חוזה גנן


1. רקע:

התובע הינו קבלן העוסק בעבודות גינון. הנתבעת הינה רשות מקומית, הממונה על ניהול הישוב העירוני קרית טבעון, המונה כ- 15,000 תושבים והשוכן במחוז חיפה. ביום 10.07.2001 נחתם בין התובע לנתבעת חוזה, לפיו התחייב התובע לבצע עבודות אחזקה שוטפת של הגינון הציבורי וביצוע גינות חדשות בישוב, וזאת לאחר זכיית התובע במכרז מס' 6/2001 אשר פורסם ונערך בחודש 05/2001. בנספח ה לחוזה- רשימת שטחי הגינון וגודל השטחים במ"ר, נקבע כי סה"כ השטחים להחזקת הקבלן הינם 46.3 דונם.
הצעת הקבלן בנספח ו' לחוזה (כתב כמויות והצעה) שהתקבלה היתה למחיר אחזקה לחודש בסך של 285 ₪ לדונם ובתוספת מע"מ. אי לכך, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 13,195.5 ₪ לחודש ובתוספת מע"מ.
לטענת התובע, לאחר חודשיים מתחילת עבודות התחזוקה לשטחי הישוב המוצהרים בחוזה, הבחינו הוא ועובדיו באי התאמה בין גודל השטחים בפועל, אשר הינם גדולים בהרבה מזה המוצהר ע"י הנתבעת בחוזה. התובע טוען, כי פנה לנתבעת מיידית והודיע לה על אי ההתאמה. בעקבות זאת, ובפגישה מיום 04.11.2001 סוכם על עדכון חלקי בלבד לשטחים ולפיו שולם לתובע עבור טיפולו ב- 55 דונם החל מיום 01.08.2001, וסוכם כי יש למדוד את יתר השטחים שבמחלוקת. כמו כן הופחתו 6.2 דונם, אשר לא נמסרו לטיפול התובע. התובע טוען, כי עד היום השטחים שבמחלוקת לא נמדדו ע"י הנתבעת, אשר מסרבת בכל תוקף לעשות כן.
במהלך שנת ההתקשרות בין הצדדים הנתבעת הוסיפה ומסרה לטיפולו של התובע ולהחזקתו עוד שטחים של גינון ציבורי אשר לא נכללו בהסכם, ואשר אף בהם הבחין הוא באי התאמה בגודלם המוערך ע"י הנתבעת (9 דונם) לבין גודלם בפועל, אשר היה גדול יותר (26.3 דונם), ואף על כך הודיע התובע לנתבעת. עם סיום שנת ההתקשרות הראשונה החליטה הנתבעת להאריך את תוקף ההתקשרות עם התובע. התובע הסכים לכך, ותקופת ההתקשרות התחדשה והוארכה בין במפורש ובין מכללא.
בתאריך 16.12.2002 התובע הזמין מומחה לגננות, מר עמוס רוזנטל, לצורך מתן חוו"ד ודו"ח ביקורת מקצועי אשר לטיב התחזוקה והטיפול בשטחי הגינון הציבורי הנמצאים בטיפולו. לטענת התובע, עשה זאת עקב המלצות או חוות הדעת שליליות של הנתבעת, אשר ניתנו, לטענתו, משיקולים זרים, הנובעים מלחצים אשר הופעלו על הנתבעת להעדיף ולהעסיק קבלני גינון מקורבים לגורמים מסוימים ברשות.
בתאריך 20.02.2003 הודיע הנתבעת לתובע, כי ברצונה להקטין לו שטחי גינון ציבורי, המוחזקים ומטופלים על ידו ברמת טבעון א' כולל גן החורשה, וזאת, לטענתה, כתוצאה מאי שביעות רצון רבה מרמת הגינון בשטחים הנ"ל. ביום 01.04.2003 התבקש התובע למסור שטחים נוספים, אשר שטחם הכולל הסתכם בכ- 19 דונם. התובע מסר שטחים אלו, אשר נמסרו לקבלן אחר וללא קיום מכרז.
ביום 29.05.03 הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעת בת.א. 9924/03 בסכום של 173,258 ₪ בגין תקבולים ונזקים המגיעים לו מהנתבעת עד סוף חודש מרץ 2003.
ביום 26.06.03 הנתבעת הודיעה לתובע, כי החליטה שלא להאריך את תוקפו של החוזה לשנה נוספת והיא מעונינת למסור את השטחים לקבלן אחר אשר ייבחר במכרז שייערך. התובע התבקש להמשיך ולטפל בגנים עד אז, מבלי שהוארך או חודש ההסכם בגין התקופה הנטענת. לטענת התובע, למרות זאת, הנתבעת חייבה את הבנק של התובע, ביום 01.07.03 לחדש לה את הערבות הבנקאית לעוד שלושה חודשים, למרות שתוקף ההסכם עימו פג ביום 31.07.03. התובע פנה לבימ"ש זה בבקשה למתן צו מניעה זמני, על מנת למנוע מהנתבעת לחדש או לחלט את הערבות הבנקאית, אך בקשתו נדחתה.
לטענת התובע, הוא פנה לנתבעת על מנת שתמסור לו רשימת תיקונים או עבודות השלמה לפני מסירת השטחים, אך הנתבעת לא עשתה כן ולפיכך הוא הפסיק לתת לנתבעת שירותים עם סיום ההסכם ביום 31.07.03.
התובע הגיש תביעה נוספת בגין הנזקים שגרמה לו הנתבעת, בסך של 94,188 ₪ בתיק 8367/04, אשר אוחד עם התיק 9924/03. פסק דין זה מתייחס לשתי התובענות המאוחדות.
הנתבעת טוענת, כי טענת התובע לפיה טיפל בשטחים גדולים יותר מאלו שנרשמו בפועל בהסכם עימו אינה נכונה. מדו"ח הנתבעת שנערך בחודש מאי 2003 על ידי מר ארנון כפיר, המשמש כמנהל חזות הקריה אצל הנתבעת ועל ידי מר אמוץ זרטל, המשמש כמנהל מדור גינון אצל הנתבעת, עולה כי בפועל עד יום 31.03.03 שולם לתובע סך של
21,197.5 ₪ יותר מהמגיע לו.
עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא תיחזק את הגינות ברמה נאותה או אף סבירה כפי שהתחייב בחוזה כלפיה, וכי לכל אורך תקופת עבודתו היא הביעה בפניו את חוסר שביעות רצונה.
הנתבעת מודה כי עם סיום ההתקשרות הראשונה היא החליטה להאריכה, אך טוענת, כי בתאריך 31.07.03 הסתיימה ההתקשרות בין הצדדים עקב רצונה שלא לחדש או להאריך את ההסכם עם התובע. הנתבעת טוענת, כי ביום 20.02.03 התובע נדרש למסור לה את השטחים כפי שקיבל אותם, אך התובע התעלם מכך ולפיכך היא נאלצה להטיל משימה זו על כתפיו של קבלן אחר. הנתבעת טוענת, כי החל מחודש אפריל, עם הקטנת חלק מהשטחים לתובע, נאלצה היא לשקם את הגינות באותן שכונות והעלויות שולמו לקבלן בשם "ד"ר גן". בסוף חודש יולי פנתה הנתבעת לקבלן חדש בשם "משתלת הגליל", אשר ביצע את התיקונים הדרושים לאותן גינות, שהתובע לטענתה לא ביצע, על אף שאמור היה לעשות כן לפני מסירת השטחים. סה"כ נאלצה הנתבעת לשלם לקבלנים שהחליפו את התובע סך של 85,960.70 ש"ח (בסיכומים תיקנה הנתבעת וטענה שהסכום הינו 104,667 ₪ ולא 85,960 ₪ כפי שצוין בכתב ההגנה, וזאת בשל שגיאה חשבונאית). סכום זה יש לקזז, לטענת הנתבעת, מכל סכום שייפסק, אם ייפסק, לטובת התובע. עוד טוענת הנתבעת, כי הזנחה זו מצד התובע גרמה לה, מעבר לנזקים כספיים כאמור לעיל, גם פגיעה במוניטין ובשמה הטוב, אשר הביאו לנזק בסך של 150,000 ₪, אשר גם סכום זה יש לקזז לטענתה, מכל סכום שייפסק לטובת התובע. השאלות שבמחלוקת הן בעיקרן איפוא:
א.מה השטחים שנמסרו לטיפול התובע? משטחים אלה נגזרים התשלומים שהיה זכאי לקבל.
ב.האם הותיר התובע את השטחים בלתי מטופלים באופן שהיה צריך לשקמם, ומה עלות השיקום?
ג.נזקים נוספים שנגרמו למי מהצדדים


2. חוו"ד המודד מטעם התובע:

לטענת התובע, על פי ההסכם בינו לבין הנתבעת, קיבל תשלום עבור שטח של 55 דונם, בעוד שלפי בדיקה שערך מודד מטעמו, מר מוריס בהרי, עולה כי השטח אשר בו טיפל הינו 72.2 דונם (הפרש של 17.2 דונם). גם בשטחים החדשים שמסרה הנתבעת לטיפולו של התובע, נמצא הפרש של שטח עבורו לא קיבל התובע תשלום. נטל ההוכחה, כי השטחים בהם טיפל התובע בפועל, היו גדולים יותר מהשטחים עבורם ניתנה לו תמורה מוטל על התובע. לשם הוכחת טענתו צירף התובע לכתב התביעה הראשוני מטעמו בתיק 9924/03 את חוות דעתו של מר מוריס בהרי (נספח 9 לכתב התביעה).
במסגרת דיון ההוכחות שנערך בתיק ביום 13.03.05 לא הגיע מר בהרי ליתן עדותו לגבי חוות הדעת, ובמקומו הגיע מר מסארוה הישאם, אשר טען כי מדד יחד עם מר בהרי את השטחים וערך עימו את חוות הדעת. במהלך הדיון התברר כי מר מסארוה איננו מודד מוסמך, וחוות הדעת אינה חוות דעתו. מאחר שלא ניתן טעם מדוע לא הופיע המומחה לחקירה על חוות דעתו, הוריתי על הוצאת המסמך מתיק הראיות.
ב"כ התובע ביקש דחיית מועד ההוכחות למועד מאוחר יותר ע"מ שיוכל להגיש את חוות דעת המודד מוריס בהרי כדין. בקשתו נענתה ואכן ביום 27.03.05 הוגשה חוות הדעת של מר מוריס בהרי.
מחקירת המודד המוסמך, ביום 22.06.05, עולה המסקנה כי לא הוא שביצע את המדידות בשטח. כך למשל לשאלה "מי הכין את חוות הדעת"? ענה מר בהרי: "אני יחד איתו (מצביע על מר מסארוה)" (עמוד 16 לפרוטוקול מיום 22.06.05). וכאשר נשאל "אני מבין שמי שהשתמש במכשיר היה הוא ולא אתה" ענה מר בהרי "הוא השתמש במכשיר ברוב הזמן" (עמוד 19 לפרוטוקול מיום 22.06.05). התרשמתי מעדותו של מר בהרי, שהוא לא מדד את השטחים, אלא כדבריו "אני הייתי שם גם כן" (עמ' 16 לפרוטוקול מיום 22.6.05) וכן "הוא רשם את הכל בכתב יד בנוכחותי" (עמ' 17 מיום 22.6.05) וכן "לא הייתי נוכח אישית במקום ברגע שהוא מדד עם המכשיר אבל בסביבה אני הייתי" (עמ' 19 מיום 22.6.05). גם תוצאת המדידה מעידה על עצמה שאינה עבודה של מודד. בין היתר הוגשו שרטוטים בכתב יד ללא קנה מידה, בלתי מדויקים, שאותם לא צייר העד, למרות שהעד העיד שהם רק סקיצות המוכנסות למחשב והוא מפיק הדפסות, שלא הוצגו. כשהתבקש להסביר כיצד עשה את החישוב אמר שהוא לא יכול להסביר והכל נמצא במחשב, והוא אמנם יכול להביא זאת, אבל לא הביא (עמ' 18 מיום 22.6.05). מר בהרי לא זכר את המקומות שמדד ולא יכול היה לענות על שאלות בקשר למדידות, בטענה שהכל במחשב ואפשר להביא זאת.

באמצע תשובותיו של מר בהרי הבין ב"כ התובע את המצב ולכן ביקש לדחות את הדיון פעם נוספת, על מנת להגיש חוות דעת חדשה מטעם מודד אחר, אך ההתנגדות שהועלתה ע"י ב"כ הנתבעת- התקבלה, ולב"כ התובע לא ניתנה הזדמנות נוספת לתקן שגיאותיו הדיוניות.


המשך חקירתו של מר בהרי חיזק את המסקנה לפיה לא הוא ביצע את המדידות בשטח. מר בהרי לא ידע לענות היכן מצויים מקומות שצוינו בציורים, אשר תחילה טען מר בהרי "אני ביצעתי את הכל" (בהמשך החקירה הודה, כי לא צייר אף ציור), כך גם לא ידע מר בהרי איזה גנים מדד ואיזה לא מדד ולא זכר אילו קטעים בשטח מדד בעצמו ואילו קטעים נמדדו ע"י מר מסארוה. סיכומו של דבר, עדותו של מר בהרי שהיה אמור להחקר על חוות דעתו הוכיחה שהוא לא עשה את המדידות, הוא לא יודע להשיב על שאלות בקשר אליה, ומי שעשה אותה למעשה הוא הישאם מסארווה שאינו מודד, כאשר תפקידו של מר בהרי להיות בסביבה ולחתום. אמנם, ניתן לפי פקודת המדידות, לאחר שהוכחה סיבה מספקת לקבל מפה שלא הוגנה על ידי מודד, אך כאן נטען שהמפה הוכנה על ידי המודד, מה שהסתבר כבלתי נכון, ומי שהכין את המפה לא העיד למעשה, ואין שום סיבה מספקת לקבל את המפה שהוכנה על ידי אדם אחר והתחזתה כמי שהוכנה על ידי המודד. חוות דעת זו אינה אמינה בעיני, ולא אסתמך עליה.

ואולם, הנתבעת צרפה חוו"ד מומחה מטעמה, שנערכה ע"י מר דוד אפלבאום. מעיון בחוו"ד זו עולה, כי אכן השטחים שנמדדו בפועל היו גדולים יותר מהשטחים הנקובים בהסכם. בכך למעשה הודתה הנתבעת, כי השטחים היו יותר
גדולים, אלא שלטענתה, שילמה לתובע אף יותר ממה שהגיע לו. לטענת התובע, מוכיחה חוות דעת זו את טענותיו. לפיכך, אעבור לדון בחוות דעת המודד מטעם הנתבעת.

3. חישוב השטחים:

המודד מטעם הנתבעת, מר דוד אפלבאום מצא, כי השטח הינו 37,934 מ"ר, במקום השטח הנקוב בהסכם כ- 28,020 מ"ר, ולעומת השטח הנטען על ידי התובע שהוא 63,034 מ"ר. אין ספק שהשטח המדוד לא התאים לשטח שנמסר בחוזה, כפי שהוסכם בין הצדדים בפרוטוקול מיום 4.11.01. טענת התובע כי חוות דעת המודד מטעם הנתבעת, דוד אפלבאום מוכיחה את תביעתו מבוססת על הטענה שבחישוב השטחים יש לכלול את שטחי השבילים, המדרגות, המשטחים ופינות המשחק ולא להפחיתם. על כן, יש לדון בשאלה האם חישוב השטחים צריך לכלול את השבילים, המדרגות, המשטחים ופינות המשחק אם לאו. התובע כלל לא התיחס לשאלה זו בתצהיריו. הוא גם לא נשאל על כך בחקירתו הנגדית. נושא זה עלה רק בחקירתו של המודד מטעם הנתבעת ושל מר ארנון כפיר. נטען על ידי ארנון כפיר שכך נאמר במפורש בסיור הקבלנים. בנספח א' לחוזה נאמר" הקבלן יבצע את האחזקה השוטפת בשטחי הגינון המתוארים בכתב הכמויות ובמיפוי בתקופת ההתקשרות. לא הוצגו מטעם הנתבעת המפות המציינות מה שטחי הגינון שנמסרו לאחזקה. ניתנו בהסכם הוראות מדויקות לענין אחזקת שטחי הגינון, ומהם עולה כי הן חלות רק על גינון ולא על אחזקת שבילים, שטחי משחק ומדרכות. קיים סעיף 33 במפרט האומר "טיפול בשולי כל גן כולל שבילים ומדרכות הם באחריות הקבלן, גם אם לא נכללו בשטח המדוד". ארנון כפיר נשאל מה משמעות סעיף זה וענה שמשמעותו שעל הקבלן לדאוג לכך שהצמחים לא יחדרו לשבילים ולמדרכות. הסבר זה נראה לי סביר, אך צריך להסביר מה הכוונה "גם אם לא נכללו בשטח המדוד". מכאן, שיש אפשרות שיכללו בשטח המדוד ויש אפשרות שלא יכללו. הפירוש הסביר בעיני, המתאים לתכלית החוזה, הוא שיש מקרים שבהם שולי הגן נכללים בשטח המדוד ויש מקרים שבהם אינם נכללים בשטח המדוד, כגון שבילים ומדרכות. גם כאשר השטחים אינם נכללים בשטח המדוד, קיבל התובע על עצמו לטפל בשולי הגן, ללא תשלום נוסף. יתר על כן, התובע הוא קבלן גינון. אין לו מומחיות וידיעה כיצד לטפל בשבילים, מדרכות, שטחי משחק וכדומה. ברשימת הכמויות לא נכללו סלילות של שבילים שנפגמו ונבקעו בחורף, תיקון משחקים שהתקלקלו וכדומה. אין זה סביר שהתובע קיבל על עצמו את האחזקה השוטפת של שטחים שאינם שטחי גינון. דומה שהוא אף לא טוען כך, אלא הוא טוען שהוא צריך לטפל בשטחי הגינון, אבל את השטח צריך למדוד לפי כל השטחים ברוטו, כולל שטחים שאינם שטחי גינון. פירוש כזה של ההסכם אינו סביר בעיני. אין זה סביר שהתובע יקבל כספים עבור אחזקה שוטפת של שטחים שאין הוא מטפל בהם, רק משום שהם נמצאים בתוך שטחים שהוא כן מטפל בהם. האחזקה השוטפת של שטחים אלה אינה גינון וזו לא היתה תכלית החוזה בין הצדדים. על כן, אני קובע כי את שטחי הגינון יש לחשב נטו, דהיינו, ללא שבילים, מדרכות, שטחי משחק וכדומה.

ואולם, איני מקבל את טענת הנתבעת, כאילו השטח הנכון שיש לשלם עבורו הוא כ- 38 דונם. בישיבה מיום 4.11.01, לאור טענות התובע על השטחים, עודכנו בהסכמת שני הצדדים השטחים ל- 55 דונם כאשר נותרו למדידה ובירור הפרשים ב- 4 שטחים. מכאן, שהמדידה המוסכמת לגבי השטחים שלא נותרו לבירור היא 55 דונם. מכל השטחים שנותרו לבירור, יש להוסיף במדידת המודד אפלבאום 338 מ"ר בגין גן החורשה, וזה הפרש בלתי משמעותי. כמו כן נמסרו שטחים נוספים בחודש מאי 2002 שעבורם אין מדידה של אפלבאום, ומאחר שהמדידה של התובע נפסלה, התוצאה היא שהשטח הוא כפי שהוסכם, 55 דונם ועוד 13 דונם ממאי 2002.

אני דוחה את הטענה כאילו מהעובדה שהנתבעת הסכימה לשטח של 55 דונם יש להסיק שהמדידה של 38 דונם מבוססת על נימוקים לא נכונים, שכן אותה טענה מופנית גם כלפי הצד השני. התובע הוא גנן מנוסה שלא יכול להיות שהסכים לחישוב שטחים כ- 55 דונם, כאשר האמת היא שמדובר ב- 72.2 דונם. כנראה שהיה משא ומתן, ומה שהוסכם הוא תוצאת המשא ומתן. על כן, יש לאמץ את ההסכמה ולקבוע לפיה את השטחים. מאחר שהתובע קיבל את שכרו לפי שטחים אלה, מלבד חודשים יוני ויולי 2003, וכן חולטה הערבות הבנקאית, הרי שהתובע זכאי לשכר עבור יוני יולי בסך 31,286 ₪ כולל מע"מ, ואין הנתבעת זכאית לקיזוז עבור סכומים ששילמה ביתר. לענין הערבות הבקנאית אתייחס בהמשך.

4.הוצאות עבור גננים אחרים:

לטענת הנתבעת, התובע לא טיפל היטב בגינות והיה צורך בעבודות שיקום, שעלותן לפי טענתה 104,677 ₪. התובע טוען כי טיפל בגינות היטב. לענין זה הובאה חוות דעתו של עמוס רוזנטל. עמוס רוזנטל נתן חוות דעת פעמיים, וכל אחת מחוות דעתו מוצגת מטעם צד אחר. אין חולק על מקצועיותו של המומחה, והוא הסביר את חוות הדעת השונות בכך שהן נסובות על תאריכים שונים. אני מקבל את הסברו ומאמץ את שתי חוות דעתו. חוות הדעת שהוצגה על ידי התובע היא מיום 16.12.02, ונימנו בה ליקויים שונים, אך בעקרו של דבר הטיפול בשטחי הגינון היה טוב. חוות הדעת מטעם הנתבעת נעשתה ביום 6.8.03, ולפי חוות דעתו, הגינות לא טופלו היטב ב- 8 חודשים אלה, כך שהיה צורך לשקמם. לפי דבריו, עלות השיקום היא כ- 25,000 ₪ (עמ' 30). יצויין, כי חלק מהעלויות שאותם נקבה הנתבעת הן עלויות עבור שיקום שטחים שנלקחו מהתובע לפני תום המכרז, ואין כל חוות דעת המצדיקה את לקיחתם, במיוחד לאור חוות הדעת הראשונה של המומחה. איני מקבל את טענת הנתבעת ששילמה את הסכומים שהציגה עבור שיקום הגינות. עיון בקבלות מעלה ספק אם הן קשורות כולן לעבודות השיקום. כמו כן, נעלם סך של 10,500 ₪ שנטען בכתב ההגנה שהושקע בתיקוני צנרת ואילו בחקירתו השיב ארנון כפיר שנספחים 1 ו- 2 ממצים את כל ההוצאות (עמ' 42), והם אינם כוללים הוצאה זו. זאת ועוד, אין זה סביר שהשיקום יקח 6 חודשים כאשר המומחה אומר שדרושים 10 ימי עבודה. על כן, אני דוחה את הטענה כי עבודות השיקום עלו מעל 100,000 ₪. אני קובע כי הוצאות השיקום של הגינות בעקבות הזנחתן על ידי התובע היו 25,000 ₪ וסכום זה יש לזקוף לחובת הנתבעת, כמובן בתוספת מע"מ.


5. פגיעה במוניטין:

לטענת הנתבעת, תיחזוק הגינות על ידי התובע באופן כה לקוי, פגע באמון התושבים בה ובשמה הטוב, שכן היא ידועה כרשות מקומית שחרטה על דגלה בין היתר גם את נושא חזות הקריה כאשר תושביה הורגלו לחיות בסביבה מטופחת להפליא. לפיכך, הנתבעת טוענת, כי יש לקזז סך של 150,000 ₪ בגין הפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, מכל סכום שייפסק, אם ייפסק, לתובע. האמת היא שהסכום של 150,000 ₪ הוא הסכום האחרון שנטען, בעוד בתצהיר הראשון היה הסכום 100,000 ₪. הקפיצה הזו רק מראה שמדובר בסכום הקלוט מהאוויר שאין לו בסיס אמיתי כלשהוא, ומדובר בעצם בדרישה לפיצויים עונשיים שכוסתה בטענות שווא כאילו נפגע המוניטין. בחקירתו נדרש מר ארנון כפיר לפרט כיצד חושב המוניטין כיצד הגיעה הפגיעה בו לסכום זה. בהחלטתי מיום 22.06.2005 קבעתי, כי לעד, מר ארנון כפיר, ניתנת הזדמנות נוספת לפרט כיצד נפגעו השם הטוב והמוניטין של הנתבעת בסכום זה. העד לא פרט דבר, אלא רק העיד, כי אין הוא יכול לפרט סכומים. בסיכומיה טוענת הנתבעת, כי כרשות מקומית הפועלת לרווחת תושביה היא לא יכולה אף אם היא חפצה בכך ליתן ו/או לכמת בכסף את ערכה המדויק של הפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה ומשכך כל שנותר לה הינו לדרוש פיצוי על דרך של אומדן בגין הפגיעה בשמה הטוב.

אמנם, המושג "מוניטין " קשה להגדרה ואין להגביל מראש תובע, המבקש להוכיח קיומו של מוניטין, לסוגים מסוימים של דרכי הוכחה. ואולם, מוניטין הוא נזק כספי ככל נזק אחר שיש להוכיחו ולפרטו ולכמתו. יש להראות מה היה שווי המוניטין של הנתבעת קודם לפגיעה בה ואחריה. אם לטענת הנתבעת המוניטין אינו נמדד בכסף, הרי אי אפשר לפצות בגינו. נקבע, למשל, בה"פ 6671/75, י' רובינזון נ' עירית הרצליה ואח', פ"מ (תשל"ז) (2) 58, עמוד 73:
"שאלה זו של מוניטין , אין התובע יכול לצאת ידי חובתו לגביה, ע"י שיפטור עצמו ממנה כלאחר יד ובאמירת פה בעלמא. הוכחה היא צריכה, ובהעדר עובדות ונתונים שוב אין בידי בית המשפט להכריע לכאן או לכאן; אין צורך להוסיף שהתובע הוא המוציא מחברו - ועליו הראיה."

במקרה דנן, טוענת התובעת לפגיעה במוניטין, בכך שתושביה הורגלו לחיות בסביבה מטופחת להפליא וכתוצאה מאוזלת ידו של התובע נפגע שמה הטוב. הראיה הינה, לטענת הנתבעת, פניותיהם בטלפון של תושבי טבעון אשר התריעו בנדון. לבד מטענות אלו של הנתבעת, היא לא צירפה כל אסמכתא המלמדת על תלונות וטרוניות בנושא מצד תושבי המקום. כמו כן, לא בוצע חישוב כלשהו המסביר כיצד כומת הנזק ל-150,000 ₪. בהעדר תשתית עובדתית מבוססת להוכחת פגיעה במוניטין ולנוכח הסתפקות התובעת בקביעה כללית בלבד לפיה נגרם לה נזק כתוצאה מפגיעה במוניטין בגובה האמור, אני קובע שלא הוכח כלל שיש לנתבעת מוניטין וכי הוא נפגע עקב מעשי התובע, ועל כן אני דוחה את הטענה לנזק זה. אציין, כי גם אילו היה מוכח מוניטין, היתה הנתבעת מתקשה מאד לשכנע כי בעקבות הזנחת גינות בתקופת הקיץ הניתנת לתיקון ב- 10 ימי עבודה נפגע המוניטין שלה.
זאת ועוד, נושא זה, והצורך להוכיחו הועלה בישיבת קדם המשפט. הנתבעת לא חזרה בה מטענה זו ואילצה את התובע להתמודד עימה, כאשר הנתבעת ידוע ידעה היטב שאין בסיס לדבריה בענין זה. דרך זו של ניהול התביעה חייבת לבוא לביטוי בפסיקת ההוצאות.

6.הערבות הבנקאית:

לפי החישוב דלעיל, הממצה את כל העילות בין הצדדים, הנתבעת חייבת לתובע 31,286 ₪, וזכאית ממנו לסך 29,250 ₪, דהיינו היא חייבת 2,036 ₪. למרות זאת גבתה הנתבעת את הערבות הבנקאית בסך 18,530 ₪, ועליה להשיב סכום זה לתובע.

7.נזקים נוספים:

התובע טען גם להוצאות בגין דו"ח מומחה הגינון. הוצאות אלה מתקזזות עם הוצאות הנתבעת בגין דו"ח מומחה הגינון. התובע אינו זכאי להוצאות בגין המודד שלא קיבלתי את מדידתו. אני דוחה את טענת התובע כי נגרם לו נזק שאינו נזק ממון במקום הניתן לפיצוי על ידי תשלום הכספים המגיעים בפועל. כמו כן אני דחה את הטענה לנזקים תוצאתיים, שכן הנזק הישיר היחיד הוא אי תשלום עבור חודשיים ולא הוכח נזק תוצאתי עקב כך.

8.סיכום:

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעות בשני התיקים בחלקן הקטן ודוחה את התביעה הנגדית ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע 20,566 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.03 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות המשפט, כולל אגרות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה גמר

  2. חוזה זהב

  3. חוזה גנן

  4. חוזה ברטר

  5. חוזה גננת

  6. חוזה הקמה

  7. הכנת חוזה

  8. חוזה הפקה

  9. חוזה הפסד

  10. חוזה חוקי

  11. חוזה בכתב

  12. חוזה חסות

  13. חוזה אישי

  14. חוזה הקדמה

  15. חוזה חיתום

  16. חוזה אירוח

  17. חוזה השאלה

  18. הגדלת חוזה

  19. חוזה חוגים

  20. חוזה איכות

  21. השלמת חוזה

  22. חוזה הובלה

  23. חוזה בסיסי

  24. חוזה הפרשים

  25. חוזה חליפין

  26. חוזה הובלות

  27. חוזה זיכיון

  28. חוזה הקלטות

  29. חוזה אחריות

  30. חוזה גלובלי

  31. חוזה דפי זהב

  32. חוזה דו צדדי

  33. חוזה השתדלות

  34. חוזה זכיינות

  35. השתכללות חוזה

  36. חוזה גג רעפים

  37. חוזה דו שבועי

  38. חוזה בהתנהגות

  39. חוזה בית אבות

  40. חוזה גב אל גב

  41. חוזה יחסי אמון

  42. חוזה בלתי חוקי

  43. חוזה בלתי מוגן

  44. חוזה ארוך טווח

  45. חוזה אובליגטורי

  46. חוזה הוצאה לאור

  47. חוזה בלי אופציה

  48. חוזה בין שותפים

  49. חוזה השאלת ציוד

  50. חוזה אישי בכירים

  51. חוזה אישי גלובלי

  52. קיום חוזה בקירוב

  53. חוזה בשפה הרוסית

  54. חוזה קידום אתרים

  55. חוזה אישי קביעות

  56. חוזה אישי זכויות

  57. חוזה הפסקת עבודה

  58. חוזה אמריקן לייזר

  59. חוזה חיים משותפים

  60. חוזה חלוקת רווחים

  61. השלמת פרטים בחוזה

  62. חוזה תיאום ציפיות

  63. חידוש חוזה אוטומטי

  64. בטלות חוזה בלתי חוקי

  65. חוזה דיור בלתי מוגן

  66. הסכם קיבוצי חוזה אישי

  67. התנאים לקיומו של חוזה

  68. השלמת פרטים חסרים בחוזה

  69. חוזה אישי במגזר הציבורי

  70. חוזה בכירים בשירות המדינה

  71. חוזה בכירים בשלטון המקומי

  72. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  73. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  74. חוזה בכירים נציבות שירות המדינה

  75. חוזה לביצוע עבודות מסגרות מעקה ושערים

  76. התנאים בהם משא ומתן משתכלל לכדי חוזה מחייב

  77. נטען כי מעולם לא נכרת חוזה מכר כיוון שלא היתה גמירות דעת

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון