חילופי מעבידים זכויות


1. 1. בפנינו בקשה למתן צו המורה על השבתה של המבקשת לעבודתה בגן הילדים שבבעלות משיב מס' 1, לאלתר, לנוכח העובדה שפוטרה שלא דין, דהיינו ללא קבלת היתר לפיטורי עובדת בהריון.

ההליך

2. 2. הבקשה לצו מניעה הוגשה ביום 14.1.2003, ודיון ראשון בבקשה התקיים ביום 16.1.2003.

3. 3. הבקשה הוגשה כנגד משיב מס' 1 בלבד.

4. 4. מתצהירו של משיב מס' 1 שהוגש ביום הדיון, התברר כי העביר את גן הילדים למשיבה מס' 2, כאשר על פי זכרון הדברים שצורף לתצהירו של משיב מס' 1, תוקפה של ההעברה הוא מיום 1.2.2003.

5. 5. לנוכח ההשלכות שיש לתוצאות הדיון בבקשה על משיבה מס' 2, קבענו בדיון שהתקיים ביום 16.1.2003 כי משיבה מס' 2 תצורף כמשיבה נוספת לבקשה, וכן הוראות בדבר מסירת הבקשה למשיבה מס' 2. כמו כן, נקבע דיון נוסף ליום 22.1.2003.

6. 6. על פי הודעת ב"כ משיב מס' 1 ודבריו בפנינו, משיבה מס' 2 סירבה לקבל את מסמכי בית הדין והודיעה כי אין בכוונתה להתייצב לדיון.

7. 7. לאור האמור, הדיון ביום 22.1.2003 התקיים בנוכחות המבקשת ומשיב מס' 1 בלבד, ובהעדרה של משיבה מס' 2.

העובדות

8. 8. בדיון שהתקיים ביום 22.1.2003 הוסכם כי ההכרעה בבקשה תיעשה על יסוד העובדות המוסכמות, שיפורטו להלן. עוד הוסכם, כי הצדדים יימנעו מחקירות נגדיות, כאשר כל צד עומד על גרסתו באשר להסכמה בין הצדדים בנוגע לתקופת נסיון החל מיום 1.9.2002.

9. 9. העובדות המוסכמות הן כמפורט להלן:

10. 9.1. המבקשת עבדה ב"גן מדען" (להלן - הגן) מיום 1.8.2001.

11. 9.2. ביום 1.8.2002 נמסר למבקשת מכתב פיטורים על ידי הבעלים הקודמים של הגן.

12. 9.3. ביום 31.8.2002 שולמו למבקשת פיצויי פיטורים בעד תקופת עבודתה מיום 1.8.2001 ועד ליום 31.8.2002.


13. 9.4. החל מיום 1.9.2002 משיב מס' 1 הוא הבעלים של הגן.

14. 9.5. ביום 27.12.2002 ניתנה למבקשת הודעת פיטורים בעל פה, וביום 31.12.2002 נמסר לה מכתב פיטורים על ידי משיב מס' 1.

15. 9.6. בעת פיטורי המבקשת היא היתה בהריון.

16. 9.7. עד ליום 22.1.2003 לא פנה משיב מס' 1 בבקשה לקבלת היתר לפיטורי המבקשת וכפועל יוצא מכך לא ניתן היתר לפיטורי המבקשת על ידי המפקחת על חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן - חוק עבודת נשים).

טענות הצדדים

17. 10. ב"כ המבקשת טען:

18. 10.1. המבקשת עבדה "באותו מקום עבודה" תקופה העולה על שישה חודשים, ולכן על פי סעיף 9 לחוק עבודת נשים לא ניתן לפטרה ללא קבלת היתר.

19. 10.2. עצם חילופי הבעלות על מקום העבודה ועצם תשלום פיצויי פיטורים אינה פוגעת ברציפות עבודתה של המבקשת בגן לעניין הוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים.

20. 10.3. מגמת הפסיקה, כעולה מפסקי דין רבים, היא שקיימת זיקה בין העובד לבין "מקום העבודה" לעניין זכויותיו על פי חוקי המגן, והקשר בין העובד לבין מקום העבודה נמשך גם כאשר מתחלפים מעבידים במקום העבודה.

21. 10.4. יש לתת לסעיף 9 לחוק עבודת נשים פרשנות המגשימה את מטרת החוק.
מטרת החוק היא למנוע פיטורי נשים בהריון ללא היתר, מתוך מודעות לקשיים שיש לעובדת הרה למצוא עבודה חלופית.


22. 11. ב"כ משיב מס' 1 טענה:

23. 11.1. יחסי עובד מעביד בין המבקשת לבין משיב מס' 1 החלו ביום 1.9.2002. זאת ניתן ללמוד ממכתב הפיטורים שנשלח למבקשת על ידי הבעלים הקודמים של הגן ומכך ששולמו למבקשת פיצויי פיטורים.

24. 11.2. המבקשת התקבלה לעבודה החל מיום 1.9.2002 לתקופת ניסיון.

25. 11.3. לאור האמור, לא קיימת רציפות בין תקופת עבודתה של המבקשת בגן הקודמת ליום 1.9.2002 לבין תקופת עבודתה לאחר יום 1.9.2002, והמבקשת לא הועסקה על ידי משיב מס' 1 תקופה בת שישה חודשים.

26. 11.4. לפיכך, משיב מס' 1 רשאי היה לפטר את המבקשת ללא קבלת היתר על פי חוק עבודת נשים.

הכרעה

27. 12. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, אנו קובעים שאכן לא ניתן היה לפטר את המבקשת ללא קבלת היתר על פי סעיף 9 לחוק עבודת נשים, וכפועל יוצא מכך יש ליתן צו המורה על החזרת המבקשת לאלתר לעבודה בגן.

הנימוקים יפורטו להלן.

28. 13. סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע כמפורט להלן:

"לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור, אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה כפיטורים". (ההדגשה הוספה).

29. 14. השאלה העומדת להכרעה היא אם סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים חל על המבקשת, וזאת לאור טענתו של משיב מס' 1 כי המבקשת לא השלימה תקופת עבודה בת שישה חודשים.

30. 15. עקרון יסוד במשפט העבודה הישראלי הוא שקמה לעובד רציפות זכויות ותנאי עבודתו מכוח עבודתו באותו מקום עבודה. על עקרון יסוד זה עמד בית הדין הארצי לעבודה, באומרו:

"החל מחוק העבודה הראשון שחקקה הכנסת - חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט-1949 (סעיף 3(ב)) דרך חוק חופשה שנתית תשי"א-1951 (סעיף 3), חוק פיצויי פיטורים (סעיף 1) וחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (סעיף 18), גישתו של המחוקק היתה, שלעניין זכויות במשפט העבודה המגן ומשפט העבודה הקיבוצי - יש לראות את 'המפעל', את 'מקום העבודה', לא רק כנשוא של 'בעלות', אלא גם כנשוא של 'זכויות', כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל".

דב"ע שם/67 - 3 נוסבאום נ' עירית גבעתיים, פד"ע יב' 194, 198.

31. 16. בדב"ע נד/1 - 4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ ואח' (פד"ע כט 601) דן בית הדין הארצי לעבודה בהרחבה בנושא חילופי מעבידים והשלכותיהם על זכויות עובדים במקום העבודה. בית הדין הארצי לעבודה עמד על עקרון שמירת זכויות העובד בעת חילופי מעבידים, וקיום הזיקה בין העובד לבין "מקום העבודה", וקבע, בין היתר:

"ניתן לומר, על כן, כי ביחסי עובד ומעביד קיימת, במפורש או מכללא, זיקה משולשת בין המעביד, העובד ומקום העבודה. נפקותה של זיקה משולשת זו היא בקשר המתקיים בין העובד לבין מקום העבודה, והנמשך, כמובן מאליו, אף כאשר המעבידים מתחלפים".

שם, בע' 623.

וראו גם:

דב"ע שנ/105 - 3 ת.ד.ל. שירותים טכניים (1986) בע"מ נ' אהרון בביאן, פד"ע כב 102, 104.


דב"ע נז/135 - 3 אגודת השומרים בע"מ נ' אברהם פיסקון, פד"ע לב' 78, בע' 87.

דב"ע מו/8 - 3 פנחס דלויה נ' בלזכה מאיר, פד"ע יח 48.

32. 17. העובדה שנמסר למבקשת מכתב פיטורים על ידי הבעלים הקודמים של הגן והעובדה ששולמו לה פיצויי פיטורים עם חילופי הבעלות בגן, אינה שוללת את המסקנה שקיימת למבקשת רציפות זכויות מכוח עצם עבודתה באותו מקום עבודה, רציפות הנשמרת גם כאשר חלים חילופי בעלות במקום העבודה. לעניין זה ניתן ללמוד מדב"ע נו/14 - 3 שלמה מקלוף נ' דרווקו בע"מ במלון גלי זהב ואח' (עבודה ארצי כרך כט (1) 315). באותו מקרה, שולמו לעובד פיצויי פיטורים עובר לחילופי הבעלות במקום העבודה, וכן ניתנה לו (או שולמה לו) הודעה מוקדמת. על יסוד מגמת המחוקק לשמור על רצף זכויותיהם של העובדים במקרה של העברת הבעלות על מקום העבודה, פסק בית הדין הארצי לעבודה שהמעביד החדש, אצלו עבד העובד תקופת בת 16 ימים בלבד, היה חייב ליתן לעובד הודעה מוקדמת בת חודש אחד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי

"יש לראות את כל תקופת עבודתו של המערער [=העובד] אצל שתי המשיבות [=המעבידות] כתקופת עבודה רצופה לעניין מתן ההודעה המוקדמת. אין משמעות לכן להודעה המוקדמת שהמערער קיבל מהמשיבה מס' 1 [=המעבידה הקודמת]. זאת, מאחר ולאחר מכן הוחלט, במשא ומתן בין הצדדים, שהמערער ימשיך לעבוד אצל המעבידה החדשה באותו מקום עבודה".

33. 18. כידוע, על בית הדין ליתן לחוק פרשנות המגשימה את תכליתו. תכליתו של סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים ברורה - הגנה על נשים מפני פיטורים בתקופת ההריון. זאת, הן לנוכח העובדה כי קיימת תופעה של פיטורי עובדות בהריון והן לנוכח העובדה כי בתקופת ההריון יקשה מאד על העובדת למצוא עבודה חלופית. נראה לנו, שפרשנות סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים באופן המגשים את תכליתו מביאה לתוצאה לפיה די בכך שהעובדת עבדה באותו מקום עבודה שישה חודשים בטרם הפיטורים, וכי אין בחילופי מעבידים במקום עבודה כדי לפגוע ברציפות עבודתה של העובדת באותו מקום עבודה לעניין זכויותיה על פי החוק. קבלת פרשנות משיב מס' 1, לפיה חילופי בעלים במקום העבודה קוטעים את רצף עבודתה של העובדת לעניין סעיף 9(א) לחוק, תביא לתוצאה המחטיאה את תכליתו של החוק - הגנה על נשים מפני פיטורים בתקופת ההריון.

34. 19. לאמור נוסיף, כי שינוי דפוסי ההעסקה במשק, ובעיקר התופעה של העסקה נרחבת של עובדים באמצעות חברות כוח אדם, הביא לכך שחילופי מעבידים של עובדת המועסקת באותו מקום עבודה הם תופעה נפוצה מבעבר.

כך למשל, ידועה התופעה כי המעביד של עובדי חברות כוח אדם מתחלף לעתים קרובות. זאת, בעיקר במקומות עבודה בהם ההתקשרות עם חברות כוח אדם נעשית מכוח מכרזים, כאשר העובדים מועסקים באותו מקום עבודה תקופות ממושכות, באמצעות חברות כוח אדם שונות, הזוכות במכרז מעת לעת. קבלת פרשנותו של משיב מס' 1, על פיה במקרה של חילופי מעבידים נשללת רציפות עבודתה של העובדת במקום העבודה, תביא להסרת ההגנה הקיימת בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים ממספר רב של עובדות, ודוקא מאותן עובדות הנמנות עם המגזרים החלשים, הזקוקות והראויות יותר להגנת החוק.

35. 20. על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי יש לראות את המבקשת כמי שעבדה שישה חודשים באותו מקום עבודה, ולכן אסור היה למשיב מס' 1 לפטרה מעבודתה ללא קבלת היתר על פי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים.

36. 21. כידוע, פיטורי עובדת בהריון, אם נעשו בלא היתר מאת שר העבודה והרווחה, הם בטלים מעיקרם וכמו לא נעשו מעולם. בע"ע 1138/02 דנה שני נ' חברת סטארט - נט בע"מ ואח' נקבע כי קביעת בית הדין שהפיטורים אינם תקפים מחייבת

החזרתה של העובדת למקום עבודתה כמי שלא פוטרה מעולם ולבית הדין אין שיקול דעת למנוע זאת. לפיכך, לנוכח המסקנה אליה הגענו, לפיה נדרש היתר לפיטורי המבקשת מעבודתה והיתר כזה לא ניתן, אנו מורים על החזרתה של המבקשת לעבודתה בגן הילדים לאלתר, החל מבוקר היום שלאחר היום בו תומצא לב"כ הצדדים החלטה זו. כמו כן, זכאית המבקשת לשכר בעד התקופה שממועד פיטוריה ועד למועד החזרתה לעבודה.

37. 22. משיב מס' 1 ישלם למבקשת הוצאות בקשה זו בסך של 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהיום, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

38. 23. משיב מס' 1 יגיש כתב הגנה בפני כתב התביעה בתוך 30 יום. ב"כ הצדדים ימציאו לבית הדין בתוך 5 ימים את כתובתה המדויקת של משיבה מס' 2 (הן בגן הילדים והן את כתובתה הפרטית), על מנת שניתן יהיה להמציא לה את כתב התביעה + דרישה להגשת כתב הגנה.

39. 24. התיק יובא לעיוני בעוד 45 יום, ואז תינתן החלטה על המשך ההליכים בתיק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון