אגרה בקשה לפירוק חברה


בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת פקדון לכונס הרשמי הכרוכים בהגשת בקשה לפירוק חברה שהעסיקה את המבקשת.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת. לטענת המבקשת אין ביכולתה לשלם את האגרה ואף לא להפקיד פקדון כנדרש. מדינת ישראל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, מתנגדת לבקשה. כך גם המשיב.

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת כי:


בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

כך נקבע בע"א 897/00 פלוני נ' פלונית פ"ד נט (4) 721, עמ' 723:

ביסוד התקנות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (ראו בג"ץ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית). מחד, התקנות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי-המשפט (ראו והשוו: בשג"ץ 5352/03 קריב נ' שירות התעסוקה; ע"א 9348/00 קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע). מנגנון זה אינו עיקרון פיסקאלי בלבד, אלא בא הוא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר - ולעתים רבות אגרה משמעותית - ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. בכך מתבקש להשיג לא רק יעילות וחיסכון במשאבי הציבור והפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים, אלא גם יימנעו הליכי סרק שיש בהם הטרדה של צדדים להליך משפטי ללא צורך והכרח. אמת, עצם החיוב באגרה אינו יכול לשמש מחסום מוחלט בפני הליכי סרק שאין בהם ממש. משעה ששולמה האגרה, ייפתח ברגיל תיק ויירשם בבית-המשפט גם אם אין הוא מגלה עילה. אולם הנחת המוצא היא כי בעצם החיוב באגרה יש הכבדה מסוימת על קיום הליכי סרק. מאידך, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסוים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות.

המבקשת לא עמדה בדרישות התקנה, ולא פירטה את כל הטעון פירוט. הוגשו דפי חשבון בנק לפחות משלושה חודשים, מהם עולה שהמבקשת מקבלת קיצבה גדולה בכ- 200 ₪ מזו שעליה הצהירה. לא פורט מה נעשה בפיצויי הפיטורין שכבר שולמו למבקשת, כעולה מדבריה בפני בית הדין לעבודה. לא פורטו כל נכסי המבקשת. כעולה מדפי החשבון, בניגוד לטענתה כי אלמלא עזרת בנותיה היתה רעבה ללחם, היא מפקידה בכל חודש למעלה מ- 150 ₪ לתוכנית חסכון, שלא הוכיחה מה יתרתה.

על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענתו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. (בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ תק- על 95 (1) 406 וראה גם ע"א 189/00 - משה אריאן נ' ארנון ויינברג, תק-על 2000(2), 1449 , 1450 (2000).

ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים לא ניתן לקבל את הבקשה לפטור מאגרה. מסירת פרטים חלקית וחסרה מצדיקה את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. וכך נקבע בבשג"צ 7997/05 - יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה, תק-על 2006(1), 888 , 890 (2006):

הן בחינתה של היכולת הכלכלית של המבקש (ס' 13(א) ו-13(ב) לתקנות האגרות), והן ביצוע חקירת יכולת אף ללא הופעת בעלי הדין (ס' 13(ג) לתקנות האגרות) מצויות בסמכותו של הרשם. נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" (רע"א 35/99 הרצברג נ' פקיד הבחירות לעיריית ב''ש (לא פורסם)) או מחמת "חוסר אונים חומרי" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, עמ' 388), לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (לא פורסם)). פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם)). ...


כאן המקום להזכיר, כי בקשת הפטור מאגרה מבוססת על היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה. בלשונו של ש' לוין: "לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שוא בדבר העדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט" (ש' לוין פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), 11).

".... הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". (ראה בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, 712).

"זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537).

בשל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת המבקשת לפטור מאגרה.

לענין הבקשה לפטור מהפקדת פקדון הכונס הרשמי, זה נועד להבטחת הוצאות הכונס הרשמי המוצאות בקשר עם הטיפול בבקשה לפירוק. אין הצדקה להטיל את ההוצאות האלה על כלל אזרחי המדינה, כאשר המבקשת לא הוכיחה את חוסר יכולתה הכלכלית להפקיד את הפקדון.

המבקשת לא הזכירה בתצהירה דבר בנוגע להעדר יכולתה לגייס הלוואה למימון הפקדון מהבנקים ומבני משפחתה.

"המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח, בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים". (ראו: בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156) וכן ראו: רע"א 8070/00 - כוכבה ארקין נ' נחמן דברת, עו"ד, תק-על 2000(4), 518 (2000).

וכן: "... על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופת הציבור...

הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבו ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו. ד. על כן, לא נפרשה בפני תמונה מספקת לברור טענת המבקשים בדבר קשיהם הכלכליים, וחוסר יכולתם לתשלום האגרה". (ראה בש"א 3190/01 הנ"ל, עמ' 7537; וכן ע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א (י-ם) 2404/03 חולית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נ' מדינת ישראל ואח', תק-מח 2003(4), 2113, 2116).

המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, אף שלפי טענותיה היא זכאית לסיוע משפטי.

"בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2), ( 1989))

כמו כן ראו בשג"צ 7997/05 - יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה, תק-על 2006(1), 888 , 890 (2006):

מידע זה, אודות יכולת המימון של ייצוג משפטי, עשוי להוות אינדיקציה נוספת - אחת מיני רבות - בדבר טיבה של היכולת הכלכלית. מדובר בכלי נוסף לחקר האמת החוסה תחת דרישת הפירוט המדויק, המלא והמהימן של היכולת הכלכלית העדכנית של מבקש הפטור. ואולם, המדובר באינדיקציה בלבד המצטברת לנתונים אחרים ולא ב"חזקת יכולת" (כטענת המדינה), וברי שאין בכוחה להרתיע מערערים מליטול ייצוג.

בנסיבות העניין, אני דוחה את בקשת המבקשת לפטור אותה מהפקדת פקדון.

המבקשת תשלם את האגרה ותפקיד את הפקדון תוך 21 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן תימחק הבקשה לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ללא כל הודעה נוספת.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשם של בית המשפט המחוזי



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון