חוזה בנקאי


זוהי תובענה, אשר הוגשה בדרך המרצת פתיחה, למתן סעד הצהרתי.

רקע כללי

1. המבקשים הינם הבעלים במשותף של חשבון בנק פרטי, מס' 062-124080, והמתנהל אצל המשיב. (להלן: "החשבון")

2. בתאריכים 14.5.01, 2.8.04, 28.5.06 ו- 13.11.08, חתמו המבקשים, הכל בהתאמה, על ארבעה שטרי משכון, בנוסח זהה, לפיהם שיעבד כל אחד מהם לטובת המשיב שני כלי-רכב שבבעלותו ,וביחד ארבעה כלי-רכב - טויוטה RAV 4 פנאי ושטח, פרטי דו-שימושי, שנת ייצור 2007, מ.ר - 25-488-61; שברולט קפטיבה פנאי ושטח, 1M פרטי נוסעים, שנת ייצור 2008, מ.ר - 26-995-63; פולקסווגן משא אחיד, טרנספורטר משלוח ארוך דיזל, שנת ייצור 2001, מ.ר - 40-197-35; וטויוטה יפן פרטי, שנת ייצור 2000, מ.ר - 98-182-27 (להלן: "כלי-הרכב") - כערובה לחיובם המלא, הקיים או העתיד לבוא, המתחדש או המותנה והבלתי קצוב כלפי המשיב, וזאת בין היתר, בקשר עם מתן האשראי או השירותים הבנקאיים שהעניק המשיב להם, ובכלל זה שתי הלוואות שקיבלו המה מהמשיב (להלן: "ההלוואות") - האחת (ביום 18.5.08) על סך של 140,000 ₪; והשניה (ביום 13.11.08) על סך של 120,000 ₪ (להלן: "שטרי המשכון" או "המשכונות").

3. המבקשים לא עמדו בתשלומי ההלוואות. חשבון ההלוואות צבר תוספת פיגורים. חובם כלפי המשיב, נכון ליום 24.8.09, היה סך של 208,823 ₪.

4. המבקשים לא קיימו ,במועד ,את חיובם הכספי כלפי המשיב. בתגובה, נקט המשיב בהליכים למימוש המשכונות. הוא פתח תיק הוצל"פ 05-04583-09-6, בלשכת ההוצל"פ בטבריה וביקש לממש את המשכונות על-פי צו ראש ההוצאה לפועל (להלן: "תיק ההוצל"פ").

5. במסגרת תיק ההוצל"פ, הגיש המשיב (ביום 25.8.09) ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה, בבקשה דחופה ,במעמד צד אחד, למינוי כונסי נכסים ותפיסת כלי-הרכב. (להלן: "הבקשה"). רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת אוסיילה אבו אסעד), נעתרה (ביום 26.8.09) לבקשה דנן, ומינתה את עוה"ד מקס חסין ו/או אסף ג'רבי להיות כונסי הנכסים של כלי-הרכב. (להלן: "ההחלטה").

6. בקשתם של המבקשים לרשם ההוצאה לפועל (מיום 30.8.09) להחזרת שלושה כלי-רכב ,מארבעת כלי-הרכב שנתפסו על-ידי כונסי הנכסים על-פי ההחלטה, נדחתה (החלטת כב' הרשמת ודאד יונס, מיום 16.9.09). (להלן: "ההחלטה השניה"). גם הערעור על ההחלטה השניה לבית-המשפט (ע"ר 19155-09-09) אף, נדחה הוא על-ידי כב' השופטת עירית הוד, כאמור בהחלטתה מיום 29.9.09.

7. בהליך דנן, עותרים המבקשים לבית-המשפט, כי יתן פסק מצהיר, לפיו:

א. ההחלטה בטלה ומבוטלת;

ב. שלושת כלי-הרכב - הטויוטה פנאי ושטח; השברולט קפטיבה והטויוטה יפן פרטי - אשר נתפסו על-ידי כונסי הנכסים, על-פי ההחלטה, הם בבעלותם הבלעדית של המבקשים ולמשיב אין זכות כלשהי לעקלם;

ג. המבקשים לא הפרו את הסכמי ההלוואה שבין הצדדים.


טענות המבקשים

8. טענותיהם העיקריות של המבקשים, בקליפת אגוז, הן אלה:

א. הם לא הפרו כלל את הסכמי ההלוואות, והם עומדים בתשלומים החודשיים. אכן, היה פיגור בתשלום אחד, בסך של 5,500 ₪, אך הם הציעו למשיב ,כי החוב, ישולם לאלתר, אך המשיב דחה הצעתם דנן;

ב. המשיב נקט בהליכים למימוש המשכונות בחוסר תום-לב. הוא הגיש את הבקשה למינוי כונסי נכסים לכלי-הרכב, בחוסר ניקיון כפיים, שעה שהסתיר מעיני רשמת ההוצאה לפועל עובדות מהותיות;

ג. חלק משטרי המשכון נחתמו עובר לקבלת ההלוואות;

ד. המשיב נעתר לבקשת המבקשים מיום 24.8.09, לפיה התשלומים החודשיים לפרעון ההלוואות, לחודשים אוגוסט וספטמבר 09, יהיו דרך הפקדת סך של 10,000 ₪, סכום הפיצויים בגין נזקי רכוש, המגיע למבקשים מחברת ביטוח ואמור להתקבל על-ידם בתוך מספר ימים;

ה. הם הבעלים והמנהלים של חברה בשם עוגיות רונשי בע"מ. (להלן: "החברה"). החברה הינה בעלת מוניטין יקר ומנהלת עסקיה, מזה כ- 30 שנה, בכל רחבי הארץ. החברה מנהלת חשבון בנק עסקי אצל המשיב. בזמנו, החברה היתה חייבת למשיב סך של 139,000 ₪. בסופו של יום, החוב נפרע כדין ובמעמד פרעונו, לא התריע המשיב בפניהם על קיום הפיגורים בחשבון ההלוואות;


ו. מחיר כלי-הרכב הוא כ- 300,000 ₪. המבקשים הציעו לכונסי הנכסים, כי הם ירכשו את כלי-הרכב בתמורה בסך של 200,000 ₪, אך הצעתם נדחתה על-ידם. תפיסת כלי-הרכב על-ידי כונסי הנכסים, גורמת למבקשים נזקים רבים ופוגעת במחייתם ומחיית בני-משפחותיהם.

טענות המשיב

9. המשיב מתנגד להליך וטוען, בקליפת אגוז, כי:

א. המבקשים הפרו, את החוזים הבנקאיים שבין הצדדים ובכלל זה הסכמי ההלוואות. הם לא עומדים בתשלומים החודשיים בשתי ההלוואות. חשבון ההלוואות צבר פיגורים;

ב. הוא נקט בדרכים למימוש המשכונות, בהתאם לזכויותיו המוקנות לו על-פי חוק המשכון, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") ושטרי המשכון וזאת לקיום חיוביהם של המבקשים כלפיו, ובכלל זה פרעון ההלוואות;

ג. עובר למימוש המשכונות ובמהלך שלושה-ארבעה חודשים, התריע המשיב בפני המבקשים על הפיגורים בתשלומי ההלוואות ואף ביקש מהם להקפיד על תשלום השיעורים החודשיים במועד, חרף מצבם הכלכלי והעסקי הרעוע ושהיה ידוע לו. ברם, לא נעשה הדבר;

ד. על-פי סעיף 24 להסכמי ההלוואות ותנאים כלליים לפעילות באשראי, זכאי המשיב להעמיד את יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת לפרעון מיידי, גם במצב עניינים מיוחד, לרבות ירידה או הפסקת הפעילות העסקית של המבקשים, אשר כתוצאה ממנו יחשוש הוא, באופן סביר, כי הם לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפיו, וזאת בנוסף לזכותו לעשות כן, בעילה של אי-עמידה בתשלומי ההלוואות כסדרם ובמועדם, ולו בפיגור בתשלום אחד כלשהו;

ה. בענייננו, המשיב זכאי להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי: במהלך החודשים האחרונים, צברו המבקשים פיגורים בחשבון ההלוואות. הם ביקשו לשלם את התשלומים החודשיים בהתאם למצבם הכספי וכפי שיתאפשר להם בשל מצבם הכלכלי הקשה, אך בקשתם דנן סורבה על-ידי המשיב. הוא ביקשם למלא אחר הסכמי ההלוואות ולשלם את התשלומים החודשיים לפרעון ההלוואות כסדרם ובמועדם, שאם לא כן ינקוט הוא בהליכים למימוש המשכונות. בשום פנים ואופן, הוא לא הסכים לדחיית תשלום כלשהו.

וכן, נקלעו המבקשים למצב כלכלי קשה. רכב הפולקסווגן משא סגור, שבבעלות המבקש 2 נתפס (ביום 19.6.09) על-ידי מס הכנסה בגין חובות לרשויות המס; אליהו חברה לביטוח בע"מ שלחה למבקשים, ככל הנראה בחודש יולי 09, התראה לפני ביטול הפוליסה לביטוח הטויוטה 4RAV , שנתפס על-ידי כונסי הנכסים. החברה הפסיקה, למעשה, את פעילותה העסקית;

ו. ההליך לוקה בשיהוי ניכר, ללא כל הסבר. המבקשים באים בשערי בית-המשפט, בהליך דנן, בחוסר נקיון כפיים ותום לב. מה עוד, שהם לא השיגו כדין על ההחלטה.התובענה מחוסרת כל יסוד עובדתי או משפטי.

דיון


חוזה בנקאי - עקרונות כלליים

10. חוזה בנקאי הוא חוזה מסחרי מיוחד ומורכב בין תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981, לבין לקוח - אדם שמקבל שירות מתאגיד בנקאי. קיימים פערי כוחות בין הצדדים לחוזה הבנקאי, לאור אופיו, מעמדו המעין ציבורי ועוצמתו הכלכלית הרבה של התאגיד הבנקאי בחברה הדמוקרטית המודרנית. נקבע בדין , החרות וההלכתי, כי תאגיד בנקאי נושא גם בחובות גילוי ונאמנות, כלפי הציבור בכלל וכלפי לקוחותיו ומקבלי השירותים הבנקאיים בפרט ,והכל במטרה להבטחת מתן שירותים בנקאיים ראויים ללקוחות. (ראו - דנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' קוסטמן, פ"ד מז (5) 31, 46 (1993); ע"א 7825/01 דאטא סימנס אנד סופטוור אינק נ' בנק דיסקונט בע"מ, פ"ד נח (5) 384, 356 (2004); ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנאות לישראל בע"מ נ' צבאח, פ"ד מח (2) 573 (1995); ע"א 1304/92 טפחות בנק משכנאות לישראל בע"מ נ' לפירט, פ"ד מז (3) 309, 323 (1993); ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים בע"מ 28.12.09; ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הירש 7.12.09; מ.רובינשטיין וב.אוקון, "הבנק כסוכנות חברית", ספר שמגר מאמרים (חלק ג', 2003), 819; ג. נרקיס ומ.מור, חובות החלות על הבנקים (כרך א', 2002), 227; 234-230; פלאטו-שנער, "חובת הגילוי הבנקאית כלפי הממשכן נכס להבטחת חיובו של אחר - ת"א (ת"א) 621/97 פרי עץ חיים בע"מ נ' בנק הפועלים", הפרקליט מ"ט (תשס"ח), 385, 397-396. א. הראל גופים דו-מהותיים, גופים פרטיים במשפט המנהלי, (2008), 91). וכן, מספר מערכות דינים חולשות על חוזה בנקאי ובכללם, דיני החוזים הכלליים; דיני חוזים האחידים - אם הוא מוכר כחוזה אחיד; דיני הנזיקין; דיני הבנקאות; דיני הערבות והמשכון; דיני הגנת הצרכן, חוק הריבית תשס"ז - 1957 וכו'. (ראו - ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ, דלעיל).

11. כאמור, חוזה בנקאי הוא חוזה מסחרי, מיוחד ומורכב במהותו. מהותו משליכה על פרשנותו. נקודת המוצא היא, כי חוזה בנקאי ככל חוזה אחר, יש לפרשו "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת - מתוך הנסיבות" (סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973). הוא מתפרש על-פי תכליתו, הסובייקטיבית והאובייקטיבית, הנלמדת מלשון החוזה, מהנסיבות החיצוניות האופפות אותו ומחזקות התכלית. שלושה המה מרכיביה של דוקטרינת הפרשנות התכליתית לכל טקסט משפטי, ובכלל זה החוזה: הלשון, התכלית ושיקול דעת שיפוטי (א. ברק פרשנות תכליתית במשפט (2003) 133; ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויצור (1991) בע"מ, פ"ד מט (2) 265, 313-311 (1995); ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח (1) 221, 230-227 (1994).


מתוך מתחם האפשרויות הלשוניות המפורשות או המשתמעות של החוזה, על השופט הפרשן לשלוף את המשמעות המשפטית של הטקסט המגשימה ,בצורה האופטימלית ,את התכלית החוזית. (ע"א 703/88 מורגן תעשויות בע"מ נ' בתי גן להשכרה בע"מ, פ"ד מד (1) 288, 294 (1990); א. ברק פרשנות במשפט (כרך ד', פרשנות החוזה תשס"א), 75).

12. וכן, חוזה בנקאי הוא, ככלל, חוזה אחיד מסחרי, מיוחד ומורכב באופיו, במהותו ובתכליתו, שמעבר לכללי פרשנות החוזה הכלליים, חלים עליו גם כללי פרשנות ייחודיים, מקום שלשון החוזה והנסיבות האופפות אותו אינם מצביעים בבירור על אומד דעתם של הצדדים. ככל שהחוזה הבנקאי הוא חוזה אחיד, אזי תכליתו, בעיקרה, אובייקטיבית היא (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום ז"ל נ' מרכז משען, פ"א נב (4) 145, 158 (1998). וכן, כאשר הטקסט עמום ותכלית החוזה הבנקאי אינה חד משמעית, יש לבחור, כעניין של צדק ובמקרים המתאימים ,בתכלית המטיבה עם הלקוח - הצד החלש והנשלט על-ידי הבנק. (ע"א 3352/07 בנק הפועלים, דלעיל). זאת ועוד, כלל פרשני משני מקובל בדיני הבנקאות, הוא פירושו של חוזה בנקאי כנגד המנסח במקרים של אי-בהירות לשונית. (ע"א 898/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חזן, פ"ד נט (3) 266, 278 (2004). ויודגש: הכלל המשפטי לפיו מי שחותם על מסמך משפטי מוחזק כמי שקרא, הבין והסכים לתוכנו, חל גם על חוזה בנקאי. (ע"א 6055/04 לנדאו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ [טרם פורסם, 12.7.06]; ע"א 2119/94 לנדאו נ' ויין, פ"ד מט (2) 77, 84 (1995).

סעד הצהרתי

13. סמכותו של בית-משפט הדן בעניין אזרחי ליתן פסק-דין הצהרתי מצויה בסעיף 75 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, הקובע כהאי לישנא, כי:

"כל בית-משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק-דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו."

תקנה 14(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), מוסיפה וקובעת, כי בכתב התביעה רשאי התובע לבקש כל סעד שמוסמך בית-המשפט לתיתו ובכלל זה, צו הצהרתי. וכן, קובעת תקנה 253 לתקנות, כי "תובענה לסעד הצהרתי גרידא, מותר להגיש בדרך המרצת פתיחה".

14. בדברי החקיקה האמורים לא קבעו המחוקק ומחוקק המשנה, במפורש, את גדרי שיקול דעתו של בית-המשפט ואת השיקולים שעליו לשקול בבואו להחליט בהליך למתן סעד הצהרתי גרידא. במקרה מעין דא, שומה על בית-המשפט להפעיל את סמכותו בסבירות ולשקול את השיקולים הרלוונטיים להחלטתו, כפי שאלו נגזרים, הן מהתכלית הספציפית של דברי החקיקה האמורים והן מהתכלית הכללית שלהם. וכן, שומה עליו לאזן, באופן סביר ומידתי, בין שיקולים אלה, תוך מתן משקל יחסי הולם לכל אחד ואחד מהשיקולים.


15. לית מאן דיפליג, כי התכלית הסובייקטיבית-ספציפית של דברי החקיקה האמורים - המקנים לבית-המשפט הדן בעניין אזרחי סמכות שבשיקול דעת, ליתן לתובע סעד הצהרתי, שהוא לפי מהותו, טבעו ומקורו סעד מן היושר - היא לשריין , במקרים הראויים,את זכותו של התובע או את הסטטוס שהוא טוען לו על-ידי פסק-דין היוצר מעשה בית-דין. (ראו - ע"א 656/79 גרינפלד נ' קישן פ"ד לו (2) 309, 317-316 (1982); ע"א 490/92 שאבי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (3) 700, 707-705 (1993).

16. התכלית האובייקטיבית - כללית של דברי החקיקה האמורים היא האינטרסים, המטרות, הערכים והפונקציות אשר דברי החקיקה נועדו להגשים בחברה דמוקרטית מהותית. (א. ברק, פרשנות תכליתית במשפט, תשס"ג, 410). במשטר דמוקרטי, נועד דבר חקיקה להגשים את עקרונות וערכי היסוד של השיטה, המהווים " המטריה הנורמטיבית" של דבר החקיקה. (בג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז (1) 749, 763 (1993); בג"צ 953/89 אינדור נ' ראש עיריית ירושלים, פ"ד מה (4) 683, 689 (1991); בג"צ 953/87 פורז נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד מב (2) 309, 328 (1988).

17. עקרונות היסוד של השיטה, הם למעשה, הצידוק לכללי המשפט, ומהם נגזרות הזכויות והחובות המשפטיות. נקודת המוצא היא, כי כל נורמה משפטית מבקשת להגשים עקרונות אלה ושואפת להימנע מלפגוע בהם. עקרונות אלו מהווים "הנשמה היתרה" של שיטת המשפט. עקרונות אלה כוללים ובעיקר, ערכים אתיים, כגון - צדק, מוסר, תום-לב, הגינות, זכויות אדם; מטרות חברתיות - מדיניות, כגון - קיום המדינה ואופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שלום הציבור ובטחונו, הפרדת הרשויות, שלטון החוק, עצמאות הרשות השיפוטית, ודאות ובטחון, זכויות אדם וכו'; ודרכי התנהגות ,כגון - סבירות, מידתיות, הגינות, תום-לב, צדק טבעי וכו'. (ע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת, פ"ד לט (3) 205, 218 (1985); בג"צ 14/86 לאור נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד מא (1) 421, 432 (1987); בג"צ 732/84 צבן נ' השר לענייני דתות, פ"ד מ(4) 141, 147 (1986); ברק פרשנות תכליתית במשפט, שם, 213).

18. בענייננו, שיקולי בית-המשפט, הנגזרים מתכליתם הסובייקטיבית והאובייקטיבית של דברי החקיקה האמורים נסבים סביב האינטרסים והערכים של התובע, הנתבע והאינטרס הציבורי הכללי.

ראשית, יש לשקול את זכויותיו של התובע, בעיקר - זכותו לפנות לערכאות, וזכותו לסעד הצהרתי גרידא, לפי דיני היושר.

שנית, יש לשקול את זכויותיו של הנתבע ולוודא, כי הפגיעה בהן, במקרה הספציפי, תהיה חוקית וחוקתית.

שלישית, יש לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי הכללי.בכללו, תכלית הרשות השיפוטית בדמוקרטיה המהותית- חוקתית ויעילות וסופיות ההליך השיפוטי.

19. בהלכה הפסוקה, נקבעו קווים מנחים (Guide lines), שאינם בבחינת רשימה סגורה ,להפעלת שיקול דעתו הרחב של בית-המשפט ולשיקולים שאותם רשאי הוא לשקול בהחלטתו להעניק סעד הצהרתי. נפסק, כי "בית-המשפט אינו חייב לתת סעד הצהרתי, אפילו אם קיימת הזכות או מתקיים המצב, שלכאורה, מצדיקים מתן הצהרה, שכן נקודת המוצא היא, כי הדבר נתון לשיקול-דעת של יושר וצדק". (ע"א 656/79 גרינפלד, דלעיל, בע"מ' 316). כמו-כן, נפסק, כי:

"מתן סעד הצהרתי לבעל דין עניין שבשיקול-דעת הוא, ובית-המשפט יימנע מלתיתו, כל אימת שהמבקש לא הצביע על אינטרס המצדיק להיעתר לו. לעניין זה יכול בית-המשפט לשאול את השאלה, אם המבקש יוכל להשיג את מבוקשו בדרך אחרת ואם מתן הסעד לא יביא לידי כפל תביעות. כך, אין בית-המשפט נוטה להעניק סעד הצהרתי, מקום שיכול המבקש לתבוע סעד ממשי: :ע"א 227/77, או כאשר מבקש פלוני להצהיר שאינו חייב לאלמוני, אלא אם כן קיימות נסיבות המצדיקות את הדבר."

(בע"א 1810/90 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' קנדי חברה להשקעות ולבנין בע"מ, פ"ד מד (2) 737, 739 (1990); וראו - גם ע"א 4076/00 נצחון צפורה בראשון בע"מ נ' מירב זמברובסקי בע"מ, פ"ד נו (3) 41, 47 (2002).

20.ברע"א 1910/04 אילנית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק ברקליס דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נח (6) 193, 198 (2004) ,חזר בית-המשפט העליון על ההלכה דנן והדגיש:

"... אין בית-המשפט נזקק בהכרח לכל תביעה לסעד הצהרתי המובאת לפניו...

....

על מבקש הסעד ההצהרתי להצביע על אינטרס לגיטימי שלו בקבלת הסעד ועל כך שלא ייפגע למעלה מן המידה אינטרס של הצד שכנגד וכן של ציבור המתדיינים (למשל, לאור התחזית שיידרש הליך נוסף, הפער לסעד אופרטיבי כדי להשלים את המלאכה)."


הנידון דידן

21. נשאלת השאלה, האם בענייננו-שלנו זכאים המבקשים לפסק מצהיר. התשובה היא, בהחלט, בשלילה.

ראשית, המבקשים לא הוכיחו כדין, כי בידם הזכות שתינתן להם ההצהרה המבוקשת, וכי מן הדין ומן הצדק לשריין אותה זכות על-ידי מתן פסק-דין המקים מעשה בית-דין. בפניי, הוכח כדבעי, כי המבקשים לא עמדו בתנאי החוזים הבנקאיים שבין הצדדים, והם הפרו, למעשה, את הסכמי ההלוואות, חרף התראותיו של המשיב אליהם, בכתב ובעל-פה, כי יקיימו את הסכמים אלה כלשונם. טענותיהם של המבקשים בעניין זה, הינן עורבא פרח. עדויותיהם, בכתב ובעל-פה, היו, למרבה הצער, מופרכות, בלתי-סבירות ובלתי-מהימנות כלל ועיקר. ויודגש: בסתירה מוחלטת, פוזיטיבית וקוטבית, לעדויותיהם של המבקשים, בכתב ובעל-פה, כי: "אנו מצהירים כי אנו לא חייבים למשיב, וכי אנחנו עומדים בתשלום החודשי בהתאם להסכם ההלוואות שנחתם בינינו" (סעיף 22 לתצהיר המשותף (!!) של המבקשים; עמ' 4, ש' 12, עמ' 7, ש' 6 ו- 8), הודה המבקש 1, במהלך חקירתו שתי וערב, כי בחשבון ההלוואות "היה פיגור של 5,400 ₪ והוא היה מאושר" (עמ' 6, ש' 16-15). וכן, בכתב הסיכומים, הודו המבקשים, ברחל בתך הקטנה, כי חשבון ההלוואות צבר, נכון ליום 25.8.09, חוב בסך של 5,540 ₪, וכי המבקשים עמדו בתשלומים לפרעון ההלוואות, על-פי הסכמי ההלוואות, "מיום קבלת שתי ההלוואות ועד ליום 25.7.09". (כתב הסיכומים, סעיפים 2 ו- 5 לפרק "העובדות").ודוק: לאחר יום ה- 25/7/09 -המבקשים לא עומדים בחיוביהם הכספיים כלפי המשיב על-פי הסכמי ההלוואות.

22. זאת ועוד, הגב' אלה בר העידה , בכתב ובעל-פה, כי המבקשים הפרו, למעשה, את הסכמי ההלוואות, ויתרת הפיגורים, בחשבון ההלוואות, נכון ליום 12.10.09, עמדה על סך של 15,069 ₪. וכן, המשיב התרה, בזמנו, בכתב ובעל-פה, במבקשים, כי יקיימו את חיוביהם כלפיו , על-פי החוזים הבנקאיים והסכמי ההלוואות שבין הצדדים (תצהיר הגב' בר, סעיפים 4, 11, 12, 16, 17, 21 ו- 22, עמ' 8, ש' 2, ש' 15-9, ש' 31-28; עמ' 10, ש' 5-1, ש' 14-11; ש' 23, ש' 28; עמ' 11, ש' 12-10, ש' 29-26; עמ' 12, ש' 3-1, ש' 29).עדות זו היתה סבירה ומהימנה. לא מצאתי בה סתירות כלשן. היא ראויה למלוא המשקל הראייתי.

23. שנית, הוכח בפניי, כדבעי, כי בהתנהגותו של המשיב ,במקרה דנן ולאורך כל הדרך, לא נפל פגם כלשהו. הוא העמיד לפרעון מיידי את יתרת סכומי ההלוואות הלא מסולקת על-ידי המבקשים, הגיש את הבקשה ותפס את כלי-הרכב על-פי ההחלטה, והכל על-פי החוזים הבנקאיים שבין הצדדים בכלל והסכמי ההלוואות בפרט, והדין שלעניין. בהתנהגותו דנן, לא דבק חוסר תום לב ונקיון כפיים, וטענותיהם של המבקשים, בעניין זה, בעלמא הן. תנייה 24 שבהסכמי ההלוואות, מסדירה את זכותו של המשיב להעמדת יתרת ההלוואות הלא מסולקת לפרעון מיידי. היא מפרטת 16 מקרים, בהם המשיב רשאי - אך לא חייב, לממש את זכותו דנן. לענייננו, יש תחולה לשני מקרים; (24.1.1 ו- 24.1.12), והם:

"...24.1. למרות זמני הפרעון שיוסכם עליהם בין הבנק ללקוח, יהיה הבנק רשאי, אך לא חייב - בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן - להעמיד לפרעון מיידי את כל הסכומים המובטחים ועם דרישה כזו יעמדו הסכומים המובטחים לפרעון מיידי, והלקוח מתחייב לשלם לבנק את הסכומים המובטחים מיד עם דרישתו הראשונה של הבנק:

24.1.1 אם הלקוח לא ישלם בזמן הפרעון כל סכום של קרן או ריבית או עמלה או הפרשי הצמדה או הוצאות או כל סכום אחר שיגיע ממנו לפי כתב זה.

.....

.....

24.1.12. אם יתהווה מצב עניינים מיוחד אשר כתוצאה ממנו יחשוש הבנק, באופן סביר, כי הלקוח לא יוכל לעמוד בהתחייבות כלשהי שלו כלפי הבנק, שאי קיומה עלול, לדעת הבנק, לסכן את החזרת האשראי לבנק, או שלפי דעת הבנק נשקפת סכנה לבטחון כלשהו אותו קיבל או יקבל הבנק מאת הלקוח או מאת אחר להבטחת התחייבות כלשהי כאמור של הלקוח כלפי הבנק, או במקרה שבו לפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק חלו, או קיים חשש סביר כי יחולו, שינויים לרעה בערכם של הבטחונות לעומת ערך או סכום האשראי וזאת בין אם ערכם של הבטחונות פחת ובין אם חל גידול באשראי או בחישובו ביחס לבטחונות, מכל סיבה שהיא, לרבות כתוצאה משינויים או תנודות בשערי המטבעות השונים, אשר לפי שיקול דעת הבנק גרמו או עלולים לגרום לגידול בחשיפה של הבנק מול הלקוח או לפער בטחונות אל מול האשראי או חישובו ביחס לבטחונות. .... ..... ".

24. במקרה דנן, המשיבים לא שילמו, בזמן, למשיב את התשלומים החודשיים על-פי הסכמי ההלוואות, החל מחודש יוני 2009 ואילך. וכן, הוכח כדבעי, כי במכלול נסיבות העניין התהווה "מצב עניינים מיוחד" כהגדרתו בתנייה 24.1.12 להסכמי ההלוואות, אשר כתוצאה ממנו קיים חשש סביר, כי המבקשים לא יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי המשיב ואי-קיומן עלול לסכן את החזרת האשראיים הבנקאיים, שניתנו למבקשים, למשיב. המבקשים נקלעו, למרבה הצער, לקשיים כלכליים ועסקיים. הם לא שילמו, בזמן, את חובותיהם לרשויות המס. אחד מכלי-הרכב שבבעלותם עוקל לטובת רשויות המס. וכן, הם לא שילמו, בזמן, את הפרמיה עבור פוליסה לביטוח רכב אחר. החברה שבבעלותם
הפסיקה, למעשה, את פעילותה העסקית. העסק נמכר למר יעקב קדוש, והם מועסקים, דהיום, כעובדים שכירים על-ידי החברה החדשה שרכשה את העסק. (עמ' 5, ש' 33-30; עמ' 6, ש' 13-1; עמ' 7, ש' 22-15).

25. שלישית, למבקשים אין טענה באשר לזכותו הקניינית של המשיב על-פי שטרי המשכון. בהקשר זה, נזכור ואף נטיב להזכיר, כי בדיון בבקשה להזר תפוס , אשר התקיים ביום 16.9.09, בפני כב' הרשמת ודאד יונס, הצהיר ב"כ המבקשים, כי: "... אין לנו טענות של פגם בשטר המשכון שבגינה יש לפנות לבין המשפט" (פרוטוקול הדיון בתיק ההוצל"פ, מיום 16.9.09, עמ' 2). דין הוא, כי "פגיעה בזכותו הקניינית של בעל המשכון על-ידי עיכוב מימושו, תיעשה רק במקרים חריגים" (רע"א 5321/09 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, 6.9.09). דומני, כי לא אחטא לאמת אם אומר, בבטחה, כי המקרה שבפניי וודאי וודאי אינו בא בגדר המקרים החריגים, המצדיקים עיכוב מימושו של משכון, דרך מתן סעד הצהרתי גרידא.

26. רביעית, בענייננו-שלנו, קיימות נסיבות המצדיקות אי-מתן הסעד המבוקש. המבקשים באו בשערי בית-המשפט בחוסר תום ונקיון כפיים. לבקשתם, הם לא צירפו את הסכמי ההלוואות על כל נספחיהם וצירופיהם. וכן, התובענה לוקח בשיהוי ניכר, ללא הסבר סביר ומהימן.

התוצאה

27. התוצאה היא ,כי אני דוחה בזה את התובענה. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד (בצירוף מע"מ כחוק), בסכום כולל בסך של 10,000 ₪.

ההחלטה בבקשה לסעד זמני מיום 5.10.09 - מבוטלת.

וכן, אני מורה על חילוט הערבון, בסך של 4,000 ₪, שהופקד על-ידי המבקשים בקופת בית-המשפט, על-פי ההחלטה מיום 5.10.09 האמורה, לטובת המשיב, וזאת בנוסף להוצאות המשפט, כאמור דלעיל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה אישי בבנק

  3. חובת דיווח בנק

  4. מכתב החרגה מהבנק

  5. חובת הבנק לעדכן

  6. אי תשלום חוב לבנק

  7. חובת דיווח הבנקים

  8. חובת הבנק כלפי ערב

  9. הסכם קיבוצי בנק יהב

  10. חובת תום הלב של הבנק

  11. אחריות הבנק כלפי ערבים

  12. חובת הבנק כלפי הלקוח

  13. אסיפה כללית בנק לאומי

  14. אישור פעולה חריגה בבנק

  15. הסכם קיבוצי בנק ישראל

  16. ביטול הסדר חוב עם הבנק

  17. הסכם קיבוצי בנק לאומי

  18. חובת הבנק לפתוח חשבון

  19. הסכם קיבוצי בנק איגוד

  20. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  21. הסכם קיבוצי בנק הפועלים

  22. אוכף קטום - תביעה נגד בנק

  23. הסכם קיבוצי בנק מרכנתיל

  24. הסכם קיבוצי בנק דיסקונט

  25. בקשה לסילוק יתרת חוב בנק

  26. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  27. הסכם קיבוצי בנק אוצר החייל

  28. חובת הבנק לכבד הוראת ביטול

  29. העברת תיק השקעות מבנק לבנק

  30. הסכם קיבוצי בנק מזרחי טפחות

  31. חייב מוגבל באמצעים בנק ישראל

  32. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  33. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  34. אי הבנת הסכם עם הבנק בגלל קשיי שפה

  35. העברת תיק השקעות מבנק לבית השקעות

  36. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  37. תביעה של בנק לפירעון יתרת חוב שנצברה בחשבון עו"ש

  38. הגיע לבנק, משך כסף שם אותם במעטפה בכיס אולם הכסף נגנב בעודו בשטח הבנק

  39. טענו כי הבנק לא אפשר לקבל את דפי החשבון ומסמכים נוספים הנוגעים להתנהלות בחשבונות החברה

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון