אחוזי נכות בגין השתלת כליה


1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.7.05 שקבעה כי נכותו היציבה של המערער בנכות כללית הינה 58% החל מיום 1.1.05.

2. להלן עיקר טענות ב"כ המערער:

א. המערער סובל מכריתת כליה ימין וכן מהפרעות בפעולת הכליה השניה (כליה שמאל), לכן יש לקבוע את נכותו בגין מגבלה זו בשיעור 60% לפי סעיף 22(4)(ב) למבחנים.

ב. התקפי הלב מופיעים אצל המערער ללא מאמץ מיוחד וכושר עבודתו מוגבל במידה ניכרת. משכך, יש לקבוע את שיעור נכותו של המערער בגין מחלת הלב לפי סעיף 9(2)(ב) לתקנות בשיעור של 50% לצמיתות ולא 10% כפי שקבעה הועדה.

ג. הועדה לא התייחסה למגבלותיו של המערער בגין אפילפסיה, אי ספיקת דם טובה ללב, כריתת תוספתן וכבד מוגדל.


ד. הועדה לא התייחסה לעובדה שהמערער נוטל 9 תרופות באופן קבוע, מספר פעמים ביום, דבר המגביל בצורה ניכרת את יכולתו לנהל חיי יומיום באופן תקין.

3. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

א. המערער לא הציג מסמך רפואי כלשהו המעיד על התקפים שכיחים של תעוקת לב.

ב. המערער אינו טורח להצביע על ממצאים רפואיים המעידים על מצבו כפי שנטען בנימוקי הערעור.

ג. הועדה קבעה למערער 30% נכות רפואית בגין "כריתת כליה" לפי פריט 22 (5)(א) המתייחס ל"כליה שאינה פועלת", כאשר אין המערער סובל מיתר לחץ דם או מהפרעות בכליה השניה, לכן לא היה מקום לקביעת אחוזי נכות מעבר למה שנקבע.

ד. באשר לטענות ב"כ המערער כי היה על הועדה להתייחס למגבלותיו כתוצאה מאפילפסיה, אי ספיקת דם טובה ללב, כריתת תוספתן וכבד מוגדל, טענות אלו לא הועלו בפני הועדה ואף לא בסיכום רפואי שצורף לנימוקי הערעור.

ה. עת עובר מבוטח את הסף הרפואי הועדה איננה מחוייבת לנמק את החלטתה.


4. החלטת הועדה נשוא הערעור:

המערער הופיע בפני הועדה לעררים והתלונן בפניה על "כאבי ראש, פחד לצאת מהבית, קושי בנשימה, כאבים ברגליים ובברכיים, רעש באוזניים, לא שומע טוב".

הועדה אשר בדקה את המערער בדיקה קלינית כתבה את ממצאיה בפרוטוקול הועדה, הן באשר לבעיות פסיכיאטריות של המערער והן בתחום הפנימי.

המערער עבר כריתת כליה אחת, אך לא הוכח ולא הובא אישור רפואי כלשהו המעיד כי הוא סובל מהפרעות כלשהן בפעולת הכליה השניה, משכך אין בידינו לקבל את טענת ב"כ המערער בכל הקשור לשיעור 60% נכות בגין כריתת הכליה.


באשר לטענת המערער בדבר אי התייחסותה של הועדה לליקוייו הנוספים של המערער כגון אפלפסיה, ,כריתת תוספתן וכבד מוגדל , צדק ב"כ המשיב עת ציין כי טענות אלה לא הועלו בפני הועדה, מה גם שברישומים אותם הגיש המערער עולה בבירור כי הכבד, דרכי מרה, כיס המרה, אדרנלים תקינים – בניגוד לטענות ב"כ המערער.

יחד עם זאת, ועל אף שמערער התלונן בפני הועדה על כאבים ברגליים ובברכיים, תלונות אלה לא זכו להתייחסות כלשהי של הועדה.

כמו כן, הועדה בממצאיה קבעה כי המערער סובל מכאבים בחזה והעניקה לו אחוזי נכות בגין השתלת קוצב, אלא שהועדה התעלמה מחוות הדעת הרפואית של ד"ר אפרים מאיר, מיום 1.11.98, מומחה למחלות לב, מטעם המשיב, שם קבע כי למערער מחלת לב איסכמית עם ירידה בתפקוד וכי קיימת נשמת לאחר מאמץ, בצקת קלה, וכי אין הפרעות בקצב (דרגה תפקודית שניה) בנוסף להתקפים שכיחים של תעוקת הלב, כושר העבודה מוגבל במידה ניכרת.

ד"ר מאיר ציין בחוות דעתו כי לדעתו "האיש מהווה מקרה חריג".

קביעתו של ד"ר מאיר, שהנו מומחה למחלות לב, ראויה להתייחסות בנסיבות העניין. התייחסות זו מקבלת משנה תוקף בעיניי במיוחד כאשר הועדה מושא דיוננו לא מנתה בין חבריה מומחה מחלות לב.

באשר לטענת ב"כ המשיב בכל הקשור לאמור בסעיף 208(ג) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה 1995, נכון הוא כי המחוקק הדגיש את חובתה של הועדה לנמק את החלטתה כל אימת שהיא קובעת דרגת נכות הפחותה מהשיעור שנקבע בסעיף והעומד לענייננו, על 40%, אלא שאין באמור בסעיף הנ"ל בכדי לפגוע בחובתה של הועדה לנמק כל החלטה, ללא קשר לאחוזי הנכות שהיא קובעת.

חובת ההנמקה נועדה לא רק למערער אלא גם לבית הדין בשבתו כערכאת ערעור על החלטת הועדה ולא ברור כיצד יוכל בית הדין לבקר את תפקודה של הועדה ככל שהחלטותיה לא יהיו מנומקות.

עוד אוסיף, כי לאחוזי הנכות הרפואית הנקבעים על ידי הועדה חשיבות רבה בקביעת דרגת אי הכושר לעבוד וכן בעניינים אחרים.

5. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור.

עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתתייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר אפרים מאיר מיום 1.11.98.

הועדה רשאית להתייעץ עם מומחה למחלות לב ותקבע את נכותו של המערער בגין מחלת הלב ממנה הוא סובל.
כמו כן, על הועדה להתייחס לטענותיו של המערער בכל הקשור לכאבים ברגליים ובברכיים וככל שהיא תמצא לנכון לקבוע לו אחוזי נכון בשל ליקויים אלה, עליה לעשות זאת.

על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪, בצירוף מע"מ כחוק.

6. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון