חישוב דמי מזונות


1. בפנינו תביעה אשר עניינה בשאלה האם לתובעת הכנסות השוללות את זכאותה למזונות, בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972 (להלן: "החוק") ותקנות המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ג – 1972 (להלן: "התקנות").

2. התובעת התגרשה מבעלה הראשון בתאריך 4.6.01. במסגרת הסכם הגירושים נקבע כי, ביתם הקטינה של בני הזוג תישאר בחזקת התובעת, והדירה שנרכשה על ידי בני הזוג במהלך נישואיהם תועבר לבעלותה המלאה של התובעת. יצויין כי הדירה נרכשה באמצעות משכנתא, ועם העברת הדירה על שמה, הועבר גם החוב על שם התובעת בלעדית. לתובעת נפסקו דמי מזונות חודשיים עבור ביתה הקטינה בסך 1,600 ש"ח.

3. ביום 27.11.03 נישאה התובעת בשנית לבעלה הנוכחי (להלן :"הבעל").

4. כיום מתגוררת התובעת יחד עם ביתה מנישואיה הראשונים, בעלה, ובת משותפת נוספת בדירה שכורה באשדוד.

5. הדירה שבבעלות התובעת מושכרת עבור שכר דירה חודשי בסך 1,200 ש"ח, המועבר לתובעת מידי השוכרים.

6. לאורך השנים קיבלה התובעת את דמי המזונות החודשיים באמצעות הנתבע, בהתאם לאמור בחוק.

7. בחודש נובמבר 2007 הודיע הנתבע לתובעת כי הכנסתה משכר דירה הינה הכנסה החייבת בקיזוז על פי החוק, ועל כן מסכום המזונות יופחתו 1,200 ש"ח, והתובעת תהיה זכאית למזונות בגובה היתרה בלבד, דהיינו 486 ש"ח בחודש.
עוד הודיע הנתבע כי לתובעת חוב בסך 8,900 ש"ח. ההסבר לחוב לא פורט בפניית הנתבע. גם במסגרת ההליכים שבפנינו לא הובהר מקור החוב די צרכו, אולם ככל הנראה מדובר בחוב שהינו החזר רטרואקטיבי של ההפחתה בשיעור 1,200 ש"ח מדמי המזונות, עבור התקופה בה שולמו לתובעת דמי מזונות בשיעור מלא.

8. התובעת טוענת כנגד החלטת הנתבע, שלוש טענות חלופיות. ראשית טוענת התובעת כי אין לראות בדמי שכירות הכנסה כהגדרתה בחוק, זאת לאור תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב - 1982 (להלן:"תקנות הבטחת הכנסה"). מאחר והתובעת שוכרת דירת מגורים חלופית, יחד עם בני משפחתה, הרי שלא מדובר בהכנסה.

עוד טוענת התובעת כי ההבחנה שעורך הנתבע בין הכנסה מעבודה להכנסה שלא מעבודה, אינה רלבנטית לעניין דמי מזונות, וכי היישום של התקנות על ידי הנתבע שגוי. לטענתה בסיס החישוב צריך להיות 5,175 ש"ח, כך שגם במידה ויופחת שכר הדירה יוותר סכום של 3,975 ש"ח לתשלום.


בנוסף טוענת התובעת כי לאור תכלית החוק יש להביא בחשבון רק הכנסה כלכלית ממשית, ועל כן יש להפחית מסכום ההכנסה לכאורה רכיבים כדוגמת פחת בערך הנכס, ריבית על המשכנתה וכד'. על כן טוענת התובעת כי גם אם יקבע כי יש להפחית את סכום ההכנסה מדמי המזונות, הרי שסכום ההכנסה האמיתי נמוך לעיל שיעור מסכום ההכנסה לכאורה.

9. הנתבע טען בפנינו כי ההכנסה שיש להביא בחשבון לעניין חישוב דמי המזונות היא ההכנסה המלאה מדמי השכירות. הנתבע הדגיש כי התובעת אישרה בפניו כי התשלום של דמי השכירות בדירת המגורים הנוכחית נעשה על ידי בעלה, ועל כן אין לראות בהכנסה מדמי השכירות ככזו החוסה תחת תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה.
עוד טוען הנתבע כי תשלום משכנתא אינו יכול לבוא בחשבון בחישוב דמי מזונות. וכן, שב ומדגיש כי התובעת זכאית לגבות את יתרת דמי המזונות ישירות מהחייב, הוא בעלה לשעבר.

דיון והכרעה

10. סעיף 3 לחוק המזונות, מפנה לתקנות המזונות (הבטחת תשלום) בקובעו כדלקמן:


"3. שיעורי התשלום הם כפי שנקבעו בפסק הדין למזונות או בתקנות, הכל לפי השיעור הקטן יותר."

תקנות המזונות (הבטחת תשלום) מפנות לחוק הבטחת הכנסה לעניין הגדרת הכנסה לצורך חוק:

"6.(א)בתקנה זו, "הכנסה" – הכנסה המחושבת לפי סעיפים 9, 10 ו-12 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980.


(ב) התשלום לזוכה שיש לו הכנסה יהיה בסכום השווה להפרש שבין שיעור התשלום החל לגביו לפי תקנה 4 לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.

(ג) היה סכום התשלום המגיע לזוכה לפי תקנת משנה (ב) פחות מעשרה שקלים, לא ישולם לו כל תשלום לפי תקנות אלה."

11. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, מגדיר הכנסה בזו הלשון:

"9(א) בחוק זה,
"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות -
...
(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה; ..."

12. תקנות הבטחת הכנסה קובעות לעניין הכנסה מנכס, כדלקמן:

"17.לענין הזכאות לגימלה ושיעורה לא תיחשב כהכנסה —
...
(11) הכנסה מדמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרת דירתו ששימשה למגוריו, ובלבד שהוא שוכר דירה אחרת למגוריו בסכום שאינו עולה על סכום דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה ששכר;"

13. היוצא מכך כי המחוקק נתן דעתו לכך שאין לראות בדמי שכירות הכנסה כל זמן שמתקיימים שני תנאים מצטברים:

א. המבוטח שוכר דירת מגורים חלופית, במקום הדירה שמושכרת לאחר.
ב. דמי השכירות שמקבל המבוטח בגין השכרת הדירה לאחר, אינם גבוהים יותר מאלו שהוא משלם בגין דמי שכירות בדירה חלופית.

14. הנתבע מאשר את העקרון האמור לעיל, כך מפי באת כוחו במהלך הדיון שהתנהל בפנינו:

"הטענה היתה מאוד נכונה אם היה מצב של שכירות מול שכירות. בתיק שלנו הדבר לא כאן (צריך להיות - כך - א.ס.), לא קיימת סיטואציה כזו שהתובעת בעצמה בכתב התביעה מצהירה שלא משתתפת בהוצאות שכירות בדירה באשדוד." (פרוטוקול מיום 7.4.08, עמוד 1 שורות 19-21).

15. אין בידינו לקבל את טענת הנתבע כי לא מדובר במצב של שכירות כנגד שכירות.

התובעת צרפה כנספח לכתב התביעה את הסכם השכירות שלה ושל בעלה בדירה החלופית באשדוד. מההסכם ברור כי דמי השכירות שמשלמים בני הזוג על פי הסכם השכירות בשעור 3,000 ש"ח עולים על דמי השכירות שמקבלת התובעת עבור השכרת דירתה בשעור 1,200 ש"ח. עובדה זו לא הוכחשה על ידי הנתבע. כל טענת הנתבע היא כי התשלום עבור דמי השכירות בדירה החלופית מבוצע על ידי הבעל, ולא על ידי התובעת. הנתבע חוזר על טענה זו הן בכתב ההגנה (סעיף 6), והן בסיכומיו (סעיף 8). טענה זו אין בידינו לקבל.

16. קיומו של תא משפחתי אחד מטיל על כל אחד משותפיו חובות וזכויות. חזקה היא כי תשלום שנעשה על ידי מי מבני הזוג, המנהלים משק בית משותף וחיים משותפים, צריך להיות מיוחס לשני בני הזוג ועל כן יש לראותו כנעשה על ידי שניהם. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתשלום עבור דמי שכירות, בדירת המגורים שלהם, על פי חוזה שנחתם על ידי שניהם ומחייב את שניהם. באותו אופן אף הכנסתה של התובעת מדמי שכירות הדירה שבבעלותה היא בסופו של יום הכנסה של שני בני הזוג.


כפי שלא היה בכוחה של טענה מסוג זה מצד התובעת בכדי לפטור אותה מחבויות כלפי הנתבע, כך לא יכול להיות בטענה זו כדי לפטור את הנתבע מחובותיו כלפי התובעת.

17. בנסיבות אלו, יש לראות בתובעת כמי ששוכרת דירת מגורים, תחת השכרת דירה שבבעלותה, כאשר אין נפקות לכך כי דמי השכירות בדירה בה היא מתגוררת משולמים על ידי בעלה. על כן הכנסת התובעת מדמי השכירות אינה בגדר הכנסה לצרכי חוק הבטחת הכנסה, ותקנות המזונות המפנות אליו.

מכאן שלא היה מקום להפחית את שיעור דמי המזונות של התובעת.

18. משמצאנו כי דין התביעה להתקבל על יסוד טענה זו בלבד, מתייתר הצורך להתייחס לטענות החלופיות שנטענו על ידי התובעת.

19. סופם של דברים - התביעה מתקבלת, באופן שעניינה של התובעת יוחזר לנתבע לחישוב זכאותה הרטרואקטיבית לדמי מזונות, זאת מבלי שיראו בהכנסתה מדמי שכירות כהכנסה לצורך חישוב דמי המזונות.

20. הנתבע ישלם לתובעת 1,000 ש"ח עבור הוצאות משפט, אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוב דמי מזונות

  2. ביטול חוב מזונות

  3. התיישנות מזונות

  4. ביטול הסכם מזונות

  5. חישוב דמי מזונות

  6. אכיפת הסכם מזונות

  7. ביטול תביעת מזונות

  8. הבטחת הכנסה מזונות

  9. ביטול עיקול מזונות

  10. זכות קדימה מזונות

  11. העברת דיון מזונות

  12. מחיקת תביעת מזונות

  13. בוררות מזונות ילדים

  14. אי תשלום דמי מזונות

  15. התיישנות דמי מזונות

  16. התיישנות חוב מזונות

  17. התיישנות מזונות בגיר

  18. התיישנות גביית מזונות

  19. חיוב מזונות רטרואקטיבי

  20. בקשה לשינוי דמי מזונות

  21. התיישנות פסק דין מזונות

  22. חוסר סמכות בתביעת מזונות

  23. בוררות מזונות בין בני זוג

  24. בקשה למחיקת תביעת מזונות

  25. התיישנות פסק דין למזונות

  26. דחיה על הסף תביעת מזונות

  27. בקשה לקביעת מזונות זמניים

  28. בקשה לפסיקת מזונות זמניים

  29. בקשה לשינוי מזונות זמניים

  30. חייב מוגבל באמצעים מזונות

  31. בקשה דחופה למזונות זמניים

  32. דחיית בקשה למזונות זמניים

  33. גילוי מסמכים תביעת מזונות

  34. אי תשלום מזונות הוצאה לפועל

  35. בני זוג מוסלמים סמכות בית משפט

  36. התנגדות לביצוע פסק דין מזונות

  37. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  38. בקשת רשות ערעור על מזונות זמניים

  39. ביצוע פסק דין מזונות בהוצאה לפועל

  40. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין מזונות

  41. חזקת שיתוף ספציפית - תביעת מזונות

  42. ביטול חיוב מזונות עקב שינוי מהותי בנסיבות

  43. פסק דין בתביעה למזונות לאור תקופת מגורים עם הבעל לשעבר

  44. זכאות לדמי מזונות לאור פתיחת תיק הוצל"פ כנגד הגרוש (החייב)

  45. סעיף 2 א לחוק המזונות: זוכה תושב ישראל זכאי לבקש תשלום חודשי

  46. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון