אישור רפואי הבטחת הכנסה


סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
המערער פנה למשיב בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 1.4.2001 וביקש להכיר ברכב שברשותו לצרכים רפואיים. בהודעה מיום 24.5.2001 דחה המשיב את תביעתו לתשלום גמלה, לאחר התייעצות עם רופא מטעמו, בנימוק שבבעלותו רכב מנועי. על כך הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי (בל

טענות הצדדים בבית הדין האזורי
בבית הדין האזורי טען המערער כי הרכב משמש לו לקבלת טיפולים רפואיים וכי בעבר, שנה קודם לכן, בחודשים פברואר-אפריל 2000,קיבל הבטחת הכנסה על אף שהרכב היה בבעלותו. אף אשתו קבלה בעבר הבטחת הכנסה. לאחר מכן היתה אשתו בשיקום. בתקופה הרלבנטית לתביעה קבלה הבטחת הכנסה. לדברי המערער האישור הרפואי אשר זיכה אותו בעבר בגמלה שריר וקיים באשר מצבו הרפואי לא השתנה מאז. המערער הלין על כך שהמשיבה יצרה מצב לפיו אותו רופא שבעבר בדק אותו ושלל את זכאותו לגמלה בשנת 1996 בדק אותו בשנית בשנת 2001. לדעתו של המערער הרופא כבר גיבש עמדה ועל כן יש לפוסלו.
המערער צירף לתביעתו אישור על זכאות לגמלת הבטחת הכנסה לשנת 2000, אישור רפואי מרופאה כללית על פריצת דיסק בחוליות וכאבי גב, טראומת ראש ותאונת דרכים משנת 1977.
המוסד לביטוח לאומי טען כי המערער אינו זקוק לרכב לצרכים רפואיים וכי בדין נדחתה תביעתו. עוד טען המוסד לביטוח לאומי כי אישור רפואי מיום 10.4.2002 שהמציא המערער בדיון בפני בית הדין האזורי, הועבר לבדיקת רופא מטעמו של המוסד לביטוח לאומי. על פי חוות דעתו של הרופא מטעם המוסד לביטוח לאומי אין עדות לצורך ברכב לצרכים רפואיים.

פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי פסק כי אין בעובדה שהמערער קיבל גמלת הבטחת הכנסה בעבר במשך תקופה של מספר חודשים על פי אישור רפואי מ-3.2000 כדי להגיע למסקנה שלפי אותו אישור זכאי הוא לגמלה בעתיד. עוד קבע בית הדין כי אף אם טעה בזמנו פקיד התביעות ואושרה למערער גמלה אין בכך כדי ליתן לו זכות לקבלה גם בעתיד. בית הדין האזורי קבע כי האישורים הרפואיים לפיהם קבעה רופאת המשפחה כי לצורך טיפול פיזיוטרפי עקב כאבי גב ומתן טיפול ותרופות פסיכיאטריות זקוק המערער לרכב, אין בם כדי להביא למסקנה שקיים צורך רפואי אשר מצדיק שימוש או בעלות ברכב תוך קבלת גמלת הבטחת הכנסה.
בית הדין האזורי התייחס לעובדה כי המערער נבדק פעמיים על ידי אותו רופא של המוסד לביטוח לאומי כאשר בין הבדיקות פער זמן של חמש שנים. בית הדין פסק כי העובדה שאותו רופא בדקו היא מקרית ואין למצוא בה פגם. הרופא נדרש למידע רפואי עדכני שניתן או נמסר על ידי המערער ומסמכים שהוגשו מטעמו.
בפסק דינו הבהיר בית הדין האזורי כי, על מנת ללכת לקראתו של המערער נבדקו אישורים רפואיים שלו לשנת 2002 למרות שמושא התביעה הוא בחינת זכאותו של המערער לגמלה באפריל 2001. ואולם גם מבדיקת האישורים העדכניים משנת 2002 לא עולה כי יש למערער זכאות לגמלה.
בית הדין האזורי ציין כי למערער נקבעה נכות רפואית בשיעור 30% בגין כאבי גב תחתון על פי פריט 737ג בשל הגבלת תנועה קשה. עוד מציין בית הדין האזורי כי בדחיית התביעה ובאישורה שנה קודם לכן על ידי המוסד לביטוח לאומי לא נבדקה טענת נחיצות רפואית לרכב בגין מגבלה פסיכיאטרית וכי טענה זו הועלתה רק בשנת 2002. אשר על כן קבע בית הדין כי אין צורך רפואי המחייב שימוש ברכב.



טענות הצדדים בפנינו
טענתו העיקרית של המערער הינה כי הוא נזקק לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי ועל כן יש להתיר לו שימוש ברכב וליתן לו גמלת הבטחת הכנסה. המערער חוזר על טיעוניו בבית הדין האזורי וטוען כי הוא עונה על הקריטריונים הקבועים בחקיקה לקבלת רכב לצרכים רפואיים. לטענתו אין מגבלה ספציפית או קריטריונים בחקיקה המסייגים נזקקות לרכב לצורך רפואי. החוק אינו מעלה דרישה של דחיפות הטיפול, חומרת המצב הרפואי של מי שמקבל טיפול רפואי, מצב פיזי של מקבל הטיפול או כל קריטריון אחר המסייג את זכאותו של המערער להכרה ברכב לצורך רפואי. הדגש של המחוקק הוא כי תהא מסגרת טיפולית קבועה בה מצוי המערער המקבל טיפול רפואי מחוץ לביתו בתדירות של פעמיים בשבוע בשלושת השנים האחרונות ברציפות. אשר על כן, טוען המערער, פרשנותו של המשיב בדבר השימוש ברכב לצורך רפואי אינה סבירה.
המערער מלין על כך כי זכאותו לקבלת הגמלה נשללה ממנו באופן שרירותי על ידי המשיב שכן על סמך אותו אישור רפואי שהציג בפני המשיב קיבל בעבר גמלה זו. הוא מלין על דרישת המשיב להמציא לו אישורים עדכניים לשם המשך קבלת הגמלה, למרות שגמלה זו אושרה לו זה מכבר. מצבו הבריאותי והאישורים הרפואיים שהמציא, הן בעבר והן העדכניים, מעידים לטענתו על זכאותו לקבל גמלת הבטחת הכנסה.
המוסד לביטוח לאומי סמך טיעוניו על פסק דינו של בית הדין האזורי. כמו כן התייחס המוסד לביטוח לאומי לתיקוני החקיקה וטען כי התיקון בחקיקה עיגן מצב קיים, לפיו, גם לפני תיקוני החקיקה נהג המשיב לאשר תביעות לגמלת הבטחת הכנסה למי שעקב מצבו הרפואי נזקק לרכב לצרכים רפואיים, וזאת כחריג להוראת סעיף 9 בחוק לפיה אין ליתן גמלה למי שהוא בעלים או משתמש ברכב.

עיקר המחלוקת בין הצדדים מצומצמת לשאלת נזקקות המערער לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי.

המסגרת הנורמטיבית
חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), ה'תשס"א – 2001 (ס"ח התשס"א, 1772, עמוד 122) קובע בסעיף 2 לתיקון כי אחרי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה יבוא סעיף 9א שכותרתו הוראות מיוחדות לעניין נכס שהוא רכב מנועי:
9א.(א) בסעיף זה, "רכב" - רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט אופנוע.
(ב) לענין חוק זה רואים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה חודשית שסכומה אינו נמוך מסכום הגמלה שהיתה משתלמת לתובע, לולא הוראות סעיף קטן זה.
(ג) לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם מתקיים אחד מאלה –

(1) נפח מנועו של הרכב אינו עולה על 1,300 סמ"ק ובחודש שבעדו משתלמת הגמלה, מלאו חמש שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו, בתנאי שלתובע, לבן זוגו או לילדו אין רכב נוסף, ובתנאי שלתובע ולבן זוגו הכנסה כאמור בסעיף 12(א)(1) אשר אינה פחותה מסכום השווה ל-20% מהשכר הממוצע;

(2) התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר; לענין זה, "בן משפחתו" - מי שהתובע מסיע אותו לטיפול רפואי, כאמור בפסקה זו והוא בן זוגו, בנו, בתו או הורהו של התובע, ובלבד שלבן משפחתו כאמור, אין רכב נוסף;

(3) התובע, בן זוגו, או ילדו הוא נכה ברגליו ומשתלם לו מאוצר המדינה, תשלום לאחזקת הרכב, ולגבי מי שאין משתלם לו תשלום כאמור - אם רופא מוסמך כמשמעותו לפי הוראות סעיף 208 של חוק הביטוח קבע כי הוא זקוק להסעה בשל היותו נכה כאמור, לפי כללים, בתנאים ולפרק זמן שקבע השר;


(4) לילדו של התובע משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' שבחוק הביטוח;

(5) רישיון הרכב הופקד אצל הרשות המוסמכת להוציא אותו רישיון, וכל עוד הרישיון מופקד מתקיים אחד מאלה:

(א) התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, ובלבד שהתקופה שבה יראו את הרכב כנכס שלא מופקת ממנו הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), לא תעלה על שישה חודשים מהיום שהגיש את התביעה לגמלה;
(ב) הרכב הוא טרקטור כאמור בתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, ובלבד שהטרקטור אינו בשימוש, ולתובע משק חקלאי שאינו פעיל.

סעיף 3 לתיקון קובע תחולה לסעיף מיום 1.10.2001. בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001 (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), ה'תשס"א - 2001 (ס"ח 1786 התשס"א, 236) נקבע כי תחולתן של פסקאות (1) ו- (4) ביום כ"ה בתשרי התשס"ג (1 באוקטובר 2002).
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), ה'תשס"ב - 2002 (ס"ח 1831 ה'תשס"ב , 166) נקבע שתחולתן של אותן הוראות תהא מיום טז בתשרי ה'תשס"ה (1.10.2004).
תקנה 10)ד) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982 קבעה

(ד) הוראות תקנה זו לא יחולו לגבי -

(1) רכב מנועי שנכה ברגליו מקבל מאוצר המדינה תשלום להחזקתו;
(2) רכב מנועי של מי שאינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי בגלל מחלה, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים מיום שהגיש תביעה לגמלה, ובלבד שהפקיד את רשיון הרכב המנועי אצל הרשות המוסמכת להוצאת אותו רשיון;

בתקנות הבטחת הכנסה (תיקון), התשס"ד - 2003, מיום 10.10.1003 (פורסם בקובץ התקנות מס' 6272 מיום 4.11.2003) בתקנה מס' 5 הוספה לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982, תקנה 10א שכותרתה רכב לצורך קבלת טיפול רפואי:

10א.(א) תובע העושה שימוש ברכב מנועי יצרף לתביעתו, אישור רפואי המעיד כי הוא או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי במיתקן רפואי לפי תכנית טיפול שנקבעה מראש או שש פעמים בחודש לפחות בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים.
(ב) אישור רפואי, כאמור בתקנת משנה (א), ייתן מי שהוסמך ליתן אישור רפואי בתקנה 11(ג)(1) ו-(4) לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ"ב-1982, לפי הענין.
(ג) בהחלטתו יבדוק עובד המוסד, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק, אם התובע או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי בהתאם לתכנית הטיפול או הטיפול הרפואי כאמור בתקנת משנה (א), וזאת לאחר שרופא מוסמך חיווה את דעתו בכתב בענין זה.

תקנה 7(ב) לתקנות הבטחת הכנסה (תיקון) ה'תשס"ד - 2003 שכותרתה: תחילה ותחולה קובעת כי תחילתה של תקנה 10א לתקנות העיקריות, היא מיום 1.12.2001 והיא תחול על גמלה המשתלמת מהיום האמור ומאידך.

התכלית בשימוש ברכב לצורך טיפול רפואי
לפי החוק והתקנות על התובע גמלת הבטחת הכנסה להראות כי הוא זקוק לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן לו במיתקן רפואי. לפי סעיף 9א(ג)(2) לחוק וסעיף 10א(א) לתקנות, כדי לעמוד בנטל הראייתי הדרוש יש להוכיח את קיומן של שתי דרישות מצטברות: האחת, התובע או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם. השנייה, קיימת תוכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים. הדרישה השנייה מלמדת על התדירות הנדרשת בקבלת הטיפול הרפואי. בתדירות יש כדי ללמד על אופי הטיפול הרפואי והאם אכן הטיפול דורש רכב צמוד למקבל הטיפול כדי לאפשר ולסייע בקבלת הטיפול הרפואי. אולם בכך לא די. תדירות הטיפול היא שיקול הכרחי אולם לא תנאי מספיק. יש לבחון את קיומה של הדרישה הראשונה - הנזקקות לרכב. בחוק ובתקנות משתמש המחוקק במלים "זקוקים לרכב". מכאן, הזכאי לגמלה הוא מי שזקוק לרכב. יש ליתן את הדעת לא רק לתדירות הטיפול כי אם גם לסוג הטיפול הנדרש ולמצבו הרפואי של מבקש הגמלה. לא לכל מי שנזקק לטיפול רפואי הניתן לו בתדירות גבוהה יאושר שימוש ברכב כ"רכב רפואי" לצורך קבלת הטיפול או הסיוע בקבלתו. אם לא כן נגיע למצבים אבסורדיים. מיהו אם כן הזקוק לרכב לצורך טיפול רפואי? המדובר במי שעקב מצבו הרפואי וסוג הטיפול הרפואי הדרוש לו זקוק לשימוש ברכב לצרכים רפואיים ואין באפשרותו לקבל את הטיפול הרפואי בדרך אחר. כך למשל נזקק לרכב הוא מי שיש להעבירו ממשכנו למתקן רפואי במהירות ובדחיפות לצורך קבלת הטיפול הרפואי בשל מחלה קשה או מי שיש לו קושי רב בניידות. ודוק. אין המדובר במי שעושה בדיקות שגרתיות תקופתיות ולצורך כך הוא צריך לפקוד את המרפאה המרוחקת מביתו לעתים מזומנות. זאת מן הטעם שאין מצבו הרפואי וסוג הטיפול הרלבנטי לעניינו מביאים אותו לידי נזקקות לרכב. השימוש ברכב יכול להקל עליו, אולם אין הוא נזקק לרכב במובן התכלית החקיקתית. על תכלית זו ניתן ללמוד גם מהסביבה הנורמטיבית של סעיפים קטנים 9א(ג)(3), ו-(4) לחוק. סעיף 9א(ג)(3) המתייחסים למי שבשל נכותו שלו, של בן זוגו או ילדו ברגלים מקבל תשלום עבור אחזקת רכב מהמדינה או שרופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי קבע כי בשל נכותו זו זקוק הוא להסעה. סעיף קטן 9א(ג)(4) עניינו בהורים לילד נכה המקבלים קצבה בשל נכותו. לא כל מי שמקבל טיפול רפואי הוא בבחינת נזקק לרכב לשם טיפול רפואי (ראו פסק דינה של השופטת עידית איצקוביץ בב"ל (נצרת) 2248/03 וקנין עמיחי - המוסד לביטוח לאומי).
המוסד לביטוח לאומי הפנה את עניינו של המערער למומחה רפואי מטעמו, ד"ר גרטי, המומחה לכירורגיה אורטופדית לשם קבלת חוות דעתו בשאלת הצורך של המערער ברכב מטעמים רפואיים. ד"ר גרטי, לאחר שבדק את המערער, חיווה את דעתו לפיה אין המערער זקוק לרכב לצורך רפואי. המערער הגיש אישור רפואי מיום 19.3.2000 על פיו אושרה לו גמלת הבטחה הכנסה בחודשים פברואר-אפריל 2000 שנה קודם לכן. באישור זה ציינה ד"ר בלומה פלדמן, רופאה כללית, כי:
הנ"ל בטיפול אורטופד דר חלפין סובל מכאבי גב עם קרינה ברגליים ובעייה בחוליות L1 - L5. עובר טיפולים. זקוק לנסיעה באוטו לשם טיפולים.

המערער הגיש אישור רפואי עדכני מיום 10.4.2002 בו תיארה ד"ר בלומה פלדמן את הטיפול הרפואי שהמערער מקבל:
בטיפול רופא אורטופד דר חלפין עקב כאבי גב
מקבל פיזיאוטרפיה
מקבל טיפול במחלקת פסיכיאטריה שיבא עם שיחות ותרופות
לצורך זה זקוק בשימוש ברכב לצרכים רפואיים

לאחר צירוף האישור הרפואי מיום 10.4.2002 קבע בית הדין האזורי כי יש לעשות בדיקה חוזרת של הזכאות לשימוש ברכב לצורך צרכים רפואיים. לאחר עיון במסמכים קבע ד"ר יצחק אלי, מומחה לרפואה פנימית, בחוות דעתו מיום
16.4.2002 כי במסמכים שהוצגו בפניו אין עדות לכך שיש צורך בשימוש ברכב לצרכים רפואיים. עוד ציין ד"ר אלי כי חוות דעתו נעשתה גם לאור התייעצות חוזרת עם ד"ר גרטי. בפנינו צירף המערער אישור רפואי מיום 30.7.2003 שניתן על ידי ד"ר פלדמן לפיו:
הנ"ל בטיפול רופא אורטופד עקב כאבי גב עם קרינה ברגליים קושי בהליכה מקבל טיפול תרופתי + פיזיאוטרפיה פעמיים בשבוע בטיפול פסיכיאטרי בית חולים שיבא לצורך זה זקוק לשימוש ברכב לצרכים רפואיים.

המערער צירף גם אישורים לפיהם הוא מטופל במרפאה הפסיכיאטרית בתל השומר. במכתב מיום 29.11.2002 כותבת ד"ר פנינה לוי, פסיכיאטרית במרפאת תל השומר:
הנ"ל מטופל במרפאתנו 2-3 שבוע אודה על מתן כניסה וחניה חינם בביה"ח ל-3 חודשים.

במכתב מטעם המרפאה הפסיכיאטרית מיום 11.12.2003 מצויין כי המערער מבקר יותר מפעמיים בשבוע במרפאה במסגרת משרד הבטחון. בפנינו טען המערער כי יש לו מסמך לפיו הוא מוכר במחלקת הבטחת הכנסה כמי שמאושר לו רכב. לדבריו הוא הביא מסמכים בעבר שנטען על ידי המוסד לביטוח לאומי כי הם אבדו. הוא טוען שהוא ממשיך להיות בטיפול באותה תדירות כמו בעבר. ביקשנו את המוסד לביטוח לאומי לבדוק האם, לאור העובדה שהמערער קיבל גמלה בעבר למרות בעלותו ברכב, הוא זכאי לכך גם עתה. כן ביקשנו את עמדת המוסד לביטוח לאומי באשר לנכונותו להחיל על התקופה הרלבנטית לערעור את הכללים החלים היום. המוסד לביטוח לאומי בדק שוב את מצבו הרפואי של המערער בגינו אושרה לו גמלת הבטחת הכנסה לתקופה שמחודש 8.2003 ועד ליום 31.3.2004 והאם חל שינוי במצבו הרפואי לעומת מצבו בעבר עת לא אושר לו שימוש ברכב לצורך רפואי. רופא מטעם המשיב, ד"ר יצחק אלי, ציין כי תביעתו האחרונה של המערער לגמלת הבטחת הכנסה אושרה בטעות על ידי רופאה מחליפה כאשר לא היו בפניה כל הנתונים הרפואיים. ד"ר אלי התייחס למצבו הרפואי של המערער בעבר ובהווה. לעניין בעייתו האורטופדית של המערער ממנה הוא סובל זמן רב ציין ד"ר אלי כי אין שינוי במצבו ואין בבעייתו זו הצדקה להכיר בצורך ברכב לשם טיפול רפואי. ד"ר אלי בחן את סוג הטיפול שהמערער מקבל במרפאה הפסיכיאטרית ותדירותו וקבע כי גם לשם כך אין הצדקה באישור לשימוש ברכב לצורך רפואי. ד"ר אלי פרט כי הוא המטפל בתיקו הרפואי של המערער. ד"ר אלי ביקש את תיקו הרפואי מהבחינה הפסיכיאטרית. המערער נמצא בטיפול רפואי במרפאת משוב-ביולוגי (ביו-פידבק) אחת לשבוע. במשך חודש היה ד"ר אלי חולה ורופאה אחרת מילאה את מקומו. היא סברה כי יש לאשר רכב לצורך טיפול רפואי. לדעתו יש לבטל את ההחלטה על אישור רכב לצרכים רפואיים מהנימוקים הבאים:
* הבעיה האורטופדית שממנה סובל שנים רבות (וללא שינוי בתקופה האחרונה) אינה מצדיקה שימוש ברכב. (נקבע בעבר ע"י אורטופד).
*הטיפול שמקבל בביו-פידבק אחת לשבוע אינו עילה להכרה ברכב לצרכים רפואיים (סוג הטיפול ותדירותו).
* ההחלטה ניתנה בשוגג על ידי רופא עמית שלא כל הנתונים עמדו לפניו.
המוסד לביטוח לאומי הפנה את עניינו של המערער גם לעיונה של ד"ר חיה קטן, היועצת הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. ד"ר קטן כתבה שהליקויים הרפואיים מהם סובל המערער אינם בגדר טיפול רפואי המצריך שימוש ברכב. ד"ר חיה קטן ציינה כי בתקנות לגמלה להבטחת הכנסה, מדובר בפרק ד', סעיף 9ג(2) מהו רכב לצורך טיפול רפואי. מדובר ברכב לצורך הגעה לטיפול רפואי תכוף, שנקבע מראש כגון חולי סרטן המקבלים טיפול אקטיבי, או במצבים רפואיים דחופים, מסכני חיים, בלתי צפויים מראש, הדורשים העברת החולה במהירות ובדחיפות. לדבריה לא יתכן שכל טיפול רפואי יהפוך לטיפול רפואי דחוף המחייב רכב צמוד כ"רכב רפואי". סעיף 9(ג)(3) דן בנכויות מוטוריות ברגליים (המזכות בגמלת ניידות או שלדעת רופא המוסד מגבילות מאוד את הנכה). סעיף 9(ג)(4) דן בהורים לילד נכה. המערער לדבריה נמצא בטיפול פסיכיאטרי בדרך של שיחות ותרופות במרפאת בית החולים "שיבא". מהבחינה האורטופדית, סובל מכאבי גב תחתון. בעבר כשנבדק לעניין זה במסגרת נכות כללית על ידי אורטופד ונוירולוג באפריל 1992, נקבעו לו 0% נכות. ביום 15.5.2001 נבדק המערער על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא נמצאו ממצאים בבדיקה קלינית המעידים על קשיי הליכה והמצדיקים שימוש ברכב כרכב רפואי. לדבריה חוזר המערער ומדגיש כי הוא נפגע בראשו ובגבו בתאונת עבודה בשנת 1991. בדיקות רבות שנערכו לו מאז ועד 2001 לא הצביעו על פגיעה חמורה או על נזק משמעותי. מדובר בבלט דיסק (ולא בפריצת דיסק), ממצא השכיח באוכלוסיה הכללית, ושכיחותו עולה עם הגיל עקב שינויים ניווניים מתקדמים בעמוד השדרה. המערער מקבל תרופות באופן קבוע לכאבי הגב וממשיך בטיפול פסיכיאטרי. אין עדות להחמרה במצבו במשך השנים. מסכמת ד"ר חיה קטן כי אין המערער עונה להגדרת אף אחד מהתנאים הדרושים להכיר ברכב כרכב רפואי. כאשר ד"ר אלי היה חולה אישרה רופאת המוסד לביטוח לאומי שימוש ברכב לצרכים רפואיים. זו טעות. אין מקום לנצלה לדברי ד"ר חיה קטן.
בהסתמך על כל המסמכים וחוות הדעת שניתנו במשך השנים שולל המוסד לביטוח לאומי את הצורך ברכב לשם טיפול רפואי.
עיינו גם אנו בכל המסמכים הרפואיים שהגיש המערער ובחוות דעתם של הרופאים מטעם המוסד לביטוח לאומי. נחה דעתנו כי דין טענתו של המערער כי יש לראות בו כמי שנזקק לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי להידחות. גם אם עומד המערער בדרישת התדירות של קבלת הטיפול הרפואי אין בכך די כדי לזכותו בגמלה. לא הוכחה הנזקקות שלו לרכב לצורך קבלת טיפול רפואי. המערער לא הרים את הנטל הנדרש להוכחת קיומה של דרישת הנזקקות. כדין קבע בית הדין האזורי כי אין בעובדה שהמערער קיבל גמלת הבטחת הכנסה בעבר על פי אישור רפואי כדי להגיע למסקנה לפיה על פי אותו אישור זכאי הוא לגמלה בעתיד. לפי סעיפים 19, 20 ו-21 לחוק הבטחת הכנסה רשאי המשיב לדרוש מסמכים, להעמיד את מבקש הגמלה לבדיקה רפואית בפני מומחים מטעמו לשם בחינת זכאותו לגמלה.

הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הבטחת הכנסה רכב

  2. הבטחת הכנסה נכס

  3. הבטחת הכנסה קורס

  4. הבטחת הכנסה תושב

  5. הבטחת הכנסה רווק

  6. הבטחת הכנסה דירה

  7. הבטחת הכנסה עצמאי

  8. הבטחת הכנסה ליחיד

  9. הבטחת הכנסה גרושה

  10. אם חד הורית עובדת

  11. הבטחת הכנסה מסמכים

  12. הבטחת הכנסה מכונית

  13. הבטחת הכנסה ארנונה

  14. הבטחת הכנסה בגיל 55

  15. הבטחת הכנסה לאברכים

  16. הבטחת הכנסה חסכונות

  17. הבטחת הכנסה בני זוג

  18. הבטחת הכנסה אקדמאים

  19. הבטחת הכנסה פקדונות

  20. הבטחת הכנסה שכר דירה

  21. התיישנות הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה בעלות רכב

  23. הבטחת הכנסה אחזקת רכב

  24. ביטול חוב השלמת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה קצבת נכות

  26. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה עיקול רכב

  28. הבטחת הכנסה קריטריונים

  29. הבטחת הכנסה הכנסה מנכס

  30. הבטחת הכנסה תושב שטחים

  31. הבטחת הכנסה עזרת משפחה

  32. הבטחת הכנסה דירת מגורים

  33. הבטחת הכנסה הוצאות חשמל

  34. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  35. אם חד הורית השלמת הכנסה

  36. אישור רפואי הבטחת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה משרד החינוך

  38. הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  39. הבטחת הכנסה יציאה מהארץ

  40. הבטחת הכנסה יציאה לחו''ל

  41. הגדרת בני זוג הבטחת הכנסה

  42. הבטחת הכנסה ידועים בציבור

  43. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  44. הבטחת הכנסה הכשרה מקצועית

  45. הבטחת הכנסה שימוש קבוע ברכב

  46. תביעה בגין גמלת הבטחת הכנסה

  47. אי הצהרה על נכסים השלמת הכנסה

  48. איסור לנהוג ברכב הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה תשלום רטרואקטיבי

  50. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  51. תביעה להשלמת גמלת הבטחת הכנסה

  52. אי שיתוף פעולה עם חוקרי המל''ל

  53. הבטחת הכנסה פטור מאגרת טלוויזיה

  54. הבטחת הכנסה לימודים במוסד אקדמי

  55. הבטחת הכנסה קשישים היוצאים מהארץ

  56. אי שיתוף פעולה שלילת הבטחת הכנסה

  57. הבטחת הכנסה תמיכה כלכלית מהקיבוץ

  58. הבטחת הכנסה מגורים בנפרד מבן זוג

  59. אי הודעה על הפסקת עבודה השלמת הכנסה

  60. הבטחת הכנסה חיים משותפים עם בן זוג

  61. אי יכולת לשלם שכירות עקב הפסקת הבטחת הכנסה

  62. האם מחלת הסכרת היא תוצאה של פגיעה בעבודה ?

  63. אי שיתוף פעולה לפי סעיף 19(א) לחוק הבטחת הכנסה

  64. דחיית תביעת הבטחת הכנסה לאם חד הורית ל-2 ילדים

  65. שלילת גמלת הבטחת הכנסה בגלל יציאה מהארץ בפעם השניה

  66. השלמת הכנסה נשללה בשל קיום משק בית משותף עם בן זוג

  67. האם בדין נשללה זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה כיחיד ?

  68. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה ייחשבו ידועים בציבור כבני זוג

  69. החלטת לביטוח לאומי להפחית רטרואקטיבית גמלת הבטחת ההכנסה

  70. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נסמך על סיוע כספי של אמו וקרוביו

  71. ביטוח לאומי הפסיק לשלם גימלת הבטחת הכנסה ואף חייב בהשבת כספים

  72. תביעה על שלילת זכאות לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי

  73. זכאות לגימלת הבטחת הכנסה - שאלת זקיפת הכנסה מנכס, ובאיזה שיעור

  74. תביעה עקב החלטת ביטוח לאומי לדחות תביעות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה

  75. כספים בחשבון מקבלי הבטחת הכנסה אשר אינם שלהם ולא נעשה בהם שימוש ובגינם הופסקה הגימלה

  76. החלטת ביטוח לאומי להפסיק תשלום הבטחת הכנסה מחמת חוסר שיתוף פעולה עקב אי המצאת מסמכים

  77. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון