חילופי מעסיקים פיצויי פיטורים


1. התובעים, עובדי הנתבעת לשעבר, עותרים לתשלום זכויות שונות המגיעות להם בגין תקופת העסקתם לרבות פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות.

2. תחילתו של ההליך בתביעות שונות שהוגשו על ידי עובדי הנתבעת, במהלך החודשים 5/11-7/11.
ביום 24/6/12 ניתנה החלטה על איחוד הדיון ב-6 תיקים. בהמשך הוחלט על צירוף תיק נוסף (30185-07-11).

3. שלושה מהתיקים הסתיימו בהסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין.
הדיון שבפנינו יתמקד בזכויותיהם של ארבעה תובעים.

4. הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.
התובעים הגישו תצהירים מטעמם.
מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של מר אוריה כהן, מאגף הכספים של הנתבעת.
לאחר דיון ההוכחות הוגשו סיכומים בכתב.

5. רקע עובדתי:
א. הנתבעת הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה למוסדות שונים.
ב. התובעים הועסקו על ידי הנתבעת כמאבטחים במוסדות חינוך בעיר פתח תקווה.
ג. התובע יצחק כץ עבד בנתבעת החל מיום 1/9/05 ועד ליום 19/11/10.
ד. התובע קודי אברהם עבד בנתבעת החל מיום 1/9/05 ועד ליום 19/11/10.
ה. התובע שמואל נוני עבד בנתבעת החל מיום 1/9/06 ועד ליום 19/11/10. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת במהלך תקופת העבודה. נדון בסוגיה זו להלן.
ו. התובע ויאצ'יסלאב רזילוב החל את עבודתו בנתבעת ביום 1/9/05. באשר למועד סיום יחסי עובד ומעביד קיימת מחלוקת שתפורט בהמשך.
ד. בחודש 11/10 הפסיקה הנתבעת לספק שירותי אבטחה למוסדות חינוך בפתח תקווה.
ה. לאחר הפסקת עבודתם בנתבעת, הועסקו התובעים על ידי חברת "ברק אור" כמאבטחים, באותם מוסדות חינוך בהם עבדו בנתבעת.

התובע נוני שמואל
6. בטרם נדון ברכיבי התביעה המשותפים לכל התובעים, נתייחס לתביעה שהוגשה על ידי שמואל נוני (48078-05-11).

7. התובע נוני הגיש תביעה כנגד הנתבעת בתקופת עבודתו, ביום 18/9/08 (עב 11645/08).
ההליך הסתיים בפשרה והצדדים הגישו בקשה משותפת לדחיית התביעה בעקבות הסכם הפשרה.
כך נקבע בהסכם הפשרה:

"הכולל את כל זכויות העובד מכל סוג שהוא בגין תקופת עבודתו של התובע עד ליום 20/11/08, בין היתר הזכויות מכח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה... למעט זכות פיצויי הפיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, היות והתובע עדיין עובד עבור הנתבעת".

8. בכתב התביעה בתיק כאן, התובע התעלם מהמוסכם בתיק עב 11645/08 הנ"ל.
לאחר שהנתבעת העלתה סוגיה זו בכתב ההגנה, התובע בתצהירו אישר כי אינו זכאי לתשלום עבור התקופה הנ"ל, אך לא תיקן את התחשיבים בהתאם.
לאור הסכמת הצדדים כמובא לעיל יש לדחות את תביעתו של שמואל נוני ככל שהיא מתייחסת לתקופה שקדמה ל- 20/11/08 מחמת מעשה בית דין. זאת למעט התביעה לפיצויי פיטורים.

היקף משרה לכלל התובעים
9. בתצהירי הנתבעת נטען כי התובעים הועסקו בשיעורי משרה חלקיים כדלקמן:
התובע יצחק כץ – 80% משרה.
התובע רזילוב ויאצ'יסלאב – 97% משרה.
התובע קודי אברהם – 78% משרה.
התובע נוני שמואל – 80% משרה.

10. שיעור המשרה חושב על ידי הנתבעת על פי ממוצע השכר של התובעים ב-12 החודשים האחרונים לעבודתם.

11. מעיון בתלושי השכר ובדו"חות הנוכחות עולה כי ברוב תקופת עבודתם הועסקו התובעים בהיקף משרה מלאה ואף למעלה מכך.
לדוגמא:
התובע יצחק כץ עבד 206 שעות בחודש 1/10, 187.5 שעות בחודש 2/10, 189 שעות בחודש 5/10.
התובע רזילוב עבד 242.5 שעות בחודש 1/10, 214 שעות בחודש 2/10, 189 שעות בחודש 3/10, 198.5 שעות בחודש 4/10, 248.5 שעוץ בחודש 5/10.
התובע קודי אברהם עבד 225.5 שעות בחודש 1/10, 187.5 שעות בחודש 2/10, 199 שעות בחודש 5/10.
התובע נוני שמואל עבד 217.5 שעות בחודש 1/10, 201 שעות בחודש 2/10, 217 שעות בחודש 5/10.

12. בחודשי הקיץ (יולי- אוגוסט) ובחודשי החגים (אפריל, אוקטובר) פחת היקף עבודתם של התובעים.
מאחר והתובעים הועסקו כמאבטחים במוסדות לימוד, מתקבלת טענתם כי היקף העבודה בחודשים אלה ירד מאחר והנתבעת לא סיפקה להם עבודה בהיקף משרה מלאה.
בנוסף, בחלק מחודשי הקיץ קיבלו התובעים תשלום עבור ימי חופשה אשר לא נלקח בחישוב היקף השכר כפי שנערך על ידי הנתבעת.

13. לאור האמור, יש לקבוע שהתובעים הועסקו במשרה מליאה.

תחולת הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה
14. על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בענף השמירה.
החל מיום 21/6/09 חלות על הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה מיום 2/11/08, שנכנס לתוקף עם הרחבת תחולתו בצו ההרחבה (להלן: "ההסכם החדש").
עד למועד זה חלו על הצדדים הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 1972 (להלן: "ההסכם הישן"), אשר הוראותיו הורחבו בצו הרחבה.

נסיבות הפסקת העבודה
15. יחסי העבודה בין התובעים לנתבעת הסתיימו בעקבות הפסקת מתן שירותים של הנתבעת למוסדות חינוך בהם עבדו בפתח תקווה.
בפועל, התובעים המשיכו לעבוד באותם המוסדות תחת חברת ברק אור.
16. לטענת הנתבעת, התובעים התפטרו מעבודתם לאחר שסירבו להצעות עבודה חלופיות שניתנו להם על ידה.
התובעים טוענים כי פוטרו ללא הודעה מוקדמת, עם הודעת סמנכ"ל הנתבעת על הפסקת מתן שירותי אבטחה לעיריית פתח תקווה. לטענת התובעים העבודות החלופיות שהוצעו להם היו פיקטיביות.

17. התובע יצחק כץ אישר בתצהירו כי עם הודעת הנתבעת על הפסקת עבודתה במוסדות בפתח תקווה קיבל זימון לשיבוץ מחדש. לטענתו, ההצעות שקיבל באותה פגישה היו פיקטיביות כאשר ניסיונותיו ליצור קשר עם מקום העבודה לא צלחו.
לדבריו בהמשך פנה אליו נציג חברת "ברק אור" והציע לו להמשיך לעבוד כמאבטח באותו בית ספר בו עבד אצל הנתבעת.
הנתבעת הציגה מסמך מיום 9/11/10 בו פורטו שלוש הצעות עבודה חלופיות. התובע אישר כי קיבל את המסמך וסירב לחתום עליו. על גבי המסמך צויין "יחשוב שבוע ויחזיר תשובה" (נספח נ/3 לתצהיר הנתבעת).

18. התובע רזילוב ויצ'יסלאב טען בתצהירו כי עבודתו בנתבעת הופסקה ביום 19/11/10.
בחקירתו העיד כי בסמוך למועד הפסקת עבודתו נפגש עם עוזר מנכ"ל הנתבעת אשר מסר לו כי הוא ימשיך לעבוד באותו אתר בחברה אחרת. לדבריו עוזר המנכ"ל הורה לו לחתום על מסמך המאשר זאת, שאם לא כן יפוטר.
על פי דו"חות הנוכחות שהגישה הנתבעת, התובע עבד מספר ימים גם במהלך חודש 12/10.
כאשר הופנה לכך בחקירה הנגדית השיב כי עבד בפנימיות של הנתבעת בשעות אחה"צ, במקביל לעבודתו בבית הספר בחברת "ברק אור" בשעות הבוקר.
לטענת הנתבעת, לתובע הוצע להמשיך בעבודתו בנתבעת באתרים אחרים והוא הסכים חלקית להצעה ועבד באתרים של הנתבעת בחודשים 11/10-12/10. בהמשך סירב להצעתה לעבור לאתר אחר והעדיף לעבוד בחברה שהחליפה את הנתבעת במוסד חינוכי בפתח תקווה.

19. בתצהירו של התובע אברהם קודי נטען כי הנתבעת לא הודיעה לו על הפסקת מתן שירותיה לעיריית פתח תקווה וכי הדבר נודע לו באמצעות כתבה שקרא בעיתון. לטענתו, סמוך ליום האחרון בו סיפקה הנתבעת שירותי שמירה באתר בו עבד פנה אליו נציג חברת "נוף ים" שהחליפה את הנתבעת והציע לו להמשיך לעבוד באותו אתר. התובע קיבל את ההצעה וחתם על חוזה עבודה.
לדבריו, רק לאחר מכן פנה אליו נציג הנתבעת והעלה אפשרות להמשיך את עבודתו בנתבעת באתרים אחרים, אך גם זאת ללא כל הצעה קונקרטית.
בחקירה נגדית שינה התובע את גירסתו וטען כי אף נציג של הנתבעת לא דיבר איתו ולא הציע לו להישאר בנתבעת.
כאשר נשאל מדוע לא הלך לפגישה במשרדי הנתבעת יחד עם כל העובדים על מנת לבדוק אפשרויות של שיבוץ מחדש, השיב כי פנה למשרדים רק כדי להחזיר את הנשק וכי לא הוצעה לו עבודה חלופית כלשהי.

20. התובע נוני שמואל טען בתצהירו כי הנתבעת כלל לא יידעה אותו על הפסקת מתן שירותיה לעיריית פתח תקווה וכי הדבר נודע לו מחבריו לעבודה כשבוע לפני עזיבתה.
לטענתו, מספר ימים לפני סיום עבודתו בנתבעת פנה אליו נציג חברת "נוף ים", אשר החליפה את הנתבעת והציע לו להמשיך לעבוד באותו מוסד בו עבד אצל הנתבעת, באמצעות החברה החדשה.
בחקירתו חזר על טענתו כי לא קיבל כל פניה מנציגי הנתבעת. עם זאת הבהיר כי בכל מקרה לא היה מעוניין לקבל הצעת עבודה חלופית באתר אחר והעדיף להמשיך באותו אתר בו עבד באמצעות החברה שהחליפה את הנתבעת (עמ' 10 לפרוטוקול).

21. ממכלול הראיות כמפורט לעיל עולה המסקנה כי הנתבעת לא פיטרה את התובעים.
מהמסמכים שהציגה הנתבעת עולה כי בעקבות הפסקת התקשרותה עם עיריית פתח תקווה זומנו העובדים לפגישת שיבוץ מחדש, לצורך קבלת הצעות עבודה חלופיות.
התובע מר רזילוב אף המשיך לעבוד בנתבעת במשך כחודש נוסף בעקבות קבלת ההצעה החלופית. זאת בניגוד לגירסה שהציג לעניין מועד הפסקת העבודה.
גם מר כץ אישר כי קיבל מהנתבעת הצעות עבודה חלופיות, אם כי, לטענתו, מדובר היה בהצעות פיקטיביות.
גירסתו של מר קודי לעניין זה לא היתה עקבית. כפי שפורט לעיל, עדותו בבית הדין לא תאמה את הגירסה שהציג בתצהירו.
מעדויות התובעים עולה כי הם העדיפו להמשיך ולעבוד באותם מוסדות באמצעות החברה שהחליפה את הנתבעת ולא היו מעוניינים בהצעות עבודה חלופיות.
מר נוני העיד לעניין זה:
"אני עובד במקום של חמש דקות מהבית שלי שבע שנים. אני לא אשם שהוציאו את החברה למכרז כי התגלה פדופיל. אני לא צריך לקום ולעזוב מקום עבודה אחרי שבע שנים ולקבל הצעה של לעבוד במקום נידח".

22. כל התובעים המשיכו לעבוד באופן רציף וללא הפסקה באותם מוסדות חינוך בפתח תקווה בהם הועסקו על ידי הנתבעת, באמצעות החברה שזכתה במכרז במקומה של הנתבעת.

23. אין מדובר בפיטורים, כטענת התובעים.
הראיות שהוצגו תומכות בגירסת הנתבעת לפיה התובעים הם שבחרו לסיים את עבודתם בנתבעת בעקבות הפסקת מתן שירותיה לעיריית פתח תקווה.

24. נבחן להלן האם הפסקת ההתקשרות בין הצדדים נעשתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.

25. בסעיף כ(11) להסכם הישן נקבע הסדר לעניין תשלום פיצויי פיטורים במקרה של חילופי מעסיקים, כדלקמן:
"במקרה וצד ב' יפסיד מקום עבודה כלשהו לגורם אחר, יהיה צד ב' חייב לשלם את פיצויי הפיטורים המגיעים ממנו לפי החוק לעובדים שהועסקו על ידו באותו מקום, ואילו צד א' יפעל להשארת העובדים באותו מקום ובהתאם לתנאי העבודה ושכר לפי הסכם זה ומבלי לפגוע בזכויות העובדים שנרכשו על ידם קודם לכן במקום העבודה".

בהתאם להוראה זו נקבע:
"כי במקרה של חילופי קבלני שמירה באתר העבודה, זכאי העובד לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המשיך לעבוד באותו מקום עבודה באמצעות קבלן השמירה החדש וגם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות עבודה חלופיים"

(ע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ וההפניות שם).

מאחר ויחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בשנת 2010, יש לבחון את זכאות התובעים לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות ההסכם החדש.
בהסכם החדש, אשר ביטל את הוראות ההסכם הישן, לא מופיע סעיף המסדיר את סוגיית תשלום פיצויי פיטורים במקרה של חילופי מעסיקים.

בעניין קרבצ'ינקו נפסק כי ההלכה בדבר זכאות העובד לפיצויי פיטורים במקרה של חילופי קבלני שמירה במקום העבודה, הורחבה "גם ללא תלות ישירה בסעיף ההסכם הקיבוצי" ומפנה בין היתר לפסקי דין שניתנו בעד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ נ' טטיאנה וורונין ו-ע"ע 324/05 ריבה אצ'ילדייב נ' עמישב שירותים בע"מ.

בפסק דין שניתן לאחרונה, נדונה שאלת זכאותו של עובד לפיצויי פיטורים בנסיבות של חילופי מעסיקים, כאשר הוצעה לו עבודה חלופית על ידי המעסיק הראשון. בית הדין הארצי קבע:
"אף בהנחה שהמערערת הציעה למשיב עבודה חלופית במקום אחר, אין בכך כדי למנוע מהמשיב קבלת פיצויי פיטורים ממנה. לפי פסיקתנו, כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים, העובד יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהמעביד הראשון אפילו אם סירב להצעת עבודה חלופית"

ע"ע 32805-11-11 אופק מ.ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ נ' אולג בליוזר (ניתן ביום 8/7/13).

26. לאור פסק הדין אופק הנ"ל, נסיבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים בעקבות חילופי מעסיקים במקום העבודה, מקימות לתובעים זכאות לפיצויי פיטורים.

שעור פיצויי פיטורים
27. שיעור פיצויי הפיטורים הינו בהתאם לשכר הממוצע (כולל תוספת הותק לה היו זכאים) בשנת העבודה האחרונה ובהתאם למספר שנות העבודה.
בתחשיבים שהוצגו מטעם התובעים, חושב השכר הקובע כמכפלת השכר השעתי האחרון ב-186 שעות חודשיות.
מכיוון שהתובעים הועסקו בשכר שעתי בהתאם לשעות עבודה בפועל, יש לחשב את שכרם הקובע כממוצע השכר החודשי ב-12 החודשים האחרונים.
בנספח החישובי מטעם הנתבעת לא הוצג תחשיב מפורט של אופן חישוב השכר הקובע לפיצויי הפיטורים. הנתבעת ציינה כי סכום הפיצויים חושב "ע"פ ממוצע שעות של שנה אחרונה כפול ותק של סיום עבודה".

28. בנסיבות העניין יש להעדיף את תחשיב הנתבעת, אשר מתיישב עם הכללים שנקבעו בפסיקה.
בהתאם לכך זכאים התובעים לפיצויי פיטורים כלדקמן:
יצחק כץ - 16,943 ₪.
רזילוב ויאצ'יסלאב – 20,656 ₪.
קודי אברהם – 16,701 ₪.
נוני שמואל – 13,669 ₪.

29. לעניין התביעה לפיצויי הלנה, מאחר ובין הצדדים נתגלעה מחלוקת כנה בשאלת עצם זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים – יש להפחית את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ולהעמידם בשיעור הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

פיצוי על פיטורים שלא כדין ודמי הודעה מוקדמת
30. לאור המסקנה כי התובעים לא פוטרו אלא בחרו לסיים את התקשרותם עם הנתבעת על מנת להמשיך ולעבוד באותם אתרים באמצעות חברה אחרת, אין התובעים זכאים לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ולדמי הודעה מוקדמת.
יש לציין בענין זה כי התובעים המשיכו לעבוד באופן רציף באמצעות החברה החדשה מיד עם סיום עבודתם בנתבעת.

תוספת ותק
31. הזכות לתוספת ותק נקבעה בסעיף טו' להסכם הישן ובסעיף טו' לצו ההרחבה הישן.
רכיב זה בוטל במסגרת ההסכם החדש.

32. התובעים טענו לזכאות לתוספת ותק מכח ההסכם הישן החל משנת עבודתם השניה. לצורך חישוב שיעור התוספת, הקבועה בלירות, הסתמך ב"כ התובעים על הוראות חוזר הוראת שעה משקי של החשב הכללי מס' 2007-2-41 מיום 25/7/07 בדבר הגנה על זכויות עובדים המועסקים בידי קבלני שירותים.

33. בכתב ההגנה נטען כי מדובר בזכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון, כי הזכות בוטלה בהסכם החדש וכי שכרם של התובעים היה גבוה משכר המינימום וכלל את תוספת הותק.
עוד טענה הנתבעת כי הוראות החשכ"ל אינן חלות עליה מאחר ומדובר בחישוב שנקבע למשרדי ממשלה וכן כי מדובר בתוספת בלירות אשר נבלעה בתוספות והסכמים קיבוציים.

34. הזכות לתוספת ותק נקבעה בהסכם קיבוצי והוכרה בפסיקה כזכות קוגנטית (ע"ע 132/10 אילן בוסקילה נ' סער ביטחון בע"מ).
לפיכך אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה התוספת "נבלעה" בתוספות שכר והסכמים קיבוציים.
טענה דומה, לפיה תוספת ותק "נבלעה" בעדכוני שכר מינימום, נדחתה על ידי בית הדין הארצי בע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ (ניתן ביום 18/12/11).
תוספת הותק אינה נמנית על הזכויות שנקבעו במסגרת ההסכם החדש. ואולם אין בכך כדי לשלול את זכאות התובעים לרכיב זה מכח ההסכם הישן.

35. באשר לאופן שיערוך תוספת הותק וקביעת שיעורה בשקלים חדשים, טרם נקבע כלל אחיד בפסיקה.
התובעים מפנים לטבלת תעריפים (נספח תמחירי) שנקבעה על ידי החשב הכללי עבור עובדי שמירה ואבטחה במוסדות ציבוריים. העתק החוזר צורף על ידי התובעים לכתב התביעה (נספח 3).
על פי הטבלה הזכאות לתוספת הותק מכח ההסכם הקיבוצי הישן וצו ההרחבה הישן בענף השמירה היא בשיעור של 29 אג' עבור שומר ו-35 אג' עבור מאבטח.
הוראות החוזר אמנם אינן חלות על הנתבעת, שאיננה גוף ציבורי. עם זאת, אופן החישוב שנקבע בו לצורך שיערוך התוספת, מבוסס על זכאות לרכיב זה כפי שנקבעה בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה, החלים גם בענייננו.
הנתבעת נמנעה מלהציג שיטת שיערוך חלופית מטעמה.
לאור האמור, יש לקבל את שיטת התובעים לגבי אופן חישוב תוספת ותק.


36. תחשיבי התובעים נערכו לפי תעריף שצויין בחוזר החשכ"ל עבור מאבטח. ואולם התובעים לא עסקו באחד התפקידים המפורטים בהגדרת "עובד אבטחה", כמשמעותו בהסכם הקיבוצי.
לפיכך יש לחשב את תוספת הותק בהתאם לתעריף שנקבע לשומר (29 אג').

37. לאור האמור זכאים התובעים לתוספת ותק החל משנת עבודתם השניה ועד ליום 21/6/09, כדלקמן:
יצחק כץ - 6,041 ₪.
קודי אברהם – 6,041 ₪.
רזילוב ויצ'סלב – 6,041 ₪.
נוני שמואל - (לתקופה מיום 21/11/08 עד ליום 21/6/09 ) - 378 ₪.

תשלום שכר על השתתפות במטווחים
38. לטענת התובעים, במסגרת עבודתם נדרשו להשתתף מידי חצי שנה בימי מטווח שארכו יום שלם. לטענתם לא קיבלו שכר עבור ימי המטווחים.
התובעים לא פירטו את המועדים בהם השתתפו בימי מטווח.
39. לטענת הנתבעת לתובעים שולם שכר עבודה מלא עבור השתתפותם בימי מטווח.

40. התובעת הציגה תדפיסים (מדף אינטרנט) עם פירוט ימי המטווח בהם השתתפו התובעים החל משנת 2010. לפי התדפיסים:
במהלך שנת 2010 השתתפו התובעים יצחק כץ, ויאצ'יסלאב רזילוב ואברהם קודי בשני ימי מטווח בחודשים 3/10 ו- 9/10.
התובע נוני שמואל השתתף בימי מטווח בימים 1/4/10 ו- 30/8/10.

41. ימי המטווחים כמפורט בתדפיסים, מופיעים בדו"חות הנוכחות של התובעת לשנת 2010 כחלק מימי העבודה בשכר ומצויינים כ"רענונים".
שכרם של התובעים, על פי תלושי השכר, שולם בהתאם לשעות העבודה המפורטות בדו"חות הנוכחות.

42. לאור האמור הוכח כי לכל הפחות בשנת 2010 התובעים קיבלו שכר עבודה עבור השתתפותם בימי המטווח. זאת בניגוד לטענתם כי מעולם לא קיבלו תשלום על השתתפותם במטווחים.

43. די בראיות שהציגה הנתבעת בהתייחס לשנת 2010 כדי לסתור את גירסת התובעים בדבר אי תשלום שכר עבור ימי מטווח. זאת בפרט לאור העובדה שהתובעים לא פירטו את הימים בהם השתתפו במטווחים ולא הציגו ראיה כלשהי לעניין זה.

44. התביעה ברכיב זה נדחית.

ניכויים שלא כדין
45. לטענת התובעים במהלך שנת 2009 ניכתה הנתבעת משכרם 450 ₪, ללא הסכמתם ובניגוד לדין.

46. לטענת הנתבעת מדובר בתשלומים למשרד הפנים עבור חידוש רשיונות הנשק האישיים של התובעים, אשר שולמו על ידי הנתבעת והופחתו כדין משכר התובעים.

47. בחקירתם הנגדית נשאלו התובעים ויאצ'יסלאב רזילוב ונוני שמואל מי שילם עבור רשיונות הנשק שלהם.
מר רזילוב טען כי הוא שילם על הרישיון מכיסו במזומן. כאשר נשאל האם הוא יכול להציג שובר תשלום, השיב:
"אני לא יודע. אני שילמתי מהכיס שלי. פעמיים שילמתי. כל שלוש שנים."

מר נוני אישר את גירסת הנתבעת כי היא שילמה עבורו על חידוש רשיון הנשק וניכתה את התשלום משכרו. כך העיד:

"אני שילמתי את הסכום הזה וזה ירד מהמשכורת שלי. הכוונה החברה שילמה וזה ירד לי מהמשכורת".

48. הנתבעת לא הציגה מסמך כלשהו המלמד על הסכמת התובעים לביצוע ניכויים משכרם.

49. בהתאם להוראת סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, ניכוי חוב של עובד למעביד משכר עבודה (שאינו שכר העבודה האחרון) מותר רק אם מדובר בחוב על פי התחייבות בכתב.
לפיכך גם אם נקבל את גירסת הנתבעת לפיה שילמה עבור התובעים את אגרת רשיון הנשק – אין בעובדה זו כדי להצדיק ניכויים משכר.

50. לאור האמור, הניכויים משכר התובעים במהלך שנת 2009 תחת הסעיף "משרד הפנים" נעשו בניגוד להוראות חוק הגנת השכר.
התובעים זכאים להשבת הסכומים שנוכו בסך 450 ₪ לכל אחד מהתובעים.

51. יצויין כי התחשיב של התובע יצחק כץ ברכיב זה כולל סך נוסף של 200 ₪ מחודש 4/09 בגין "השתתפות עצמית מירס".
טענה זו לא פורטה על ידי התובע כראוי במסגרת ראיותיו.
גם בסיכומי התובעים לא הועלו טענות לגבי ניכויים נוספים.
לפיכך לא הוכחה זכאות התובע יצחק כץ להחזר ניכויים נוספים, מלבד הסך של 450 כמפורט לעיל.

גמול שעות נוספות
52. לטענת התובעים לאורך כל תקופת עבודתם בנתבעת הועסקו במתכונת העסקה קבועה הכוללת עבודה בשעות נוספות, מבלי שקיבלו גמול שעות נוספות.

53. בכתב ההגנה נטען כי התובעים קיבלו גמול מלא עבור עבודה בשעות נוספות. כן נטען כי לתובעים ניתנה הפסקה בתשלום בת חצי שעה ביום, אותה אין לקחת בחשבון לצורך חישוב שעות העבודה.
לתצהירי הנתבעת צורפו תחשיבים של הפרשי גמול שעות נוספות המגיעים לתובעים. כן צורפו דו"חות נוכחות החל מחודש 1/08 ותלושי שכר עבור כל תקופת העבודה.

54. לענין הפסקות בעבודה - טענת הנתבעת לא הוכחה.
טענה זו הוכחשה על ידי התובעים, אשר העידו כי לא הורשו לעזוב את מקום העבודה במהלך משמרת.

55. התקופה מחודש 1/08
הנתבעת הציגה דו"חות נוכחות של התובעים החל מחודש 1/08.
מאחר וב"כ התובעים אישר את נכונותם של דו"חות הנוכחות– יש לבחון את זכאות התובעים להפרשי גמול שעות נוספות עבור התקופה מחודש 1/08 בהתאם לדו"חות הנוכחות.

56. התחשיבים שצורפו לכתבי התביעה נערכו על בסיס "מתכונת עבודה קבועה" לכל תקופת ההעסקה.
אף לאחר שקיבלו את דוחו"ת הנוכחות מאת הנתבעת, לא ערכו התובעים תחשיב מדויק לגבי התקופה מינואר 2008.
57. יצויין כי התובעים רזילוב ונוני צירפו לתצהיריהם דו"חות נוכחות ידניים עבור חלק מתקופת העבודה. לפיכך בכל מקרה, היה עליהם להציג תחשיב המבוסס על הדו"חות שהיו ברשותם.

58. בנספח החישובי שצורף לכתב התביעה של התובע רזילוב, למעשה לא הוצג תחשיב של גמול שעות נוספות אלא צויין סכום בלבד.

59. מנגד, התחשיבים שערכה הנתבעת אינם תואמים את הנתונים המצויינים בדו"חות הנוכחות. לדוגמא:
א. בעניינו של התובע יצחק כץ, לגבי חודש 1/08 צויין בתחשיב כי התובע עבד 20 ימים בימי א'-ה' ו-3 ימים בימי ו', בעוד שעל פי דו"ח נוכחות התובע עבד 21 ימים בימים א'-ה' ויומיים בימי ו'.
לגבי חודש 2/08 צויין בתחשיב כי מר כץ עבד 18 ימים בימים א'-ה' ו-3 ימים בימים ו', בעוד שעל פי הדו"ח התובע עבד 17 ימים בימי א'-ה' ו-4 ימים בימי ו'.
ב. בעניינו של התובע קודי אברהם, בחודש 1/08 - מספר ימי העבודה ושעות עבודה על פי התחשיב אינו תואם את מספר שעות העבודה בדו"ח.
בחודש 2/08 – בתחשיב הנתבעת צויינו 3 ימי עבודה בימי ו', בעוד שעל פי הדו"ח התובע עבד ב-5 ימי ו'.
ג. בעניינו של התובע רזילוב הנתבעת לא הציגה תחשיב כלשהו אלא הסתפקה באמירה כללית לפיה התובע זכאי לסך של 10,000 ₪ בגין שעות נוספות.
ד. בעניינו של התובע נוני שמואל- הנתבעת הפחיתה משעות עבודתו של התובע חצי שעה ביום, ככל הנראה בגין הפסקות, זאת על אף שהטענה להפסקות לא הוכחה כלל.

60. בנסיבות המתוארות, מאחר ושני הצדדים לא הציגו תחשיבים התואמים את חומר הראיות, על התובעים לערוך תחשיב חדש של גמול שעות נוספות לתקופה מחודש ינואר 2008, בהתאם לדו"חות הנוכחות.
החישוב יערך כדלקמן:
א. השכר השעתי יהיה בהתאם לנקוב בתלושי השכר לגבי כל חודש נתון, בצרוף תוספת ותק.
בימים א'-ה' יחושב גמול השעות הנוספות החל מהשעה ה-9, בשיעור של 25% עבור השעתיים הראשונות ו-50% עבור כל שעה נוספת.
ב. בימי ו' יחושב גמול השעות הנוספות החל מהשעה הרביעית, בשיעור של 25% עבור השעתיים הראשונות ו-50% עבור כל שעה נוספת.
ג. מהסכומים המתקבלים יופחתו תשלומים ששולמו בכל חודש נתון כגמול שעות נוספות. כן יופחת השכר הרגיל ששולם לתובעים עבור עבודתם בשעות הנוספות.
ד. לתובע נוני שמואל יחושבו הסכומים החל מחודש דצמבר 2008.

61. התקופה עד דצמבר 2007
במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר שנכנס לתוקף ביום 1/2/09, נקבע כי בנסיבות בהן מעביד לא קיים את חובותיו הרישומיות, יועבר אליו נטל ההוכחה לעניין עבודה בשעות נוספות.
בתקופה שקדמה לחודש 1/08 תיקון 24 לחוק הגנת השכר טרם נכנס לתוקף. עם זאת, גם בשנים שקדמו לתיקון, בלטה בפסיקה מגמה של הגמשת נטל ההוכחה המוטל על עובדים התובעים תשלום גמול עבודה בשעות נוספות.
בע"ע 212/06 ימית א. בטחון (1988) בע"מ נ' אלי אפרים מיום 12/11/08 סיכם בית הדין הארצי את ההלכה לעניין זה כדלקמן:
"כללו של דבר: מגמת הפסיקה היא הגמשת הכללים בדבר נטל הראייה שיחול על עובד התובע גמול שעות נוספות, בנסיבות שונות: מקרים בהם שוכנע בית הדין כי העובד עבד במתכונת עבודה קבועה הכוללת עבודה בשעות נוספות; מקרים בהם קיימת תופעה של העבדה בשעות נוספות ללא תשלום גמול שעות נוספות כמתחייב מהדין; מקרים בהם הדרישה להוכחת מדויקת של שעות העבודה אינה הולמת את נסיבות יחסי העבודה, כבמקרה של עובדים סיעודיים. בכל המקרים האלה, די בכך שהעובד הוכיח את מתכונת העבודה בכללותה, והוא אינו נדרש להוכחת מדויקת של שעות עבודתו."


עוד נפסק שם, לעניין הוכחת מתכונת עבודה קבועה:
"ככל שהעובד הוכיח כי עבד במתכונת עבודה קבועה שכללה שעות נוספות, די בכך שהעובד הוכיח מתכונת עבודה כללית, ואין הוא חייב בהוכחה מדויקת של שעות עבודתו. נטל ההוכחה להוכחת ימי היעדרות מעבודה, כגון חופשה ומילואים, מוטל על המעביד."

וכן:
"לנוכח השינויים במגמת הפסיקה והחקיקה בעניין נטל הראייה להוכחת תביעות שעניינן מימוש זכויות מכוח חוקי המגן; לנוכח הצורך להבטיח כי העובדים מכל השכבות במשק יוכלו לממש את זכויותיהם על פי חוקי המגן; לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים מחובות רישומיות ואי ציות לחוקי המגן, מן הראוי לתת ביטוי מעשי לנפקות המשפטית של הפרת המעביד את חובותיו הרישומיות, דהיינו חובותיו לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ומנוחה, מתן אישורים לעובד וחובות אחרות החלות עליו על פי הדין. יש להחיל את ההלכה שנקבעה לעניין אי ניהול פנקס חופשה על אי קיום חובות רישומיות אחרות, דהיינו לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד כמתחייב מהוראות חוק, יועבר נטל ההוכחה למעסיק."

62. לאור האמור, בהתייחס לתקופה לגביה לא הוצגו דו"חות נוכחות, די יהיה בהוכחת מתכונת עבודה קבועה הכוללת שעות נוספות, כדי להכיר בזכאות התובעים לגמול שעות נוספות.
להלן נבחן האם הוכחה מתכונת עבודה קבועה לגבי כל אחד מהתובעים.

63. התובע יצחק כץ –
לטענת התובע מתחילת עבודתו ועד חודש 9/09 עבד 6 ימים בשבוע, מהשעה 7:00 עד השעה 16:00 בימים א' עד ה', ומהשעה 7:00 עד השעה 13:00 בימי ו'.
טענה זו של התובע מוצאת תימוכין בדו"חות הנוכחות שהציגה הנתבעת לחודשים ינואר עד נובמבר 2008).
אמנם היו ימים (בעיקר בחודשי הקיץ וחודשי החגים) בהם שעות העבודה המפורטות בדו"חות אינן תואמות את המתכונת הנטענת. ואולם על פי הפסיקה, די בהוכחת מתכונת עבודה כללית.

בחודשים שלאחר חודש 12/08 נראה כי שעות עבודתו של התובע היו בין 7:30 ל-16:00 בימים א' – ה', ובין 7:30 ל-13:30 בימי ו'.
מתכונת שעות זו מתיישבת עם המתכונת שהציג התובע מבחינת מספר השעות בהן עבד.
לאור האמור, עלה בידי התובע להוכיח את טענתו לעניין מתכונת עבודה קבועה הכוללת עבודה בשעות נוספות.
בהתאם להלכת ימית, עובר הנטל לנתבעת להוכיח כי בתקופת עבודתו או חלק ממנה, התובע לא הועסק בשעות נוספות.
נטל זה לא הורם על ידי הנתבעת בהתייחס לתקופה עד חודש 12/07, לגביה לא הוצגו דו"חות נוכחות.

64. לאור האמור, בגין תקופה זו זכאי התובע לגמול שעות נוספות בהתאם למתכונת העסקה קבועה של 9 שעות יומיות בימי א' – ה', ו-6 שעות יומיות בימי ו'.

65. התחשיב שביצע התובע לוקח בחסר.
על פי התחשיב, בכל שבוע עבודה עבד התובע 8 שעות נוספות (מעבר ל-43 שעות שבועיות).
חישוב זה אינו נכון, שכן גמול שעות נוספות על פי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה (152% עבור השעתיים הראשונות ו-150% עבור כל שעה נוספת), מתייחס למספר שעות עבודה ביום, ולא בשבוע.

66. מנגד גם הנתבעת לא הציגה תחשיב נכון לתקופה שבין 9/05-12/07.
משלא הוצגו דו"חות נוכחות לתקופה זו, הנתונים המוצגים בתחשיבה של הנתבעת אינם מבוססים.

67. על פי מתכונת עבודה שהוכחה, בתקופה שבין 9/05 – 12/07, התובע עבד שעה אחת נוספת בימי א'-ה', ו-3 שעות נוספות בימי ו'.
בהתאם לכך זכאי הוא לגמול עבודה בשעות נוספות בשיעור של 125% עבור 7 שעות שבועיות וגמול בשיעור של 150% עבור שעה אחת נוספת ביום ו'.
שכרו השעתי של התובע באותה תקופה עמד על 20.35 ₪.
מדובר בתקופה בת 121.7 שבועות.
בהתאם לכך זכאי התובע לגמול שעות נוספות בסך של 5,572 ₪.
מסכום זה יש לקזז סך של 45 ₪, אשר שולמו לתובע כגמול שעות נוספות בחודש 10/07.
לפיכך זכאי התובע להפרשי גמול שעות נוספות לתקופה עד חודש 12/07 בסך של 5,527 ₪.
68. התובע רזילוב ויאצ'יסלאב –
לטענת התובע מתכונת עבודתו בכל תקופת העסקתו היתה כדלקמן:
בימים א'-ה' מהשעה 7:00 עד השעה 16:30.
בימי ו' מהשעה 7:00 עד השעה 12:30, ולאחר מכן מהשעה 14:00 עד השעה 22:00, או לחלופין, מהשעה 22:00 עד השעה 7:00 בשבת.

69. מתכונת השעות אותה מציג התובע מתיישבת עם דו"חות הנוכחות שהוצגו על ידי הנתבעת (החל מחודש 1/08).
על פי חלק מדו"חות הנוכחות (בתחילת שנת 2008) התובע עבד שעות נוספות רבות יותר מהנטען על ידו.
אמנם נראה כי בחודשי הקיץ התובע עבד במתכונת שונה, אך כאמור, די בהוכחת מתכונת העסקה כללית.
בהיעדר ראיות מטעם הנתבעת המפריכות את גירסת התובע, יש לאמץ את גירסת התובע בדבר מתכונת עבודה קבועה בשעות נוספות, כנטען בתצהירו, בהתייחס לתקופה עד חודש 12/07.

70. על פי מתכונת עבודה שהוכחה, בתקופה שבין 9/05 – 12/07, התובע עבד 1.5 שעות נוספות מידי יום בימי א'-ה', ו-10.5 שעות נוספות בימי ו'. בהתאם לכך זכאי הוא לגמול עבודה בשעות נוספות בשיעור של 125% עבור 9.5 שעות שבועיות וגמול בשיעור של 150% עבור 8.5 שעות נוספות בשבוע (ביום ו').
שכרו השעתי של התובע באותה תקופה עמד על 20.35 ₪.
מדובר בתקופה בת 121.7 שבועות.
בגין התקופה הרלוונטית זכאי התובע לגמול שעות נוספות בסך של 16,407 ₪.
מסכום זה יש להפחית את הסכומים ששולמו לתובע כגמול שעות נוספות בתקופה הרלוונטית בסך 9,440.4.
בהתאם לכך זכאי התובע להפרשי גמול שעות נוספות בסך של 6,967 ₪.

71. התובע קודי אברהם
לטענת התובע מתכונת עבודתו אצל הנתבעת היתה כדלקמן:
בימים א'-ה' מהשעה 7:00 ועד השעה 16:30. בימי ו' מהשעה 7:00 עד השעה 12:30.
דו"חות הנוכחות שהציגה הנתבעת לתקופה החל מחודש 1/08 תומכות בגירסת התובע.
הוכח כי התובע עבד במתכונת שעות קבועה הכוללת עבודה בשעות נוספות. לפיכך, בגין התקופה עד חודש 12/07 זכאי הוא לגמול עבודה בשעות נוספות, בהתאם למתכונת שהוכחה.

72. בתקופה שבין 9/05 – 12/07, התובע עבד 1.5 שעות נוספות בימי א'-ה', ו-2.5 שעות נוספות בימי ו'. בהתאם לכך זכאי הוא לגמול עבודה בשעות נוספות בשיעור של 125% עבור 9.5 שעות שבועיות וגמול בשיעור של 150% עבור חצי שעה (בימי ו').
שכרו השעתי של התובע באותה תקופה עמד על 20.35 ₪.
מדובר בתקופה בת 121.7 שבועות.
בהתאם לכך זכאי התובע לגמול שעות נוספות בסך של 6,501 ₪.

דמי חגים
73. בסעיף יא להסכם הקיבוצי הישן, לעניין חופשת חגים, נקבע:
"1. כל העובדים יקבלו מצד ב' חופשה בתשלום לעשרה ימי החג הבאים:
2 ימי ראש השנה, 1 יום הכיפורים, 2 ימי חג הסוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום חג השבועות, 1 יום העצמאות, 1 האחד במאי.
ובכל חגי המדינה ושבתון שיוכרז עליו כחוק ויחול עליו תשלום שכר עבודה.
...
3. יום חג שיחול בשבת – ישולם עבורו".

מכאן כי בתקופת תחולתו של ההסכם הישן, עד ליום 21/6/09, זכאים התובעים לתשלום דמי חגים עבור 10 ימי חג בשנה, ללא התנאי של עבודה יום לפני החג ויום לאחריו. כמו כן זכאים עבור ימי חג החלים בשבת.

74. על פי הוראת סעיף 20 להסכם הקיבוצי החדש, עובד בענף השמירה זכאי לתשלום עבור ימי חג כדלקמן:
"עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מעבודה סמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת המעסיק, יהיה זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי חג כדלקמן: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, אחד יום העצמאות, 1 חג השבועות, ובכל חגי המדינה או שבתון שיוכרז עליו כחוק, ויחול עליו תשלום שכר עבודה. עובד יומי לא יהיה זכאי לשתלום בגין יום חג החל בשבת והכל בכפוף להוראות ההסכם הקיבוצי עם לשכת התאום בעניין זה".

בהתאם לכך, החל מיום 21/6/09 זכאים התובעים לתשלום עבור 9 ימי חג בשנה, אשר אינם חלים בשבת ובתנאי שעבדו בסמוך ליום החג.

75. תחשיב דמי החגים מטעם התובעים נערך בהתאם להוראות ההסכם הישן עבור כל תקופת ההעסקה.
יצויין כי בתחשיבים של התובעים רזילוב וקודי חושבו דמי חגים עבור 9 ימי חג בשנה (כולל ימי חג שחלו בשבת) אף שההסכם הישן קובע זכאות ל-10 ימי חג.
מנגד, תחשיבי הנתבעת נערכו על פי הוראות ההסכם החדש בלבד.
לפיכך יש לחשב את דמי החגים המגיעים לתובעים כדלקמן:
עד ליום 21/6/09 (התקופה הראשונה) – על פי תחשיבי התובעים.
מיום 21/6/09 (התקופה השניה) – על פי תחשיבי הנתבעת.

76. בהתאם לכך זכאים התובעים לדמי חגים כדלקמן:

77. התובע יצחק כץ
שכרו היומי של התובע לצורך חישוב דמי החג הוא 176 ₪ (22*8).
בהתאם לכך זכאי התובע לדמי חגים בסך של 6,160 ₪ בגין התקופה הראשונה ודמי חגים בסך 1,584 ₪ בגין התקופה השניה ובסה"כ 7,744 ₪.

78. התובע ויאצ'יסלאב רזילוב
שכרו היומי של התובע לצורך חישוב דמי החג הוא 176 ₪ (22*8).
בגין התקופה הראשונה זכאי התובע לדמי חגים בסך של 5,632 ₪ בגין התקופה הראשונה ודמי חגים בסך 1,584 ₪ בגין התקופה השניה, ובסה"כ 7,216 ₪.

79. התובע קודי אברהם
שכרו היומי של התובע לצורך חישוב דמי החג הוא 176 ₪ (22*8).
בגין התקופה הראשונה זכאי התובע לדמי חגים בסך של 5,632 ₪ בגין התקופה הראשונה ודמי חגים בסך 1,584 ₪ בגין התקופה השניה, ובסה"כ 7,216 ₪.

80. התובע נוני שמואל (החל מ- 12/08)
במרבית התקופה הרלוונטית לגבי התובע חלו הוראות ההסכם החדש. עם זאת בהתאם להוראות ההסכם הישן, שחל בתקופה שבים 12/08 – 5/08, זכאי היה התובע לתשלום דמי חגים עבור יום חג נוסף בראשון למאי.
לפיכך יש להוסיף למספר ימי החג המצויין בתחשיב הנתבעת (13 ימים), יום חג אחד.
שכרו היומי של התובע לצורך חישוב דמי החג הוא 176 ₪ (22*8).
בהתאם לכך זכאי התובע לדמי חגים בסך של 2,464 ₪ עבור 14 ימי חג.

דמי הבראה
81. בהתאם לוותק עבודתם זכאים התובעים כץ, רזילוב וקודי ל-14 ימי הבראה כל אחד בגין השנתיים האחרונות לעבודתם.
התובע נוני שמואל זכאי ל-13 ימי הבראה בגין השנתיים האחרונות לעבודתו.

82. לתובע יצחק כץ שולמו דמי הבראה בגין 14 ימים בתלוש השכר האחרון. לפיכך אין התובע זכאי לתשלום נוסף בגין דמי הבראה.
לתובע נוני שמואל שולמו דמי הבראה בגין 16 ימי הבראה במסגרת תלוש השכר האחרון. לפיכך אין התובע זכאי לתשלום נוסף בגין דמי הבראה.
לתובע קודי אברהם שולמו דמי הבראה עבור 6 ימי הבראה בחודש 9/09, 7 ימי הבראה בחודש 9/10 ו-5.9 ימי הבראה נוספים עם סיום עבודתו בתלוש חודש 12/10. לפיכך אין הוא זכאי לתשלום נוסף בגין דמי הבראה.
לתובע רזילוב ויאצ'יסלאב שולמו דמי הבראה עבור 2.5 ימים עם סיום עבודתו בחודש 12/10, 7 ימי הבראה בחודש 9/10, 6 ימי הבראה בחודש 8/09 ו-4 ימי הבראה בחודש 2/09. לאור האמור אין התובע זכאי לתשלום נוסף בגין דמי הבראה.
פדיון חופשה
83. לטענת התובעים הנתבעת נהגה לשלם להם פדיון חופשה, מבלי שניצלו ימי חופשה בפועל.
להלן נבחן את טענות הצדדים לעניין פדיון חופשה, לגבי כל אחד מהתובעים.

84. מרבית התובעים עותרים לתשלום פדיון חופשה בגין כל תקופת עבודתם עבור ימי החופשה במלואם, מבלי להפחית תשלומים שקיבלו במסגרת תלושי השכר.
מבחינת תלושי השכר עולה כי לתובעים שולמו סכומים שונים עם סיום עבודתם.
בנוסף, במהלך תקופת העבודה קיבלו תשלום עבור שעות חופשה בסכומים שונים בחודשים אפריל, יולי ואוגוסט.
מדובר בחודשי חגים וחודשי קיץ, כאשר על פי דו"חות הנוכחות, היקף העבודה של התובעים בחודשים אלה היו נמוך מהיקף העבודה הרגיל.
בנסיבות אלה יש לראות בתשלומים ששולמו לתובעים ברכיב שעות חופשה כתשלום עבור ניצול חופשה בפועל.

85. התובע יצחק כץ
לתובע שולמו 44 ימי חופש במהלך העבודה.
בגין התקופה מחודש 1/07 ועד לסיום עבודתו היה זכאי התובע ל- 54 ימי חופשה.
עם סיום עבודתו זכאי התובע לפדיון חופשה עבור 10 ימים בסך 1,760 ₪.
מסכום זה יש להפחית את הסכום ששולם בסיום העבודה - 655.49 ₪.
סה"כ זכאי התובע ליתרת פדיון חופשה בסך של 1,105₪.

86. התובע רזילוב ויאצ'יסלאב –
מלבד ימי חופש ששולמו בחודשי הקיץ, היו חודשים נוספים בהם דמי החופשה ששולמו לתובע עלו על ימי החופשה שניצל בפועל.
כך בחודש 10/08, על פי דו"ח הנוכחות ניצל התובע 8 ימי חופשה בעוד ששולמו לו דמי חופשה עבור 10 ימי חופשה.
בנוסף שולמו לתובע דמי חופשה בחודשים 10/07 ו-2/07. לא הוצגו דו"חות נוכחות עבור חודשים אלה. מאחר ולא מדובר בחודשי הקיץ וחודשי חגים יש להניח כי התובע עבד בחודשים אלה בהיקף משרה מלאה, בהתאם למתכונת שהוכחה על ידו.
הנטל להוכחת ניצול ימי חופשה ותשלום בעדם מוטל על המעסיק, ובענייננו הנתבעת. הנתבעת לא הציגה דו"חות נוכחות המלמדים ניצול ימי חופשה על ידי התובע בחודשים הנ"ל.

87. נקבע לא אחת כי תשלום פדיון חופשה במהלך העבודה אינו מהווה תחליף לניצול ימי חופשה בפועל (עע 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, (מיום 21/12/06).
כך נקבע:
"תכליתו של חוק חופשה שנתית היא, שהעובד יקבל את חופשתו בעין. מטרתו היא סוציאלית - שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש. אין מטרתו של חוק חופשה שנתית להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו. מעביד המשלם לעובד "פדיון חופשה" בתוך תקופת העבודה, במקום להעניק אותה לו בעין, גם בהסכמת העובד ואפילו על פי דרישתו, עלול להסתכן בתשלום כפול."

לפיכך טענת הנתבעת לפיה תשלום פדיון חופשה ללא ניצול ימי חופשה בפועל במהלך תקופת העבודה, נעשה לבקשת התובע, אינה רלוונטית לעניין קביעת הזכאות לדמי חופשה.

88. בגין התקופה מחודש 1/07 ועד לסיום עבודתו היה זכאי התובע ל- 54 ימי חופשה.
במהלך תקופה זו על פי תלושי השכר, שולמו לתובע דמי חופשה עבור 33.4 ימי חופשה שנוצלו בפועל על ידי התובע (בחישוב זה לא נכללו ימים שבגינם שולם פדיון חופש מבלי שנוצלו בפועל).
לפיכך עם סיום עבודתו זכאי התובע לפדיון חופשה עבור 20.6 ימי חופשה בסך 3,625.6 ₪, בניכוי סך 1,069.06 ₪ ששולם בסיום עבודתו.
סה"כ זכאי התובע ליתרת פדיון חופשה בסך של 2,557 ₪.

89. קודי אברהם –
בגין התקופה מחודש 1/07 ועד לסיום עבודתו היה זכאי התובע ל- 54 ימי חופשה.
במהלך תקופה זו שולמו לתובע דמי חופשה עבור 36.35 ימי חופשה (על פי תלושי השכר).
לפיכך עם סיום עבודתו זכאי היה התובע לפדיון חופשה עבור 17.65 ימי חופשה בסך של 3,107₪.
בניכוי הסך של 727.42 ששולם לתובע כפדיון חופשה עם סיום עבודתו, זכאי התובע ליתרת פדיון חופשה בסך של 2,379 ₪.

90. התובע נוני שמואל (החל מחודש 12/08) –
מבחינת תלושי השכר עולה כי לתובע שולם פדיון חופשה בסך של 678.4 ₪ עם סיום עבודתו. בנוסף, קיבל התובע תשלום עבור שעות חופשה בסכומים שונים בחודשים 6/10, 5/10 ו-12/08.
מבחינת דו"חות הנוכחות של התובע עולה כי דמי החופשה ששולמו לו אינם תואמים את מספר ימי החופשה שניצל בפועל.
על פי דו"ח חודש 8/12 - בחודש זה ניצל התובע 2 ימי חופשה בלבד, בעוד ששולמו לו דמי חופשה עבור 11.3 ימי חופשה.1
בחודש 5/10 ניצל התובע 2 ימי חופשה בלבד, בעוד ששולמו לו דמי חופשה עבור 6.7 ימים.
במהלך חודש 6/10 התובע עבד 26 ימים ולא ניצל ימי חופשה כלל, בעוד ששולמו לו דמי חופשה עבור 8 ימי חופש.

91. לאור הלכת בית הדין הארצי בעניין מרחיב לעיל, אין לראות בתשלום פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה, מבלי שהתובע יצא לחופשה בפועל, כניצול ימי חופשה.

92. בגין התקופה מחודש 12/08 ועד לסיום עבודתו היה זכאי התובע ל- 26.5 ימי חופשה.
במהלך תקופה זו שולמו לתובע דמי חופשה עבור 4 ימי חופשה שנוצלו בפועל.
לפיכך עם סיום עבודתו זכאי היה התובע לפדיון חופשה עבור 22.5 ימי חופשה בסך של 3,960 ₪.
בניכוי הסך של 678.4 ששולם לתובע כפדיון חופשה עם סיום עבודתו, זכאי התובע ליתרת פדיון חופשה בסך של 3,281.6 ₪.

החזר הוצאות נסיעה
93. התובעים כץ, רזילוב ונוני טענו כי עד חודש 9/08 לא שילמה להם הנתבעת החזר הוצאות נסיעה כדין.
טענה זו מוצאת תימוכין בתלושי השכר.
בכתב ההגנה נטען כי התובעים התגוררו קרוב למקום העבודה ולא עשו שימוש בתחבורה ציבורית. בתצהירי הנתבעת נטען כי התובעים מעולם לא טענו לזכאותם להחזר הוצאות נסיעה וככל שתוכח זכאותם הנתבעת תערוך תחשיב לעניין זה.

94. טענת הנתבעת כאמור לעיל לא הוכחה.
מעדותו של מר כהן עולה כי הוא אינו יודע האם התובעים היו זכאים להחזר הוצאות נסיעה בתקופה הרלוונטית מאחר ולא היה בחברה באותה תקופה.
כמו כן, אין חולק כי החל מחודש 9/08 שולמו לתובעים הוצאות נסיעה, כמפורט בתלושים. זאת מבלי שנטען כי התובעים שינו את כתובתם במועד זה.

95. גירסת התובעים בדבר זכאותם להחזר הוצאות נסיעה בתקופה שקדמה לחודש 9/08 לא נסתרה.
התובעים הציגו תדפיסים של היסטוריית תעריפים של קווי "דן".
תחשיבי התובעים יצחק כץ וקודי אברהם ברכיב זה לא נסתרו, כאשר הנתבעת לא הציגה כל תחשיב מטעמה.

96. מאידך, התחשיב שהוצג על ידי התובע רזילוב אינו מתיישב עם טענתו בכתב התביעה ובתצהיר . על פי הנטען בתצהיר – לא שולמו לו הוצאות נסיעה עד חודש 9/08, כאשר עלות כרטיס חופשי חודשי בתקופה זו עמד על 144 ₪. לא הועלתה כל טענה בדבר תשלום בחסר של הוצאות הנסיעה לאחר תקופה זו.
ואולם התחשיב נערך בהסתמך על שיעור שונה של עלות כרטיס חופשי חודשי (204 ₪) ומתייחס גם לתקופה לאחר חודש 9/08, בגינה עותר התובע להשלמת הוצאות הנסיעה לסך של 204 ₪ לחודש. הנתונים המצויינים בתחשיב אינם מבוססים ואינם מתיישבים עם גירסתו של התובע עצמו. אשר על כן אין לקבל את תחשיבו ברכיב הנסיעות.
יחד עם זאת, בדומה לתובעים כץ וקודי, זכאי הוא להחזר הוצאות נסיעה בסך 140 ₪ לחודש בגין שלוש השנים הראשונות לעבודתו.

97. לאור האמור התובעים כץ, רזילוב וקודי זכאים להחזר הוצאות נסיעה, בסך של 5,040 ₪ כל אחד.

98. התובע שמואל נוני לא הוכיח זכאותו להחזר הוצאות נסיעה.
ראשית - עילה זו לא פורטה בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו. רכיב הנסיעות אמנם צויין כאחד מרכיבי התביעה בפתח כתב התביעה אך בגוף כתב התביעה לא הועלו טענות בענין זה.
גם בנספח החישובי שצורף לכתב התביעה לא הוצג תחשיב של רכיב הנסיעות, אלא הרכיב צויין בטבלה המסכמת של הנספח.
בתצהיר של התובע לא הועלתה טענה עובדתית כלשהי לעניין אי תשלום הוצאות נסיעה כדין. בנסיבות העניין לא הונחה כל תשתית עובדתית לעניין זכאותו של מר נוני להחזר הוצאות נסיעה.
99. שנית – התובעים טענו לאי תשלום הוצאות נסיעה עד חודש 9/08. זכויותיו של מר נוני בגין תקופה זו הוסדרו בהסדר פשרה בין הצדדים. לפיכך אין הוא זכאי לתשלומים נוספים עבור אותה תקופה.

פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה
100. לטענת התובעים, עד חודש 7/08 לא בוצעו כלל הפרשות לפנסיה על ידי הנתבעת ולאחר חודש זה ההפרשות בוצעו בחסר.
טענה זו מוצאת תימוכין בתלושי השכר.

101. בסעיף יב להסכם הישן נקבעה זכאות עובדי ענף השמירה להפרשות לפנסיה בשיעור של 5% (חלק המעביד). שיעור זה הועלה ל-6% מכח הוראות צווי הרחבה להגדלת תשלומי המעסיק לפנסיה מקיפה ולפנסיית יסוד (ע"ע 420/06 קוגן נ' כפיר ביטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ, (ניתן ביום 7/6/05).
בסעיף 25 להסכם החדש נקבע כי הפרשות המעסיק לגמל יהיו בשיעור של 6% מהשכר.
לאור האמור בכל תקופת עבודתם זכאים היו התובעים להפרשות לפנסיה בשיעור של 6% משכרם.

102. תחשיבי התובעים ברכיב זה מבוססים על שכר חודשי קבוע זאת שעה שאין חולק כי התובעים הועסקו בשכר שעתי, שהיה משתנה בהתאם לשעות עבודתם בפועל.
בנוסף, שיעור ההפרשות בתחשיב של מר רזילוב עמד על 8.33 ולא 6%.
לאור האמור, לא ניתן לקבל את תחשיבי התובעים.

103. תחשיבי הנתבעת נערכו בהתאם לשכר ששולם לתובעים בפועל, בשעור 6% ובניכוי הסכומים שהופרשו במהלך העבודה.
בנסיבות העניין יש להעדיף את תחשיבי הנתבעת.

104. בהתאם לכך זכאים התובעים לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל כדלקמן:
התובע יצחק כץ זכאי לפיצוי בסך 6,270 ₪.
התובע רזילוב ויאצ'יסלאב זכאי לפיצוי בסך 6,322 ₪.
התובע קודי אברהם זכאי לפיצוי בסך 6,118 ₪.
התובע נוני שמואל זכאי לפיצוי בסך 1,307 ₪ (בהתיחס לתקופה 11/08 ואילך).

הפסד זיכוי מס
105. לטענת התובעים על הנתבעת לפצותם בגין הפסד זיכוי ממס עקב אי ביצוע הפרשות לפנסיה. לטענתם, לו מילאה הנתבעת אחר חובתה לבטחם בביטוח פנסיוני – היו זכאים לזיכוי ממס בשיעור של 35%, בהתאם להוראת סעיף 45(א)(ב) לפקודת מס הכנסה.

106. בית הדין הארצי בע"ע 293/07 יואב להב נ' חברת השמירה בע"מ, קבע כי טענות בנוגע להפסד מיסוי מן הראוי שתתבררנה בפני רשויות המס.
במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין האזוריים נקבע כי מדובר בעילה שאינה מצויה בגדרי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.
ס"ע (ת"א) 9304/08 פולק מרט נ' בטחון גינות בע"מ; ס"ע (ת"א) 9865/08 פוקס ולרי נ' אופק מ. ב. חברה לניהול ואזחקה; ס"ע (ת"א) 4806/08 ניקולאי ינקלזון נ' יבטח בע"מ (בפירוק).

107. אשר על כן נדחית התביעה ברכיב זה.

פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד
108. הנתבעת לא הוכיחה שמסרה לתובעים "הודעה לעובד" בהתאם להוראות חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב – 2002.

109. הוראת סעיף 5(ב)(1) לחוק הודעה לעובד, המקנה לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, אף ללא הוכחת נזק, נוספה לחוק במסגרת תיקון מס' 4 לחוק הודעה לעובד (חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) (תיקון מס' 4), התשע"א - 2011), בשנת 2011.
הוראה זו נכנסה לתוקף לאחר שהתובעים סיימו את עבודתם בנתבעת ומשכך לא חלה עליהם.

110. לאור האמור נדחית התביעה ברכיב זה.

אש"ל
111. עילת תביעה זו נזנחה על ידי התובעים בסיכומיהם. לפיכך אין אנו נדרשים לה בהכרעתנו.

טענת קיזוז
112. הנתבעת טוענת כי יש לקזז מהסכומים שייפסקו לטובת התובעים את דמי ההודעה המוקדמת וכן את הסכומים שהופרשו עבורם ברכיב הפיצויים.

113. לעניין אי מתן הודעה מוקדמת – כפי שפורט לעיל בהרחבה, יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בעקבות הפסד מכרז של הנתבעת וחילופי מעסיקים במקום העבודה. התובעים בחרו להמשיך ולעבוד באותם מקומות בהם הועסקו על ידי הנתבעת, באמצעות המעסיק החדש.
בנסיבות העניין אין לחייב את התובעים במתן הודעה מוקדמת.
עבודתם של התובעים בנתבעת הופסקה שלא מיוזמתם, אלא בעקבות הפסקת התקשרותה של הנתבעת עם עיריית פתח תקווה. כאשר התובעים העדיפו להמשיך לעבוד במקום עבודה אחד, חיובם במתן הודעה מוקדמת בגין חילופי מעסיקים – משמעותה חיובם לעבור לעבוד במקום עבודה אחר בתקופת ההודעה המוקדמת. זאת שעה שכוונת התובעים היתה להישאר באותו מקום עבודה.
תוצאה זו אינה סבירה. לפיכך אין לחייב את התובעים בדמי הודעה מוקדמת.

114. אשר לרכיב הפיצויים שהופרשו עבור התובעים בתקופה עבודתם – נוכח קביעתנו כי התובעים זכאים לפיצויי פיטורים, אין מקום לטענת הקיזוז. יחד עם זאת, ככל שהופקדו סכומים כאמור ואלה ישוחררו לתובעים, יופחתו כספי הפיצוים המופקדים, מהסכומים שבהם חוייבה הנתבעת בפסק הדין.

סוף דבר
115. הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן:
א. לתובע יצחק כץ

  1. פיצויי פיטורים בסך 16,943 ₪.
  2. גמול עבודה בשעות נוספות ( עד 12/07) בסך 5,527 ₪.
  3. דמי חגים בסך 7,744 ₪.
  4. פדיון חופשה בסך 1,105₪.
  5. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,040 ₪.
  6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך 6,270 ₪.
  7. תוספת ותק בסך 6,041 ₪.


ב. לתובע רזילוב ויאצ'יסלאב

  1. פיצויי פיטורים בסך 20,656 ₪.
  2. גמול עבודה בשעות נוספות ( עד דצמבר 2007) בסך 6,967 ₪.
  3. דמי חגים בסך 7,216 ₪.
  4. פדיון חופשה בסך 2,557 ₪.
  5. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,040 ₪.
  6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך 6,322 ₪.
  7. תוספת ותק בסך 6,041 ₪.


ג. לתובע קודי אברהם

  1. פיצויי פיטורים בסך 16,701 ₪.
  2. גמול עבודה בשעות נוספות (עד דצמבר 2007) בסך 6,501 ₪.
  3. דמי חגים בסך 7,216 ₪.
  4. פדיון חופשה בסך 2,379 ₪.
  5. החזר הוצאות נסיעה בסך 5,040 ₪.
  6. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך 6,118 ₪.
  7. תוספת ותק בסך 6,041 ₪.


ד. לתובע נוני שמואל

  1. פיצויי פיטורים בסך 13,669 ₪.
  2. דמי חגים בסך 2,464 ₪.
  3. פדיון חופשה בסך 3,282 ₪.
  4. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך 1,307 ₪.
  5. תוספת ותק בסך 377 ₪.


116. כל הסכומים לעיל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/12/10 ועד לתשלום בפועל.

117. בנוסף על האמור, משהובהר כי הנתבעת הודתה בתצהירים בחלק מהסכומים הנתבעים ובכלל זאת בזכאות לשעות נוספות המהווים שכר עבודה לכל דבר ועניין, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים פיצויי הלנה בסך 2,000 ₪.

118. התובעים יגישו, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, תחשיב לגבי השעות הנוספות לתקופה שמחודש 1/08, בהתאם לדו"חות הנוכחות שהוצגו לתיק ועל פי הפרמטרים שנקבעו בפסק הדין לעיל.

119. התחשיב יועבר לתגובת הנתבעת ולאחר מכן ינתן פסק דין משלים בעניין שעות נוספות מחודש ינואר 2008.

120. בסוגיית הוצאות משפט נתנו דעתנו לכך שחלק הארי של רכיבי התביעה התקבל.
כמו כן נתנו דעתנו לכך שהנתבעת הודתה בתצהירים כי נותרו סכומי כסף שהיא חייבת לתובעים אולם לא שילמה אותם עד היום.
לאור האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות פיצויי פיטורים

  2. הסכם פשרה פיצויי פיטורין

  3. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  4. חילופי מעסיקים פיצויי פיטורים

  5. התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים

  6. התפטרות נישואים פיצויי פיטורים

  7. בסיס השכר לחישוב פיצויי פיטורין

  8. התפטרות לפי סעיף 11א לחוק פיצויי פיטורין

  9. תביעה נגד שני נתבעים בגין פיצויי פיטורים

  10. התפטרות בנסיבות שלא מזכות בפיצויי פיטורים

  11. תביעה לתשלום פיצויי פיטורים כמטפלת סיעודית

  12. בקשה להכיר ברצף העסקה ולחיוב בתשלום פיצויי פיטורים

  13. פיצויי פיטורים לעובד שממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים

  14. בזמן אמת יצר העובד כלפי המעביד מצג לפיו ויתר על האפשרות לקבל ממנו פיצויי פיטורים

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון