אחריות חברת הביטוח של המזיק


מבוא
בפניי תביעה כספית בעילת כפל ביטוח.

התובעת היא חברה לביטוח בע"מ שביטחה את הובלות אלי מור בע"מ (להלן: "מבוטח התובעת ו/או הצד השלישי") ואת המטענים המובלים על ידו בפוליסה משולבת לביטוח רכוש במעבר ואחריות המוביל לתקופה החל מיום 1.1.05 ועד ליום 31.12.05.

הנתבעת היא חברה לביטוח בע"מ, שביטחה את ערדג אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "מבוטחת הנתבעת") בפוליסת סחורה בהעברה לתקופה החל מיום 1.1.05 ועד ליום 31.12.05.

לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 6.3.05 מסרה מבוטחת הנתבעת למבוטחת התובעת מטען של דגי דניס מאילת (להלן: "המטען"). מבוטחת התובעת הובילה את המטען באמצעות רכב אליו הייתה רתומה מכולת קירור סגורה בה היה המטען. במהלך הנסיעה, באחד משיפולי הדרך, התהפכו הרכבים וחלק מתכולת המטען ניזוקה. בהתאם לממצאי השמאי, התובעת שילמה את תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו.

לטענת התובעת, בהתאם לדיני ביטוח הכפל ולפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") עם תשלום תגמולי הביטוח בגין המטען שניזוק, היא זכאית לקבל מהנתבעת אשר ביטחה אף היא את המטען שניזוק את הסכומים ששולמו על ידה, ובין השתיים יריבות ישירה גם לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

מנגד, טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי בענייננו אין מקום לתחולת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, מאחר והאחריות לאירוע הנזק רובצת על מבוטחת התובעת. לטענת הנתבעת, עילת כפל הביטוח נסוגה מפני אחריות נזיקית מקום בו מבוטחת התובעת אחראית ברשלנותה לקרות הנזק ומאחר והתובעת אינה מעלה כל טענה בדבר אחריות מבוטחי הנתבעת אין מחלוקת לגבי רשלנות מבוטחת התובעת. כמו כן, אין לתובעת עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או כל דין אחר ודין תביעתה להידחות.


הנתבעת (להלן: "הנתבעת ו/או המודיעה") הגישה הודעה לצד שלישי נגד מבוטחת התובעת ולפיה, ככל שייקבע שעליה לשלם לתובעת סכום כלשהו אזי על הצד השלישי לפצותה באופן מלא ו/או חלקי בתשלום כל סכום בו תחויב. לפי טענת הנתבעת, אירוע הנזק אירע בשל רשלנותו הבלעדית של הצד השלישי או מי מטעמו אשר התבטאה, בין היתר, בנהיגה רשלנית ו/או בלתי זהירה ו/או ברשלנות באופן הובלת הנטען ו/או ברתימת הנגרר ולפיכך על הצד השלישי לשפות את הנתבעת ככל שהתביעה נגדה תתקבל.

לטענת הצד השלישי, דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף ממספר טעמים: העדר עילה מחמת פיצוי מלא ששולם למבוטחת הנתבעת בגין האירוע נשוא התביעה; בהעדר זכות תחלוף אין למודיעה כל עילת תביעה ואין היא בגדר מיטיב. מאחר והמודיעה לא נתבעת כמעוול, משלא שילמה תגמולי ביטוח למבוטחת ומשאינה פועלת בשם מבוטחיה כאמור בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, דין ההודעה לצד שלישי להידחות על הסף. למעשה, היה ותתקבל ההודעה לצד שלישי, ייווצר מצב שהנתבעת מתעשרת שלא כדין על חשבון התובעת ולמעשה ההודעה לצד שלישי דינה כדין הודעה כנגד התובעת עצמה.

המחלוקת

המחלוקת המשפטית בין התובעת לנתבעת היא בשאלה האם יש מקום לתביעה בעילת כפל ביטוח מקום בו מבוטחת התובעת ו/או מי מטעמה אחראים בהתרשלותם (לטענת הנתבעת) לנזק, כלומר, האם עילת כפל הביטוח גוברת על העילה הנזיקית. המחלוקת העובדתית היא לגבי אחריות מבוטחת התובעת לאירוע כשלשיטת התובעת האחריות הנ"ל לא הוכחה ולא נדונה ולשיטת הנתבעת, הנזק שנגרם לסחורה בבעלות מבוטחת הנתבעת נגרם כתוצאה מרשלנות נהג המשאית במסגרת עבודתו אצל מבוטחת התובעת.

ההסכמה הדיונית

ביום 14.10.10 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה: סכום התביעה הועמד על סך של 22,869 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6.3.05; התצהיר של הגב' אבלי (על נספחיו) מטעם התובעת הוגש כראיה ללא חקירה נגדית; תיקי המוצגים שהוגשו על ידי הצדדים יהוו חלק מחומר הראיות.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון

המחלוקת העובדתית

גב' אבלי העידה בתצהירה כי ביום 7.3.05 קיבלה הודעה מנציג מבוטחת התובעת, כי ביום 6.3.05 לקראת שעות הערב בעליות של ים המלח התהפכה המשאית ונגרם נזק למטען דגים אשר היו עמוסים על עגלה רתומה למשאית. בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, צבי לוי ושות' נכתב בין היתר כי השמאים שוחחו עם הנהג מר קפלן שמסר, בין היתר, כי: "במהלך הנסיעה, באחד מעיקולי הדרך התהפכו הרכבים וחלק מתכולת המטען, כאמור דגי דניס, נפגעו."

התובעת לא הגישה תצהיר מטעם הנהג של מבוטחת התובעת, מר קפלן, והימנעותה מהצגת גרסתו של הנהג פועלת לחובתה. כמו כן, מהראיות שהוגשו על ידי התובעת כאמור לעיל עולה, כי בתאונה לא היה מעורב רכב נוסף למעט המשאית של מבוטחת התובעת שהתהפכה באחד מעיקולי הדרך.

יתירה מזאת. למבוטחת התובעת הייתה שליטה מלאה על המשאית ולנתבעת שלא הייתה במקום התאונה אין כל ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה ולנזק למטען. לפיכך, יש מקום להחיל את הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) - הדבר מעיד על עצמו, שכן אירוע התהפכות המשאית שגרם לנזק למטען מתיישב יותר עם המסקנה שהנהג לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה ולפיכך היה על התובעת להראות שלא הייתה לגבי התאונה שהביאה לנזק התרשלות של המבוטחת שלה שהיא חבה בגינה. התובעת לא עשתה כן, לא הגישה תצהיר מטעם הנהג ולא טענה דבר לגבי נסיבות התאונה ככל שהיו כאלה שגרמו לתאונה שלא באשמתה של מבוטחת התובעת. מצב דברים זה פועל לחובת התובעת והמסקנה היא שהנזק למטען נגרם בגין התרשלותה של מבוטחת התובעת.

נוכח האמור לעיל, שוכנעתי כי התהפכות המשאית והנזק שנגרם למטען נגרמו מהתרשלותו של הנהג מר קפלן שנהג במשאית מטעם מבוטחת התובעת.

לפיכך, טענת הנתבעת כי מבוטחת התובעת ו/או מי מטעמה אחראים בהתרשלותם לנזק שנגרם למטען מתקבלת.

המחלוקת המשפטית

המחלוקת המשפטית בין התובעת לנתבעת היא בשאלה האם יש מקום לתביעה בעילת ביטוח כפל מקום בו מבוטחת התובעת ו/או מי מטעמה אחראים בהתרשלותם לנזק, כלומר, האם עילת ביטוח כפל גוברת על העילה הנזיקית.

לטענת התובעת הלכה פסוקה היא, כי ביטוח כפל מתקיים גם כאשר מדובר במבוטחים שונים ובתנאי שמדובר בכיסוי ביטוחי לסיכון זהה והכיסוי הביטוחי ניתן לאותו אינטרס בנכס. לשיטתה, גם כאשר מדובר במצב של מבטחת המזיק מול מבטחת הניזוק, הלכה היא כי טענת ביטוח כפל כאמור בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח תתקבל ועילת השיבוב לפי סעיף 62 לחוק הנ"ל תיסוג מפניה. התובעת למדה הלכה זו מרע"א 5449/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ פ"ד נה (3) 769 (להלן: "רע"א מגדל").

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת מתעלמת מהדיון הנוסף שהתקיים בתיק הנ"ל, דנ"א 3964/01 סיגנא חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הלכת סיגנא") שם נקבע כי ברע"א מגדל לא דנו בהלכה לה טוענת התובעת.

בהחלטה בהלכת סיגנא נקבע כי ההלכה החדשה ברע"א מגדל עניינה בכך שביטוח כפל חל גם במקרה של מבוטחים אחדים שביטחו את אותו האינטרס בנכס. אולם, בית המשפט לא התייחס וממילא לא הכריע בשאלה מה דינה של זכות החזרה בעילת ביטוח כפל כאשר דורש השיפוי הינו מבטח המזיק ובלשונו של בית המשפט:

"בחינת היחס שבין ביטוח כפל לטובת מבוטחים אחדים לבין דיני התחלוף הקבועים בסעיף 62 לחוק, אכן מעוררת שאלות כבדות משקל; ואני נכון להסכים עם העותרת שהתוצאה המתוארת על ידה אינה רצויה...אלא שפסק הדין של ערעור בענייננו אינו דן בשאלות אלה, וממילא התוצאה עליה מצביעה העותרת איננה מתחייבת ממנו. פסק הדין איננו קובע כי ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק יחול גם במקרה בו נמצא מבטחו של המזיק אחראי בגין חבות המזיק כלפי צד שלישי (הניזוק)" (ראה: הלכת סיגנא, פסקה 5).

הצדדים הגישו פסקי דין רבים של הערכאות שונות שעסקו בסוגיה האם זכות החזרה בעילת ביטוח כפל מכוח סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח גוברת על זכות התחלוף שבסעיף 62 לחוק, גם במצב שבין המבוטחים קיים יחס של מזיק כנגד ניזוק ואחד מהם הוא שאשם בקרות הנזק.

בפסיקה קיימות שתי גישות. מחד, הגישה הדוגלת בעקרון האשם ודיני הנזיקין המסורתיים ולפיה אין מקום לחייב את מבטח הניזוק התמים להשתתף בנטל הפיצוי מכוח עילת ביטוח כפל. מנגד, הגישה לפיה במצב של ביטוח כפל גוברת זכות ההשתתפות ללא קשר לשאלת האחריות ו/או הרשלנות של מי מהמבוטחים על זכות התחלוף מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.

בע"א (ת"א) 1929/09 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ סקרה כב' השופטת שבח את שתי הגישות כאמור לעיל על נימוקיהן כפי שבאו לידי ביטוי בפסקי הדין השונים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והטיעונים לכאן ולכאן כאמור בפסקי הדין שהוגשו, אני סבור שאין להעדיף את זכות ההשתתפות לפי עילת ביטוח כפל על זכות התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח ולפיכך דין התביעה להידחות.

עיקרון התחלוף הוא עיקרון יסוד בנזיקין שתכליתו למנוע התעשרות שלא כדין של החייב אשר צד שלישי פרע את חובו.

העדפת ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח תגרום להתעשרות שלא כדין על חשבון הניזוק. יווצר מצב שבמקרה הרגיל בו המזיק איננו מבוטח יהיה זכאי מבטחו של הניזוק לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח לקבל השבה מלאה של סכום הביטוח ששולם, ואילו במצב בו המזיק ביטח את עצמו אזי חלה על מבטחו של הניזוק חובת השתתפות לכיסוי הנזק שמן הסתם תבוא בעתיד לידי ביטוי גם בעלויות הביטוח של הניזוק עצמו שיעלו. זאת ועוד. מאחר וגובה ההשתתפות נגזר מן היחס של סכומי הביטוח נוצר מצב שככל שהסכום בו ביטח המזיק את עצמו נמוך יותר (לעומת סכום הביטוח של הניזוק) כך יחוייב מבטחו של הניזוק בכיסוי חלק גדול יותר של הנזק.

אני סבור שיש להעדיף את זכות הניזוק להשבת המצב לקדמותו שהוא עיקרון יסוד בדיני הנזיקין. לפיכך, חברת הביטוח של המזיק היא שאחראית למלוא הנזק ואין לאפשר לה לדרוש השתתפות ממי שאינו אחראי לנזק כלל, כלומר חברת הביטוח של הניזוק. לטעמי, כל חריגה מהאמור לעיל אינה עולה בקנה אחד עם חוש הצדק ותגרום להתעשרות חברת הביטוח של המזיק כמו גם המזיק (בהמשך) שלא כדין על חשבון המבטחת של הניזוק ובהמשך הניזוק עצמו.

נוכח האמור לעיל התביעה נדחית.

נוכח כך, גם ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהתחשב בהתנהלות הצדדים ובהסכמה הדיונית שחסכה זמן לצדדים ולבית המשפט ולאור סכום התביעה המתוקן במסגרת ההסכמה הנ"ל, התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ ובנוסף הוצאות משפט.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ארנונה חברת ביטוח

  2. התיישנות חברת ביטוח

  3. חוסר תום לב חברת הביטוח

  4. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  5. אי שיתוף פעולה עם חברת הביטוח

  6. אי מסירת מכתב דחייה של חברת ביטוח

  7. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  8. התיישנות במהלך משא ומתן עם חברת הביטוח

  9. ניכוי סכומים שבית המשפט המחוזי הורה לחברת ביטוח לשלם לעו"ד

  10. נטען למצג שיצרה חברת הביטוח בהתנהגותה בדבר ויתור על טענת התיישנות

  11. טענת חברת ביטוח כי מדובר בתאונה מבויימת או בשיתוף פעולה בין התובעת לנתבע

  12. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון