אחוזי נכות זעזוע מוח


בתאריך 14.3.95 ארעה תאונת דרכים באשדוד שבה נפגעו התובעים. בתביעה זו דורשים התובעים פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו להם בתאונה מהנתבעת 2, מבטחת השימוש ברכב שבו ארעה התאונה.

קביעת הנכויות הרפואיות: בעקבות התאונה נבדקה התובעת על ידי מומחים מטעם בית המשפט ונקבעו לה 5 אחוז נכות אורטופדית בגין הגבלת תנועות בעמוד שידרה מותני ו-5 אחוז נכות נוירולוגית בגין הגבלה בתנועות עמוד שידרה צווארי.
לתובעת היה ממצא מסוים לפני התאונה בצוואר אשר לדעת המומחה, ד"ר רזון, קרוב לוודאי שגרמו לה קצת לכאבי צוואר אך אם לא סבלה התובעת מהגבלות לפני התאונה נכותה בצוואר בגין התאונה מגיעה ל-7.5 אחוז. על רקע זה טוען ב"כ התובע כי יש לייחס לתאונה את מלוא הנכות הצווארית בשיעור 7.5 אחוז.

נכות נוספת נקבעה לתובעת בגין תופעות שלאחר זעזוע מוח בשיעור 10 אחוז.
נכות זו נקבעה מאחר והתובעת איבדה את הכרתה במהלך התאונה והביעה בפני המומחה תלונות שונות בקשר לקושי נפשי עם אפקט דכאוני, נדודי שינה ועצבנות. המומחה עמד בחקירה נגדית אולם עמדתו לא השתנתה. בסך הכל בהתאם לגישת ב"כ התובעת יש לקבוע לתובעת נכות משוקללת בשיעור 20.9 אחוז.

ב"כ הנתבעת הפנה לכך שתעודת חדר המיון אינה כוללת ציון העובדה של אבדן הכרה ומבית החולים שוחררה התובעת לביתה עם המלצה לצווארון רך, דבר המעיד על קלות הפגיעה. ב"כ הנתבעת הפנה לכך שד"ר רזון אישר כי המידע אודות איבוד ההכרה התקבל מהתובעת עצמה ולא מעיון במסמכים רפואיים כלשהם. עוד אישר ד"ר רזון כי לפי הבנתו לא היה אבדן הכרה של 15 דקות כטענת התובעת והעריך שהיתה דקה עד שלוש דקות של אבדן הכרה.

אשר לנכות בשל תופעות שלאחר זעזוע מוח בשיעור 10 אחוז: בנושא זה טוען ב"כ הנתבעת כי לד"ר רזון אין כישורים בתחום הפסיכיאטרייה כפי שד"ר רזון עצמו אישר בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 1.9.99. חלק מהנכות מתייחסת למצב של דיכאון והמומחה הסביר כי התכוון בדבריו למצב רוח דכאוני אשר אותו הסיק מהדברים ששמע מפי הנבדקת.

ב"כ הנתבעת הפנה לכך שבחקירתו אישר המומחה כי אין באפשרותו לקבוע אם התופעות חולפות או שהן לצמיתות היות שאין לו קריטריונים לכך והקביעה מבוססת על התרשמות סובייקטיבית. המומחה אישר כי לא היו בפניו נתונים בקשר לתולדות המשפחה או לעבר הפסיכיאטרי של התובעת, ונסיבות אישיות שונות שהוצגו בפני המומחה כגון, שבעלה של התובעת היה מובטל, או תאונת דרכים שעברו הוריה לא נראו בעיניו בעלות משקל בעניין הנכות.

בסופו של דבר הסביר המומחה כי קבע נכות הכוללת גם רכיב נפשי היות ולא מצא סעיף מתאים בתקנות הביטוח הלאומי ותשובתו בעניין הנכות המתייחסת למצב שלאחר התאונה היתה משכנעת, למרות שהתובעת נפגעה פגיעה קלה אשר גררה נכות של 5 אחוז בלבד. המומחה סמך על ניסיונו הקליני של 25 שנה והוא ציין כי היום כשאדם מדבר איתו הוא מסוגל לומר מי נראה לו אמין ומי נראה לא אמין (עמ' 7 לפרוטוקול, בסוף העמוד).

בהמשך הסביר המומחה כי טלטול המוח או טלטול הראש שמשפיע על המוח יכול להוביל לתופעות שלאחר זעזוע מוח גם בעקבות פגיעה קלה. גם אם הפגיעה הצווארית קלה התופעות שלאחר הזעזוע יכולות להיות יותר קשות. בהסבר ארוך שמסר המומחה בעמ' 9 לפרוטוקול הסביר מבחינה מדעית על פי הניסיון המוכר ברפואה כי קיימת אפשרות של תופעות נוירולוגיות שונות כגון, נדודי שינה ועצבנות יתר המצדיקים 10 אחוז נכות.

בסיכומיו טען ב"כ הנתבע כי תשובות המומחה לא היו לעניין וזאת בעמ' 3 לסיכומיו בסוף העמוד.

התרשמותי שונה, בכל הכבוד. אני סבור כי המומחה ענה תשובות ענייניות והסביר כי אותה פגיעה צווארית מלמדת על פגיעה עקיפה במוח שגס בהיותה פגיעה קלה יכולה להוביל למצב שאותו איבחן המומחה על פי תלונות התובעת. אכן אין בממצא בדיקות אובייקטיביות ברורות כגון בדיקות דם או צילומים היכולים לתמוך במסקנת המומחה ועם זאת, קיימת נכות בגין מצב שלאחר תאונת דרכים ולאחר זעזוע מוח. נכות זו היא נכות נוירולוגית אשר המומחה איבחן.

למרות החקירה הנגדית הממושכת לא נסתרו דברי המומחה וגם לא הוצגה בפניו ספרות מקצועית המנוגדת לדבריו או כל חומר רפואי או משפטי היכול לפגוע בתקפות ובמהימנות דבריו.


המומחה הוא נוירולוג ותיק ומנוסה העובד בבתי חולים ובעל ניסיון קליני רב וכאשר דברים מעוגנים בתקנות המוסד לביטוח לאומי אינני רואה אפשרות לא לקבל את דבריו שעשו עלי רושם אמין ולא נסתרו בחקירה.

בסיכומי הנתבעת עולה הטענה כי מאחר ואין עדות להפרעות נוירולוגיות ומאחר ובדיקות שונות כגון, אי.אי.ג'י וכן סי.טי. לא העלו ממצאים מן הראוי לקבוע שלא היה אבדן הכרה. אני דוחה טענה זו. לא הוכח בעזרת מומחה או חקירת מומחים או ספרות מקצועית כי ניתן לאבחן אם היה אבדן הכרה בעזרת בדיקה כלשהי. אינני רואה סיבה לא לקבל את עדות התובעת כי סבלה מאבדן הכרה על רקע השתתפותה בתאונת הדרכים ועל רקע תלונותיה בעניין נדודי שינה ועצבנות.

אכן התלונות הן בעיקרו של דבר תלונות סובייקטיביות אולם גם תלונה סובייקטיבית יכולה להיות תלונה אמיתית. כדי לקבוע את האמת שבתלונה מסתמכים על השאלה, האם יש מקור סביר לפגיעה ובמקרה זה התובעת נפגעה בתאונת דרכים ועל כך אין מי שחולק. נגרמה לה גם נכות בתחום אחר, בתחום האורטופדי ועובדה זו מלמדת שהיתה פגיעה של ממש בתאונה.

תלונותיה הושמעו בפני מומחה מנוסה בעל נסיון קליני רב ונשמעו בעיניו אמינות וכל אלה תומכים

במסקנה כי התלונות הן אמיתיות גם אם הן סובייקטיביות.

אני דוחה גם את הטענה לקבוע כי רק מחצית הנכות נובעת מהתאונה. ד"ר רזון היה ער לבעיות שהיו בעבר לתובעת. התובעת סבלה עוד לפני התאונה מצלעות צוואריות מנוונות והמומחה העיד בעמ' 18 לפרוטוקול כי מצב רפואי זה יכול לגרום קצת לכאבי צוואר והיא גם התלוננה על כך.

המומחה אישר כי מדובר במום מולד ובאמצע עמ' 19 לפרוטוקול) אשר היה משפיע במידה מסוימת גם בעתיד אך אין לדעת באיזו עוצמה אם כי ניתן להעריך שהיה מתחיל להפריע בגילאים 50-60. המומחה אישר (בעמ' 20 לפרוטוקול) כי אם היה מוצא שלא היתה כל הפרעה מבחינת הנושא של הצלע הצווארית היה קובע 7.5 אחוזי נכות.

עם זאת, עמדת המומחה היא כי יש לקבוע 5 אחוז על פי הערכתו כי התובעת אמנם סבלה לפני התאונה מהפגיעה המולדת מאחר ופנתה בתלונה וגם נערכו לה צילומים (כפי שהסביר המומחה בעמ' 18 לקראת סוף העמוד). בעקבות זאת העריך המומחה את הפגיעה עקב התאונה בשיעור 5 אחוז והערכה זו נראית בעיני הערכה סבירה והגיונית בנסיבות העניין.

בסיכומיו הציע ב"כ הנתבעת לקבוע לתובעת נכות נוירולוגית בשיעור 2.5 אחוז.
זאת, מפני שהוא מציע להעמיד את הנכות בגין הצוואר רק על מחצית ולהתעלם מהנכות בשיעור 10 אחוז בגין הדיכאון. כפי שהוסבר אין זו נכות בגין דיכאון אלא זו נכות נוירולוגית בגין מצב לאחר זעזוע מוח אשר המומחה מוסמך בהחלט לקבוע ולפיכך אני דוחה את ההצעה וקובע כי יש לאשר את אשר קבע המומחה בחוות דעתו, דהיינו נכות של 10 אחוז בגין תופעות לאחר זעזוע מוח ונכות בשיעור 5 אחוז בגין הגבלות בתנועות עמוד שידרה צווארי.

אני קובע כי הנכות המשוקללת בגין תאונה זו שנגרמה לתובעת היא:


א. בגין פגיעה בעמוד שידרה מותני - 5 אחוז.
ב. בגין פגיעה בעמוד שידרה צווארי - 5 אחוז.
ג. בגין תופעות שלאחר זעזוע מוח - 10 אחוז.

בסך הכל הנכות המשוקללת עומדת על 18.775 ואני מעגל אותה לצרכים מעשיים לנכות בשיעור 19 אחוז.

הערכת הנכות התפקודית: בסיכומיו טען ב"כ התובעת כי בהיות הנפגעת בת 51 שנים, שיש לה גם נכות נפשית, דהיינו היא סובלת מפגיעה משולבת גופנית ונפשית, יש לקבוע כי הנכות התפקודית גבוהה יותר מהנכות הרפואית.

התובעת עבדה לפני התאונה במינימרקט משפחתי אשר הוקם בסוף שנת 1994, מספר חודשים לפני אירוע התאונה. התובעת הצהירה כי לפני התאונה ביצעה את העבודה ללא מגבלות כגון, קבלת סחורה מספקים וסידור הסחורה במדפים. מאז התאונה טוענת התובעת כי אין לה עוד את אותם כוחות והיא מסוגלת רק לשבת ליד הקופה. התובעת טוענת כי העסק נסגר בשנת 98' בשל מגבלותיה הרפואיות וב"כ התובעת הפנה לעדותו של מר פדידה מסעוד, בעל החנות שהעיד על אי חידוש חוזה השכירות.

עוד הפנה ב"כ התובעת לכך שלתובעת קשיי שפה וכן שעבודתה עד התאונה היתה עבודה פיזית. לכן הוא סבור שהמקרה דומה לערעור אזרחי 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי (צלטנר, עמ' 2742) שם היתה התובעת בת 57 בעת התאונה ולמרות שנכותה הרפואית הועמדה על 15 אחוז חושבו הפסדי שכרה על פי נכות של 50 אחוז בהיותה פגועה בתחום העבודה הפיזית ונעדרת כישורים לעבוד בעבודות אחרות בהתחשב בהשכלה בת שתי כיתות ובהיותה על גבול האנלפבתיות.

התובעת אינה אנלפבתית ואינה קרובה לכך. בחו"ל עבדה כאחות. לטענתה של התובעת אין כל סיכוי שתשתלב במקצוע זה בישראל אך לטענה זו אין כל תמיכה של ממש. נכותה של התובעת אינה מונעת ממנה לעבוד בין במשרה מלאה ובין במשרה חלקית כאחות בבית אבות או בהשגחה פרטית על חולים. אין בנכותה כל דבר שימנע ממנה לעבוד כאחות.

יכולתה של התובעת לעבוד נבדקה על ידי חוקרים. ביום 29.3.99 העיד החוקר, מר חגי ליבוביץ ולפי עדותו בעמ' 2 לאותה ישיבה בשורות 20-21 ציין החוקר כי איננו רופא אולם התובעת מתפקדת ללא הגבלות חזותיות שהוא יכול היה לראות. החוקר העיד כי ראה את התובעת עובדת 7 שעות וזאת בעמ' 3 לפרוטוקול. על פי החקירה התובעת ניהלה את העסק לבדה, תפקדה ללא מגבלות, הסירה דברים ממדפים גבוהים, סחבה ארגזים, עמדה זמן רב על רגליה ושרתה לקוחות בסבר פנים יפות בניגוד לטענת הדיכאון. בין השעות 14:30 ל- 21:30 היו לקוחות רבים בחנות אשר ביקרו וקנו והתובעת שירתה אותם. ב-29.3.99 הוצג סרט וידאו לאחר חקירת החוקר. החוקר התרשם כי התובעת נעה בכבדות כפי שנרשם בפרוטוקול וכפי שניתן היה לראות בסרט. עם זאת, התובעת בהחלט עבדה לרבות טיפוס על סולמות ורואים אותה מתכופפת מספר פעמים ומחזירה חפצים למדף.

על רקע עדויות אלו וסרט הוידאו אני דוחה את הטענה כי נכות התובעת התפקודית עולה על הנכות הרפואית. בנוסף, אני מתרשם כי מאחר והנכות כוללת גם נכות בגין מצב שלאחר זעזוע מוח המתבטא בעצבנות ובנדודי שינה אין לחלק זה השפעה רצינית על התפקודיות כפי שבא לידי ביטוי בדברי החוקר בעדותו ובתצהירו אשר לא נסתרו, וכן בסרט הוידאו שהוצג בפני. בסופו של דבר אני מעריך את נכותה התפקודית של התובעת מתוך 19 אחוז הנכות המשוקללת בנכות תפקודית בשיעור 10 אחוז בלבד.

חישוב הפיצויים:
עבור הפסד השתכרות בעבר הציע ב"כ הנתבעת לפסוק 2,929 ש"ח והפיצוי בגין כאב וסבל חושב על ידו על בסיס 7.3 אחוז. עוד ציין כי יש לנכות ניכוי רעיוני של תגמולי מל"ל מאחר ומדובר לטענתו בתאונת עבודה.

ב"כ התובעת הפנה לכך שאושרה לתובעת חופשת מחלה במשך כשישה חודשים. לטענתו, בשל מגבלותיה ובשל העובדה שבעלה נעדר מהעסק כדי לטפל בה ולהסיעה לטיפולים נכשל העסק מבחינה כלכלית. מאחר והעסק היה בשלבי הקמה ואין נתונים לביסוס הרווחים הפוטנציאלים מבוקש לחשב את כושר ההשתכרות הפוטנציאלי של התובעת על בסיס השכר הממוצע במשק העומד לאחר ניכוי מס על 5,143 ש"ח. לכן נתבקש חישוב לעבר על בסיס 30 אחוז משכר זה וכך נעשה גם לגבי העתיד.

לגבי העבר, אני מקבל את החישוב אולם רק למשך 6 חודשים ורק על בסיס הנכות בשיעור 19 אחוז. בהתאם, יש להכפיל 5,143 ש"ח כפול 19 אחוז נכות וכפול 6 חודשים, מתקבל סך 5,863 ש"ח. זהו סכום הפיצוי אני מחליט לפסוק כפיצוי על הפסד שכר בעבר בתקופת ההתאוששות שלאחר התאונה.

לאחר מכן אינני סבור כי נגרמו הפסדי שכר לעבר נוספים שמקורם בתאונה. כפי שנראה בראיות שהוצגו התובעת עבדה ותפקדה באופן מלא ועבדה ימי עבודה מלאים ולפיכך התאונה לא גרמה להפסד שכר בעבר שאותו יש להוכיח באופן מדויק וכל הוכחה כזו לא באה בפני. בשונה מהעתיד שאינו ידוע ומעריכים שהנכות תשפיע ותפגע בהכנסה יש להראות לגבי העבר הוכחות בדוקות כי אמנם פחתה ההכנסה בעקבות התאונה. אין בפני כל הוכחה של ממש כי העסק נפגע או נסגר כתוצאה מהפגיעה בתאונה. מצד אחד, התובעת עבדה באופן מלא כפי שהוכיחה החקירה. מצד אחר, לא הובאה כל הוכחה של מומחה לדבר כגון רואה חשבון או מומחה אחר היכול להוכיח ולשכנע כי לאותה נכות תפקודית קטנה יחסית היתה השפעה כה מכרעת עד כדי כך שהביאה לסגירת העסק. העסק המשיך להתנהל משך כשלוש שנים לאחר התאונה ואינני מקבל כי מספר היעדרויות של הבעל לטיפול באישתו הביאו לקריסתו של העסק. לפיכך, אני דוחה את התביעה בגין פיצוי על הפסד שכר בעבר.

אשר לעזרת הזולת - התובעת סיפרה על קשייה בתפקוד במשק הבית והיעזרותה בבני משפחה בביצוע עבודות הבית וזאת על פי הנאמר בסעיף 16 לתצהירה. התובעת לא העסיקה עוזרת בשכר והלכה פסוקה היא כי הנפגע זכאי לפיצוי בגין עזרה שהעניקו לו בני משפחה אשר לא נדרש לשלם תמורתה כפי שנפסק למשל בע"א 93/73 שושני נ' קראוז פ"ד כח(1) 277, בעמ' 280.

לתובעת יש 10 אחוזי נכות תפקודית וזו נכות קטנה יחסית שאינה מצדיקה פסיקת פיצוי גבוה בגין עזרת הזולת. אני מקבל עם זאת כי בתקופת ההתאוששות שהיתה כשישה חודשים וזאת על פי האישורים שהציגה התובעת המצורפים לתצהירה כנספחים לח' ועד מח', מן הראוי לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרת הזולת.

ב"כ התובע העריך כי פיצוי סביר עומד על סך של 500 ש"ח לחודש ופיצוי זה הוא בסך הכל בסך 3,000 ש"ח.

אשר לעתיד - אני סבור כי עם התקדמותה בגיל יקשה על התובעת לבצע את עבודות משק הבית בהתחשב בכך שהיא סובלת מנכות רפואית בשיעור 19 אחוז לעומת אחרים שאינם סובלים מנכות זו ולפיכך אני מעריך את הפיצוי הסביר באופן גלובלי בשיעור 250 ש"ח לחודש מאחר ואני סבור כי פיצוי חודשי בסך 500 ש"ח הוא סביר אולם הצורך בתשלום החודשי יתחיל רק בעוד שנים ומאחר ואין לדעת ממתי בדיוק יתחיל הצורך בעזרה זו הנובע מהתאונה אני מעמיד את הפיצוי באופן גלובלי על מחצית הסכום שהתבקש על ידי ב"כ התובעת ובסך הכל הפיצוי לעתיד בפריט זה יעמוד על סך 43,405 ש"ח.

התובעת אינה זכאית לפיצוי בגין הוצאות רפואיות אשר לא הוכחו אך היא זכאית להחזר עבור הסכום ששילמה למומחה, ד"ר רזון, שערכו היום 2,839 ש"ח ואני פוסק אותו לתובעת. הוצאות לעתיד לא הוכחו ואני דוחה תביעה זו.

פיצוי עבור הפסד השתכרות לעתיד - ב"כ התובעת ביקש לפסוק לה פיצוי לעתיד על בסיס נכות בשיעור 30 אחוז ועל בסיס השכר הממוצע במשק. בהתאם, נערך על ידו חישוב על פי מקדם ההיוון המתאים והתקבל סך של 267,878 ש"ח. ב"כ הנתבעת טען כי אין לתובעת נכות תפקודית ולכן הציע לפסוק לה פיצוי גלובלי בסך 15,000 ש"ח לעתיד. בהתחשב בגילה של התובעת ומקצועה שבו אינה עובדת בישראל, בקשיי השפה ובפגיעתה בתאונה בשיעור 19 אחוז נכות רפואית ומאידך, בהתחשב בסרט הוידאו והחקירה שהראו כי התובעת מסוגלת לעבוד לאחר התאונה יום עבודה שלם החלטתי כי השקלול של הנתונים השונים מצביע על נכות תפקודית בשיעור 10 אחוז מתוך נכות של 19 אחוז.

מאחר ואין לדעת מה תבחר התובעת לעשות בעתיד, החישוב האקטוארי המלא אינו משקף את הפיצוי הראוי לפי דעתי, והפיצוי הראוי יהיה אכן פיצוי גלובלי כמקובל במקרים שבהם הנתונים לגבי העבודה בעתיד הם מועטים. הפיצוי הגלובלי הינו על פי המקובל בפסיקה חלק מסוים של הפיצוי האקטוארי. הפיצוי האקטוארי במקרה זה מתבסס על השכר הממוצע במשק בסך 5,143 ש"ח כפול 10 אחוז וכפול מקדם ההיוון 173.62 ש"ח, סך הכל מתקבל סך 89,292 ש"ח. מתוך סכום זה אני פוסק לתובעת בהערכה גלובלית סך 45,000 ש"ח כפיצוי עבור הפסד שכר בעתיד.

כאב וסבל - חושבו על ידי ב"כ התובעת. החישוב שערך ב"כ הנתבעת נערך על בסיס אחוזי נכות נמוכים במיוחד ואני דוחה אותו. החישוב שערך ב"כ התובעת גם הוא נערך על בסיס אחוזי נכות גבוהים מאלה שנקבעו במקרה זה. יש לחזור ולערוך את החישוב על בסיס 19 אחוזי נכות בניכוי גיל ובצירוף ריבית. הסכום יקבע על ידי לאחר שב"כ התובעת יצרף תוך 15 יום מיום שימוע פסק הדין את חישוב ה"משערכת" או תוכנה מתאימה אחרת לגבי פיצוי עבור כאב וסבל על בסיס 19 אחוזי נכות.

אשר לניכוי המל"ל - אין צורך לערוך ניכוי רעיוני הואיל והתובעת קיבלה דמי פגיעה ומענק נכות כמפורט בסיכומי ב"כ התובעת וסכומם עומד על סך 22,880 ש"ח כמפורט בסעיף יב' לסיכומים.

יש לחבר אפוא את הסכומים שנפסקו ולהוסיף את הפיצוי בגין כאב וסבל. לאחר מכן יש להפחית את ניכוי המל"ל ועל הסכום שמתקבל יש להוסיף 13 אחוז בצירוף מע"מ. ב"כ התובעת יצרף פסיקתה מתאימה לקביעות אלה. את הפסיקתה יעביר לב"כ הנתבעת להערות ויגיש לבית המשפט פסיקתה שנערכה על פי הוראותי בצירוף הערות ב"כ הנתבעת והכל תוך 15 ימים מיום שימוע פסק דין זה. לאחר מכן תחתם הפסיקתה הסופית ובה הסכום שיש לשלם לתובעת.

פיצויים לתובע:
תיק זה עסק גם בתביעת התובע אשר נפגע באותה תאונה שהיתה ביום 14.3.95.
התובע הוא יליד אפריל 75' והוא נפגע בתאונה באף ובצוואר על פי תעודת חדר מיון. התובע נבדק על ידי מומחה אורטופד ועל ידי מומחה בתחום רפואת א.א.ג. וכן על ידי מנתח פלסטי, ד"ר כהנוביץ. מבין המומחים השונים קבע ד"ר כהנוביץ נכות בשיעור 4 אחוז שניתן לסלק אותה בניתוח אשר יביא לכך שהנכות תפחת לאפס. עם זאת, ציין המומחה כי הסטייה באף היתה עוד לפני התאונה ולא נגרמה בתאונה.
בסופו של דבר לא נקבעה לתובע נכות כלשהי בעקבות התאונה.

עם זאת, התובע סבל מ"צליפת שוט" וחבלה באפו בתאונה. בסיכומיו, טען ב"כ התובעים כי יש לפסוק לתובע עבור כאב וסבל סך 15,620 ש"ח אך לא פירט מהם אותם טיפולים רפואיים אינטנסיביים שעבר התובע שגרמו לו את הכאב והסבל. התובע העיד כי השתתף בקורס מדריכי ספורט, מכון וינגייט ובמקביל עבד כשומר. מספר ימים לאחר התאונה היה התובע אמור להתחיל בעבודת סבלות בשכר התחלתי של 3,000 ש"ח.
התובע העיד כי סבל מכאבים ולא עבד שלושה חודשים. ד"ר בלנקשטיין העריך נכות זמנית למשך חודש וחצי בלבד וב"כ התובע ביקש כי יפסקו לתובע פיצויים עבור 3 חודשים מאחר וההחלמה אינה מידית. לכן נדרש לפסוק לתובע פיצוי על בסיס 3,000 ש"ח בצירוף שערוך ובסך הכל 4,170 ש"ח לחודש וזאת לתקופה של שלושה חודשים ובצירוף ריבית סך 14,897 ש"ח. הפיצויים הנדרשים עבור התובע הם לפיכך פיצוי עבור הפסד שכר בעבר לשלושה חודשים ופיצוי עבור כאב וסבל.

ב"כ הנתבעת הפנה לכך שבעת התאונה היה התובע תלמיד בקורס מאמנים במכון וינגייט. אמנם התובע טען שהתקבל לעבודה אצל אדם בשם צרפתי והיה אמור להרווית 3,000 ש"ח כנהג, אולם מר צרפתי לא העיד בבית המשפט ולכן התבקשתי להתעלם מהאישור שלו.

ב"כ הנתבעת טען כי התובע לא יכול היה להשתתף בקורס המאמנים וגם לנהוג במשאית באותה עת. טענה זו אינה משכנעת שכן אמנם אין אדם יכול גם לעבוד כנהג וגם להיות בקורס, אולם הקורס היה צריך להימשך רק פעם בשבוע בימי שישי כפי שהעיד התובע בעמ' 24 לקראת סוף העמוד בחקירה נגדית. עם זאת, התובע עבד כשומר בבריכה, עבודה שבה ישב על כיסא ושמר שלא יכנסו אנשים לא רצויים לבריכה והתובע העיד כי התקשה לעבוד מאחר וקיבל מכה בראש. ב"כ הנתבע מציע לפצות את התובע בגין כאב וסבל בסכום של 334 ש"ח בלבד היות והפך אחרי התאונה לאלוף ישראל בקרטה, דבר המעיד על החלמה מלאה. התובע לא שכנע כי נגרם לו כאב וסבל של ממש בתאונה למרות שציין כי היו לו כאבים כמפורט בעמ' 25 לקראת סוף העמוד ללא פרטים של ממש. לתובע נגרמו אחוזי נכות זמניים לתקופה של חודש וחצי ולפיכך אני מעמיד את הפיצוי לתובע בסך 4,000 ש"ח עבור כאב וסבל. סכום זה נפסק בערכו להיום וכבר כולל ריבית.

ועוד זכאי התובע לפיצוי עבור הפסד שכר חלקי בעבר לתקופה של חודש וחצי בלבד בהתאם לנכות הזמנית ואני מעריך סכום זה כמחצית הסכום הנדרש על ידי ב"כ התובע, דהיינו הסכום כולל כבר שיערוך וריבית והוא עומד על סך 7,449 ש"ח. גם סכומים אלה יש לציין בפסיקתה שתוגש תוך 15 ימים ולהוסיף עליהם 13 אחוז ומע"מ שכר טירחת עו"ד.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון