חוזה זמני בהריון


זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין הפסד שכר עבודה.

להלן עובדות המקרה:

1. בחודש 7/09 פירסמה הנתבעת מכרז לתפקיד רכזת תכנית היל"ה במחלקת קידום הנוער.

2. התובעת הגישה מועמדותה למכרז, והתקבלה לתפקיד.

3. בין הצדדים נחתם חוזה העסקה מיוחד על פיו התובעת תועסק בתפקיד מיום 2.9.09 ועד ליום 31.3.10.

4. בתאריך 7.1.10 זומנה התובעת לשיחה עם מנהלת מחלקת החינוך בנתבעת, גב' ירוסלבסקי, בה נמסר לתובעת כי היא מפוטרת מעבודתה בשל שינויים ארגוניים החל מיום 20.1.10.

5. ביום 31.1.10 שלחה התובעת מכתב לגב' איפרגן, מנהלת מדור משאבי אנוש בנתבעת, כי היא מערערת על ההחלטה על פיטוריה, מאחר ונבעה, לטענתה, משיקולים זרים, וכן הודיעה על הריונה.

6. בתאריך 5.2.10 פנתה גב' איפרגן למשרד העבודה בבקשה למתן היתר לפיטורי התובעת.

7. בתאריך 24.2.10 הגישה התובע בקשה למתן צו מניעה זמני לביה"ד (תיק 42248-02-10), בטענה כי פוטרה שלא כדין ללא עריכת שימוע ובניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954.

8. הנתבעת טענה בתשובתה, כי התובעת טרם השלימה 6 חודשי עבודה, כי הנתבעת לא ידעה במועד פיטורי התובעת אודות הריונה. לטענתה, התובעת פוטרה בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה אולם, על מנת שלא לפגוע בה נאמר לה, כי פיטוריה נובעים כתוצאה משינויים ארגוניים.

9. בתאריך 25.2.10 קבעה כב' השופטת שומרוני, כי על הנתבעת לעדכן את גב' גליה בירס, שמונתה לתפקיד רכזת תכנית היל"ה במקומה של התובעת, על ההליך שהוגש ע"י התובעת לביה"ד והשלכותיו האפשריות עליה.

10. בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת שומרוני בתיק זה טענה גב' איפרגן, מנהלת משאבי אנוש, כי גב' בירס הגישה מועמדותה למכרז של מנהל יחידת קידום הנוער, ולא התקבלה לתפקיד. אולם, לטענת גב' איפרגן, משיקולים מקצועיים והתאמתה של גב' בירס לתפקיד מרכזת השכלה, הוחלט לקבלה לתפקיד במקום התובעת על סמך מועמדותה למכרז מנהל היחידה. גב' איפרגן הוסיפה כי, ההחלטה בעניין פיטורי התובעת והמכרז לתפקיד מנהל היחידה התקיימו באותו מעמד בחודש 12/09.

11. בתאריך 21.3.10 ניתן צו ארעי המונע את כניסת פיטוריה של התובעת לתוקף עד למועד הדיון הבא בתיק, כאשר בהחלטה נקבע, בין היתר, כי לתובעת לא נערך שימוע כדין, כי רק לאחר שהוחלט על סיום עבודתה נמסר לה על כך, וכל זאת בעוד התובעת בהריון, מבלי שהנתבעת עצרה את הפיטורים עד לקבלת תשובת התמ"ת.

12. בתאריך 22.3.10 נשלח מזכר מהלשכה המשפטית של הנתבעת אל ב"כ התובעת על פיו, התובעת תשהה בחופשה עד למועד הדיון שנקבע בתיק בתאריך 8.4.10, כאשר מחצית מהחופשה תנוכה מימי חופשתה של התובעת.
13. בתאריך 24.3.10 הסתיים, למצער, הריונה של התובעת והיא שהתה בתקופת מחלה.

14. בתאריך 8.4.10 ניתן צו מניעה זמני המורה על ביטול פיטורי התובעת והחזרתה לעבודתה בתפקיד רכזת תוכנית היל"ה.
בהחלטתה הנ"ל קבעה כב' השופטת שומרוני כדלקמן –

"המשיבה החליטה על פיטורי המבקשת בטרם ערכה לה שימוע, ולאחר שערכה מכרז לתפקיד מנהל יחידה לקידום נוער.
מאחר שהגב' בירס הגישה מועמדות לתפקיד המנהל, אך לא זכתה בתפקיד, החליטו חברי וועדת המכרזים כי הגב' בירס תצליח יותר בתפקיד של רכזת קידום היל"ה (התפקיד של המבקשת), ועל כן הציעו לגב' בירס את תפקידה של המבקשת עוד בטרם פיטרו את המבקשת, או זימנו אותה לשימוע...
למעשה, עד היום לא ניתנה למבקשת הזדמנות להשמיע את עמדתה לגבי הצלחה בתפקיד ולענות לטענות כלפיה בעניין זה.
...
המבקשת זכתה בתפקידה לאחר שניגשה למכרז ואף עזבה מקום עבודה קודם על מנת להתקבל לעבודה זו, מנגד – גב' בירס לא זכתה במכרז ואף ניגשה למכרז לתפקיד אחר.
למעשה – קבלתה לעבודה של הגב' בירס כרכזת תוכנית היל"ה – נעשתה באופן כזה שהיא פגעה בשוויון הזדמנויות של מכרזים...ובכך קבלתה לתפקיד נעשתה שלא כדין. " (ההדגשה הוספה – א.ק.)

15. בתאריך 13.4.10 זומנה התובעת לשימוע תוך פירוט הטענות כנגדה בדבר תפקוד לקוי עם צוות המורים ובטיפול בנוער ויחסי אנוש עכורים עם המונים עליה.

16. בתאריך 29.4.10 הודיעה הנתבעת לתובעת, כי הוחלט על סיום עבודתה, וכי פיטוריה יכנסו לתוקפם ביום 9.5.10.

17. לאור האמור, בדיון שהתקיים בתאריך 19.10.10 בתיק העיקרי בפני כב' השופטת שומרוני, לביטול פיטורי התובעת והשבתה לעבודתה, הסכימו הצדדים על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות, כאשר ב"כ התובעת טענה כי בכוונתם להגיש תביעה חדשה לביה"ד לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין.

18. לפיכך, הוגשה התביעה דנן, נשוא פסק דין זה.

טענות התובעת:

19. בתקופת הביניים ממועד החזרת התובעת לעבודתה ועד לעריכת השימוע השני, לא הוחזרה התובעת לתפקידה. גב' בירס המשיכה לעבוד בתפקיד התובעת, מנעו מהתובעת גישה למחשבי היחידה ומחשבה האישי, והתובעת הוצאה לחופשה "כפויה".

20. בתאריך 6.1.10 הגיע מנהל היחידה לקידום הנוער, מר בוקר, לביתה של התובעת, ובנוכחות בעלה הבהיר כי "תפרו" על גבה של התובעת קומבינה והתקבלה לתפקידה עובדת אחרת, והודיעה כי למחרת היום התובעת תפוטר מעבודתה.


21. בעלה של התובעת לא נחקר על תצהירו ועל כן יש להורות כי דבריו אמת הם.

22. השימוע לא נערך בנפש חפצה ותוצאותיו היו ידועות מראש.

23. עבודת התובעת הופסקה רק על מנת שיימצא תפקיד מתאים לגב' בירס. לא הוכח בבית הדין חוסר מקצועיותה של התובעת, ופיטוריה היו שלא כדין.

24. מכרז לתפקיד התובעת פורסם רק בחודש 6/10, לאחר פיטורי התובעת ובעוד גב' בירס משמשת בתפקיד בפועל. הניסיון ללמד כי גב' בירס התקבלה לעבודה בתפקיד רכזת תוכנית היל"ה רק בחודש 8/10, הינו ציני לאור הראיות בתיק ואמירותיה של גב' בירס בדיון בפני כב' השופטת שומרוני.

25. לפיכך, התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 50,000 ₪.
כמו כן, התובעת לא הצליחה למצוא עבודה באמצע שנת הלימודים, ומשמצאה עבודה שכרה פחת משמעותית.
לפיכך, זכאית התובעת לפיצוי בגין הפסד שכר בגובה של 16 חודשי עבודה בסך של – 96,000 ₪.

טענות הנתבעת:

26. החוזה שנחתם בין הצדדים הינו חוזה זמני, שאינו כולל בחובו התחייבות להעסקה ממושכת.

27. הנתבעת מעולם לא התחייבה להעסיק עובדת שאינה עונה על צרכיה ואינה ממלאת את תפקידה לשביעות רצון הממונים עליה. לולא הפרה התובעת את הסכם העבודה בהתנהגותה, לא הייתה כל מניעה להמשך ההתקשרות בין הצדדים.

28. לבקשת הממונה הישיר עליה, מר בוקר, ועקב תלונות בנושא התאמתה לתפקיד זומנה התובעת לשימוע בתאריך 21.4.10. במהלך השימוע ניתנה לתובעת הזדמנות להשמיע טענותיה, והנתבעת האזינה לדברים בנפש חפצה.

29. פיטוריה של התובעת נעשו כדין, ותביעת התובעת הינה קנטרנית. בתיק הקודם ניתן צו למניעת פיטורי התובעת מאחר ולא נערך לה שימוע כדין. הנתבעת מילאה אחר החלטות ביה"ד והחזירה את התובעת לעבודתה.

30. התובעת לא מילאה תפקידה באופן משביע רצון, והפסקת עבודתה נעשתה משיקולים מקצועיים גרידא. החלק המהותי בעבודת התובעת שהינו עבודה טיפולית וקשר עם בני נוער ביחידה, לא בוצע כלל. יחסי האנוש של התובעת לקו בחסר, הקשר עם המורים היה בעייתי.

31. גב' בירס התקבלה לתפקיד במכרז כדין. קורות חייה של גב' בירס מעידים על התאמתה לתפקיד.

32. אם התובעת כשלה במציאת עבודה לאחר פיטוריה, אין לה אלא להלין על עצמה.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

33. בהתאם להחלטתה של כב' השופטת שומרוני מיום 25.2.10, על הנתבעת היה ליידע את גב' בירס, מחליפתה של התובעת, לעניין ההליך שהגישה התובע בביה"ד וההשלכות האפשריות עליה.

34. גב' איפרגן מנהלת משאבי אנוש בנתבעת טענה בדיון בפני כב' השופטת שומרוני בתאריך 21.3.10, כי גב' בירס הגישה מועמדותה למכרז לתפקיד מנהל היחידה לקידום הנוער, ולא זכתה בתפקיד.
נציין כי, בתפקיד זכה מר בוקר.
גב' איפרגן הוסיפה, כי הוחלט לקבל את גב' בירס לתפקיד רכזת תוכנית היל"ה במקומה של התובעת, על סמך מועמדותה למכרז מנהל יחידה כאמור, וכי ההחלטה על פיטורי התובעת וקבלתה של גב' בירס לתפקיד במקומה של התובעת, נעשתה באותו מועד בחודש 12/09.

35. במועד הדיון האמור, היינו בתאריך 21.3.10, ניתן צו ארעי המונע את כניסת פיטוריה של התובעת לתוקף עד למועד הדיון הבא בתיק.

36. מהתכתבויות הצדדים לאחר מתן הצו הארעי עולה כי, הנתבעת הוציאה את התובעת לחופשה מיום מתן הצו הארעי ועד למועד הדיון הבא שנקבע לתאריך 8.4.10.

ראוי לציין, כי למצער, במהלך תקופת חופשתה כאמור של התובעת, הופסק הריונה בתאריך 24.3.10, והיא שהתה בתקופת מחלה.

37. היינו, התובעת לא שבה לעבודתה ממועד פיטוריה הראשונים בתאריך 20.2.10, ועד למועד מתן הצו הזמני בתאריך 8.4.10, אשר קבע כאמור כי פיטוריה של התובעת נעשו שלא כדין, ללא עריכת שימוע, מבלי לפרט בפני התובעת את הסיבה האמיתית לפיטוריה וליתן לה הזדמנות להשמיע טענותיה בעניין. הדברים הללו נעשו כשהתובעת הייתה באותו מועד בהריון, והנתבעת לא המתינה לקבלת היתר מהתמ"ת לפיטורי התובעת. כמו כן, נקבע כי גב' בירס התקבלה לתפקיד רכזת תוכנית היל"ה, במקומה של התובעת, ללא עריכת מכרז כדין.


38. בתאריך 13.4.10, חמישה ימים בלבד, לאחר שהיה על הנתבעת להשיב את התובעת לעבודתה ולתפקידה כרכזת תוכנית היל"ה היא זומנה לשימוע ליום 21.4.10.

לאור העובדה כי התובעת שבה לעבודה, ממועד מתן צו המניעה הזמני, למשך כשבועיים בלבד בטרם עריכת השימוע בעניינה וקבלת ההחלטה על פיטוריה בשל חוסר שביעות רצון מתפקודה ויחסי אנוש עכורים עם הממונים עליה, כטענת הנתבעת, ברי כי ההחלטה של הנתבעת לפיטורי התובעת התבססה על תקופת עבודתה של התובעת מיום קבלתה לעבודה בתאריך 2.9.09 ועד להחלטה על פיטוריה הראשונים, שהתקבלה כבר בחודש 12/09, ונמסרה לתובעת בתאריך 7.1.10.

39. מר ליבידינסקי, מנחה לקידום נוער בתחום של חינוך וטיפול במשרד החינוך, אשר הנחה את התובעת בעבודתה אצל הנתבעת בתחום הטיפול, אישר בעדותו בביה"ד כי מכתב ההמלצה שנתן בידי התובעת מיום 11.1.10, ארבעה ימים לאחר שנמסר לתובעת על פיטוריה הראשונים, משקף את עמדתו ויחסו לתובעת.
(ראה פרוטוקול דיון מיום 12.6.12 עמ' 4).

נדגיש כי, במכתב המלצתו ציין מר ליבידינסקי, כי התובעת גילתה מקצועיות, ידע מעמיק בתחום, וניחנה ביחסי אנוש מעולים.

40. מר ליבידינסקי העיד, כי לאחר שעבד עם התובעת וראה את פעילותה ויחסה לילדים, התרשם כי היא עובדת טובה.
מר ליבידינסקי הוסיף, כי הוא לא היה מפטר את התובעת, כי כולם עושים טעויות וטעויות נובעות מעצם העשייה.
"העבודה שלנו היא מול הילדים שמביאים בפנינו בעיות קשות מאוד וזה משפיע עלינו ואנחנו צריכים לדעת איך להתמודד. ההתמודדות של התובעת היתה סבירה בהחלט."
(ראה שם, עמ' 6).

41. עדותו של מר ליבידינסקי הותירה עלינו רושם אמין ומהימן.

42. גב' ירוסלבסקי, שהייתה בתקופה הרלוונטית לתביעה זו ראש מינהל חינוך בנתבעת, העידה, כי היא זוכרת לעניין פיטוריה הראשונים של התובעת כי -
"...אני זוכרת שהיתה שביעות רצון מהעבודה של התובעת...אני זוכרת שהדעה שלי לגבי התפקוד של התובעת והדעה של המנהל האישי שלה לא היו תואמות לחלוטין..."
(ראה פרוטוקול דיון מיום 12.6.12 עמ' 7).

גב' ירוסלבסקי עוד העידה כי ההחלטה על פיטורי התובעת הייתה שלה, וכי דעתו של מר בוקר, הממונה הישיר על התובעת, הייתה מנוגדת לדעתה.

כמו כן, משנשאלה גב' ירוסלבסקי האם נתנה את האישור למר בוקר לפגוש את התובעת בביתה, יום לפני שנמסר לה על סיום עבודתה, ולבשר לה על פיטוריה בניסיון לרכך את "המכה" השיבה – "ממש לא".
(ראה שם, עמ' 9).

43. מר בוקר העיד לעניין הפגישה עם התובעת ובעלה בביתה, כי ייתכן וגב' ירוסלבסקי אינה זוכרת את הפרטים, שכן מהלך כזה לא היה נעשה ללא אישורה.

ספק בעינינו כי, גב' ירוסלבסקי לא הייתה זוכרת פרט כה מהותי בעניינה של התובעת - כי נתנה אישור למר בוקר לפגוש את התובעת בביתה בערב יום 6.1.10, יום לפני שהתכוונה להודיע לתובעת על פיטוריה, בניסיון, כביכול, "להקל עליה".

44. הן התובעת והן בעלה הצהירו, כי מר בוקר הגיע לביתה של התובעת בתאריך 6.1.10 בערב, ובנוכחות בעלה, סיפר לה כי זכה במכרז לתפקיד מנהל היחידה לקידום הנוער, וכי הוחלט למנות עובדת אחרת במקומה של התובעת לתפקיד רכזת תוכנית היל"ה וכי התובעת הינה עובדת טובה.

45. ב"כ הנתבעת ויתר על חקירה נגדית של בעלה של התובעת.

כבר נפסק כי, העובדה שמצהיר לא נחקר ע"י הצד היריב היא עובדה שאפשר לייחס לה משקל, אך אין היא מחייבת קבלת הדברים שנאמרו בתצהיר כאמת. לכך, נחוץ גם שהשופט הדן בעניין יתן אמון בדברי המצהיר.
(ראה ע"א 277/64 לוי נ' הסוכנות היהודית, פ"ד יט (1) 220; דיון (ארצי) תש"ן/3 – 10 חיים כהן נ' הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238).

46. במקרה הנוכחי, מעדותם של מר בוקר וגב' ירוסלבסקי עולה כי, מר בוקר התנגד לפיטוריה הראשונים של התובעת, היה שבע רצון מתפקודה של התובעת בתחום ההשכלה, וחשב כי חלפה רק תקופת זמן קצרה לניסיון ואף אם קיימת אי שביעות רצון מסוימת בתחום הטיפולי, הדברים עדיין יכולים להשתנות (ראה שם עמ' 16 לפרוטוקול).

גב' ירוסלבסקי קיבלה את ההחלטה על פיטורי התובעת, חרף התנגדותו של מנהלה הישיר, מר בוקר, לפיטורים, ולא נתנה את אישורה למר בוקר לפגוש את התובעת בביתה בתאריך 6.1.10 ולבשר לה כי בכוונת הנתבעת להודיע לה ביום המחרת על סיום עבודתה.
טענתו של מר בוקר כי ביקש לפגוש את התובעת בביתה ערב קודם למסירת ההודעה על פיטוריה, בניסיון לרכך את "המכה" הינה תמוהה ומוטלת בספק.
לא ברור כיצד הודעה על פיטורים ביום רביעי בערב בביתה של התובעת, לעומת הודעה על פיטורים ביום חמישי בבוקר, יש בה בכדי להקל על התובעת...
באם ביקש מר בוקר, ליידע באופן אישי את התובעת על סיום עבודתה כמנהלה הישיר, יכול היה לעשות כן ביום חמישי עם הגיעה של התובעת לעבודה, ובטרם שיחתה עם גב' ירוסלבסקי.
כמו כן, העובדה כי מר בוקר ביקש לפגוש את התובעת בביתה ולא במקום העבודה, וליידע אותה אודות החלטת הנתבעת, על פיטוריה למחרת היום, מעוררת תמיהה.

47. לפיכך, במקרה דנן, אנו נותנים אמון בתוכן תצהירו של מר שמע ציון יניב, בעלה של התובעת, כי מר בוקר, הגיע לביתם ביום 6.1.10 בערב, יידע את התובעת בדבר כוונת הנתבעת לפטרה ביום המחרת, וטען בפניהם כי נעשתה "קומבינה" על חשבונה של התובעת ומונתה עובדת אחרת במקומה לתפקיד, וכי היא עובדת טובה.

48. מהעדויות בתיק זה אנו למדים כי, מר ליבידינסקי אשר הנחה את התובעת בתחום הטיפולי, נפגש עימה מדי שבוע, וראה את פעילותה ויחסה לילדים, התרשם שהתובעת הינה עובדת טובה, וכי התמודדותה עם הבעיות הקשות שהציבו בפניהם הילדים היתה סבירה בהחלט.
מר בוקר, הממונה הישיר על התובעת היה שבע רצון מתפקודה בתחום ההשכלה, שהיווה 50% מתפקידה, אולם בתחום הטיפולי, אף אם היה חוסר שביעות רצון חשב שמאחר והתובעת עבדה תקופת עבודה קצרה מדי, כשלושה חודשים בלבד, עדיין הדברים היו ניתנים לשינוי ושיפור.
כמו כן, מר בוקר התנגד לפיטורי התובעת, ודעתו על תפקודה של התובעת הייתה מנוגדת לדעתה של גב' ירוסלבסקי.

גב' ירוסלבסקי, שכאמור היתה הממונה הישירה של מר בוקר, ידעה על תפקודה המקצועי של התובעת והתנהלותה בעבודה מהפרטים שמסר לה מר בוקר עצמו. חרף התנגדותו של מר בוקר לפיטוריה של התובעת, ולמרות שביעות רצונו מתפקודה בתחום ההשכלה, ודעתו כי לא ניתנה לתובעת הזדמנות וזמן ראוי להשתפר בתחום הטיפולי, החליטה הגב' ירוסלבסקי באופן תמוה, על פיטורי התובעת. התנהלות זו של גב' ירוסלבסקי , יש בה בכדי להעיד כי הפיטורים לא נבעו ממניעים מקצועיים אלא משיקולים זרים.

49. מר בוקר העיד, כי לאחר מתן צו המניעה הזמני, הן התובעת והן גב' בירס שימשו באותו תפקיד – רכזת תוכנית היל"ה.
מר בוקר טען כי – "בית המשפט הורה להחזיר אותה לעבודה, אבל לא לתפקידה."
מר בוקר הוסיף כי בית הדין הורה להשיב את התובעת לעבודה, אולם הוא קיבל הנחיה להמשיך ולהעסיק את גב' בירס בתפקיד (שם, עמ' 19 לפרוטוקול).

50. לפיכך, מהראיות והעדויות בתיק זה עולה באופן חד משמעי כי, הנתבעת לא יידעה את גב' בירס, בהתאם להחלטת כב' השופטת שומרוני ביום 25.2.10, על ההשלכות האפשריות מההליך המשפטי בו נקטה התובעת, ולא בכדי. הנתבעת לא פעלה בהתאם להוראות הצו הזמני מיום 8.4.10 ולא העבירה את גב' בירס מתפקיד כרכזת תוכנית היל"ה ולא השיבה את התובעת לתפקידה.

51. לאחר מתן צו המניעה זמני, ומשהופסק הריונה של התובעת ולא היה עוד צורך להמתין לאישור מהתמ"ת לפיטורי התובעת, ביקשה הנתבעת, למעשה, לתקן את הפגם שהתקיים בהליך הפיטורים הקודם, לקיים שימוע כדין לתובעת ולפטרה, בטענה כי הפיטורים נובעים משיקולים מקצועיים גרידא.


במהלך השימוע אכן העלה מר בוקר טענות מקצועיות כנגד התובעת, אולם, טענותיו כמפורט בפרוטוקול השימוע כי התובעת נכשלה בביצוע תפקידה בפן הטיפולי ולא הוכיחה את עצמה מבחינה מקצועית וברמה בינאישית, אינם תואמים את עדותו של מר בוקר בביה"ד בכל הנוגע לתפקודה של התובעת בתחום ההשכלה ובתחום הטיפולי.

כמו כן, הטענות שהעלה מר בוקר כנגד התובעת במהלך השימוע, אף עומדים בסתירה לעדותו של מר ליבידינסקי, אשר עבד עם התובעת בתחום הטיפולי, למכתב ההמלצה שכתב מר ליבידינסקי לתובעת, ואף למכתב ההמלצה שכתב מר בוקר עצמו לתובעת.
מר בוקר טען כי כתב לתובעת מכתב המלצה, אך ורק על מנת לעזור לתובעת למצוא עבודה חדשה, לאחר פיטוריה.
אין בידנו לקבל טענה זו.
אילו אכן, היה מר בוקר בדעה כי התובעת כשלה בביצוע תפקידה וברמה הבינאישית, והיו לו טענות מקצועיות קשות כלפי התובעת כפי שהפנה כלפיה בשימוע, ספק רב, אם היה נותן בידה מכתב המלצה המשבח את עבודתה, מקצועיותה ומסירותה.

כמו כן, מר בוקר העיד, כי משהוחלט על פיטורי התובעת בפעם הראשונה, חשב שלא ניתנה לתובעת הזדמנות להשתפר, והתנגד לפיטורים. ממועד פיטוריה הראשונים של התובעת בתאריך 20.2.10 עד למתן צו המניעה הזמני בתאריך 8.4.10 התובעת לא שבה לעבודתה. ממועד מתן צו המניעה הזמני, התובעת חזרה לעבודה, אולם הנתבעת לא השיבה אותה לתפקידה, שכן, כאמור בעדותו של מר בוקר עצמו, גב' בירס המשיכה לעבוד בתפקיד רכזת תוכנית היל"ה. פחות משבוע לאחר מתן הצו הזמני, התובעת כבר זומנה לשימוע, ולאחר כשבועיים ממועד חזרתה לעבודה נערך השימוע והוחלט על פיטוריה, תוך ויתור על עבודתה בתקופת ההודעה המוקדמת.

52. לא ברור, אם כן, כיצד השתנתה חוות דעתו של מר בוקר על תפקודה של התובעת, ומדוע בהליך פיטוריה השניים, העלה טענות מקצועיות קשות כנגד התובעת, וביקש לפטרה, בהתחשב בעובדה, כי התובעת כלל לא עבדה בתפקיד ממועד פיטוריה הראשונים (להם כאמור התנגד מר בוקר), ועד למועד פיטוריה השניים.

לפיכך, אנו בדעה כי מר בוקר שינה את חוות דעתו בנוגע לתפקודה והתנהלותה של התובעת בעבודה, לאחר מתן צו המניעה הזמני, וביקש לפטרה שלא משיקולים ענייניים ומקצועיים, אלא מאחר וככל הנראה כעס על התובעת, ואולי אף חשש להמשך העסקתו בנתבעת, לאחר שהתובעת הצהירה בהליך הזמני שנקטה, על פגישתה עם מר בוקר בביתה בנוכחות בעלה, והדברים שנאמרו לה על ידו.

53. יתרה מזאת, כבר נקבע בפסיקה כי -
"מטרת השימוע אינה רק להציג בפני העובד את הטענות כלפיו ואת הנימוקים שהביאו להליך פיטוריו. אלה, כמעט בכל המקרים, ידועים לעובד. מטרתו העיקרית של השימוע היא לאפשר לעובד להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו, ולנסות לשכנע את העומד להכריע בגורלו שלטענות אין בסיס, או לפחות אינן כצעקתה"
(ראה - דב"ע נו/ 31-3 מדינת ישראל נ' בונה, ).

במקרה דנן, פיטוריה של התובעת נבעו בשל רצונה של הנתבעת להעסיק את גב' בירס בתפקיד לו מונתה התובעת כדין.
השימוע שנערך לתובעת לאחר מתן צו המניעה זמני, לא נעשה בלב פתוח ובנפש חפצה, שכן כל מטרתו היתה, למעשה, לתקן את הפגם שנפל בהליך פיטוריה הראשונים של התובעת, ותו לא.
הנתבעת החליטה על פיטורי התובעת תוך זמן קצר של כ- 3 חודשים מיום תחילת העסקתה, כאשר הממונה הישיר של התובעת היה בדעה כי מדובר בתקופת זמן קצרה מדי וכי לא ניתנה לתובעת הזדמנות להשתפר, ואף האמין כי דברים יכולים להשתנות.

54. הנתבעת הוציאה את התובעת לחופשה לאחר מתן הצו הארעי, וממועד מתן הצו הזמני לא איפשרה הנתבעת את חזרתה של התובעת לתפקידה, אלא המשיכה והעסיקה בתפקיד את גב' בירס. למעשה, לא ניתנה לתובעת הזדמנות כנה ואמיתית להשתפר בעבודתה, ולהוכיח את יכולותיה המקצועיות, והעובדה כי הנתבעת לא העבירה את גב' בירס מתפקיד רכזת היל"ה ולא השיבה את התובעת לתפקידה, מראה בעליל, כי לא ניתנה לתובעת במהלך השימוע אפשרות לשכנע את הנתבעת כי אין בסיס לטענות נגדה, שכן לנתבעת לא הייתה כל כוונה להשיב את התובעת לתפקידה כרכזת היל"ה ולהעביר את גב' בירס לתפקיד אחר.

55. לפיכך, אנו קובעים כי השימוע שנערך לתובע היה למראית עין בלבד, ומטרתו היתה לתקן את הפגם שנפל בהליך הפיטורים הראשון, ולמעשה, "להכשיר" את פיטוריה של התובעת.

56. כמו כן, אנו קובעים כי פיטוריה של התובעת לא נבעו משיקולים מקצועיים וענייניים, אלא מתוך רצונה של הנתבעת למנות לתפקיד רכזת תוכנית היל"ה, שאליו מונתה התובעת כדין, את גב' בירס, אשר מונתה לתפקיד ללא עריכת מכרז כדין, ולאחר שהגישה מועמדותה למכרז אחר ולא זכתה בו.

57. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי פיטוריה של התובעת נעשו שלא כדין ובחוסר תום לב.

58. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 30,000 ₪.

59. התובעת פוטרה מעבודתה בחודש 5/10.
מר ליבידינסקי העיד, כי האפשרות למצוא עבודה כרכזת תוכנית היל"ה באמצע שנת לימודים הינה כמעט בלתי אפשרית, ומשרה זו מתפנה באמצע שנת לימודים.
(ראה פרוטוקול דיון מיום 12.6.12 עמ' 6).

60. יחד עם זאת, פיטוריה השניים של התובעת נכנסו לתוקפם בתאריך 9.5.10.
למיטב ידיעתנו השיפוטית, במערכת החינוך החל מחודש מאי בכל שנת לימודים מתקבלות החלטות באשר להמשך העסקתם של העובדים במערכת, ועל כן, סביר להניח כי אילו היה מתפנה תפקיד של מנהלת יחידת קידום נוער או מנהלת השכלה או כל תפקיד דומה אחר לתפקיד בו שימשה התובעת במהלך עבודתה אצל הנתבעת בשנת הלימודים תשע"א, היה באפשרות התובעת להגיש מועמדותה.

יתרה מזאת, מעדותה של התובעת עולה כי אף בשנת הלימודים תשע"ב היא אינה עוסקת בתפקיד דומה ו/או בתחום בו עסקה אצל הנתבעת, אלא כרכזת שירות לאומי לאנשים עם צרכים מיוחדים מטעם עמותת "בת עמי".
(ראה שם, עמ' 14).

61. לפיכך, בנסיבות המקרה דנן, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן שכר עבודה בגובה של 4 חודשים בלבד, עד סיום שנת הלימודים תש"ע, בסך של 28,000 ₪ (לפי שכר בסך של 7,000 ₪ לחודש).

62. לסיכום -
על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך של 30,000 ₪, ופיצוי בגין אובדן שכר עבודה בגובה של 4 חודשים בסך של – 28,000 ₪. על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים לעיל תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פסה"ד ועד מועד התשלום בפועל.

63. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חופשת קדם לידה

  2. חופשה לרגל לידה

  3. אישור שעת הנקה

  4. אם חד הורית גרושה

  5. אי ניצול שעת הנקה

  6. חוזה זמני בהריון

  7. אי תשלום שעת הנקה

  8. התפטרות לאחר הריון

  9. אישור פיטורים בהריון

  10. התפטרות אישה בהריון

  11. הבטחת הכנסה אחרי לידה

  12. התפטרות מרצון בהריון

  13. התפטרות שנה אחרי לידה

  14. התפטרות שנה לאחר לידה

  15. התפטרות אישה אחרי לידה

  16. התפטרות מוצדקת לאחר לידה

  17. התפטרות בדין מפוטר בהריון

  18. התפטרות לאחר לידה סעיף 14

  19. התפטרות לאחר לידה פיצויים

  20. התפטרות כדין פיטורין לידה

  21. פיטורי עובדת אריתראית בהריון

  22. התפטרות בדין מפוטר לאחר לידה

  23. חובת גילוי הריון בראיון עבודה

  24. אי הצעת עבודה חלופית לעובדת בהריון

  25. ביטול החלטה הממונה לחוק עבודת נשים

  26. התפטרות לאחר תשעה חודשים מיום הלידה

  27. אי קבלה לעבודה במשרה מלאה בגלל הריון

  28. אי ידיעת המעסיק כי העובדת בהריון לפני פיטורים

  29. פיטורים בשל הריון או כי לא היתה למעביד תעסוקה

  30. פסק דין בגין הפסקת עבודתה אצל הנתבעת בזמן היותה בהריון

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון