אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

אקדמות מילין

1. בפני שתי תביעות אשר עניינן נזקים אשר נגרמו לשני בתי עסק ברח' קרליבך 9 בת"א ביום 7/9/02 בעקבות הצפת מים. למותר לציין כי מועד זה היה יום א' דראש השנה ובסמוך לפני ראש השנה נעשו פעולות להחלטת 2 מיכלי ניאגרה בחדרי השירותים שבמבנה.

2. העובדות הצריכות לעניין:

1. התובעת 1 בת.א 3854/03, הדר חברה לביטוח (להלן:"הדר"), ביטחה את בית העסק של התובעת 2 בפוליסת "רב ביטוח-בתי עסק".

2. התובעת 2 בת.א 3854/03, אי.איי.אי ישראל אוקשיין בע"מ (להלן: "אוקשיין ו/או "המבוטחת")הינה חברה לממכר חפצי אומנות ולעריכת מכירות פומביות המצויה בקומת החנויות בבניין שברח' קרליבך 9 בת"א.(להלן:"בית העסק")

3. הנתבעת 3, עינת חברה לביטוח (להלן:"עינת"), אשר כונתה במקור "היחידה המרכזית לביטוח", שכרה בזמנים הרלוונטים לתביעה את המשרד בקומה הראשונה של בניין בן שלוש קומות אשר נמצא בבעלות חברה הקשורה לנתבעת 2, מגדל.

4. הנתבעת 4 בת.א 3854/03 מנורה חברה לביטוח (להלן:"מנורה")ביטחה את עינת בפוליסה המכסה בין היתר נזקי מים.

5. בין הנתבעת 3 לבין חברה הקשורה עם הנתבעת 2 נכרת חוזה שכירות ביום 5/10/94 (להלן:"החוזה"), אשר הוארך מפעם לפעם גם לתקופה הרלוונטית לתביעה.

6. התובעים בת.א 7233/03, חזות שמעון ורונית (להלן: "חזות")הינם השוכרים של חנות הממוקמת בקומת הקרקע של הבניין ואשר שימשה כמזנון וקיוסק.

7. ביום 7/9/02 (בסמוך לאחר ראש השנה) התרחשה הצפה במבנה בעקבות נזילת מים במשרדי עינת. כתוצאה מן ההצפה נגרמו לאוקשיין ולחזות נזקים שונים.

(ח) הנתבעים בת.א 3854/03 הגישו כל אחד כלפי האחרים הודעות צד ג' כשכל אחד מטיל את האחריות לנזקי ההצפה על חברו. הנתבעות 3,1 ו-4 בת.א 3854/03 שלחו הודעת צד ג' למגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), ולחברת
א.ד.ש ושות' עבודות אינסטלציה (להלן "א.ד.ש"). בהודעה לצד שלישי נטען כי במידה ותוטל על שולחות ההודעה חבות מכל סוג, אזי יש לחייב בסכום הפיצוי את מגדל, בעלת המבנה אשר ביטחה את המבנה ואת קבלן האינסטלציה אשר התקין את הצנרת שממנה הייתה הנזילה המתוארת ואשר היה אחראי לדאוג לתקינותה של הצנרת.

(ט) הנתבעת 2 בת.א 3854/03, מגדל, שלחה הודעת צד ג' בשני התיקים לעינת ולמנורה וטענה כי האחריות לנזקים רובצת עליהן לאור העובדה שעינת אשר שכרה את הנכס לא דאגה לבדוק את מצב מערכת האינסטלציה והמתקנים הסניטרים. בנוסף טענה מגדל כי במסגרת החוזה שנחתם בין הצדדים התחייבה עינת להיות אחראית כלפי מגדל לכל נזק שייגרם למושכר.

3. טענות התובעים בת.א 3854/03: (הדר ואוקשיין)

(א) מבדיקה שנערכה עולה כי מקור ההצפה הינו דליפת מים ממחבר פלסטיק בצנרת של ניאגרה, המותקן בתא השירותים של עינת, אשר ניתק והשתחרר ממקומו.

(ב) בעקבות הנזילה חלחלו המים ממשרדי עינת, דרך תקרת בית העסק של המבוטחת וגרמו לנזקים כבדים. כתוצאה מן ההצפה ניזוקי בין היתר שטיחים יקרי ערך, ליטוגרפיות ותמונות, שולחנות עץ ופלסים יקרים.

(ג) בהתאם לחבותה עפ"י הפוליסה שילמה הדר למבוטחתה-אוקשיין, סך של 145,853 ₪ בגין נזקי ההצפה כמו כן, נשאה בשכ"ט שמאי בסך 3,629 ₪.

4. טענות התובעים בת.א 7233/03- חזות:

1. כתוצאה מהנזילה במשרדי עינת נגרמה הצפה במזנון התובעים אשר גרמה לנזקים הן למבנה המזנון והן לתכולתו.

2. בהתאם לחוות דעת שנערכה ע"י שמאי מטעם חזות נאמד היקף הנזק בסך של 15,552 ₪.כמו כן נשאו התובעים בשכ"ט שמאי בסך של 847 ₪. בנוסף, למר חזות נגרם הפסד יום עבודה המוערך בסך 3,000 ₪.

3. על מגדל מוטל הנטל להוכיח כי לא הייתה התרשלות מצידה לאור תחולת הכלל הדבר מעיד על עצמו. יש להחיל על נסיבות המקרה את הכלל הקבוע בסעיף 38 לפקודת הנזיקין בדבר הימלטות מים.

5. טענות הנתבעת 2 בת.א 3854/03 : מגדל

1. השוכרת של הנכס בו הייתה נזילה, והמחזיקה בו בפועל מזה שנים הינה עינת, משכך עליה הנטל להוכיח כי לא התרשלה.עינת אחראית לנזקים לאור העובדה שלא דאגה לתחזק את האינסטלציה והמתקנים הסניטרים בנכס שבחזקתה.

2. לפי הסכם השכירות, האחריות לתחזוקת המושכר ולנזקים שיגרמו כתוצאה מהשימוש בו, מוטלת על עינת.ככל שחלה במושכר תקלה המחייבת תיקון, היה על עינת להודיע על כך למגדל על מנת שיבוצע תיקון לאלתר. משלא נודע למגדל על תקלה כלשהי הרי שלא הייתה למגדל אפשרות לפעול לתיקונה.

3. הנתבעת 2 לא ביטחה את מי מהנתבעות אלא רק את עצמה ביחס לנכס, משכך אין לה אחריות לנזקים נשוא התביעות.

6. טענות הנתבעים 1, 3 ו-4: היחידה המרכזית, עינת ומנורה

(א) הבדיקות שנערכו במקום הראו כי הנזילה לא נגרמה כתוצאה מאחזקה ומשימוש לקוי לפיכך לא ניתן להטיל את האחריות על הנתבעות.

(ב) הנזילה נגרמה כתוצאה מהתבקעות תבריג פלסטיק המחבר את הצינור הגמיש היוצא מנקודת המים שבקיר למיכל הניאגרה. התבריג הותקן ע"י קבלן עצמאי ואין עינת אחראית בגין פעולותיו.

(ג) אין המדובר במקרה שנגרם כתוצאה ממעשה או ממחדל כלשהו אלא בנזילת מים מקרית ופתאומית שלא היה ניתן למנוע את התרחשותה באמצעים סבירים. הצינור הנדון הותקן ע"י קבלן מקצועי ומומחה ואין עינת צריכה לחוב בגין פעולותיו.

(ד) האחריות רובצת על כתפי מגדל שהינה בעלת המבנה ואשר הייתה אחראית לתחזוקת המבנה ומתקניו. אין מקום להיפוך נטל הראיה ולא התקיימו היסודות הנדרשים על פי דין להעברת נטל הראיה על שכם עינת.

(ה) לחילופין, מגדל ומנורה שתיהן ביטחו את הרכוש שניזוק במהלך האירוע במסגרת ביטוח צד ג' ומאחר ששני הביטוחים היו בתוקף במועד האירוע הרי שמתקיים מצב של ביטוח כפל, ובהתאם לסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח ניתן לכל היותר לחייב את מנורה להשתתף עם מגדל בפיצוי התובעים.


7. טענות צד ג' 2 בת.א : א.ד.ש

1. צד ג' 2 לא היה אחראי בכל מועד שהוא על תחזוקת המבנה אלא נקרא מפעם לפעם ע"י צד ג' 1 לתקן ליקויים נקודתיים.

2. בסמוך לאירוע נשוא התביעה עסק צד ג' 2 בהחלפת מיכל הדחה באחד מחדרי השירותים במבנה, עבודה זו בוצעה במיומנות ובמקצועיות.

3. לו הייתה תקלה כלשהי בעבודות שבוצעו, היתה הנזילה מתרחשת מיד לאחר סיום העבודות. בפועל לא הייתה כל עדות לנזילה או לליקוי כלשהו באסלות בימים שלאחר התיקון.הנזקים הנטענים הינם תוצאה של מצב האינסטלציה במבנה, אשר צד ג' 2 אינו נושא באחריות לה.

4. אירוע ההצפה היה בלתי נמנע ו/או בלתי צפוי מבחינת צד ג' ומכאן שנותק הקשר הסיבתי בין מעשיו של צד ג' ובין הנזקים הנטענים.


דיון והכרעה

8. אשר לנסיבות הארוע, העידו מטעם התובעים בת.א 3854/03, מנהל חברת אוקשיין- מר אליהו גגין (להלן:"גגין") והשמאי, איתן פינטו ואף הגב' חזות אשר ביקרו במקום, ביום גילוי ההצפה.

מר גגין, ציין בסעיף 6 לתצהירו כי : "כשהגעתי לבית העסק ראיתי כי מים זורמים מהתקרה, מבית העסק..היחידה המרכזית לביטוח וכי הגלריה מוצפת במים. משרדי היחידה המרכזית היו סגורים ושותפי יצרו קשר טלפוני עם מנהל היחידה המרכזית, אשר שלח את אחת המזכירות עם מפתחות המשרד, משרדי היחידה המרכזית היו מוצפים במים".מר גגין תיאר בעדותו כי כשהגיע לעסק, לאחר צאת ראש השנה, התגלתה הצפה ודליפה של כמויות מים גדולות מתקרת בית העסק :

"כאשר הביאו את המפתחות ופתחו למעלה, הזרם נובע מהצינורית שנותקה מהאסלה..הצינור היה מנותק מהאסלה..זה נותק באיזה שלב, כמות המים היתה אסטרונומית, כאשר הגענו למעלה, היו 10 ס"מ מים בקומה מעלי" (עמ' 21 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06).

מר פינטו, השמאי מטעם הדר, העיד אף הוא כי מקור הנזילה היה במשרדי עינת:

"לפי בדיקה שערכתי, כאשר עליתי למשרד ממנו פרצו המים, מוקד הנזק, ראיתי במו עיני שהמים זרמו מהצנרת..מדובר במחבר פלסטיק..ראיתי את הצנרת הפגועה, את המחבר הפגוע" (עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06).

כמו כן העידה הגב' רונית חזות אף היא על נסיבות ההצפה:

"עלינו למעלה והיתה הצפה..נכנסתי למשרדים..ראיתי כי הצינור של הניאגרה בחוץ..ראיתי את הצינור מנותק" עמ' 36 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06).

9. ממכלול העדויות שהובאו בפני, נראה כי אין מחלוקת כי ההצפה נגרמה כתוצאה מדליפת מים מצינור פלסטיק שהיה באחד מחדרי השירותים שבמשרדי עינת אשר ככל הנראה התנתק ממיכל ההדחה מסיבה שאינה ברורה. כתוצאה מכך, הוצפה רצפת משרדי עינת והמים חלחלו מבעד לתקרת החנויות של התובעים חזות ואוקשיין וגרמו לנזקים.המחלוקת בין הצדדים נסובה על האחריות לתקלה האמורה. אולם טרם שאדון בשאלת האחריות ובטענות הצדדים לגופן , עלי להכריע בטענות הצדדים בדבר היפוך נטלי הראיה.

נטל הראיה

10. התובעים טוענים כי בנסיבות העניין, כשמדובר בנזקי הצפה, יש לראות במים שחלחלו מהקומה הראשונה לקומת הקרקע, משום "דבר נמלט" כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין (להלן:"פקודת הנזיקין") ולפיכך, על מגדל, כבעלת הנכס ועל עינת כמחזיקת הנכס, ממנו נמלטו המים, הנטל להוכיח כי לא התרשלו. כן טוענים התובעים, לתחולת כלל "הדבר מדבר בעדו", הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.ב

סעיף 38 לפקודת הנזיקין, קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על-ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על-ידי דבר שנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". (ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג)


באשר למים כדבר הנמלט כבר נקבע בעבר: "..אם נמלט דבר העשוי להזיק מנכסו של הנתבע, הנתבע מוחזק כרשלן עד שלא יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו בסעיף הנ"ל. אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק, ושיצאו מרשות הנתבעים - המערערים. לא נותרה אפוא למערערים אלא הגנה אחת, והיא שלא התרשלו." ע"א 302/67 חברת מפי בע"מ נ. משק אשר אשכנזי ושות', פ"ד כ"ב (1) 211, 222.

מים, הינם בגדר "דבר נמלט", העלול לגרום נזק בהימלטו. לפיכך סבור אני כי בנסיבות העניין, חל הכלל בדבר העברת נטל הראיה כך שעל עינת, כבעלת השליטה בנכס ממנו נמלטו המים, חובת הראיה להוכיח כי לא התרשלה בתחזוקת השירותים מהם נמלטו המים וחדרו לבתי העסק של המבוטחת ושל חזות. (ראה ע"א 302/67 חברת מפ"י בע"מ נ. משק אשר אשכנזי, פ"ד כ"ב (1)211, וע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) בע"מ נ. הינדלי רחל ואח', פ"ד מט (1) 45 , ע"א 7877/02 זיאד נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פ"ד נח (2) 279.)

אחריות עינת

11. לטענת מגדל, האחריות להצפה רובצת על עינת שכן לפי הסכם השכירות, האחריות לתחזוקת המושכר ולנזקים שיגרמו כתוצאה מהשימוש בו, מוטלת על עינת.כן טענה מגדל כי ככל שחלה במשרדי עינת תקלה המחייבת תיקון, היה על עינת להודיע על כך למגדל על מנת שיבוצע תיקון לאלתר ומשלא נודע למגדל על תקלה כלשהי הרי שלא הייתה למגדל אפשרות לפעול לתיקונה.

12. סעיף 7ב להסכם השכירות קובע :

"השוכר מצהיר בזאת כי בדק את המושכר, מצא אותו במצב נקי ותקין והוא מתחייב להחזיקו במצב כזה ולתקן על חשבונו כל נזק ו/או קלקול אשר ייגרם בתקופת השכירות.

סעיף 11 להסכם השכירות קובע:

"(א) השוכר אחראי כלפי המשכיר וכלפי צד שלישי לכל נזק מכל מין וסוג שייגרם לכל אדם ולכל רכוש ..הנובע בכל דרך שהיא מהמושכר או הקשור במושכר, לרבות ציוד השוכר שיותקן במושכר.

(ב) ..מתחייב השוכר לנקוט בכל הצעדים לביטול כל דרישה..או תביעה נגד המשכיר על כל נזק לו אחראי השוכר כאמור בסעיף א'..ולשפות את המשכיר על כל סכום שהמשכיר יחוייב לשלם עקב דרישה..או תביעה.."

לטענת עינת, הוראות הסכם השכירות שונו נוכח התנהגות הצדדים כך שלאחר חתימת ההסכם נערך בין הצדדים הסכם חדש אשר בא לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים ואשר לפיו תחזוקת המבנה על מתקניו נעשתה בפועל על ידי הבעלים, אשר שכרו את שירותיו של האינסטלטור ואף שילמו את שכרו.טענה זו בדבר שינוי החוזה בהתנהגות נטענה לראשונה בסיכומים ומשכך היא מהווה הרחבת חזית אסורה ואינני נזקק להידרש לה.

13. למעלה מן הצורך אציין כי עינת היא ששכרה את המשרד והיא אשר נכחה בו בפועל רוב שעות היום, משכך, שלא ניתן לומר שתחזוקת המבנה נעשתה בפועל ע"י מגדל, אף אם מגדל נשאה בתשלום עבור התיקונים שבוצעו שכן אין מחלוקת כי מי שהזמין את האינסטלטור מפעם לפעם ומי שיכלה לדעת על קיומם של תקלות ככל שהיו, הייתה עינת ולא מגדל. לחברת מגדל אשר לא שהתה במבנה, לא הייתה אפשרות לדעת על קיומם של תקלות בזמן אמת ולפי הנוהל שהיה בין הצדדים הייתה הגב' רונן מדווחת למר לוריא על תקלות שונות (והגב' רונן הודתה כי כך נהגה- עמ' 40 לפרוטוקול) . אני סבור כי מגדל נקטה באמצעים סבירים על מנת להבטיח את תקינות המבנה, מגדל ערכה ביקורת במבנה אחת לחצי שנה, בנוסף, הוכח בפני כי מגדל אף נשאה בתשלום בגין התיקונים לאחר שוידאה עם עינת כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונה של עינת.

14. עינת טוענת בסיכומיה כי עינת תיחזקה חדשות לבקרים את חדרי השירותים, טענה זו לא הוכחה, ולהיפך, נציגת עינת בעצמה העידה כי רק כאשר היו תקלות הוזמן האינסטלטור (עמ' 38 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06).מר נתן לוריא, מנהל הנכסים של מגדל העיד כי מאחר ולמגדל נכסים רבים הידיעה על תקלות מגיעה אליה דרך הדיירים:


"ש. האם היו נהלי אחזקה כבעלת הנכס לגבי אחזקת אותו מבנה?

ת. בנכס מסוג זה לא היו נהלים.היה חוזה שכירות שבו היה רשום מי חייב לעשות מה ומי צריך לטפל במה.

"ש. האם היו נהלים פנימיים לא כתובים שלפיהם הייתם בודקים התקינות?

ת. יש נהלים מסודרים לגבי בקרה..הנכסים מחולקים לשניים, מושכרים ופנויים. יש לנו מעל 70 נכסים..בנכס מושכר הסיורים פחות תכופים, יש נציג בשטח והנציג הוא הדייר
השוכר. אם יש תקלה אנו יודעים עליה מיידית דרך הדייר. כנ"ל היה באותו נכס בקרליבך

ש. במבנים מושכרים שיש להם נציג, גם בהם יש בדיקות תקופתיות?

ת. פעם בחצי שנה..בדיקה מקיפה וגם מסביב, גם פנימית וגם חיצונית. צינורות מים הוא לא בודק, הוא מדבר עם הדייר ומוודא אם יש תקלות". (עמ' 32-36 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06).(ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג.).

15. מטעם עינת העידה הגב' ויקי רונן, מנהלת המשרד של עינת בזמנים הרלוונטיים לתביעה, אציין כי עדותה של הגב' ויקי לא הייתה מהימנה עלי ונתגלו בה סתירות רבות ושינוי ממה שצויין בתצהירה. בעקבות כך ביקשה באת כוחה של עינת לחקור את הגב' רונן ויקי בחקירה נגדית.(עמ' 41 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06)

בסעיף 5 לתצהירה טענה הגב' רונן כי "כאשר נסגר המשרד עובר לאירוע נשוא התביעה לא הבחנתי בדליפת מים כלשהי למרות שעברתי בכל החדרים לרבות חדרי הנוחיות על מנת לוודא כי כל הפתחים סגורים וכך גם הברזים".(ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג)

כאשר נשאלה הגב' רונן בעדותה לעניין זה סתרה את האמור בתצהירה והשיבה:

"ש. מפנה לסעיף 5 לתצהירך...

ת. לא הבחנתי בדליפת מים. לא יכולה להגיד בוודאות שבאותו יום וידאתי שכל הפתחים סגורים וגם הברזים..כשאני יוצאת מהמשרד אני לא בודקת אם יש נזילה בשירותים ובנוסף, אנשים עוד מסתובבים במשרד. איני זוכרת אם הייתי אחרונה בערב שקדם לראש השנה". (עמ' 39 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06).

כאשר נשאלה הגב' רונן אם היה קיים נוהל לבדיקת ליקויים ותיקונם השיבה כי אינה זוכרת:

ש. האם היה קיים נוהל ספציפי כתוב בכל מה שקשור לבדיקת ליקויים, אחזקה, תיקון ליקויים..?

ת. היינו צריכים לדווח למגדל..

ש. נהול מבחינת תחזוקה, מניעת תקלות? היו מנהלים קבועים ידועים?

ת. לא זוכרת.." (עמ' 38 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06).

הגב' רונן נשאלה אם ידוע לה שצינור הניאגרה מחובר לברז שניתן לסגור אותו והשיבה כי אינה יודעת וכי "גם אם הייתי יודעת לא הייתי הולכת לסגור".(עמ' 39 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06).

16. השמאי מטעם הדר, מר פינטו התייחס בעדותו לסיבות שגרמו לנזילה והעיד:

"ראיתי את הצנרת הפגועה, את המחבר הפגוע, את המים שזרמו שם.."(עמ' 23 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06).ובהמשך:

"ההברגה השתחררה. מנפחים, מנפחים ..בלון ובסוף הוא מתפוצץ, זה תלוי ברמת הביצוע של אותו מתקין..ידוע כי בשעות לילה ובאזורים מסויימים לחץ המים עולה לאור העובדה שיש מיעוט משתמשים. זה לא אומר שלא הייתה התקנה לקויה " (עמ' 28-29 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06).לשאלת ביהמ"ש אם יש משמעות לכך שהצנרת ישנה השיב מר פינטו כי "צנרת ישנה 10 שנים יכולה לנזול מעצמה כתוצאה מבלאי ..היא יכולה להתעייף. המחבר עצמו יכול להתעייף".

17. ממכלול העדויות לרבות עדותו של מר פינטו והתמונות שצורפו וסומנו כת/1 עולה כי תבריג פלסטיק המחבר את הצינור הגמיש היוצא מנקודת המים שבקיר למיכל הניאגרה נשבר וכתוצאה מכך התנתק צינור הפלסטיק מהברז ונגרמה הנזילה. מתמונת הצינור והתבריג שצורפו עולה כי המדובר בצינור ישן ולאור העובדה שהוחלפו שני מיכלי ניאגרה (לרבות צינור פלסטיק) מתוך שלושת השירותים חזקה כי השירותים שמהם התנתק הצינור וארעה הנזילה היו השירותים בהם לא בוצעה ההחלפה האמורה. אף אחד מהעדים לא הצליח להיזכר באיזה מהשירותים הייתה הנזילה ומשכך טענות עינת כי המדובר באחד מחדרי השירותים בהם הוחלף המיכל , לא הוכחה ואני סבור כי טענה זו נולדה לצורך ההליך בלבד.מהעדויות עולה כי המדובר בבניין ישן ובבניין כזה נדרשת תחזוקה שוטפת ונקיטת פעולות למניעת תקלות במבנה, עינת לא הוכיחה כי נקטה בכל פעולה על מנת למנוע את אירוע ההצפה אילו הייתה עושה כן, קרוב להניח שהתבריג לא היה מתנתק ולא הייתה נגרמת הנזילה. בעדותה של הגב' רונן ניתן למצוא חיזוק לטענה כי סוכנות עינת לא נקטה בפעולת כלשהן או בנוהל מסודר למניעת תקלות.


לאור האמור לעיל לא עלה בידי עינת להוכיח כי לא התרשלה בתחזוקת הבניין ומשכך אני קובע כי האחריות לנזקי ההצפה רובצת עליה.

הודעה לצדדי ג' מגדל וא.ד.ש

18. משקבעתי כי למגדל לא הייתה אחריות לאירוע הנזילה הרי שההודעה לצד ג' 1- מגדל , נדחית.

אחריות א.ד.ש

לטענת עינת, בסמוך לפני אירוע ההצפה תוקנו השירותים במשרדי עינת ע"י חברת א.ד.ש לטענתה, בשל התקנה לקויה של הצינור למיכל ההדחה, השתחרר הצינור האמור וגרם להצפה.כפי שצויין בסעיף 4 לתצהירה הגב' רונן :"אחד התיקונים אשר בוצעו על ידי דודו דהאן מא.ד.ש קודם לאירוע הנדון היה תיקון עקב נזילת מים מצינור הזנת מים לניאגרה בחדר השירותים שבמשרד. מדובר באותו צינור אשר קרס וגרם לנזק נשוא התביעה." (ההדגשה אינה במקור-א.ד.ג).

כשנשאלה הגב' רונן בעדותה אם היא זוכרת מתי בוצע התיקון השיבה בשלילה. כמו כן לא זכרה הגב' רונן פרטים בדבר התקלה האמורה ולא באיזה מבין חדרי השירותים בוצע התיקון. זאת ועוד, כשנשאלה הגב' רונן לגבי טיב העבודות של מר דהן השיבה כי ככל שידוע לה לא הייתה לעינת טענה כלפי התיקון ובתצהירה טענה כי "לאחר התיקון האחרון שביצע מר דהאן לא הבחנתי בתקלה חוזרת בצינור שהוחלף, כמו כן, לא נמסר לי על ידי עובד או מבקר במשרד כי קיימת נזילת מים".

גם בעדותה שללה הגב' רונן את האפשרות שהתקלה ארעה בעקבות התיקון של מר דהן מא.ד.ש:

"ש. היית מודיעה כי התיקון בסדר?

ת. לא הייתה בעיה, התיקון היה בסדר..

ש. הייתה לכם טענה לגבי התיקון?

ת. לא.

ש. אתם חושבים כי התקלה בגללו?

ת. לא.

ש. שמעת מישהו בעינת שאמר שהתקלה (צ.ל-התיקון-א.ד.ג) לא בסדר?

ת. לא". (עמ' 42-44 לפקוטוקול הדיון מיום 11/12/06).כמו, כן, העידה הגב' רונן כי בסוכנות עינת היו מרוצים מעבודתו של מר דהן:

ש. תיקוני האינסטלציה..את כולם עשו דוד דהן?

ת. כן.

ש. למה דווקא הוא?

ת. אנו רגילים לעבוד איתו..

ש. סימן שהייתם מרוצים מהאינסטלטור?

ת. כן

ש. היו בעיות עם האינסטלטור שאת זוכרת?

ת. ממש לא

ש. לו היו בעיות כאלה, הייתם אומרים לנציגי מגדל?

ת. כן, לנתן. (עמ' 40 לפרוטוקול הדיון מיום 11/12/06)


מר דוד דהן ציין בתצהירו כי : "בסמוך לאירוע ההצפה החלפתי שני מיכלי הדחה בחדרי השירותים בשני מועדים שונים. בגין עבודות אלה הוצאתי שתי חשבוניות למגדל..האחת ביום 4/9/02 והשנייה ביום 6/9/02..כל החלפת מיכל כרוכה באופן אוטומטי בהחלפת הצינור הגמיש..המחבר את מיכל ההדחה לברז המים שבקיר..בסיום עבודתי בדקתי את החיבורים ווידאתי כי מיכל ההדחה והצינור הגמיש פועלים באופן תקין ".מר דהן העיד כי הצינור הנראה בת/1 הוא לא הצינור שהותקן על ידו וכדבריו: "אני מציג בת/1 את התמונה התחתונה. המרחק ביניהם לא עולה על 60 ס"מ ולכן לא צריך לשים צינור של מטר ולכן זו לא עבודה שלי..זה נראה צינור ישן מאוד. אני רואה שהוא שחור, מלוכלך..אני הבאתי איתי צינור באריזה סגורה" עמ' 57 לפרוטוקול הדיון מיום 25/12/06.

ובהמשך-

"ש. מציגה את אותה תמונה (ת/1-א.ד.ג), זו צינורית חדשה?

ת. לא נראית חדשה.

ש. יכול להיות שאתה רוצה לחזור בך לאור מה שאמרת בתצהיר כי כשאתה מחליף מיכל, אתה מחליף צינור?

ת. באורך שנראה בתמונה, זו לא צינורית שאני התקנתי אי פעם

ש. יכול להיות שדווקא לא בכל פעם שהחלפת מיכל החלפת גם צינור?

ת. לא, כל פעם כאשר החלפתי מיכל, החלפתי גם צינור..

ש. הצינור בתמונה, אתה החלפת אותו בעבר?

ת. לא יודע. את הצינור הספציפי הזה- לא. לא הייתי שם צינור באורך כזה, לא אשים צינור של מקלחת למיכל הדחה.." (עמ' 61 לפרוטוקול הדיון מיום 25/12/06).

19. עינת לא הוכיחה כי מר דהן התרשל בעבודתו ולא הראתה כי ההצפה ארעה בעקבות התיקון שבוצע על ידו בסמוך לפני אירוע ההצפה. ראשית, מר דהן לא היה האינסטלטור היחידי שעבד במבנה ויתכן כי אינסטלטור אחר התקין את הצינור אשר התנתק ממיכל ההדחה. שנית, מר דהן העיד כי עובר לאירוע החליף מיכלי הדחה בשניים מתוך שלושת חדרי השירותים שבמשרדי עינת אולם לא הוכח בפני כי המיכל שבו ארעה הנזילה הוא אחד מאותם שניים שהוחלפו. כמו כן, אני מקבל את טענתו של דהן כי במידה והייתה בעיה כלשהי בתיקון יתכן והייתה מתרחשת נזילה או טפטוף מיד לאחר התיקון האמור,דבר שלא הוכח, מעדותה ומתצהירה של הגב' רונן נראה כי בסמוך לתיקון לא היו למי מנציגי עינת כל טענות לגבי התיקון האמור ונראה כי טענותיה בעניין זה הינם טענות בדיעבד. לאור האמור, אני קובע כי לא הוכח כל קשר סיבתי בין התיקון של מר דהן לקרות התקלה ולנזק שנגרם לתובעים. משכך, אני קובע כי דין הודעת צד ג' כנגד א.ד.ש להידחות

ת.א 3854/03- תביעת השיבוב

20. מבטח המגיש תביעת שיבוב כנגד צד שלישי נדרש להוכיח שלושה יסודות ורק בהתקיימותם עוברת זכות המבוטח כלפי הצד השלישי - למבטח:האחד, חבות המבטח עפ"י הפוליסה. השני, תשלום בפועל ע"י המבטח למבוטח בהתאם לחבות עפ"י הפוליסה. והשלישי, חבות של הצד השלישי לפצות את המבוטח.לגבי היסוד הראשון, עינת טענה כי הדר שילמה כמתנדבת וכי תנאי הפוליסה לא התקיימו. טענה זו אינה נכונה שכן עיון בפוליסה שצורפה לתביעה ובדוחות הסקר מעלה כי לא נדרשו אמצעי מיגון מיוחדים לנזקי מים. בנוסף, הגב' אילה פרנקל, ראש מדור תביעות רכוש אצל הדר,העידה כי הנזק לבית העסק של המבוטחת היה מכוסה עפ"י תנאי הפוליסה וכי "לגבי נזקי מים, הסוקר לא דרש בדוח הסקר שום דבר". גם השמאי מטעם התובעת התייחס בעדותו לעניין המיגונים והשיב:"בדוח סוקר הוא ממליץ לעיתים לתת מגבהים או להניח סחורה או טובין בריחוק מסויים מקירות המבנה. במקרה זה לא הייתה שום התנייה בפוליסה".(עמ' 25 לפרוטוקול הדיון מיום 4/12/06). לאור האמור אני קובע כי היסוד הראשון התקיים וכי תנאי הפוליסה התקיימו.

לגבי היסוד השני, הגב' פרנקל ציינה בתצהירה כי שולם למבוטחתה בגין נזקיה סך של 145,853₪. מר גגין ציין אף הוא בתצהירו כי בגין אירוע ההצפה שולם לחברתו הסכום האמור.

להוכחת גובה הנזק, צירפה הדר לתביעתה את חוות דעתו של השמאי איתן פינטו בה הוערכו הנזקים לבית העסק של המבוטחת בסך של 153,750 ₪. מר פינטו אשר ביקר במבנה ביום 7/9/02 נחקר בחקירה נגדית ואיני סבור כי חוות דעתו, נסתרה. אמנם סבירות גובה הנזק, עומדת לבחינה ולבדיקה, גם כשעסקינן בתביעת שיבוב, אך גם בעניין זה, עומדת הנחה כי התובעת שיפתה את מבוטחה כדין ובסבירות, (ראה ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ ואח' פ"ד נ(4) 567,)אשר ליסוד השלישי, משקבעתי כי האחריות לקרות אירוע ההצפה רובצת
על עינת הרי שהוכחו שלושת היסודות הנדרשים בתביעת שיבוב. ומשכך מוטלת על עינת החובה לפצות את הדר בגין תגמולי הביטוח ששולמו על ידה לאוקשיין.

גובה הנזק בת.א 7233/03

21. בתמיכה לטענותיהם בענין גובה הנזק צירפו חזות לתביעתם חוות דעת השמאי מר יחזקאל צדוק אשר אמד את הנזקים למבנה ולתכולת המזנון בסך של 15,552. הנתבעים כולם ויתרו על חקירתו של מר צדוק ומשכך אני מקבל את האמור בחוות דעתו שלא נסתרה.בנוסף לטענה בדבר נזקים למזנון ולתכולתו טענו חזות כי לתובע 1 נגרם הפסד יום עבודה המוערך על ידו בסך של 3,000 ₪.טענתו של מר חזות לא הוכחה במסמכים כלשהם, התובע לא הראה את הבסיס לפיצוי בסכום של 3,000 ₪ בגין יום עבודה ואף לא הוכיח כי אכן נעדר מעבודתו. משכך, אני דוחה את התביעה בגין ראש נזק זה.

לאור האמור לעיל אני קובע כי התובעים הוכיחו את הנזקים שנגרמו למזנון בעקבות אירוע ההצפה ומשכך על עינת לפצות את חזות בגין נזקים אלו.

סוף דבר,

22. אשר על כן, אני מקבל את התביעות והתוצאה היא כדלקמן:

(א) אני מחייב את עינת סוכנות לביטוח חיים (1993) בע"מ, לשלם להדר חברה לביטוח בע"מ, את סכום התביעה, בסך של 153,284 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיום 11/6/03, ועד למועד התשלום המלא בפועל בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

(ב) אני מחייב את עינת סוכנות לביטוח חיים (1993) בע"מ לשלם לחזות סך של 16,399 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, מיוםהגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

(ג) ההודעות לצדדי ג' כנגד מגדל חברה לביטוח וא.ד.ש עבודות אינסטלציה ותיקונים נדחות. אני מחייב את שולחת ההודעה לצדדי ג' הנ"ל לשלם שכ"ט עו"ד לכל אחד מצדדי ג' בסך של 7,500 ₪



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היתר בניה שוכר

  2. חוזה החלפת שוכר

  3. אחריות משכיר דירה

  4. ביטול עסקת שכירות

  5. היטל השבחה השכרה

  6. ביטול עסקה שכירות

  7. ארנונה על שם שוכר

  8. חובת רישום שכירות

  9. חובת דיווח שכירות

  10. הפקעת זכות שכירות

  11. חוזה הפסקת שכירות

  12. חוזה הארכת שכירות

  13. איחור בהחזרת המושכר

  14. אובדן הכנסות משכירות

  15. הסכם אופציה לשכירות

  16. העברת זכויות שכירות

  17. העברת זכויות במושכר

  18. בניה לא חוקית שוכר דירה

  19. חובת רישום זכות שכירות

  20. העברת זכות שכירות במנהל

  21. העברת זכות שכירות מהוונת

  22. איחור בהחזרת משרד בשכירות

  23. זכות סירוב ראשונה בשכירות

  24. העברת זכות שכירות ללא תמורה

  25. הסכם מסגרת לשכירות בלתי מוגנת

  26. אי דיווח על הכנסות מהשכרת דירות

  27. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  28. איחור בהחזרת מפתחות דירה בשכירות

  29. הקצאת דירות בשכירות בשיכון הציבורי

  30. איחור במסירת דירה - פיצוי על לשכירות

  31. תביעה בגין תקלה בדוד שמש בדירה שכורה

  32. עלות תיקון בתשתיות במושכר חלות על בעל הבית

  33. תביעה ותביעה שכנגד שעילתן ביחסי שכירות בין הצדדים

  34. תביעה נגד שוכרים בגלל שלא השקיעו כלל בתחזוקת הדירה

  35. עזיבת דירה בשכירות לפני סיום תקופת השכירות המוסכמת

  36. נטען כי השוכר עשה שימוש בדירה לצורך הלנת אורחים רבים

  37. אי הסכמה פנות דירה בשכירות ועמידה על זכות להפעלת אופציה

  38. מושכר המהווה "סטייה ניכרת" שמשמעה היעדר כל סיכוי לקבלת היתר בניה

  39. טענה כי השוכרים דיברו לא יפה והדירה הוחזרה כשהיא לא צבועה עם חורים

  40. נטען כי השוכרים ביצעו שינויים רבים במושכר ובין היתר הכניסו שתי משפחות לבית

  41. זכות המשכיר לקצר את תקופת השכירות בתנאי שיודיע לשוכר בהודעה מוקדמת בכתב 45 יום מראש

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון