אחריות מוביל אווירי


התובע טוען בתביעתו כי שלח מארגנטינה לישראל באמצעות הנתבעת, כלב דלמטי בטיסה 699/04. הטיסה הגיעה לישראל ביום 4.4.03, אך הנתבעת לא מסרה לו את הכלב, הכלב נמצא ע"י התובע מת בשטח האווירי של נתב"ג.

הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי חל על המקרה חוק ההובלה האווירית, התש"מ 1980. עפ"י החוק תובלה אמנת ורשה שתוקנה ע"י פרוטוקול האג.

עפ"י סעיף 10 לחוק אחריות מוביל אווירי היא עפ"י האמנה והחוק.

עפ"י החוק והאמנה, כאשר לא הוצהר על ערך מיוחד של המטען, הפיצוי הוא לפי המשקל של המטען שאבד. כיום ערכו של ק"ג עומד על כ-20$.

התובע לא הצהיר הצהרת ערך מיוחדת, לפיכך הפיצוי לו זכאי התובע, לטענת הנתבעת הינו 400 $.

סעיף 10 מגביל את התביעה רק לנזק ממוני, לפיכך אין תובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש, סבל, אי נוחות ואובדן הנאה, כפי שהוא דורש בתביעתו.

עוד טוענת הנתבעת כי הכלבה הגיעה לת"א כשהיא בחיים וללא פגע ביום 4.4.03.

בעת פריקת המטוס ע"י עובדי רשות שדות התעופה או ממ"ן השתוללה הכלבה בכלובה לאחר שהיתה כלואה בו שעות רבות, הכלוב התהפך והכלבה ברחה.

הודעה על האירוע נמסרה מיד לפקח הטיסה, למרכז התיאום, למנהל תורן וליחידה ללכידת ציפורים.

בדו"ח פקח הטיסה נכתב כי הכלוב נפל מידי הסבלים של רשות שדות תעופה, הדלת יצאה ממקומה והכלב ברח.

עקב שביתה של המכס פנתה הנתבעת לוועד העובדים כדי שיאפשר לשחרר את הכלבה.

הנתבעת פעלה רבות במשך יומיים לחיפוש הכלבה ואף השיגה אישור לתובע להיכנס לשטח השדה, אך לבסוף הכלבה נמצאה מתה.

הכלבה לא מתה מירי וזאת מתוך דו"ח נתיחה שנערך לכלבה.

הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לרשות שדות התעופה בישראל, וזאת בטענה כי צד ג' התרשל בפריקת המטען מהמטוס, דבר שגרם לנפילת הכלוב ולהמלטות הכלבה.

בכתב ההגנה להודעת צד ג' טענה רשות שדות התעופה לישראל, כי עפ"י החוק חל ייחוד עולה אך ורק לפי החוק והחבות מוטלת על המוביל האווירי.

צד ג' מוסיף כי גם לפי טענת הנתבעת הכלבה השתוללה עקב תנאי הטיסה ולכן האחריות היא של המוביל האווירי שהטיס אותה במשך שעות רבות, ללא מזון.

עוד טוען צד ג' כי הנתבעת הודתה בחבות והציעה פיצוי בסך 400 $.


הנתבעת בכתב תשובתה חזרה על כך שהפריקה הבלתי זהירה גרמה לכלוב ליפול ועקב כך ברחה הכלבה. כמו כן, הוסיפה הנתבעת כי הצעתה לפיצוי היתה לפנים משורת הדין.


הראיות :

התובע העיד בפני וחזר על גרסתו בכתב התביעה, ואף ציין את הוצאותיו. כאשר התובע גילה את הכלבה כשהיא מתה, הוא ראה 2 חורים ברגליה.

התובע מדגיש בעדותו כי לפני ששיגר את הכלבה, הוא שאל לגבי הסיכויים שהיא תשרוד את הטיסה. לא הביאו בפניו סיכון של בריחת הכלבה מהכלוב. התובע מוסיף כי בדק את הכלוב והיו בו סגירות רבות.

התובע העיד על המאמצים שעשתה הנתבעת לאיתור הכלבה.

התובע נשאל לגבי ידיעתו כי באותו מועד היתה שביתה במכס והשיב בחיוב, וכן נשאל האם הוא יודע בוודאות כי הכלבה נורתה והשיב כי ראה חורים ושיער שאלו חורים של כדורים, אך אין הוא יודע בבירור על כך.

הטיסה ערכה למעלה מ-20 שעות. התובע הדגיש שגם אחותו וגם חברים שלו שלחו כלבים מארגנטינה לארץ.

מטעם הנתבעת העידה מנהלת מחלקת מטענים של הנתבעת. בעדותה היא מציינת כי עקבה לכל אורך פריקת המטוס מהמשרד שלה, שהוא בנתב"ג לוודא שהכלבה הגיעה בשלום. נאמר לה ע"י החברה שמבצעת בשביל הנתבעת את שירותי הקרקע חברת אירו הנדלינג, שהכלוב נפל מהמסוע, נפתח והכלבה ברחה וכי מחפשים אחריה.

העדה פירטה את המאמצים שעשתה כדי לחפש אחר הכלבה תוך סיכון עצמי. היא השיגה אישור כניסה לתובע כדי שינסה לקרוא בשם הכלבה ואולי היא תשוב.

התקבל כראיה מכתב של ב"כ הנתבעת אל התובע, לפיו מבירור שערכה הנתבעת עולה כי בעת פריקת המטוס ע"י עובדי רשות שדות התעופה, השתוללה הכלבה שהיתה כלואה שעות רבות והכלוב התהפך והכלבה ברחה.

עוד מצויין במכתב כי לפנים משורת הדין מסכימה הנתבעת לפצות את התובע בסכום בשקלים השווה ל-400 $.

הוצגה לעדה הגרסה שבדו"ח הפקח מטעם הנתבעת מר ערן שמריהו, לפיה הכלוב הגיע לקצה רצועת השינוע ונפל מידי עובדי רשות שדות התעופה, העדה השיבה כי היא לא כתבה את הדו"ח.

הגרסה של העדה, לפיה הכלבה השתוללה נאמרה לה ע"י אחרים.

עד נוסף מטעם הנתבעת היה פקח הרחבה של אירו הנדלינג, ערן שמריהו, החתום על הדו"ח שצורף לכתב ההגנה.


העד נחקר על האמור בדו"ח והשיב כי היה בקשר עיין במרחק 20 מטר מהמטוס. הוא ראה מרחוק טלטלה קלה וכאשר הונח הכלוב הדלת נפתחה והכלב ברח. כאשר הכלוב הונח על הקרקע הוא היה שלם. האירוע היה כאשר הורד הכלוב מהמסוע אל העגלה. הכלוב לא נפל ארצה. הכלבה היתה לא גדולה ולא עצבנית.

מטעם צד ג' העיד מר דזנאשווילי רפאל, שתפקידו היה לפרק את המטוסים ולהעמיסם.

העד עלה למחסן שבמטוס, פתח את הדלת והניח אישית את הכלוב על המסוע. הכלב היה בריא ושלם והכל היה בסדר.

במחצית הדרך שבין המטוס לסוף המסוע הכלב השתחרר ורץ. הכלב לא השתולל. הכלוב הגיע ריק לרצפה. עובד אחר היה למטה, והוא אמור לקבל את הכלוב. בכלוב יש תפס שסוגר את הדלת ויש רצועת קשירה. במקרה זה לא היתה רצועה.

העד ציין כי בסוף המסוע היה עובד בשם ברק לבן.

ניתוח הראיות :

מחומר הראיות שפורט לעיל עולה כי הכלב שהיה בתוך הכלוב הגיע לאחר טיסה של למעלה מ-20 שעות כשהוא חי. לפי העדויות הוא גם לא השתולל בכלוב בעת שהכלוב הורד מהמטוס.

המחלוקת העובדתית היא האם הכלב נמלט בעת היות הכלוב על המסוע, שכן הדבר נובע מאי סגירת הכלוב כראוי או שהוא נפל בעת שנפרק מהמסוע בידי עובדי רשות שדות התעופה.


העדים העידו כי הכלוב לא נפל על הרצפה.

עדותו של העד מטעם צד ג' מר דזנאשווילי רפאל לא נתמכה בראיות של מי שעמד בתחתית המסוע, כיוון שעד זה לא זומן כלל לעדות למרות ששמו היה ידוע למר דזנאשווילי, לפיכך יש בכך כדי לפגום בגרסתו.

ראה לעניין זה ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ. טלקאר חברה בע"מ פ"ד מ"ד(4) 595:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, משנמנע מהבאת ראיה רלבנטיות שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו". [ע"א 548/78 פד"י ל"ה(1) 736 שם בעמ' 760 מול האות ה']".

עפ"י עדותו של פקח הרחבה מר ערן שמריהו מטעם הנדלינג, שעבד בשירותה של הנתבעת, הוא ראה טלטלה קלה של הכלוב ביד עובדי צד ג', שהעבירו את הכלוב מהמסוע לעגלה ואז כשהניחו את הכלוב ע"ג העגלה, נמלט הכלב.

מדובר בכלב לא גדול שלא השתולל בעת הורדת הכלוב. אם אמנם הסוגרים של הכלוב לא היו תקינים, כפי שהעיד מר זדנאשווילי, הרי הכלב היה מהלך חופשי עוד במטוס.

לפיכך אינני מקבל גרסה זו.

הכלוב עצמו לא הוצג בביהמ"ש כדי שניתן יהיה לבחון מה היה מצבו והאם אמנם נחבט בנפילה או נשברו מנגנוני הסגירה או כלל לא היו.

המדובר בהובלה אווירית ולפיכך יש לפנות להוראות האמנה לאיחוד כללים בדבר תובלה בינלאומית באוויר, הידועה כאמנת ורשה. אמנה זו הוחלה בישראל ע"י חוק התובלה האווירית, תש"מ – 1980.

עפ"י האמנה אחריות המוביל האווירי היא אך ורק בהתאם לאמנה ובהגבלת סכום פיצוי.

אין מחלוקת כי הנתבעת ביצעה תובלה אוורית בין ארגנטינה לישראל, לפיכך חלה האמנה על היחסים שבין התובע לנתבעת עפ"י האמנה שתוקנה בפרוטוקול האג.

עפ"י האמור בסעיף 18 לאמנה הרי :

"(1) המוביל יישא באחריות לנזק שנגרם במקרה של השמדה, אבדן או היזק של כבודה רשומה או טובין, אם המקרה שגרם לנזק אירע תוך כדי ההובלה האווירית.

(2) ההובלה האווירית, כמשמעותה בפסקה הקודמת, כוללת את תקופת הזמן שבה מצויה הכבודה או הטובין בהשגחתו של המוביל, אם בשדה התעופה, אם בכלי הטיס ואם – במקרה של נחיתה מחוץ לשדה התעופה – בכל מקום שהוא.

(3) תקופת ההובלה בדרך האוויר אינה מקיפה כל הובלה ביבשה, בים או בנהר שבוצעה מחוץ לשדה התעופה."

מכאן ניתן ללמוד כי אחריות המוביל היא מוחלטת, אלא אם כן הוכיח שהוא או סוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למנוע את הנזק או שלא היתה בידם כל אפשרות לנקוט בהם.

כאשר באים לבחון האם האירוע היה בזמן שבו היה המטען בהשגחתו של המוביל, הרי הכלוב ובו הכלב החיי הורד מהמטוס לסרט השינוע, כאשר עובד רשות שדות התעופה מוריד אותו אך בפיקוח של מפקח הרחבה מטעם הנתבעת. באותה עת הכלב ברח.

מכאן ניתן לקבוע כי הכלב נמלט בעת שהיה בהשגחתו של המוביל.

באשר לנזק, הרי האמנה אמנם הטילה אחריות מוחלטת על המוביל, אך היא הגבילה את תשלום הפיצוי לסכום הכתוב בה, למעט אם הצהיר התובע בעת העברת הכלב הצהרה מיוחדת על ערכו של הכלב ושילם תשלום נוסף בגין כך.

במקרה שבפנינו הדבר לא נעשה.

לפיכך אחריות המוביל – הנתבעת היא רק עד לגובה הסכום המפורט באמנה.


סכום זה מגיע ל-400 $ עפ"י משקלו של הכלב.

לפיכך הפיצוי לו זכאי התובע הינו סכום בשקלים השווה ל-400 $.

באשר לאחיות של צד ג', הרי צד ג' פירק את המטען מהמטוס כפי שהעיד העד מטעמו. אם אמנם פתח את החגורות שחזקו את הכלוב כדי שלא יזוז בזמן הטיסה ולא שם לב לכך שהכלוב אינו סגור, כפי שהעיד העד מטעמו, הרי שלא היה צריך לשגר את הכלב במסוע. משעשה כן התרשל וחלה אחריות על צד ג'.

אשר על כן התוצאה הסופית היא כדלקמן :

א. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום בשקלים השווה ל-400 $, כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ב. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות המשפט בסך 1,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ג. אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת את כל הסכומים שבהם חייבתי את הנתבעת, כאשר סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ד. אני מחייב את צד ג' לשלם לנתבעת הוצאות בגין הודעת צד ג' בסך 500 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי שחרור מטען

  2. איתור מטען שאבד

  3. אחריות על מזוודות

  4. עיכוב בהגעת כבודה

  5. איחור בקבלת כבודה

  6. איחור בהגעת כבודה

  7. איחור בהגעת מזוודה

  8. אחריות מוביל אווירי

  9. ביטוח אובדן מזוודה

  10. איחור בהגעת מזוודות

  11. אי הגעת מזוודות בזמן

  12. איחור במסירת מזוודה

  13. ביטוח אובדן מזוודות

  14. אמנת ורשה אובדן כבודה

  15. איחור בהעברת המזוודות

  16. אמנת ורשה איחור כבודה

  17. פיצוי בגין איחור בהגעת כבודה

  18. אחריות מוביל אווירי לנזקים למטען

  19. אחריות על אובדן חפצים אישיים במזוודה

  20. נסע לחו"ל, כשהגיע נוכח לדעת ששתי מזוודות נשברו

  21. אחריות מוביל אווירי לנזק שנגרם בזמן ההובלה באוויר

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון