אחוזי נכות עייפות כרונית


1. בפני ערעור המערער לפי ס' 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 9.7.06 שקבעה לו 20% נכות לפי ס' 34ג' למבחנים. לצד מספרו של סעיף הליקוי ציינה הועדה "דיכאון". הועדה לא קבעה למערער אחוזי נכות בגין ליקויים אחרים עליהם התלונן (בתחום פנימי, עיניים, אורטופדיה). בהחלטתה דחתה הועדה ערר שהגיש המערער על החלטת הדרג הראשון.

2. בסעיף ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית קובעת הועדה כדלקמן:

"מבחינה פסיכיאטרית בבדיקתו מסודר ומתמצא. אפקט אפטי ומרוחק. יש רושם של התנהגות מנופולטיבית כפי שמתבטא בשיתוף פעולה חלקי ומענה סלקטיבי. ללא פרודוקציה פסיכוטית. ללא הפרעות במהלך החשיבה. בתוכן מוסר שמרגיש בסדר במשך היום פרט לעייפות. אך לילה מועסק במחשבות "פחדים מהמשטרה". שיפוט חברתי תקין בתנאי הבדיקה. בחוו"ד, דר' יורש מתאריך 1/06 מצוין כי שיפוט לקוי ונוטה להסתבך מבחינה כספית. עם זאת, סבורה הועדה שמדובר בהפרעת אישיות ומצב נפשי שהוא משני להתמכרות ממושכת לסמים שונים ובחלקו נובע מסדקצית יתר. מבחינה פסיכיאטרית הועדה דוחה את הערר".

3. אלו הם עיקרי טענות המערער:

א. הועדה טעתה בקביעתה כי נכותו של המערער הינה בגין דיכאון בלבד, כמפורט בסעיף הליקויים. לערעורו צרף המערער חוו"ד רפואית מטעם דר' יורש לפיה הוא סובל מהפרעה נפשית קשה, שפרטיה נמצאים בחוות הדעת.

היה על הועדה להתייחס לחוות הדעת של דר' יורש בפרוטרוט וברמת הנמקה הדומה למפורט בחוות הדעת. היה עליה לפרט באיזו רמת התאמה סוציאלית מצוי המערער ומה מידת ההגבלה על כושר עבודתו, על פי הנדרש בסעיף הליקוי.


ב. המערער טוען ולא נסתר הדבר על ידי הועדה כי היה ועודנו מוגבל באופן ניכר בהתאמתו הסוציאלית (ס' 34(ד)-30% נכות).

ג. הועדה טעתה בהתעלמה מתלונת המערער על מחלת עייפות כרונית (ישן ביום, עייף). ישנו מסמך סיכום רפואי בתיק שהמערער סובל ממחלת כרונית מסוג INSOMNIA – נדודי שינה. היה על הועדה להתייחס לכך ואף לשלוח אותו לבדיקה במעבדת שינה על מנת לאתר את הבעיה ממנה הוא סובל.

ד. הועדה לא פרטה אילו מסמכים היו בפניה.

ה. בהחלטת הועדה בקשר לברכו של המערער נדרשת הבהרה. היא לא פירטה מהו הליקוי שבברכו של המערער אלא אך את האבחנה, באופן שלא מאפשר ביקורת שיפוטית ראויה.

ו. הועדה טעתה שהסתמכה על מומחה מתחום פנימי שלפיה המערער מתלונן על בעיות שתן, ובממצא כתוב כי המצב הסתדר. חוו"ד זו של דר' שמש אינה בהירה ומצריכה בדיקה מחודשת. ניכר כי התלונה לא נבדקה באופן יסודי, והרישום כי המצב הסתדר אינו מתיישב עם התלונה.

4. אלו הם עיקרי טענות המשיב בתגובה –

א. הועדה ערכה למשיב בדיקה קלינית פסיכיאטרית מקיפה ופרטה ממצאיה. הועדה התיחסה לחוו"ד דר' יורש, והחלטתה מנומקת כראוי.



ב. בערר שהגיש לא התלונן המערער על מחלת עייפות כרונית. הועדה רשמה מפי המערער את תלונותיו והוא לא ציין תלונה זו. נראה שנדודי השינה מהם הוא ככל הנראה סובל קשורים למצבו הנפשי שבגינו קיבל אחוזי נכות. כמו כן נדודי שינה כשלעצמם אינם מעניקים אחוזי נכות.

ג. החלטת הועדה בענין האורטופדיה מנומקת.

ד. המערער לא טען בפני הועדה כי הוא סובל מהפרעות במתן השתן. הועדה הפנתה אותו לרופא הפנימאי בגלל בעיות אחרות. מצוין שם כי בעבר לקח תרופות בגין בעיות בשתן וכיום אינו לוקח אותן.

לאור האמור, מתבקש בית הדין לדחות את הערעור.

ההכרעה

5. אין ממש בטענת המערער כאילו נקבעה נכותו הפסיכיאטרית כ"דיכאון " בלבד. אמנם נכון, לצד מספרו של סעיף הליקוי נרשם "דיכאון", אולם משמעותו של סעיף ליקוי זה לפי לוח המבחנים הינה "ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה". המערער נבדק על ידי הועדה, וממצאי בדיקתה פורטו בפרוטוקול. הועדה התיחסה לחוות דעת דר' יורש, וציינה, בין השאר, כי לדעתה, מדובר בהפרעת אישיות ומצב נפשי של המערער שהוא משני להתמכרות ממושכת לסמים. לא מצאתי כי יש טעות משפטית ברמת ההנמקה של הועדה בהתייחס לחוו"ד דר' יורש, וזאת גם לאור הפירוט הרב שנתנה לממצאיה שלה. המסמך של דר' כץ לא היה בפני הועדה וממילא לא יכולה היתה הועדה להתייחס אליו.

הפירוט כפי שניתן לממצאי הועדה עולה בקנה אחד עם סעיף הליקוי שנקבע למערער.

לאור כל האמור לא מצאתי טעות משפטית בהתייחס לאיזו מקביעותיה של הועדה בנוגע למצבו הפסיכיאטרי של המערער. ממילא, בית הדין אינו מוסמך להתערב בקביעות רפואיות של הועדה.

6. המערער לא התלונן על נדודי שינה. הוא ציין בפני הועדה:"במשך היום רגוע, בלילה נכנס למחשבות.." וכן בהמשך מציינת הועדה את דבריו כי הוא סובל מעיפות במשך היום כי בלילה מועסק במחשבות "פחדים מהמשטרה". הנה כי כן, צודק המשיב בטענתו כי "נדודי השינה" קשורים במצבו הנפשי של המערער, בגינם קיבל אחוזי נכות – אין על כן טעות משפטית בכך שלא נשלח על ידי הועדה להיבדק, במעבדת שינה, כנטען על ידי המערער.

7. בקשר לבעיה האורטופדית – הועדה פרטה ממצאי בדיקתה וציינה כי אין מגבלה תפקודית המצדיקה אחוזי נכות. לא מצאתי טעות משפטית בהחלטה זו המצדיקה התערבות.

8. אכן, יש קושי בחוות דעת הרופא הפנימאי דר' שמש, שאותה הועדה אימצה . ככל שניתן להבין מן הפרוטוקול, המערער ציין בפני הרופא הפנימאי "בעיות בשתן" (ראה בסעיף ג' בפרטי הליקויים), ובכל זאת בסעיף הממצאים מצוין בעבר סבל מבעיות של הפרעות במתן שתן תכופות, כיום אינו נוטל תרופות והמצב הסתדר. לא ברור אם כן יש תלונה לענין הפרשות במתן השתן אם לאו, ואם יש תלונה, מהי האבחנה.

בחוסר הבהירות הזה יש משום טעות משפטית המחייבת החזרת ענינו של המערער אל הועדה וזאת אך לבירור נכות פנימית, ככל שהוא סובל מכזו, ובעיקר לענין תלונתו לענין הפרעות במתן שתן.

9. לא מצאנו טעות משפטית באי מתן פירוט נוסף בקשר למסמכים שבתיק, אין המערער מצביע על מסמכים שהיו בתיק ושהועדה לא התיחסה אליהם.

סוף דבר:

הערעור מתקבל בחלקו לפי המפורט בס' 8 לעיל.

יתר הטענות שבערעור נדחות.

לא ברור מדוע מתבקש בית הדין לפסוק למערער שכ"ט עו"ד, שעה שהוא מיוצג על ידי עו"ד מטעם הסיוע המשפטי. בנסיבות הענין אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 ימים מיום המצאתו.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון