הגיון מתייחס הסעיף האמור גם לצמצום משרת המועסק לתקופה בלתי קצובה בלבד.
לאור זאת, אין צורך גם לדון בשאלת מסירת הנתונים לארגון המורים.

תחולת חוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

23. הטענה החלופית של ארגון המורים מתייחסת לתחולת חוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות מס' לה/9, כמצוטט בסעיף 5 לעיל. על-פי הוראות החוזר האמור יש לקיים דיון בוועדה הפריטטית לגבי פיטורי מורה בהריון בתקופת הנסיון, ואולם ארגון המורים טוען כי הצדדים נהגו כך אף לגבי מורות בהריון שלא בתקופת הנסיון.

24. אין אנו נדרשים לדון בהליך זה בשאלת תקפן של הוראות בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך והתרבות (דב"ע לה/6 - 2 [4] בע' 106; דב"ע מד/113 - 3 מדינת ישראל - אריאלה בר-טוב (לא פורסם); דב"ע נב/160 - 3 הנרי אסלנוב - עירית טבריה (לא פורסם)). כמו כן, אין אנו נדרשים לדון בשאלה האם ההוראה האמורה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות כוחה היה יפה אך ורק לתקופה אשר קדמה להחלפתו של סעיף 9 לחוק עבודת נשים, בתיקון מס' 9 לחוק משנת תש"ן (ס"ח התש"ן, ע' 173).

25. העיריה טענה לפנינו כי לא הוכח קיומו של נוהג להביא לוועדה הפריטטית כל מקרה של פיטורי עובדת בהריון. בבית-הדין האזורי היתה התייחסות לנושא זה בפסקה 7 של הבקשה בבית-הדין האזורי והנטען על ידי באת-כוח ארגון המורים בע' 7-6 לפרוטוקול. לדעתנו, לא היה די בכך כדי לקבוע קיומו של "נוהג" אשר יש לתת לו נפקות המחייבת דיון בוועדה הפריטטית, בכל מקרה של פיטורי מורה בהריון, וזאת בנוסף להיתר לפיטורי המורה שנתן משרד העבודה והרווחה.

26. לפיכך, מסקנתנו היא כי לחוזר הנ"ל אין נפקות לעניין הנדון לפנינו, מאחר שאין מדובר "בפיטורי מורה בהריון בתקופת הנסיון".

הוצאות משפט 27. בית-הדין האזורי הטיל על ארגון המורים הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח.
ארגון המורים טען כי לא היה מקום לעשות כן.

28. הכלל הוא כי בסכסוך קיבוצי אין להטיל הוצאות משפט, אלא במקרים נדירים (לדוגמה דב"ע נב/7 - 4 [5], בע' 54-53).
מכלול העניין אשר נדון לפני בית-הדין האזורי לא הצדיק, לדעתנו, הטלת הוצאות משפט על ארגון המורים. לפיכך, אנו מחליטים לקבל את ערעור ארגון המורים בנושא זה.

29. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כי הערעור נדחה, מלבד קבלת הערעור בנושא הוצאות המשפט כמפורט בסעיף 26 לעיל.

30. אין צו להוצאות בהליך הערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות מורה

  2. התפטרות מורים

  3. חוזה אישי מורה

  4. חוזה דירה שכורה

  5. הסכם פרישה מורה

  6. ביטול פיטורי מורה

  7. שעות נוספות מורים

  8. חובת דיווח מורים

  9. הסכם קיבוצי מורים

  10. ועדה רפואית מורים

  11. בוררות ועדה פריטטית

  12. בחירות בארגון המורים

  13. ביטול פיטורים של מורה

  14. הפרת הסכם פנסיה מורה

  15. הסכם קיבוצי מורי דרך

  16. ארגון המורים שיפוט פנימי

  17. התפטרות מורה באמצע השנה

  18. אכיפת החלטה ועדה פריטטית

  19. הסכם קיבוצי מורים פנסיה

  20. ביטול החלטת ועדה פריטטית

  21. הסכם קיבוצי ארגון המורים

  22. ביטול מכתב פיטורים למורים

  23. ביטול עסקה הסתדרות המורים

  24. התפטרות מורה במשרד החינוך

  25. בית דין חברים ארגון המורים

  26. הסכם קיבוצי הסתדרות המורים

  27. אי שיבוץ מורה לשנת הלימודים

  28. ועדת חריגים הסתדרות המורים

  29. הסכם קיבוצי אגודת מורי הדרך

  30. ביטול העברת מורה לבית ספר אחר

  31. בסיס השכר לתוספת תשלום למורים

  32. חזרה לעבודה פרישה מוקדמת מורה

  33. אחריות המורה על אלימות בבית הספר

  34. הסכם קיבוצי ארגון המורים העל יסודיים

  35. ביטול פיטורים עובד משרד החינוך ועדה פריטטית

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון