חוזה הפקה


1. מונחת בפניי התנגדות לביצועם של שני שיקים, האחד ע"ס 217,022 ש”ח והשני ע"ס 219,231 ש”ח, שמשכה המבקשת לפקודת המשיבה ואשר חוללו באי פרעון ביום 30.11.2003

2. המבקשת עוסקת ברכישה ומימוש של זכויות שידור בתחום הספורט. המשיבה עוסקת בהפקתם של ערוצי ספורט יעודיים המשודרים בישראל באמצעות שידורי הכבלים והלוויין, וידועים כערוצים 5 ו- 5 פלוס.

3. עיסקת היסוד בגדרה נמשכו השיקים היתה חוזה הפקה לפיו הפיקה המשיבה עבור המבקשת רצועת שידורים בתשלום הנקראת "שבת של כדורגל", במשך חמישה מחזורי משחקים של משחקי ליגת העל בכדורגל. במסגרת רצועה זו משודרים למנויי הכבלים והלוויין בתשלום נפרד ומיוחד, שלושה משחקים של ליגת העל בכל מחזור. חוזה ההפקה נכרת ביום 14.10.2003 (להלן: "חוזה ההפקה"). מלכתחילה הוסכם על הפקת שני מחזורים בלבד של משחקי ליגת העל (ס' 2 לחוזה ההפקה), אלא שביום 30.10.2003 הוסכם להאריך את תוקף החוזה ולהחילו על מחזור משחקים נוסף. ביום 7.11.2003 הסכימו הצדדים על הארכה נוספת של ההסכם והחלתו על מחזור משחקים רביעי וביום 13.11.2003 הוסכם גם על מחזור משחקים חמישי.

השיקים נמשכו כתשלום עבור שרותי ההפקה שסיפקה המשיבה למבקשת.

4. המבקשת טוענת כי ההתקשרות הופסקה ביוזמת המשיבה, עקב סירובה לקדם את רצועת השידורים "שבת של כדורגל" על ידי שידור קדימונים במסגרת שידורי ערוצים 5 ו- 5 פלוס, והכל כדי למנוע התבססותה של רצועת שידורים מתחרה. המבקשת טוענת כי הפסקת ההתקשרות גרמה לה נזקים בני קיזוז כנגד השטרות. מוסיפה המבקשת וטוענת כי למרות הפסקת ההתקשרות, המשיכה המשיבה לכלול בשידורי ערוץ 5 פלוס קטעים ממשחקי ליגת העל, חרף התנגדותה של המבקשת. מדובר כביכול בזכות שהוקנתה למשיבה במסגרת חוזה ההפקה, ובאה לסיומה עם ביטולו. המבקשת טוענת כי ערכה המסחרי של הזכות לשדר משחקים מליגת העל הינו 100,000 דולר לכל מחזור, ובסך הכל שודרו עד כה 11 מחזורי משחקים בשווי כולל של 1,100,000 דולר, שיש לקזז מסכום השטרות. בגין מעשים אלה של המשיבה, הגישה המבקשת תביעה ע"ס 4,840,000 ש”ח ביום 25.1.2004 (להלן: "תביעת התקצירים"). בנוסף, התנהגות זו פוגעת במעמדה של המבקשת בתחום זכויות השידור וביכולתה לסחור בזכויות שרכשה. פגיעה זו מוערכת בסכום נוסף של 1,000,000 דולר. בנוסף, התברר למבקשת בדעבד כי המשיבה נמנעה מלקדד את השידורים שהפיקה עבור המבקשת, באופן שאיפשר לבעלי צלחות לוויין לקלוט את שידורי התוכנית "שבת של כדורגל" בלא לשלם עבורם כל תמורה. כמו כן, נגרם למבקשת נזק בגין הפגיעה במנויים שרכשו את זכויות הצפייה בתוכנית "שבת של כדורגל". נזק זה (הפגיעה במנויים וכן העדר הקידוד), מוערך בסכום של 500,000 דולר.

5. המבקשת טוענת כי היא זכאית לקזז מסכום השיקים נזק נוסף בסך של 7,600,000 ש”ח בגין הפרת חוזה לענין זכויות השידור בישראל של משחקי הליגה הספרדית. בגין הפרה זו הגישה המבקשת עוד בשנת 1998 תביעה כספית נגד המשיבה (להלן: "תביעת הליגה הספרדית").

6. לסיכום ביניים, המבקשת טוענת כי היא זכאית לקזז מסכומי השיקים את הנזקים הבאים: 500,000 דולר בגין הפסקת חוזה ההפקה ואי הקידוד של השידורים, 1,100,000 דולר בגין שידורי התקצירים בלא רשותה של המבקשת, 1,000,000 דולר בגין הפגיעה במעמדה של המבקשת ו- 7,600,000 ש”ח בגין תביעת הליגה הספרדית.

7. המבקשת טוענת כי הנזקים בגין הפסקת חוזה ההפקה, אי הקידוד של השידורים, וגזילת זכויותיה של המבקשת במשחקי ליגת העל הם בבחינת חיובים הנובעים מאותה עיסקה בגדרה נמשכו השיקים ועל כן ניתן לקזזם, גם אם אינם קצובים. אשר לחיובים שמקורם בגזילת הזכויות במשחקי ליגת העל ובתביעת הליגה
הספרדית, הרי שמדובר בחיובים קצובים ועל כן ניתן לקזזם מסכומי השיקים למרות שמקורם אינו בעיסקה אחת.

8. מעיון בחוזה ההפקה (אשר משום מה המבקשת לא מצאה לנכון לצרפו לכתב ההתנגדות, והוא הוגש דווקא על ידי המשיבה במהלך חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשת) עולה כי אין בו כל התייחסות לזכותה של המשיבה לשדר קטעים ממשחקי ליגת העל. ס' 14 לחוזה קובע כי האמור בהסכם משקף את כל מה שהוסכם בין הצדדים וכי אין הם קשורים בהסכמות כלשהן שאינן נכללות בגוף ההסכם. לעומת זאת, בס' 11 לחוזה, יש התייחסות מפורשת לזכותה של המשיבה לשדר ללא תמורה משחק אחד בכל מחזור משחקים, במסגרת ערוץ חמש פלוס. משמע, הזכות לשדר ללא תמורה תקצירי משחקים אינה מעוגנת כלל ועיקר בחוזה ההפקה, שלא כמו הזכות לשדר משחק אחד בכל מחזור. לענין זה נודעת חשיבות רבה, שכן כידוע ניתן לקזז סכומים בלתי קצובים כנגד חוב, רק אם מקורם באותה עיסקה, ועל כן מעוניינת המבקשת להראות כי הזכות לשדר תקצירי משחקים מקורה באותה עיסקה בגדרה נמשכו השיקים.


9. כמו כן עולה מחוזה ההפקה כי ניתן היה לסיימו מקץ שני מחזורים בלבד, ולא היתה מוטלת על המשיבה החובה להמשיך בו מעבר לתקופה זו. גם הארכות ההסכם היו לשבוע אחד בלבד בכל פעם (ראה גם הודאת המצהיר מטעם המבקשת, אדר זהבי (להלן: "זהבי") בע' 3 לפרוטוקול).

10. גם נושא הקידוד של השידורים לא מצא את ביטויו בחוזה ההפקה, וגם לא בנספחים הטכניים לחוזה, למרות שלדברי זהבי, זהו דבר מובן מאליו בכל הפקה לשידורי לוויין, כדי להבטיח שיוכל לקלוט את השידור רק מי שמשלם עבורו.

11. מחקירתו של זהבי התברר כי גם ערוצים 1 ו-2 משדרים תקצירים ממשחקי ליגת העל ולא ברור אם הם משלמים בגין כך תמורה למבקשת, ומה גובהה. המצהיר טען ששידורים אלה נעשים בתיאום עימו "ותוך מתן קרדיט ותוך טובת הנאה כזו או אחרת" (ע' 2 לפרוטוקול), שטיבה לא פורט.

הפסקת חוזה ההפקה ואי הקידוד של השידורים

12. השאלה הראשונה שיש לדון בה היא האם אי חידושו של חוזה ההפקה היווה אכן הפרה כלשהי שלו, כפי שטוענת המבקשת. התשובה לכך שלילית. הצדדים מלכתחילה הקפידו לציין שהחוזה יהיה בתוקף לשני מחזורי משחקים בלבד, וגם כאשר האריכו את ההתקשרות פעם אחר פעם, הם עשו זאת בכל פעם למחזור משחקים אחד בלבד. על כן, אין בסיס לטענת המבקשת כאילו ציפתה להתקשרות ארוכת טווח וכי המשיבה הפרה את החוזה בכך שלא חידשה את ההתקשרות אל מעבר למחזור המשחקים החמישי. כיצד ניתן לטעון שהחוזה הופר, אם הוא הסתיים מאליו?

13. אני מוכן להניח לצורך הענין, למרות שתיקתו הרועמת בענין זה של חוזה ההפקה, לרבות הנספחים הטכניים שצורפו אליו, כי שומה היה על המשיבה לדאוג לקידוד השידורים שהפיקה כדי למנוע את קליטתם חינם אין כסף על ידי בעלי צלחות לוויין. אני מוכן גם להניח כי משלא עשתה כן המשיבה, היא התרשלה כלפי המבקשת ואף הפרה את חוזה ההפקה (מדובר בהנחות בלבד, ואינני בא לקבוע ממצא כלשהו בשאלה האם אכן היתה מוטלת על המשיבה חובת קידוד אם לאו). ועדיין, עומד לה למבקשת לרועץ הכלל לפיו מי שמבקש רשות להתגונן בטענת קיזוז, חייב להיכבד ולפרט היטב את טענתו, כשם שמפרטים כתב תביעה:

"טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן. (ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768).

והנה, המבקשת לא טרחה כלל ועיקר לפרט באיזה אופן חישבה את הנזק הנטען על ידה- 500,000 דולר. מדוע דווקא סכום זה ולא סכום אחר, למשל, 490,000 דולר? המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מינימלית לאישוש הערכת הנזק הנטען. המבקשת גם לא טרחה להפריד, ולו גם על דרך הטיעון, בין הנזק שמקורו בהעדר הקידוד ובין הנזק שמקורו בהפסקת ההתקשרות. מדובר איפוא בשיעור נזק סתמי שנטען כך סתם בעלמא, ואין בו די כדי לבסס טענת קיזוז.

14. לפיכך יש לדחות את טענת הקיזוז בסך 500,000 דולר בגין הנזק שמקורו בהפסקת חוזה ההפקה ואי הקידוד של השידורים.


למעלה מהצורך אציין, כי לא הועלתה בקשר לענין הקידוד טענת כשלון תמורה, וטוב שכך, שכן עסקינן לכל היותר בכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב (כמו בכל מקרה בו מועלית טענה נגד איכות השירות שסופק), אשר אינו מהווה הגנה מפני ביצועו של שטר (ע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ. די מטל חברה זרה, פ"ד מה(5) 850).


הפגיעה במעמדה של המבקשת

15. הדברים שאמרנו לעיל יפים גם לגבי טענת המבקשת כי נגרם לה נזק של לא פחות מאשר 1,000,000 דולר בגין הפגיעה במעמדה בתחום זכויות השידור וביכולתה לסחור בזכויות שרכשה. גם כאן, אין המדובר אלא בהפרחת סכום כסף סתמי לחלל האוויר, בלא לתמוך אותו בתשתית עובדתית מינימלית. המבקשת לא הציגה מערכת נתונים כלשהם אשר יכולה לבסס את הערכת הנזק הנטען, ולו גם על דרך הטיעון בלבד.

16. לפיכך יש לדחות את טענת הקיזוז בסך של 1,000,000 דולר, שעניינה הפגיעה שנגרמה כביכול למעמדה של המבקשת.

שידור התקצירים

17. המבקשת טוענת כי היא רשאית לקזז מסכום השיקים סך של 1,100,000 דולר בגין שידורי תקצירים של משחקים בלא נטילת רשות ממנה. האם עסקינן בסכום קצוב?

18. סכום קצוב הוגדר בע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' די מטל א.ג. פ"ד מה(5), 850 ,עמ' 854-855 באופן הבא:

"השימוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא ענין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה. כך למשל, תביעת דמי פיצוי שאינם קבועים מראש בחוזה, אלא שהשופט חייב לאמוד ולקבוע את הסכום בהתאם לנזק שנגרם לנפגע, אינה תביעה של סכום כסף קצוב."

אין ספק כי הנזק שנגרם למבקשת, אם בכלל, בגין שידור תקצירי המשחקים בלא רשותה, אינו בבחינת נזק קצוב, שכן קביעתו של נזק זה הינה ענין לשומה או הערכה ולא לחישוב אריתמטי. הרי שווי השוק של הזכות לשדר תקצירים אינו נקוב במחירון כזה או אחר, וכל כולו הוא ענין של מקח וממכר, שומה והערכה. אפילו מדברי זהבי השתמע שהמבקשת אינה מקבלת תמורה אחידה ממי שרוכש ממנה את זכויות השידור, אלא המדובר בטובת הנאה משתנה ממקרה למקרה. אשר על כן, כדי שהמבקשת תוכל לקזז נזק זה מסכומי השיקים, עליה להראות שמקורו של חיוב זה באותה עיסקה ממש בה נמשכו השיקים.

19. המבקשת אכן טוענת כי מדובר בחיובים שמקורם באותה עיסקה, אך טיעון זה אין בו ממש. הזכות לשדר תקצירי משחקים לא נכללה מעולם בחוזה ההפקה וממילא המשך השידורים לאחר סיומו של חוזה ההפקה אינו בבחינת חיוב הנובע מאותה עיסקה. כאשר הצדדים רצו להכליל זכות שידורים במסגרת חוזה ההפקה, הם עשו זאת באופן מפורש וברור, כמו במקרה של הזכות לשדר משחק אחד של ליגת העל בימי שישי. הצדדים גם קבעו כי חוזה ההפקה ממצה את כל ההסכמות ביניהם. לא ניתן איפוא לקרוא לתוכו הסכמה של המבקשת לכך שהמשיבה תשדר תקצירים של משחקי כדורגל. יתכן כי המבקשת היתה מוכנה להעלים עין משידורי התקצירים על ידי המשיבה, לרגל כריתת חוזה ההפקה, אך אין בכך לקבוע כי הזכות לשדר תקצירים אכן מעוגנת בחוזה ההפקה. יתר על כן, גם אם הייתי מוכן להניח כי הזכות לשדר תקצירים הוקנתה באותו חוזה הפקה, הרי שהזכות פקעה עם סיום העיסקה, כפי שהמבקשת עצמה חוזרת וטוענת, וממילא לא ניתן לגרוס כי המשך השידורים נובע מאותה עיסקה. נהפוך הוא, לשיטת המבקשת עצמה המשך השידורים הוא בניגוד לאותה עיסקה.

20. אשר על כן יש לדחות את טענת הקיזוז בסך של 1,100,000 דולר, שעניינה שידור התקצירים על ידי המשיבה בלא נטילת רשות מאת המבקשת.

תביעת הליגה הספרדית

21. טענת הקיזוז האחרונה שיש לדון בה היא הטענה לקיזוז נזק בסך של 7,600,000 ש”ח בגין הפרת חוזה לענין זכויות השידור בישראל של משחקי הליגה הספרדית. בגין הפרה זו הגישה המבקשת עוד ביום 8.9.1998 תביעה כספית נגד המשיבה וגורמים נוספים בגדרו של ת.א. 2674/98 (נספח ג' להתנגדות). דין טענה זו להידחות, באשר השיקים נשוא ההתנגדות נמשכו בחודש אוקטובר 2003, חמש שנים לאחר שנגרם והתגבש הנזק הנטען בקשר למשחקי הליגה הספרדית. ודוק: הנזק הנטען היה ידוע למבקשת עוד בשנת 1998, כעולה מהתביעה שהגישה נגד המשיבה.

22. אמנם, כיום אין עוד חולק כי ניתן לקזז חיובים כנגד שטר ((ראה רע"א 6250/98Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור פ"ד נג(2), 274). יחד עם זאת, אין זה מתקבל על הדעת כי ניתן יהיה לקזז כנגד שטר חיובים שמקורם בתביעה שהוגשה חמש שנים קודם למשיכת השטר שביחס אליו נטענת טענת הקיזוז. בנסיבות אלה, עצם משיכת השיקים מקימה מניעות או השתק כלפי המושך, ואין הוא יכול להעלות מאוב טענות קיזוז שבאו לעולם שנים קודם למשיכת השיק, ואשר בגינם הוגשה כבר תביעה משפטית שעודנה
תלוייה ועומדת. מניעות זו נובעת בין השאר מן העובדה שמי שיודע על זכות קיזוז העומדת לו, אינו אמור להסתיר מהצד האחר את כוונתו להפעיל זכות זו, רק כדי לקבל שרות או טובת הנאה מהצד האחר, הסבור בתום לב כי יקבל תמורה מלאה לפי חוזה ההתקשרות. לעומת זאת, אם היה מדובר בטענת קיזוז שעילתה באה לעולם לאחר משיכת השיק- שאני.

23. זאת ועוד, גם זכות הקיזוז כפופה לעקרון תום הלב. כידוע, עקרון תום הלב הוא עקרון כללי, החל על כל זכות, על כל חיוב ועל כל פעולה משפטית (רע"א 2443/98 מאיר ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ תק-על 99(3), 425 ,עמ' 428), ובכלל זה גם על הפעלת זכות הקיזוז. כפי שנקבע בבג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים נ' בית הדין הארצי, פ"ד לה(1) 828, 834:

"משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת היא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה ("נבל ברשות החוזה" כלשונו של השופט אלון בע"א 148/77, בעמ' 638). על כל הצדדים לחוזה מוטלת החובה לשתף פעולה זה עם זה ולפעול תוך התחשבות באינטרס המשותף להם בחוזה. על בעלי החוזה לפעול להגשמתה של כוונתם המשותפת, תוך נאמנות ומסירות למטרה, שעמדה לנגד עיניהם, ותוך עקביות בהגשמת ציפייתם המשותפת הסבירה."

העלאתה של טענת קיזוז שמקורה חמש שנים קודם למשיכת השטר, כעילה לאי תשלום השטר, נגועה בחוסר תום לב. ברי כי המשיבה, עת התקשרה בחוזה ההפקה וסיפקה את התמורה החוזית, בשנת 2003, לא היתה אמורה לצפות כי בהגיע מועד הפרעון של השיקים שניתנו לה תמורת שרותי ההפקה, תועלה כנגדה טענת קיזוז שכזו, שמקורה בסכסוך משנת 1998. ואם המבקשת התכוונה לקזז את סכומי השיקים כנגד אותו חיוב משנת 1998, שומה היה עליה להודיע על כך מראש למשיבה, על מנת שזו תחליט אם בנסיבות שכאלה היא עודנה מעוניינת להתקשר בחוזה ההפקה. אשר על כן, יש לקבוע כי פעולת הקיזוז אינה משתכללת ואינה תופסת:

"לעתים תוצאת אי-קיום החובה [לנהוג בתום לב- ח.ב.] היא בתשלום פיצויים או במתן אכיפה. לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר. לעתים תוצאת ההפרה היא במתן כוח לבעל החוזה האחר לפעול פעולות מסוימות בתחום החוזה, שאחרת היו נחשבות להפרה, או שלילת כוח, הנתון לבעל החוזה המפר על-פי הוראות החוזה. לעתים התוצאה אינה אלא זו, שהפעולה, שבוצעה תוך הפרת החובה, אינה משתכללת ואינה תופסת" (בג"צ 59/80 הנ"ל, בע' 838-839, ההדגשה אינה במקור)

24. בשולי הדברים ראוי לציין כי אין לי ספק שאלמלא הסכסוך שנתגלע בין הצדדים בשנת 2003, לא היתה המבקשת מתיימרת להפעיל את זכות הקיזוז שעניינה שידורי הליגה הספרדית, ויומרה זו באה לעולם רק כתואנה נוספת, אחת מני רבות, להשתמט מתשלום השיקים.

25. בנוסף, לא שוכנעתי כלל ועיקר שאכן מדובר בחיוב קצוב. חישוב הנזק מבוסס במידה רבה על השערות של המבקשת, כגון, המחיר בו היה עולה בידה לרכוש את זכויות השידור מבעל הזכויות לעומת המחיר אותו היתה מציעה המשיבה לבעל הזכויות. הואיל ועסקינן בעיסקה אחרת מזו שבגדרה נמשכו השיקים, הרי שלא ניתן לקזז את החיוב בגינה כנגד השיקים.

היקף התפרסותה של ההתנגדות

26. בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלה האם מונחת בפניי התנגדות לביצועם של שני שטרות בלבד, כטענת המשיבה, או שמא גם התנגדות לביצועם של שטרות נוספים שהגישה המשיבה לביצוע, כטענת המבקשת. גם בענין זה הדין עם המשיבה, משום שכתב ההתנגדות מדבר בעד עצמו, ובפתיח להתנגדות נאמר במפורש כי ההתנגדות היא בגין שני שטרות. אין איפוא בפניי התנגדות לביצועם של השטרות הנוספים.

מכל מקום, בס' 54 לסיכומי תשובתה עותרת המבקשת להחלת "דין אחד" על כל השטרות שהגישה המשיבה לביצוע. לנוכח האמור בהחלטתי לעיל, ברי כי אם אכן הייתי דן בהתנגדות לביצועם של השיקים הנוספים, כפי שעותרת המבקשת כי אעשה, הרי שגם לגביהם ההתנגדות היתה נדחית.

27. סוף דבר, ההתנגדות נדחית. הליכי ההוצל"פ נגד המבקשת יימשכו כסדרם. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ש”ח בצירוף מע"מ כחוק.

28.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה גמר

  2. חוזה זהב

  3. חוזה גנן

  4. חוזה ברטר

  5. חוזה גננת

  6. חוזה הקמה

  7. הכנת חוזה

  8. חוזה הפקה

  9. חוזה הפסד

  10. חוזה חוקי

  11. חוזה בכתב

  12. חוזה חסות

  13. חוזה אישי

  14. חוזה הקדמה

  15. חוזה חיתום

  16. חוזה אירוח

  17. חוזה השאלה

  18. הגדלת חוזה

  19. חוזה חוגים

  20. חוזה איכות

  21. השלמת חוזה

  22. חוזה הובלה

  23. חוזה בסיסי

  24. חוזה הפרשים

  25. חוזה חליפין

  26. חוזה הובלות

  27. חוזה זיכיון

  28. חוזה הקלטות

  29. חוזה אחריות

  30. חוזה גלובלי

  31. חוזה דפי זהב

  32. חוזה דו צדדי

  33. חוזה השתדלות

  34. חוזה זכיינות

  35. השתכללות חוזה

  36. חוזה גג רעפים

  37. חוזה דו שבועי

  38. חוזה בהתנהגות

  39. חוזה בית אבות

  40. חוזה גב אל גב

  41. חוזה יחסי אמון

  42. חוזה בלתי חוקי

  43. חוזה בלתי מוגן

  44. חוזה ארוך טווח

  45. חוזה אובליגטורי

  46. חוזה הוצאה לאור

  47. חוזה בלי אופציה

  48. חוזה בין שותפים

  49. חוזה השאלת ציוד

  50. חוזה אישי בכירים

  51. חוזה אישי גלובלי

  52. קיום חוזה בקירוב

  53. חוזה בשפה הרוסית

  54. חוזה קידום אתרים

  55. חוזה אישי קביעות

  56. חוזה אישי זכויות

  57. חוזה הפסקת עבודה

  58. חוזה אמריקן לייזר

  59. חוזה חיים משותפים

  60. חוזה חלוקת רווחים

  61. השלמת פרטים בחוזה

  62. חוזה תיאום ציפיות

  63. חידוש חוזה אוטומטי

  64. בטלות חוזה בלתי חוקי

  65. חוזה דיור בלתי מוגן

  66. הסכם קיבוצי חוזה אישי

  67. התנאים לקיומו של חוזה

  68. השלמת פרטים חסרים בחוזה

  69. חוזה אישי במגזר הציבורי

  70. חוזה בכירים בשירות המדינה

  71. חוזה בכירים בשלטון המקומי

  72. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  73. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  74. חוזה בכירים נציבות שירות המדינה

  75. חוזה לביצוע עבודות מסגרות מעקה ושערים

  76. התנאים בהם משא ומתן משתכלל לכדי חוזה מחייב

  77. נטען כי מעולם לא נכרת חוזה מכר כיוון שלא היתה גמירות דעת

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון