חוזה חסות


כללי
1.לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן ביטול הסכם לפרסום על גבי שלטים במגרש כדורסל תמורת חסות.

2.לנוחות הקורא, תקרא התובעת והנתבעת שכנגד "העמותה" ואילו הנתבעת והתובעת שכנגד תקרא "נטקום".

3.ברקע אציין, כי במקביל להסכם נשוא תובענה זאת, נכרת בכתב הסכם זהה, עם חברת נורטל נטוורקס (ישראל) בע"מ (להלן "נורטל") - חברה הקשורה עם נטקום (ראה נספח ג לתצהיר העמותה).
המשא והמתן עם החברות, נוהל על ידי דוד קמיניץ ששימש נשיא קבוצת נטקום באותה עת, במשותף (שייקרא להלן: "קמיניץ") בהתייחסותי להלן: תקראנה שתיהן ביחד "החברות".
בפברואר 2001, הגישה העמותה, תביעה דומה נגד נורטל אשר הסתיימה בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין (ת.א. 3437/01).

רקע
4.העמותה מפעילה את קבוצת הכדורסל "הפועל מגדל ירושלים" (להלן "הקבוצה"). היא תובעת את נטקום, לשלם 211,000 ₪, סכום השווה ל-40,000$ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מחודש ינואר 2001 ועד למועד הגשת התביעה (להלן: "התביעה").

התביעה
5.בכתב התביעה נטען, כי במהלך חודש אוקטובר 2000 הסכימו הצדדים, בעל פה, כי נטקום תעניק חסות משנית לעונת המשחקים 2001-2000, ותשלם עבור זאת 40,000$. בתמורה התחייבה העמותה להציב במשחקי הבית שלה בצידי המגרש, שלט פרסום מתחלף באורך 24 מטר, וכן לפרסם את שמה של נטקום באמצעי פרסום נלווים של הקבוצה (כרטיסים, נייר מכתבים פרוספקטים וכו' להלן: "אמצעי הפירסום").

6.עוד טוענת העמותה שהיא קיימה את חלקה בהסכם ופרסמה את נטקום במשך כל העונה, למרות שזאת לא עמדה בהתחייבותה ולא שילמה את המגיע לפי ההסכם.

הגנת נטקום
7.בכתב הגנתה, מאשרת נטקום, כי נוהל משא ומתן לפרסום תמורת תשלום חסות. לטענתה, הותנה והובהר לנציגי העמותה, כי מדובר בפרסום על שלטים הפונים לכיוון מצלמות הטלוויזיה שבאולם ולחשיפה שלא תפחת מ- 15 שניות בכל דקה. דהיינו, ההסכם הותנה בכך שנטקום תקבל לא פחות מ- 25% מזמן הפרסום, אחרת לא תסכים נטקום להתקשרות.

8.לטענת נטקום, כיוון שהפרסום שניתן בפועל לא עמד בתנאים המוסכמים היא נאלצה לנתק את הקשר ודרשה מהעמותה לחדול מלהציגה כנותנת חסות. העמותה התעלמה מהדרישה והמשיכה בפרסום ללא רשות תוך כדי הפרה של זכויותיה וגרמה לפגיעה במוניטין שלה.

התביעה שכנגד
9.בתביעה שכנגד, תובעת נטקום פיצויים בגין נזק תדמיתי ופגיעה במוניטין המוערכים על ידה בכ- 200,000 ₪.
לטענתה, הופרו זכויות יוצרים של נטקום והעמותה התעשרה שלא כדין על חשבונה בנימוק שהעמותה השתמשה בשמה ובמוניטין ללא רשות. זאת ועוד, לאחר שהתפרסם בכלי התקשורת כי שחקן הפועל ירושלים, קני וויליאמס, השתמש בדרכון צ'כי מזוייף (להלן "פרשת וויליאמס") המשיכה נטקום להיות מוצגת כמי שנותנת חסות לקבוצה וקיבלה פרסום שלילי. בכך, נגרם לה נזק תדמיתי.


טענות העמותה:
10.דני קליין המשמש כיו"ר הקבוצה המופעלת על ידי העמותה (שייקרא להלן: "קליין"), הצהיר כדלקמן:
א.בעונת המשחקים בשנת 2000-1999 (להלן "העונה הראשונה") בתמורה לפרסום שמותיהן של החברות, בצדי המגרש, על שלטים שאורכם 2 מטרים, ופרסום הלוגו של כל אחת מהן בכל אמצעי הפרסום של הקבוצה, שילמה נטקום סכום כולל של 70,000$ (העתק "הזמנה מספק" הכוללת פירוט ההסכם בין הצדדים צורף כנספח א' לתצהירו).

ב.לקראת פתיחת עונת המשחקים 2001-2000 (להלן "העונה השניה"), נכנסה לשימוש מערכת שילוט אלקטרונית חדשה.

ג.לקראת העונה השניה, החל במשא ומתן עם החברות לחידוש ההסכם. באותו מועד, הוצג בפניו קמיניץ כנשיא קבוצת נטקום והמשא ומתן עמו נוהל בשם שתי החברות. בסופו של דבר, סוכם על הסדר "חסות משנית" שכלל פרסום לוגו של החברות זו בצד זו, על מסמכי הקבוצה וכן, על גבי שילוט מתחלף סביב המגרש באורך המרבי האפשרי סביב המגרש (48 מטר). בתמורה, התחייב קמיניץ לשלם 40,000$ בשם כל אחת מהחברות.

ד.בשל ההיכרות הקרובה עם קמיניץ הוא סמך עליו ולא שלח לנטקום הסכם לחתימה. ההסכם לא כלל התחייבות כלשהי לגבי זמן הפרסום.

ה.נכון שבשיחה טלפונית עלתה הדרישה לפרסום משך 15 שניות לדקה. בתשובה הוא הבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי זמן פרסום כאמור כרוך בתשלום גבוה יותר, סכום, שהחברות הסכימו, כי אין באפשרותן לשלם.

11.לתצהירו של קליין, צורפו הסכמי חסות דומים שנחתמו עם מפרסמים אחרים (נספח ה'), מהם מבקשת העמותה ללמוד על העדר סבירות בטענת נטקום. טענת קליין, היא שבאותה שנה נחתמו הסכמי חסות בסכום כולל של למעלה מ- 600,000$ ולא סביר שבעבור תשלום של 80,000$ יקבל נותן חסות כ- 25% מזמן הפרסום.

12.בהמשך, תאר קליין את שקרה כדלקמן:
א. עד ליום 15.10.00 (המועד בו התקיים המשחק הראשון של הקבוצה) החליטו החברות על צורת הפרסום על גבי השלטים ובהתאם לכך הודפסו השלטים. מספר ימים לפני המשחק השני (במגרש הביתי) ולאחר שכל השילוט כבר היה מוכן, הודיעה הגב' טלי לייבוביץ - מנהלת הפרסום של נטקום (שתיקרא להלן: "לייבוביץ"), כי היא מבקשת לשנות את הלוגו של נטקום בשילוט משום שהפרסום של נורטל מצא חן בעיניה. למרות שהוסבר לה, כי בשל השינוי המבוקש ייתכן שהשילוט המתוקן לא יהיה מוכן עד למשחק, עמדה לייבוביץ על דרישתה.
ב. בשל לוח הזמנים המטורף, עקב השינויים של הרגע האחרון, נאלצה העמותה להשקיע מאמץ רב שבסופו הוצב השילוט של נטקום-נורטל אחרון בסדר החשיפה, דבר שאומנם הקנה לו חשיפה פחות אפקטיבית אם כי, זמן הפרסום היה זהה לזה של יתר המפרסמים.
ג. זמן קצר לאחר שהסתיים המשחק, השאירה לייבוביץ הודעה נזעמת במשיבון של קליין לפיה נציגי החברות מבטלים את ההתקשרות לאלתר ואינם מעוניינים בכל קשר נוסף.
ד. כעבור מספר שניות, התקשרה שוב לייבוביץ זועמת והודיעה, כי אין לחברות שום רצון לעבוד מול קליין. קליין הבהיר לה כי מאחר והוא אינו פנוי לנהל שיחה (לטענתו, הושפע באותו ערב מאזכרה לשני בניו של חברו הקרוב ומהפסד הקבוצה) הוא מבקש לדחות את השיחה ליום שלמחרת. למרות זאת, לייבוביץ לא התחשבה בדבריו ולא הפסיקה את השיחה, לכן הוא נאלץ לנתק את השיחה. הוא מאשר שאמר באופן אימפולסיבי ובסערת רגשות שאין לו שום בעיה לנתק את קשריו האישיים עם החברות. עם זאת, הבהיר כי הוא מדבר במישור האישי ובלא קשר למה שסוכם עם העמותה.
ה. למחרת ניסה ליצור קשר עם קמיניץ אך זה לא חזר אליו. כעבור מספר שעות קיבל מכתב המבטל כל התקשרות ביניהם (נספח ב1 לכתב ההגנה).
ו. קליין הודיעו במכתב תשובה כי הוא אינו מקבל את ההודעה החד צדדית על ביטול החוזה (נספח ז לתצהירו).
ז. העמותה המשיכה להציג את השלטים של החברות במשך כל העונה.


13.מר יובל קורן – חבר הנהלת הקבוצה (שייקרא להלן: "קורן"), תאר בתצהירו, את ההתרחשות באופן דומה והוסיף, כי תגובת החברות היתה חסרת פרופורציות כיוון שמדובר בתקלה חד פעמית. לטענתו, לאחר המשחק הזה התקיימו לפחות 20 משחקי ליגה נוספים במגרש ובכל אחד מהם הופיע השלט של החברות לאורך 48 מטר סביב המגרש לזמן חשיפה של 15 שניות ובאמצע הסדרה.

טענות נטקום
14.קמיניץ ששימש כנשיא קבוצת נטקום באותה תקופה, הצהיר כדלקמן:
א.בעונה הראשונה, פרסמה העמותה את החברות על גבי שלט קבוע שמבחינת חשיפה הוא הרבה יותר אטרקטיבי ואילו בעונה השניה התעקש קליין על פרסום אלקטרוני המאפשר למכור את שטח הפרסום על גבי השלט למספר מפרסמים שונים. משכך, התעקשו החברות על זמן חשיפה מינימלי של 15 שניות בכל דקה.

ב.סיכום ההסכמות בין הצדדים מופיע במכתבה של לייבוביץ מיום 15.08.00 שאושר בחתימתו של קובי פז (שייקרא להלן: "פז") נספח א' לתצהיר.


ג.למיטב ידיעתו, במהלך המשא ומתן, נשלחה גם טיוטת הזמנה לקליין בה צויינה במפורש דרישת זמן החשיפה (נספח ב לתצהיר).

ד.מספר ימים לפני פתיחת עונת המשחקים השניה, נערכה שיחת טלפון בינו לבין קליין, בנוכחות פז ולייבוביץ, במהלכה הובהר פעם נוספת ובאופן חד משמעי כי החברות מסכימות להתקשר רק בכפוף להתחייבות לזמן חשיפה של פרסום משותף שלא יפחת מ-25% מזמן הפרסום. רק לאחר שקליין התחייב לאמור הוסכם לקדם את ההתקשרות.

ה.ביום 22.10.00, הגיע ביחד עם פז, למשחק של הקבוצה, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהפרסום, אז גילה לתדהמתו, כי זמן החשיפה של הפרסום אינו עולה על 9 שניות בכל 3 דקות, במקום 15 שניות בכל דקה.

ו.כשפנתה לייבוביץ לקליין לברר את פשר ההפרה, דחה קליין בגסות את פנייתה, סירב להתייחס לגופו של עניין, והודיע כי הוא אינו מעוניין בכל קשר עסקי עם החברות וניתק את השיחה.

ז.בעקבות זאת, ביום שלמחרת, שלח לקליין מכתב ובו הודיע, כי החברות, נענות לבקשתו ומפסיקות לאלתר כל קשר מסחרי ו/או אחר עם הקבוצה (נספח ג1 לתצהיר).

15.קמיניץ התייחס בתצהירו לחילופי המכתבים בין הצדדים כמפורט להלן:
א. קליין השיב במכתב מיום 25.10.00, בו הוא מודיע כי בכוונת העמותה לעמוד בהתחייבויותיה וכי היא עומדת על כך שנטקום תכבד את חלקה בהסכם.

ב. בעקבות זאת, הודיע ב"כ נטקום במכתב מיום 29.10.00, כי נוכח התנהגותו של קליין לא ניתן לקיים שום התקשרות המבוססת על אמון וכבוד הדדי על כן, מבוקש מהעמותה לחדול מלהציג את נטקום כמי שנותנת חסות לקבוצה.

ג. ב"כ העמותה השיב ביום 09.11.00 כי העמותה דוחה את ניסיון נטקום להשתמט מלמלא את התחייבותה.


ד. ביום 14.11.00, הודיע ב"כ נטקום, כי העמותה נדרשת להימנע מלהציג עצמה כבעלת קשר כלשהו עם נטקום.

דיון והכרעה
התביעה העיקרית
16.אין מחלוקת על עצם קיומו של חוזה בין הצדדים.
חוזה זה גיבש הסדר חסות של 40,000$ תמורת פרסום הלוגו של נטקום על שלט מתחלף סביב המגרש ובכל מסמכי הקבוצה (ראה עדות קמיניץ בעמ' 25 ש' 22 לפרו').

17.המחלוקת היא בשאלת תנאי ההתקשרות בעוד שנטקום טוענת, כי זמן החשיפה בשילוט המתחלף היה תנאי עיקרי ויסודי בחוזה, טוענת העמותה כי לא היו דברים מעולם.

18.בעוד שקליין טוען, כי מעולם לא הובטח לנטקום דבר ביחס לזמן החשיפה הוא טוען, כי מדובר בשלט מתחלף ובו 12 מופעים – מופע ראשון ואחרון (8 שניות ו-7 שניות) של אותו מפרסם, ו-10 מפרסמים שונים נוספים שלכל אחד מהם ניתנת חשיפה של 15 שניות. הגם שבמשחק השני (במועד זה הופעל השלט המתחלף לראשונה), זמני החשיפה היו מעט שונים (8 שניות לכל מפרסם), מדובר בתקלה חד פעמית (ראה סעיף 40 לתצהירו).

עוד ציין בעדותו כי למרות שהשלט יכול להכיל עד 50 מפרסמים/מופעים בעונה נשוא התובענה הכיל השלט 15-12 מפרסמים (ראה עמ' 20 ש' 7-1 לפרו'). בנוסף הוא הדגיש, כי מאז הפעלת מערכת השילוט (משך 6 שנים) לא היו תלונות ו/או תרעומת (סעיף 43 לתצהירו).

19.גרסת קליין, נתמכת בעדותו של קורן שגם הוא הדגיש, כי במשחק הראשון היתה תקלה חד פעמית, בשל שינוי של הרגע האחרון ובו קיבלו כל המפרסמים זמן חשיפה של 8 שניות (ראה סעיף 14 לתצהירו). תקלה זו תוקנה ב- 20 המשחקים הבאים וזמן החשיפה לכל מפרסם עמד על 15 שניות, כפי שנעשה גם לגבי נטקום ונורטל (ראה סעיפים 18-16 לתצהירו).

על כל פנים, לא היו תלונות מצד מי מהמפרסמים לגבי זמן החשיפה וזאת על אף שאין כל התייחסות בהסכם החסות לגבי זה (סעיף 25 לתצהירו, ועמ' 24 ש' 3-1 לפרו').

בנסיבות אלה, יש לראות את תגובת נטקום כבלתי פרופורציונאלית ובלתי סבירה.

20.העמותה הגישה הסכמי חסות דומים שנערכו עם מפרסמים אחרים. רק בחלק קטן מהם ישנה התייחסות לזמן החשיפה. במרבית ההסכמים זמן החשיפה אינו מהווה תנאי מתנאי ההתקשרות (נספח ה' לתצהיר קליין). בנסיבות אלה, מותר להניח כי במקרה של נטקום, פעלה העמותה על פי הנוהג המקובל, ולא סיכמה עמה דבר לגבי זמני
החשיפה של השילוט.

21.היות ונטקום אינה כופרת בקיומו של החוזה, ובוודאי שאין חולק כי לא שולמה התמורה המוסכמת למרות שנטקום פורסמה במשך כל העונה, מוטל עליה לשכנע, כי כוונת הצדדים היתה להעניק לנטקום 25% מזמן החשיפה הכולל ואי עמידה בתנאי זה, פוטרת אותה מהחיוב נשוא התביעה (לציין כי, נטל השכנוע להוכחת טענה מסויימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט. ראה הרחבה בע"א 78/04 - המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ. תק-על 2006(4) 64 ,עמ' 68; וכן, י' קדמי "על הראיות" חלק שלישי, מהדורת תשס"ד -2003, עמ' 1508-1507).

22.נטקום, מבססת את הגנתה על עדות יחידה של קמיניץ לפיה, החברות התנו את ההתקשרות בזמן חשיפה מינימלי של 25% מזמן הפרסום. לטענתו, אם קליין לא היה מסכים לתנאי זה לא היה מתגבש החוזה. לאחר שנתברר כי קליין לא עמד בהתחייבותו, ראתה נטקום בכך הפרת תנאי יסודי המצדיק ביטול החוזה. היא הודיעה על סיום ההתקשרות כדין, החזירה את המנויים שקיבלה ודרשה את הפסקת הפרסומים.

23.לגרסת קמיניץ, ההסכמה על אותו תנאי הושגה בשיחה טלפונית בינו לבין קליין, מספר ימים לפני פתיחת עונת המשחקים.

24.קליין, מאשר בעדותו כי זכורה לו השיחה בה ביקשו נציגי החברות כי יינתנו להם 25% מזמן הפרסום הכולל אבל הוא דחה את הבקשה (ראה עמ' 13 ש' 17 לפרו'). בהמשך, שב ומדגיש "לא הסכמתי ולא הבטחתי" (ראה עמ' 18 ש' 2 לפרו').

25.למרות שקמיניץ טען, כי לאותה שיחה היו עדים פז ולייבוביץ, במשרדו והשיחה הושמעה בספיקר (ראה עמ' 26 ש' 24-11 לפרו'), נמנעה נטקום מהעדתם לתמוך בגרסת קמיניץ.

בסיכומיה, טענה נטקום כי לייבוביץ לא הובאה לעדות מאחר ומי שניהל את המשא ומתן היה קמיניץ ועל כן, לא ראו צורך בהעדתה, מה גם שהיא אינה מועסקת על ידי החברה מזה כ-4 שנים (ראה עמ' 12 לסיכומי נטקום). הסבר זה אינו סביר ואינו מניח את הדעת בנסיבות העניין. מדובר בשיחת טלפון גורלית אשר יש בה כדי להכריע את הכף, ואם יש בעדותם של לייבוביץ ו/או פז - להפריך את טענת העמותה ולאשש את טענת נטקום, מן הראוי היה להעידם.

26.אי השמעת העדים מטעם נטקום, מחייבת את המסקנה, שאין בעדים אלה לתמוך בגירסתו של קמינץ. על כך נאמר: "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" (ראה בספרו של י. קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, מהדורת תשס"ד -2003 עמ' 1649).
הימנעות נטקום מהבאת עדים אלה נזקפת לחובתה.

27.יוער, כי מסקנה זו מקבלת חיזוק נוסף בפרוטוקול ההליך שהתנהל בעניינה של נורטל (נ/3). הגם שאין מדובר בראיה לאמיתות התוכן, ניתן להתרשם מגרסתו של פז לפיה לא זכר כיצד התגבשה התחייבותו של קליין לגבי אורך זמן החשיפה באותה שיחה (עמ' 56 לנ/3).

28.כשנשאל קמיניץ על תוכן השיחה בעדותו ועל פרטי ההסכמה, השיב:
"ת. השיחה היתה על ספיקר, נשמע גם סיכום הדברים שמקובלים על דני לאחר שהצגתי את פרטי העסקה ודני אישר את זה וזאת הכוונה שלי שאני אומר לאחר קבלת ההתחייבות.
ש. אמרת דני נכון 15 שניות בכל דקה ודני אישר?
ת. לא פירטתי את כל מה שאנו מקבלים פרסום על שלט במשך 15 שניות. פרטי העסקה כולל גובה התשלום, פריסת תשלומים והתמורה שנקבל
ש. מה דני אמר לך
ת. אישר את העסקה".
(ראה עמ' 26 ש' 24-15 לפרו' "דני" - הכוונה היא לקליין י.ב.).

29.המסמכים שצורפו לתצהיר קמיניץ אינם מוכיחים דבר.

נספח א - הנו מסמך בחתימת לייבוביץ, מיום 15.08.00 הממוען לפז. ראשית, יש לומר כי המסמך צריך היה להיות מוגש באמצעות עורכו ומשלא נעשה כן די בכך כדי שלא לקבלו. לגופו של עניין, אין במסמך כדי לתמוך בגרסת נטקום שכן גם לגישת קמיניץ, מדובר במסמך פנימי שנערך כסיכום מקדים בין נורטל לנטקום לגיבוש העקרונות הכלליים. היות וההסכם בין הצדדים גובש סמוך לפתיחת העונה החדשה (משמע אוקטובר 2000) הרי שלכל היותר, מדובר בהצהרת כוונות ו/או רצונות כחלק מהצעדים לקראת ניהול משא ומתן.

נספח ב המהווה כביכול טיוטת הזמנה – קמיניץ טוען כי "למיטב ידיעתו" הועבר המסמך לקליין (ראה סעיף 5 לתצהיר). אולם, בעדותו לא שלל אפשרות שהמסמך כלל לא הובא לידיעתו של קליין (ראה עמ' 26 ש' 8-2 לפרו').


30.בהתבסס על הראיות שהובאו, מסקנתי היא שלא הורם הנטל להוכחת הטענה בדבר תנאי נוסף לחוזה. בנסיבות אלה, ביטול החוזה על ידי נטקום נעשה ללא עילה מוצדקת וביטול ללא הצדקה דינו כדין הפרה (ראו: פרופ' גבריאלה שלו, "דיני חוזים - החלק הכללי", תשס"ה, עמ' 356).
אפילו אניח לטובת נטקום, שקמיניץ טעה לחשוב, כי קליין הסכים לדרישתו, או שהשתמעה מדבריו הסכמה, לא תשתנה מסקנתי. לא זו בלבד שלא נטען להטעיה ואף לא הונחה תשתית ראייתית לכך, הרי שהטעיה לגבי כדאיות העסק אינה מזכה את המוטעה בביטול (שם, עמ' 314-315). ודוק, טעות בכדאיות העסקה - מתייחסת לערך העסקה או לשוויה המסחרי. למה הדבר משול?, למי שחשב שהוא עשוי להרוויח מהעסקה שיעור מסויים ומטעמים שונים הצטצמצו רווחיו. בנסיבות אלה, לא עומדת לנטקום הזכות לביטול חוזה מחמת פגם בכריתתו.

31.העובדה שהנתבעת מסרה הודעת ביטול והחזירה לעמותה את כרטיסי המנוי שקיבלה אינה מעלה ואינה מורידה שכן, זכות ההשבה אינה קמה רק משום שצד לחוזה הודיע על ביטולו. אם הצד שהודיע הינו הצד המפר, אשר לא היה זכאי לביטולו של החוזה, והצד השני לחוזה לא הסכים לביטול החוזה - אין לראות את החוזה כמבוטל. (ראו ע"א 467/88 קול אטום מפעלי מתכת וחשמל בע"מ נ. ציפורן ואח', פ"ד מה (2) 242). הכלל הוא כי חוזים יש לקיים וזאת כדי ליצור וודאות ויציבות בעולם העסקים. משכך, אין להתיר עשיית דין עצמית ועל כן, אין לקבל את החזרה החד-צדדית שביצעה הנתבעת, בניגוד להסכמת התובעת. בנסיבות אלה, אין רלוונטיות גם לטענת הנתבעת בדבר חובת הקטנת הנזק שכן זו מתחילה מהרגע בו הנפגע הביא את החוזה לידי סיום (ראה ע"א 571/80 - אילן רחמים חברה לבנין והשקעות נ' אריה טביק . פ"ד לז(2) 77, עמ' 82-83).

32.אשר על כן, דין התביעה להתקבל במלואה.

התביעה שכנגד
33.בתביעה שכנגד, נתבע פיצוי של 200,000 ₪ עבור 20 עוולות שבוצעו לכאורה על ידי העמותה לאחר שבכל משחק ביתי (סה"כ 20 משחקים באותה עונה) הוצג שמה של נטקום כנותנת חסות לקבוצה.

נטקום טענה לפגיעה במוניטין ו/או נזק תדמיתי, כתוצאה מפרשת וויליאמס. לראיה הציגה נטקום פרסומים בעיתון (א1-א16 לסיכומים) והכרעת הדין מיום 09.01.03 בת"פ 1231/01 (מחוזי י-ם).

עוד טענה נטקום, להפרת זכויות היוצרים שלה. בעניין זה היא מסתמכת על הוראת סעיף 3א לפקודת זכות היוצרים המעניקה פיצוי ללא הוכחת נזק בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪, עבור כל אחד מהמשחקים בהם נעשה שימוש בלוגו החברה.

כמו כן, הועלתה טענה של עשיית עושר ולא במשפט לפיה נהנתה העמותה מהצגת שמה של נטקום כנותנת חסות לקבוצה.

34.תנאי מוקדם להוכחת תביעתה הוא הוכחת המוניטין של נטקום. ודוק, "מוניטין" מתייחס לתדמית החיובית של עסק. דא עקא, שנטקום הסתפקה באמירה בעלמא ולא הניחה כל תשתית בדבר הנזק שנגרם לכאורה, למוניטין החברה. אין אנו יודעים מאומה על עסקה של נטקום למעט הציון בסיכומים כי מדובר בגוף תקשורת מוביל שמחזור מכירותיו הנו מאות מליוני שקלים (ראה סעיף 39 לסיכומי נטקום).

35.זאת ועוד, מהראיות עולה כי פרשת ווילימאס פורסמה רק בחודש פברואר 01' (כזכור עונה המשחקים מסתיימת במאי אותה שנה) דהיינו, הרבה לאחר המועד שבו ביקשה נטקום לנתק את היחסים עם העמותה. למצער, ניתן היה להניח אפשרות של פגיעה בתדמיתה של נותנת החסות בשל מעורבות הקבוצה בפלילים, רק במשחקיה האחרונים של אותה הקבוצה. כך או כך, על נטקום החובה להוכיח כי נגרם לה נזק בעקבות הפרסום השלילי. משלא עשתה כן, אין לה להלין אלא על עצמה.

36.על אף האמור לעיל, היות ואף לגישת קליין ברי לכל בר דעת, כי נותן חסות לקבוצה אינו מצפה שתהא מעורבת בפרשה מסוג זה (ראה עמ' 19 ש' 3 לפרו') שכן בנסיבות אלה עלולה להיווצר בציבור התחושה שמדובר במי שנותן חסות לעבריינים, והואיל ועסקינן בהסכם לחסות תמורת פרסום, אני מוצא לנכון לפסוק לנטקום פיצוי על דרך האומדנא בסך 50,000 ₪.

37.משקבעתי כי העמותה לא הפרה את ההסכם הרי שממילא ניתנה לה הרשות לפרסם את הלוגו של נטקום. בנסיבות אלה, נדחית טענת נטקום מכוח דיני זכויות היוצרים.

38.באופן דומה יש לקבוע כי אין עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט שכן סעיף 1 (א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979 קובע כדלהלן:
"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם ההשבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה".
משקבעתי שקיים חוזה ויש לעמותה זכות לעמוד על אכיפתו, ממילא מוטלת על העמותה החובה, ובצדה גם הזכות,
לפרסם את נטקום. מה גם שמדובר באקט פרסומי-שווקי, משמע, נטקום נהנתה מהשירות שניתן לה על ידי העמותה. אמנם נטקום פעלה להסרת אותו פרסום, ולא נקטה בגישת שב ואל תעשה, (ניהלה תכתובת מול העמותה וב"כ), ואולם, סביר להניח, כי אילו הנזק היה עולה על התועלת, היתה נטקום נוקטת בצעדים חריפים יותר (כגון בקשה לצו מניעה זמני). בנסיבות אלה, נדחית טענת עשיית עושר ולא במשפט.

סוף דבר
39.התביעה העיקרית בת.א. 3936/05 מתקבלת במלואה ואילו התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, ע"פ הפירוט שלהלן:

א. נטקום תשלם לתובעת סך 211,000 ₪ בניכוי 50,000 ₪ שפסקתי לטובת נטקום כפיצוי.
ב. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.
ג. לאור התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות. כל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה גמר

  2. חוזה זהב

  3. חוזה גנן

  4. חוזה ברטר

  5. חוזה גננת

  6. חוזה הקמה

  7. הכנת חוזה

  8. חוזה הפקה

  9. חוזה הפסד

  10. חוזה חוקי

  11. חוזה בכתב

  12. חוזה חסות

  13. חוזה אישי

  14. חוזה הקדמה

  15. חוזה חיתום

  16. חוזה אירוח

  17. חוזה השאלה

  18. הגדלת חוזה

  19. חוזה חוגים

  20. חוזה איכות

  21. השלמת חוזה

  22. חוזה הובלה

  23. חוזה בסיסי

  24. חוזה הפרשים

  25. חוזה חליפין

  26. חוזה הובלות

  27. חוזה זיכיון

  28. חוזה הקלטות

  29. חוזה אחריות

  30. חוזה גלובלי

  31. חוזה דפי זהב

  32. חוזה דו צדדי

  33. חוזה השתדלות

  34. חוזה זכיינות

  35. השתכללות חוזה

  36. חוזה גג רעפים

  37. חוזה דו שבועי

  38. חוזה בהתנהגות

  39. חוזה בית אבות

  40. חוזה גב אל גב

  41. חוזה יחסי אמון

  42. חוזה בלתי חוקי

  43. חוזה בלתי מוגן

  44. חוזה ארוך טווח

  45. חוזה אובליגטורי

  46. חוזה הוצאה לאור

  47. חוזה בלי אופציה

  48. חוזה בין שותפים

  49. חוזה השאלת ציוד

  50. חוזה אישי בכירים

  51. חוזה אישי גלובלי

  52. קיום חוזה בקירוב

  53. חוזה בשפה הרוסית

  54. חוזה קידום אתרים

  55. חוזה אישי קביעות

  56. חוזה אישי זכויות

  57. חוזה הפסקת עבודה

  58. חוזה אמריקן לייזר

  59. חוזה חיים משותפים

  60. חוזה חלוקת רווחים

  61. השלמת פרטים בחוזה

  62. חוזה תיאום ציפיות

  63. חידוש חוזה אוטומטי

  64. בטלות חוזה בלתי חוקי

  65. חוזה דיור בלתי מוגן

  66. הסכם קיבוצי חוזה אישי

  67. התנאים לקיומו של חוזה

  68. השלמת פרטים חסרים בחוזה

  69. חוזה אישי במגזר הציבורי

  70. חוזה בכירים בשירות המדינה

  71. חוזה בכירים בשלטון המקומי

  72. אי חוקיות הבטחת תשואה בחוזה

  73. חוזה הסותר את תקנת הציבור

  74. חוזה בכירים נציבות שירות המדינה

  75. חוזה לביצוע עבודות מסגרות מעקה ושערים

  76. התנאים בהם משא ומתן משתכלל לכדי חוזה מחייב

  77. נטען כי מעולם לא נכרת חוזה מכר כיוון שלא היתה גמירות דעת

  78. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון